ברית נאטו: מהי הברית ומיהן מדינות נאטו? | אונ' בר-אילן
Source: https://www.biu.ac.il/article/11062
Archived: 2026-04-23 17:12
ברית נאטו: מהי הברית ומיהן מדינות נאטו? | אונ' בר-אילן
Skip to main content
04.04.2022 | ב ניסן התשפב
ברית נאט"ו
ברית נאט"ו הוקמה באפריל 1949 כמענה לאיום על מערב אירופה מצד ברית המועצות. פרופ' שלמה שפירא, ראש מכון אירופה, המחלקה למדע המדינה ובית הספר לתקשורת, כותב על האמנה
תמונה
לאחר מלחמת העולם השנייה, השתלטה ברית המועצות על מדינות רבות במזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים. מדינות מערב אירופה, ובראשן גרמניה המערבית וצרפת, חששו מאיום או פלישה צבאית רוסית.
היה זה השלב הראשוני של מה שנודע מאוחר יותר כ"מלחמה הקרה". כדי לתת מענה צבאי לאיום מפלישה רוסית למערב אירופה, שלחה ארה"ב כוחות צבא רבים שהוצבו על אדמת בעלות בריתה אירופה, בעיקר במערב גרמניה. כדי לגבות יכולת צבאית זו בהסכמה פוליטית, חתמו האמריקאים והמערב אירופים על הברית הצפון אטלנטית. כך נולדה ברית נאט"ו.
בבסיס הברית סעיף 5, הקובע שהתקפה על מדינה החברה בברית תיחשב כהתקפה על כל המדינות החברות. כיום חברות בברית נאט"ו כ-30 מדינות. סעיף 5 נותן לכל אחת מהן, גם הקטנה ביותר, ערבות ביטחונית. במובן זה נאט"ו היא ברית הגנה הדדית – מנגנוניה יבואו לפעולה רק לאחר שתתרחש התקפה על אחת המדינות החברות.
הברית מחולקת לשני מבנים מקבילים – צבאי ופוליטי
בראש הארגון עומד מזכ"ל הנבחר לתקופה קצובה על ידי המדינות החברות. לנאט"ו עצמה אין חיילים – הברית מקבלת פיקוד על יחידות שונות בצבאות הלאומיים של המדינות החברות. צבאות אלו מתאמנים גם יחד. בשנים האחרונות משתתפת גם ישראל באימונים ותמרונים שנתיים של נאט"ו.
רבות הודות לערבות הדדית ביטחונית זו של נאט"ו, המלחמה הקרה לא הפכה למלחמה חמה. בפועל הפכה חברות בנאט"ו גם "כרטיס כניסה" למועדון המדינות המערביות. לכן מדינות רבות במזרח אירופה הצטרפו לנאט"ו לאחר תום המלחמה הקרה, לא רק משיקולי ביטחון, אלא גם מסיבות כלכליות ופוליטיות.
מסיבה זאת רוסיה מתנגדת להצטרפות אוקראינה לנאט"ו. הרוסים רואים באוקראינה אזור השפעה, ואינם מוכנים לקבל שפעולה צבאית שלהם באוקראינה תביא להפעלת סעיף והתערבות צבאית של מדינות המערב למען באוקראינה.
כל המידע על הלימודים בתוכנית לתואר ראשון במדעי המדינה בבר אילן>>>
מדינות נאט"ו זכו לעשרות שנים של שקט ביטחוני ויציבות פוליטית. הפעם היחידה שסעיף 5 הופעל הייתה לאחר התקפות הטרור של 9.11.2002 בארה"ב. בשנים שלאחר מכן נשלחו כוחות נאט"ו לאפגניסטן כחלק מהמאבק בטאליבן, ופעלו בעיראק באימון כוחות הביטחון המקומיים למלחמה בטרור.
כשצבא רוסיה פלש לאוקראינה, נשאלה השאלה האם נאט"ו תחוש לעזרת אוקראינה. באופן רשמי לא הופעל סעיף 5 מכיוון שאוקראינה איננה חברה בנאט"ו. אולם מאחורי הקלעים נשלחו נשק ואספקה לכוחות האוקראינים, תוך זהירות מעימות חזיתי מול הרוסים. הרוסים מצדם נזהרו מכניסת חיילים רוסים לאדמת מדינה החברה בנאט"ו.
סכסוך ישיר בין רוסיה לנאט"ו עלול לדרדר את אירופה למלחמה בהיקפים רחבים הרבה יותר.
עוד כתבות שיעניינו אותך
כתבה
מיזם "קחו אתכם את הזבל" יקודם בעולם כפורץ דרך
27 מועצות מקומיות ומועצות אזוריות חתמו על אמנת המיזם והתחייבו לבצע הסברה, חינוך, ואכיפה ברוחו, החלו פעילויות הסברה חינוך ואכיפה ברשויות ו-30 רשויות נוספות הביעו נכונות להצטרף גם הן למיזם
26.07.2021 | טז אב
כתבה
77 מחוקרי בר-אילן זכו במענקי ISF בתשפ"ד
המענקים בסך כולל של כ-23 מיליון שקל יקדמו בין היתר מחקרים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, בריאות הציבור ובריאות הנפש, אנרגיה בת קיימא ואיכות הסביבה
10.09.2024 | ו אלול
כתבה
תבונת המים – תערוכה בנושא אמנות ואקולוגיה
אמניות מרחבי העולם משלבות יצירה ותיקון סביבתי בתערוכת פופ-אפ שתוצג במוזיאון הננו בבר-אילן, לכבוד יום כדור הארץ
18.04.2023 | כו ניסן
כתבה
הוביל לפתרון בעיה מתמטית בת 35 שנים
הכירו את ד"ר אוהד קליין, בוגר תואר שלישי במחלקה למתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועובד בחברת סטארטאפ כאלגוריתמאי
28.06.2023 | ח תמוז
השאירו פרטים ונחזור אליכם
Skip to main content
04.04.2022 | ב ניסן התשפב
ברית נאט"ו
ברית נאט"ו הוקמה באפריל 1949 כמענה לאיום על מערב אירופה מצד ברית המועצות. פרופ' שלמה שפירא, ראש מכון אירופה, המחלקה למדע המדינה ובית הספר לתקשורת, כותב על האמנה
תמונה
לאחר מלחמת העולם השנייה, השתלטה ברית המועצות על מדינות רבות במזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים. מדינות מערב אירופה, ובראשן גרמניה המערבית וצרפת, חששו מאיום או פלישה צבאית רוסית.
היה זה השלב הראשוני של מה שנודע מאוחר יותר כ"מלחמה הקרה". כדי לתת מענה צבאי לאיום מפלישה רוסית למערב אירופה, שלחה ארה"ב כוחות צבא רבים שהוצבו על אדמת בעלות בריתה אירופה, בעיקר במערב גרמניה. כדי לגבות יכולת צבאית זו בהסכמה פוליטית, חתמו האמריקאים והמערב אירופים על הברית הצפון אטלנטית. כך נולדה ברית נאט"ו.
בבסיס הברית סעיף 5, הקובע שהתקפה על מדינה החברה בברית תיחשב כהתקפה על כל המדינות החברות. כיום חברות בברית נאט"ו כ-30 מדינות. סעיף 5 נותן לכל אחת מהן, גם הקטנה ביותר, ערבות ביטחונית. במובן זה נאט"ו היא ברית הגנה הדדית – מנגנוניה יבואו לפעולה רק לאחר שתתרחש התקפה על אחת המדינות החברות.
הברית מחולקת לשני מבנים מקבילים – צבאי ופוליטי
בראש הארגון עומד מזכ"ל הנבחר לתקופה קצובה על ידי המדינות החברות. לנאט"ו עצמה אין חיילים – הברית מקבלת פיקוד על יחידות שונות בצבאות הלאומיים של המדינות החברות. צבאות אלו מתאמנים גם יחד. בשנים האחרונות משתתפת גם ישראל באימונים ותמרונים שנתיים של נאט"ו.
רבות הודות לערבות הדדית ביטחונית זו של נאט"ו, המלחמה הקרה לא הפכה למלחמה חמה. בפועל הפכה חברות בנאט"ו גם "כרטיס כניסה" למועדון המדינות המערביות. לכן מדינות רבות במזרח אירופה הצטרפו לנאט"ו לאחר תום המלחמה הקרה, לא רק משיקולי ביטחון, אלא גם מסיבות כלכליות ופוליטיות.
מסיבה זאת רוסיה מתנגדת להצטרפות אוקראינה לנאט"ו. הרוסים רואים באוקראינה אזור השפעה, ואינם מוכנים לקבל שפעולה צבאית שלהם באוקראינה תביא להפעלת סעיף והתערבות צבאית של מדינות המערב למען באוקראינה.
כל המידע על הלימודים בתוכנית לתואר ראשון במדעי המדינה בבר אילן>>>
מדינות נאט"ו זכו לעשרות שנים של שקט ביטחוני ויציבות פוליטית. הפעם היחידה שסעיף 5 הופעל הייתה לאחר התקפות הטרור של 9.11.2002 בארה"ב. בשנים שלאחר מכן נשלחו כוחות נאט"ו לאפגניסטן כחלק מהמאבק בטאליבן, ופעלו בעיראק באימון כוחות הביטחון המקומיים למלחמה בטרור.
כשצבא רוסיה פלש לאוקראינה, נשאלה השאלה האם נאט"ו תחוש לעזרת אוקראינה. באופן רשמי לא הופעל סעיף 5 מכיוון שאוקראינה איננה חברה בנאט"ו. אולם מאחורי הקלעים נשלחו נשק ואספקה לכוחות האוקראינים, תוך זהירות מעימות חזיתי מול הרוסים. הרוסים מצדם נזהרו מכניסת חיילים רוסים לאדמת מדינה החברה בנאט"ו.
סכסוך ישיר בין רוסיה לנאט"ו עלול לדרדר את אירופה למלחמה בהיקפים רחבים הרבה יותר.
עוד כתבות שיעניינו אותך
כתבה
מיזם "קחו אתכם את הזבל" יקודם בעולם כפורץ דרך
27 מועצות מקומיות ומועצות אזוריות חתמו על אמנת המיזם והתחייבו לבצע הסברה, חינוך, ואכיפה ברוחו, החלו פעילויות הסברה חינוך ואכיפה ברשויות ו-30 רשויות נוספות הביעו נכונות להצטרף גם הן למיזם
26.07.2021 | טז אב
כתבה
77 מחוקרי בר-אילן זכו במענקי ISF בתשפ"ד
המענקים בסך כולל של כ-23 מיליון שקל יקדמו בין היתר מחקרים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, בריאות הציבור ובריאות הנפש, אנרגיה בת קיימא ואיכות הסביבה
10.09.2024 | ו אלול
כתבה
תבונת המים – תערוכה בנושא אמנות ואקולוגיה
אמניות מרחבי העולם משלבות יצירה ותיקון סביבתי בתערוכת פופ-אפ שתוצג במוזיאון הננו בבר-אילן, לכבוד יום כדור הארץ
18.04.2023 | כו ניסן
כתבה
הוביל לפתרון בעיה מתמטית בת 35 שנים
הכירו את ד"ר אוהד קליין, בוגר תואר שלישי במחלקה למתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ועובד בחברת סטארטאפ כאלגוריתמאי
28.06.2023 | ח תמוז
השאירו פרטים ונחזור אליכם