(PDF) 4מינהל שימור ברשות העתיקות - קובץ מאמרים מספר

‫רשות העתיקות | מינהל שימור | ‪2022‬‬ ‫שימור המורשת הבנויה‬ ‫קובץ מאמרים מס' ‪4‬‬ ‫‪/3/‬‬ ‫‪/2/‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫ביתשמש‪:‬עירוארכיאולוגיה|מאיהעובדיה‬ ‫גלעיניהכפריםההיסטורייםסביבירושלים | אבי משיח‬ ‫‪7‬‬ ‫‪17‬‬ ‫נופיהתרבותהמגליתיםבגלילובגולןשימורםושילובםבמרחב‬ ‫באמצעותתכנוןמתארונוף | ערן מרדכוביץ‪ ,‬אורי ברגר‬ ‫‪31‬‬ ‫מאגרהמיםבסוסיתא‬ ‫עריכה | רם שואף‬ ‫גילוייםחדשיםבעקבותעבודותהשימור | אילן מזרחי‪ ,‬עפר אייל‬ ‫‪55‬‬ ‫מתווהלשימורמעשישלמורשתהבנייההקדומהבישראל | רועי לירן‬ ‫‪63‬‬ ‫עריכת לשון | ראומה יצחקי‬ ‫עיצוב גרפי | סטודיו דן‪ ,‬ירושלים‬ ‫פרויקטהצלתאתריםאתמילהצילוממה? | זאב־חיים אדלר‬ ‫‪73‬‬ ‫כריכה | מבט לאתר קומראן ‪ ,2022‬צילום‪ :‬שי הלוי‬ ‫‪10‬שניםשלצילוםמולטי־ספקטרלישלמגילותמדבריהודה | שי הלוי‬ ‫כל הזכויות שמורות לרשות העתיקות © ירושלים תשפ"ג (‪) 2022‬‬ ‫שילובממצאיםארכיאולוגייםבמרחבהציבוריהפתוחבירושלים | יהונתן צחור‬ ‫‪87‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪/5/‬‬ ‫‪/4/‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫אסופת מאמרים זו היא קובץ רביעי בסדרת "שימור המורשת הבנויה"‬ ‫הרואה אור מטעם רשות העתיקות‪ .‬האסופה מציגה מדגם מהעשייה של‬ ‫הרשות בתחום השימור של נכסי המורשת הארכיאולוגית ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫עשייה הצומחת מהמחקר הארכיאולוגי ומזיהוי הערכים התרבותיים‬ ‫הגלומים בנכסי העבר לצורכי שימור‪.‬‬ ‫באסופה זו שמונה מאמרים המאירים תחומים שונים מתוך העשייה של‬ ‫מינהל שימור ברשות העתיקות‪ ,‬החל מתכנון מתארי בקנה מידה רחב‪ ,‬דרך‬ ‫שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לתיעוד וניתוח ממצאים ועד לשימור פיזי של‬ ‫אתר בודד‪ .‬עוד באסופה זו מאמרים העוסקים בפיתוח מתודות עבודה לעומת‬ ‫כאלה העוסקים בסוגיות שימור פיזי‪ .‬מיה עובדיה מציגה את חשיבותו של‬ ‫נספח שימור ואת משמעותו במסגרת תכנית מתאר‪ ,‬דרך הצגת הכנת נספח‬ ‫שימור לתכנית המתאר הכוללנית למרחב בית שמש‪ .‬אבי משיח בוחן את‬ ‫מצב השתמרותם של גרעיני הכפרים ההיסטוריים סביב ירושלים ומציע‬ ‫עקרונות לזיהוי מרקמים היסטוריים אלה ולשמירה עלים כנסי מורשת‪ .‬ערן‬ ‫מורדכוביץ' ואורי ברגר מציגים במאמרם מספר דוגמאות להתמודדות עם‬ ‫שילוב דולמנים – מבני קבורה מגליתים דמויי שולחן – בתכנון והתובנות‬ ‫העולות מהן‪ .‬אילן מזרחי ועופר אייל מתארים פרויקט שימור מאגר המים‬ ‫המרכזי בגן לאומי "סוסיתא" במהלכו התגלו ממצאים חדשים אשר שפכו‬ ‫אור על טכנולוגיית הבנייה של המאגר‪ .‬זאב‪-‬חיים אדלר מתאר פרויקטים‬ ‫של הצלת מבנים היסטוריים על ידי ענף ביצוע במינהל שימור ומציע מתודה‬ ‫לזיהוי מקדים של כשלים במבנים היסטוריים וסדרת פעולות העשויות למנוע‬ ‫התמוטטויות בהמשך‪ .‬שי הלוי מסכם ‪ 10‬שנים של שימוש בטכנולוגיית‬ ‫צילום מולטי‪-‬ספקטרלי של מגילות מדבר יהודה ומציג את התרומה הגדולה‬ ‫של טכנולוגיה זו להבנת המגילות‪ ,‬מצב השתמרותן ואופן שימורן לדורות‬ ‫הבאים‪ .‬יהונתן צחור דן בשילוב ממצאים ארכיאולוגיים במרחב הציבורי‬ ‫הפתוח בירושלים ובתרומה של שילוב זה לחיזוק הקשר בין הציבור ובין‬ ‫מורשת המקום‪ .‬רועי לירן דן באתגרים שבשימור מורשת בנויה מתקופות‬ ‫קדומות ומציע מתודה לניתוח אתרים אלה ולהתאמת טכנולוגיית השימור‬ ‫למאפיינים הייחודיים שלהם‪.‬‬ ‫האסופה היא בבחינת ראי למדיניות השימור של רשות העתיקות – ביצוע‬ ‫פיזי של שימור אתרים לעומת מחקר‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות מסורתיות לעומת‬ ‫פיתוח טכנולוגיות מתקדמות‪ .‬רשות העתיקות רואה חשיבות רבה בשיתוף‬ ‫הציבור‪ ,‬הן בעשייה עצמה והן בידע שהיא צוברת ומפתחת‪ .‬אסופת מאמרים‬ ‫זו באה לשרת מטרות אלה‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‪.‬‬ ‫‪/7/‬‬ ‫‪/6/‬‬ ‫ביתשמש‪:‬עירוארכיאולוגיה‬ ‫שילובאתריםארכיאולוגייםבתוכניותמתאר‬ ‫כוללניותויצירתכליעבודה‬ ‫אדר' מאיה עובדיה‬ ‫בית שמש‪ :‬עיר וארכיאולוגיה ‪/9/‬‬ ‫‪ /8/‬מאיה עובדיה‬ ‫המשמעות התרבותית־היסטורית של מרחב בית שמש‬ ‫במרחב בית שמש התגלו עדויות מתקופות היסטוריות רבות שהיו בארץ‪ .‬כל‬ ‫אלה הותירו חותם עמוק בשטח‪ ,‬בדמותם של שרידים‪ ,‬תילים‪ ,‬ערים ויישובים‬ ‫עתיקים‪ ,‬חרבים ומחודשים‪ ,‬חומות בצורות ושפע מתקנים חקלאיים‪.‬‬ ‫הממצאים הארכיאולוגיים הם עדות מתקופות שונות‪ ,‬ובאמצעותם ניתן‬ ‫ללמוד את ההיסטוריה של הארץ ואת מורשתה בזמנים עברו (קפלן‪ ,‬קמחי‬ ‫וחושן‪.)2000 ,‬‬ ‫שפלת יהודה בכלל ומרחב בית שמש בפרט נמנים עם השטחים הצפופים‬ ‫ביותר בארץ בממצאים ארכיאולוגיים‪ ,‬ובהם אתרים מרכזיים בעלי חשיבות‬ ‫ארצית כדוגמת שלושה תילים בתחום העיר בית שמש‪ :‬ירמות‪ ,‬בית שמש‬ ‫וזנוח‪ .‬שלושה תילים נוספים — עזקה‪ ,‬שוכה וצרעה — בסביבתה הקרובה‬ ‫של העיר‪ .‬אתרים רבים‪ ,‬המשקפים את העורף החקלאי שהתקיים באזור‪,‬‬ ‫הם בעלי חשיבות אזורית ומקומית‪ .‬לעושר תרבותי־ארכיאולוגי זה ולנוף‬ ‫הטבעי‪ ,‬יש פוטנציאל תיירותי גבוה‪.‬‬ ‫תנופת הבנייה של העיר בית שמש‬ ‫ראשיתה של העיר בית שמש במעברת הר טוב שהוקמה בשנות החמישים‬ ‫של המאה ה־כ'‪ ,‬וממנה נותרו מבנים ספורים בלבד באזור התעשייה של בית‬ ‫שמש‪ .‬ב־‪ 1953‬היא שינתה את שמה מ'מעברת הר־טוב' ל'בית שמש'‪ .‬בשנות‬ ‫ה־‪ 60‬הייתה בית שמש לעיר השנייה בגודלה במחוז ירושלים ושימשה מרכז‬ ‫אזורי ליישובים הכפריים סביבה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬צורת היישוב באותם ימים לא‬ ‫נשאה אופי של עיר‪ .‬נכון למפקד האוכלוסין של שנת ‪ ,1962‬מנתה אוכלוסיית‬ ‫העיר ‪ 8,000‬איש‪ .‬השינוי החשוב בתפרוסת המרחבית של העיר ובתכנון גידול‬ ‫האוכלוסייה בה התרחש במחצית השנייה של שנות התשעים של המאה ה־כ'‪,‬‬ ‫עם התרחבותה של העיר דרומה לאזור המכונה רמת בית שמש‪ .‬בשנת ‪1996‬‬ ‫אושרה תכנית המתאר של בית שמש (בש‪ .)200/‬אחד מיעדיי התכנית היה‬ ‫לתת מענה לגידול אוכלוסין מ־‪ 26,000‬תושבים ל־‪ 120,000‬תושבים‪ .‬שיעור‬ ‫גידול של כ־‪.450%‬‬ ‫בעשור השני למאה ה־‪ 21‬אושרו תכניות בינוי להרחבת בית שמש לדרום‪,‬‬ ‫שאותן קידם משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬ובהן מספר תכניות להקמתם של רבעים‬ ‫ג'‪ ,‬ד' וה'‪ ,‬שנוספו כטלאי על תכנית המתאר משנת ‪ .1996‬תכניות אלה יצרו‬ ‫יחד את אחת מתכניות הבנייה הגדולות בארץ‪.‬‬ ‫תכניות הבינוי החדשות הובילו לשינוי ייעוד הקרקע של שטחים פתוחים‬ ‫רבים לשטחי בנייה‪ .‬אלפי מוקדים ארכיאולוגיים‪ ,‬שהיו בעבר מחוץ לעיר בית‬ ‫שמש‪ ,‬נכללו עתה בתחומה‪ .‬חלקם נותרו ללא שילוב נכון בסביבתם‪ ,‬וחלקם‬ ‫נהרסו בתנופת הפיתוח‪.‬‬ ‫נוסף על אישורן של תכניות הבינוי ברמת בית שמש‪ ,‬נחתם בשנת ‪ 2016‬הסכם‬ ‫גג בין עיריית בית שמש לבין משרד האוצר‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון ומינהל‬ ‫מקרקעי ישראל‪ .‬בהסכם אושרה בנייה של ‪ 17,000‬יחידות דיור בשמונה‬ ‫מתחמים‪ .‬באוקטובר ‪ 2019‬מנתה אוכלוסיית בית שמש כ־‪ 127,000‬תושבים‪.‬‬ ‫לפי הסכם הגג שנחתם תוכפל אוכלוסייתה‪ ,‬והיא תגיע למספר תושבים‬ ‫הדומה לזה של באר שבע כיום‪ .‬בית שמש היא העיר ה־‪ 15‬בגודלה בישראל‬ ‫ועתידה להפוך לאחת מ־‪ 10‬הערים הגדולות במדינה‪.‬‬ ‫נספח השימור לתכנית המתאר‬ ‫בימים אלו מתוכננת תכנית מתאר כוללנית‪ ,‬העתידה להסדיר את אופי‬ ‫התפתחות העיר והתרחבותה בתחום השיפוט העירוני בהתאם ליעדי הסכם‬ ‫הגג‪ .‬מטרות התכנית ויעדיה כוללים התייחסות להיבטי שימור בתחום‬ ‫התכנון‪ ,‬ובהם שמירה על נופי תרבות‪ ,‬אתרי עתיקות‪ ,‬מקומות קדושים וכן‬ ‫שמירה על אתרים בעלי חשיבות לאומית‪ ,‬דתית‪ ,‬היסטורית‪ ,‬ארכיאולוגית‪,‬‬ ‫מדעית ואדריכלית‪ ,‬התכנית מעוגנת בחוק התכנון והבניה (מינהל התכנון‪,‬‬ ‫‪.)2020‬‬ ‫מינהל שימור ברשות העתיקות אמון על עריכת נספח השימור לתכנית‪.‬‬ ‫הנספח הוא כלי שנועד לסקור את נכסי המורשת בתחום התכנון ולהכיר‬ ‫בחשיבותם כדי לשלבם בתכנון המוצע ולהטמיע הנחיות בגינם במסמכי‬ ‫התכנית הכוללנית‪ .‬המסמך כולל ריכוז של מידע על מגוון האתרים הידועים‬ ‫בתחום התכנון‪ ,‬הערכת המשמעות התרבותית של האתרים ושל המרחב כולו‪,‬‬ ‫המלצות להגנה ולשמירה על האתרים ולשילובם המיטבי במרחב‪ ,‬בסביבה‬ ‫ובנוף וכן עקרונות להגנה‪ ,‬לשימור ולפיתוח של אתרים ארכיאולוגיים שהם‬ ‫בתחום התכנית (סלע וינר ופורמן נעמן‪.)2020 ,‬‬ ‫עריכת נספח השימור החלה באיסוף נתונים על אודות סקרים וחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות שבוצעו בעבר‪ .‬עם תנופת הבנייה נערכו בעשורים האחרונים‬ ‫סקרים ארכיאולוגיים רבים‪ .‬הבולט בהם הוא סקר רמת בית שמש בניהולו‬ ‫של הארכיאולוג ד"ר יהודה דגן שפורסם בשנת ‪ .2011‬בסקרים מסוג זה‬ ‫מבוצע מיפוי של השטח הנסקר והממצאים מסומנים בנקודות במפה‪ .‬על פי‬ ‫בית שמש‪ :‬עיר וארכיאולוגיה ‪/11/‬‬ ‫‪/10/‬מאיה עובדיה‬ ‫מתודולוגיה זו‪ ,‬התוצר הסופי הוא מפת סקר ורשימה מלווה‪ ,‬ובהם אוסף של‬ ‫עשרות או מאות נקודות המציינות את האתרים והממצאים‪ .‬אין בו סיווג‬ ‫או דירוג של נכסי המורשת ואף הבנה של פוטנציאל השילוב שלהם בתכנון‪.‬‬ ‫המעבר מתוצר זה של מיפוי ארכיאולוגי לשיח של התכנון לוקה בחסר‬ ‫ויוצר קושי בהבנת המרחב‪ ,‬בחלוקתו למתחמים ולנכסי מורשת בעלי דרגות‬ ‫חשיבות מגוונות‪.‬‬ ‫כדי לגשר על הפער הקיים ולייצר מסמך נגיש שישמש את מתכנני התכנית‪,‬‬ ‫נדרש לעבד את התוצר הארכיאולוגי‪ .‬לכן הוחלט לעבד את המידע הקיים‪ ,‬את‬ ‫אותן אלפי הנקודות שנסקרו ומופו –לנתח אותן ולשייך ממצאים נקודתיים‬ ‫למכלולים ארכיאולוגים מוגדרים‪ .‬למשימה זו גובש ברשות העתיקות צוות‬ ‫ארכיאולוגים ממטה יהודה שבמרחב ירושלים‪ ,‬אנה אייריך וסמיון גנדלר‪,‬‬ ‫ומתכנני שימור במינהל שימור‪ ,‬ד"ר אדר' רם שואף ואדר' מאיה עובדיה‪.‬‬ ‫אלפי הנקודות מהסקרים השונים קובצו ל־‪ 55‬מכלולים ארכיאולוגיים‬ ‫מוגדרים (איור ‪.)1‬‬ ‫איור‪-1‬מפתהמרחבים‬ ‫הארכיאולוגיםבתחוםבית‬ ‫שמשמתוךנספחהשימור‬ ‫לתכניתהמתארהעתידית‬ ‫צילום‪ :‬אדר' מאיה‬ ‫עובדיה‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫האתרים תועדו בעזרת כלי ‪ GIS‬ולכל מכלול הופק כרטיס סקר‪ .‬הכרטיס‬ ‫כולל מאפיינים של המכלול‪ ,‬תיאור כללי‪ ,‬ההכרזה שלו לאתר עתיקות‪,‬‬ ‫הקשר נופי‪ ,‬הערכת משמעות‪ ,‬המלצות ותמונות של הממצאים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬ ‫לכל מכלול הופק כרטיס או נערך נספח ארכיאולוגי ובו סקירת כל החפירות‬ ‫והסקרים הכוללים את תא השטח והפרסומים שלהם‪ .‬מידע זה לא היה נגיש‬ ‫לגורמים מחוץ לרשות העתיקות וכעת הוא זמין גם לשלב התכנון המפורט‪.‬‬ ‫הנחיות לשילוב אתרים ארכיאולוגיים בתכנית הכוללנית‬ ‫לצד המלצות הפיתוח בכרטיסי הסקר‪ ,‬מגדיר נספח השימור עקרונות תכנון‬ ‫‪ -‬שימור ופיתוח ‪ -‬בהסתכלות כוללת על המרחב‪ .‬העקרונות המרכזיים הם‪:‬‬ ‫איור‪-2‬תלביתשמש‬ ‫צילום‪ :‬אדר' רם שואף‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫‪/12/‬מאיה עובדיה‬ ‫איור‪-3‬תלירמות‬ ‫צילום‪ :‬אדר' אבי משיח‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫בית שמש‪ :‬עיר וארכיאולוגיה ‪/13/‬‬ ‫אזורי אל־געת‪ .‬המרחבים הארכיאולוגיים שבתחום התכנית המדוברת‬ ‫נבדלים זה מזה‪ .‬לכל מרחב הותאם הקשר סביבתי המתייחס לחשיבות‬ ‫האתר‪ ,‬לערכו התרבותי‪ ,‬להקשרו בנוף‪ ,‬למיקומו בעיר ועוד‪ .‬במרחב קיימים‬ ‫מספר מכלולים בעלי חשיבות ברמה לאומית‪ ,‬ויש חשיבות רבה לשמירה על‬ ‫שלמותם‪ ,‬קרי ללא פגיעה באתר וללא פגיעה באזור החיץ סביבו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ללא‬ ‫בינוי כלל או בפיתוח אקסטנסיבי‪ .‬הגדרת המכלולים מתבססת על הבנה‬ ‫של האתר בהקשר המרחבי־ההיסטורי שלו‪ ,‬בשאיפה לשמור על האותנטיות‬ ‫והשלמות שלו ככל שניתן‪ .‬לפי ערך זה ‪ 36‬מכלולים ארכיאולוגיים הוגדרו‬ ‫בתכנית אתרי אל־געת‪ .‬חלקם מיועדים להפוך לגנים לאומיים (איור ‪)2‬‬ ‫וחלקם לפארקים ארכיאולוגיים (איור ‪ .)3‬למכלול כולו ערך כיחידה שלמה‬ ‫ובנייה בתוכו תגרום לפגיעה בלתי הפיכה במכלול‪ .‬מנגד חלק מן המכלולים‬ ‫נמצאו מתאימים לשילוב בנייה בתחום הפוליגון‪ .‬שילוב זה ייעשה בתכנון‬ ‫ראשוני העומד על ערכיותו של המכלול ופריסתו המרחבית‪.‬‬ ‫שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) ארכיאולוגיים‪ .‬מכלולים‬ ‫ארכיאולוגיים רבים ממוקמים באזורים המיועדים לבנייה‪ ,‬ולהם חשיבות‬ ‫בהיותם מאפיינים היוצרים ייחודיות וזהות לאזור‪ .‬למכלולים הללו‬ ‫פוטנציאל רב להפוך לשצ"פים ארכיאולוגיים המשלבים את השרידים בגנים‬ ‫ובשטחים ציבוריים (איור ‪.)4‬‬ ‫איור‪(4‬מימין)‬ ‫ביראלקארמה‬ ‫צילום‪ :‬אדר' אבי משיח‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫נוף מורשת קדום‪ .‬אזורים שנותרו לא מופרים לא ברור מייצגים כאמור נופי‬ ‫תרבות קדומים שבחלקם נשמרו במלואם‪ .‬אלו שימשו לחקלאות קדומה והם‬ ‫אפיינו את העורף החקלאי כולו‪ .‬אזורים אלו מתאפיינים בשרידי מתקנים‬ ‫חקלאיים‪ .‬הנספח מנחה להימנע מפגיעה ויזואלית במכלול הנוף ומפיתוח‬ ‫בתחומו (איור ‪.)5‬‬ ‫איור‪(5‬משמאל)‬ ‫תלזנוח‬ ‫צילום‪ :‬עמוד ענן‬ ‫קווי מבט פתוחים בין התילים‪ .‬קו המבט הפתוח בין התילים הוא מאפיין‬ ‫מובהק בהתנהלות ההיסטורית של התילים‪ .‬שמירה על קווי מבט לא מופרים‬ ‫תאפשר התמצאות בשטח וחיזוק הקשר הטבעי וההיסטורי בין התילים‪.‬‬ ‫פתיחת קווי מבט והנמכת גובה הבנייה באופן נקודתי יוכלו לשמר עיקרון זה‪.‬‬ ‫חיבור פיזי בין אתרים‪ .‬המכלולים הארכיאולוגיים הרבים ברחבי העיר‬ ‫נקשרו זה לזה לאורך ההיסטוריה איך נקשרו?‪ .‬קשרים מרחביים עדיין‬ ‫קיימים ברצועות הירוקות השזורות בין המכלולים השונים‪.‬‬ ‫רצועות ירוקות וצירים תמטיים‬ ‫שמירה על רצועות ירוקות תאפשר יצירת מרחב של ארכיאולוגיה־היסטוריה־‬ ‫טבע סביב גרעיני הבנייה או סביב אזורי הבינוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ע"פי הנספח יש‬ ‫לשמור על תוואי הדרכים הקדומות דוגמת דרך ירושלים־בית גוברין‪.‬‬ ‫בית שמש‪ :‬עיר וארכיאולוגיה ‪/15/‬‬ ‫‪/14/‬מאיה עובדיה‬ ‫הפוטנציאל לשמירה על רצועות ירוקות הוביל להצעת פיתוח של מערך‬ ‫שבילים נושאיים ברצועות הירוקות החוצות את העיר‪ .‬המערך המוצע (איור‬ ‫‪ )6‬כולל שלושה מסלולי טיול עירוניים‪ ,‬המשקפים שלושה נרטיבים מרכזיים‬ ‫הקושרים יחד מכלולים נושאיים מקבילים‪ ,‬המספרים את הסיפור השלם‬ ‫של המקום‪ .‬השבילים חוצים את העיר לכל אורכה ומקשרים את תושבי‬ ‫השכונות לאתרים המצויים בקרבתם ויוצרים הבנה של ההקשר המרחבי‬ ‫בין המכלולים השונים‪ .‬השבילים המוצעים משתלבים בשביל הנוף שמתכנן‬ ‫בימים אלו משרד השיכון‪.‬‬ ‫מספר המכלולים והעושר הרב לאורך כל אחד מהשבילים מספקים בסיס‬ ‫למגוון מוקדי התייחסות באתר‪ .‬להלן שלושה שבילים שנכללו בהצעה‬ ‫לפיתוח תיירותי‪:‬‬ ‫שביל התנ"ך‪ .‬קושר אתרים מהתקופה הכנענית (ברונזה) ומתקופת‬ ‫בית ראשון (הברזל) ונע לאורך קו הגבול בין יהודה לפלשת‪ .‬המכלולים‬ ‫הארכיאולוגיים בשביל זה הם‪ :‬גן לאומי תל בית שמש‪ ,‬תל ירמות‪ ,‬חורבת‬ ‫קייאפה‪ ,‬תל עזקה ותל שוכה‪.‬‬ ‫שביל בית שני‪ .‬קושר בין אתרים ובהם ממצאים המעידים על התיישבות‬ ‫יהודית בימי בית שני (התקופה ההלניסטית)‪ .‬המכלולים הארכיאולוגיים‬ ‫בשביל זה הם‪ :‬גבעת המקוואות‪ ,‬בית נטיף – גן לאומי עמק האלה‪ ,‬חורבה‬ ‫הלניסטית‪ ,‬חורבת כיך וחורבת אל קוט‪.‬‬ ‫נתיב הצליינות‪ .‬קושר אתרים מרכזיים מהתקופה הביזנטית שבה שגשג‬ ‫האזור וממנה נותרו אתרים מהמרשימים במרחב‪ .‬המכלולים הארכיאולוגיים‬ ‫בשביל זה הם‪ :‬כנסיית המרטיר המפואר‪ ,‬חורבת עין פטיר‪ ,‬בית ג'אמל‪ ,‬דיר‬ ‫אבאן‪ ,‬תל זנוח‪ ,‬חורבת ניאתה ונבי בולוס‪.‬‬ ‫פיתוח התיירות בעיר הן תיירות הפנים הן תיירות החוץ‪ ,‬עתיד ליצור זיקה בין‬ ‫תושביה לנכסי המורשת העתיקים בשטחה ולחזק את המודעות לשמירתם‪.‬‬ ‫חיבור התושבים להיסטוריה של המקום‪ .‬חלק ניכר מהשמירה על‬ ‫האתרים כרוך ביחס של התושבים לאתרים עצמם‪ .‬חיבור של התושבים‬ ‫ויצירת זיקה אל האתרים ההיסטוריים יעורר אכפתיות ויקדם יוזמות‬ ‫לפיתוחם ולשימורם‪ .‬בנייה של מערך הדרכה ולימוד של המכלולים יעזור‬ ‫לחזק חיבור זה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫איור‪-6‬מפתהשטחים‬ ‫הפתוחיםלצדהמרחבים‬ ‫הארכיאולוגייםומסלולי‬ ‫הטיולהתמטייםבתחום‬ ‫ביתשמשמתוךנספח‬ ‫השימורלתכניתהמתאר‬ ‫העתידית‬ ‫צילום‪ :‬אדר' מאיה‬ ‫עובדיה‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫המטרה העליונה בתהליך שילוב אתרים ארכיאולוגיים במרקם עירוני היא‬ ‫לשמר את נכסי המורשת הקיימים באזור‪ .‬אחת הדרכים לכך היא בהנגשת‬ ‫האתרים לציבור הרחב בשילוב כלים פשוטים ונהירים לניהול האתרים‬ ‫ולתחזוקתם‪ .‬המרחבים הארכיאולוגיים הרבים שבתחום בית שמש הם‬ ‫מחוזקות העיר‪ ,‬והם עשויים להפוך לעוגן של פיתוח תיירות עתידי‪ .‬בעידן‬ ‫שבו ערים מחפשות מיתוג שיבדיל אותן משכנותיהן לעיר בית שמש יש יתרון‬ ‫ברור — שלל מרחבים ארכיאולוגיים ותילים קדומים‪ ,‬שיכולים להפוך אותה‬ ‫לעיר המזוהה עם השרידים הארכיאולוגיים שבה‪ .‬אימוץ העיקרון התכנוני‬ ‫של שילוב המכלולים הארכיאולוגיים שהוגדרו בנספח השימור ברקמה‬ ‫העירונית המתפתחת‪ ,‬לרבות שמירתם והצגתם לציבור‪ ,‬בכוחו לחזק את‬ ‫הזיקה של התושבים למורשת העבר בסביבת המחיה שלהם‪ .‬בין אם הדבר‬ ‫יקרה בזמן הקרוב או בעתיד הרחוק‪ ,‬אנו מקווים‪ ,‬כי תכנית המתאר החדשה‬ ‫לעיר תשכיל לשלב את המרחבים הארכיאולוגיים ברקמה העירונית‪ ,‬ותיצור‬ ‫את התנאים לשימור נכסי המורשת התרבותית של בית שמש‪.‬‬ ‫‪/17/‬‬ ‫‪/16/‬‬ ‫גלעיניהכפרים‬ ‫ההיסטורייםסביבירושלים‬ ‫סקירהומקרימבחן‬ ‫אדר' אבי משיח‬ ‫‪/19/‬‬ ‫‪/18/‬‬ ‫הכפר הערבי המסורתי‪ ,‬נוף יישוב נפוץ באזורנו עד אמצע המאה הקודמת‪,‬‬ ‫נמצא בתהליך של הכחדה ומצוי בסכנת היעלמות‪ .‬בנייה מקומית זו המשקפת‬ ‫את פני הארץ והחברה המסורתית‪ ,‬שרווחה כאן במשך מאות שנים נושאת‬ ‫ערכים תרבותיים‪ ,‬אסתטיים וגיאוגרפיים ייחודיים‪ .‬תהליכים גאופוליטיים‪,‬‬ ‫תהליכי עיור ופרוור ושינויים בחברה הערבית מאיימים כיום על המשך‬ ‫קיומם של גלעיני הכפרים הנמצאים בתהליך מתמשך של הרס‪.‬‬ ‫סביב ירושלים קיימת טבעת היקפית של כפרים שהיו העורף החקלאי של‬ ‫העיר במשך השנים‪ .‬חלק מהכפרים נהרסו‪ ,‬במזרח העיר נשמר רצף של‬ ‫כפרים‪ ,‬אך אלו עברו פיתוח עירוני מואץ עקב צמצום שטחה של העיר מאז‬ ‫‪ 1967‬ומעבר של פליטים רבים לאזורים אלו‪ .‬במערב העיר הוסבו הכפרים‬ ‫לשכונות עירוניות‪ ,‬האופי הכפרי שלהם היטשטש‪ ,‬והם התפתחו לכדי מרקם‬ ‫עירוני אחד רציף‪.‬‬ ‫רצףמבטיםמדרוםלגלעין עקב מצוקות דמוגרפיות‪ ,‬שמעורבים בהן לא אחת גם גורמים פוליטיים‬ ‫הכפרעיסאוויההמתפתח ולאומיים‪ ,‬כפרים ושרידי כפרים רבים מצויים בימים אלו בשלבי תכנון‬ ‫ביןהשנים‪.2008-2011‬‬ ‫ופיתוח מואצים‪ ,‬אשר יקבעו בין היתר‪ ,‬את רמת ההתערבות ואת אופי‬ ‫בצילוםזהמסומןבניין‬ ‫השימוש באותם שרידים‪ .‬ברבים מהמקרים תכנון זה אינו נערך על פי‬ ‫האבןהמרשיםוהגדול‬ ‫שנשמרבכפרונהרס‬ ‫הסטנדרטים המקובלים הנהוגים בשימור‪ ,‬כלומר על בסיס סקר מקדים‬ ‫לטובתביתדירותחדש‪.‬‬ ‫הכולל הבנה וניתוח של מאפייני האתר וזיהוי המשמעות התרבותית שלו‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לא נכון לבלום או לבקר את מגמות הפיתוח הללו‪ ,‬וזאת בשל צורכי‬ ‫החיים האובייקטיביים המחייבים מתן מענה למצוקת הדיור‪ ,‬אולם מנגד‬ ‫אנו מחויבים בשימור המרקם המסורתי המקורי לדורות הבאים‪ ,‬ועל כן כל‬ ‫תכנון להתחדשות ולפיתוח חייב להיעשות בד בבד עם קידום שימור הגרעין‬ ‫הקדום על בסיס סקר ותיעוד‪ .‬הכפרים אמנם כבר אינם מתפקדים ככפרים‬ ‫מסורתיים והסביבה העירונית משנה את פניה‪ ,‬אולם אין זה הכרח שבתהליך‬ ‫זה הרקמה המסורתית תיעלם‪.‬‬ ‫ברקמה הכפרית ההיסטורית יש ערך תרבותי רב‪ ,‬ולכן יש לנסות למצוא את‬ ‫מקומה בפיתוח העכשווי‪ .‬ניתוח דפוסי ההשתמרות של כפרים אלו ומיפוי‬ ‫הערכים אשר השתמרו בכל אחד מהם‪ ,‬יכולים לשמש בסיס להבנת פוטנציאל‬ ‫השימור והפיתוח ולניסוח העקרונות הנדרשים לשיקום שרידי הרקמות‬ ‫המסורתיות בכפרים המצויים בתהליכי פיתוח שונים‪.‬‬ ‫מיפויים של שישה כפרים ערביים נבחרים סביב ירושלים‪ ,‬הן במזרח העיר‬ ‫הן במערבה‪ ,‬על פי קריטריונים אחידים‪ ,‬ובחינתם מציגים אופנים שונים של‬ ‫התערבות מודרנית ושל השתלבותה ברקמה מסורתית‪.‬‬ ‫לצורך המחקר‪ ,‬נבחרו שני גלעיני כפרים המשולבים בתוך שכונה מודרנית‬ ‫כמו הכפר 'מאלחה' שבמערב העיר והכפר 'צור בהר' שבמזרחה; שני כפרים‬ ‫שמורים חלקית לצד שכונה מודרנית כמו גלעין הכפר 'בית צפאפא' וגלעין‬ ‫הכפר 'שעפאט'; שני כפרים שלמים ונטושים בשולי העיר כמו הכפר 'ליפתא'‬ ‫המיועד לפיתוח‪ ,‬שבו השתמרו רוב מרכיבי הכפר המסורתיים‪ ,‬והכפר‬ ‫'וולאג'ה' שנהרס לגמרי‪ ,‬ושרידיו משולבים כיום בפארק מטרופוליני סביב‬ ‫נחל רפאים‪.‬‬ ‫סיווגכפריירושליםעל‬ ‫פיטיפוסיההשתלבות‬ ‫שלהם‪.‬עלגבימפה‬ ‫מנדטוריתבקנ"מ‬ ‫‪1:10,000‬משנת‪.1945‬‬ ‫גלעיני הכפרים ההיסטוריים סביב ירושלים ‪ -‬סקירה ומקרי מבחן ‪/21/‬‬ ‫‪ /20/‬אבי משיח‬ ‫באמצעות מקורות היסטוריים נגישים על אודות הכפרים‪ ,‬התחקיתי אחר‬ ‫תהליך ההתפתחות של הכפר עד ‪ 1948‬ולאחר מכן‪ ,‬עד ימינו‪ .‬המיפוי וסכמות‬ ‫התפתחות מבטאים באופן גרפי את התופעות ואפשרו לחפש דפוסים‬ ‫משותפים‪ ,‬היכולים לסייע בהבנת תהליכי התפתחות והרס של הכפרים‪.‬‬ ‫מקרי מבחן‪ :‬ליפתא‪ ,‬שועפאט‪ ,‬בית צפאפה‪,‬‬ ‫מאלחה‪ ,‬צור בהר‪ ,‬וואלג'ה‪.‬‬ ‫ליפתא‪ ,‬כפר שמור העומד על סף תהליך של פיתוח‪ ,‬שוכן במבואותיה‬ ‫המערביים של ירושלים בעמק שבתחתית המדרון של שכונת רוממה‪ .‬דרכי‬ ‫הגישה התלולות אליו סייעו להשתמרות אופיו המקורי של הכפר הנטוש‬ ‫לאורך השנים‪ .‬בגרעין הכפר אפשר להבחין בשלבי התפתחות שונים‪ ,‬בנוף‬ ‫המסורתי שלו על היררכיית הדרכים והכיכרות‪ ,‬שילוב הבנייה במדרון‬ ‫ובמבנים ציבוריים ופרטיים בעלי ערך תרבותי – היסטורי‪ ,‬אדריכלי וחברתי‪.‬‬ ‫למרות ההרס הרב בגרעין הכפר‪ ,‬אפשר עדיין לזהות את החלוקה המקורית‬ ‫של הכפר למתחמים‪ ,‬על פי בתי אב‪.‬‬ ‫ליפתאבתחריטמשנת‬ ‫‪11898‬ובצילוםנוכחי‬ ‫ממערבמשנת‪.2014‬‬ ‫ניתןלהתרשםמהקשר‬ ‫ההדוקשלהבנייהאל‬ ‫המדרוןהתלול‪,‬הקרקע‬ ‫והמסלעבעברובהווה‪.‬‬ ‫‪ ,1898 .1‬תחריט‬ ‫‪L.Schneller, Vater Schneller- eun‬‬ ‫‪Patriarch der Evangelischen‬‬ ‫‪mission in Heiligen Lande, Leipzig‬‬ ‫‪1898, p.11‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬אושרה תכנית בניין עיר מס' ‪ 6036‬לפיתוח ליפתא (מי נפתוח)‬ ‫המייעדת להקים באזור הכפר ליפתא ‪ 268‬יחידות דיור המשולבות במסחר‪,‬‬ ‫פיתוח ציבורי‪ ,‬מלונאות‪ ,‬מוסדות וכבישי גישה חדשים‪ .‬התכנית לא התבססה‬ ‫על סקר מקיף‪ ,‬ולכן אינה נובעת מתוך מאפייניו ההיסטוריים של המרחב‪.‬‬ ‫ההתערבות המודרנית‪ ,‬שכאמור אינה מבוססת על סקר מפורט‪ ,‬עלולה אם‬ ‫כן לטשטש את הבנייה המסורתית ולפגוע במרקמה העדין‪ .‬מבחינה יסודית‬ ‫של נספחי הבינוי לתכנית נראה‪ ,‬שהבנייה החדשה תפגע באופן קשה בשלמות‬ ‫המבנית של הרקמה ושל הסביבה באופן בלתי הפיך‪ ,‬בשל הפגיעה הרבה‬ ‫שהתכנית מתירה בקרקע הטבעית‪.‬‬ ‫רמת ההשתמרות הגבוהה של הכפר ליפתא מאפשרת להבחין באופן ברור‬ ‫בשלבי ההתפתחות שלו ובכל רכיביו המסורתיים‪ .‬בכפר אותרו חמישה שלבי‬ ‫התפתחות עיקריים‪ ,‬המרכיבים דגם התפתחות הניתן לזיהוי כמעט בכל‬ ‫הכפרים הנוספים שנבחנו בהמשך‬ ‫במקרים רבים החל הכפר ממבנה קדום (‪ ,)1‬לעיתים מתקופת ימי הביניים‬ ‫ולעיתים אף מוקדם יותר‪ .‬סביב מבנה זה התפתח בתחילת התקופה‬ ‫העות'מאנית על פי רוב כפר מגובב (‪ )2‬של מספר בתי אב‪ ,‬המורכבים מבתי‬ ‫חלל קטנים המקיפים חצרות משותפות‪ .‬התפתחות זו ארכה מאות שנים‪,‬‬ ‫ולכן שלב זה הוא שלב המשקף היטב את המבנה החברתי והתעסוקתי של‬ ‫הכפר המסורתי‪ .‬עם גידול האוכלוסייה‪ ,‬לרוב בסוף המאה ה־‪ ,19‬התפתחה‬ ‫טבעת היקפית‪ ,‬היא עיבוי (‪ )3‬חלקי או מלא העוטף את הגלעין המגובב‪ .‬בינוי‬ ‫זה הוא מסיבי‪ ,‬לרוב בגובה של שתי קומות ובאיכות בנייה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫בתחילת המאה ה־‪ ,20‬עם עליית רמת הביטחון באזור‪ ,‬התפשט הכפר תחילה‬ ‫לאורך הדרכים (‪ )4‬ולאחר מכן לשטחי החקלאות הפוריים שלו (‪.)5‬‬ ‫סכמתהתפתחות‬ ‫כפרכללית‬ ‫גלעיני הכפרים ההיסטוריים סביב ירושלים ‪ -‬סקירה ומקרי מבחן ‪/23/‬‬ ‫‪ /22/‬אבי משיח‬ ‫מבחינת הרכיבים המסורתיים הקיימים כיום בליפתא עולה‪ ,‬כי הגלעין‬ ‫הקדום וטבעת העיבוי התוחמת את הגלעין מצפון וממזרח נשתמרו כמעט‬ ‫לגמרי‪ .‬הגלעין המגובב לעומתו נהרס ברובו ומצוי במצב קשה של הידרדרות‪,‬‬ ‫אשר מקשה מאוד על הבנתו ועל האפשרות לשקמו בעתיד‪ .‬גלעין זה נהרס‬ ‫וננטש ברובו כבר בתקופת המנדט‪ ,‬בטרם ננטש הכפר‪ ,‬כנראה בשל חוסר‬ ‫ההתאמה לעלייה ברמת החיים של תושבי הכפר המתפתח‪ .‬הבינוי לאורך‬ ‫דרכי הגישה של הכפר נשתמר באלו הדרומיות בלבד‪ .‬מרבית המבנים‬ ‫המאוחרים של הכפר נשתמרו במצב סביר‪.‬‬ ‫על פי ניתוח זה ניתן לשרטט את סכמת מצב ההשתמרות של הכפר כיום‬ ‫כ'תפוח ובו תולעת'‪ :‬טבעת העיבוי מייצרת קליפה מסיבית ושמורה העוטפת‬ ‫תוכן גלעין מגובב 'רקוב'‪ ,‬הרוס ברובו ובליבו גלעין התפוח הקשה והשמור‪,‬‬ ‫הוא הגלעין הקדום הבנוי אבן מסיבית‪.‬‬ ‫על בסיס ניתוח זה נסקרו חמשת הכפרים הנוספים‪ .‬הסקירה נשענה תחילה‬ ‫על מקורות היסטוריים וקרטוגרפיים נגישים כגון ספרות נוסעים‪ ,‬ספרות‬ ‫מקצועית‪ ,‬מפות‪ ,‬צילומי אוויר ואתרי אינטרנט פלסטיניים וישראליים‪.‬‬ ‫בכל אחד מהכפרים נערך סקר בשטח הבוחן את המצב הקיים‪ ,‬את טיפוסי‬ ‫המבנים ואת מצב השתמרותם‪ .‬הנתונים שנאספו על אודות כל כפר רוכזו‬ ‫בשתי סכמות‪ .‬האחת‪ ,‬סכמת שלבי ההתפתחות עד ימינו‪ .‬השנייה‪ ,‬סכמת‬ ‫מצב ההשתמרות של גלעין הכפר‪ ,‬המציגה את השפעת ההתערבות המודרנית‬ ‫על הכפר באופן מפורט ובצורה מופשטת‪.‬‬ ‫שני גלעיני הכפר‪ ,‬של שועפאט בצפון ירושלים ושל בית צפאפה בדרומה‪,‬‬ ‫נשתמרו לצד שכונה מודרנית שהתפתחה במרחק מה‪ ,‬בשטחי השדות‬ ‫ההיסטוריים של הכפר‪ .‬מצב זה‪ ,‬שבו הוסטו לחצי הפיתוח מתחום הגלעין‬ ‫ההיסטורי‪ ,‬הפחית את עוצמת ההתערבות המודרנית בתחומם וסייע בפועל‬ ‫בהשתמרותם‪.‬‬ ‫בכפר שועפאט נשתמרו כמעט כל מבני הגלעין על שלביהם ברמות השתמרות‬ ‫שונות‪ ,‬ואילו בבית צפאפא מבני הגלעין הקדום והמגובב נהרסו ברובם וקשה‬ ‫לזהותם בשטח‪ .‬בשני המקרים טבעת העיבוי המסיבית השתמרה במלואה‬ ‫והייתה במשך השנים חיץ שעטף את הגלעין המגובב והקדום ושמר עליו‪.‬‬ ‫הבינוי לאורך הדרכים עובה מאוד בבנייה מודרנית‪ ,‬אך תוואי הדרכים‬ ‫השתמר וגם החלוקה המסורתית לחלקות‪ .‬בשני מקרים אלה היררכיית‬ ‫הדרכים המסורתית שונתה לטובת הגלעין‪ .‬דרכי הגישה הראשיות אל כפר‬ ‫שבעבר חצו אותו‪ ,‬הפכו לדרכים משניות וצרות‪ .‬סביבן‪ ,‬נסללו כבישים רחבים‬ ‫יותר בתוואי דרכי המשנה‪ ,‬שעקפו בעבר את הגלעין והוליכו לשדות הכפר‪.‬‬ ‫(למעלה)חצרחמולתית‬ ‫בגלעיןהמגובבשל‬ ‫הכפרשעפאט‪.‬סדרה‬ ‫שלבתיחללקטנים‬ ‫וחשוכיםהמקיפיםחצרות‬ ‫משפחתיותמשותפות‪.‬‬ ‫(מימין)מבטיםאלחגורת‬ ‫העיבוישלביתצפאפא‪.‬‬ ‫בינוימאסיביורציףבגובה‬ ‫שלשתיקומותהעוטףאת‬ ‫הגלעיןהמגובב‪.‬‬ ‫גלעיני הכפרים ההיסטוריים סביב ירושלים ‪ -‬סקירה ומקרי מבחן ‪/25/‬‬ ‫‪ /24/‬אבי משיח‬ ‫מיפויהכפרמאלחה‬ ‫בעברובהווה‪.‬מפת‬ ‫מרכיביוהמסורתיים‬ ‫שלהכפראלמאלחה‬ ‫בעברומיפויהמבנים‬ ‫המסורתייםהקיימים‬ ‫כיוםכוללסימוןשלביות‬ ‫ההתפתחותשלהם‪.‬‬ ‫פגיעהבערכיו‬ ‫האדריכלייםהמסורתיים‬ ‫שלהכפרביתצפאפא‪.‬‬ ‫בנייתתוספותמודרניות‬ ‫בסגנונותשוניםעלגבי‬ ‫מבניגלעיןהכפר‪.‬‬ ‫בעוד בשועפאט בדומה לליפתא קיימת קליפה מסורתית קשיחה העוטפת‬ ‫גלעין מגובב מתפורר‪ ,‬סכמת בית צפאפא דומה יותר ל'בלון' המורכב מקליפה‬ ‫קשיחה ושמורה העוטפת חלל חלול שרובו כיום הרוס‪.‬‬ ‫גלעיני הכפרים מאלחה וצור בהר משולבים בלב שכונה מודרנית המקיפה‬ ‫אותם‪ ,‬אך סכמת ההשתמרות שלהם שונה מאוד‪ .‬בכפר מאלחה‪ ,‬שהוסב‬ ‫לשכונה יהודית‪ ,‬נשתמרה והורחבה טבעת העיבוי‪ ,‬והיא מגדירה כיום באופן‬ ‫ברור את גבולותיו של גלעין הכפר‪ .‬הגלעין המגובב נהרס מן היסוד ונבנה‬ ‫מחדש בבנייה חדשה‪ ,‬ואילו הגלעין הקדום שבמרכזו השתמר במלואו ושוקם‬ ‫למגורים‪ .‬מערכת הדרכים שבלב הכפר נשתמרה באופן חלקי בלבד‪ ,‬ודרכים‬ ‫חדשות רבות נפרצו בו‪ .‬סכמת ההשתמרות כאן מדומה למעין 'פוחלץ' של‬ ‫כפר‪ ,‬שהשאירו בו את הקרום הקשיח והחליפו את התוכן במילוי חדש שאינו‬ ‫קשור למקור כלל‪ .‬בצור בהר סכמת ההשתמרות הפוכה‪ .‬כפר זה התחיל‬ ‫בשלושה גלעינים נפרדים שעובו עם הזמן‪ .‬הכפר התפתח לשכונה רוויה‪ ,‬ובה‬ ‫אזורי העיבוי של הגלעינים נהרסו לחלוטין לטובת כבישים ומבני מסחר‬ ‫חדשים‪ .‬גלעיני הכפר המגובבים נותרו חשופים וללא הגנה סמוך לכבישים‬ ‫ולאזורי פיתוח מסיביים הנוגסים בהם בהתמדה‪ .‬ניתן לדמות מצב זה למילוי‬ ‫שנותר ללא העטיפה השומרת עליו‪ .‬הבינוי לאורך דרכי הגישה אל הכפר‬ ‫נשמר אך טושטש מאוד בבנייה חדשה ומסיבית‪.‬‬ ‫(מימין)שימושפרטי‬ ‫במבניהציבורשלהכפר‬ ‫מאלחה‪.‬חצרמסגדהכפר‬ ‫משמשכיוםכחצרבית‬ ‫פרטיוביתהבדהציבורי‬ ‫משמשלמגורים‪.‬‬ ‫(משמאל)פגיעה‬ ‫בהיררכייתהדרכים‬ ‫המסורתיתשלהכפר‬ ‫מאלחה‪.‬כיכרהכפר‬ ‫המשמשתלחניה‪,‬רחוב‬ ‫הכפרהראשינקטעעל‬ ‫ידיבינויחדש‪.‬‬ ‫גלעיני הכפרים ההיסטוריים סביב ירושלים ‪ -‬סקירה ומקרי מבחן ‪/27/‬‬ ‫‪ /26/‬אבי משיח‬ ‫הכפר וולאג'ה שבדרום מערב העיר נבחן לשם השוואה‪ .‬כפר זה ננטש בשנת‬ ‫‪ ,1948‬ולאחר מכן נהרס באופן יזום בשנות ה־‪ 60‬למאה הכ'‪ .‬מגלעין כפר‬ ‫שמובחנים בו כל שלבי ההתפתחות המוכרים‪ ,‬נותרו כיום בשטח גלי הריסות‬ ‫נרחבים בלבד‪ .‬הגלעין המגובב נהרס מן היסוד‪ ,‬ופרט לגבולו המזרחי המגדיר‬ ‫גם כיום את רחבת המעיין‪ ,‬לא נותר בו זכר מהרקמה הכפרית המסורתית‬ ‫שהרכיבה אותו‪ .‬בשטח כבר אי אפשר להבחין עוד בקו התפר שבין הגלעין‬ ‫המגובב ועיבויו‪ ,‬אך בהתבוננות ממרחק לעבר הכפר‪ ,‬ניכרת בבירור 'טביעת‬ ‫הרגל' של טבעת העיבוי המסיבית יותר‪ ,‬התוחמת את גלעין הכפר שמעברה‬ ‫חוזרת ומופיעה צמחיית החורש הנפוצה באזור‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬עקב לחצי פיתוח נפגעים ערכיהם של גלעיני הכפרים והרקמות‬ ‫שלהם‪ ,‬האורבנית והארכיטקטונית‪ ,‬מיטשטשות בהתמדה ולעיתים אף‬ ‫באופן מואץ‪ .‬כיום מקודמות תכניות אב ותכניות פיתוח למרבית הכפרים‪.‬‬ ‫מכאן שיש חשיבות רבה לפיתוח עקרונות שימור ולקביעת סדרי עדיפות‬ ‫לצורך התערבות ברקמה הכפרית המסורתית על דפוסיה השונים כפי שהיא‬ ‫ניכרת כיום‪ .‬המסקנות שהוצגו במאמר זה מניתוח ראשוני של המידע שנאסף‬ ‫יכולות לשמש בסיס לפיתוח עקרונות שימור אלו‪.‬‬ ‫שלב ראשוני וחיוני בתכנון הוא זיהוי שלבי ההתפתחות של הכפר‪ .‬בהתאם‪,‬‬ ‫שפת ההתערבות תהלום את הערכים ואת המאפיינים של כל שלב‪ .‬לאחר‬ ‫זיהוי זה והבנת תפקידם ומשמעותם המרחבית ניתן בנקל לפתח עקרונות‬ ‫לשימורם במרחב ולהדגשתם‪.‬‬ ‫קיים בו פוטנציאל רב לשימוש ציבורי רב תכליתי‪ .‬בכל תהליך שיקום עתידי‬ ‫ראוי להתייחס אל מבנה הגלעין הקדום כאל עוגן ציבורי מחולל לשיקום‬ ‫הגלעין המגובב שסביבו‪.‬‬ ‫הגלעין המגובב של הכפר הוא אמנם שכבה חשובה‪ ,‬אך עקב איכות בנייה‬ ‫ירודה רמת ההשתמרות שלו בעייתית‪ ,‬ולכן הוא מצוי בתהליך של הרס ברוב‬ ‫המקרים‪ .‬במאלחה תהליך ההרס הושלם ומבנים אלו הוחלפו בחדשים‪.‬‬ ‫בשאר המקרים הגלעין המגובב מצוי ברמות משתנות של השתמרות‪ .‬רקמה‬ ‫זו מורכבת מחללים קטנים וחשוכים‪ ,‬שאינם מתאימים כיום למגורים או‬ ‫לשימוש פרטי אחר‪ ,‬ועל כן בתכנון המחודש מוצע להתאים לו שימושים‬ ‫ציבוריים או תיירותיים‪.‬‬ ‫אפשר לומר‪ ,‬כי כמעט בכל הכפרים טבעת העיבוי הראשונית היא בעלת‬ ‫תפקיד חשוב בשימור מרכיביהם המסורתיים‪ .‬טבעת זו שנבנתה כאמור‬ ‫באופן איכותי‪ ,‬מסיבי וצפוף‪ ,‬היא מעין 'חגורה' ברורה הניתנת לזיהוי‪ ,‬והיא‬ ‫מגדירה את גבולות התחום ההיסטורי‪ .‬לעיתים‪ ,‬כמו בכפר מאלחה‪ ,‬חגורה זו‬ ‫היא כיום מעין 'קליפה' ריקה המקיפה בינוי מודרני‪ ,‬ובמקרים אחרים כמו‬ ‫בבית צפאפא ובשועפאט‪ ,‬היא שומרת על הרקמה המגובבת העדינה שאותה‬ ‫היא מקיפה‪ .‬מעניין הוא המקרה של הכפר ההרוס לגמרי שבו הריסותיה של‬ ‫חגורה זו מובחנות בשטח‪ ,‬והן משמשות עדות לגבולותיו ולממדיו הגדולים‬ ‫יחסית של הגלעין המגובב של הכפר‪ .‬מכאן עולה‪ ,‬כי בתהליך השיקום‪ ,‬זיהוי‬ ‫טבעת העיבוי של גלעין הכפר וקביעת מדיניות שימור בתחומו היא פעולה‬ ‫חיונית על מנת להגן על הגלעין הקדום והמגובב ולתחום אותו‪.‬‬ ‫הבינוי לאורך הדרכים נשמר ברוב המקרים‪ ,‬וכך גם תוואי הדרכים עצמן‪.‬‬ ‫בחלק מהמקרים בינוי זה טושטש מאוד עקב עיבוי מודרני צפוף ותוספות‬ ‫בנייה חדשות‪ .‬בכפרים שבהם הופרדו הכבישים הראשיים והורחקו מתוואי‬ ‫הדרכים הקדומות‪ ,‬נשתמרה הרקמה המסורתית של הכפר‪ .‬שימוש מושכל‬ ‫במערכות התנועה ושמירה על היררכיית הדרכים המסורתיות הקיימת‪:‬‬ ‫דרכים‪ ,‬סמטאות וכיכרות‪ ,‬כשלד הפיתוח של כל תכנון עתידי יתרמו לשימור‬ ‫רוח המקום‪.‬‬ ‫מבנה הגלעין הקדום של הכפר אשר סביבו נוסד הכפר הערבי והוא ממוקם‬ ‫בליבו‪ ,‬השתמר בכפרים רבים ברמה סבירה המאפשרת את שיקומו‪ .‬גלעין‬ ‫קדום זה נבנה בבנייה מסיבית ואיכותית‪ ,‬חלליו רחבים וגבוהים‪ ,‬ועל כן‬ ‫שכונות שהוקמו על שטחי החקלאות של הכפר הן לרוב עתודות הקרקע‬ ‫לבינוי הרווי של השכונה‪ ,‬שבהן הושלם לרוב תהליך הבינוי על חשבון מבני‬ ‫האבן המוקדמים‪.‬‬ ‫השוואתדפוסי‬ ‫ההשתמרות‪.‬השוואה‬ ‫מסכמתשלדפוסי‬ ‫ההשתמרותשלכפרי‬ ‫המבחןסביבירושלים‪.‬‬ ‫‪ /28/‬אבי משיח‬ ‫‪/29/‬‬ ‫תודות לארכיאולוגים זובאייר עדאווי ובילאל טורי שלקחו חלק בביצוע סקר‬ ‫השטח‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫ברור משה‪" ,‬זחילה והתפרסות של כפרים ביהודה ושומרון"‪ ,‬בתוך‪ :‬אבשלום‬ ‫שמואלי‪ ,‬דוד גרוסמן ורחבעם זאבי (עורכים)‪ ,‬יהודה ושומרון – פרקים‬ ‫בגיאוגרפיה יישובית‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪382-367‬‬ ‫ברור משה‪" ,‬תמורות בתבנית בהתפרסות ובצפיפות האכלוס בכפר הערבי‬ ‫בארץ"‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬יז‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪.8-15‬‬ ‫גולני גדעון‪ ,‬תמורות במבנה הגיאוגרפי של הכפר הערבי המסורתי במאה‬ ‫העשרים‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪.1966 ,‬‬ ‫גרוסמן דוד‪ ,‬הכפר הערבי ובנותיו – תהליכים בישוב הערבי בארץ ישראל‬ ‫בתקופה העות'מאנית‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪.‬‬ ‫משיח אבי‪ ,‬גלעיני כפרים נעלמים באזור ירושלים – שימור מאפיינים‬ ‫מסורתיים בגלעיני כפרים ערבים בסביבה מתפתחת‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫העברית – הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2013‬‬ ‫משיח אבי‪ ,‬ליפתא ‪ -‬תיעוד וסקר ראשוני‪ ,‬רשות העתיקות – תחום שימור‪,‬‬ ‫יולי ‪.2008‬‬ ‫משיח אבי‪ ,‬עדאווי זובאייר‪ ,‬מצב גלעיני הכפרים במזרח ירושלים‪ ,‬רשות‬ ‫העתיקות – מינהל שימור‪ ,‬דצמבר ‪.2011‬‬ ‫סגל יורם‪ ,‬הבנייה בכפרים הערביים והתפתחותה‪ ,‬ירושלים‪ :‬משרד הפנים‪,‬‬ ‫‪. 1967‬‬ ‫קטורזה ‪ -‬משה מיכל‪ ,‬תבניות אדריכליות בכפר העתיק והמסורתי בהר‪-‬‬ ‫בעקבות גילויה של שפה אדריכלית מקומית נסתרת‪ ,‬עבודת דוקטורט‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪.2011 ,‬‬ ‫קרק רות‪ ,‬אורן‪-‬נורדהיים מיכל‪ ,‬ירושלים וסביבותיה – רבעים‪ ,‬שכונות‬ ‫וכפרים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת אקדמון‪ ,‬תשנ"ה‪.‬‬ ‫‪/31/‬‬ ‫‪/30/‬‬ ‫מאמר – שימור מורשת התרבות ‪2021‬‬ ‫נופיהתרבותהמגליתיםבגליל‬ ‫ובגולןשימורםושילובםבמרחב‬ ‫באמצעותתכנוןמתארונוף‬ ‫ערן מרדכוביץ‬ ‫אדריכל מרחב צפון מינהל שימור‪/‬מרחב צפון‬ ‫אורי ברגר‬ ‫ארכאולוג נפת גליל עליון מרחב צפון‬ ‫‪ /32/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/33/‬‬ ‫הדולמנים הם מבני קבורה מגליתים (מגה ‪ = μέγας‬ענק; ליתוס ‪= λίθος‬‬ ‫אבן) דמויי שולחן‪ ,‬ומכאן גם שמם‪ ,‬שמקורו כנראה בשפה הקלטית‪ ,‬הפזורים‬ ‫באלפיהם במרחב שבין יפן וקוריאה במזרח ועד אירלנד והאיים הבריטים‬ ‫במערב‪ .‬ברחבי המזרח התיכון מוכרים מבנים מגליתים אלה בעיקר ממזרח‬ ‫לעמק הירדן‪ ,‬בדרום מזרח סוריה‪ ,‬בגולן‪ ,‬ברמת כורזים ובמזרחו של הגליל‬ ‫העליון‪ .‬היעדר מודעות מספקת לקיומם וגם לערכם התרבותי הובילו‬ ‫לפגיעות רבות יחסית בממצא זה‪ .‬הדולמנים‪ ,‬בשל מיקומם‪ ,‬התפרסותם‬ ‫וצורתם‪ ,‬רגישים במיוחד לסיכונים כהכשרת קרקע לחקלאות‪ ,‬לשטחי אש‬ ‫ואימונים‪ ,‬לייעור‪ ,‬לכריית בזלת‪ ,‬לבנייה ולתשתיות‪ .‬תנופת הפיתוח של‬ ‫השנים האחרונות אינה פוסחת על אזור הצפון‪ .‬תכניות רבות מאוד מוגשות‬ ‫לוועדות השונות והן עוסקות בהרחבת יישובים ובפיתוח תשתיות לאומיות‬ ‫אזוריות ומקומיות למיניהן במרחב כולו‪ .‬פיתוח זה‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬מרוכז‪,‬‬ ‫רובו‪ ,‬בשטחים הפתוחים שסביב היישובים או ביניהם‪ .‬הדולמנים הם חלק‬ ‫משטחים אלו‪ ,‬שיש בהם אתרי עתיקות‪ ,‬נופי מורשת תרבות וערכי טבע רבים‬ ‫ומגוונים‪ .‬תכניות הפיתוח הן איום על המשך קיומם של רבים מערכים אלו‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬בתגובה לתכניות פיתוח בשדות דולמנים‪ ,‬הסתפקה רשות העתיקות‬ ‫בדרישה לסקר או לחפירת הצלה שבסופם הותר השטח לפיתוח והשרידים‬ ‫נהרסו‪ ,‬למשל בהרחבות של המושבים חד נס או אלמגור‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫מתחילה להתגבר המודעות לחשיבותם של הדולמנים כנכסי מורשת תרבות‪,‬‬ ‫וניכר שינוי בגישה לשילובם במרחב התכנון ולשימורם באתרם‪ .‬לאור‬ ‫שינויים אלו‪ ,‬המאמר יציג מספר דוגמאות להתמודדות עם שילוב הדולמנים‬ ‫בתכנון והתובנות העולות מהן‪.1‬‬ ‫הנופים המגליתיים בארץ ישראל‬ ‫בנופי הגולן ורמת כורזים‪ ,‬בחלקה הצפון מזרחי של ארץ ישראל‪ ,‬ניתן לזהות‬ ‫את שרידיהם המאובנים של תרבות בנאים קדומה‪ .‬מאות רבות של דולמנים‬ ‫אשר נבנו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬במהלך מחצית האלף השלישי לפני הספירה מעטרים את‬ ‫נופיהם הבזלתיים של רמות אלה‪ .‬דולמנים אלה‪ ,‬הם חלק מתופעה נרחבת‬ ‫יותר הכוללת אלפי מבני קבורה גדולי ממדים הפזורים בלבנט ‪ -‬בעבר הירדן‬ ‫המזרחי‪ ,‬בסוריה בצפון הגליל העליון ובדרום לבנון‪.‬‬ ‫מאז גילוים של הדולמנים בלבנט‪ ,‬לפני למעלה ממאה שנים‪ ,‬מתקיים‬ ‫תודות ליעל אלף על הסיוע בהליך כתיבת המאמר ולאונג’ו סט על עזרתה‬ ‫‪1‬‬ ‫בתרגום המקורות הקוריאניים‪.‬‬ ‫ויכוח בדבר תיארוכם ותפקידיהם הפולחניים‪ ,‬ועדיין רב הנסתר על אודות‬ ‫האנשים שהשאירו אחריהם את הדולמנים כעדות לארגון חברתי ותרבות‬ ‫מפותחת‪ .‬השאלה מדוע השקיעו מאמצים גדולים כל כך להקמת מבני‬ ‫קבורה מגליתיים‪ ,‬בהשוואה למבני המגורים שלא שרדו‪ ,‬היא תעלומה שטרם‬ ‫נפתרה‪ ,‬והיא בסיס להמשך המחקר של אחת התופעות הארכיאולוגיות –‬ ‫נופיות המעניינות בלבנט‪.‬‬ ‫חשיבותם של הנופים המגליתיים בישראל‬ ‫מבנים עתיקים אלה מעידים על פועלם המונומנטלי של מי שהזיזו סלעי‬ ‫ענקיים וערמו טונות רבות של אבני שדה‪ ,‬כשהם מעצבים נוף שונה בתכלית‬ ‫מזה שהיה טרם הגיעם אל אזורנו‪ .‬בני תרבות קדומה זו‪ ,‬הותירו אחריהם נוף‬ ‫איור‪-A1‬חלקיו‬ ‫העיקרייםשלדולמן‬ ‫טיפוסי‬ ‫איור‪ :‬ערן מרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫‪ /34/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫מגליתי מאובן‪ ,‬שלא איפשר בנקל שינוי והרס בעידנים טרום המצאת הכלים‬ ‫ההנדסיים המכניים של תקופתנו‪.‬‬ ‫הדולמנים הרבים‪ ,‬הבנויים סלעי ענק במשקל של מאות ואלפי קילוגרמים‪,‬‬ ‫היו מקור להשתאות עבור חוקריה של הארץ‪ ,‬וניכר כי היו גם כר למיתוסים‬ ‫וסיפורי עמים קדומים‪ .‬הנוף המגליתי‪ ,‬של הגולן ושל עבר הירדן המזרחי‪ ,‬על‬ ‫דולמניו אדירי הממדים‪ ,‬היה מקור השראה למסורות המקראיות על אודות‬ ‫הרפאים‪ ,‬אותו עם ענקים מיתי‪ ,‬אשר צאצאיו עוג מלך הבשן וסיחון האמורי‪,‬‬ ‫שלטו בשטחים שבהם פזורים מבנים מגליתיים אלה‪.‬‬ ‫שרידים מונומנטליים אלה ניצבים על כנם במצב השתמרות ייחודי‪ ,‬אותנטי‬ ‫ושלם‪ ,‬המעורר התפעלות גם בקרב חוקרי התופעה ברמתה העולמית‪.‬‬ ‫מונומנטים קדומים ואניגמטיים אלה‪ ,‬הם כל שנותר מסיפורה של תרבות‬ ‫קדומה‪ ,‬אשר קידשה את מתיה בבנייה שכדוגמתה לא ידעה הארץ באף‬ ‫תקופה אחרת‪ .‬קיומם במרחב הארצישראלי היה חלק מנוף הקדומים שהלכו‬ ‫בו ואותו הכירו יושבי הארץ בתקופות המקרא‪ ,‬המשנה והתלמוד‪ .‬ייתכן אף‬ ‫שהבנייה המגליתית קשורה לאזכורים מקראיים‪ ,‬ובהם סיפורים מיתיים על‬ ‫״א ֶרץ ְרפ ִָאים ֵתּחָ שֵ ׁב ַאף ִהוא‪,‬‬ ‫עמי ענקים ששכנו בעבר הירדן המזרחי ובבשן‪ֶ :‬‬ ‫ְרפ ִָאים י ְָשׁבּו בָ ּה ְל ָפנִים‪ ...,‬עַ ם ָגּדֹול וְ ַרב ו ָָרם ָ ּכ ֲענ ִָקים‪...‬״ (דברים‪ ,‬ב’‪ ,‬כ־כ״א);‬ ‫ההכרה בנופים המגליתיים כנופי מורשת תרבות‬ ‫נוסף לעניין המחקרי בדולמנים‪ ,‬מתחילה לחלחל גם ההכרה בהם כנופי מורשת‬ ‫תרבות קדומה הראויים לשימור‪ .‬השינוי בתפיסה קשור למעבר בתפיסות‬ ‫שימור המורשת התאורטיות מהערכת המונומנט הבודד להתייחסות למכלול‬ ‫ההקשרים שלו ולערכם של השרידים הארכיאולוגיים במרחב כנופי מורשת‪.‬‬ ‫הדיון התאורטי בנופי תרבות קיבל ביטוי חשוב בשנת ‪ 1992‬בהכרה של‬ ‫אונסקו בנוף תרבות כהגדרה ייחודית של מורשת‪ .‬נופים אלו נוצרו ביחסי‬ ‫הגומלין בין האדם לסביבתו הטבעית‪ ,‬והם משקפים את התפתחותה של‬ ‫החברה וההתיישבות האנושית לאורך זמן (‪ .)Sauer, 1963‬נוף תרבות מייצג‬ ‫שילוב של פעילות טבע ועבודת בני אדם‪ ,‬לא כתופעות נפרדות‪ ,‬אלא כנוף‬ ‫פעיל‪ ,‬שבו משתקפת פעילות אנושית או תופעות מבניות ואחרות מעשי ידי‬ ‫אדם אשר מבטאות אילוצים או התנהלות חברתית‪ ,‬כלכלית או תרבותית‬ ‫המשפיעות על הנוף ומעצבות אותו‪.2‬‬ ‫נופי תרבות בישראל ‪ /‬אביעד שר־שלום‪ ,‬עירית עמית‪ ,‬אבי ששון‪ ,‬רפי ריש‬ ‫‪2‬‬ ‫ויובל פלד ‪ /‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬הוועד הישראלי לאונסקו והוועדה למורשת עולמית‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/35/‬‬ ‫נופים אלו מעצבים את אופיין של תרבויות מקומיות‪ ,‬והם רכיב בסיסי‬ ‫במורשת הטבע והתרבות ובזהות של החברה (‪ .)CoE, 2000‬בסיווג של נופי‬ ‫תרבות בהנחיות התפעוליות ליישום אמנת המורשת העולמית‪ ,‬אתרים‬ ‫ארכיאולוגיים נכללים ב״נוף ורנקולרי״ (אורגני‪ ,‬מקומי)‪ ,‬כ״נוף משאר״‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬נוף שתהליכי התפתחותו הסתיימו בנקודת זמן כלשהי בעבר‪ ,‬זאת‬ ‫לעומת ״נוף מתמשך״ ‪ .‬ארגון אונסקו הגדיר כך את נוף המשאר‪:‬״נוף שמייצג‬ ‫תרבויות ומסורות שהתפתחו לאורך תקופות ארוכות בסביבה טבעית‪,‬‬ ‫שעוצבה בהשפעת פעילויות כלכליות‪ ,‬דתיות או מנהלתיות‪ .‬נופים אלו‬ ‫נחלקים לנופים השומרים על תפקידם החברתי־כלכלי־מסורתי עד לתקופתנו‬ ‫(נוף אורגני מתמשך)‪ ,‬ושרידי נופים (או נוף מאובן) שבהם ההתפתחות‬ ‫הגיעה אל קיצה בזמן כלשהו בעבר אך שרידי התפתחות זו עדיין ניכרים‬ ‫וגלויים בשטחם‪.‬״ ‪ . Fowler( )2003‬במדריך לאפיון נופי תרבות היסטוריים‬ ‫באנגליה‪ ,‬מציינים המחברים‪ ,‬כי המורשת הארכיאולוגית מעצבת את הנוף‬ ‫הקיים ותורמת למאפייניו החשובים ביותר הקשורים לממד העומק בזמן‬ ‫(‪ .)Clark, Darlington, & Fairclough, 2004( )time-depth‬בישראל ניתן‬ ‫להגדיר נופי תרבות קדומים דוגמת נופים מגליתים בגולן‪ ,‬דרך הבשמים‬ ‫והחקלאות הקדומה בנגב (שר־שלום‪ ,‬עמית־כהן‪ ,‬ששון‪ ,‬רייש‪ & ,‬פלד‪.)2013 ,‬‬ ‫ההבנה של אתרים ארכיאולוגים כ״נופי משאר״ מתאימה לגישת‬ ‫״הארכיאולוגיה של המרחב״ (‪ )landscape archaeology‬שהתפתחה‬ ‫כביקורת והשלמה לארכיאולוגיה הממוקדת באתרים (‪.)site archaeology‬‬ ‫גישה זו חוקרת את הנוף על מכלול העדויות הארכיאולוגיות‪ ,‬כפי שעוצב בידי‬ ‫האדם לאורך זמן על מנת להסביר את התהליכים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‬ ‫והתרבותיים שהביאו להתפתחותו כפי שהוא היום (גיבסון‪ ;2001 ,‬גיבסון &‬ ‫לואיס‪ .)2017 ,‬תפיסה זו משפיעה על ההגדרה של הנכסים הארכיאולוגיים‬ ‫וההקשרים שלהם במרחב כמכלול שלם הגדול מסך חלקיו‪ ,‬ועל הפרשנות‬ ‫שלהם (‪ .)Wheatley, 1995‬כמו כן‪ ,‬היא משליכה על תפיסת הניהול שלהם‬ ‫כנופי תרבות (& ‪Bloemers, 2010; Fairclough, 2008; Fairclough‬‬ ‫‪Rippon, 2002; Fairclough & van Londen, 2010; Moore, Guichard,‬‬ ‫‪)& Álvarez Sanchís, 2020‬‬ ‫מעמדם של הנופים המגליתיים כנכסי מורשת תרבות‬ ‫דולמנים קיימים‪ ,‬כפי שצוין‪ ,‬גם מחוץ לארץ ישראל והלבנט וכמותם ניתן‬ ‫למצוא בריכוזים שונים בכלל המרחב המשתרע בין יפן וקוריאה במזרח ועד‬ ‫אירלנד והאיים הבריטים במערב‪ .‬על אף הקרבה היחסית בתיארוכם של‬ ‫וקרן ברכה ‪2010‬‬ ‫‪ /36/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫איור‪-1‬דולמןדה‬ ‫מגנה‪Dolmen de‬‬ ‫‪,Menga Antequera‬‬ ‫אתרמורשתעולם‬ ‫אנטקוורה‪,‬ספרד‬ ‫‪CC BY-SA3.0,‬‬ ‫‪https://commons.‬‬ ‫‪wikimedia.org/w/index.‬‬ ‫‪php?curid=55262‬‬ ‫מבנים אלה בר חבי העולם ועל אף הדמיון הצורני הרב הקיים בין מונומנטים‬ ‫אלו‪ ,‬הקשרים התרבותיים אם היו‪ ,‬בין האתרים השונים והמרוחקים איננו‬ ‫ברור‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנופים המגליתיים הקדומים זוכים להכרה במדינות רבות‬ ‫כנכסי מורשת בעלי חשיבות בנרטיב ההיסטורי שבבסיס התרבויות המודרניות‬ ‫החיות באזורים אלו כיום‪ .‬כך לדוגמה אפשר למצוא דולמנים הזוכים למעמד‬ ‫של אתרי מורשת לאומיים וכנקודות מרכזיות במפות התיירות הרשמיות‪.‬‬ ‫באי גוזו שבמלטה‪ ,‬בליו (‪ )lyø‬שבדנמרק ובהאגאדוזן (‪)Hagadösen‬‬ ‫שבשבדיה‪ ,‬דולמנים יחידים זוכים להגנה כאתרי מורשת ומהווים מוקדי‬ ‫גאווה מקומית‪ .‬באירלנד‪ ,‬בארמניה ובצרפת ריכוזי הדולמנים הוכרזו כאתרי‬ ‫מורשת לאומיים וכשמורות תיירות שבסיסן ממצאים מגליתיים אלה‪ .‬בספרד‬ ‫הוכרז האתר אנטקוורה (‪ )Antequera‬שבמרכזו שלושה דולמני ענק‪ ,‬כאתר‬ ‫מורשת עולם של אונסקו בשל הייחודיות שבממצאיו המגליתיים‪ .‬בקוריאה‬ ‫הדרומית‪ ,‬באתרי הדולמנים שבגוצ’אנג (‪ ,)Gochang 고창‬הואסון (‪화순‬‬ ‫‪ )Hwasun‬וגאנג־הא (‪ ,)Ganghwa 강화‬הפכו הנופים המגליתיים למוקדי‬ ‫תיירות מרכזיים‪ ,‬ובהם מרכזי מבקרים גדולים ומוזיאונים המוקדשים‬ ‫לתרבותם של בוני הדולמנים‪ ,‬ואף הם הוכרזו אתרי מורשת עולם ברשימה‬ ‫היוקרתית של אונסקו‪.‬‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/37/‬‬ ‫בעיית התכנון והרס הנופים המגליתיים בארץ‬ ‫בארץ מתחילים ניצנים להכרה במעמדם של הנופים המגליתיים כנכסי‬ ‫מורשת‪ ,‬אולם קיימים עדיין אתגרים רבים בשימורם נוכח הפיתוח המואץ‪.‬‬ ‫אלו נובעים מצד אחד ממצב המחקר של הדולמנים שבו רב הנעלם על הידוע‪,‬‬ ‫ומצד שני מחוסר מודעות לחשיבותם כנכסי מורשת וכמשאב תכנוני‪.‬‬ ‫חלק גדול מאותם נופים מגליתים ושדות דולמנים נמצאים סמוך ליישובים ובתוואי‬ ‫תשתיות‪ .‬בחלק מהמקרים היישובים הוקמו ממש בלב נופים כאלו‪ .‬הדבר נעשה‬ ‫בעבר הרחוק‪ ,‬אך לעיתים מדובר ביישובים חדשים שהוקמו במחצית השנייה‬ ‫של המאה ה־כ’‪ ,‬בעיקר ברמת הגולן‪ ,‬מתוך חוסר מודעות והתעלמות מנושא‬ ‫נוף התרבות ומהממצא המסוים של הדולמנים‪ .‬בשנים האחרונות מתוכננות‬ ‫הרחבות רבות של יישובים‪ ,‬הנדרשות בשל הגידול הטבעי של האוכלוסיות ולאור‬ ‫היוזמות הממשלתיות לחיזוק היישובים וההתיישבות‪ .‬תכניות אלו‪ ,‬באופן‬ ‫טבעי‪ ,‬מבוססות על מצאי השטחים הפתוחים סביב היישובים‪ ,‬ובהם פעמים‬ ‫רבות מצויים דולמנים רבים ושרידים נוספים של ההתיישבות האנושית לאורך‬ ‫מאות ואלפי שנים‪ .‬חלק גדול מאוד מתכניות אלו‪ ,‬אף על פי שחלקים משטחי‬ ‫התכניות נמצאים בתחומי הכרזת עתיקות‪ ,‬לא התייחסו כלל לתופעת הדולמנים‬ ‫(ולשאר ממצאי מורשת התרבות)‪ ,‬והתכנון הראשוני והמתקדם‪ ,‬ולעיתים רבות‪,‬‬ ‫גם המאושר‪ ,‬למעשה חייב הריסת מורשת זו‪.‬‬ ‫על אף שנדמה כי הדולמנים מצויים באלפיהם במרחב הגיאוגרפי‪ ,‬תהליכי‬ ‫הפיתוח והציפוף המתוכננים‪ ,‬לצד הרס נוסף הנעשה באופן בלתי מודע על‬ ‫ידי גורמים חקלאיים וצבאיים (בעת אימונים לדוגמה)‪ ,‬גורם להרס דולמנים‬ ‫הולך וגדל ומצטבר‪ ,‬ולהשתנות הנופים שבהם נטועים אלמנטים אלו‪.‬‬ ‫תיאור מקרי המבחן‬ ‫להלן מספר דוגמות להתייחסויות תכנוניות אל דולמנים בהקשרם הנופי‬ ‫המאופיינות בשוני מבחינת שלבי ההתערבות וגודל האתרים‪ .‬דוגמות אלו‬ ‫לקוחות מתוך עבודת הפיקוח הסטטוטורי של רשות העתיקות בשנתיים‬ ‫האחרונות באזור הגליל המזרחי והגולן‪.‬‬ ‫טובא‬ ‫על צמד גבעות מדרום ליישוב הבדואי המודרני טובא‪ ,‬נמצא ריכוז הדולמנים‬ ‫הגדול ביותר ברמת כורזים‪ .‬מתוך כלל ‪ 500‬הדולמנים שנסקרו ברמה זו‪,‬‬ ‫‪ /38/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/39/‬‬ ‫למעלה מ־‪ 50‬דולמנים נמצאו באתר זה‪ .‬הדולמנים נמצאו מרוכזים בפסגות‬ ‫של הגבעות ובהיקפן‪ ,‬כאשר ניכר שבפסגות מצויים הדולמנים הגדולים‬ ‫ביותר‪ .‬סגנון הבנייה של רוב הדולמנים באתר תאם את טיפוס מרבית‬ ‫הדולמנים בשדה זה‪ ,‬המוקפים בקירות טבעתיים או בערימות אבן עגולות‬ ‫(טומולי)‪ .‬שדה הדולמנים של טובא נסקר כחלק מסקר מפת ראש פינה בידי‬ ‫י’ סטפנסקי במהלך שנות ה־‪ 90‬של המאה הכ’ ושוב באופן ממוקד בשנים‬ ‫‪ 2015‬ו־‪ 2019‬בידי כותבי שורות אלה מטעם רשות העתיקות‪ .‬חפירות שנערכו‬ ‫בשדות הדולמנים של רמת כורזים ובהם גם בשטחי האתרים שבקרבת טובא‪,‬‬ ‫העלו כי הדולמנים שימשו לקבורה במהלך תקופת הברונזה הביניימית ‪-‬‬ ‫במחצית השנייה של האלף השלישי לפני הספירה‪.‬‬ ‫איור‪(2‬מימין)‪-‬פריסת‬ ‫הדולמניםבשטחהמיועד‬ ‫לתכנון‪,‬טובא‪.‬עלפי‬ ‫סקררשותהעתיקות‬ ‫מקור‪ :‬אורי ברגר‪ ,‬רשות‬ ‫העתיקות‬ ‫איור‪(3‬משמאל)‪-‬דולמן‬ ‫‪48‬סקררשותהעתיקות‬ ‫צילום רחפן‪ :‬אניה‬ ‫קליינר‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫משרד השיכון והבינוי יזם תכנית מתאר להרחבת היישוב טובא זנגרייה לכיוון‬ ‫דרום מזרח‪ .‬להרחבה זו שני שלבים עיקריים‪ .‬שלב א’ הצמוד לבינוי הקיים‪,‬‬ ‫נוגע בשוליו של שדה הדולמנים‪ ,‬ואשר אושר בעבר בתכנית בניין ערים‪ .‬שלב ב’‪,‬‬ ‫הגדול יותר אמור להתפרש על כל הפסגה הדרומית יותר ועל מורדותיה‪.‬‬ ‫מתווה התכנון הראשוני התעלם ‪,‬למעשה‪ ,‬לחלוטין מקיום הממצא‬ ‫הארכאולוגי‪ .‬בהמשך‪ ,‬בעקבות סקר הפיתוח הארכיאולוגי ‪ ,‬הוגדרו מספר‬ ‫פוליגונים קטנים ומבודדים אלו מאלו כאזורים שיש להגדיר כשטחים‬ ‫פתוחים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬התכנון המתקדם יותר לא תאם במלואו את ההגדרות‬ ‫הללו‪ ,‬וכלל תשתיות המתוכננות לעבור סמוך מאוד לדולמנים‪ ,‬שלא היה‬ ‫נותר מהם כמעט דבר בעת הביצוע‪ .‬בשל הרחבת תחום גבול התכנית‪ ,‬נעשה‬ ‫סקר משלים אשר תיעד וקטלג את כל הדולמנים‪ ,‬הטומולי ומבני השדה בכל‬ ‫השטח המבוקש‪ .‬בשלב זה חל שינוי בגישת רשות העתיקות לשימור הדולמנים‬ ‫באתרם‪ .‬בעקבות הסקר המקיף נוסחה הערכת המשמעות התרבותית של‬ ‫השרידים‪ ,‬שחידדה את חשיבותם וחשיבות הנוף שבו הם נטועים‪ .‬ממצאי‬ ‫הסקר וההערכה הוצגו ליזמים בביקור בשטח עם מתכנני משרד השיכון‪.‬‬ ‫בסיכומו‪ ,‬התבקשה רשות העתיקות להגדיר מחדש את האזורים לשימור‬ ‫ופיתוח באופן שישמר את מירב הדולמנים‪ ,‬אך גם יאפשר את פיתוח המרחב‪.‬‬ ‫על בסיס הערכת המשמעות התרבותית הוגדרו עקרונות התכנון הבאים‪:‬‬ ‫שימור הדולמנים במרחב רחב ופתוח ככל הניתן‪ ,‬המקושר פיזית וויזואלית‬ ‫אל הנוף הפתוח‪.‬‬ ‫ביטול וצמצום תשתיות החוצות את המרחב שיש בו ריכוז הדולמנים הגדול‬ ‫ביותר‪ ,‬כולל פסגת הגבעה‪ .‬ביטול כביש טבעת שעבר על גבי ממצאים רבים‪.‬‬ ‫שימור דולמנים גדולים ובולטים‪ ,‬גם אם אינם נמצאים במכלול הפתוח‬ ‫הגדול‪.‬‬ ‫איור‪-4‬דולמן‪52‬‬ ‫סקררשותהעתיקות‬ ‫צילום ערן מרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/41/‬‬ ‫‪ /40/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫בשדה זה בשנים ‪ 2020‬ו־‪ 2021‬הניבו ממצאים רבים יחסית‪ ,‬המתארכים את‬ ‫זמן בנייתם והשימוש בדולמנים לתקופת הברונזה הביניימית ואף בדולמנים‬ ‫אחדים לראשית תקופת הברונזה התיכונה ב’‪ .‬ממצא כלי אגירה גדולים‬ ‫המתוארכים לתקופה הרומית מצביע על שימוש חוזר שנעשה בדולמנים‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬אז הוסבו חלקם לאחסון‪.‬‬ ‫לקלע אלון‪ ,‬שתוכנן כיישוב אזורי מרכזי בצפון הגולן‪ ,‬תכנית מתאר‬ ‫המתווה את התרחבותו מערבה – הישר אל שדה הדולמנים הסמוך לתחום‬ ‫היישוב היום‪ .‬בשנת ‪ 2007‬אושרה תב״ע‪ ,‬המייעדת את השטח ממערב‬ ‫להרחבה‪ ,‬ואינה מתייחסת כלל לדולמנים הפזורים בשטח‪ .‬לפני כשנתיים‪,‬‬ ‫עם תחילת ההכנות לביצוע שלב א’ של ההרחבה‪ ,‬נערך סקר ארכיאולוגי‬ ‫שמיפה את הדולמנים‪ .‬השוואת מיפוי זה לתכניות המפורטות שהוכנו‪ ,‬שוב‪,‬‬ ‫ללא התחשבות בדולמנים ובשאר הממצאים הקשורים לעיבוד הקרקע‬ ‫איור‪-5‬שינוייםבמהלך‬ ‫התכנון‪,‬עלפיסקרי‬ ‫והנחיותרשותהעתיקות‪.‬‬ ‫תוכניתלאחרסקר‬ ‫ראשון(‪,)1‬הנחיית‬ ‫רשותהעתיקותלאזורי‬ ‫פיתוחושימורלאחר‬ ‫סקרמשלים(‪)2‬תכנון‬ ‫השכונהלאחרשינויים‬ ‫פברואר‪)3(2021‬‬ ‫שימור דולמנים בתחום מגרשים שייעוד הקרקע מאפשר זאת (מבני ציבור‪,‬‬ ‫תיירות)‬ ‫הרחקת הבינוי מתחתית מדרון הגבעה והדולמנים הרבים שבאזור זה‪,‬‬ ‫והדגשה של צורת הפיתוח כדי למנוע כיסוי והרס הממצאים בעת עבודות‬ ‫הבנייה‪.‬‬ ‫עקרונות אלו יושמו ברובם וקיבלו התייחסות בגרסות התכנון העדכניות‪,‬‬ ‫וכעת יש להמתין ולראות האם ואיך ייושמו גם בתכנית הסופית ומאוחר‬ ‫יותר בשלבי התכנון המפורטים‪.‬‬ ‫קלע אלון‬ ‫שדה הדולמנים של קלע ממוקם על מישור בזלתי בגובה של כ־‪ 600‬מ’ מעל פני‬ ‫הים‪ ,‬בחלקה המערבי של רמת הגולן‪ ,‬בין ערוצי נחל עורבים מצפון וואדי א־‬ ‫ריח מדרום‪ ,‬סמוך למורדותיה התלולים אל עבר עמק החולה הנשקף תחתיה‪.‬‬ ‫דולמנים באזור זה מוכרים מסוף שנות השישים של המאה הקודמת‪ ,‬עת‬ ‫נסקר אזור זה כחלק מסקר הגולן‪ .‬בסקרי פיתוח שנערכו ממערב ומצפון‬ ‫לתחומי היישוב המודרני קלע‪ ,‬ב־‪ 2008‬וב־‪ 2019‬נספרו כ־‪ 40‬דולמנים‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫היקף ממדיו או גבולותיו של שדה זה אינם ברורים עדיין‪ .‬כך גם הקשר שלהם‬ ‫לשדות דולמנים סמוכים כשדה הדולמנים הגדול של שמיר‪ ,‬המצוי מצפון‬ ‫לדולמני להבות הבשן הממוקמים מעט ממערב לו‪ .‬חפירות הצלה שנערכו‬ ‫איור‪-6‬דולמן‪48‬קלע‬ ‫אלון‪,‬הרחבהשלבב'‬ ‫צילום‪ :‬ערן מרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫‪ /42/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/43/‬‬ ‫ערימות אבן עגולות‪ .‬חפירות הצלה שנערכו בשדה הדולמנים של קצרין‪,‬‬ ‫ב־‪ ,1976‬ב־‪ 2006‬וב־‪ ,2017‬בהתאם לשלבי הפיתוח והבנייה של רובעים שונים‬ ‫בעיר קצרין המתפתחת‪ ,‬תיארכו את הדולמנים לתקופת הברונזה הביניימית‪.‬‬ ‫על אף שמרבית הדולמנים בשדה אותרו שדודים וריקים מממצא‪ ,‬בגדול‬ ‫(????) שבדולמני האתר אותרו חרוזים וראשי חנית ופגיון עשויים סגסוגת של‬ ‫נחושת ארסנית‪ ,‬אשר הובילו לתיארוכו של האתר לתקופה זו‪.‬‬ ‫סך הכול נחפרו ‪ 17‬דולמנים בקצרין‪ .‬אחד הדולמנים שנחפרו בידי ק’‬ ‫אפשטיין ב־‪ 1976‬נותר בשטחי המוזיאון של קצרין לצורכי תצוגה והדגמת‬ ‫אופי הבנייה המגליתית באזור זה‪.‬‬ ‫איור‪(7‬מימין)‪-‬‬ ‫פרוגרמתשימושים‬ ‫למגרששהוחרגלטובת‬ ‫שטחציבוריפתוחובו‬ ‫שנידולמנים‬ ‫מקור‪ :‬ערן מרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫איור‪(8‬משמאל)‪-‬‬ ‫תוכניתראשוניתלשטח‬ ‫ציבוריפתוחעםשני‬ ‫דולמנים‪,‬קלעאלון‬ ‫הרחבהשלבב'‬ ‫מקור‪:‬ערןמרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשותהעתיקות‬ ‫בדורות הקודמים‪ ,‬חידדה את אי התחשבות התכנון בממצא הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫כבישים‪ ,‬חניות ומגרשים פרטיים תוכננו היכן שהדולמנים ניצבים‪ ,‬ולעומת‬ ‫זאת‪ ,‬שטחים ציבוריים פתוחים תוכננו במקומות שבהם אין דולמנים‪ ,‬אשר‬ ‫היו יכולים להיות משולבים ומוצגים שם‪ .‬במצב זה‪ ,‬שבו חלק מן המגרשים‬ ‫כבר שווק ועבודות הפיתוח עמדו להתחיל ‪ ,‬דרשה רשות העתיקות לבצע‬ ‫חפירות בדיקה על מנת להבין את מכלולי הדולמנים‪ .‬לאחר חפירות אלו‪,‬‬ ‫ניתן היה מצד אחד לדרוש חפירות הצלה של הדולמנים שיועדו להריסה‬ ‫בתוואי הכבישים שאותו כבר אי אפשר היה לשנות‪ ,‬ומצד שני לקיים משא‬ ‫ומתן עם היזמים (המועצה האזורית גולן והחברה הכלכלית שלה) שבסופו‬ ‫הוחלט לוותר על מספר מגרשים לטובת הפיכתם לשטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים הכוללים בתוכם את שימור הדולמנים והצגתם‪ .‬ויתור זה נעשה‬ ‫במקומות שבהם נמצא ריכוז גבוה של דולמנים צפופים‪ ,‬או במגרש שהיו בו‬ ‫זוג דולמנים ייחודיים ובולטים באיכותם ובאופי בנייתם‪ .‬בנקודות נוספות‬ ‫שבהן נוצר קונפליקט בין דולמן ראוי לשימור לבין קצה רחוב או מעגל‬ ‫תנועה‪ ,‬דרשה הרשות לבדוק שינוי תכנון מקומי שיאפשר הן את ביצוע‬ ‫התכנון הן את הצלת הדולמנים‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬בשלב א’ של ההרחבה‬ ‫יהיו שני שטחים ציבוריים פתוחים ארכיאולוגיים ובהם דולמנים שמורים‬ ‫באתרם שישולבו בשטח לטובת הציבור‪.‬‬ ‫קצרין – רובע ‪11‬‬ ‫באזור קצרין נסקרו למעלה מעשרים דולמנים הפזורים בשטחים שמדרום‬ ‫לתוואי כביש ‪ 9088‬ובין ערוצי הנחלים משושים בצפון מערב וקצרין בדרום‬ ‫מזרח‪ .‬דולמני קצרין מאופיינים בתאי קבורה מלבניים מרוצפים‪ ,‬המוקפים‬ ‫בשנת ‪ 2005‬אושרה תכנית המתאר להרחבת העיר קצרין לכיוון דרום־ מערב‬ ‫לצורך פיתוח שכונות חדשות‪ .‬לרובע ‪ 11‬תכנית מתאר מפורטת שאושרה ב‬ ‫‪ 2012‬וב־‪ 2017‬הוחל בבנייתו‪ .‬בשטח התכנית נמצאו מספר דולמנים‪ ,‬אשר‬ ‫כולם למעט אחד‪ .‬נכללו בשטח שיועד לבנייה‪ ,‬ולכן ניצבו בפני סכנת הריסה‪.‬‬ ‫לנוכח ההכרה בחשיבותם התרבותית הגבוהה של הדולמנים‪ ,‬הוחלט‪ ,‬ע״פ‬ ‫דרישת רשות העתיקות לשמר חלק מתופעה זו בנוף המקומי ולהציגה לציבור‪.‬‬ ‫לשם כך הוחרגו מפיתוח מספר אזורים בפאתי השכונה שבהם זוהו דולמנים‬ ‫איור‪-9‬פארקדולמנים‬ ‫רובע‪11‬קצרין‬ ‫הדמייה‪ :‬אלדד גרינפלד‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫‪ /44/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫איור‪-10‬דולמנים‬ ‫שתועדוע"יהנסיך‬ ‫הבריטיג'ורג'ומראםהיום‬ ‫מקור‪ :‬אורי ברגר‪ ,‬רשות‬ ‫העתיקות‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/45/‬‬ ‫לטובת הקמתו של גן ארכיאולוגי עירוני‪ .‬הגן עצמו נכלל בעבודות הפיתוח של‬ ‫הרובע כולו ועל כן פעולות ההתקה והשימור נעשו בתיאום עם מתכננת הנוף‬ ‫של הרובע‪ ,‬אדריכלית בתיה קשת‪ .‬מיקום הדולמנים נעשה ע״פי שיקולים‬ ‫של שמירה רבה ככול הניתן על כיוונם ופריסתם במרחב‪ ,‬ובהתחשבות בכך‬ ‫שהגן אמור להיות נגיש ושסיפור הדולמנים יהיה בהיר למבקרים בו‪ .‬התקת‬ ‫הדולמנים נעשתה לפני שנעשה תכנון נוף מפורט‪ ,‬וזאת כדי למנוע פגיעה בהם‬ ‫בעת עבודות הפיתוח וגם כדי שיהיו המוטיב הקבוע והמרכזי לעת התכנון‬ ‫המפורט‪ .‬אעפ״י שהתקת ממצאים ארכיאולוגיים אינה פרקטיקת שימור‪,‬‬ ‫במקרים מסוימים היא מזמנת אפשרות להצגה מוזיאונית ודידקטית של‬ ‫השרידים שהיו נהרסים ללא התקה זו‪.‬‬ ‫דפנה‬ ‫חלבי מלוטש וזעיר‪ ,‬שרידים לתכשיטים שהיו חלק ממנחות הקבורה במקום‪.‬‬ ‫בשטחיו החקלאיים הצפוניים של קיבוץ דפנה נמצאים שלושה דולמנים‪,‬‬ ‫הניצבים סמוך לגדתו המזרחית של הנחל ללא שם הזורם במקום‪ .‬דולמנים‬ ‫אלה‪ ,‬הם חלק ממכלול בנייה מגליתי הכולל ‪ 39‬דולמנים הפזורים בשטחים‬ ‫הבזלתיים של הנוח’יילה – בין נחל החצבאני במערב ומורדות הר דב במזרח‪.‬‬ ‫את הדולמנים של דפנה גילה לראשונה ק״ר קונדר (‪ )C. R. Conder‬מטעם‬ ‫הקרן לחקר ארץ ישראל המערבית‪ ,‬ב־‪ ,1882‬עת סייר באזור עם יורשי העצר‬ ‫הבריטיים בזמנו‪ ,‬הנסיך אלברט ויקטור ואחיו הצעיר‪ ,‬אשר יהיה לימים‬ ‫למלך בריטניה ג’ורג’ החמישי‪.‬‬ ‫בעקבות הפגיעה באתר‪ ,‬נערכו בחודש יולי ‪ 2020‬חפירה‪ ,‬תיעוד ושימור של‬ ‫שני הדולמנים העיקריים שנותרו בשדה זה‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 2020‬פעילות חקלאית שבה השתמשו בכלים הנדסיים כבדים כמעט‬ ‫הובילה להרס של מבנים מגליתיים אלה‪ .‬מניעתה ברגע האחרון כמעט‪,‬‬ ‫הובילה לביצוען של חפירות הצלה ועבודות שימור במקום‪ .‬מעשי שוד וביזה‬ ‫קדומים במהלך מאות השנים האחרונות הותירו את תאי הדולמנים ריקים‬ ‫כמעט מממצא וכל שאותר בחפירות היו חרוז זכוכית קטנטן וחלוק קוורץ‬ ‫שדה הדולמנים הנמצא סמוך מאוד למקטע הראשון והצפוני ביותר של‬ ‫שביל ישראל‪ ,3‬יוצר הזדמנות להציג את הממצא הייחודי ואת סיפורו של‬ ‫האתר בפני המטיילים הרבים החולפים בנקודה זו‪ .‬מספר מטרים מנקודת‬ ‫התצפית המוצעת‪ ,‬מסלול השביל חוצה ערוץ נחל עמוק בחיבורו אל תעלת‬ ‫ה־‪ - TAP‬תעלה מודרנית זו שנחפרה למניעת זיהומי נפט מהקו הטרנס ערבי‬ ‫העובר סמוך לו‪ .‬חצייה זו מחייבת את המטיילים לעצור להתארגנות‪ .‬נקודת‬ ‫השתהות זו יכולה לשמש גם מקום שבו זוכים ה״שביליסטים״ ומטיילים‬ ‫נכון לאוקטובר ‪ 2021‬ועדת השבילים הארצית החליטה על הסרת הקטע‬ ‫‪3‬‬ ‫הצפוני ביותר של השביל (תל דן – תל חי) בשל בעיות בטיחות והתנגדות חקלאים באזור‬ ‫למעבר השביל באדמותיהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קטע ההליכה בסמוך לשדה הדולמנים ממשיך‬ ‫להתקיים ויש להעריך כי ימשיך למשוך מטיילים‪.‬‬ ‫איור‪-11‬תוכנית‬ ‫ראשוניתלתצפיתמשביל‬ ‫ישראלאלעברהדולמנים‬ ‫המלכותיים‬ ‫איור‪ :‬ערן מרדכוביץ‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/47/‬‬ ‫‪ /46/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫דיון‬ ‫כלים תכנוניים לשילוב הנכסים ושימורם‬ ‫כחלק ממילוי תפקידה באכיפת חוק העתיקות (‪, )1978‬מתוקף חוק רשות‬ ‫העתיקות (‪ ,)1989‬וכחלק מתהליכים סטטוטוריים ברמות שונות‪ ,‬כאשר‬ ‫תכנית כלשהי מקודמת בשטח המוכרז כשטח עתיקות‪ ,‬דורשת רשות‬ ‫העתיקות לתאם את התכנית איתה ומתנה ביצוע פעולות ארכיאולוגיות‬ ‫מסוימות או שילוב התניות כתנאיה לאישור התכנית‪ .‬ההליך נכון גם כאשר‬ ‫מדובר בתכניות מתאר שונות או כאשר מדובר בבקשות להיתרי ביצוע (בנייה‪,‬‬ ‫הריסה‪ ,‬פיתוח נוף‪ ,‬פעילות חקלאית ועוד)‪.‬‬ ‫איור‪-12‬הדמייתתצפית‬ ‫עלהדולמניםהמלכותיים‬ ‫הדמייה‪ :‬ערן מרדכוביץ‪,‬‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫אחרים להעשיר את ידיעותיהם הגיאוגרפיות‪ ,‬הארכיאולוגיות וההיסטוריות‬ ‫על אודות אזור ספר צפוני זה‪.‬‬ ‫בהמשך לפעולות הארכאולוגיות‪ ,‬הוכנה תכנית ראשונית וגובשה הצעה‬ ‫למיקום נקודת תצפית מוצלת ובה שילוט הסבר‪ ,‬יצירת גישה נוחה (מדרגות‬ ‫אבן) לכיוון שדה הדולמנים וסלילת שביל סיבובי קצר המביא את המטיילים‬ ‫אל הדולמנים עצמם‪ .‬ללא ציון המקום והפניית תשומת לב המטיילים לנוף‬ ‫תרבות זה‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי רובם המכריע לא יבחין ברכיב התרבותי המסוים‬ ‫של נוף זה‪ ,‬ובוודאי לא יהיה מודע להקשר ההיסטורי וההמשכיות במראי‬ ‫הנוף הבאים לידי ביטוי בקיומם של דולמנים אלו‪.‬‬ ‫לשם יצירת מרחב רציף‪ ,‬הומלץ להסיט את גדר הבקר החוצה היום את‬ ‫השטח שבין שני הדולמנים המרכזיים‪ .‬ניתן להסיט גדר זאת מעט דרומה עד‬ ‫גבול החלקה החקלאית שניטעה בתקופה האחרונה‪ .‬העבודות הנכללות בסוג‬ ‫מיזם כזה נוגעות להכשרה של רחבת מצעים מינימלית‪ ,‬בניית ספסל אבן‬ ‫למנוחה‪ ,‬בניית מדרגות גישה אל שדה הדולמנים ויצירת שביל סיור צנוע‪.‬‬ ‫כמו כן ‪ ,‬הכנת תשתית להקמת הצללה עונתית‪ ,‬שילוט שיתאר את נוף האתר‬ ‫לפני ‪ 150‬שנה כפי שראו ותיעדו אותו הנסיכים הבריטיים‪.‬‬ ‫הצעה זו טרם מומשה וממתינה להסכמת בעלי העניין ולתמיכתם ואף לגיוס‬ ‫משאבים לביצועה‪.‬‬ ‫באופן אידיאלי‪ ,‬אך גם כפי שמוכיחה עד היום הפרקטיקה‪ ,‬מעורבות‬ ‫מוקדמת של הגופים האמונים על שימור המורשת בתהליך התכנון המתארי‪,‬‬ ‫והעלאת המודעות לממצאים המייצגים את נופי התרבות המדוברים‪ ,‬יכולה‬ ‫להפחית את הפגיעה במורשת הארכיאולוגית‪ ,‬מן הממצא היחיד עד להקשר‬ ‫הרחב של נוף תרבות‪ .‬לצערנו הרב‪ ,‬לא פעם‪ ,‬על אף מאמצינו הרבים‪ ,‬איננו‬ ‫מצליחים לעמוד מול מאווייהם ולחציהם של יזמים וגורמי התכנון השונים‬ ‫ולמנוע פגיעה בעתיקות ארצנו‪.‬‬ ‫כאשר מדובר בתכניות פיתוח הנמצאות בשלב המתאר‪ ,‬ישנם מספר כלים‬ ‫העומדים בידי רשות העתיקות לשימור נופי התרבות המגליתיים והדולמנים‬ ‫אשר בתוכם‪ .‬במקרים המצערים שבהם האינטרס הציבורי לשימור עתיקות‬ ‫הארץ ונכסי המורשת איננו מתועדף באופן המרבי הרצוי‪ ,‬נדרשת התקה של‬ ‫הממצא המגליתי אל מחוץ לשטחי הפיתוח והפגיעה המודרניים‪.‬‬ ‫סקר פיתוח‪ :‬רשות העתיקות ממליצה לערוך סקר ארכיאולוגי מקדים לתכנון‪,‬‬ ‫אשר ממפה ומתעד את השרידים והממצאים השונים הקיימים במרחב‪ .‬ככול‬ ‫שהסקר מפורט יותר ומשכיל להצביע לא רק על ממצאים נקודתיים‪ ,‬אלא על‬ ‫מכלולים‪ ,‬על מרחבים ועל הקשרים ביניהם‪ ,‬גדלה היכולת להגדיר עקרונות‬ ‫לשימור של נוף תרבות על מכלול ערכיו ולא רק את הממצא הנקודתי‪ ,‬חשוב‬ ‫ככול שיהיה‪ .‬המקרה של טובא שברמת כורזים מלמד‪ ,‬כי יש חשיבות רבה‬ ‫בתיווכו של הממצא המגליתי הקדום ומשמעויות הסקר ליזמים ולמתכננים‬ ‫באמצעות סיורים ומצגות‪ .‬הדולמנים ופריסתם בנוף אינם‪ ,‬במבט ראשון‪,‬‬ ‫ארכיאולוגיה המובנת וקריאה לאלו שאינם מצויים ובקיאים בה‪ .‬מראם‬ ‫הגס לפעמים עומד בסתירה לתפיסה הארכיאולוגית הקלאסית של מי שלמדו‬ ‫אדריכלות ותכנון ומכירים לרוב רק את עולם הבנייה היווני והרומי או את‬ ‫זה של ערי אירופה והמזרח בתקופות מאוחרות יותר‪.‬‬ ‫‪ /48/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫ייעוד הקרקע לשטח פתוח‪ :‬במקרים שבהם תכניות מתעתדות להתערב‬ ‫באזורים ובהם שדות דולמנים‪ ,‬התכנון האופטימלי במצבים אלו‪ ,‬אם לא‬ ‫ניתן להוציאם מתחומי התכנית ולהשאירם כשטח פתוח טבעי ללא כל‬ ‫פיתוח‪ ,‬הוא לייעד את האזורים שבהם ריכוזים גדולים של דולמנים‪ ,‬להיות‬ ‫שטחים פתוחים ציבוריים (או פרטיים)‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬ההעדפה היא לכך‬ ‫ששטחים אלו יהיו נרחבים מספיק‪ ,‬ובהם אזורי חיץ כלפי הבינוי ואשר יהיו‬ ‫בעלי הקשר ויזואלי אל הנוף הפתוח‪ .‬שטחים ציבוריים אלו שמצויים בהם‬ ‫הדולמנים הם בעלי פוטנציאל להיות פארקים שבהם ניתנת ״במה״ למורשת‬ ‫זו באמצעות שימוש בנוף באלמנטים אלו‪ ,‬שילובם המושכל בפיתוח ומתן‬ ‫הסברים לקהל המשתמשים על מהות הממצא וחשיבותו בנוף המקומי‪.‬‬ ‫חפירה ארכיאולוגית‪ :‬כלי נוסף לשימור דולמנים‪ ,‬הוא דרישה וביצוע של‬ ‫חפירות בדיקה במקבצי דולמנים לקראת תכנון מפורט או ביצוע‪ .‬חפירות‬ ‫אלו נועדו להבהיר האם הדולמנים הנחפרים יכולים לסייע במחקר‬ ‫הארכיאולוגי שלהם‪ ,‬אך גם לזהות דולמנים ומכלולי דולמנים בעלי ייחוד‬ ‫ומשמעות‪ ,‬גם בהקשר הנופי שלהם‪ .‬כתוצאה מתובנות אלו‪ ,‬ניתן להציב את‬ ‫תנאי רשות העתיקות ובו בזמן לנהל ״משא ומתן״ תכנוני שיאפשר שימור של‬ ‫מירב הדולמנים ובאופן מיטבי מקבצים ומכלולים שלהם‪ .‬לעיתים קרובות‬ ‫החפירה נערכת כאשר התכניות כבר בתהליך תכנון מתקדם שאינו מאפשר‬ ‫גמישות מספקת לשימור דולמנים בהקשר הנוף רחב‪.‬‬ ‫התקת השרידים‪ :‬תכניות מתאר ישנות או ותיקות‪ ,‬אשר הוכנו ואושרו‬ ‫כאשר המודעות לנושא נופי התרבות או לדולמנים הייתה פחותה (יש לציין כי‬ ‫המצב כיום כמובן שונה‪ ,‬אך עדיין ניתן לעשות רבות בתחום הגברת המודעות‬ ‫של היזמים‪ ,‬המתכננים ומקבלי ההחלטות בוועדות התכנון לנושאים אלו)‪,‬‬ ‫יוצרות מצבים שבהם שימורם של הדולמנים ובוודאי בהקשר הנוף כבר‬ ‫אינו רלוונטי או שאזורים אלו כבר שוחררו מבחינת עתיקות‪ .‬כפתרון חלקי‪,‬‬ ‫שאינו אידיאלי‪ ,‬אך מאפשר ריכוז דולמנים באתר מסוים לשם הצגתם‬ ‫כרכיב מורשת בפיתוח המודרני‪ ,‬מתבצעים פרויקטים של התקת דולמנים‬ ‫לשטח ציבורי פתוח‪ .‬פעולות אלו הן הזדמנות להציל דולמנים בעלי איכויות‬ ‫השתמרות ונוכחות גבוהות וגם לחקור את אופן בניית הדולמנים‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫נופי תרבות ארכיאולוגיים הם חלק בלתי נפרד מפניה של הארץ‪ .‬עשרות‬ ‫אלפי‪ ,‬ואולי יותר‪ ,‬שנות התיישבות הותירו את חותמן על פני הארץ ויצרו‬ ‫מרחבים המשלבים בין הטבעי לבין נוף שנוצר כתוצאה מפעולות אנושיות‪..‬‬ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף ‪/49/‬‬ ‫ההתיישבות הישראלית החדשה בגולן וברמות כורזים איננה כמובן הפעם‬ ‫הראשונה שהאדם מתיישב‪ ,‬מפתח ומשנה את פני הנופים של אזורים אלו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עוצמות הפיתוח כיום‪ ,‬גודל ההרחבות‪ ,‬הכלים המכניים המשמשים‬ ‫לביצוע פיתוח השטח והתשתיות הרבות הנדרשות לכל יישוב ובית‪ ,‬כל אלו‬ ‫מאיצים את השתנות הנוף והרכיבים ההיסטוריים שלו‪ ,‬ובכללם האלמנטים‬ ‫הארכיאולוגיים והמגליתיים בפרט‪.‬‬ ‫לאור המקרים שהוצגו ניתן לנסח המלצות עקרוניות לשימור הדולמנים‬ ‫כנכסי נוף תרבות‪:‬‬ ‫סקרים‪ :‬זיהוי ומיפוי השרידים וההקשרים שלהם כמכלולי נוף תרבות‪,‬‬ ‫אפיונם והערכת המשמעות שלהם הוא השלב החשוב הראשון בתהליך‬ ‫ההגנה‪ .‬ככול שסקרי הנופים יוקדמו ויורחבו אל מעבר לגבולות של תכניות‬ ‫ספציפיות אלא יראו מרחבים גדולים יותר כהקשר הנוף של תכניות אלו‪,‬‬ ‫כך יהיו בידי רשויות התכנון והאכיפה כלים רבים יותר להכלתם או אפילו‬ ‫גריעתם מתכניות הפיתוח‪.‬‬ ‫מחקר‪ :‬המשך המחקר הארכיאולוגי והטיפולוגי של הדולמנים והנופים‬ ‫המגליתייםלאפיון התופעה והבנתה בהקשרים הרחבים שלה כבסיס להגנתם‬ ‫ולשימורם‪.‬‬ ‫מעורבות מוקדמת בתהליכי התכנון‪ :‬הנגשת המידע הארכיאולוגי מהסקרים‬ ‫ומהחפירות בשלבים המוקדמים של התכנון‪ ,‬כולל סיורים עם מקבלי‬ ‫החלטות ומתכננים‪ ,‬על מנת לשלב הנחיות להגנה ולשימור כחלק (אינטגרלי)‬ ‫בלתי נפרד מעקרונות התכנון מראשיתו‪.‬‬ ‫יישום הכלים החוקיים הקיימים בחוק העתיקות ובחוק רשות העתיקות‪:‬‬ ‫לאחר ביצוע הערכת המשמעות‪ ,‬כולל המשמעות הנופית של נופי תרבות אלו‪,‬‬ ‫ולאחר מיצוי שאר הצעדים שמטרתם מציאת איזון בין השימור לפיתוח‪,‬‬ ‫למינהל רשות העתיקות הכלים לקבוע‪ ,‬כי אתר או מרחב מסוים אינו יכול‬ ‫להיפגע והוא חייב להיות מוחרג מתחום תכנית‪ .‬במקרה של נופי התרבות‬ ‫המגליתיים‪ ,‬יש לקחת בחשבון ככול האפשר בעת החרגה כזאת גם את‬ ‫המשמעות המרחבית של הממצא והקשרי הנוף‪ ,‬כמו שימור מקבצים‪ ,‬שימור‬ ‫המבט ממקבצים אלו ואליהם ושיקולים נופיים אחרים‪.‬‬ /51/ ‫נופי התרבות המגליתים בגליל ובגולן – שימורם ושילובם במרחב באמצעות תכנון מתאר ונוף‬ Landscape Characterisation. Retrieved from https://archaeologydataservice.ac.uk/archiveDS/ archiveDownload?t=arch-1583-1/dissemination/pdf/ UsingHLC.pdf ‫ ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬/50/ Historic CoE. )2000(. European Landscape Convention, Florence 2000. European Treaty Series. Retrieved from https://rm.coe. int/1680080621 Fairclough, G. )2008(. A New Landscape for Cultural Heritage Management: Characterisation as a Management Tool. In L. R. Lozny )Ed.(, Landscapes Under Pressure )p. 55(. Springer, Boston, MA. Fairclough, G., & Rippon, S. )2002(. Archaeological management of Europe’s cultural landscape. In G. Fairclough & S. Rippon )Eds.(, Europe’s Cultural Landscape: archaeologists and the management of change (EAC Occasional Paper 2) )pp. 201– 205(. Archaeolingua. Fairclough, G., & van Londen, H. )2010(. Changing landscapes of archaeology and heritage. In T. Bloemers, H. Kars, A. Van der Valk, & M. Wijnen )Eds.(, The Cultural Landscape and Heritage Paradox )pp. 653–670(. https://doi.org/10.1080/135 63475.2013.774151 Fowler, P. J. (2003). World Heritage Cultural Landscapes 1992‐ 2002. In World Heritage Paper 6. Retrieved from http:// unesdoc.unesco.org/images/0013/001331/133121e.pdf Moore, T., Guichard, V., & Álvarez Sanchís, J. )2020(. The place of archaeology in integrated cultural landscape management. Journal of European Landscapes, 1, 9–28. https://doi. org/10.5117/jel.2020.1.47039 Sauer, O. C. )1963(. The Morphology of Landscape. In J. Leighly )Ed.(, Land and Life: A Selection from the writings of Carl Ortwin Sauer )pp. 315–350(. Berkeley: University of California Press. Wheatley, D. )1995(. The impact of information technolgy on the practice of archaeological managment. In M. A. Cooper, A. Firth, J. Carman, & D. Wheatly )Eds.(, Managing archaeology )pp. 163–174(. London and New York: Routledge. ‫ שחזור הנוף הקדום‬- ‫ ארכיאולוגיה של נוף וסביבה‬.)2001( .‫ ש‬,‫גיבסון‬ .44–32 ,148–147 ,‫ אריאל‬.‫בעזרת ארכיאולוגיה‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ,‫ ״ ַוי ְִרימֶ הָ מַ ּצֵ בָ ה״‬.2020 ,‫ אלדד גרינפלד ואורי ברגר‬,‫ ג’ון פיטרסון‬,‫רועי לירן‬ .17 – 4 :3 ‫ שימור מורשת התרבות‬,‫התקה ושחזור דולמנים בקצרין‬ Berger U., Goren H. & Sharon G., 2020. In the footsteps of Prince Albert Victor and Prince George of Wales: Rediscovering the Nukheileh Dolmen Field. IEJ :129- 149. U. Berger and G. Sharon, ‫״‬Dolmens of the Hula Basin‫״‬, Journal of the Israel Prehistoric Society 48 )2018(, pp 147-166. C. Epstein, ‫״‬Dolmens Excavated in the Golan‫״‬, ‘Atiqot 17 )1985(, pp. 20–58 J.A. Fraser, Dolmens in the Levant, London 2018. Stepansky, Yosef. 2005. The megalithic culture of the Corazim plateau, eastern Galilee, Israel: New evidence for a chronological and social framework. Mediterranean Archaeology and Archaeometry 5 )1(:39–50. ‫דוגמות מחו״ל‬ https://www.thegeographicalcure.com/post/ruin-lust-the-dolmensof-antequera https://www.megalithic.co.uk/article.php?sid=10166 https://archello.com/story/26389/attachments/photos-videos ??? ‫ביבליוגרפיה ??? מדוע פעמיים‬ Bloemers, T. )2010(. The Cultural Landscape and Heritage Paradox Protection and Development of the Dutch ArchaeologicalHistorical Landscape and its European Dimension. In T. Bloemers, H. Kars, A. van der Valk, & M. Wijnen )Eds.(, The Cultural Landscape & Heritage Paradox: Protection and Development of the Dutch Archaeological- Historical Landscape and its European Dimension )pp. 3–16(. Retrieved from https://core.ac.uk/download/pdf/29242584.pdf Clark, J., Darlington, john, & Fairclough, G. )2004(. Using ‫‪ /52/‬ערן מרדכוביץ ואורי ברגר‬ ‫גיבסון‪ ,‬ש‪ & ,.‬לואיס‪ ,‬ר‪ .)2017( .‬חידושים בחקר ירושלים‪ In .‬א‪ .‬ברוך &‬ ‫א‪ .‬פאוסט (‪ ,).Eds‬חידושים בחקר ירושלים (‪.)Vol. 22, pp. 281–301‬‬ ‫רמת גן‪ :‬פרסומי מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים‪.‬‬ ‫שר־שלום‪ ,‬א‪ ,.‬עמית־כהן‪ ,‬ע‪ ,.‬ששון‪ ,‬א‪ ,.‬רייש‪ ,‬ר‪ & ,.‬פלד‪ ,‬י‪ .)2013( .‬נופי‬ ‫תרבות בישראל‪Retrieved from http://www.parks.org.il/ .‬‬ ‫‪PlanningAndDevelopment/DevelopmentInParks/Documents/‬‬ ‫‪NofeiTarbut.pdf‬‬ ‫עמית־כהן‪ ,‬ע‪ .‬אתרים המגזין (‪ )2017‬נופי תרבות ‪ -‬היבטים שונים למפגש בין‬ ‫האדם לבין הנוף‬ ‫‪/53/‬‬ ‫‪/55/‬‬ ‫‪/54/‬‬ ‫מאגרהמיםבסוסיתא‬ ‫גילוייםחדשיםבעקבות‬ ‫עבודותהשימור‬ ‫אילן מזרחי‪ ,‬עפר אייל‬ ‫‪/57/‬‬ ‫‪/56/‬‬ ‫הגולן של ימינו‪ ,‬קרי מנחל סמך בצפון ובדרום ובמזרח ערוץ נהר הירמוך‪.‬‬ ‫המחקר הארכיאולוגי של העיר החל בסקריו של ג‪ .‬שומאכר בשנת ‪.1885‬‬ ‫חפירות הצלה בוצעו באתר בראשית שנות החמישים של המאה ה־‪ .20‬משנת‬ ‫‪ 2000‬מתקיימות חפירות באתר בראשותם של הארכיאולוגים ארתור סג"ל‬ ‫ומיכאל אייזנברג‪ .‬במהלך החפירות נחשף המרכז העירוני של העיר‪ ,‬ובכללו‬ ‫הפורום העירוני‪ ,‬מקדש‪ ,‬שער העיר המזרחי‪ ,‬הרחוב הראשי (דקומנוס)‪ ,‬בית‬ ‫מרחץ‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מערך ביצורים‪ ,‬שרידי כנסיות‪ ,‬מבני קבורה מפוארים ועוד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 6‬מ'‬ ‫‪ 19‬מ'‬ ‫בפברואר ‪ 2021‬החל פרויקט שימור בסוסיתא‪ .‬בעבודות השימור נכלל מאגר‬ ‫המים‪ ,‬אשר נמצא מתחת לקרקע בחלקה הדרומי של רחבת הפורום (איור‬ ‫‪ .)1‬חלק ממטרת הפרויקט הייתה הסרת סכנה כדי לאפשר למבקרים ללכת‬ ‫בבטחה ברחבת הפורום מעל ראש הקמרון‪ .‬העבודות כללו השלמות אבן‪,‬‬ ‫טיפול בבליית האבן על ידי הזרקות‪ ,‬מילוי מישקים‪ ,‬טיפול בנישות אשר מהן‬ ‫נכנסים המים אל המאגר והשלמת חלק מקמרון באזור הכניסה למאגר‪.‬‬ ‫שיטת הבנייה‬ ‫איור‪-1‬תצלוםאוויר‪,‬‬ ‫אזוררחבתהפורום‬ ‫ומאגרהמים‪.‬‬ ‫יוני ‪ ,2021‬מ‪ .‬איזנברג‬ ‫כחלק מפרויקט הסדרת גן לאומי "סוסיתא" והפיכתו לאתר קולט קהל‪ ,‬ביצע‬ ‫מינהל השימור ברשות העתיקות את הפרויקט שמטרתו שימור וייצוב הנדסי‬ ‫במאגר המים המרכזי ‪ ,‬כדי לאפשר למבקרים לטייל בצורה בטוחה באזור‬ ‫רחבת הפורום מעל למאגר‪ .‬עבודות השימור והייצוב החלו בחודש פברואר‬ ‫‪ ,2021‬והסקר ההנדסי ועבודת התכנון נעשו כחצי שנה קודם לכן‪ .‬במהלך‬ ‫עבודות השימור התגלו לראשונה ממצאים אשר מצביעים באופן ישיר על‬ ‫שיטת הבנייה וכן עוזרים להבין כיצד פעלה מערכת הזנת המים‪ .‬במאמר קצר‬ ‫זה נחשוף את השרידים האלו ונגלה את משמעותם‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫עיר הפוליס סוסיתא (היפוס) ממוקמת בגובה ‪ 144‬מטרים מעל פני הים וכשני‬ ‫קילומטר ממזרח לכנרת‪ .‬עיר הפוליס שימשה מרכז אורבני עבור מרחבה‬ ‫החקלאי‪ .‬העיר נוסדה במאה השנייה לפסה"נ והייתה בתקופה הרומית‬ ‫אחת מערי הדקפוליס‪ .‬העיר התקיימה עד התקופה המוסלמית הקדומה‬ ‫ומעט בתוכה‪ 1,‬וחלשה על המרחב (?) לא ברור אשר השתרע על דרום מרחב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A. pazout. M. Eisenberg. The territory of Hippos: Its settlement‬‬ ‫‪dynamics and development from the Hellenistic to the late roman period as‬‬ ‫‪seen through spatial analytical methods. Journal of archaeological science:‬‬ ‫‪reports. Vol.38. Elsevier. Haifa university. 2021.‬‬ ‫בתת הקרקע‪ ,‬מתחת לרחבת הפורום התגלה מאגר המים הציבורי (איור‬ ‫‪ .)2‬מידותיו הן‪ :‬כתשעה עשר מטרים לאורך‪ ,‬רוחבו כשישה מטרים וגובהו‬ ‫של המאגר כתשעה מטרים בשיא‪ .‬בכך על פי חישוב גס‪ ,‬המאגר יכול להכיל‬ ‫כ־‪ 1000‬קוב מים‪ .‬המאגר בנוי בשיטת קמרון חבית‪ .‬יצירת המפתח של‬ ‫ששת המטרים לרוחבו של המאגר התאפשר הודות לקמרון‪ .‬קירות המאגר‬ ‫בנויים משכבות של אבני שדה בזלתיות‪ ,‬מעובדות למחצה וביניהן אבני דבש‬ ‫(גוויל) קטנות וחומרי מליטה על בסיס סיד‪ .‬ניתן לזהות את בניית השכבות‬ ‫המיוחדת על פי קווי ההפרדה בין שכבה אחת לשנייה‪ .‬כנראה שמאחורי‬ ‫בניית הקירות נעשתה חציבה בסלע הטבעי‪ .‬תקרת המאגר בנויה מקמרון‬ ‫חבית‪ ,‬שימוש באבני נארי (איור ‪ )3‬גדולות במידות ממוצעות בגובה של‬ ‫שבעים ס"מ אורך חמישים ס"מ ורוחב של כשלושים ס"מ‪ .‬בבניית הקמרון‬ ‫הונחו אבני הנארי באופן שגובהן נעוץ לתוך הקמרון ליצירת גובה סטטי‬ ‫גדול‪ .‬מעל לאבני הנארי יש יציקת קופינג (שכבת איטום מחדירת מים) בעובי‬ ‫של כ־‪ 50‬ס"מ‪ ,‬שימוש באבני דבש קטנות וחומרי מליטה על בסיס סיד‪ .‬על‬ ‫הקירות במאגר אפשר לראות שרידים של חומרי מליטה‪ ,‬המשמשים שכבת‬ ‫בסיס לטיח במאגר המים‪ .‬בשכבות הטיח אפשר לזהות טיט על בסיס סיד‬ ‫ובו מעט חומר הידראולי בצורת חרסיות‪ ,‬בעל קלציט וסולפטים‪ ,‬ובקמרון‬ ‫מ‪ .‬איזנברג‪ .‬סוסיתא בתום ‪ 18‬עונות חפירה‪ .‬סוסיתא ותחומה חידושים בתום‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 18‬שנות מחקר‪ .‬מכמנים‪ .‬גיליון ‪ .27‬אוניברסיטת חיפה‪ .2017 .‬עמ' ‪.27-9‬‬ ‫‪/59/‬‬ ‫‪/58/‬‬ ‫מאגר המים ומעליו ותעלות מטויחות בראש הקמרון‪ .‬למעשה‪ ,‬בשלבי התכנון‬ ‫הראשוניים‪ ,‬התייחסו למגרעות הבנויות בדפנות המאגר רק כנקודות משענת‬ ‫לתבניות מעץ ששימשו לבניית הקמרון‪ .‬בפועל‪ ,‬כאשר צוות המשמרים‬ ‫התחיל בביצוע הפרויקט התגלו חוליות חרס המוטמעות בתוך מגרעות‬ ‫אלו‪ .‬לפיכך ניתן להבין שלמגרעות היה תפקיד כפול‪ ,‬גם כנקודות משענת‬ ‫לתבניות מעץ‪ ,‬אך גם כפתחים להזנת מים למאגר‪ .‬צינורות החרס בנויים‬ ‫בתוך ליבת הקמרון (פנדטיבות הקמרון)‪ ,‬וחמשת פתחי היציאות של צינורות‬ ‫החרס ממוקמים בתוך המגרעות באזור נביעת הקמרון‪ ,‬בצידו הדרומי של‬ ‫המאגר‪ .‬בשלב השני‪ ,‬לאחר זיהוי צינורות החרס‪ ,‬הוחלט לבדוק ולחפש את‬ ‫יציאתם בראש הקמרון‪ .‬ואכן‪ ,‬בשיתוף ד"ר ארלטה קובלבסקה מהמכון‬ ‫לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬נחפרו ונחשפו תעלות מטויחות להזנת‬ ‫מים דרך צינורות החרס אל פנים מאגר המים‪ .‬רואים תעלות מטויחות אשר‬ ‫יוצאות מכיוון דרום לכיוון צפון ‪ .‬המזרחית שבהן למעשה יוצאת מבסיס‬ ‫הסטילובט (נדבך מסד) הדרומי ונפגשת בסופה עם צינור החרס הנשפך אל‬ ‫מאגר המים דרך המגרעת המזרחית הנמצאת בתוך המאגר‪ .‬על פי הנראה‪,‬‬ ‫ניתן להבין כי צינורות החרס והתעלות בצידו הצפוני של הסטילובט הדרומי‬ ‫איור‪-2‬מאגרהמים‪,‬‬ ‫מבטלכיווןמערב‪,‬אורכו‬ ‫כ־‪19‬מ'‪,‬רוחבוכ־‪6‬מ'‬ ‫וגובהוכ־‪9‬מ'‪.‬ניתןלראות‬ ‫אתהמגרעותלהזנת‬ ‫המיםבקירהדרומי‪.‬מאי‬ ‫‪.2021‬‬ ‫צילום‪ :‬א‪ .‬גולדשמיט‪.‬‬ ‫המאגר ניתן להבחין בחומר המקורי בין אבני הגזית שבקמרון שצבעו בהיר‬ ‫מאוד והוא על בסיס סיד גם כן ודירוג אגרגטי (חומר מלכד) של עד כחצי‬ ‫סנטימטר‪ .‬נוסף לכך ישנם שרידי טיח מאוחרים ויישומם על גבי שכבות‬ ‫טיח קדומות‪ 3.‬מערכת הזנת המים נבנתה בשלב אחד עם בנייתו של המאגר‪,‬‬ ‫צינורות חרס להזנת מים אל תוך מאגר המים הושתלו בתוך ליבת הקמרון‬ ‫ותעלות להעברת המים אל הצינורות נבנו בשכבות הקופינג של המאגר‪.‬‬ ‫ההזנה של המאגר‬ ‫במהלך עבודות השימור במאגר המים נתגלו מספר אלמנטים שלא היו ידועים‬ ‫קודם לכן‪ ,‬צינורות חרס (איור ‪ )4‬מחוליות בקוטר של כ־‪ 8‬ס"מ‪ ,‬הבנויים בתוך‬ ‫מ‪ .‬שור‪ .‬שימור מאגר המים בסוסיתא‪ .‬מעבדה אנליטית רשות העתיקות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ירושלים‪.2021 .‬‬ ‫איור‪(3‬מימין)‪-‬גודל‬ ‫אבניהקשתבממוצע‪.‬‬ ‫‪X-30‬ס"מ‪Y-70,‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪Z-50‬ס"מ‬ ‫איור‪(4‬משמאל)‪-‬‬ ‫צינורהחרסמבצבץ‬ ‫בתוךהמגרעת‪.‬הצינור‬ ‫בקוטרשלכ־‪8‬ס"מ‪,‬‬ ‫נמצאבכלאחדמחמש‬ ‫המגרעותשבקירהדרומי‪.‬‬ ‫אפריל ‪ ,2021‬צילום‪ :‬א‪.‬‬ ‫גולדשמיט‪.‬‬ ‫‪/61/‬‬ ‫‪/60/‬‬ ‫מתחברת וניזונה מאמת המים אשר נחשפה בקיץ ‪ ,42008‬מדרומה של רחבת‬ ‫הפורום‪ .5‬אך במהלך עבודות השימור שבוצעו בשטח‪ ,‬התגלה כי התעלה‬ ‫המערבית כלל אינה מגיעה אל תעלת המים (‪ .)l1805‬זאת על פי סיומה במעין‬ ‫סיפון ובשל הפרשי הגבהים ???(?)‪ ,‬לכן היא לא תוכל להזין את התעלה‬ ‫המערבית הנשפכת על הפתח החצוב‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫מאגר המים בסוסיתא הוא אחד המבנים היחידים‪ ,‬מהתקופה הרומית‪,‬‬ ‫ששרדו בשלמות בגן לאומי סוסיתא‪ .‬במהלך העבודות של צוות השימור‬ ‫במקום התגלתה מערכת הזנת המים‪ .‬גילוי המערכת‪ ,‬שופך אור חדש על‬ ‫מורכבות התכנון והביצוע שהבנאים העתיקים יישמו‪ .‬ומכאן ניתן להבין‬ ‫שבבניית המאגר הושקעו מאמצים רבים‪ ,‬ואפשר לזהות את איכותו בכך‬ ‫ששרד עד היום‪ .‬אין ספק‪ ,‬שהיכולות של צוותי השימור בביצוע פרויקטים‬ ‫אינן רק טכניות‪ ,‬יש חשיבות רבה ליכולות החשיבה והבנת הטכנולוגיות‬ ‫העתיקות במכלול המבנים‪ .‬עבודות השימור תורמות‪ ,‬לא אחת‪ ,‬להבנה‬ ‫מחודשת של המבנים ושרידי המבנים באתרי השימור מכל התקופות‪.‬‬ ‫מידע ומזכים‬ ‫יזם וגורם מממן‪ :‬רשות הטבע והגנים‬ ‫תכנון‪ :‬אדר' אלדד גרינפלד‪ ,‬אדר' אבישי עוז‪.‬‬ ‫ביצוע‪ :‬אילן מזרחי‪ ,‬עופר אייל‪ ,‬אדי שפירא‪ ,‬אדם גולדשמידט‪.‬‬ ‫הנדסה‪ :‬אינג' יהונתן פלדמן‪ ,‬אינג' יעקב שפר‪ ,‬שפר את רונן מהנדסים בע"מ‬ ‫איור‪-5‬התעלה‬ ‫המערביתנשפכתאל‬ ‫תוךמאגרהמים‪.‬נראה‬ ‫שבמקורהמיםהזינו‬ ‫אתהמאגרדרךצינורות‬ ‫החרס‪,‬ורקלאחר‬ ‫שנסתמונעשהתיקון‬ ‫והתעלההמשיכהעל‬ ‫לפתחהראשי‪.‬‬ ‫יוני ‪ .2021‬צילום א‪.‬‬ ‫גולדשמיט‬ ‫נבנו כבר בשלב בנייתו המקורי של המאגר‪ ,‬וככל הנראה‪ ,‬הזינו את המאגר‬ ‫במי הנגר מהמפלס העליון‪ ,‬רחבת הפורום‪.‬‬ ‫התעלה השנייה (איור ‪ ,)5‬התעלה המערבית‪ ,‬שנמצאה בזמן עבודות השימור‬ ‫למעשה חותכת את הסטילובט ונשפכת אל המאגר‪ .‬מתוך ההבנה‪ ,‬כי המים‬ ‫שבתעלה המערבית הוזנו בצורה חופשית אל תוך פתח שאיבת המים בראש‬ ‫הקמרון‪ ,‬יש לשער שזהו תיקון מאוחר של התעלה‪ ,‬וכנראה נעשה רק לאחר‬ ‫שחוליות החרס שנבנו בשלבי הבנייה המקוריים של המאגר נסתמו והפסיקו‬ ‫לעבוד כראוי‪ .‬על פי ספרו של צ' צוק‪ ,‬התעלה המערבית הנידונה בפסקה זו‬ ‫ליווי וייעוץ ארכאולוגי‪ :‬דר' מיכאל אייזנברג‪.‬‬ ‫ליווי ארכאולוגי סטטוטורי‪ :‬ארכאולוג מחוז גליל תחתון ועמקים ‪ -‬בוטרוס‬ ‫חנא ויואב צור‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪M. Burdajewicz. M. Eisenberg. J. Mlynarcyk. A. Segal. M. Schuler.‬‬ ‫‪Hippos-Sussita: Ninthe season of Exacavations ) June-July 2008(. Zinman‬‬ ‫‪institute of. University oh Haifa. 2008. Pp. 8.‬‬ ‫צ‪ .‬צוק‪ .‬מים בקצה המנהרה‪ :‬לטייל במפעלי המים הקדומים‪ .‬עורך‪ .‬א‪ .‬מרון‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫יד יצחק בן צבי‪ .‬ירושלים‪ .2011 .‬עמ‪.143 .‬‬ ‫‪/63/‬‬ ‫‪/62/‬‬ ‫מתווהלשימורמעשי‬ ‫שלמורשתהבנייההקדומהבישראל‬ ‫ארכ' ומשמר רועי לירן‬ ‫מתווה לשימור מעשי של מורשת הבנייה הקדומה בישראל ‪/65/‬‬ ‫‪/64/‬‬ ‫‪ /64/‬רועי לירן‬ ‫מטרת העל של מינהל שימור היא "לשמר את נכסי התרבות והמורשת הבנויה‬ ‫בישראל ‪ ...‬משחר התרבות האנושית ועד ימינו"(מהיכן המובאה?)‪ .‬נכסים‬ ‫אלה נבנו בידי מגוון גדול של תרבויות ולאורך זמן עצום‪ ,‬והם פרושים על פני‬ ‫כל המרחב הגיאוגרפי של ישראל‪ .‬בשל המגוון הגדול של מסורות הבנייה‪,‬‬ ‫אי אפשר להתייחס אל פעולות השימור באופן אחיד במרחב הישראלי‪ ,‬והן‬ ‫צריכות להתבסס על מסד נתונים ספציפי לכל אתר ותקופה‪ .‬נתונים אלו‬ ‫כוללים‪:‬‬ ‫הקשר ארכיאולוגי או היסטורי‬ ‫הקשר סביבתי‬ ‫טכנולוגיות בנייה ושיטות קונסטרוקציה‬ ‫שימושים‬ ‫שפת עיצוב ואסתטיקה‬ ‫מצב השתמרות‬ ‫פערים וחוסרים בתחומי ידע אלה עלולים להביא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשימוש‬ ‫בטכנולוגיות ובשיטות עבודה שגויות‪ ,‬בפתרונות הנדסיים שאינם בני‪-‬קיימא‪,‬‬ ‫בהדגשת נרטיבים לא מבוססים‪ ,‬בהכנסת שימושים לא מתאימים ושפות‬ ‫עיצוב אנכרוניסטיות‪ ,‬ובאופן כללי לתוצאה לא שלמה‪.‬‬ ‫פערי ידע אלה ניכרים מאוד באתרים מהתקופות הקדומות‪ ,‬מראשית‬ ‫הפרהיסטוריה עד סוף תקופת הברזל‪ .‬נציין גם‪ ,‬כי כמות המיזמים העוסקים‬ ‫במישרין בתקופות האלה מועט ביותר‪ .‬בעשור האחרון ביצעה רשות‬ ‫העתיקות בסה"כ שלושה מיזמי שימור באתרים מתקופות הברונזה – תל‬ ‫ירמות (ברונזה קדומה ‪ ,)3‬התקת דולמנים בקצרין ושימור של שני דולמנים‬ ‫בקלע (ברונזה ביניימית)‪ ,‬ולא ביצעה כלל מיזמים מתקופות קדומות יותר‬ ‫(כלכולית‪ ,‬ניאולית‪ ,‬פליאולית)‪.‬‬ ‫הנחות יסוד‪:‬‬ ‫מסמך זה מניח‪ ,‬כי קיים עניין ציבורי בשימור אתרי המורשת הקדומים‪,‬‬ ‫ושחשיבותם חורגת מגבולות המחקר האקדמי‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬מסמך זה מניח‪,‬‬ ‫כי אין מניעה עקרונית או טכנית לפעולות שימור באתרים אלה‪ ,‬וכי גם אם‬ ‫נראה שיש מחסור זה או אחר בידע‪ ,‬הרי שתמיד עומדות בפני העוסקים‬ ‫במלאכה הזכות‪ ,‬החובה והיכולת למצוא או לפתח את הידע החסר‪.‬‬ ‫שיעור האתרים מהתקופות הקדומות‪:‬‬ ‫בישראל מוכרים אלפי אתרי מחיה ופעילות פרהיסטוריים‪ ,‬ופרוטו‪-‬‬ ‫היסטוריים וכן אתרים ברזליים מתקופת הברזל??? הפרושים בכל רחבי‬ ‫המדינה מהפליאולית התחתון (כ‪ 1.5-‬מיליון שנים לפני זמננו) עד סוף תקופת‬ ‫הברזל (כלומר עד שנת ‪ 586‬לפני הספירה)‪ ,‬בהיותה חלק מהמרחב הגיאוגרפי‬ ‫הכללי של הלבנט‪ .‬אתרים אלה בדרך כלל רגישים מבחינה חומרית‪-‬פיזית‬ ‫ומצויים בסכנת היעלמות‪ ,‬וברוב המוחלט של המקרים‪ ,‬אינם זמינים או‬ ‫מונגשים לקהל הרחב‪ .‬בעיה זו מתעצמת ביחס ישר לגיל האתרים‪ ,‬גם בשל‬ ‫רגישותם וגם בשל התעלמות הפיתוח והשימור מהם‪.‬‬ ‫על פי הערכת ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות‪ ,‬בארץ קיימים כ‪10,600-‬‬ ‫אתרים פרוטו‪ -‬ופרהיסטוריים וכן אתרים רבים מתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬ ‫מספרם הכללי המדויק של כלל האתרים הקדומים (כולל מתקופת הברזל)‬ ‫אינו ברור‪ ,‬וגם כמה יש מהם מכל תקופה ותרבות‪ .‬נציין גם‪ ,‬כי האתרים‬ ‫הקדומים האלה מפוזרים בכל הארץ‪ ,‬כל תקופה ודפוס הפיזור שלה‪.‬‬ ‫קשה יותר לדבר באופן מדויק על מצב ההשתמרות ואופי האתרים‪ ,‬וזאת‬ ‫משום שלא בוצע סקר שימור כולל לעניינים אלו‪ ,‬ומשום הגיוון העצום‬ ‫המאפיין את התקופות הקדומות‪ .‬מכיוון שאין בנמצא רשימה מוסכמת‬ ‫של קריטריונים להערכה של הסביבה הבנויה הפרהיסטורית באופן כללי‬ ‫ולצורכי שימור בפרט‪ ,‬ומכיוון שאין‪ ,‬כאמור‪ ,‬ניתוח כמותי וגיאוגרפי של‬ ‫ממדי התופעה ופיזורה‪ ,‬הרי שאין כיום יכולת טובה לדון דיון מערכתי באופן‬ ‫עקבי‪ ,‬מסודר ובר‪-‬השוואה בפעולות התכנון והביצוע הנדרשות באתרים‬ ‫השונים (נוסף לבדיקה נקודתית בכל אתר ואתר)‪ ,‬או בהגדרת סדרי עדיפות‬ ‫בעבור מקבלי ההחלטות‪.‬‬ ‫משמעות תרבותית‪:‬‬ ‫האתרים הקדומים בא"י מציגים את המהפכות הפיזיולוגיות והתרבותיות‬ ‫היסודיות שעיצבו את המין האנושי ודפוסי התנהגותו‪ ,‬למשל – ההגירות‬ ‫מאפריקה‪ ,‬ראשית השפה‪ ,‬ראשית השימוש באש‪ ,‬הופעת האומנות‪ ,‬המהפכה‬ ‫החקלאית‪-‬יצרנית‪ ,‬ראשית הארכיטקטורה‪ ,‬המצאת הקרמיקה וגילוי‬ ‫השימוש במתכות‪ ,‬המצאת הכתב וראשית העיור‪.‬‬ ‫אתרים אלה מייצגים מגוון עצום של תרבויות שהתפתחו במשך למעלה‬ ‫ממיליון שנה‪ ,‬וכוללים (בישראל) שלושה מיני אדם‪ :‬את ההומו ארקטוס‪ ,‬את‬ ‫‪/67/‬‬ ‫‪/66/‬‬ ‫האדם הניאנדרטלי ואת האדם המודרני‪ .‬אלו הותירו ביטויים פיזיים נושאי‬ ‫ערך מדעי‪ ,‬היסטורי וחברתי‪-‬תרבותי‪ ,‬ובהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬ערכי נוף‪-‬פיזיים ‪ -‬רבים מן האתרים הקדומים מצויים במקומות בעלי‬ ‫עניין נופי רב‪ ,‬בשל המידע הגיאולוגי והביולוגי הגלום בהם לעיתים‬ ‫קרובות באופן ייחודי וחד‪-‬פעמי‪.‬‬ ‫‪ .2‬ערכים אבולוציוניים ‪ -‬בחלק מן האתרים הפרהיסטוריים נמצאים‬ ‫שרידים‪ ,‬המאפשרים ללמוד כיצד התפתחו בני האדם והתאימו את‬ ‫עצמם לסביבות משתנות‪ ,‬וכיצד הביאה נוכחותם לשינויים בסביבות‬ ‫הפיזיות והביולוגיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ערכים אדריכליים ‪ -‬חלק מהאתרים הללו מכילים את מסורות הבנייה‬ ‫הקדומות הידועות במחקר‪ .‬שפות עיצוב אלו מבטאות את הלכי הרוח‬ ‫של התרבויות שיצרו אותן‪ ,‬ובכך מאפשרות הצצה ייחודית לחיי בני‬ ‫האדם דאז‪ .‬תרבויות אלה לא השאירו אחריהן עדויות כתובות‪ .‬שיטות‬ ‫הבנייה באתרים אלה חלקן ראשוניות ולא‪-‬דווקא ברורות למחקר‪ ,‬והן‬ ‫יוצרות אתגר שימורי טכנולוגי ועיצובי‪.‬‬ ‫‪ .4‬ערכים חברתיים‪-‬קוגניטיביים וחינוכיים ‪ -‬באתרים הקדומים‬ ‫נמצאות העדויות לכמה מן התהליכים שיצרו את החברה האנושית כפי‬ ‫שאנו מכירים אותה‪ .‬באתרים אלו יש עניין רב למי שחפץ להתחקות‬ ‫אחרי שאלות היסוד של סיפור התפתחות הארגון‪ ,‬הזהויות והרבדים‬ ‫המרכיבים את החברה האנושית ושל התפתחות המחשבה והאסתטיקה‪.‬‬ ‫מאחר שמדובר בנכסי מורשת תרבות עולמית‪ ,‬ומשום הייחודיות והרגישות‬ ‫שלהם‪ ,‬אנו רואים חובה מקצועית להציע פתרונות טיפול אשר יאפשרו את‬ ‫היעדים הבאים‪:‬‬ ‫הבטחת השתמרות האתרים לטווח הארוך על ידי הגנה עליהם‪ ,‬או כיסוים‬ ‫או שימורם‬ ‫הכשרת אתרים נבחרים לביקור של הציבור הרחב – במידת האפשר‬ ‫תחזוקה – על בסיס קריטריונים מוסכמים‬ ‫מטרות השימור באתרים הקדומים‪:‬‬ ‫ההיסטוריה והארכיאולוגיה הן מכשירים של הבהרה תרבותית‪ .‬השימור‪,‬‬ ‫משמש אמצעי ההגנה וההנגשה של הממצא ההיסטורי והארכיאולוגי‪ ,‬פועל‬ ‫כל הזמן ובו בזמן בפן הפיזי ובפן הערכי‪:‬‬ ‫שמירה על הממצאים הארכיאולוגיים וסביבות המחיה הקדומות מתהליכי‬ ‫בליה והרס טבעיים ואנושיים‪ ,‬והנגשת הסיפור ההיסטורי וחוויית המרחב‬ ‫הבנוי שבו התרחש לקהל הרחב‪.‬‬ ‫בשל גילם וראשוניות הטכנולוגיות המאפיינת אותם‪ ,‬לאתרים הארכיאולוגיים‬ ‫הקדומים רגישות גבוהה במיוחד לתהליכי ההרס האמורים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬משום‬ ‫שרובם המוחלט של אתרים אלו קודמים להמצאת הכתב ובשל הזמן שעבר‬ ‫מאז נבנו‪ ,‬יש בהם מידה רבה של אי בהירות פרשנית‪ .‬מכאן שהאתגר של‬ ‫שימור אתרים קדומים הוא גדול ומורכב‪ ,‬מהבחינות‪ :‬הטכנית‪ ,‬התקציבית‬ ‫והנרטיבית‪.‬‬ ‫סוגי הטיפול באתרים‪:‬‬ ‫פעולות השימור באתרים הבנויים נחלקות לתמהיל הכולל חמש אפשרויות‬ ‫– כיסוי בעקבות חפירה‪ ,‬שימור‪ ,‬שחזור‪ ,‬התקה ופעולות תחזוקה‪ .‬נציין‬ ‫כי פעולות שתכליתן הנגשה לציבור חייבות להיות נגזרות מתהליכי הבנת‬ ‫המשמעויות של האתר‪ ,‬ושל פרוגרמה כמותית ואיכותית‪.‬‬ ‫‪ .1‬כיסוי בעקבות חפירה ‪ -‬הקפאת המצב הקיים באתר בעקבות (בד"כ)‬ ‫חפירה ארכיאולוגית וייצובו לקראת הגנה וכיסוי בשיטות המתאימות‬ ‫למאפייני הממצאים הספציפיים לאתר‪ ,‬כולל תיקונים סטרוקטורליים‬ ‫(=מבניים) נקודתיים ככל שיידרשו‪ .‬פעולות השימור ימנעו ככל הניתן‪,‬‬ ‫את הרס האתר במצבו החשוף והמכוסה‪ ,‬בהתאם למאפייני הבנייה‪,‬‬ ‫תנאי האקלים והקרקע‪ ,‬נוכחות צמחייה ובעלי‪-‬חיים‪ ,‬ובהתאם לסוג‬ ‫הכיסוי ולשיטת הכיסוי‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימור ‪ -‬התאמת המצב הקיים באתר לקראת השארתו חשוף ומונגש‪,‬‬ ‫כולל תיקונים סטרוקטורליים וקוסמטיים ככל שיידרשו‪ ,‬וחידוד‬ ‫נרטיב המשמעויות הקיימות בו במצבו המקורי‪ .‬פעולות השימור ימנעו‬ ‫ככל הניתן את הרס האתר במצבו החשוף‪ ,‬בהתאם למאפייני הבנייה‪,‬‬ ‫תנאי האקלים והקרקע‪ ,‬נוכחות צמחייה ובע"ח‪ ,‬נוכחות בני האדם בו‪,‬‬ ‫ובהתאם לפרוגרמת ההנגשה לציבור‪.‬‬ ‫‪ .3‬שחזור ‪ -‬התאמת האתר לקראת השארתו חשוף ומונגש‪ ,‬כולל תיקונים‬ ‫סטרוקטורליים וקוסמטיים ככל שיידרשו‪ ,‬וחידוד נרטיב המשמעויות‬ ‫הקיימות בו בכל דרך אפשרית‪ ,‬כולל פעולות בנייה‪-‬מחדש כוללות‬ ‫‪/69/‬‬ ‫‪/68/‬‬ ‫או חלקיות‪ ,‬ואף הוספת רכיבים שלא היו בו קודם‪ .‬פעולות השימור‬ ‫והשחזור ימנעו ככל הניתן‪ ,‬את הרס האתר במצבו החשוף‪ ,‬בהתאם‬ ‫למאפייני הבנייה‪ ,‬תנאי האקלים והקרקע‪ ,‬נוכחות צמחייה ובע"ח‪,‬‬ ‫נוכחות בני האדם בו‪ ,‬ובהתאם לפרוגרמת ההנגשה לציבור‪.‬‬ ‫‪ .4‬התקה ‪ -‬הזזת האתר לאתר חלופי והנגשתו לציבור שם‪ ,‬תוך כדי שימור‬ ‫חומרי הבנייה המקוריים או הטכנולוגיה המקורית‪ ,‬בהתאם לתמהיל‬ ‫המתאים מה פירוש?‪ .‬פעולות הבנייה‪-‬מחדש והשחזור ישמרו ככל הניתן‬ ‫את תצורת האלמנט המותק ואת אופיו‪ ,‬וימנעו ככל הניתן את הרס‬ ‫האתר במצבו החשוף החדש‪ ,‬בהתאם למאפייני הבנייה‪ ,‬תנאי האקלים‬ ‫והקרקע‪ ,‬נוכחות צמחייה ובע"ח‪ ,‬נוכחות בני האדם בו‪ ,‬ובהתאם‬ ‫לפרוגרמת ההנגשה לציבור‪.‬‬ ‫‪ .5‬פעולות תחזוקה ‪ -‬חזרה אל אתרים שבוצעו בהם פעולות שימור‬ ‫ותחזוקה‪ .‬באתרים הקדומים לפעולות התחזוקה חשיבות קריטית‪ ,‬ויש‬ ‫להתנות שימור בתחזוקה‪ ,‬הווה אומר‪ ,‬להקצות לכך תקציבים וגופים‬ ‫אחראיים כבר בשלבי האומדן והתכנון‪.‬‬ ‫תהליך השימור העקרוני באתרים הקדומים‪:‬‬ ‫הגדרת הבעיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬כאמור‪ ,‬אין כיום מסד נתונים המרכז את כמויות האתרים ופיזורם‬ ‫מבחינה גיאוגרפית וכרונולוגית‪ ,‬או קריטריונים מוסכמים המאפשרים‬ ‫הערכה של הסביבה הבנויה הקדומה באופן כללי ולצורכי שימור‪,‬‬ ‫והשוואה כמותית ואיכותית לצורך קביעת סדרי עדיפות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין‬ ‫היום כמעט לחלוטין מחקר אקדמי ארכיטקטוני העוסק בבנייה הקדומה‬ ‫(בנושאי המבנה – חומריו ושיטות הבנייה‪ ,‬תנאי מחיה‪ ,‬משמעות‬ ‫ועיצוב‪ ,‬וכיו"ב)‪ ,‬כך שהרבה מה‪"-‬ידוע" ומוסכם בדבר סביבת המחיה‬ ‫האנושית הקדומה פרהיסטורית מבוסס על תובנות אינטואיטיביות של‬ ‫ארכיאולוגים שלא הוכשרו לעניין‪ .‬במצב עניינים זה יש למשמרים קושי‬ ‫מהותי ליצור פעילות ראויה‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקופות הקדומות כוללות תרבויות ומסורות בנייה מגוונות שכיום‬ ‫אין בישראל ניסיון תכנוני וביצועי בטיפול בהן‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי בחלק‬ ‫ממסורות הבנייה הקדומות אין מידע מספיק לצורכי בנייה ושחזור –‬ ‫סטרוקטורה ושיטות‪ ,‬חומרים ונרטיב‪ .‬בהנחה כי ניתן ליזום מיזמים‬ ‫הקשורים בתקופות אלו‪ ,‬במצב הקיים לא ברורה היכולת של גופי‬ ‫התכנון והביצוע להתמודד איתם בצורה הראויה‪.‬‬ ‫בשל ייחודם המבני והנופי של האתרים הקדומים‪ ,‬על צוותי העבודה‬ ‫(ארכיאולוגים‪ ,‬מתכננים ומשמרים) באתרים מיועדי‪-‬שימור להקפיד על‬ ‫שיטות עבודה‪ ,‬מחקר ותיעוד מתאימים לתהליכי השימור לכל אתר ואתר‪,‬‬ ‫על פי התהליך המוצע להלן‪:‬‬ ‫‪ .3‬במצב העניינים הנוכחי אין שיתוף פעולה מיטבי בין גורמי‬ ‫הארכיאולוגיה‪ ,‬התכנון והביצוע‪ ,‬כך שהעברת המידע והגדרות הצרכים‬ ‫אינן מתבצעות בצורה מסודרת‪ .‬חלק מהותי מהכשל נובע ממחסור‬ ‫בשפה משותפת ("ארכיאולוגית"‪" ,‬שימורית" ו‪"-‬אדריכלית" הן שלוש‬ ‫שפות מקבילות ושונות)‪ ,‬ובאנשי צוות מומחים בתחומים השונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תיעוד אתר מקדים ‪ -‬כמקובל ובכל האמצעים‪ ,‬כולל פירוט החומרים‬ ‫ושיטות הבנייה‬ ‫‪ .4‬אתר מוזנח שטופל ולא נקשר לתכנית המשך קבועה חוזר לרוב למצבו‬ ‫ההתחלתי ואינו ממצה את הפוטנציאל הגלום בו‪ .‬מכיוון שהאתרים‬ ‫הקדומים רגישים במיוחד לתהליכי בליה ובשל חוסר הניסיון והידע‬ ‫בשימור ובהצגת אתרים כאלה‪ ,‬ישנו ספק אם שיטות העבודה‪ ,‬התחזוקה‬ ‫והכיסוי הנוכחיים יספיקו למנוע את הרס השרידים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מחקר ‪ -‬חפירות‪ ,‬סקרים‪ ,‬ניתוח חומרים ושיטות‪ ,‬ניתוחים אדריכליים‪-‬‬ ‫הנדסיים וכו'‬ ‫‪ .3‬תכנון‬ ‫‪ .4‬פעולות השימור בפועל ‪ -‬כיסוי‪ ,‬שימור‪ ,‬שחזור או התקה‬ ‫‪ .5‬תיעוד אתר סופי‬ ‫‪ .6‬כתיבת דוחות ומאמרים וייזום מחקרי המשך‬ ‫‪ .7‬תחזוקה‬ ‫‪ .5‬השימור של רבים מהאתרים הקדומים כרוך בהטמעה של מיני עיצוב‬ ‫שונים מאוד מאלה שמורגלים בהם משמרים ומתכנני שימור היום‪.‬‬ ‫מסורות הבנייה באתרים אלו מושתתות על פי רוב‪ ,‬על ארעיות וחוסר‬ ‫שלמות‪ ,‬ומאופיינות באסתטיקה אסימטרית‪ ,‬מחוספסת‪ ,‬פשוטה‪-‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬צנועה ואינטימית‪ .‬הגדרת הדיוק באתרים כאלו איננה בהכרח‬ ‫כמותית‪ ,‬אלא איכותית; איננה מדידה בסרגל ובפלס‪ ,‬אלא ביכולת לייצר‬ ‫‪/71/‬‬ ‫‪/70/‬‬ ‫אווירה ספציפית ותחושת מקום (‪.)sense of place‬‬ ‫‪ .6‬עקב כל הבעיות הנ"ל ובשל מודעות נמוכה של רבים ממקבלי ההחלטות‬ ‫(ברע"ת‪ ,‬ברט"ג ובכלל) לחשיבותם של האתרים הקדומים‪ ,‬למגוון‬ ‫התצורות האדריכליות ולמסורות הבנייה שלהם‪ ,‬ולעניין הציבורי שיש‬ ‫בהם‪ ,‬קיים קושי רב בהנעת מיזמי שימור של התקופות האלה‪.‬‬ ‫מקומם של המשמרים בתהליך השימור‪:‬‬ ‫הצלחתן של פעולות שימור באתרים ארכיאולוגיים תלויות בראש ובראשונה‬ ‫ביכולת ובידע של אנשי השימור המבצעים אותן בפועל‪ ,‬בשטח‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה כשמדובר בפעולות שימור באתרים פרהיסטוריים‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫האתגר הטכנולוגי‪ ,‬הארגוני‪ ,‬התחזוקתי‪ ,‬הנרטיבי והאסתטי שהם מציבים‬ ‫בפני אנשי הביצוע‪ ,‬כאמור‪ .‬לכן‪ ,‬ובהתחשב בבעיות כפי שפורטו לעיל ובאופי‬ ‫האתרים האמורים‪ ,‬יש להקפיד על הימצאות היכולות והידע הנדרשים אצל‬ ‫המשמרים המבצעים בשטח ועל מעורבותם משלבי טרום‪-‬התכנון ואילך‪.‬‬ ‫מתווה פעולה‪:‬‬ ‫עקב הבעיות שפורטו למעלה והעיקרון המוביל כאמור‪ ,‬יש לפעול לאורך זמן‬ ‫ולהציג יוזמות בחמשת האפיקים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מיפוי היקפי הבנייה של האתר המדובר‪ ,‬גיאוגרפית וכרונולוגית וקביעת‬ ‫קריטריונים להערכה וניתוח ככלי עבודה יישומי‪ ,‬כמו כן‪ ,‬עידוד מחקר‬ ‫רלוונטי בהתאם לצורכי שימור והנגשה ראויה ומושכלת לציבור‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיפוי הידע הטכנולוגי והתרבותי החסר והשלמתו לכל אחת ממסורות‬ ‫הבנייה הקדומות בעזרת הגורמים המחזיקים בו כיום (ארכיאולוגים‬ ‫וחוקרים בענף פרהיסטוריה ובאוניברסיטאות‪ ,‬מעבדת החומרים של‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬וכיו"ב)‪ ,‬וייזום השלמת הידע המעשי אם איננו קיים‬ ‫עדיין‪ ,‬למשל על ידי ייסוד "מעבדה למחקר מעשי של הבנייה הקדומה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬בניית צוותי עבודה של משמרים‪ ,‬מתכננים וארכיאולוגים לכל מיזם‪,‬‬ ‫שיפעלו בשיתוף פעולה ובשקיפות משלבי טרום‪-‬התכנון ואילך‪ ,‬ויובילו‬ ‫את המיזם חברי הצוות הרלוונטיים בכל שלב למשל – ארכיאולוג‬ ‫וארכיטקט בשלב איסוף הידע‪ ,‬מתכנן ומשמר בשלב התכנון‪ ,‬משמר‬ ‫בשלב הביצוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכוונת תהליך התכנון כך שתוצריו יתאימו לנדרש בשטח‪ ,‬כולל‪:‬‬ ‫רקע ותיעוד מקדימים‪ ,‬תכנון גמיש וברזולוציה מתאימה לאסתטיקה‬ ‫הרלוונטית‪ ,‬הגדרת חומרים ותהליכי עבודה‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬ותיעוד גרפי‬ ‫ומילולי בתום העבודה‬ ‫‪ .5‬איתור של משמרים מתאימים והכשרתם לעבודה בתקופות הקדומות‪,‬‬ ‫על ידי חשיפתם לידע הטכנולוגי והתרבותי הרלוונטיים לכל תקופה שבה‬ ‫יעסקו ושיטמיעו אותו (מתווי האיתור וההכשרה הנ"ל דורשים תכנון‬ ‫מפורט‪ ,‬והפניית משאבים)‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫לאתרים הקדומים חשיבות תרבותית‪ ,‬מקומית ועולמית עצומה‪ ,‬אלא‬ ‫שהם כמעט אינם מגיעים לשימור בפועל‪ .‬הסיבות לכשל רב‪-‬מערכתי זה הן‬ ‫מקצועיות וארגוניות‪ .‬מסמך זה טוען שעל אף מורכבות הבעיה יש להניח‪ ,‬כי‬ ‫ניתן לשפר את מצב העניינים הנוכחי על ידי השלמת הידע הקיים והנגשתו‬ ‫למשמרים‪ ,‬עבודה בצוותים לכל משך המיזם למן ראשית התכנון ועד סיום‬ ‫העבודה‪ ,‬התאמת התכנון למאפייני כל אתר ולצרכים הייחודיים של העבודה‬ ‫בשטח‪ ,‬ואיתור והכשרה של משמרים לקראת העבודה באתרים האלו‪.‬‬ ‫מתווה זה הכרחי בעבור פעולות שימור מוצלחות של הסביבה הבנויה‬ ‫הקדומה‪ ,‬אך כשם שבארכיאולוגיה קיימת 'זליגה' של מתודות מדעיות‬ ‫מהפרהיסטוריה אל התקופות המאוחרות יותר‪ ,‬לא מן הנמנע שגם השימור‬ ‫של התקופות המאוחרות ירוויח רבות מאימוץ שיטות העבודה המתוארות‬ ‫במסמך הזה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אציין שייתכן בהחלט שכחלק מאימוץ שיטות עבודה מתקדמות‬ ‫ומקצועיות יותר‪ ,‬יש לשקול ארגון מחדש של מבנה המיזמים העוסקים‬ ‫בשימור (למשל‪ :‬מעבר מצורת עבודה 'היררכית' לצורת עבודה 'מטריצית'‪,‬‬ ‫והגדרה‪-‬מחדש של בעלי תפקידים ומערכות היחסים ההדדיות שלהם)‪,‬‬ ‫וחידוד הגדרת המטרות של גופים מקצועיים (למשל‪ ,‬במינהל השימור של‬ ‫רע"ת‪ :‬לא עוד גוף ביצועי‪-‬קבלני‪ ,‬אלא גוף מחקר יישומי‪ ,‬שמטרתו היא יצירת‬ ‫בסיס מדעי וטכנולוגי לשימוש מושכל במשאבי הסביבה הבנויה ההיסטורית‬ ‫של ישראל ופיתוח היכולת לטפל בה)‪.‬‬ ‫‪/73/‬‬ ‫‪/72/‬‬ ‫פרויקטהצלתאתרים‬ ‫אתמילהצילוממה?‬ ‫אינג' זאב־חיים אדלר‬ ‫‪/75/‬‬ ‫‪/74/‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬הצלת אתרים‪ ,‬אמץ אתר‪ ,‬שימור מלווה חפירה‪ ,‬כשל‬ ‫בשרשרת‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫במהלך שנת ‪ 2019‬ביצע ענף ביצוע במינהל שימור ברשות העתיקות חמישה־‬ ‫עשר פרויקטים של הצלת אתרים במימון משרד המורשת וירושלים כחלק‬ ‫מפרויקט אבני דרך‪.‬‬ ‫במאמר זה אדון בפרויקטים שבוצעו בהם עבודות שימור להסרת סכנה‪,‬‬ ‫ללא מעורבות הקהילה וללא עבודות פיתוח‪ .‬בחינת האתרים מעלה תובנות‬ ‫חשובות להארכת חיי מבנים ושרידי מבנים באתרים ארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫מספר פעולות פשוטות בחפירה ארכיאולוגית ולאחריה יכול לעכב באופן ניכר‬ ‫תהליכי בליה והרס של אתרי עתיקות‪.‬‬ ‫איתור נקודות התורפה במבנים שלמים ובאלמנטים הנדסיים‪ ,‬ייצובם‬ ‫וחיזוקם‪ ,‬ימנעו הרס בשרשרת וקריסה של המבנה כולו‪ .‬פעולה זו תאפשר‬ ‫להאריך את חיי המבנה עד שיבוא יומו והוא יעבור שימור מלא‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫בשנת ‪ 2019‬ערך מינהל שימור של רשות העתיקות עבודות שימור בחמישה‬ ‫עשר אתרים כחלק מפרויקט הצלת אתרים של משרד המורשת‪ .‬מסיבות פנים‬ ‫ארגוניות במינהל שימור עבודות שימור באתרי עתיקות בדרום הארץ אינן‬ ‫נעשות בידי ענף ביצוע‪ ,‬ולכן אתרים מאזור הדרום אינם נכללים במאמר זה‪.‬‬ ‫בחמישה מהאתרים נערכו נוסף לעבודות השימור גם עבודות פיתוח בשיתוף‬ ‫הקהילה המקומית‪ .‬הבחירה בחמשת האתרים נעשתה לאחר פרסום‬ ‫קול קורא ואיתור מקדים של קהילות המעוניינות לפתח אתרי עתיקות‬ ‫בסביבתן הקרובה‪.‬‬ ‫נוסף לקהילות שפנו למינהל שימור‪ ,‬נבחרו עשרה אתרים שבוצעו בהם‬ ‫עבודות שימור והצלה בלבד ללא עבודות פיתוח‪ .‬לשם איתור האתרים‪,‬‬ ‫סיווגם‪ ,‬הגדרת רמת הסיכון שיש בהם והגדרת הטיפול הנדרש התקיים‬ ‫סקר מקיף של עשרות אתרי עתיקות ובסופו סווגו האתרים לפי רמת סיכון‬ ‫נמוכה בינונית וגבוהה וכן הוגדרה מסגרת התקציב הדרושה לטיפול הנדרש‬ ‫להסרת הסכנה‪.‬‬ ‫בתחילת הפרויקט נבחרו אתרים בהתאם לתוצאות הסקר ולשקלול של‬ ‫מספר נתונים‪ :‬מצב האתר‪ ,‬עלות הטיפול ויעילותו‪ .‬ניתנה עדיפות לאתרים‬ ‫שאינם באחריות ישירה של גוף ציבורי דוגמת רשות הטבע והגנים וקרן‬ ‫קיימת לישראל‪.‬‬ ‫לכל אתר הוקצו בין ‪ ₪ 20,000‬ל‪ ,₪ 100,000‬כלומר אתרים שנדרשה בהם‬ ‫התערבות גדולה וניכרת נפסלו ולא זכו לטיפול‪ .‬עם התקדמות הפרויקט‬ ‫הבחירה באתרים כללה גם שיקולי כוח אדם של צוותי השימור ומעורבות‬ ‫מקומית של הגורמים הארכיאולוגים ברשות העתיקות‪ ,‬וכך טופלו גם‬ ‫אתרים שלא נכללו בסקר‪.‬‬ ‫בחינת האתרים שנערכו בהם עבודות השימור מאפשרת להציע חלוקה לשתי‬ ‫קטגוריות בהתאם לסוג התערבות השימור ולאופי העבודות שנגזרו ממנה‪.‬‬ ‫החלוקה המוצעת היא‪:‬‬ ‫‪ .1‬הסדרה ושימור מונע‬ ‫‪ .2‬ייצוב מבני (קונסטרוקטיבי)‬ ‫בכל אתר יש לבחון את קיומן של שתי הקטגוריות ואת רמת הסיכון המצויה‬ ‫בכל אחת מהן בפני עצמה בהתייחסות למדדים ברורים ואחידים‪ .‬סקירת‬ ‫אתרים וסיווגם בכלים אלו תאפשר בעתיד לסקור את מצבם הפיזי של אתרי‬ ‫עתיקות באופן שישמש כלי יעיל בהכנת תכניות טיפול‪ ,‬תמחורן‪ ,‬תקצובן‬ ‫וקביעת סדרי העדיפויות‪.‬‬ ‫מטרת הבחינה‬ ‫תהליך בחירת האתרים בעקבות הסקר‪ ,‬נעשה בעיקר לפי מדדים כלכליים‬ ‫של עלות הטיפול וראה כל אתר כמכלול שלם‪.‬‬ ‫סיווג האתרים לפי מצב ההשתמרות שלהם נעשה ללא מדדים מוגדרים אלא‬ ‫כתיאור של התרשמות כללית של צוות הסוקרים‪.‬‬ ‫כתוצאה מהאבחנה המוצעת כאן ניתן יהיה לייצר מדדים לסיווג מצב‬ ‫ההשתמרות של אתר וכן להתייחס לאתר בצורה דיפרנציאלית ולא‬ ‫כמקשה אחת‪.‬‬ ‫אבחנה זו תאפשר לבצע פעולות שימור נקודתיות גם באתרים שמצבם הכללי‬ ‫בעייתי ונדרשת בהם התערבות ניכרת ויקרה‪.‬‬ ‫‪/77/‬‬ ‫‪/76/‬‬ ‫מתודולוגיית הבחינה‬ ‫במהלך שנת ‪ 2019‬ובהתאם לצרכים השונים שהוזכרו לעיל‪ ,‬הוכנו תכניות‬ ‫שימור לאתרים השונים‪ .‬הייחוד בתכניות אלו שהן לא כללו עבודות פיתוח‬ ‫ושחזור באתר אלא פעולות דחופות להסרת סכנה בלבד‪.‬‬ ‫עם התקדמות הפרויקט וביצוע בפועל של עבודות שימור‪ ,‬הצטברו ידע‬ ‫וניסיון והתגבש דפוס פעולה‪ ,‬הכולל רשימת פעולות שחזרו על עצמן באתרים‬ ‫השונים בהתאם למצב האתר‪.‬‬ ‫בחינה של הפעולות אשר נעשו באתרים מאפשרת חלוקה לשתי הקטגוריות‬ ‫שהובאו לעיל‪ .‬פעולות השימור הן תוצאה של ניתוח מצבו של האתר‪ ,‬הבעיות‬ ‫המאיימות עליו והפעולות הנדרשות על מנת להרחיק איומים אלו‪.‬‬ ‫לשם כך הוגדר בכל אתר‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצב ההשתמרות‬ ‫ב‪ .‬הסכנות המאיימות על האתר‬ ‫ג‪ .‬הגורמים למצב הקיים‬ ‫ד‪ .‬הפעולות הנדרשות כדי להסיר או להרחיק את הסכנות‬ ‫ניתוח השוואתי של פעולות השימור‬ ‫מס’ שם האתר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חווה הלניסטית ‪ -‬נתיב הגז‪ ,‬נווה שלום‬ ‫תל ראסם‪ ,‬צומת האלה‬ ‫פסיפס בנווה שלום‬ ‫שימור מוזוליאום שער הרוחות‪ ,‬צפון רמת הגולן‬ ‫שימור מבנה ביזנטי בחספייה‪ ,‬דרום רמת הגולן‬ ‫מאגר המים בחרבת חשק‪ ,‬גליל עליון‬ ‫שימור התנור במצד עתרת‪ ,‬גשר בנות יעקב‬ ‫שימור בית המנורות בפרג’‪ ,‬דרום רמת הגולן‬ ‫שימור קמרון חבית בחאן הסוחרים‪ ,‬גליל תחתון‬ ‫שימור חורבת דרדר‪ ,‬צור נתן‬ ‫שימור הבאר בקיבוץ יסעור‬ ‫שימור עזבת צרטה‪ ,‬ראש העין‬ ‫שימור אמת המים בקיבוץ שמרת‬ ‫בית הכנסת בחורבת סומקה‪ ,‬דרום הכרמל‬ ‫בית הכנסת בקיבוץ טירת צבי‬ ‫רמת סיכון‬ ‫בסקר ‪2018‬‬ ‫לא נכלל‬ ‫לא נכלל‬ ‫לא נכלל‬ ‫בינונית‬ ‫גבוהה‬ ‫לא נכלל‬ ‫לא נכלל‬ ‫בינונית‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬ ‫נמוכה‬ ‫לא נכלל‬ ‫לא נכלל‬ ‫לא נכלל‬ ‫טבלה ‪ :1‬פרויקט הצלת אתרים ‪ -‬שלב ב‪ ,‬רשימת אתרים שטופלו בידי ענף‬ ‫ביצוע בשנת ‪2019‬‬ ‫כפי שהוזכר‪ ,‬הבחירה באתרים לשימור בפרויקט נבעה ממספר רב של‬ ‫גורמים‪ .‬הסקר שנערך היה נקודת פתיחה לפרויקט‪ ,‬אך ככל שהפרויקט‬ ‫התקדם הוזנחו ממצאי הסקר ורשימות האתרים שגובשו בו ונבחרו אתרים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫השוואת תהליכי השימור מעלה‪ ,‬כי אתרים בעלי מאפיינים פיזיים דומים‬ ‫סובלים מסכנות דומות‪ ,‬ונדרש להם טיפול דומה לשם הרחקת הסכנות‪.‬‬ ‫למעלה ממחצית האתרים כלל לא נכללו בסקר של שנת ‪ ,2018‬ומתוך האתרים‬ ‫שנסקרו שניים הוגדרו בסקר ברמת סיכון בינונית ורק ארבעה ברמת סיכון‬ ‫גבוהה (טבלה ‪.)1‬‬ ‫אתרים שבהם ההשתמרות המבנית דלה (קירות נמוכים בלבד) אינם בסכנה‬ ‫של כשל בשרשרת‪ .‬משמעות הדבר כי גם אם יהיה נזק‪ ,‬הוא יהיה נקודתי ולא‬ ‫ישפיע על האתר בכללותו‪.‬‬ ‫הפער בין הגדרות הסקר לבין הביצוע בפועל מעלה את הצורך להגדיר מדדים‬ ‫ברורים יותר לסיווג מצבו של אתר‪ .‬מדדים אלו יתייחסו לממצא הקיים‬ ‫באתר‪ ,‬הסכנות הנשקפות לו והפעולות הנדרשות להסרתן‪.‬‬ ‫עיקר הסכנות באתרים אלו‪:‬‬ ‫חתכי אדמה שהושארו לא מיוצבים‪.‬‬ ‫יסודות שנחשפו במהלך החפירה‪.‬‬ ‫התמוטטות מקומית של חלקי קירות‪.‬‬ ‫‪/79/‬‬ ‫‪/78/‬‬ ‫ביצוע מספר פעולות פשוטות מאפשר להביא את האתר למצב שאין בו סכנות‬ ‫המאיימות על שלמות הממצא הבנוי‪ .‬מילוי בורות חפירה‪ ,‬כיסוי יסודות‬ ‫ושמירה על השלמות המבנית של הקירות‪ ,‬תמנע התמוטטות מקומית באתר‬ ‫ותשמור עליו במצב יציב לאורך שנים‪.‬‬ ‫מצב ההשתמרות‬ ‫סכנות‬ ‫המאיימות על‬ ‫האתר‬ ‫הגורמים‬ ‫למצב הקיים‬ ‫קריסת‬ ‫קירות‬ ‫התמוטטות‬ ‫חתכי אדמה‬ ‫ובורות‬ ‫השארת‬ ‫האתר לאחר‬ ‫החפירה ללא‬ ‫כיסוי אזורים‬ ‫רגישים‬ ‫מילוי בורות‬ ‫ייצוב יסודות‬ ‫חשופים ומעורערים‬ ‫החזרת אבני קירות‬ ‫למקומן‬ ‫השארת‬ ‫האתר לאחר‬ ‫החפירה ללא‬ ‫כיסוי אזורים‬ ‫רגישים‬ ‫הרעלת עצים‬ ‫וכריתתם‬ ‫מילוי בורות‬ ‫ייצוב יסודות‬ ‫ייצוב ראשי הקירות‬ ‫החזרת אבנים‬ ‫שהתמוטטו למקומן‬ ‫מילוי הבורות‬ ‫הטבעיים בסלע‬ ‫לקבלת משטח אחיד‬ ‫ברצפת המבנה‬ ‫(איור ‪.)2‬‬ ‫הסרת הצמחייה‬ ‫ייצוב השוליים‬ ‫מילוי לקונות‬ ‫כיסוי הפסיפס בחול‬ ‫ערד ובד גיאוטכני‪.‬‬ ‫ייצוב הכוכים‬ ‫וקירות האבן‬ ‫שבכניסה למתחם‬ ‫ייצוב חתך האדמה‬ ‫בבניית קיר אבן‬ ‫חיפוי קיר התמך‬ ‫בטיח אדמה‬ ‫הסדרת ניקוזים‬ ‫ומניעת גלישת מים‬ ‫לתוך מבנה הקבר‬ ‫(איור ‪.)3‬‬ ‫שם האתר‬ ‫תיאור הממצא הבנוי‬ ‫‪1‬‬ ‫חווה‬ ‫הלניסטית‬ ‫ נתיב הגז‪,‬‬‫נווה שלום‬ ‫באתר קיימים‪:‬‬ ‫רצפות טיח‪ ,‬מתקנים‬ ‫תעשייתיים‪ ,‬קירות‬ ‫בגובה של עד ‪100‬‬ ‫ס"מ‪.‬‬ ‫יסודות חשופים‬ ‫קירות פגועים (איור‬ ‫‪.)1‬‬ ‫בורות חפירה‬ ‫פתוחים‬ ‫חתכי אדמה לא‬ ‫מיוצבים‬ ‫‪2‬‬ ‫תל ראסם‪,‬‬ ‫צומת האלה‬ ‫את הגישה לאתר‬ ‫הסדירה קק"ל‪ ,‬לא‬ ‫נעשו עבודות בתוך‬ ‫האתר‪.‬‬ ‫באזור הצפוני‪:‬‬ ‫קיר אבן תוחם מצפון‪,‬‬ ‫מדרום לו בורות‬ ‫חפירה ובהם קירות‬ ‫הנמוכים מפני הקרקע‪.‬‬ ‫באזור הדרום מערבי‪:‬‬ ‫מבנה מגורים ובו‬ ‫קירות ועמודי אבן עד‬ ‫לגובה של כ־‪ 100‬ס"מ‪.‬‬ ‫יסודות חשופים‬ ‫צמחייה‪ ,‬כולל‬ ‫עצים‪ ,‬בתוך הקירות‬ ‫ובבורות החפירה‬ ‫קירות פגועים‬ ‫חשיפת פני הסלע‬ ‫הטבעי בתוך המבנה‬ ‫קריסת‬ ‫קירות‬ ‫הצמחייה‬ ‫פירקה את‬ ‫הקירות‬ ‫התמוטטות‬ ‫חתכי אדמה‬ ‫ובורות‬ ‫סכנה‬ ‫בטיחותית‬ ‫למטיילים‬ ‫‪3‬‬ ‫פסיפס בנווה‬ ‫שלום‬ ‫לאחר סיום החפירה‬ ‫בוצעו פעולות שימור‬ ‫שכללו ייצוב שוליים‬ ‫ומילוי לקונות‬ ‫בפסיפס‪.‬‬ ‫צמחייה כיסתה‬ ‫חלקים נרחבים‬ ‫מהפסיפס‬ ‫התפוררות שולי‬ ‫הפסיפס‬ ‫המשך‬ ‫התפוררות‬ ‫שולי הפסיפס‬ ‫הצמחייה‬ ‫פירקה את‬ ‫אבני הפסיפס‬ ‫חוסר‬ ‫תחזוקה‬ ‫של הפסיפס‬ ‫והשארתו‬ ‫חשוף‬ ‫‪4‬‬ ‫שימור‬ ‫מוזוליאום‬ ‫שער הרוחות‪,‬‬ ‫צפון רמת‬ ‫הגולן‬ ‫הקבר נמצא כ‪ 2‬מ’‬ ‫מתחת לפני הקרקע‪.‬‬ ‫צינור מים חוצה את‬ ‫הקבר כמה עשרות‬ ‫ס”מ מעל הכוכים‬ ‫העליונים‪.‬‬ ‫חתך האדמה שמעל‬ ‫הקבר לא הוסדר‬ ‫ומי־גשם רבים‬ ‫מתנקזים אליו‬ ‫הכוכים והקירות‬ ‫לא עברו ייצוב‬ ‫לאחר החפירה‬ ‫זוהתה פגיעה‬ ‫בכוכים סמוך‬ ‫לצינור המים‬ ‫•התמוטטות‬ ‫חתך‬ ‫האדמה‬ ‫•בליה של‬ ‫הקירות‬ ‫והכוכים‬ ‫השארת‬ ‫האתר לאחר‬ ‫החפירה ללא‬ ‫כיסוי או‬ ‫טיפול בחתך‬ ‫האדמה‬ ‫פעולות שימור‬ ‫נדרשות‬ ‫‪ :2‬ניתוח פעולות השימור באתרים שבהם נעשו פעולות הסדרה ושימור מונע‬ ‫לעומת האתרים שבהם ההשתמרות הפיזית דלה‪ ,‬באתרים שבהם יש‬ ‫השתמרות של מבנים שלמים ואשר לא עברו טיפול מקיף במהלך השנים‪,‬‬ ‫יש סכנה מוחשית להתמוטטות של המבנה‪ .‬עלות הטיפול במבנה שלם‬ ‫גבוהה‪ ,‬ועל כן הדרך למנוע קריסה של המבנה תלויה ביכולת לאתר את‬ ‫נקודות התורפה שלו ולחזק אותן באופן נקודתי‪.‬‬ ‫ברוב המקרים מדובר היה באלמנט נושא בעל חשיבות קונסטרוקטיבית‬ ‫ליציבות המבנה‪ ,‬דוגמת קשת‪ ,‬אומנה או קיר מרכזי במבנה‪ ,‬אשר סבל‬ ‫מאיום ממשי על שלמותו‪.‬‬ ‫החשש היה שנוסף להרס האלמנט הפגוע‪ ,‬קריסתו תוביל לתגובת‬ ‫שרשרת שבסופה המבנה כולו ייהרס‪.‬‬ ‫טיפול נקודתי בנקודות התורפה שבאלמנטים המסוכנים תשפר את‬ ‫יציבותם ועמידותם לאורך זמן‪ ,‬תמנע כשל בשרשרת אשר יביא לקריסת‬ ‫המבנה כולו ותאפשר למבנה להמשיך ולעמוד עד שיזכה לטיפול מקיף‪.‬‬ ‫‪/81/‬‬ ‫‪/80/‬‬ ‫שם האתר‬ ‫תיאור הממצא הבנוי‬ ‫מצב השתמרות‬ ‫סכנות‬ ‫המאיימות על‬ ‫האתר‬ ‫הגורמים‬ ‫למצב הקיים‬ ‫פעולות שימור‬ ‫נדרשות‬ ‫‪1‬‬ ‫שימור מבנה‬ ‫ביזנטי‬ ‫בחספייה‪,‬‬ ‫דרום רמת‬ ‫הגולן‬ ‫אחד המבנים השתמר‬ ‫בשלמות וקיימות בו‬ ‫שתי קשתות‪.‬‬ ‫הצפונית בנויה מאבני‬ ‫גזית ועליה תבליט של‬ ‫צלב מעוטר‪.‬‬ ‫הקשת הדרומית‬ ‫עברה התמוטטות‬ ‫ונתמכה באופן חלקי‬ ‫בבניית דבש‪ .‬קירות‬ ‫המבנה והגג בנויים‬ ‫אבני גוויל ללא חומר‬ ‫מליטה בבנייה חורנית‪.‬‬ ‫קריסה‬ ‫חוסר בחומרי‬ ‫מקומית‬ ‫מליטה בקירות‬ ‫שתביא‬ ‫התמוטטויות‬ ‫להתמוטטות‬ ‫מקומיות‬ ‫בשרשרת של‬ ‫במהלך העבודות‬ ‫התמוטט חלק מהפן הקשתות ואף‬ ‫החיצוני של החזית המבנה כולו‬ ‫המזרחית בעקבות‬ ‫גשמים‪.‬‬ ‫מבנה לא‬ ‫מטופל ולא‬ ‫מתוחזק‬ ‫השלמת מילוי‬ ‫הקשת הדרומית‬ ‫בבניית דבש (אבני‬ ‫גוויל וחומר מליטה)‬ ‫בניית תמיכות מעץ‬ ‫לקשת הצפונית‪.‬‬ ‫ייצוב הפן החיצוני‬ ‫של הקיר המזרחי‬ ‫של המבנה לאחר‬ ‫ההתמוטטות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מאגר המים‬ ‫בחרבת חשק‪,‬‬ ‫גליל עליון‬ ‫מאגר מים בנוי אבני‬ ‫גזית ומקורה בלוחות‬ ‫אבן מעל מערכת‬ ‫קשתות‪ .‬מעל המאגר‬ ‫בנויה כנסייה ביזנטית‪.‬‬ ‫אחת הקשתות‬ ‫קריסת תקרת‬ ‫המאגר‬ ‫קרסה‬ ‫שתי קשתות במצב באזור הקשת‬ ‫החסרה‬ ‫רעוע ובסכנת‬ ‫התמוטטות מיידית‪ .‬שתביא‬ ‫לקריסת‬ ‫המבנה‪.‬‬ ‫פתח שאיבת‬ ‫המים ממוקם‬ ‫מעל הקשת‬ ‫שהתמוטטה‪.‬‬ ‫דרך הפתח‬ ‫זרמו מי‬ ‫גשמים ששטפו‬ ‫את חומר‬ ‫המליטה‬ ‫מבין אבני‬ ‫הקשת והביאו‬ ‫להתמוטטותה‬ ‫בניית הקשת‬ ‫שהתמוטטה‬ ‫כשני שליש מאבני‬ ‫הקשת נמצאו‬ ‫במקומם וכעשר‬ ‫אבנים סותתו לפי‬ ‫המידות המקוריות‪.‬‬ ‫מילוי המילואות‬ ‫שבין הקשתות‬ ‫וקירות המאגר‪,‬‬ ‫ייצוב אזורים שבהם‬ ‫התגלה חוסר ניכר‬ ‫בחומר מליטה‪.‬‬ ‫הגבהת פתח שאיבת‬ ‫המים למניעת‬ ‫זרימת מי גשם לתוך‬ ‫המאגר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שימור התנור‬ ‫במצד עתרת‪,‬‬ ‫גשר בנות‬ ‫יעקב‬ ‫תנור אבן בגודל ‪5*5‬‬ ‫מ’ ובוצעו בו פעולות‬ ‫חיזוק שכללו קירוי‬ ‫ויתדות פלדה באבנים‬ ‫זיזיות בהיקף התנור‬ ‫שהיו חלק מהכיפה‬ ‫שסגרה אותו‪.‬‬ ‫חשש‬ ‫להתמוטטות‬ ‫האבנים‬ ‫הזיזיות‬ ‫פגעי מזג‬ ‫האוויר וחוסר‬ ‫תחזוקה של‬ ‫הקירוי הזמני‬ ‫ניקוי חלל התנור‬ ‫מצמחייה ואדמת‬ ‫סחף‪ ,‬הגעה לקרקע‬ ‫יציבה‬ ‫תמיכת האבנים‬ ‫הזיזיות בשקי יוטה‬ ‫מלאים אדמה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שימור חורבת המתחם כלל חומה‬ ‫בפאה המערבית בגובה‬ ‫דרדר‪ ,‬צור‬ ‫של כ־‪ 2‬מ’ מצפון‬ ‫נתן‬ ‫לדרום‪ ,‬מגדל מעוגל‬ ‫בפינה הצפון מערבית‬ ‫ומגדל רבוע בפינה‬ ‫הצפון מזרחית‪ .‬שרידי‬ ‫קמרון ושתי אומנות‬ ‫בפתח הצפוני של‬ ‫המתחם‪.‬‬ ‫קריסה‬ ‫מקומית‬ ‫שתביא‬ ‫להתמוטטות‬ ‫בשרשרת‬ ‫מתחם לא‬ ‫מטופל ולא‬ ‫מתוחזק‬ ‫השלמות אבן‬ ‫בקמרון‪,‬‬ ‫השלמת אבני גזית‬ ‫באומנות‪,‬‬ ‫ייצוב פתחים‬ ‫ויסודות במגדלים‪,‬‬ ‫עקירת עצים מליבת‬ ‫הקירות‬ ‫הזרקות גראוט‬ ‫לקירות‪.‬‬ ‫התמוטטות הקירוי‬ ‫הזמני‬ ‫האתר היה מכוסה‬ ‫צמחייה‬ ‫חוסר רב של אבני‬ ‫גיזות בקירות‬ ‫ובאומנות‪.‬‬ ‫יסודות חשופים‬ ‫עצים ושיחים בתוך‬ ‫הקירות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שם האתר‬ ‫תיאור הממצא הבנוי‬ ‫שימור בית‬ ‫המנורות‬ ‫בפרג’‪ ,‬דרום‬ ‫רמת הגולן‬ ‫מבנה בנוי בבנייה‬ ‫חורנית בצורת‬ ‫האות ‘ח’ שהשתמר‬ ‫בשלמותו‪.‬‬ ‫האגף הצפוני זכה‬ ‫לכינוי ‘בית המנורות’‬ ‫בזכות שתי מנורות‬ ‫החרוטות על אבני‬ ‫הגזית המשולבות‬ ‫בקשת פנימית‪.‬‬ ‫שימור קמרון‬ ‫חבית בחאן‬ ‫הסוחרים‪,‬‬ ‫גליל תחתון‬ ‫מצב השתמרות‬ ‫הפרדות הפן‬ ‫החיצוני ממזרח‬ ‫לפתח הכניסה‪.‬‬ ‫חוסר בחומרי‬ ‫מליטה בקירות‬ ‫החיצוניים‪.‬‬ ‫התמוטטויות‬ ‫מקומיות בקיר‬ ‫הצפוני‪.‬‬ ‫עץ תאנה שנשען‬ ‫על הפן החיצוני של‬ ‫הקיר הצפוני‪.‬‬ ‫התמוטטויות‬ ‫מקומיות באגף‬ ‫המזרחי ובאגף‬ ‫הדרומי של המבנה‬ ‫סמוך לפתחים‪.‬‬ ‫התמוטטות קמרון‬ ‫שרידי חאן הכוללים‬ ‫פנימי בחלק‬ ‫קמרונות‪ ,‬קשתות‪,‬‬ ‫המערבי של מתחם‬ ‫קירות ובארות‪.‬‬ ‫השער הצפוני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4102‬עברה‬ ‫החזית הצפונית שימור בקמרון המערבי‪:‬‬ ‫התמוטטות‬ ‫וישנן תכניות שונות‬ ‫המילואה בקיר‬ ‫לשמר ולפתח את‬ ‫המערבי של הקמרון‬ ‫האתר‪.‬‬ ‫סדק מרכזי ארוך‬ ‫בציר מזרח־מערב‬ ‫בראש הקמרון‬ ‫סדקים קצרים‬ ‫בקירות‬ ‫חוסר באבנים‬ ‫וחומר מליטה בפן‬ ‫הפנימי של הקמרון‪.‬‬ ‫הקמרון המזרחי‪:‬‬ ‫סדקים קצרים‬ ‫בקמרון‬ ‫חוסר באבנים‬ ‫וחומר מליטה בפן‬ ‫הפנימי של הקמרון‬ ‫סכנות‬ ‫המאיימות על‬ ‫האתר‬ ‫קריסה‬ ‫מקומית‬ ‫שתביא‬ ‫להתמוטטות‬ ‫בשרשרת‬ ‫התמוטטות‬ ‫הקמרון‬ ‫שינתה‬ ‫את המצב‬ ‫הסטטי‬ ‫של מערך‬ ‫הקמרונות‬ ‫המערביים‬ ‫בשער‬ ‫והעמידה‬ ‫את הקמרון‬ ‫ששרד‬ ‫בסכנת‬ ‫התמוטטות‬ ‫מיידית‪.‬‬ ‫המשך‬ ‫התפתחות‬ ‫הסדקים‬ ‫שתביא‬ ‫להתמוטטות‬ ‫הקמרון‬ ‫המזרחי‪.‬‬ ‫הגורמים‬ ‫למצב הקיים‬ ‫מתחם לא‬ ‫מטופל ולא‬ ‫מתוחזק‬ ‫פעולות שימור‬ ‫נדרשות‬ ‫מילוי מישקים סביב‬ ‫פתח הכניסה‬ ‫עיבוי הקיר המזרחי‬ ‫בפן החיצוני בניצב‬ ‫לפתח הכניסה‬ ‫ייצוב באבני‬ ‫גזית באזורים‬ ‫שהתמוטטו‬ ‫הרחקת גזע עץ‬ ‫התאנה מהקיר‬ ‫מילוי מישקים‬ ‫התמוטטויות הקמרון המערבי‪:‬‬ ‫העמסת החלק‬ ‫קודמות שלא‬ ‫הדרומי של הקמרון‬ ‫טופלו‬ ‫המערבי בשקי‬ ‫כשלים‬ ‫'ביגבג' מלאים‬ ‫הנדסיים‬ ‫אבנים ליצירת עומס‬ ‫חמורים‬ ‫אופקי על הקמרון‬ ‫במבנה‬ ‫(איור ‪.)4‬‬ ‫מתחם לא‬ ‫טיפול הנדסי‬ ‫מתוחזק ולא‬ ‫בסדקים‬ ‫מטופל‬ ‫בניית מילואה בקיר‬ ‫המערבי‬ ‫החלפת אבנים‬ ‫מילוי מישקים‬ ‫הקמרון המזרחי‪:‬‬ ‫טיפול הנדסי‬ ‫בסדקים‬ ‫מילוי מישקים‬ ‫טבלה ‪ :3‬ניתוח פעולות השימור באתרים שבהם נעשו פעולות לייצוב מבני‬ ‫‪/83/‬‬ ‫‪/82/‬‬ ‫מסקנות והמלצות לעתיד‬ ‫הניתוח הפרטני לשתי הקבוצות שהוצגו מעלה מספר מסקנות ותובנות בדבר כל‬ ‫אחד מהסיווגים ומאפשר להציע המלצות ראשוניות לטיפול לפי אופי האתר‪.‬‬ ‫‪ .1‬הסדרה ושימור מונע ‪ -‬הסדרה לאחר חפירה‬ ‫אתרים אלו הם אתרים שלא עברו שימור לאחר חפירה ארכיאולוגית יזומה‪.‬‬ ‫הפעולות שבוצעו בתהליך השימור הן בעיקר מילוי בורות‪ ,‬ייצוב יסודות‬ ‫וראשי קירות‪ .‬מטרתן להגן על השרידים שנחשפו מפני תהליכי בליה ופגעי‬ ‫מזג אוויר על מנת לשמור עליהם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫פעולות אלו אמורות להתבצע במהלך החפירה ומיד עם סיום עונת החפירה‬ ‫על־ידי משמר המלווה את משלחת החפירה‪ .‬לשם כך כל רישיון חפירה מחייב‬ ‫מינוי משמר מלווה חפירה והקצאת משאבים הולמים (איבנובסקי ואח'‬ ‫‪.)2018‬‬ ‫ארבע פעולות אלו נותנות מענה לחפירות ארכיאולוגיות שבהן הממצא הבנוי‬ ‫השתמר לגובה של עד ‪ 2‬מ'‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬של קירות שאינם תמירים‪ ,‬ייצוב‬ ‫היסודות והשמירה על השלמות המבנית של הקיר נותנת מענה מספק ליציבותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬ייצוב מבני (קונסטרוקטיבי) ‪ -‬שימור מונע קריסה‬ ‫במקרים שבהם המבנה שנחשף השתמר בצורה טובה ויש בו אלמנטים‬ ‫מבניים שלמים הכוללים קשתות‪ ,‬קמרונות‪ ,‬מדרגות וכדומה‪ ,‬יש להתייחס‬ ‫אליו כאל ייצוב קונסטרוקטיבי‪ .‬בחינת המקרים שבהם ההתערבות נועדה‬ ‫למנוע התמוטטות של אלמנט קריטי לשלמות המבנה מראה‪ ,‬כי יש משמעות‬ ‫רבה לעבודת התכנון המקדים‪ .‬זיהוי נקודת התורפה של המבנה וטיפול בה‬ ‫יכולים לעכב תהליכי בליה והרס ולמנוע התמוטטות מלאה של המבנה‪.‬‬ ‫דוגמה לכך אפשר לראות בבית המנורות בפרג' שברמת הגולן‪ .‬כשנה לאחר‬ ‫סיום עבודות השימור התמוטט חלק מתקרת בית המנורות‪ .‬התקרה‪ ,‬שנבנתה‬ ‫בבנייה חורנית מקורות אבן בזלת לא טופלה במסגרת העבודה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ההתמוטטות הייתה נקודתית ולא נגרמה קריסה מלאה של המבנה‪.‬‬ ‫אף שדברי ההסבר לשימור מלווה חפירה הופצו כבר בשנת ‪ ,2012‬בחפירה‬ ‫שערכה רשות העתיקות בחווה ההלניסטית בנתיב הגז בשנת ‪ 2013‬לא בוצעו‬ ‫פעולות של שימור מלווה חפירה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך פרויקט הצלת האתרים‬ ‫נחשפנו למספר אתרים נוספים‪ ,‬שאעפ"י שנחפרו בשנים האחרונות‪ ,‬לא עברו‬ ‫תהליך שימור מלווה חפירה וייצוב של השרידים‪.‬‬ ‫לא ניתן להעריך מה היה קורה ללא עבודות השימור‪ .‬העובדות הן שמבנה‬ ‫אשר הקירות ההיקפיים שלו היו מעורערים שרד בזמן טראומה של קריסת‬ ‫חלק חשוב מהתקרה‪ .‬בסיור באתר לאחר ההתמוטטות לא נמצאו כשלים‬ ‫בקירות המבנה‪ ,‬אם כי עדיין יש סכנה להתמוטטות חלקים נוספים בתקרה‪.‬‬ ‫דברי ההסבר שעודכנו בשנת ‪ 2018‬אינם כוללים פירוט של סוגי הפעולות‬ ‫הנדרשות לביצוע שימור מלווה חפירה (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)2‬יש מקום להוסיף מסמך‬ ‫שעניינו קווים מנחים לראש המשלחת או לארכיאולוג החופר ולמשמר ובהם‬ ‫פירוט ההנחיות או הפעולות נדרשות לשימור מלווה חפירה של השרידים‬ ‫באתר במהלך החפירה ועם סיומה‪.‬‬ ‫במהלך סקר האתרים בפרויקט ההצלה נפסלו אתרים רבים המכילים‬ ‫מבנים שלמים‪ ,‬כיוון שהערכת עלות הטיפול בהם הייתה גבוהה ביותר‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫בהתבוננות לאחור‪ ,‬בחינה בעין מקצועית של אנשי ביצוע והנדסה ולמידת‬ ‫נקודות התורפה של המבנה הייתה מאפשרת טיפול נקודתי מציל ומאריך‬ ‫חיים למבנים‪.‬‬ ‫ארבע הפעולות המומלצות הן‪:‬‬ ‫העיקרון המנחה בטיפול הצלה במבנים אלו הוא מניעת קריסה בשרשרת‪.‬‬ ‫חיזוק האלמנטים הקריטיים למבנה יביא לכך שגם אם תתרחש התמוטטות‬ ‫נקודתית‪ ,‬המבנה יישאר עומד על תילו‪.‬‬ ‫‪ .1‬יש להימנע מהשארת בורות פתוחים באתר‪ ,‬למעט מוקדי עניין מוגדרים‬ ‫אשר יעברו טיפול בסיסי‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש להימנע מהשארת יסודות חשופים ולכסותם לאחר סיום החפירה‬ ‫והתיעוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש לשאוף לשלמות מבנית של קירות‪ ,‬בעיקר של הפינות‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫הידרדרות נוספת ‪.‬‬ ‫‪ .4‬יש להימנע מחתכי אדמה תמירים סמוך לקירות‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫במאמר זה הוצג ניתוח תמציתי של עבודות שימור שבוצעו בפרויקט הצלת‬ ‫אתרים בשנת ‪ .2019‬הניתוח העלה שני מצבי התערבות אופייניים ‪ -‬האחד‬ ‫אתר לאחר חפירה ארכיאולוגית בעל קירות עד גובה ‪ 2‬מ' וללא מבנים‬ ‫‪/85/‬‬ ‫‪/84/‬‬ ‫שלמים‪ ,‬והשני מבנה שלם או חלק ניכר ממנו העומד בפני סכנת התמוטטות‬ ‫וכשל בשרשרת‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬עמדנו על הפער בין הסקר המקדים לפרויקט‬ ‫ההצלה ובין האתרים שטופלו בפועל‪.‬‬ ‫הקפדה על שימור מקצועי מלווה חפירה וסמוך לסיום החפירה תוך הדגשת‬ ‫ארבע הנקודות שהובאו לעיל יכולה להספיק להרחקת הסכנות הקשות‬ ‫המאיימות על אתרי העתיקות לשנים רבות קדימה ואף למניעתן‪.‬‬ ‫ניתוח נקודות התורפה ההנדסיות של מבנים לא מטופלים ומציאת פתרונות‬ ‫נקודתיים למניעת כשל בשרשרת‪ ,‬יכולים להאריך את חיי המבנים עד לטיפול‬ ‫מלא במבנה ובעלויות סבירות‪.‬‬ ‫בביצוע הסקרים השתתפו‪ :‬אלדד גרינפלד‪ ,‬הילה קובריגו‪ ,‬אבי משיח‪ ,‬יערה‬ ‫שאלתיאל‪ ,‬ג'וני פטרסון‪ ,‬זאב חיים אדלר‪ ,‬מאיה עובדיה‪.‬‬ ‫בביצוע עבודות השימור לקחו חלק צוותים בניהולם של‪ :‬ג'וני פטרסון‪ ,‬ג'מיל‬ ‫נחלה‪ ,‬אייל קחו‪ ,‬אילן פחימה‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫איבנובסקי ואח’ ‪2018‬‬ ‫איבנובסקי ג’‪ ,.‬סלע־וינר ע‪ .‬ופוני ש‪ ,.‬שימור מלווה‬ ‫חפירה – דברי הסבר לארכיאולוג בעל רישיון‪,‬‬ ‫ירושלים‪.2018 ,‬‬ ‫משיח א‪ ,.‬סטטוס ביצוע בפרויקט הצלת אתרים שלב ב’‬ ‫משיח ‪2020‬‬ ‫הארצי לשנת ‪,2019‬‬ ‫פנימי‪.05/01/2020 ,‬‬ ‫‪/87/‬‬ ‫‪/86/‬‬ ‫‪10‬שניםשלצילוםמולטי־ספקטרלי‬ ‫שלמגילותמדבריהודה‪:‬‬ ‫הישגים‪,‬אתגריםומחשבותלעתיד‬ ‫שי הלוי‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫‪/89/‬‬ ‫‪/88/‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫במאמר שלפניכם אציג את זווית הצלם על פרויקט צילום מגילות מדבר‬ ‫יהודה‪ .‬אקדים ואומר שמדובר בפרויקט רחב ומשמעותי גם בתחום שימור‬ ‫המורשת וגם מבחינה טכנית צילומית‪ .‬היקף הטיפול במגילות נוגע בסוגיות‬ ‫שונות‪ :‬שימור‪ ,‬מחקריות‪ ,‬כלכליות ואף פוליטיות‪ .‬לא אתיימר לנסות‬ ‫ולכסות את הקשת הרחבה הנכללת בסוגיות אלו‪ ,‬עניין המאמר ייסוב על ציר‬ ‫הצילום והתובנות שלי כצלם המלווה ומבצע את הפרויקט‪ .‬מידע נוסף על‬ ‫חקר המגילות יוכל הקורא למצוא בהפניות וברשימה הבביליוגרפית המכילה‬ ‫מאמרים שנכתבו על המגילות והסוגיות שבהן ארחיב פחות‪.1‬‬ ‫בעשורים האחרונים אנחנו עדים להתפתחויות דרמטיות בתחום המחשוב‪,‬‬ ‫נפחי האחסון שגדלו באופן ניכר והיכולת של מעבדים מהירים בעיבוד‬ ‫מסות של מידע‪ .‬התפתחות זו משפיעה גם על תחום הספרנות והארכיונים‬ ‫ההיסטוריים השונים (‪ .)González-Tennant 2016‬גם בכמות החומר הנלכד‬ ‫וגם באיכויות‪ .‬כעת הסינון בין החומרים יכול להתבצע בדיעבד בהיררכיות‬ ‫שונות‪ ,‬כלומר לכידה של כל פיסת מידע שניתן להשיג וצירופה לארכיון‪.‬‬ ‫התמונות המתקבלות מזוויות שונות של התיעוד (מסמכים‪ ,‬צילומים‪ ,‬מפות‬ ‫וכו') יכולות לספק מבט אובייקטיבי בהרבה לצורכי המחקר‪ .‬תחום זה‬ ‫שתואר הוא תחום תיעוד המורשת (כמובן קיימים היבטים שונים למונח זה‪,‬‬ ‫היבטים תיאולוגים‪ ,‬מדעיים‪ ,‬ספרותיים ועוד)‪.‬‬ ‫מגילות מדבר יהודה‪ ,‬הכוללות אלפי קטעי מגילות ממספר אתרים בחבל הארץ‬ ‫המדברי במזרח ישראל‪ ,‬הן עדות לקיום אורחות חיים מיוחדים באקלים לא‬ ‫שגרתי שדרש התארגנות מיוחדת‪ .‬תנאי אקלים אלו גרמו לשימור ממצאים‬ ‫אורגניים רבים‪ ,‬שלא ניתן למצוא בחבלי ארץ אחרים בישראל‪ .‬החוקרים‬ ‫הראשונים שעסקו במגילות הבינו כבר אז את חשיבות הממצא‪ ,‬ובכך את‬ ‫חשיבות התיעוד המדוקדק של המגילות‪.‬‬ ‫כעת כאשר הטכנולוגיות המתקדמות לתיעוד ולטיפול בקבצים זמינים לנו‪,‬‬ ‫ניתן ליישמן על ממצא המגילות ולייצר ספרייה המאגדת תחתיה את כלל‬ ‫הממצא‪ .‬הצילומים שנעשו בפרויקט מאפשרים יצירת פרוטוקול‪" ,‬מילון"‬ ‫חומרים‪ ,‬המאפשר את ניתוח הממצאים‪ ,‬וכן מאפשר לימוד מעמיק של‬ ‫המאמר הרלוונטי שנכתב על הפרויקט במסגרת ההקמה שכתב צוות ההקמה‬ ‫‪1‬‬ ‫של המערכת ופנינה שור מנהלת מחלקת מגילות מדבר יהודה‪ ,‬והיוזמת של פרויקט‬ ‫התיעוד‪The Leon Levy Dead Sea Scrolls Digital Library: The Digitization“ . .‬‬ ‫‪Project of the Dead Sea Scrolls.” Journal of Eastern Mediterranean‬‬ ‫‪Archaeology & Heritage Studies 2, no. 2 )2014(: 71-89‬‬ ‫טיפול בממצא למען העתיד‪.‬‬ ‫במאמר שלפניכם אסקור בקצרה את ההיסטוריה של מלאכת‬ ‫התיעוד שנעשתה‪ ,‬מגילוי הממצא בשנות החמישים‪ ,‬ועד לטכנולוגיה‬ ‫המולטיספקטרלית שבעזרתה נבנה בעשור החולף מסד נתונים על פי ערכים‬ ‫מדעיים המתעד את מצב השימור של המגילות‪.‬‬ ‫הצילום המולטי ספקטרלי‬ ‫לאורך ההיסטוריה אנחנו פוגשים טכניקות שונות לייצוג ויזואלי של‬ ‫תופעת המציאות‪ ,‬ציור‪ ,‬פיסול וכמובן ‪ -‬צילום‪ ,‬החידוש האחרון‪ .‬מדיום‬ ‫הצילום שהחל את דרכו במאה ה־‪( 19‬זכות הראשונים על המצאת הצילום‬ ‫לא הוכרעה ונראה שמספר ממציאים הגיעו למסקנות מקבילות באותן‬ ‫השנים) כצילום איטי בעל מראה חלומי נתפס מהרגע הראשון כתחליף‬ ‫הציור כמדיום מדויק להעתקת המציאות (‪ .)Gernsheim 1969‬הזמינות של‬ ‫הצילום‪ ,‬שדרש ידע טכני בלבד‪ ,‬דילג מעל משוכת הכישרון שהיה הסטנדרט‬ ‫המנחה של הפיסול והציור‪ .‬שינוי זה הביא לפיתוחים טכנולוגיים שהפכו‬ ‫את המצלמות לקומפקטיות ונוחות למשתמש וגם את חומר הצילום –‬ ‫הסרט ואת הפיתוח הכימי ‪ -‬לזמין לכול (אפשר לראות פריחה של ספרות‬ ‫להדרכה בצילום)‪ .‬הצילום הציב רף גבוה לעומת מה שהיה לפניו‪ .‬גם בתחום‬ ‫זה שכפי שתיארתי הפך זמין לציבור‪ ,‬התגלו כישרונות ייחודיים שהצליחו‬ ‫לדחוף את הצילום למקומות שאפתניים ומדויקים‪ .‬הצילום הפך בידיים‬ ‫מיומנות לכלי בעל עוצמה שמסוגל גם לתת ביטוי אומנותי וגם לספק‬ ‫את קסם הקפאת הזמן לשירות המדע‪ .‬התיעוד שנעשה בעזרת הצילום‬ ‫בתחומי המדעים הצליח לספק מידע יציב ואובייקטיבי ככל שניתן‪ .‬בד בבד‬ ‫עם הצילום התפתחו גם יכולות המדידה של ערכים‪ ,‬והוגדרו רזולוציות‬ ‫בטווחים מדויקים בשאיפה ליציבות‪ .‬התפתחות זו‪ ,‬עם הניסיון שנצבר‪,‬‬ ‫הטילו צל מסוים על הצילום‪ .‬התובנה שהתגבשה בבחינת המידע המצולם‬ ‫היא שיציבות היא מונח יחסי‪ ,‬האור נמצא בתנועה תמידית‪ ,‬ומכאן שלא‬ ‫ניתן לבחון אותו כגורם יציב‪ .‬ההשפעות על הפוטונים של גורמים משתנים‬ ‫ולרוב לא צפויים‪ :‬סערות שמש‪ ,‬כוחות מגנטיים‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬מגבלות ציוד‬ ‫ועוד‪ .‬במקרים רבים ישנם כלים טכניים שנועדו לחפות על נתונים משתנים‬ ‫אלו כדי "ליישר" את העיוותים שהתקבלו בפרשנות המציאות‪ .‬כך בצילום‬ ‫עיתונות‪ ,‬אירועים ועוד‪ ,‬אולם כאשר אנחנו רוצים לתעד תהליכים מדויקים‬ ‫באופן אמפירי‪ ,‬אנחנו כבולים לשינויים ולדרך שבעזרתה אפשר להגדיר את‬ ‫המשתנים האפשריים‪.‬‬ ‫‪/91/‬‬ ‫‪/90/‬‬ ‫מעט חזרה לימים שלפני הצילום‪ ,‬עד ‪ 1666‬נתפס האור הנגלה לעינינו‬ ‫כמקשה אחת‪ ,‬אור לבן‪ .‬סר אייזיק ניוטון הוכיח בשנה זאת‪ 2‬על ידי העברת‬ ‫האור דרך מנסרות שטבעו של האור שונה‪ :‬הוא מורכב מקשת של אורכי גל‬ ‫שונים הניתנים להגדרה מדויקת‪ .‬תוצאות הניסוי חשפו יותר מביטוי צבעוני‬ ‫יפה‪ .‬המשמעות של אורכי הגל השונים הייתה קודם כול התובנה שיכולת‬ ‫התפיסה שלנו את האור תעתעה בנו באופן תפיסת הצבע‪ .‬גילוי הספקטרום‬ ‫הראה את טבעו של האור וגם את המגבלה הפיזיולוגית בראייה האנושית‬ ‫(‪ .)Spring 2021‬אפשר לומר שכאשר הבנו את טבעו של האור הבנו גם את‬ ‫גבול התפיסה הוויזואלי‪ .‬הספקטרום האלקטרומגנטי מציג ביטוי בתחום‬ ‫הנראה לעין (‪ 380-700‬ננומטר)‪ ,‬כמו גם בתחומים הבלתי נראים לעין אנושית‬ ‫ומתפרסים מעל ‪ 700‬ננומטר לתחום האינפרה אדום ומתחת ל‪ 380‬ננומטר‪.‬‬ ‫בביטוי ‪ UV‬משמעות נוספת הנוגעת ליכולת הצילום לתעד תופעות על סמך‬ ‫איכויות אור היא בתוצאות המפגש של אורכי הגל השונים עם יסודות כימיים‬ ‫ומנירולוגיים שונים‪ .‬כל חומר על פי הרכבו מסוגל לקלוט ולפלוט כמות שונה‬ ‫של פוטונים ‪ -‬אנרגיה אלקטרומגנטית‪ .‬אורכי הגל הללו ניתנים להגדרה‬ ‫אמפירית לפי יחידות מדידה מתמטיות של ננומטרים‪ ,‬ומידע שמתקבל‬ ‫מגלים שונים יספק מידע על החומרים שבהם הוא פוגש ויכול לשמש מתרגם‬ ‫מציאות העולה על יכולת הקליטה האנושית‪ ,‬הכבולה לתפיסה צבעונית‬ ‫קבועה ("סנדוויץ גלי אור" הנמצאים בתחום הנראה)‪ .‬הקרנה מכוונת של‬ ‫אורכי גל ספציפיים ותיעוד צילומי של מפגשי הפוטונים עם חומרים שונים‬ ‫מספק מפה של החומרים המרכיבים את החפץ הנבחן‪ ,‬אנליזה כימית‬ ‫ומנירולוגית המבוססת על אופטיקה ופיזיקה (‪ .)Asscher 2019‬סוג צילום‬ ‫המבוסס על חשיפות של אורכי גל נפרדים נקרא "צילום מולטי ספקטרלי"‪,‬‬ ‫ובו ייבחנו אורכי גל שנבחרו מתוך הספקטרום כדי לבחון הימצאות חומרים‬ ‫שונים באובייקט המתועד‪ .‬גילוי יסודות אלו והגדרתם מאפשר זיהוי תופעות‬ ‫חריגות ומאפשר לדוגמא הבנה טובה יותר לטיפול שימור נכון וממוקד‪.‬‬ ‫פרויקט תיעוד מגילות מדבר יהודה דרך הצילום המול־‬ ‫טיספקטרלי‪:‬‬ ‫תיעוד ממצא המגילות החל למעשה כבר סמוך למועד מציאתן בשנות ה־‪.50‬‬ ‫סטודיו ייעודי הוקם לצורך התיעוד במוזיאון רוקפלר ושירת את החוקרים‬ ‫בעבודת סידור הלוחות (סידור הלוחות נעשה בשלב זה בעיקר על סמך מידע‬ ‫‪2‬‬ ‫ב־‪1704‬‬ ‫מאמר היפוטזיס של האור ‪ 1675‬תיאר את הניסוי והתפרסם בקובץ מאמרים‬ ‫תיאולוגי )‪ .‬בראשית המילניום הנוכחי התגבשה ההבנה שקיים צורך במעקב‬ ‫אחר מצב השימור של המגילות‪ ,‬לצורך כך הוחלט כי דרושה מערכת שתיתן‬ ‫מענה מדעי לצורך זה‪ .‬בעזרת התיעוד המערכת תהיה מסוגלת לזהות בעיות‬ ‫בשימור של הממצא‪ .‬במסגרת זו הוחלט על הקמת פרויקט תיעוד כלל אוסף‬ ‫המגילות שהתגלו במדבר יהודה בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים‬ ‫ביותר‪ ,‬המאפשרים תיעוד יציב ואמין‪ .‬נוסף לתיעוד‪ ,‬יספק המכלול מידע‬ ‫רחב ככל שניתן‪ ,‬כגון‪ :‬טווח דינמי רחב ללא הפרעות ו"רעשים" (‪Davis‬‬ ‫‪ ,)2020‬טווח פילוח גלי האור ‪ -‬יכולת לחשיפה ספקטרלית‪ ,‬אופטיקה יציבה־‬ ‫כושר כיסוי וקובץ מפורט ועשיר במידע־קבצי ‪ .raw‬כלומר צילום העומד‬ ‫בסטנדרט מדעי ומסוגל לספק תוצאות אמפיריות מצד אחד‪ ,‬ומסוגל לעמוד‬ ‫בהתפתחויות הטכנולוגיות הדינמיות בתחום לכידת דימויים לצורכי מורשת‬ ‫מהצד השני‪.‬‬ ‫משימת התיעוד החלה בשלב ראשון בסריקה של צילומי הלוחות שנעשו‬ ‫במהלך השנים‪.3‬‬ ‫הסריקה כללה למעלה מ־‪ 5000‬צילומים שנסרקו ברזולוציה גבוהה (על‬ ‫ידי מכשיר ‪ )Creo Scitex‬באופן שיאפשר בעתיד שימוש לכל צורך שיעלה‬ ‫בשנות החמישים נאג’יב ביצע תיעוד על לוחות זכוכית בעזרת מצלמה‬ ‫‪3‬‬ ‫בפורמט גדול ‪ 13/18‬ו־‪ ,4/5‬צילום נוסף נעשה בשנות השישים הפעם על צלוליד (נגטיב)‪,‬‬ ‫כמו כן בשנות השבעים והשמונים תיעדו צלמי רשות העתיקות מספר קטעים מהאוסף‬ ‫לבקשת חוקרים‪ ,‬צילום זה נעשה בפורמטים בינוניים ‪ 6/4‬ובפורמט ‪ 35‬מ”מ על צלוליד‬ ‫(סרטי צילום סטנדרטיים)‬ ‫משמאלהסטודיו‬ ‫במוזיאוןרוקפלרבשנות‬ ‫ה־‪,50‬מימיןהסטודיו‬ ‫המולטיספקטרלי‪2019‬‬ ‫‪/92/‬‬ ‫משמאלחדראחסון‬ ‫לוחותהצילום‪,‬מבוקר‬ ‫אקליםותאורהלשמירה‬ ‫עלהארכיון‪,‬מימיןנגטיב‬ ‫‪4/5‬אינפרהאדוםבמהלך‬ ‫ההכנהלסריקה‬ ‫‪/93/‬‬ ‫במחקר או בפרסום‪ .‬הסריקה הייתה למעשה "מבוא" לקראת תיעוד‬ ‫הקטעים המקוריים‪ ,‬והשלב הזה היה בעל משמעות בהנחת היסודות של‬ ‫פרויקט התיעוד‪ .‬החומר שנסרק היו נגטיבים משנות ה־‪ 50‬שצולמו באמצעים‬ ‫המתקדמים ביותר (ביחס לתקופה שבה בוצע התיעוד) על גבי פלטות ‪5/4‬‬ ‫ובשימוש טכנולוגיית צילום של צילומי אינפרה אדום‪ 4‬המספקים מידע רב על‬ ‫הממצא‪ .5‬צילומים אלו יוצרים תיעוד ייחודי של מצב השימור של המגילות‬ ‫קרוב לזמן הגילוי‪ .‬המגילות שהוצאו מהתנאים הטבעיים שבהן אוחסנו‬ ‫במדבר יהודה נחשפו לתנאים שהאיצו תהליכי בליה אותם לא ניתן לבטל‪,‬‬ ‫מכאן שהעדות הצילומית הדוממת היא התיעוד המוקדם והמשומר ביותר‬ ‫של הממצא‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2007‬נבחר צוות שבחן טכנולוגיות אפשריות לצילום המגילות‪ .‬שנה‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬לאחר שנבחנו חלופות‪ ,‬בוצע פיילוט במעבדת המגילות בטכנולוגיה‬ ‫מולטיספקטרלית והוצגו תוצאות שאישרו את השימוש בטכנולוגיה כיעילה‬ ‫ונכונה לתיעוד המגילות (‪.)Tanner 2008‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2011‬הגיעה המערכת שנבחרה לביצוע הפרויקט‪ ,‬מערכת של‬ ‫חברת מגה ויז'ן ‪ MegaVision EV Camera System‬הכוללת מצלמה טכנית‬ ‫עם גב מונוכרומטי ‪ ,MP39‬עדשת מאקרו ‪ 120‬מ"מ ‪120mm f/4.5 Macro‬‬ ‫‪ UV-IR Apochromat‬ומערכת תאורה מבוססות לד‪ .‬מערכת הצילום‬ ‫המולטיספקטרלית הורכבה לראשונה בקליפורניה‪ ,‬נבדקה והוטסה להרכבה‬ ‫בישראל‪ ,‬בסטודיו ייעודי שנבנה סמוך לכספת המגילות ולמעבדת שימור‬ ‫את היכולת לזהות את אורך תת הגל של האינפרה אדום זיהה האסטרונום‬ ‫‪4‬‬ ‫הבריטי ויליאם הרשל כבר בשנת ‪.1800‬‬ ‫המידע המתקבל בטווח האינפרה נוגע לזיהוי טקסטואלי‪ ,‬הדיו הקדום‬ ‫‪5‬‬ ‫מבוסס פחמן המובלט בטווח האינפרה ומאפשר קריאות חדשות‪.‬‬ ‫המגילות במשרדי רשות העתיקות‪ .‬את המערכת ליוו להתקנה ולהכשרה של‬ ‫הצלם (שי הלוי‪ ,‬כותב המאמר)‪ ,‬קן בוידסטון מחברת מגה וויז'ן‪ ,‬ד"ר ביל‬ ‫כריסנסברי‪ ,6‬וד"ר גרג ברמן‪.7‬‬ ‫התקנת המערכת לוותה בלימוד הטכנולוגיה‪ ,‬בדיקה מעמיקה של לכידת‬ ‫דימויים יציבים‪ ,‬ויצירת פרופיל צילום ופיתוח העונה על דרישות המחקר‬ ‫ועל הצורך ביציבות המידע (‪.)Bearman 2014‬‬ ‫כפי שתיארתי בפתח דבריי‪ ,‬היקום נמצא בתנועה מתמדת ואנחנו כמו‬ ‫הממצא מתקיימים בתוך המערכת התנודתית והלא יציבה הנגרמת מרעידות‬ ‫ססמיות‪ ,‬תנודות כוחות חשמליים מלאכותיים וטבעיים‪ ,‬גורם אנושי־המפעיל‬ ‫ד”ר ביל קרינסברי‪ ,‬מומחה לתאורה מאוניברסיטת ג’ון הופקינס‪ ,‬עיצב את‬ ‫‪6‬‬ ‫מערכת תאורת הפלאשים מבוססי לד בערכים יציבים ואמפיריים המתאימים לכלי‬ ‫מחקר מדעיים‪.‬‬ ‫ד”ר גרג ברמן ליווה את הפרויקט כבר משלב אפיון המערכת‪ ,‬ובעבודתו‬ ‫‪7‬‬ ‫בסוכנות החלל האמריקאית היה הראשון ליישום המולטיספקטרלי בצילום הדיגיטלי‪.‬‬ ‫תשליליםשצילםנג'יב‬ ‫אנטוןאלבינהבשנות‬ ‫החמישים‪,‬תשלילים‬ ‫אלונסרקובראשית‬ ‫הפרויקטכחלקמאיסוף‬ ‫המידעהויזואליהקיים‬ ‫‪/94/‬‬ ‫משמאלמערכתהצילום‬ ‫בפסדינה‪,‬המערכת‬ ‫נבנתהונבחנהבסטודיו‬ ‫בפסדינהשלחברת‬ ‫מגהוויז'ןולאחרמכן‬ ‫הועברהלירושלים‪,‬מימין‬ ‫הקמתהמערכתבסטודיו‬ ‫במוזיאוןישראל‬ ‫‪/95/‬‬ ‫ועוד‪ .‬הצילום משקף את התכונה הכאוטית של התנועה המתמדת‪ .‬עדיין‬ ‫הצילום הסטנדרטי מצליח לפלס את דרכו לרוב‪ ,‬כאשר הוא נעשה בידיים‬ ‫מיומנות‪ ,‬בין תופעות אלו על ידי שימוש בפרקי זמן קצרים בחשיפה‪ ,‬על ידי‬ ‫שימוש גמיש ברגישות חומר הצילום ‪ ISO‬או במפתח צמצם רחב‪ ,‬וכמובן על‬ ‫ידי שימוש במבזק המקפיא תנועה‪ .‬פתרונות אלו מתאימים לצילום הנפוץ‬ ‫והזמין כיום‪ ,‬אולם כאשר מנסים לייצר צילום מדעי‪ ,‬נאמן למציאות ככל‬ ‫שניתן‪ ,‬ללא "פרשנות" של עיבוד תמונה‪ ,‬צילום שמסוגל לחזור שוב ושוב‬ ‫על אותם ערכים ולשמש סרגל מדידה לנתונים באובייקט שמתועד באופן‬ ‫עקבי ויציב‪ ,‬אנחנו פוגשים את בעיית היציבות בביטויים שונים‪ .‬נוסף לבעיות‬ ‫שציינתי הנוגעות לתפעול של המצלמה קיימת בעיה נוספת‪" ,‬רעש" תכונה זו‬ ‫משותפת לכל כלי ללכידת דימוי‪ .‬הרעש בא לידי ביטוי בנתוני ה־‪ CCD‬קולטן‬ ‫הצבע של המצלמה (‪ .)Rowlands, 2017‬חברות שונות מייצרות סוגים שונים‬ ‫של חיישני צבע המבוססים על מטריצת באייר לקליטת הדימוי‪ .‬השינויים‬ ‫בין האיכויות של החיישנים השונים בעייתית‪ ,‬מכיוון שהיא מהווה פרשנות‬ ‫שלא תלויה בצלם אלא בנתוני החיישן‪ .‬המערכת של פרויקט תיעוד המגילות‬ ‫מוגדרת ככלי לצילום מדעי‪ ,‬ולכן נדרש פרוטוקול יציב שיאפשר אמירה‬ ‫ברורה של יציבות בערכים ושישקף את תכונות חיישן הצבע שאיתו עבדנו‬ ‫בפרויקט‪ .‬נתון זה של חיישן ללא "תרגום" דרש שימוש במצלמה ללא פילטר‬ ‫באייר או כל פילטר אחר שחוסם את הערכים הצילומיים שאנחנו רוצים‬ ‫לקבל בדיוק לפי ערכי הקרנת התאורה‪.‬‬ ‫הפתרונות שנמצאו בפרויקט צילום המגילות לבעיות פרשנות הצבע ויציבות‬ ‫נתוני הצילום שתיארתי הוא מדידות הפתיחה שנעשו בתחילת הפרויקט‪.‬‬ ‫מדידות אלו נעשו על מצע לבן העשוי חומר מותמר (ספקטרלון) המספק מידע‬ ‫אמפירי יציב ומוכר‪ ,‬הניתן למדידה מדויקת של קליטה ופליטה של האור‪.‬‬ ‫הספקטרלון שנמדד מלווה את הפרויקט כולו כנתון יסוד לבדיקת יציבות‪,‬‬ ‫כלומר הערכים המספריים המתקבלים במדידות יישארו יציבים על פני כל‬ ‫המשטח לאורך כל הצילום‪ ,‬וכך נוצר נתון השוואתי המבטיח את העקביות‬ ‫בנתונים שנקבל לאורך צילום האוסף כולו‪ .‬הספקטרלון מופיע נוסף לכך‬ ‫בצבעים שונים שבעזרתם אפשר גם לכייל את הערכים הצבעוניים בצורה‬ ‫קבועה בכל שבוע ובכל חודש‪ .‬מדידות אלו הן המאפשרות מחקר השוואתי על‬ ‫ידי בחינה של אותם קטעים בצילום חוזר בפרקי זמן שונים על פי נתוני צילום‬ ‫קבועים‪ 12 .‬אורכי הגל שנבחרו מספקים מידע רב בנקודות שימור שונות‬ ‫ויוצרות פרוטוקול של הממצא‪ ,‬דבר המאפשר לזהות סטיות ‪ -‬כלומר נתונים‬ ‫ושינויים בממצא יתבטאו בצביעה חריגה‪ .‬יצירת פרוטוקול של הרכב הממצא‬ ‫לצורך ביקורת והשוואה נקראת ‪.PCA - Principal component analysis‬‬ ‫כאשר פעולה זו נעשית על סמך מדידות יציבות של חשיפה וביקורת אחר‬ ‫רעש דיגיטלי ותופעות דומות שעלולות להצביע על שינוי שמקורו במכשירי‬ ‫התיעוד ‪ -‬המצלמה‪ ,‬התאורה ועוד‪ ,‬מתקבל מידע יסודי שימשיך וילווה את‬ ‫הממצא בהמשך השימור ויאפשר למשמרים למצוא טיפול מקדים בבלימת‬ ‫בעיות שימור‪.‬‬ ‫בתום האפיון הוחלט על מהלך צילום שיאפשר מקסימום מידע למשמרים‬ ‫בהווה ובעתיד לשיפור ההבנה של השפעות תהליכי השימור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא‬ ‫יאפשר קריאות והבנות חדשות של הטקסט לחוקרים העוסקים גם במבנה‬ ‫הפיזי של הממצא ובעיקר בקריאות חדשות‪ .‬התהליך שעליו הוחלט הוא‪:‬‬ ‫‪ 12‬חשיפות‪ 7 ,‬בתחום הנראה ‪ 450-700‬ו־‪ 5‬חשיפות בתחום הקרוב לאינפרא‬ ‫אדום ‪ 700-940‬ננומטר‪ ,‬תחום שלא ניתן לראות בעין אנושית‪ .‬המצלמה פועלת‬ ‫בהצבה בזווית מאונכת קבועה ולא זזה ממקומה‪ ,‬כדי לא לשנות את ערכי‬ ‫הבסיס (המחושבים על פי אורך מוקד קבוע לרזולוציה נתונה קבועה) והנתון‬ ‫המשתנה הוא המנח והתאורה‪ .‬העדשה שנעשה בה שימוש ‪ 120mm‬מאקרו‪,‬‬ ‫דוגמהלקטעמגילה‬ ‫המצולםבחלקים‪,‬‬ ‫הסימוניםעלגביהדימוי‬ ‫מצייניםאתאזורי‬ ‫החפיפהביןהצילומים‬ ‫‪/97/‬‬ ‫‪/96/‬‬ ‫כעת כדי לצבור נתונים נוספים‪ ,‬אנו בוחנים את פני השטח גם על סמך מבט‬ ‫טופוגרפי‪ ,‬לשם כך נחזור על חשיפות באורכי גל שונים‪ .‬הפעם האור יוקרן‬ ‫בכל חשיפה מזווית צדית שונה‪ .‬פעולה זו נעשית בדילוגים מעט מרווחים‬ ‫יותר של חשיפה בשישה אורכי גל מכל פאנל צדי‪ .‬לבסוף כדי לבחון את פני‬ ‫השטח באופן שיאפשר מידע שימורי רב נוספו שתי חשיפות מכל צד של שולחן‬ ‫הצילום‪ ,‬כאשר התאורה מכוונת בזווית של ‪ 80‬מעלות לדופן הקטע‪ .‬זווית זו‬ ‫מדגישה את פני השטח והופכת אותו למפה טופוגרפית‪ ,‬המאפשרת לזהות‬ ‫תופעות גם כאשר הן מופיעות בשוליים‪ ,‬בחלקים המורמים והמודגשים‪.‬‬ ‫ארבע החשיפות האחרונות יהיו בקצוות הטווח של הספקטרום שלפיו אנחנו‬ ‫מצלמים‪ ,‬כלומר ‪ 440‬ננומטר ו־‪ 940‬ננומטר‪ .‬בסוף תהליך הצילום מתקבלים‬ ‫‪ 28‬צילומים מונוכרומטיים שנוצרו מחלוקת ההקרנה של התאורות מהזוויות‬ ‫השונות‪ ,‬וכל אחת מספקת מידע טופוגרפי וספקטרלי אחר‪ .‬שילוב של אורכי‬ ‫הגל בתחום הנראה יוצרים צילום צבעוני פאן כרומטי‪ ,‬מבוסס ערכים‬ ‫קבועים וללא צורך בעיבוד נוסף‪.‬‬ ‫רצףהצילומיםהבנוי‬ ‫מאורכיגלשונים‬ ‫המוקרניםמזוויותשונות‬ ‫כלומר שטח הצילום הקבוע לגובה המצלמה הוא ‪ 11/16‬סנטימטר‪ ,‬כאשר‬ ‫הממצא המצולם גדול משטח הצילום הקבוע נעשה שימוש בחלוקה של שטח‬ ‫הצילום לחלקים עם חפיפה ביניהם‪ ,‬חלקים אלו יחוברו יחד בסוף הצילום‬ ‫למשטח אחיד‪ ,‬באופן הזה נמנעת הזזה של המצלמה והנתונים נשמרים‪.‬‬ ‫הצבת התאורה חשובה‪ ,‬כאשר מתעדים ממצא שטוח כגון קטע מגילה‪ .‬הקטע‬ ‫מונח על מצע שחור של חומר יצוק שמדדנו והגדרנו בתחילת הפרויקט‪.‬‬ ‫התאורות מוקמו בצורה של כיפה הפוכה‪ 2 ,‬פאנלים צמודים לתקרה משני‬ ‫צדי המצלמה‪ ,‬במרחק מטר לכיוון המצלמה‪ .‬נמוך יותר מהתקרה הוצבו עוד‬ ‫‪ 2‬פאנלים משני צידי המצלמה‪ ,‬ולבסוף על שולחן הצילום עצמו‪ ,‬משני צדיו‪,‬‬ ‫הוצמדו עוד ‪ 2‬פאנלים של תאורה‪ .‬מהלך הצילום נעשה כאשר כל ‪ 12‬אורכי‬ ‫הגל מוקרנים משני הצדדים מהפאנלים המרוחקים ביותר‪ .‬חשיפות אלו יגלו‬ ‫למעשה את כל התופעות שרצינו לבדוק על סמך החזרי האור למצלמה‪ ,‬בכל‬ ‫פעם על פי אורך גל אחר בעל השפעה רק כלפי התופעות המתאפיינות בחשיפה‬ ‫בנתון אורך הגל הספציפי‪ .‬ניתן לשים לב‪ ,‬כי בשלב זה התוצאה המתקבלת‬ ‫היא צילום של פני השטח בלבד‪ ,‬התאורות מאזנות זו את זו ומהתמונה‬ ‫המתקבלת הקטע נראה שטוח למראית עין‪.‬‬ ‫נקודת המפתח בצילום מדעי כפי שציינתי‪ ,‬היא מדידות יציבות‪ ,‬מדדים‬ ‫קבועים המאפשרים זיהוי של ערכים חריגים ומאפשרים התייחסות לחריגות‬ ‫הללו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תופעה אופיינית לתהליך בליה במגילה הכתובה על קלף היא‬ ‫היקרשות (ג'לטניזציה)‪ .‬תהליך בליה כימי של קלוגן הגורם להשחרה של פני‬ ‫השטח‪ ,‬ועל ידי כך לפגיעה ביכולת של המשמרים והחוקרים לבחון את קטע‬ ‫המגילה‪ .‬תהליך ההיקרשות בלתי הפיך‪ ,‬אך ניתן לבלום אותו בעזרת שיפור‬ ‫תנאי השימור‪ .‬דרך הצילום המולטיספקטרלי ניתן לזהות ולאפיין את תהליך‬ ‫הבליה הזה כבר בראשית דרכו (‪.)MacDonald 2013‬‬ ‫כך גם לגבי הקריאה של הטקסט עצמו‪ ,‬המרכיב הדומיננטי בדיו השחור‪,‬‬ ‫הפחמן‪ ,‬ששימש בכתבים בעת העתיקה‪ ,‬וניתן לזהות אותו בעזרת הקרנת‬ ‫אורות בתחום של האינפרה אדום הקרוב ‪ 700-940‬ננומטר‪ .‬בצילומים‬ ‫המתקבלים מטווח זה מצע הכתיבה מולבן והדיו הפחמי מושחר ומודגש‬ ‫על רקע הלבן‪ ,‬ובכך מתאפשרת קריאה ובדיקה של האזורים בדיו שהוסתרו‬ ‫תחת תופעות שונות ונעלמו מן העין‪ ,‬תופעה אשר הובילה לקריאות חדשות‬ ‫של הטקסט‪.‬‬ ‫הפילוח של אורכי הגל יכול גם להצביע על שינויים בהרכבי הדיו בתקופות‬ ‫שונות‪ .‬חומרי הכתיבה השונים נראים אחרת באורכי גל שונים‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬ ‫דיו מהמאות ה־‪ 6-8‬לספירה מתאפיין ברגישות לאור בתחום אורכי גל נמוכים‬ ‫‪ 400-500‬ננומטר‪ .‬במערכת הצילום ניתן להגדיר טווחים משתנים של אורכי‬ ‫גל בפערים מדויקים וקרובים‪ ,‬וכך למקד את הצילום יחסית להרכב החומר‬ ‫הייחודי שנבדק‪.‬‬ ‫‪/98/‬‬ ‫מימין‪:‬צילוםצבע‬ ‫הבנוימשישהאורכי‬ ‫גלבתחוםהנראה‪.‬‬ ‫במרכז‪:‬הוספתאורות‬ ‫טופוגרפייםלניתוחפני‬ ‫השטח‪.‬משמאל‪:‬צילום‬ ‫ב־‪940‬ננומטר(התחום‬ ‫לידהאינפראאדום)‬ ‫להדגשתהדיוולאפשר‬ ‫קריאותחדשות‬ ‫‪/99/‬‬ ‫במהלך עשר שנות הצילום בפרויקט צולמו למעלה מ־‪ 30000‬קטעי קלף‬ ‫ופפירוס המרכיבים למעלה ‪ 1200 -‬לוחות‪ ,‬מערך קטעים שהם יחידת תוכן‬ ‫אחת‪ ,‬כתב יד או מגילה‪ .‬כל אחד מהקטעים צולם ב־‪ 28‬החשיפות משני‬ ‫צדיו ול־‪ 12‬אורכי הגל‪ .‬המידע שהצטבר מאפשר כיוונים שונים של מחקר‬ ‫גם בתחום הכימי שאופיין ותועד היטב וגם בתחום הטקסטואלי שניתן כעת‬ ‫לבחון בצורה מיטבית‪ .‬המסה של החומר שנלכד מאפשרת הקמה של "מילון"‬ ‫חומרים שבעזרתו ניתן לערוך ניתוח השוואתי של מרכיבים קבועים (ניתוח‬ ‫הממצא בשיטת ה־‪ .)PCA‬וכן‪ ,‬הוא מאפשר לימוד מעמיק של טיפול בממצא‬ ‫לעתיד‪ ,‬ובכך משלים את המטרה של הפרויקט‪ .‬עיגון זה של הנתונים בערכים‬ ‫מדעיים יציבים מאפשר גם יצירת מערך ניטור‪ .‬בספטמבר ‪ 2011‬צולמו‬ ‫לראשונה ‪ 6‬קטעי מגילות הסובלים מבעיות טיפוסיות של בליה‪ .‬למען ניטורן‪,‬‬ ‫נקבע צילום חוזר לאותם ‪ 6‬קטעים כאשר התנאים כפי שהוגדרו בפרוטוקול‬ ‫האפיון זהים‪ ,‬הקטע באותו מנח‪ ,‬תחת אותן תאורות באותו סדר ובאותה‬ ‫עוצמה וכמובן‪ ,‬באותה מצלמה‪ .‬חזרה זו אפשרה פיתוח אלגוריתם השוואתי‪,‬‬ ‫הצילומים ממועדים שונים נערמים באופן וירטואלי‪ ,‬וכך מתאפשרת הבלטה‬ ‫של נתונים חריגים אם יתרחשו‪.‬‬ ‫תהליך הצילום נבדק והוכח כלא הרסני לקטעי המגילות (‪,)Bearman‬‬ ‫הסטודיו לצילום מבוקר אקלים‪ ,‬כמו הכספת ומעבדת המגילות‪ .‬בכל זאת‪,‬‬ ‫ההתנהלות עם הממצא מוקפדת והמגע איתו מחוץ לאחסון מינימלי ככל‬ ‫שניתן‪ .‬בזמן הקצוב של חשיפת הממצא נעשה ניסיון לקלוט מידע מפורט‬ ‫ככל שניתן‪ .‬סיבה נוספת שבגינה נבחרו אותם ‪ 12‬אורכי הגל‪ ,‬נובעת מהניסיון‬ ‫שהצטבר בתיעוד ממצאי מורשת אפיגרפיים‪ .‬הצוות שתיכנן ובנה את‬ ‫המערכת תיעד גם אוספים שונים ברחבי העולם ונתקל בתופעות דומות גם‬ ‫בטיפוסי ממצא שונים‪ .‬המידע הרב שנצבר בפרויקט מהווה בסיס מדעי רחב‬ ‫פרגמנטיםעםדיו‬ ‫פחמנימתקופותשונות‪,‬‬ ‫משמאללימין‪:‬פפירוס‬ ‫ממורבע'את‪17-‬‬ ‫מאה‪7‬לפנה"ס‪,‬מכתב‬ ‫ממורבע'את‪173-‬מאה‬ ‫??‪,‬מורבע'את‪42-‬מאה‬ ‫‪2‬לספירה‬ ‫‪6‬קטעיםשנבחרו‬ ‫לצילוםמעקבוניטור‪,‬‬ ‫הקטעיםמצולמיםבמנח‬ ‫זההובסדרתאורותקבוע‬ ‫השוואהביןערכים‬ ‫בצילוםהניטור‬ ‫‪/101/‬‬ ‫‪/100/‬‬ ‫מספור ממוחשבת המבוססת על מיקום הקטעים בלוחות‪ ,‬מעין נקודות ציון‪.‬‬ ‫בשיטה זו צולמו הלוחות בעזרת מצלמת ‪ DSLR‬קנון סטנדרטית‪ 35 ,‬מ"מ‪.‬‬ ‫את הצילום הראשוני שהתקבל שמרנו כחלק מתיעוד שוטף המראה את‬ ‫תמונת מצב ההשתמרות של הלוח‪ ,‬בשלב זה ללא ניתוח ההרכב הכימי או‬ ‫הביולוגי‪ .‬הקובץ מועתק ועובר עיבוד פוטושופ שבו נצרבים הקטעים מהמצע‬ ‫שעליו הם מאוחסנים‪ .‬בשלב השלישי הקובץ המעובד מוזן לתוכנת המספור‬ ‫ומתקבלים שמות הקבצים שאותם ניתן להצליב עם המיקום שבו הוצגו‬ ‫בפרסומים קודמים‪.‬‬ ‫מאחר שהאוסף צולם חלקית בשנות ה־‪ ,50‬בסדרת צילומי ה־‪ ,PAM‬נדרשת‬ ‫התאמה על מנת לשמר את המידע הקודם בצורה לינארית ונגישה ולא לאבד‬ ‫שום מידע‪ .‬צילומי ה־‪ PAM‬שימשו את החוקרים בפרסום הרשמי‪ ,‬בכרכים‬ ‫של ה־‪ DJD‬וכיום יש חוקרים בתחום מדעי המחשב המנסים לעשות קישור‬ ‫אוטומטי‪ .‬שדה המחקר של המגילות מציג דרכי גישה שונות ותפיסות‬ ‫שלעיתים סותרות ולעיתים מתחברות‪ .‬הנתון המספרי‪ ,‬נקודת הציון של‬ ‫הקטע בלוח הוא קבוע ומאפשר את הרצף המחקרי ומאחד את הגישות‬ ‫השונות לסינתזה בעזרת שמירה על שמות הלוחות השונים ועל מספרי‬ ‫הקטעים השונים בכל אחד מהלוחות‪ .‬המחקר בכלים המודרניים נדרש‬ ‫לצעוד באותם עקבות שטבעו החוקרים בעבר ולעבות את התובנות שאליהן‬ ‫הגיעו במידע עדכני‪.‬‬ ‫אורכיהגלמקבלים‬ ‫ביטויצבעונילעין‬ ‫האנושית‪,‬האור‬ ‫מתחמםככלשעולים‬ ‫באורךהגל‬ ‫שיוכל לשמש גם פרויקטים עתידיים‪ .‬הוא מנציח את מצב השימור בהווה‬ ‫ומאפשר נגישות למחקר השוואתי שיוכל להיערך בעתיד ולהתבסס על ערכים‬ ‫מדעיים מדויקים ומנומקים היטב‪.‬‬ ‫לאחר המספור מתקבלות נקודות הציון המיוצגות בערך מספרי‪ .‬נקודות‬ ‫אלו יצטרפו לשם הלוח שגם הוא מיוצג לרוב בערך מספרי ולנתונים נוספים‬ ‫המאפשרים מעקב בארכיון שנוצר לצד שם הקובץ‪ ,‬תאריך ושעת הצילום‪,‬‬ ‫אורך הגל של כל אחת מהתאורות ושם מקוצר לתאורות שנעשה שימוש‬ ‫במסגרת הצילום‪ .‬בסוף תהליך הצילום תתקבל רשימה‪:‬‬ ‫איפיונים ושמירה על אחידות המידע‪:‬‬ ‫השם שהתקבל מכיל למעשה את כל המידע‪ ,‬גם כדי לשמור על הרצף‬ ‫המחקרי וגם לאפשר חיפוש ומעקב אחר קטע מסוים‪ .‬כאמור‪ ,‬צולמו‬ ‫כדי לשמור על המשכיות ועל התמצאות באוסף‪ ,‬רצף הרישום והקטלוג‬ ‫חשובים ביותר‪ .‬רישום נכון יוצר קשר בין נתוני הטיפול והשימור המופיעים‬ ‫בכרטיסי הטיפול שנעשו במשך השנים‪ ,‬לבין מידע האוצרות על כל קטע לבין‬ ‫הצילומים החדשים שלו‪ .‬בשלבים הבאים של הפרויקט קשר זה יבוא לידי‬ ‫ביטוי ויוטמע גם במטא־דטה של הצילומים החדשים‪ .‬לפני תחילת פרויקט‬ ‫הצילום‪ ,‬לכל קטע מגילה היו שני מספרים‪ ,‬אחד נתנה לו המשמרת ואחד ניתן‬ ‫לו כאשר פורסם רשמית (ב־‪ .)DJD‬במהלך הפרויקט היה צורך ליצור מערכת‬ ‫מספור חדשה ולקשר אותה לשניים הראשונים‪ .‬לשם כך‪ ,‬יצרנו מערכת‬ ‫משמאל‪:‬רשימת‬ ‫החשיפותבתהליך‬ ‫הצילום‬ ‫מימין‪:‬דוגמה‬ ‫לשםקובץ‬ ‫‪/102/‬‬ ‫שלושתהקבצים‬ ‫המתקבליםבתיקיות‪,‬‬ ‫סדרזהיאפשרפרשנות‬ ‫בעתידעלסמךנתונים‬ ‫מדידיםויציבים‪.‬‬ ‫‪/103/‬‬ ‫למעלה מ־‪ 35,000‬קטעים‪ ,‬כל אחד מהם משני צדדיו (‪ )R-V‬כאשר כל צד‬ ‫מתועד ב־‪ 28‬חשיפות באורכי גל שונים ומזוויות תאורה שונות‪ .‬נפח המידע‬ ‫שהצטבר הוא עצום‪ ,‬וללא אפיון מדויק לשם הקובץ ותיאור התיעוד‪ ,‬יהיה‬ ‫זה בלתי אפשרי לפקח על המידע שהתקבל ולהתמצא בו‪.‬‬ ‫הקבצים שהתקבלו בתהליך הצילום נשמרים בשלוש מחיצות מקבילות‬ ‫השוקלות יחדיו ‪.GB 4.7‬‬ ‫הצלבה של שלושה סרגלי מדידה‪ ,‬והשמירה על קובצי הגלם והכיול‬ ‫מאפשרים תרגום עתידי של הקבצים תוך שמירה על הערכים המדויקים‬ ‫שנקבעו בפרוטוקול‪.‬‬ ‫הנגשה‪:‬‬ ‫ספרייה ראשונה מאחסנת את הקבצים הגולמיים שצולמו בקבצי ‪.DNG‬‬ ‫קבצים אלו אוצרים את כל המידע הגולמי שהתקבל בצילום וניתנים‬ ‫לפרשנות לפורמטים שונים (‪)..TIFF, JEPG‬‬ ‫פרויקט תיעוד המגילות הוגדר בראשיתו כפרויקט שימור שמטרתו ניטור‬ ‫מצב המגילות‪ ,‬צילומי הצבע המיטביים שהתקבלו הם תוצר לוואי של אותו‬ ‫פרויקט‪ .‬צילומים אלו יכולים במקרים רבים לספק לחוקרים מידע מדויק‬ ‫שאותו נאלצו עד הפרויקט ללקט בעצמם‪ ,‬או דרך התבוננות בכרכים של‬ ‫‪ ,DJD‬או במפגש ישיר בביקור במעבדת המגילות‪ .‬כעת המידע מגיע דרך אתר‬ ‫אינטרנט הפתוח לכלל הציבור ב־‪ .https://www.deadseascrolls.org.il‬האתר‬ ‫מציג את התיעוד הוויזואלי מהעבר שנסרק בתחילת הפרויקט (אם קיים‬ ‫תיעוד כזה) לצד צילום צבע נאמן למקור המורכב משישה אורכי גל בתחום‬ ‫הנראה וצילום שנעשה ב־‪ 940‬ננומטר‪ ,‬התחום שליד האינפרה אדום המאפשר‬ ‫קריאה מיטבית‪ 27 .‬הצילומים הנוספים שנלכדו במהלך הצילום נשמרים‬ ‫וזמינים לחוקרים‪ ,‬לפי צורכי המחקר השונים‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי היקף המידע‬ ‫שנצבר גדול בהרבה מצורכי המחקר הנוכחיים‪ .‬הסיבה להיקף הרחב נובעת‬ ‫ממספר סיבות‪ - .‬האחריות ההיסטורית המוטלת עלינו כמשמרי הממצא לטפל‬ ‫בממצא ולהציג את המצב הקיים במדדים מדויקים רבים ככל שניתן‪ - .‬ממצא‬ ‫המגילות עדין במיוחד‪ .‬טלטלה‪ ,‬גם בתוך המעבדה‪ ,‬לצורכי תיעוד עלולה לגרום‬ ‫לשינויים במצב ההשתמרות הייחודי של המגילות‪ .‬מכאן שהצורה הנכונה‬ ‫היא למצות את כלל אפשרויות הצילום במהלך הביקור של הממצא בסטודיו‬ ‫המולטיספקטרלי ולאפשר גישה עתידית למכלול החומר במצבו הנוכחי‪.‬‬ ‫‪ - LAB‬פרופיל רחב מדעי שמספק טווח למדידה של הצבע‪.‬‬ ‫שיתופי פעולה עם המידע שנצבר מתקיימים בשני פרויקטים בין־לאומיים‬ ‫הספרייה השנייה מכילה קבצים להשוואה עם פרוטוקול הפרויקט‪.‬‬ ‫הקבצים הללו הם הכיול היציב שאליו ניתן להצמיד את הנתונים שצולמו‬ ‫ולהפיק מידע אחיד בעתיד על פי אותם נתונים‪.‬‬ ‫הספרייה השלישית היא ספריית הצילומים שישמשו את החוקרים‬ ‫והמשמרים‪ 28 .‬קבצים אלו שמציגים את אורכי הגל השונים שנקלטו‬ ‫מכוילים (בעזרת ספריית הכיול) ומוצגים בפורמט ‪ .JEPG‬קובץ נוסף‬ ‫מאחד את כל החשיפות בתחום הנראה לצילום צבע מדויק‪.‬‬ ‫חלוקה זו תאפשר בעתיד פרשנות לפורמטים חדשים של קבצים שיתפתחו‬ ‫בשמירה על הערכים שנקבעו באפיוני הפרויקט בצורה מיטבית‪ .‬מטרה זו של‬ ‫פרשנות בעתיד לחומרי הגלם שנלכדו בהווה תלויה גם ביכולת מדידה בעזרת‬ ‫סרגלי צבע‪ .‬הנתונים הצבעוניים נמדדים בשלושה פרמטרים של פרופיל צבע‪:‬‬ ‫‪ - RGB‬פרופיל מותאם למסך‬ ‫‪ - CMYK‬פרופיל מותאם לדפוס‬ ‫סרגליהמדידה‪-‬מטרות‬ ‫הצבע‪.‬‬ ‫‪/105/‬‬ ‫‪/104/‬‬ ‫בעתיד באופן הטיפול שנעשה בממצא‪ .‬כרטיסי הטיפול (שהתקיימו גם בעבר)‬ ‫מספקים כעת מידע ויזואלי מפורט ממה שהיה בעבר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬השימוש‬ ‫בצילום מעל שולחן אור לבחינה של דקונסטרוקציה של פפירוס‪ .‬מעבר האור‬ ‫דרך הממצא מספק מפה מדויקת לעבודת השימור ולמעקב אחר תהליכים‬ ‫שעובר הממצא‪ .‬אפשרות נוספת שהונגשה בעקבות המידע שנלכד היא סידורי‬ ‫לוחות חדשים‪ ,‬תחום שנעשה כמובן באופן וירטואלי בתוכנות גרפיות עושה‬ ‫אתרהספרייההמקוונת‬ ‫שלמגילותמדבריהודה‪,‬‬ ‫ע"שליאוןלוי‪.‬האתר‬ ‫הוקםבשיתוףגוגל‬ ‫הממומנים בידי קרנות מחקר (‪ DIP‬וה־‪ ,)ERC‬שני פרויקטים אלה משלבים‬ ‫את המחלקות למדעי הרוח עם מחלקות למדעי המחשב – באוניברסיטאות‬ ‫שונות בארץ ובעולם‪ .‬שיתופי פעולה אלו מתבססים על תוצרי פרויקט‬ ‫הדימות בניסיונות לפתח אלגוריתמים שמקדמים את המחקר במגילות‪:‬‬ ‫זיהוי סופרים על סמך טיפולוגיה של הכתב‪ ,‬חיבורים אפשריים של קטעי‬ ‫טקסט מקוטעים על סמך טיפוגרפיה ועוד‪ ,‬מחקרים אלו מתאפשרים בזכות‬ ‫היציבות של המידע הנוצר (‪.)Maruf 2017‬‬ ‫תוצרי הפרויקט נגישים לקהל הרחב באתר האינטרנט שנבנה כחלק מהנגשת‬ ‫הפרויקט‪ ,‬אתר שמשמש כ־‪ 200,000‬משתמשים בשנה‪ ,‬דבר ששינה את פני‬ ‫המחקר והנגיש את המגילות לציבור ולחוקרים כפי שלא היה בעבר‪.‬‬ ‫פעולות תיעוד נוספות במעבדה ופיתוחים בעתיד‪:‬‬ ‫גם לצילום הסטנדרטי והמוכר יש מקום נכבד במלאכת התיעוד‪ ,‬כמו בראשית‬ ‫ימי הטיפול בממצא בשנות ה־‪ 50‬כך גם היום‪ .‬המעבדה צמודה לסטודיו‬ ‫הצילום‪ ,‬והתיעוד נעשה בכל שלבי הטיפול וכלפי כל חלק מהממצא שמסייע‬ ‫בהכרת ההיסטוריה של הממצא‪ .‬נוסף לכך נעשה שימוש בכל טכניקה שיכולה‬ ‫לתרום להבנה של השימור או של המחקר‪.‬‬ ‫תהליכי העבודה מתועדים באופן קפדני ונשמרים בהיררכיה שתאפשר בירור‬ ‫תיעודקופסאות‬ ‫סיגריותוקופסאות‬ ‫לסרטיצילום‪,‬הממצא‬ ‫שנאסףבשנות‬ ‫החמישיםהגיע‬ ‫בקופסאותאלו‬ ‫‪/106/‬‬ ‫בחינתפניהשטחשל‬ ‫פרגמנטבעזרת‪RTI‬‬ ‫‪/107/‬‬ ‫שימוש בצילומים שנלכדו כחלק מהפרויקט‪ ,‬חיבורים כאלו מתגלים באופן‬ ‫דחוף מבעבר בעקבות היכולת של החוקרים להניע את הפרגמנטים בלי חשש‬ ‫לגרימת נזק‪ ,‬ובו בזמן היכולת לבחינה טקסטואלית עם חשיפת הדיו מבעד‬ ‫להפרעות הוויזואליות בזכות תכונות האור המותאם‪ ,‬כעת יכולים החוקרים‬ ‫לשבת מול המחשב ולקיים מחקר כאילו היו במעבדה מול המגילות עצמן‪,‬‬ ‫כפי שהם כבר יכולים עם ממצאים מסוגים אחרים (‪.)Lanning 2016‬‬ ‫במבט לעתיד‪ ,‬כעת כאשר צולם ותועד למעלה מ־‪ 80%‬מאוסף המגילות‪,‬‬ ‫אנחנו מפנים את המבט של המצלמה אל ממצאים אפיגרפיים נוספים‪.‬‬ ‫אוסטרקונים וכתובות המספקים עדות ישירה וחשובה על אורחות החיים‬ ‫ברבדים שונים בעולם הקדום‪ .‬גם ממצאים אלו יכולים להסתייע ביכולות‬ ‫של המצלמה המולטיספקטרלית‪ .‬ניסיונות שנעשו בחודשים האחרונים‬ ‫חשפו את התועלת בגילוי שאריות דיו המכיל מרכיבים דומיננטיים דומים‬ ‫לאלו שנמצאו במגילות‪ .‬גם דיו בהרכב שונה ניתן לאפיון בעזרת רצועות אור‬ ‫‪/108/‬‬ ‫צילומיםימיןלמעלה‬ ‫תפירהשלהפרגמנטים‬ ‫לייצובבמקוםבזמן‬ ‫אחסון‪,‬צילומיםשמאל‬ ‫למעלההעברהואחסון‬ ‫בחומריםארכיוניים‬ ‫שלהממצאבמעבדה‪,‬‬ ‫צילומיםבתחתיתבדיקות‬ ‫תיארוךבמעבדה‬ ‫‪/109/‬‬ ‫נבחרות‪ ,‬בדומה ל־‪ 12‬אורכי הגל שנבחרו למגילות‪ ,‬כאשר התחום של יכולת‬ ‫התאורה של המערכת ניתן לעיצוב למטרות מחקריות שונות‪.‬‬ ‫במחקר העכשווי נעשה שימוש רב בתחומים שונים בטכנולוגיה‬ ‫המולטיספקטרלית‪ ,‬ברפואה (‪ ,)Sabino 2020‬בחקלאות במדידה וניטור של‬ ‫הגידולים‪ ,8‬במדעי כדור הארץ‪ ,‬שם ניתן להבחין בתופעות בקרקע בעזרת‬ ‫הטכנולוגיה ועוד‪ .‬השילוב בין יכולת מדידה רחבה ולא פולשנית בד בבד‬ ‫עם יכולת קליטה ועיבוד מידע מתמזגים יחד‪ ,‬ניתן לראות כיצד טכנולוגיות‬ ‫שונות ללכידת דימוי נפגשות ומשלימות זו את זו (‪ ,)Schur 2015‬לדוגמה‬ ‫בעבודת השדה הארכיאולוגית המסתייעת בבנייה של מודלים תלת ממדיים‬ ‫(פוטוגרמטרים) משלבת בהדרגה גם את היכולת המולטיספקטרלית בצילומי‬ ‫המודלים‪ ,‬וכך מרחיבים את יכולות הניתוח באופן ניר (‪.)Glueck 1953‬‬ ‫המודעות לתיעוד המורשת ואפשרויות ההנגשה כל אלו יחד מציבים את‬ ‫הצילום המולטי ספקטרלי ככלי בעל משמעות במחקר‪.‬‬ ‫‪Evaluation of the potential of the current and forthcoming‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪multispectral and hyperspectral imagers to estimate soil texture and organic‬‬ ‫‪carbon, page 54-65‬‬ ‫למעלה‪:‬מכתבהקוצר‪,‬‬ ‫אוסטרקוןהמתוארך‬ ‫למאההשמיניתלפנה"ס‪.‬‬ ‫צילוםשיהלוי‪,‬אוסף‬ ‫מוזיאוןישראל‬ ‫מימין‪:‬העתיד‪,‬מערכת‬ ‫צילוםהמשלבתבין‬ ‫טכנולוגיותשונות‪RTI‬‬ ‫וצילוםמולטיספקטרלי‬ ‫‪/111/‬‬ ‫‪/110/‬‬ ‫פרויקט תיעוד מגילות מדבר יהודה זווית הצלם‪:‬‬ ‫המאפשרות ייצור צבעים וגוונים במעבדה מאפשרות לנו קשת רחבה של‬ ‫ביטוי צבעוני העוטף את עולמנו‪.‬‬ ‫המפגש עם היכולת הצילומית לשלוט באיכות האור‪ ,‬לא רק דרך הנתונים‬ ‫המוכרים המכניים (צמצם תריס וכדומה) אלא בפירוק האור לאורכי גל‬ ‫שונים‪ ,‬חושף רבדים שהוסתרו בגלל תופעות של התיישנות החומר הנבדק‪.‬‬ ‫הפרויקט הציב אתגרים חדשים במעקב אחר יציבות הפרוטוקול‪ ,‬וחדר‬ ‫החושך הפך למעבדה אנליטית‪ ,‬האפשרת לחקור ממצאים מהעבר באופן לא‬ ‫פולשני‪ ,‬פתח אפשרויות רבות שעיבו את הידע הקיים והוסיפו כיווני חקירה‬ ‫חדשים‪ .‬אפשר לתפיסתי להשוות את המלאכה של הקמת מאגר מידע דוגמת‬ ‫ספריית המגילות לעבודה של קרטוגרף‪ ,‬כוונתי היא שעבודת התיעוד ועיגונה‬ ‫בערכים מדעיים הייתה פורצת דרך והגיעה למחוזות חדשים בחקר המגילות‪.‬‬ ‫אולם חשוב לזכור‪ ,‬שהמחקר בהווה ניצב על התיעוד שנעשה במשך השנים‪,‬‬ ‫תיעוד זה הוא נקודת המוצא‪ ,‬ואנחנו רק מעבים את הידע במיפוי בעזרת‬ ‫האפשרויות המדעיות העדכניות ויכולת ניתוח המידע העכשווי‪ .‬הפרויקט‬ ‫שלשמו הוקם מערך צילום־המגילות‪ ,‬צולם ברובו לאחר ‪ 10‬שנים של עבודה‬ ‫מאומצת‪ .‬קיימים עוד פרגמנטים רבים שלא נחקרו ולא תועדו‪ ,‬והמלאכה‬ ‫נמשכת בליווי צוות השימור במעבדה והאוצרות של אוסף המגילות בחיפוש‬ ‫אחר פרגמנטים הנושאים דיו או סימנים‪ ,‬היכולים להצביע על מיקומם‬ ‫המקורי ואולי להשלים עוד מילה בפאזל של הלוחות‪.‬‬ ‫הצילום כפי שאנחנו פוגשים בו בשימוש היום יומי (במצלמה‪ ,‬בטלפון‪ ,‬ברכב‬ ‫ועוד) מספק לנו מבט על מציאות נתונה וחולפת‪ ,‬ואת האפשרות להעתיק‬ ‫מבט זה לסביבה ולאחרים‪ .‬מהצלם המקצועי נדרשת שליטה ביכולת העתקה‬ ‫זו‪ ,‬ואיכות הצילום נמדדת ביכולת שמפגין הצלם בהגברה או בשינוי הרושם‬ ‫המתקבל מהאובייקט המצולם‪ ,‬ביכולת ליצור מציאות אלטרנטיבית לאופן‬ ‫שבו האדם נטול העזרים חווה אותה‪ .‬בכך‪ ,‬לנסות להשפיע על הצופה לבחון‬ ‫את נקודת המבט של הצלם‪ .‬תובנה זו מתעצמת כאשר אנחנו מתוודעים‬ ‫לתפיסה של האור בצילום המולטיספקטרלי‪ .‬שיטה זו מרחיבה את יכולתו‬ ‫של הצלם לבטא את תופעת המציאות‪ ,‬לצלם את אבני הבנייה של המבנה‬ ‫שהתקבל קודם כשלם‪ .‬הצבעים החדשים שנגלים בצילום הם תוצאה של‬ ‫מפגש עם קשת רחבה של חומרים הבונים יחד את פני השטח של עולמנו‪.‬‬ ‫המצלמה הופכת ל"סרגל"‪ ,‬לוכדת מידע שמספק תשובות בדבר הרכב‬ ‫המציאות הנבחנת‪.‬‬ ‫לאורך ההיסטוריה מקובל היה לראות את קרני האור המגיעות מהשמש‬ ‫וצובעות את עולמנו בצבעים שונים כאור אחיד‪ ,‬לבן‪ .‬בעזרת הכלים המדעיים‬ ‫המדויקים שיש כיום בידינו אנחנו מכירים את טבעו של האור המורכב‬ ‫מאורכי גל שונים היוצרים יחד את הספקטרום המלא‪ .‬כל אחד מאורכי הגל‬ ‫הללו מצטיין בהבלטה של אלמנטים כימיים ומנירולוגיים שונים‪ ,‬וכך כאשר‬ ‫משתמשים באורך גל מסוים ניתן לקבוע את הימצאותו של מרכיב בחומר‬ ‫שמתעדים‪ .‬התפתחויות בתחום המחשוב ובאחסון מידע מאפשרות כיום‬ ‫יצירת ספריות מדעיות המכילות מידע על תכונות האור המתקבלות ביסודות‬ ‫שונים‪ ,‬צילום ברזולוציה גבוהה המתעד את התכונות המתקבלות במהלך‬ ‫ההקרנה מאפשר בחינה מדויקת ולא פולשנית בהכרת פני השטח והרכבו‪.‬‬ ‫כאשר משתמשים במידע זה ניתן לייצר חומרים שיגיבו בצורות שונות‬ ‫לתופעות האור‪ .‬השימושים האפשריים מקיפים אותנו מכל עבר‪ :‬משקפי‬ ‫שמש הבולמים ‪ ,UV‬הסוואה בשימושים צבאיים בהיטמעות בשטח‪ ,‬זיהוי‬ ‫בקטריות במזון‪ ,‬ביגוד המיועד לתנאי שטח שונים‪ ,‬תופעות גיאולוגיות‬ ‫(קולא ‪ ,)2000‬וכמובן בניתוח ממצאים ארכיאולוגים‪ .‬נראה שאנחנו בעידן‬ ‫הצבעוני ביותר בהיסטוריה‪ ,‬ההבנה שלנו בדבר השפעות הצבע והטכנולוגיות‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫רצוני להודות לצוות מגילות מדבר יהודה בעבר ובהווה‪ ,‬על עשייה רבה‬ ‫לשימור המגילות ולהצגתן למען הדורות הבאים‪ .‬לפנינה שור שהקימה את‬ ‫היחידה ויזמה את פרויקט הדיגיטציה ולדר' ג'ו עוזיאל ראש היחידה בהווה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אני רוצה להודות לצוות אוצרי המגילות ומעבדת השימור לדורותיו‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לטניה ביטלר‪ ,‬משמרת מגילות‪ ,‬על העבודה הצמודה בפרויקט‪,‬‬ ‫ולאורית רוזנגרטן‪ ,‬אוצרת מגילות‪ ,‬על הליווי בפרויקט הצילום ובכתיבת‬ ‫המאמר‪.‬‬ /113/ /112/ Illuminants in a Multispectral Imaging System. Dhali, Maruf A., Sheng He, Mladen Popović, Eibert Tigchelaar, and Lambert Schomaker. “A Digital Palaeographic Approach towards Writer Identification in the Dead Sea Scrolls.“ Proceedings of the 6th International Conference on Pattern Recognition Applications and Methods, 2017. doi:10.5220/0006249706930702. Lanning, Robbyn & Bengtson, Jonathan & Mauro, Aaron. )2016(. Traces of humanity: Echoes of social and cultural experience in physical objects and digital surrogates in the University of Victoria Libraries. Cogent Arts & Humanities. 3. 1163042. 10.1080/23311983.2016.1163042. Sabino, CP, Ball, AR, Baptista, MS, Dai, T, Hamblin, MR, Ribeiro, MS, Santos, AL, Sellera, FP, Tegos, GP and Wainwright, M )2020( Light-based technologies for management of COVID-19 pandemic crisis. Journal of Photochemistry and Photobiology B: Biology. ISSN 1011-1344 Schuhr, W. and J. D. Lee. “Filling gaps in cultural heritage documentation by 3D photography.“ ISPRS - International Archives of the Photogrammetry, Remote Sensing and Spatial Information Sciences )2015(: 365-369. Glueck A. “Photogrammetry as an Aid in Landimprovement “ Eretz-Israel: Archaeological, Historical and Geographical Studies )1953(: 31-32. Accessed January 26, 2021. http://www.jstor.org/stable/23610031. / ‫זיהוי ומיפוי מסלע ומינרלים במכתש רמון באמצעות דימותי סורק מוטס‬ ‫ מקסים שושני וגדליה גבירצמן‬,‫רביב קולא‬ ‫ יד יצחק בן‬:‫ ירושלים‬.‫חישה מרחוק (קובץ בעריכת ב"ז קדר ואבינעם דנין‬ 49-45 '‫ עמ‬,2000 ,‫צבי‬ Evaluation of the potential of the current and forthcoming multispectral and hyperspectral imagers to estimate soil texture and organic carbon :‫ביבליוגרפיה‬ González-Tennant, Edward, and Diana GonzálezTennant. “The Practice and Theory of New Heritage for Historical Archaeology.“ Historical Archaeology 50, no. 1 )2016(: 187-204. Gernsheim, Helmut. “The History of Photography from the Camera Obscure to the Beginning of the Modern Era. New York, United States: McGraw-Hill and Co., 1969. Universidad Politécnica de Madrid. “Super powerful light beams and the butterfly effect.” ScienceDaily. www.sciencedaily.com/ releases/2016/03/160318090435.htm )accessed January 26, 2021(. Spring, Kenneth. “Human Vision and Color Perception.“ The Physics of Light and Color - Human Vision and Color Perception | Olympus LS. Accessed January 26, 2021. https://www.olympuslifescience.com/en/microscope-resource/primer/lightandcolor/ humanvisionintro/. Davis, Betsy. “What Is Digital Camera Noise & How to Correct It.“ Cole’s Classroom, December 28, 2020. https://www. colesclassroom.com/digital-noise-correct/. Pnina Shor, Marcello Manfredi, Greg H. Bearman, Emilio Marengo, Ken Boydston, and William A. ChristensBarry. “The Leon Levy Dead Sea Scrolls Digital Library: The Digitization Project of the Dead Sea Scrolls.” Journal of Eastern Mediterranean Archaeology & Heritage Studies 2, no. 2 )2014(: 71-89. Accessed January 26, 2021. doi:10.5325/ jeasmedarcherstu.2.2.0071. Simon Tanner, and Greg. H. Bearman. Digitizing the Dead Sea Scrolls: Report on the Pilot Imaging. Unpublished report. 2008 Bearman, Greg & Boydston, Ken & Christens-Barry, Bill. )2014(. Measuring the Illumination Exposure of LED /115/ /114/ F Castaldi, A Palombo, F Santini, S Pascucci… - Remote Sensing of …, 2016 - Elsevier … Advanced. Elsevier. Remote Sensing of Environment. Volume 179, 15 June 2016, Pages 54-65. Remote Sensing of Environment. Evaluation of the potential of the current and forthcoming multispectral and hyperspectral imagers to estimate soil texture and organic carbon Physics of digital photography Author: Andy Rowlands ISBN: 978-0-7503-1242-4 )ebook( ISBN: 978-0-7503-1243-1 )hardback( ‫‪/117/‬‬ ‫‪/116/‬‬ ‫שילובממצאיםארכיאולוגייםבמרחב‬ ‫הציבוריהפתוחבירושלים‪:‬‬ ‫גניםופארקיםעירונייםכסוכניהמורשת‬ ‫ההיסטוריתבעירהעכשווית‬ ‫אדר' יהונתן צחור‬ ‫שילוב ממצאים ארכיאולוגיים במרחב הציבורי הפתוח בירושלים ‪/119/‬‬ ‫‪ /118/‬יהונתן‬ ‫‪/118/‬‬ ‫א‪ .‬רקע‬ ‫הפיתוח המואץ בשטחים האורבניים בארץ מחריף את ההתנגשות בין‬ ‫הימצאות תגליות ארכיאולוגיות בעלות ערך‪ ,‬הנחשפות לפני ולרוב תוך כדי‬ ‫עבודות פיתוח באזורים המיועדים לבנייה ולתשתיות מודרניות‪ .‬מציאתם‬ ‫ומיקומם של ממצאים ארכיאולוגיים אלה לעיתים מעכבים ולעיתים משנים‬ ‫את תהליכי התכנון והפיתוח‪ ,‬המקבלים קדימות מובהקת על פני שימור‬ ‫המורשת והידע ההיסטוריים והתרבותיים והעשרתם‪.‬‬ ‫הממשק שבין התכנון האורבני והעיצוב העירוני למחקר הארכיאולוגי‬ ‫ולשימור הפיזי של אתרי המורשת ההיסטוריים בולט מאד במקומות שבהם‬ ‫הממצאים הארכיאולוגיים נחשפים לציבור הרחב ומשולבים בשטחים‬ ‫פתוחים ובפארקים עירוניים‪ .‬גישות התכנון והפרקטיקות המעשיות‪ ,‬שנועדו‬ ‫לאפשר את הצגת הממצא הארכיאולוגי באתרו (‪ ,)in-sittu‬צריכות להיבחן‬ ‫לאור תוצאותיהם בשטח‪.‬‬ ‫בחינה זו צריכה להיעשות באמצעות השוואה בין אופי אתרי המורשת‬ ‫השונים ואופיים של הממצאים הארכיאולוגיים השונים‪ ,‬מול אופיים העירוני‬ ‫העכשווי של הפארקים‪ ,‬הגנים והשטחים הציבוריים הפתוחים שבתוכם‬ ‫הם משולבים ומוצגים‪ .‬דפוסי ההשתלבות ורמות ההצגה של הממצאים‬ ‫בשטח הפתוח באתרים השונים הן מדורגות ומשתנות בהתאם לערכיהם‬ ‫ההיסטוריים‪ ,‬התרבותיים‪ ,‬האורבניים ומאפיינים אחרים נוספים‪ .‬ההשוואה‬ ‫והמדרג בין האתרים נדרשת עקב הבנת משמעותו של מקום‪ ,‬באמצעות‬ ‫השכבות והרבדים השונים המייצרים את תחושת 'רוח המקום' (‪genius‬‬ ‫‪ ,)loci‬ותשמש עוגן לניסוח עתידי של קווי מדיניות מנחים ושל המלצות‬ ‫להתערבות הפיזית בשימור ממצאים ובשילובם במערכת האורבנית‪ ,‬במטרה‬ ‫ובאופן שבו המרחב הציבורי יהיה בעל משמעות ואיכותי יותר‪ .‬במאמר זה‬ ‫נציג מספר אתרים מגוונים במרחב המוניציפלי של העיר ירושלים לצורך‬ ‫הדגמה והשוואה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אתרי מורשת ארכיאולוגית כחלק מהשטחים הפתו־‬ ‫חים בעיר ירושלים‬ ‫אתרי המורשת‪ ,‬ששולבו בשצ"פים (=שטחים ציבוריים פתוחים) העירוניים‬ ‫בעיר ירושלים נבדלים זה מזה במספר רב של מאפיינים ‪ -‬מהות אתר‬ ‫המורשת ‪ -‬אילו סוגי ממצאים נחשפו בו (מבנה‪ ,‬מתקן חקלאי‪ ,‬ביצורים‬ ‫ועוד)? מה היקפו של האתר? מה רמת ההשתמרות שבה נחשף ומה רמת‬ ‫השתמרות הממצאים בו כיום? מה היו שימושי הקרקע והתפקוד המקורי‬ ‫של הממצאים באתר זה? שאלות אלו הן רק צד אחד של המטבע‪ ,‬שכן מאידך‬ ‫יש לבחון את הפארק או הגינה שבהם שולב כל אתר מורשת ‪ -‬מה גודלו של‬ ‫פארק זה? מה חשיבותו ומיקומו האורבניים? האם מדובר בגינה שכונתית‬ ‫קטנה ומרוחקת? בפארק עירוני מרכזי בלב העיר או חלק מפארק מטרופוליני‬ ‫נרחב המשתרע בשולי העיר? המענה לשאלות אלו הוא מסד הנתונים הבסיסי‬ ‫לצורך הבחינה כיצד משולבים אתרי המורשת בסביבתם העירונית החדשה‬ ‫והמתחדשת והאם ישנה התאמה בין האופי המודרני־עכשווי של המקום‬ ‫להקשרו ההיסטורי והארכיאולוגי‪ .‬להלן נציג מספר דוגמאות‪ ,‬בחלוקה‬ ‫המתחשבת הן באופי אתרי המורשת והן באופי השצ"פ שבו הם ממוקמים‪:‬‬ ‫דוגמה ‪ | 1‬אתר מורשת‪ :‬מתקנים חקלאיים קדומים | שצ"פ עכשווי‪ :‬גינה‬ ‫שכונתית (שצ"פ קטן יחסית)‬ ‫אתר ‪ :1.1‬חורבת 'עדסה' בפסגת זאב‪ .‬שרידי כפר חקלאי‪ ,‬ובהם בית־בד‬ ‫מרשים וגדול המשולב כחלק מגינת משחקים שכונתית בלב פארק שכונתי‬ ‫חדש שנבנה בשנים האחרונות‪ .‬לממצא באתר מספר תקופות החל מימי‬ ‫הבית השני (התקופה הרומית) ועד שיאו בתקופה המוסלמית הקדומה‬ ‫(מאות ‪ 7-9‬לסה"נ)‪.‬‬ ‫אתר‪1.1‬חורבתעדסה‬ ‫פסגתזאב‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪20.8.2019‬‬ ‫‪/120/‬‬ ‫אתר‪1.2‬גתשנלר‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪4.5.2016‬‬ ‫‪/121/‬‬ ‫אתר ‪ :1.2‬מתחם 'שנלר'‪ .‬שרידי גת גדולה מן התקופה הביזנטית (מאות‬ ‫‪ 4-7‬לסה"נ) המשולבת כחלק מגינה שכונתית בלב מתחם מגורים חדש‪,‬‬ ‫שנבנה במתחם ההיסטורי 'שנלר' המצוי כעת בתהליכי הקמה ובנייה‪.‬‬ ‫אתרים אלו הם דוגמה לשטח ציבורי פתוח מצומצם יחסית המשלב ממצא‬ ‫פשוט וקטן יחסית אף הוא‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 2‬אתר מורשת‪ :‬מתקנים חקלאיים או חוות חקלאיות | שצ"פ עכשווי‪:‬‬ ‫שטחי טבע עירוני (קו תפר אורבני)‬ ‫אתר ‪ :2.1‬בית בד משוחזר בעמק המצלבה‪ .‬שרידי בית בד משוחזר בחלקו‬ ‫הצפוני העליון של 'עמק המצלבה' סמוך למוזיאון ישראל‪.‬‬ ‫אתר ‪ :2.2‬רוגם גנים‪ .‬שרידי גל אבנים גדול ומתקני ייצור יין (גת‪ ,‬בורות‬ ‫אכסון‪ ,‬מערות ועוד) בראש גבעה בלב שכונת 'קריית מנחם' המשמשת כיום‬ ‫שצ"פ אורבני בלב שכונת מגורים‪ .‬תיארוך האתר הוא החל מתקופת הברזל‬ ‫(‪ 1200-600‬לפנה"ס)‪.‬‬ ‫אתר ‪ :2.3‬חורבת א־ראס‪ .‬שרידי חווה חקלאית מתקופת הברזל (‪1200-‬‬ ‫‪ 600‬לפנה"ס) הכוללים שרידי מבנים ואזור תעשייה חקלאי‪ .‬האתר ממוקם‬ ‫בשולי שלוחת מלחה מעל לגדת נחל רפאים ומול הכניסה לגן החיות‬ ‫התנ"כי‪.‬‬ ‫הממצאים הארכיאולוגיים באתרים אלו הם גדולים‪ ,‬מורכבים‪ ,‬מפוזרים‬ ‫אתר‪2.2‬רוגםגנים‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪4.5.2021‬‬ ‫‪/123/‬‬ ‫‪/122/‬‬ ‫יותר ומצויים בשטחי טבע עירוני שבתפר בין חלקים אורבניים שונים של‬ ‫העיר או בשוליה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 3‬אתר מורשת‪ :‬מכלולים בנויים עתיקים ומרשימים | שצ"פ עכשווי‪:‬‬ ‫שולי התחום האורבני‬ ‫אתר ‪' :3.1‬עין חניה'‪ .‬שרידי מתחם מרשימים מתקופות הלניסטית־רומית־‬ ‫ביזנטית (‪200‬לפנה"ס‪ 300-‬לסה"נ) שנבנו סביב מעיין 'עין חניה' ובהם‬ ‫מערכת מים ייחודית‪ ,‬בריכות ומונומנטים שונים‪ .‬האתר ממוקם בקצהו‬ ‫המערבי של הפארק המטרופוליני לאורך נחל רפאים‪.‬‬ ‫אתר ‪ 3.2‬מתחם 'רמת רחל'‪ .‬שרידי מתחם מרשימים הכוללים ארמון‬ ‫מלכותי מתקופות הברזל והפרסית (מאות ‪ 7-4‬לפנה"ס)‪ .‬המתחם נמצא‬ ‫בתפר שבין קיבוץ רמת רחל לשטחה המוניציפלי של ירושלים‪ ,‬על גבעה‬ ‫הצופה על המרחב האורבני של מערב העיר‪ ,‬ומשולבת בתוך שצ"פ וחורשה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 4‬אתר מורשת‪ :‬מתחמי קבורה מפוארים | שצ"פ עכשווי‪ :‬מרכזו של‬ ‫פארק עירוני‬ ‫אתר‪4.1‬גןקברי‬ ‫הסנהדרין‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪3.4.2017‬‬ ‫אתר ‪ :4.1‬גן 'קברי הסנהדרין'‪ .‬פארק שכונתי רחב בשולי שכונת‬ ‫'סנהדרייה' ובו משולבים ונוכחים מספר רב של מערכות ומערות קבורה‪,‬‬ ‫חלקן מפוארות ביותר‪ ,‬מן הדור האחרון שלפני חורבן בית המקדש השני‬ ‫(התקופה הרומית המוקדמת‪ 0-70 .‬לסה"נ)‬ ‫אתר ‪' :4.2‬קבר יאסון'‪ .‬גן עירוני נחבא בלב שכונת רחביה‪ ,‬ובמרכזו‬ ‫מערת קבורה מפוארת ומצבת פירמידה (משוחזרת) ששימשה אחוזת קבר‬ ‫מפוארת בתקופות ההלניסטית והרומית המוקדמת (‪ 200‬לפנה"ס ‪70 -‬‬ ‫לסה"נ)‬ ‫באתרים אלו הממצאים הם קברים חצובים גדולים ומרשימים‪ ,‬שחשיפתם‬ ‫נערכה כבר בשלב מוקדם של התפתחות העיר בתחילת המאה ה־‪ .20‬הקברים‬ ‫החצובים עומדים כיום במרכזו ולבו של גן עירוני שהוקם סביבם‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 5‬אתר מורשת‪ :‬מתחמי קבורה קדומים בעלי חשיבות מרובה | שצ"פ‬ ‫עכשווי‪ :‬סמוך לעיר העתיקה‬ ‫אתר‪4.2‬קבריאסון‬ ‫רחביה‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪12.10.2022‬‬ ‫‪/124/‬‬ ‫אתר‪5.1‬כתףהינום‬ ‫מרכזבגי‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪24.6.2018‬‬ ‫‪/125/‬‬ ‫אתר ‪ :5.1‬קברי 'כתף הינום' בתחום 'מרכז מורשת מ‪ .‬בגין'‪ .‬רצף מערות‬ ‫קבורה קדומות בחלקו העליון של כתף הינום‪ ,‬בין 'מרכז בגין' לכנסייה‬ ‫הסקוטית‪ ,‬משלהי תקופת בית המקדש הראשון (מאות ‪ 6-7‬לפנה"ס)‪ .‬בין‬ ‫הממצאים שהתגלו היו שתי לוחיות כסף‪ ,‬הנושאות פסוקי 'ברכת הכהנים'‬ ‫הלקוחים מספר 'במדבר'‪ .‬זהו הטקסט התנ"כי הקדום ביותר שהתגלה‬ ‫ובשל חשיבותו הוא מוצג במוזיאון ישראל‪.‬‬ ‫אתר ‪ :5.2‬מתחם 'חקל דמא' ובית העצמות‪ :‬מבנה תמיר‪ ,‬ששימש מתקן‬ ‫לקבורה ציבורית־המונית בתקופה הצלבנית (מאות ‪ 11-12‬לסה"נ)‪ ,‬המצוי‬ ‫על מצוקו של גיא בן הינום בחלקו המזרחי־התחתון‪ .‬סביבו מערכות ומערות‬ ‫קבורה רבות כחלק מהנקרופוליס שסבבה את העיר ירושלים‪.‬‬ ‫ערכיותם וחשיבותם ההיסטורית והתרבותית של הממצאים הארכיאולוגיים‬ ‫בשני אתרים אלו‪ ,‬השוכנים בשני קצותיו של גיא בן הינום‪ ,‬רבה מאוד‪ .‬שונותם‬ ‫ניכרת הן בתקופת הממצאים‪ ,‬הן בסוג הממצא (מערות חצובות מול מבנה‬ ‫בנוי) ובעיקר באופי השטח הציבורי הפתוח ‪ -‬באחד זהו שטח צר ומצומצם‬ ‫בין מבנים ומוסדות סמי־ציבוריים‪ ,‬והשני מצוי בתחומי הגן הלאומי סובב‬ ‫חומות העיר העתיקה‪ ,‬המשמש חיץ פתוח וירוק העוטף את חומות העיר‬ ‫העתיקה מבחוץ‪ .‬תקופת גילויים וחשיפתם של האתרים דומה ונמשכת על‬ ‫פני שנות ה־‪ 80‬של המאה שעברה‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 6‬אתר מורשת‪ :‬שרידים חלקיים של מרקם עירוני רב שכבתי | שצ"פ‬ ‫עכשווי‪ :‬סביב העיר העתיקה‬ ‫אתר ‪ :6.1‬גן 'בוני חומות ירושלים'‪ .‬גן ארכיאולוגי־עירוני רחב המשתרע‬ ‫למרגלות חומת העיר העתיקה בצדה המערבי‪ ,‬במרחב שבין מצודת העיר‬ ‫('מגדל דוד') מצפון לפינת החומה הדרומית־מערבית בהר ציון‪ .‬בגן זה‬ ‫משולבים מס' ממצאים ארכיאולוגיים כחלקי חומות קדומות‪ ,‬מתקנים‬ ‫חצובים ועוד‪.‬‬ ‫אתר‪.6.1‬גןבוניהחומות‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪27.10.2021‬‬ ‫‪/126/‬‬ ‫אתר‪6.2‬גןביתשלום‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪19.3.2014‬‬ ‫‪/127/‬‬ ‫אתר ‪ :6.2‬גן 'בית שלום'‪ .‬גן ארכיאולוגי־עירוני נוסף המשתרע אף הוא‬ ‫למרגלות חומת העיר העתיקה‪ ,‬בחלקה הדרומי‪ ,‬במרחב שבין 'מגדל‬ ‫הגופרית' (במרכז מקטע החומה הדרומית) ממערב לשער האשפות ממזרח‪.‬‬ ‫גם בגן זה משולבים מס' ממצאים ארכיאולוגיים כמבנים‪ ,‬מקוואות‪ ,‬בורות‬ ‫מים‪ ,‬אמות מים‪ ,‬מתקנים חצובים ועוד‪.‬‬ ‫הדמיון בין אתרים אלו ברור ‪ -‬שניהם סמוכים לחומות העיר העתיקה‬ ‫ומשמשים חלק מן הגן הלאומי 'סובב חומות העיר העתיקה'‪ ,‬שניהם‬ ‫משמשים גן ארכאולוגי ציבורי פתוח‪ .‬ההבדל העיקרי בין שני מקרים אלו‬ ‫הוא במידת הפיתוח המודרני של כל גן ואופיה של קהילת המשתמשים בו‪.‬‬ ‫דוגמה ‪ | 7‬אתר מורשת‪ :‬מתקני מים קדומים | שצ"פ עכשווי‪ :‬פארק עירוני־‬ ‫שכונתי‬ ‫אתר ‪ :7.1‬גן אמת המים העליונה ‪ -‬ארנונה‪ .‬שרידי אמת המים העליונה‪,‬‬ ‫שהובילה מים מדרום לחלקה הגבוה של העיר במשך מאות רבות של שנים‪,‬‬ ‫שולבה במרכזו של גן ציבורי מוקף בבנייה אינטנסיבית חדשה‪ ,‬בשכונת‬ ‫'ארנונה החדשה' שנבנתה בשנים האחרונות בחלקו הדרומי של רח' דרך‬ ‫חברון‪ .‬מרבית הממצאים באתר אינם מקוריים‪ ,‬והם שחזורים ומודלים‬ ‫של חלקי אמה שעמדו בסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫אתר ‪ :7.2‬פארק מורדות ארנונה‪ .‬שרידי אמת המים התחתונה‪ ,‬שהובילה‬ ‫מים מדרום לחלקה התחתון של העיר ולמתחם הר הבית‪ .‬אמה זו עומדת‬ ‫במרכזו של פארק שכונתי חדש הנבנה בימים אלו עם מבני המגורים‬ ‫בשכונת מורדות ארנונה הנמצאת במורד המזרחי של שכונת ארנונה‬ ‫בתחומי המטעים הצפוניים של קיבוץ רמת רחל‪.‬‬ ‫אתר ‪ :7.3‬בריכת ממילא‪ .‬בריכת מים גדולה ועמוקה מאד‪ .‬הבריכה‬ ‫הפתוחה מצויה בשטח פארק 'גן העצמאות' בחלקו המזרחי וסביבה שוכן‬ ‫בית הקברות המוסלמי ממילא‪.‬‬ ‫על אף שמדובר במתקני מים שונים המשולבים בשצ"פ בעלי אופי שונה‪,‬‬ ‫ההשוואה ביניהם תיעשה סביב סוגיית שימור מתקני מים קדומים ‪,‬שאינם‬ ‫פעילים עוד‪ ,‬מול צרכי הפיתוח ולחצים עכשוויים מגוונים‪.‬‬ ‫מימין‪-‬אתר‪7.2‬מורדות‬ ‫ארנונה‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪15.3.2020‬‬ ‫משמאל‪-‬אתר‪7.3‬‬ ‫בריכתממילא‬ ‫צילום‪ :‬צחור ‪7.12.2021‬‬ ‫‪/129/‬‬ ‫‪/128/‬‬ ‫ג‪ .‬סיווג אתרי המורשת והשצ"פים העירוניים‬ ‫ומהיכן נוצקו? ‪ -‬האם כתוצרי גישות תכנון תיאורטיות או שדפוסים אלו‬ ‫נוצרו והתפתחו מתוך צורכי הזמן והמקום?‬ ‫האתרים חולקו במס' מערכות חלוקה ‪ -‬הן במישור הממצא הארכיאולוגי הן‬ ‫בבחינת האתרים שבהם הם משולבים‪ ,‬דהיינו ‪ -‬השצ"פ ואיכויותיו‪:‬‬ ‫מהם הגורמים להבדלים בין דפוסים שונים של השתלבות אתרי המורשת‬ ‫העתיקה בפיתוח שטח מודרני? ‪ -‬האם יש‪ ,‬ואם כן ‪ -‬מהם המאפיינים‬ ‫והקשרים בין המקרים השונים שהוצגו?‬ ‫אופיו ותפקודו המקורי של הממצא‪ :‬הבחנה בין שרידי מבנה או מתקן‬ ‫ותפקודו המקורי ‪ -‬מבני מגורים או מבני ציבור ובתי מידות‪ ,‬מתקן חקלאי‪,‬‬ ‫תעשייתי או כזה ששימש לקבורה וכן הלאה‪.‬‬ ‫דפוסי השתמרות הממצא ומצבם הפיזי כיום‪ :‬בחינת תהליכי בלייתם‬ ‫והידרדרותם הפיזית מרגע שנחשפו הממצאים לראשונה‪.‬‬ ‫סימון פעולות שימור‪ ,‬שיקום‪ ,‬שיחזור ומניפולציות אחרות‪ ,‬שנעשו בממצא‬ ‫הן בזמן חשיפתו הן במהלך הזמן שחלף מחשיפתו ומעקב אחריהן‪.‬‬ ‫מידת הבולטות והנוכחות של הממצא במסגרת השצ"פ‪ :‬האם הממצא‬ ‫מהווה ליבו ועיקרו של המקום או שהוא מוצנע או זנוח בשוליו‪.‬‬ ‫האתרים שבהם משולבים הממצאים הארכיאולוגיים סווגו ביחס לנקודות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫גודל הפארק והשטח הציבורי הפתוח‬ ‫מיקומו העירוני של האתר‪ :‬האם זהו פארק מרכזי בלב העיר או פארק‬ ‫בשכונות המגורים‪.‬‬ ‫תפקודו האורבני של המקום‪ :‬פארקים המשמשים שכונות מגורים‬ ‫ונמצאים בליבן ‪ ,‬פארקים מטרופוליניים או כלל־עירוניים‪ .‬גני־כיס וכו'‪.‬‬ ‫חלוקה זו תבחן גם את אופיו של קהל היעד שאותו משרת הפארק‪.‬‬ ‫רמת הפיתוח המודרני של הפארק‪ :‬האם מדובר בפארק המפותח באופן‬ ‫אינטנסיבי או אקסטנסיבי‪ ,‬מהו אופיו הפתוח של המקום והצמחייה‬ ‫האופיינית בו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כיווני בדיקה אפשריים‬ ‫הדיון בדבר שילוב ממצאים ארכיאולוגיים בשצ"פ עירוני מעלה מספר‬ ‫שאלות‪ ,‬שלעיתים נובעות זו מזו‪:‬‬ ‫האם ישנם דפוסים לשילוב ממצא ארכיאולוגי חשוף בשטחים הציבוריים‬ ‫הפתוחים שבסביבה האורבנית העכשווית בירושלים? מה הם דפוסים אלו‬ ‫האם דפוסי שילוב אלו מתאימים והולמים את 'רוח המקום' וערכיו‬ ‫השונים [הנופיים־סביבתיים‪ ,‬ההיסטוריים־ארכיאולוגיים‪ ,‬התרבותיים‬ ‫והאורבניים־אדריכליים] בפיתוח המודרני העכשווי? האם דפוסים אלו‬ ‫מעצימים או מחלישים ערכים אלו?‬ ‫כיצד ניתן לפתח פרקטיקות תכנון המחזקות את שילוב אתרי המורשת‬ ‫בתוך השצ"פ העירוני‪ ,‬וכיצד אפשרלהעצים באמצעות שילוב כזה את‬ ‫ערכיותו המוספת של המקום לטובת הציבור והעיר?‬ ‫בחינת אופני השילוב של אתרי המורשת בפיתוח המודרני וחקירתם יכולה‬ ‫לסייע בהגדרת קווים מנחים לשילוב ממצאים בעלי ערך אלה בפיתוח‬ ‫המסיבי העכשווי ובפרט בשטחים המשרתים את הכלל כשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫הגדרות אלו יכולות להיות בסיס תכנוני להתמודדות המורכבת‪ ,‬הנוגעת‬ ‫בתחומים רבים ובהם‪ :‬אופן ההתערבות והשימור ההולמים בממצא העתיק‪,‬‬ ‫יצירת שפה חומרית הולמת המחברת בין ישן לחדש‪ ,‬הגדרת שימושים‬ ‫מתאימה תוך מענה לצרכים תפקודיים ולתשתיות ותקנים מודרניים‪ ,‬הגדרת‬ ‫בעלויות וגופים מנהלים‪ ,‬הגדרת מינונים‪ ,‬רמות פיתוח‪ ,‬שלבי תכנון וביצוע‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫סיכום והמלצות‬ ‫על הנחת המוצא העומדת בבסיס תכנון נכון ובר קיימא של שילוב אתר‬ ‫עתיקות בשצ"פ העירוני להיות העצמת תחושת המקום באמצעות חיזוק‬ ‫וחיבור תושבי העיר והשכונות הסמוכות לעברם ולמורשתם באמצעות‬ ‫מוקד הזיכרון המקומי ‪ -‬הממצא הארכאולוגי‪ .‬כך יישמרו הממצאים‬ ‫לדורות הבאים מחד‪ ,‬אך גם יוכלו להיות חלק מרקמה עירונית חיה ופועמת‬ ‫ולא כמוצג מוזיאלי זר למקום המתחדש מאידך‪ .‬יש לשאוף לגיבוש כלים‬ ‫יישומיים מנחים לאופן שבו ישולבו ממצאים ארכיאולוגיים‪ ,‬המתגלים‬ ‫באזורים מוטי פיתוח כחלק מהפיתוח עצמו‪ .‬ככל שדפוס ההשתלבות של‬ ‫ממצא ארכיאולוגי בשצ"פ יאפשר פעילויות אנושיות חווייתיות רבות יותר‪,‬‬ ‫‪/131/‬‬ ‫‪/130/‬‬ ‫הכוללות מגע‪ ,‬משחק‪ ,‬שהייה‪ ,‬ישיבה‪ ,‬לימוד‪ ,‬מישוש בממצא ובסביבתו‬ ‫המיידית‪ ,‬כך תתעצם איכות השטח הפתוח וחוויית השימוש הציבורי בו‪.‬‬ ‫על כל שילוב מעין זה לנבוע מלימוד מעמיק של האתר‪ ,‬ובכלל זה מיפוי וניתוח‬ ‫מצבם הקיים של ממצאים ושרידים ארכיאולוגיים באתרים השונים לעומת‬ ‫מצבם המקורי‪ ,‬מצבם בעת החשיפה הארכיאולוגית וזיהוי דפוסי השתמרות‬ ‫משותפים או שונים וזיהוי הערכים שהשתמרו בממצאים אלה‪ ,‬מתוך הנחה‬ ‫סבירה ביותר‪ ,‬כי לממצאים הארכיאולוגיים הללו ישנם ערכים המצדיקים‬ ‫את שימורם ואת הצגתם‪.‬‬ ‫האיכויות והפוטנציאל הגלומים בערכיותו של הממצא מתבטאים באמצעות‬ ‫מאפיינים מגוונים ומצדיקים את המאמץ הפיזי והכלכלי הדרוש לשימורם‪.‬‬ ‫לפני כל התערבות עכשוויות ועתידית בממצא ובמיקומו יש צורך תחילה‬ ‫לאבחן ולזהות את אותם איכויות וערכים‪ ,‬הנמצאים לעיתים מעבר לממד‬ ‫המוחשי והפיזי‪ ,‬שאותם אנו רוצים לשמר ואף לעיתים לחזק ולהדגיש‪.‬‬ ‫ערכיותו של ממצא חולקת מאפיינים מתחומים רבים‪ :‬היסטוריים־‬ ‫ארכיאולוגיים‪ ,‬אדריכליים־אורבניים‪ ,‬תרבותיים־אסתטיים‪ ,‬מדעיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬גיאוגרפיים ועוד‪.‬‬ ‫באתרים השונים הממצאים הארכיאולוגיים השתמרו ברמה לא אחידה ‪-‬‬ ‫חלקם נותרו שמורים היטב ובאופן שלם‪ ,‬חלקם נמצא במצבי בליה והרס‬ ‫חלקי וחלקם הרוסים לחלוטין‪.‬‬ ‫יש לקחת בחשבון כי‪:‬‬ ‫קיימים דפוסי שילוב שונים של ממצאים ארכיאולוגיים במסגרת הגנים‬ ‫הציבוריים והפארקים‪.‬‬ ‫מידת שילובם‪ ,‬הדגשתם ושימורם תלויה ונגזרת מגישות אורבניות שונות‬ ‫של תכנון עירוני ועיצוב נוף אורבני‬ ‫מידת השילוב של ממצא ארכיאולוגי בשצ"פ תלויה גם באופיו וסיווגו‪.‬‬ ‫ניתן לשער‪ ,‬כי תימצא התאמה בין דפוסי שילוב שונים ובין ממצאים‬ ‫שונים‪ ,‬הנבדלים זה מזה בגודלם ובצורתם הפיזית‪ ,‬חשיבותם הערכית‬ ‫והנרטיב התרבותי שאותו הם משרתים‪ ,‬וכמובן תפקידם המקורי ואפשרות‬ ‫השמשתם או הצגתם לציבור‪.‬‬ ‫ישנו קשר ישיר בין מידת ורמת הערכיות התרבותית־היסטורית של‬ ‫המקום והפרשנות העכשווית שלו בעיני המתכננים והאחראים לפיתוח‬ ‫ועיצוב השטח העירוני הפתוח לבין מידת ורמת השתלבותו בפארק או בגן‪.‬‬ ‫מידת הערכיות התרבותית־היסטורית של ממצא ארכיאולוגי נקבעת הן‬ ‫מאופי תפקודו המקורי (מבנה‪/‬מתקן בשימוש למגורים‪/‬חקלאות‪/‬תעשייה‬ ‫קדומה‪/‬קבורה וכד') והן מרמת השתמרותו העכשווית (התלויה בחומר‬ ‫שממנו הוא עשוי וברמת מורכבות בנייתו)‬ /133/ /132/ :‫מקורות אלקטרוניים‬ ‫רשימת מקורות ביבליוגרפיים‬ English Heritage. )2008(. Conservation Principles Policies and Guidance for the Sustainable Management of the Historic Environment. from http://www.english-heritage.org.uk ‫ למהותה של הגיאוגרפיה ההיסטורית מבחינת ההשקפה‬.)1970( .‫ י‬,‫בן אריה‬ .160-138,'‫ חוברת ז‬.‫ מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל‬.‫הגיאוגרפית‬ ICOMOS. )1964(. The Venice Charter: International Charter for the Conservation and Restoration of Monuments and Sites. from http://www.international.icomos.org/charters/venice_e.pdf ‫ תיאור גיאוגרפי היסטורי וארכיאולוגי של ארץ‬.)1982 ‫ (תשמ"ב‬.‫ ו‬,‫גרן‬ .‫ יד יצחק בן צבי‬:‫ ירושלים‬.)‫ בן־עמרם (מתרגם‬.‫ (ח‬,‫ יהודה‬:‫ חלק ב‬,‫ישראל‬ )1868 ‫(נדפס לראשונה בפאריס בשנת‬ ICOMOS. )1987(. The Washington Charter: Charter on the Conservation of Historic Towns and Urban Areas. from http:// www.international.icomos.org/charters/towns_e.pdf ‫ רשות‬:‫ ירושלים‬,‫ סקר ירושלים האזור הדרומי‬.)2001 ‫ (תשס"א‬.‫ ע‬,‫קלונר‬ .‫העתיקות‬ ICOMOS. )1999(. The Burra Charter: The Australia ICOMOS Charter for the Conservation of Places of Cultural Significance. from http://australia.icomos.org/wp-content/uploads/BURRACHARTER-1999_charter-only.pdf UNESCO, ICCROM & ICOMOS. )1994(. The Nara Document on Authenticity. from http://www.international/ icomos.org/charters/ nara-e.pdf ,‫ רבעים‬- ‫ ירושלים וסביבותיה‬.)1995 ‫ (תשנ"ה‬.‫ מ‬,‫ ואורן־נורדהיים‬.‫ ר‬,‫קרק‬ .‫ הוצאת אקדמון‬:‫ ירושלים‬,‫שכונות וכפרים‬ Alexander, C. )1977(. A pattern language: towns, buildings, .construction. New York: Oxford University Press Alexander, C. )1979(. The timeless way of building )Vol. 1(. New .York: Oxford University Press Baker, A. R. )1992(. Collective consciousness and the local landscape: national ideology and the commune council of Mesland )Loir-et-Cher( as landscape architect during the nineteenth century In: A. R. Baker & G. Biger )Eds.(, Ideology and the Landscape in Historical Perspective, Cambridge Studies in Historical Geography .)pp. 255-288(. Cambridge: Cambridge University Press Darby, H.C. (1991). On the relations of geography and history. In: D.B. Green )Ed.(, Historical geography: A methodological .portrayal (pp. 34-45). Savage MD: Rowman & Littlefield .Lynch, K. )1960(. The image of the city )Vol. 11(. MIT press Newcomb, R. M. )1969(. Twelve working approaches to historical geography. Yearbook of the Association of Pacific Coast .Geographers, 27-50 Sauer, C. )1925(. The morphology of landscape. University of California publication in geography 2, 19-53