(PDF) התקופות הפרסית וההלניסטית בארץ־ישראל מבט מדרום

‫התקופות‬ ‫הפרסית וההלניסטית‬ ‫בארץ־ישראל‬ ‫מבט מדרום‬ ‫עורכים‪:‬‬ ‫דניאל וורגה‬ ‫עפר מרדר‬ ‫ענת רסיוק‬ ‫דניאל ויינשטוב‬ ‫תשע"ח ‪2018 -‬‬ ‫הכנס השנתי ה־‪ 14‬המשותף‬ ‫למחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫ולמרחב דרום — רשות העתיקות‬ ‫עורכים‬ ‫דניאל וורגה‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫עפר מרדר‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫ענת רסיוק‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫דניאל ויינשטוב‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫תודות‬ ‫פבלו בצר‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫יעל עבאדי‪-‬רייס‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫סטיב רוזן‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫טלי אריקסון‪-‬גיני‪ ,‬רשות העתיקות‬ ‫עיצוב גרפי והדפסה‪ :‬ארט פלוס‪ ,‬דפוס ירוק‬ ‫כריכה קדמית‪ :‬הקולומבריום הגדול בבית לויה (צילום‪ :‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות‪ ,‬באדיבות חפירות בית לויה)‬ ‫כריכה האחורית‪ :‬בריכת דגים בשדרות (צילום‪ :‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות); ראשי חץ מנחל אפעה‬ ‫(צילום‪ :‬י' ורדי‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫ דבר העורכים‬‫‬ ‫‪ 5‬‬ ‫ התקופות הפרסית וההלניסטית‬ ‫‪ *7‬‬ ‫ גונר להמן‬ ‫ התקופות הפרסית וההלניסטית בחפירות אוניברסיטת בן־גוריון‬ ‫ בתל אל־פארעה דרום ‪2002-1998‬‬ ‫ בנימין הר‪-‬אבן וחיים שקולניק‬ ‫‬ ‫‪ 9‬‬ ‫ חורבת דיר בעל ‪ -‬מצודה מהתקופה הפרסית בגבול המורדות‬ ‫ המערביים של הרי יהודה‬ ‫ דבי סנדהוס‬ ‫‪ 23‬‬ ‫ עצור‪ ,‬גבול לפניך! היישוב משני עברי עמק האלה מהתקופה‬ ‫ הפרסית ועד התקופה החשמונאית‬ ‫ אורן גוטפלד‬ ‫‪ 37‬‬ ‫ חורבת בית לויה ‪ -‬סוגיות נבחרות מהתקופה ההלניסטית‬ ‫‪ 47‬‬ ‫ ווליד אטרש וגבריאל מזור‬ ‫ ניסה־סקיתופוליס ‪ -‬עיר יוונית בקוילה סוריה‬ ‫ ‪ 65‬‬ ‫ אילן פרץ‪ ,‬מיכל בירקנפלד‪ ,‬דבורי נמדר‪ ,‬אליזבטה בוארטו‪ ,‬יוהנה‬ ‫ רגב‪ ,‬יואל רסקין וענת כהן‪-‬ויינברגר‬ ‫ שילוב שיטות מחקר מדעיות מגוונות ותרומתן להבנת דגם‬ ‫ היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" והתפתחותה הפיסית‬ ‫ והחברתית של אשקלון בתקופה ההלניסטית‬ ‫‪ 83‬‬ ‫ איתן קליין ובועז זיסו‬ ‫ הצעה לזיהוי חורבת חֻ'שם שבשפלת יהודה עם תמנתה ‪ -‬אחד‬ ‫ מביצורי בכחידס‬ ‫‪ *17‬‬ ‫ יצחק פז‪ ,‬אורן אקרמן‪ ,‬עודד בר וניצן בן מלך‬ ‫ שיטות מחקר לאיתור וחקר שטחים חקלאיים בתקופה‬ ‫ החשמונאית ברמת בית שמש‪ ,‬ישראל‬ ‫ חפירות ומחקרים‬ ‫‪ 97‬‬ ‫ דמיטרי ייגורוב‬ ‫ שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית הקדם קראמית ב'‪:‬‬ ‫ יפתחאל כמקרה מבחן‬ ‫‪ 113‬‬ ‫ יעקב ורדי אליזבטה בוארטו‪ ,‬ולנטינה קרקוטה‪ ,‬פראן בורל‬ ‫ כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‬ ‫ בנחל אפעה‪ ,‬הר הנגב‬ ‫ עומר שלו‬‫‪ 131‬‬ ‫ תיארוך מערכת הביצור של תל ערני‪ :‬מבט ישן־חדש‬ ‫‪ 153‬‬ ‫ דניאל וורגה ופדריקו קוברין‬ ‫ יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות‬ ‫‪5‬‬ ‫‬ ‫דבר העורכים‬ ‫החרס ומשמעותם הכרונולוגית (ראו מאמריהם של‬ ‫בימים אלה אנו מציינים ‪ 14‬שנים לכנס המשותף‬ ‫סנדהוס ולהמן בקובץ זה) ובמערכת יחסי המסחר‬ ‫הראשון בין מרחב דרום של רשות העתיקות למחלקה‬ ‫עם הארצות השכנות (להמן‪ ,‬אטרש ומזור)‪ .‬בקובץ‬ ‫למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת‬ ‫זה מופיע פרסום ראשוני של שרידים משמעותיים‬ ‫בן־גוריון בנגב‪ ,‬כנס שהיה החלוץ במסורת רבת שנים‬ ‫מהתקופה הפרסית ומהתקופה ההלניסטית באתרים‬ ‫של כנסים משותפים לרשות העתיקות ולמוסדות‬ ‫חד־שכבתיים שהתגלו לראשונה (אשקלון‪ ,‬חורבת‬ ‫האקדמיים בישראל‪ .‬כנס דרום הוא תוצר של שיתוף‬ ‫דיר בעל)‪ ,‬וכן באתרים מוכרים ורב שכבתיים (בית‬ ‫פעולה הדוק ורב־שנים‪ ,‬שבא לביטוי במחקרים‬ ‫לויה‪ ,‬בית שאן‪ ,‬תל פארעה דרום)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחרונה‬ ‫משותפים‪ ,‬ובעיקר בשילובם של בוגרי המחלקה‬ ‫נחקרו לעומק השפעת השינויים הסביבתיים‬ ‫במרחב דרום בפרט‪ ,‬וברשות העתיקות בכלל‪ .‬החלטנו‬ ‫שהתרחשו בתקופה הפרסית על דגמי יישוב‪ ,‬ויחסי‬ ‫להביא לדפוס חוברת מחקרים זו כדי להפיץ את‬ ‫הגומלין שהתקיימו בין היישובים לעורף החקלאי‪.‬‬ ‫המידע לקהילת החוקרים וחובבי הארכיאולוגיה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬סוגיות בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ־‬ ‫בחלק הפותח של הקובץ בחרנו השנה להתמקד‬ ‫ישראל בתקופות הנדונות נבחנו מחדש בהסתמך על‬ ‫בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית‪ ,‬תקופות‬ ‫חפירות וסקרים ארכיאולוגיים חדשים (מאמריהם‬ ‫שבדרך כלל לא מקבלות את מלוא תשומת הלב‬ ‫של קליין ופרץ)‪.‬‬ ‫הראויה‪ ,‬לאור העובדה שהן ממוקמות כרונולוגית‬ ‫בחלק השני מוצגים מספר מחקרים נבחרים של‬ ‫בין תקופות הנחשבות משמעותיות בארכיאולוגיה‬ ‫חוקרי רשות העתיקות במרחב דרום וסטודנטים‬ ‫הארץ־ישראלית‪ :‬סוף תקופת בית ראשון ותחילת‬ ‫למחקר במחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה והמזרח‬ ‫התקופה הרומית הקדומה‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫הקדום באוניברסיטת בן־גוריון‪ ,‬העוסקים בקשת‬ ‫תקופות אלה זכו לעדנה‪ ,‬ומחקרים רבים התמקדו‬ ‫רחבה של נושאים‪ ,‬תקופות ושיטות מחקר‪.‬‬ ‫בהיבטים טכנולוגיים וטיפולוגיים של תעשיית כלי־‬ ‫התקופות הפרסית וההלניסטית‬ ‫חורבת דיר בעל – מצודה מהתקופה הפרסית‬ ‫בגבול המורדות המערבים של הרי יהודה‬ ‫בנימין הר־אבן וחיים שקולניק‬ ‫יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון‬ ‫המהווה את גבעות הביניים שבין ההר והשפלה‪,‬‬ ‫האתר חורבת דיר בעל (נ‪.‬צ‪ ,)209344/622857 .‬המצוי‬ ‫מתאפיין בשלוחות הרים ובעמקי נחלים היורדים‬ ‫כיום בתחום היישוב ביתר עלית‪ ,‬ממוקם כ־‪ 10‬ק"מ‬ ‫מבמת ההר במזרח ועד לשפלה הגבוהה במערב‪.‬‬ ‫דרומית‪-‬מערבית לבית לחם‪ ,‬על גבול המורדות‬ ‫האתר‪ ,‬השוכן על ראש כיפה נישאת שהינה חלק‬ ‫המערביים של הרי יהודה‪ ,‬באזור הגאוגרפי של‬ ‫משלוחה ארוכה המשתרעת מעל ואדי פוכין‪ ,‬צופה‬ ‫משולש הערקוב (איור ‪ :1‬מפת איתור)‪ .‬אזור זה‪,‬‬ ‫‪ 1‬דיר בעל‪ .‬מפת איתור‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪10‬‬ ‫מתקופת הברזל ‪II‬ב'‪ ,‬הבנויות על קו גבעות הביניים‪,‬‬ ‫למרחוק לכל עבר‪ ,‬ושולט בתצפית על סעיף של הדרך‬ ‫והאתר בדיר בעל מזוהה על־ידיו כאחת מאותן‬ ‫הקדומה העולה מבית ג'וברין אל גב ההר‪ ,‬דרך אשר‬ ‫מצודות‪ .‬שרשרת מצודות זו כוללת את חר' ערש‬ ‫עוברת על בסיס הוואדי למרגלות השלוחה‪ .‬בתחום‬ ‫בצפון‪ ,‬חר' דיר בעל (מצודת ואדי פוכין) במרכז‪,‬‬ ‫הוואדי‪ ,‬העשיר באדמת טרה־רוסה‪ ,‬שופעים מעיינות‬ ‫חר' תיבנה ממערב לדיר בעל‪ ,‬חר' אבו תויין מדרום‬ ‫רבים המאפשרים חקלאות שלחין במשך כל השנה‪.‬‬ ‫מערב‪ ,‬וחר' אל קאט הנמצאת כ־‪ 7‬ק"מ דרומית‪-‬‬ ‫במהלך הקיץ ‪ 2017-2016‬נערכו שתי עונות חפירה‬ ‫מזרחית לחר' אבו תויין (מזר תשמ"א‪,248-246 :‬‬ ‫באתר מטעם קצין מטה ארכיאולוגיה ביו"ש‪ .‬חפירות‬ ‫וראה שם מפת האתרים בעמ' ‪.)230‬‬ ‫אלה יצאו אל הפועל כחלק ממיזם פיתוח שכונת‬ ‫תפיסה זו של שרשרת מצודות מתקופת הברזל‬ ‫מגורים חדשה וגן ארכיאולוגי במקום‪.‬‬ ‫‪ II‬בגבול המערבי של ההר המרכזי ביהודה‪ ,‬הפכה‬ ‫בחפירה נחשפו שרידיה של מצודה רבועה (כ־‪ 30×30‬מ')‬ ‫להיות כמעט אכסיומאטית במחקר הארכיאולוגי של‬ ‫מוקפת חומת סוגרים המתוארכת לתקופה הפרסית‪.‬‬ ‫העשורים הבאים‪ .‬בסקר נוסף באזור‪ ,‬שנערך בראשית‬ ‫קירות המצודה השתמרו לגובה של כ־‪ 2‬מ'‪ .‬בדופן‬ ‫שנות ה־‪ 90‬ע"י י' ברוך (ברוך תשנ"ו) מזהה הנ"ל‪,‬‬ ‫המערבית של המצודה‪ ,‬סמוך לפינה הדרומית‪-‬מערבית‬ ‫לצד המצודות אותן מונה מזר‪ ,‬מצודת צבא ומינהל‬ ‫שלה‪ ,‬נחשף שער ארבעה תאים שהשתמר לגובה של‬ ‫נוספת מתקופת הברזל ‪ II‬בחר' אל עיד המצויה רכס‬ ‫כ־‪ 1.8‬מ'‪ .‬מן השער נכנסים אל חצר פנימית קטורה‬ ‫אחד ממערב לדיר בעל‪.‬‬ ‫ורחבת ידיים‪ ,‬הנתחמת ע"י חומת הסוגרים‪ .‬בצדה‬ ‫ערעור ראשון על תפיסה זו בא לידי ביטוי במחקריו‬ ‫הדרומי של החצר נבנו‪ ,‬בשלב מאוחר של השימוש‬ ‫של הוגלאנד על האדמיניסטרציה האחמאנית בלבנט‬ ‫במצודה‪ ,‬מספר חדרים נוספים הנסמכים לקירות‬ ‫(‪ ,)Hoglund 1992‬הטוען כי יש לראות באתרים אלה‬ ‫חומת הסוגרים ומצמצמים את החצר‪.‬‬ ‫מצודות צבא ומינהל של השלטון המרכזי הפרסי‬ ‫הממצא הקרמי שנמצא בחפירה מעיד כי האתר‬ ‫דווקא‪ ,‬ולא מערכת מצודות מתקופת הברזל‪.‬‬ ‫שימש במהלך המאה הה' לפסה"נ וניטש ככל הנראה‬ ‫סקר נוסף נערך באתר בראשית שנות האלפיים‪ ,‬ע"י‬ ‫כבר במהלך התקופה הפרסית‪ ,‬בראשית המאה הד'‪.‬‬ ‫וייס‪ ,‬זיסו וסולימני במסגרת מפת סקר נס הרים (וייס‪,‬‬ ‫במהלך המאה הא' לפסה"נ שוקם האתר והושמש‬ ‫זיסו וסולימני ‪ .)110 :2004‬גם כאן סברו הסוקרים כי‬ ‫מחדש למגורים למשך תקופה קצרה‪ .‬ממצא מועט‬ ‫מדובר במצודה מתק' הברזל ‪.II‬‬ ‫נוסף מהתקופה הביזאנטית‪ ,‬מעיד על התיישבות‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬ביצע מזר‪ ,‬ביחד עם ע' וכטל‪,‬‬ ‫דלה בתקופה זו‪ ,‬אולי שימוש בשרידי האתר כתאי‬ ‫חפירת בדיקה בחר' ערש‪ ,‬המזוהה על־ידיו כמצודה‬ ‫נזירים ומכאן גם שמו ‪ -‬דיר בעל‪.‬‬ ‫הצפונית מבין שרשרת המצודות‪ ,‬על־מנת לאשש את‬ ‫טענתו כי אכן מדובר במצודת צבא ומינהל מתקופת‬ ‫תולדות המחקר‬ ‫הברזל ולא מהתקופה הפרסית‪ .‬אולם‪ ,‬תוצאות‬ ‫האתר בחורבת דיר בעל נסקר בעבר במסגרת סקר‬ ‫החפירה היו הפוכות והבהירו סופית כי יש לתארך‬ ‫החרום (כוכבי תשל"ב‪ ,41 :‬אתר מס' ‪ .)28‬כוכבי‬ ‫את האתר לתקופה הפרסית‪ ,‬למאה הד' לפסה"נ‬ ‫מזהה במקום מצודה רבועה בעלת חומת סוגרים‬ ‫( ‪ .)Mazar & Wachtel 2015‬יחד עם זאת‪ ,‬מזר ממשיך‬ ‫עם חצר פנימית‪ ,‬אותה הוא מתארך לתקופת‬ ‫להחזיק בדעה כי את חורבת דיר בעל יש לתארך‬ ‫הברזל ‪.II‬‬ ‫לתקופת הברזל ‪ ,II‬וכי יש לשייכה למערכת מצודות‬ ‫בראשית שנות השמונים‪ ,‬בעקבות חפירותיו בחר'‬ ‫צבא ומינהל של ממלכת יהודה (שם‪ :‬עמ' ‪,238‬‬ ‫אבו תויין‪ ,‬מזהה מזר (מזר תשמ"א; ‪)Mazar 1982‬‬ ‫הערה ‪.)6‬‬ ‫שרשרת של מצודות צבא ומינהל של ממלכת יהודה‬ ‫‪11‬‬ ‫חורבת דיר בעל ‬ ‫להלן יוצג שלב השימוש העיקרי באתר (שכבה ‪- )II‬‬ ‫שתי עונות החפירה בדיר בעל‪ ,‬שבמסגרתן נחפר‬ ‫בניית המצודה הפרסית‪.‬‬ ‫האתר כולו‪ ,‬העלו ממצאים חדשים רבים המשנים כליל‬ ‫האתר התגלה כשהוא מכוסה כולו במפולות אבנים‪,‬‬ ‫את הבנתנו את האתר‪ ,‬את תארוכו ונסיבות הקמתו‪,‬‬ ‫ובהן כמויות אדירות של אבן אשר חתמו את כל חדרי‬ ‫ומאירים באור חדש את שאלת מחקר המצודות‪.‬‬ ‫המכלול (איור ‪ .)2‬בחצר המכלול נמצאו מפולות האבן‬ ‫לצד הקירות‪ ,‬בעוד מרכז החצר נותר פתוח וכמעט ללא‬ ‫החפירה‬ ‫מפולות‪ .‬נראה שמפולות אלה נובעות מהתמוטטות‬ ‫ארכיטקטורה וסטרטיגרפיה‬ ‫של קירות המבנה‪ ,‬אשר קרסו פנימה אל תוך חדרי‬ ‫במהלך החפירה בדיר בעל הובחנו באתר שלושה‬ ‫המגורים‪ .‬לנוכח ההשתמרות הגבוהה של קירות‬ ‫שלבי שימוש עיקריים‪ :‬שכבה ‪ - III‬כוללת שרידי‬ ‫המכלול‪ ,‬ייתכן שאבני המפולת הרבות מהוות עדות‬ ‫מבנה גדול מתקופת הברונזה הקדומה ‪ ,I‬אשר נפגע‬ ‫לקיומה של קומה נוספת‪ .‬חלק גדול מקירות המתחם‬ ‫מאוד בעקבות בניית המבנה של שכבה ‪ II‬באופן שרק‬ ‫נראו עוד בטרם החפירה‪ ,‬באופן שאפשר לסוקרים‬ ‫חלקו הדרומי‪-‬מערבי של המבנה שרד‪ .‬שכבה ‪- II‬‬ ‫השונים לזהות את המתאר הרבוע של המכלול ואת‬ ‫שלב ייסוד המצודה הפרסית‪ .‬שכבה ‪ - I‬שלב שימוש‬ ‫תבנית חומת הסוגרים‪ ,‬ואף לזהות חלק מהסוגרים‪.‬‬ ‫מאוחר במבנה המצודה‪.‬‬ ‫‪ 2‬דיר בעל בראשית החפירה‪ .‬מבט מצפון‪-‬מערב‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 3‬דיר בעל בסיום החפירה‪ .‬מבט מצפון‪-‬מערב‬ ‫‪ 4‬דיר בעל בסיום החפירה‪ .‬מבט מצפון אל שער הכניסה‬ ‫הסוגרים היא כמעט רבועה‪ ,‬כשאורך הקיר הצפוני הוא‬ ‫עם הסרת מפולות האבן נתגלה מכלול המצודה כולו‬ ‫‪ 31‬מ'‪ ,‬המערבי ‪ 35‬מ'‪ ,‬הדרומי ‪ 28‬מ' והמזרחי ‪ 29‬מ'‬ ‫על תכניתו ומאפייניו הייחודיים (איורים ‪.)5-3‬‬ ‫(ממדים חיצוניים)‪.‬‬ ‫מכלול המצודה משתרע על פני שטח של כ־‪ 1000‬מ"ר‪.‬‬ ‫הקירות החיצוניים של המצודה‪ ,‬ששרדו לגובה של‬ ‫המצודה בנויה כחומת סוגרים המורכבת מתאי‬ ‫כ־‪ 2‬מ'‪ ,‬בנויים משני פנים של אבני גוויל בינוניות‬ ‫מגורים התוחמת חצר פנימית קטורה‪ .‬תכנית חומת‬ ‫‪13‬‬ ‫חורבת דיר בעל ‬ ‫‪ 5‬דיר בעל‪ .‬תכנית קו‬ ‫מסודרת‪ .‬מן החפירה עולה כי הם נחסמו עוד במהלך‬ ‫שהוקצעו והותאמו בבנייה‪ .‬עוביים של הקירות‬ ‫תקופת השימוש העיקרית של האתר (שכבה ‪ .)II‬לא‬ ‫החיצונים נע בין ‪ 1.30‬ל־‪ 1.50‬מ'‪ .‬פינות הקירות נבנו‬ ‫נמצאה חסימה דומה בשער הכניסה הראשי‪ .‬שמונה‬ ‫באבני גוויל גדולות במיוחד ושולבו בשיטת ראשים‬ ‫פתחים נוספים שרוחבם כ־‪ 1.00‬מ'‪ ,‬נקבעו בקירות‬ ‫ופתינים‪ .‬הקירות הפנימיים של חומת הסוגרים‪,‬‬ ‫המצודה הפונים לחצר‪ .‬פתחים אלה הובילו מהחצר‬ ‫הפונים לחצר‪ ,‬נבנו גם הם בשני פנים‪ ,‬אולם הם עבים‬ ‫הפנימית אל חדרי הסוגרים‪.‬‬ ‫פחות ועוביים עומד על ‪ 1.00‬מ'‪ .‬בדופן המערבית‬ ‫תכנית המצודה מעידה כי אין מדובר בבנייה‬ ‫של המצודה‪ ,‬סמוך לפינה הדרומית‪-‬מערבית שלה‪,‬‬ ‫אקלקטית של מבנה שנבנה לאורך זמן‪ ,‬אלא על‬ ‫נחשף שער ארבעה תאים שהשתמר לגובה של כ־‪1.8‬‬ ‫מתחם מתוכנן היטב‪ ,‬אשר עוד בטרם הבנייה‬ ‫מ'‪ .‬מן השער נכנסים אל החצר הפנימית‪ .‬לצד השער‬ ‫נקבעו בו צורת הסוגרים‪ ,‬מבנה השער והפונקציות‬ ‫הראשי נתגלו ארבעה פתחים נוספים אשר היו‬ ‫השונות של חדרי המבנה‪ ,‬וכיצד הם משתלבים זה‬ ‫קבועים בדפנות החיצוניים של המצודה‪ .‬שני פתחים‬ ‫בזה‪ .‬המתחם כולו‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬נבנה "ביד אחת"‬ ‫נתגלו בקיר המערבי‪ ,‬אחד בקיר הדרומי ואחד בקיר‬ ‫ובפרק זמן קצר‪.‬‬ ‫המזרחי‪ .‬פתחים אלה נמצאו כשהם חסומים בבנייה‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪14‬‬ ‫הותקן אמבט ישיבה בנוי ומטויח היטב העשוי בטיח‪,‬‬ ‫תיאור מבנה המצודה‬ ‫ככל הנראה הידראולי‪ ,‬שצבעו לבן‪-‬אפרפר (איור ‪.)6‬‬ ‫הכנף הצפונית ושער הכניסה‪ :‬כנף זו כוללת יחידת‬ ‫למתקן‪ ,‬שצורתו אובאלית‪ ,‬אורכו ‪ 1.10‬מ' ורוחבו‬ ‫סוגר אחת ארוכה המשתרעת מהפינה הצפונית‪-‬‬ ‫‪ 0.90‬מ'‪ ,‬דרגש ישיבה צר שהושען אל קיר הסוגר‪.‬‬ ‫מזרחית של האתר ועד שער הכניסה‪ .‬אורכו של הסוגר‬ ‫הדרגש היה מוגבה בכ־‪ 0.30‬מ' מאגן האמבט ואפשר‬ ‫‪ 18.5‬מ' ורוחבו ‪ 4‬מ' (ממדים פנימיים)‪ ,‬ולו כניסה אחת‬ ‫רחצה תוך ישיבה נוחה עליו‪ .‬לצד המתקן נמצא מתקן‬ ‫הפונה אל החצר הפנימית‪ .‬חלל הסוגר חולק לשלושה‬ ‫"חימום" קטן הבנוי משתי אבנים זקופות שעליהן ניתן‬ ‫חדרים על־ידי קירות מחיצה‪ ,‬באופן שחילק את המרחב‬ ‫היה להניח‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כלי או קערה לחימום המים‪.‬‬ ‫הפנימי של הסוגר למרחב מרכזי (‪ 4×11‬מ') ולצדו שני‬ ‫בין אבני מתקן "החימום" נתגלתה שכבת מילוי של‬ ‫חדרים נוספים‪ ,‬מזרחי (‪ 4×3‬מ') ומערבי (‪ 4×3.5‬מ')‪.‬‬ ‫אפר שחור ופחם‪ ,‬אשר העידה כי מתקן זה שימש ללא‬ ‫שני פתחים שהיו קבועים בקירות המחיצה הובילו‬ ‫ספק לבעירה‪.‬‬ ‫מהמרחב המרכזי אל שני החדרים הצדדים‪ .‬רצפות‬ ‫שער הכניסה‪ :‬בדופן הצפונית של המצודה‪ ,‬בין‬ ‫הסוגר‪ ,‬שהיו עשויות עפר מהודק שהונח על־גבי הסלע‪,‬‬ ‫הסוגר הצפוני והסוגר שממערב לו‪ ,‬נקבע שער‬ ‫היו נמוכות בכ־‪ 0.50‬מ' ממפלס החצר הפנימית של‬ ‫הכניסה למצודה‪ .‬השער‪ ,‬מטיפוס שער ארבעה תאים‪,‬‬ ‫המצודה‪ .‬עובדה זו הביאה להתקנתן של שתי מדרגות‬ ‫השתמר לגובה של ‪ 1.8‬מ' ממפלס הרצפה‪ .‬בכל אחת‬ ‫שנקבעו בכניסה לחדר הסוגר‪ .‬לצד הכניסה והמדרגות‪,‬‬ ‫‪ 6‬דיר בעל‪ .‬אמבט ישיבה מטויח ולידו מתקן לחימום‪ .‬מבט מצפון‬ ‫‪15‬‬ ‫חורבת דיר בעל ‬ ‫בפינתו הצפונית‪-‬מזרחית של החדר‪ .‬פתח נוסף‬ ‫מכנפי השער נקבעו שלוש אומנות היוצרות שלושה‬ ‫המצוי בחדר‪ ,‬ונסתם באופן מכוון‪ ,‬נקבע בקיר‬ ‫מפתחים וארבעה תאים‪ .‬רוחב מעבר השער ומפתחי‬ ‫החיצוני של החדר ופונה אל מחוץ למתחם‪ .‬לצד‬ ‫הכניסות עומד על ‪ 2‬מ'‪ ,‬ואילו אורך השער כולו מקצה‬ ‫הכניסה לחדר הסוגר מכיוון החצר הפנימית‪ ,‬נחשף‬ ‫לקצה הוא ‪ 6.5‬מ'‪ .‬גודלם של שני התאים הקדמיים‬ ‫בחפירה מתקן בעירה הבנוי משתי אבנים שהונחו‬ ‫(הצפוניים) הינו ‪ 1.5×2‬מ'‪ ,‬והם גדולים מעט יותר‬ ‫בניצב כשעליהן שרידי טיח לבן‪ .‬גם כאן נמצאו‬ ‫מהתאים הפנימיים‪ ,‬שגודלם ‪ 1×1‬מ'‪ .‬השער שנחשף‬ ‫עדויות ברורות לשריפה בין שתי האבנים‪.‬‬ ‫במצודה הוא יוצא דופן מבין שערי התקופה המוכרים‬ ‫הכנף הדרומית‪ :‬בכנף זו של המצודה מצויים שני חדרי‬ ‫לנו‪ ,‬ומעיד על מאפיינים צבאיים ממש‪.‬‬ ‫סוגרים‪ ,‬המשתרעים מהפינה הדרומית‪-‬מערבית של‬ ‫הכנף המערבית‪ :‬כנף זו של המצודה‪ ,‬המשתרעת‬ ‫המצודה ועד למפגש עם הכנף המזרחית‪ .‬בין שני‬ ‫מהפינה הצפונית‪-‬מערבית ועד הפינה הדרומית‪-‬‬ ‫הסוגרים מפריד קיר מחיצה ובו פתח המאפשר מעבר‬ ‫מערבית‪ ,‬כוללת שלושה חדרי סוגרים נפרדים‪ .‬חדר‬ ‫ביניהם‪ .‬הסוגר שממזרח להם‪ ,‬בפינה הדרומית‪-‬‬ ‫הסוגר הדרומי‪-‬מערבי שייך כבר‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬ ‫מזרחית של המצודה‪ ,‬שייך כבר למכלול הבנייה של‬ ‫לכנף הדרומית של המצודה‪ .‬חדר הסוגר הצפוני בנוי‬ ‫הכנף המזרחית‪ .‬אורכו של חדר הסוגר המערבי ‪ 10‬מ'‬ ‫כשהוא נסמך אל שער הכניסה ממערב‪ .‬אורכו ‪ 7.00‬מ'‬ ‫ורוחבו ‪ 3.5‬מ' והוא מחולק על־ידי קיר מחיצה עם‬ ‫ורוחבו ‪ 4.00‬מ'‪ .‬הכניסה אל חדר הסוגר מהחצר‬ ‫פתח לשני מרחבים‪ :‬מרחב מרכזי (‪ 3.5×6‬מ') וחדר‬ ‫הפנימית מותקנת בפינה הדרומית‪-‬מזרחית שלו‪ ,‬מיד‬ ‫צדדי (‪ 3.5×3.5‬מ')‪ .‬הכניסה לחדר הסוגר היא מהחצר‬ ‫אחרי מעבר שער הכניסה למצודה‪ .‬רצפת חדר הסוגר‬ ‫אל המרחב המרכזי‪ .‬פתח חסום הפונה החוצה‪ ,‬נמצא‬ ‫הושתתה על הסלע אשר עובד והוחלק‪ .‬בצדו הצפוני‬ ‫בפינה הדרומית‪-‬מזרחית של הסוגר‪ .‬לא נתגלו‬ ‫של חדר הסוגר‪ ,‬הסלע משופע בחדות באופן היוצר‬ ‫מתקנים כלשהם על רצפות החדר‪.‬‬ ‫אזור משוקע בחדר‪ .‬בתוך הסוגר נתגלה מתקן בעירה‬ ‫חדר הסוגר המזרחי זהה בגודלו לזה שממערב‪.‬‬ ‫בנוי מאבנים שהונחו בניצב וטויחו בטיח לבן‪ .‬למתקן‬ ‫אורכו ‪ 10‬מ' ורוחבו ‪ 3.5‬מ'‪ .‬גם הוא מחולק על־ידי‬ ‫שני תאי בעירה שבתוכם נתגלתה כמות גדולה של‬ ‫קיר מחיצה עם פתח לשני מרחבים‪ .‬מרחב מרכזי‬ ‫אפר ופחם‪ .‬בפינה הדרומית‪-‬מערבית של החדר‪ ,‬נבנה‬ ‫(‪ 3.5×7.5‬מ') וחדר צדדי (‪ 3.5×2.0‬מ')‪ .‬הכניסה‬ ‫מתקן נוסף (‪ 1.00×1.5‬מ') ששימש כספסל או דרגש‪,‬‬ ‫לחדר הסוגר היא מהחצר אל המרחב המרכזי‪ .‬רצפת‬ ‫כשלצדו מתקן בנוי באבנים שייתכן ששימש לאיסום‪.‬‬ ‫המרחב המרכזי שבסוגר הייתה עשויה מעפר מהודק‪.‬‬ ‫חדר הסוגר שמדרום הינו יחידת סוגר אחת ארוכה‪,‬‬ ‫על גבי הרצפה נחשפו בחפירה מספר מתקנים ומוקדי‬ ‫שאורכה ‪ 13‬מ' ורוחבה ‪ 3.5‬מ'‪ ,‬המחולקת על־ידי קירות‬ ‫שריפה‪ ,‬כשלצדם שכבה עבה של אפר שהעידה על‬ ‫מחיצה לשלוש יחידות משנה‪ :‬מרחב מרכזי (‪ 3.5×7.5‬מ')‬ ‫שימוש רב באש בסוגר זה‪ ,‬ייתכן לצרכי תעשיה‬ ‫ושני חדרים קטנים משני צדיו (‪ 3.5×2‬מ')‪.‬‬ ‫כלשהי‪ .‬לצד מוקדי האש נחשף גם כאן מתקן בעירה‪,‬‬ ‫הכניסה אל החדרים הצדדיים היא מהמרחב המרכזי‪.‬‬ ‫הבנוי משתי אבנים ניצבות‪ ,‬אשר נבנה אל מול פתח‬ ‫לסוגר כניסה אחת הקבועה במרחב המרכזי ופונה‬ ‫הכניסה בצמוד לקיר החיצוני של הסוגר‪.‬‬ ‫לחצר הפנימית‪ ,‬ופתח נוסף אשר נסתם באופן מכוון‬ ‫הכנף המזרחית‪ :‬הכנף המזרחית של המצודה מורכבת‬ ‫ופונה כלפי חוץ‪ ,‬אל מחוץ למתחם‪ .‬בסוגר זה לא‬ ‫משני סוגרים ארוכים המשתרעים מהפינה הדרומית‪-‬‬ ‫התגלו מתקנים כלשהם למעט נישה גדולה שנקבעה‬ ‫מזרחית של המצודה ועד למפגש עם הכנף הצפונית‪,‬‬ ‫בקיר הצפוני‪.‬‬ ‫ללא חלוקת משנה בכל אחד מהסוגרים‪ .‬בין שני‬ ‫חדר הסוגר שמדרום הינו חדר רבוע שגודלו ‪ 3.5×4‬מ'‬ ‫הסוגרים חוצץ קיר‪ ,‬ללא אפשרות מעבר ביניהם‪.‬‬ ‫ולו פתח כניסה הפונה לחצר הפנימית‪ ,‬והוא קבוע‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪16‬‬ ‫ממפלס יתר החצר‪ .‬בחדר זה נתגלה מתקן של מכתש‬ ‫חדר הסוגר הדרומי אורכו ‪ 11‬מ' ורוחבו ‪ 3.5‬מ'‪ .‬פתח‬ ‫אבן שסותת ועובד בתוך מונוליט של אבן‪ .‬מונוליט זה‬ ‫כניסה הקבוע בפינה הדרומית‪-‬מזרחית של החצר‬ ‫היה משוקע ברצפת העפר המהודק של החדר‪ .‬בחתך‬ ‫הפנימית‪ ,‬מוביל פנימה מהחצר אל חדר הסוגר‪ .‬פתח‬ ‫בדיקה שבוצע מתחת לרצפה‪ ,‬נחשף טבון ששימש‪,‬‬ ‫נוסף הפונה החוצה אל מחוץ למצודה‪ ,‬נקבע בפינה‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬בשלב שלפני בניית החדר‪.‬‬ ‫הצפונית‪-‬מזרחית של הסוגר‪ .‬כמו כל יתר פתחי‬ ‫לבד ממתקנים אלה‪ ,‬נמצאו ברחבת החצר מתקנים‬ ‫היציאה מהסוגרים החוצה‪ ,‬נמצא גם פתח זה חסום‪.‬‬ ‫נוספים מטיפוסים שונים‪ .‬בצד המערבי של החצר‪ ,‬ליד‬ ‫אולם‪ ,‬בניגוד לשאר חסימות הפתחים‪ ,‬החסימה כאן‬ ‫הקיר המערבי‪ ,‬נחשפו שלושה טבונים ולצדם מתקן‬ ‫לא הייתה על־ידי בנייה מסיבית במעבר הפתח‪ ,‬אלא‬ ‫בנוי ששימש כדרגש או ספסל שעליו ניתן להניח‬ ‫על־ידי הנחת לוח אבן גדול בצדו החיצוני‪ .‬צדו הצפוני‬ ‫כלים‪ .‬בצד המזרחי של החצר נתגלה מתקן נוסף‬ ‫של חדר הסוגר‪ ,‬מול הפתח הסתום‪ ,‬היה מרוצף ברצפת‬ ‫שדופן באבן ובחרסים‪ ,‬ושימש‪ ,‬יש להניח‪ ,‬לאיסום‬ ‫לוחות אבן ועליה נחשף בחפירה קנקן שלם לרפאות‪.‬‬ ‫של גרעיני תבואה‪ .‬לא נמצאו‪ ,‬בחצר המצודה בפרט‪,‬‬ ‫חדר הסוגר הצפוני אורכו ‪ 9.5‬מ' ורוחבו ‪ 3.5‬מ'‪ .‬פתח‬ ‫או בשאר חדרי המצודה בכלל‪ ,‬בורות לאגירת מים‪.‬‬ ‫הכניסה אליו מהחצר הפנימית נקבע במרכז החדר‪.‬‬ ‫לא נתגלו מתקנים כלשהם בחדר סוגר זה‪ .‬רצפת‬ ‫הממצא‬ ‫הסלע בצדו הצפוני של החדר היא גבוהה מאוד‬ ‫הממצא הארכיאולוגי העשיר שהתגלה בחפירה כולל‬ ‫ובולטת מהמפלס בשאר החדר‪ .‬יש להניח כי במקום‬ ‫מגוון רחב של כלי חרס‪ ,‬רובם ככולם מייצור מקומי‬ ‫זה היה קיר תמך נמוך‪ ,‬שלא השתמר‪ ,‬אשר תמך‬ ‫וכן חפצי מתכת רבים‪ ,‬כלי שחיקה וכתישה‪ ,‬שבר‬ ‫ברצפת העפר המהודק בצד זה של החדר‪.‬‬ ‫של קערת תמרוקים‪ ,‬ועוד‪ .‬לא התגלו באתר טביעות‬ ‫החצר הפנימית‪ :‬לחצר תכנית כמעט רבועה הנגזרת‬ ‫חותם על ידיות קנקנים או מטבעות‪.‬‬ ‫ממבנה הסוגרים‪ .‬אורך הצד הצפוני של החצר הוא ‪ 19‬מ'‪,‬‬ ‫כלי החרס‪ :‬הממצא הקרמי (לוחות ‪ 1‬ו־‪ )2‬מלמד על‬ ‫המערבי ‪ 20.5‬מ'‪ ,‬הדרומי ‪ 17‬מ'‪ ,‬והמזרחי ‪ 17‬מ'‪.‬‬ ‫מכלול הומוגני מבחינה כרונולוגית‪ ,‬המשקף פרק זמן‬ ‫הכניסה אל המצודה היא דרך שער ארבעת התאים‬ ‫קצר יחסית שבו התקיים האתר במהלך המאה הה'‬ ‫אל החצר‪ ,‬וממנה מעבר דרך שמונה פתחים שונים‬ ‫לפסה"נ‪ ,‬ואשר ניטש ככל הנראה לא יאוחר מראשית‬ ‫אל חדרי הסוגרים‪ .‬רצפת עפר מהודק שהושתתה‬ ‫המאה הד' לפסה"נ‪ .‬מרבית הממצא התגלה על רצפות‬ ‫על סלע האם‪ ,‬השלימה את פני הסלע ומהווה את‬ ‫שכבה ‪ II‬של האתר בתוך תאי המגורים שבחומת‬ ‫רצפת החצר‪ .‬במקומות מסוימים ניתן לזהות סיתות‬ ‫הסוגרים‪ ,‬ומקצתו בחצר הקטורה‪ .‬רוב הממצא מורכב‬ ‫והחלקה של פני הסלע‪ .‬מרכז החצר מהווה את שיא‬ ‫מכלי יום־יום‪ ,‬כמו קערות‪ ,‬סירי בישול‪ ,‬קדרות‪ ,‬קנקנים‪,‬‬ ‫הכיפה‪ ,‬עליה נבנה מבנה המצודה‪ .‬בשל כך‪ ,‬רצפת‬ ‫פכים ונרות‪ .‬כ־‪ 15‬כלים שלמים הניתנים לרפאות התגלו‬ ‫החצר גבוהה בממוצע בכ־‪ 0.5‬מ' מרצפות חדרי‬ ‫באתרם על רצפות המתחם‪ .‬מכלולים דומים של כלי‬ ‫הסוגרים‪ ,‬הבנויים כלפי מדרונות הכיפה‪.‬‬ ‫חרס מהתקופה הנידונה נמצאו באתרים רבים נוספים‬ ‫במהלך תקופת הפעילות והשימוש במצודה (שכבה ‪)II‬‬ ‫בסביבות ירושלים ובתחומי יהודה (וראה למשל‪:‬‬ ‫נבנו שני חדרים נוספים בתחום החצר המצמצמים‬ ‫‪Stern 1982: 96–137; Zuckerman 2012: 31–50; Ben-‬‬ ‫מעט את ממדיה‪ .‬חדר אחד (‪ 3.5×4‬מ') נבנה בפינה‬ ‫‪.)Arieh 2000: 6–19‬‬ ‫הצפונית‪-‬מזרחית של החצר‪ .‬חדר שני (‪ 3×6.5‬מ') נבנה‬ ‫חפצי מתכת‪ :‬ממצא חפצי המתכת (לוח ‪ )3‬הוא‬ ‫בצד המזרחי של החצר אל מול פתח הסוגר המזרחי‪.‬‬ ‫מגוון מאוד ובעל משמעות להבנת אופיו של האתר‪.‬‬ ‫הכניסה אל חדר זה היא דרך שתי מדרגות היורדות‬ ‫המכלול כולל כלים עשויים ברזל וחפצים מברונזה‪.‬‬ ‫אל מפלס רצפת החדר‪ ,‬המצויה במפלס נמוך יותר‬ ‫‪17‬‬ ‫חורבת דיר בעל ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לוח ‪ .1‬קערות ומורטריות‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪18‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לוח ‪ .2‬קדרות סירי בישול וקנקנים‬ ‫‪19‬‬ ‫חורבת דיר בעל ‬ ‫לוח ‪ .3‬חפצי מתכת‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪20‬‬ ‫שרשרת מצודות צבא ומינהל של ממלכת יהודה‪,‬‬ ‫מבין חפצי הברזל ניתן למנות גרזן עבודה‪ ,‬ראשי חץ‬ ‫מהמאות הח' והז' לפסה"נ במורדות המערביים של‬ ‫וחנית‪ ,‬מסמרים וסכין‪ .‬חפצי הברונזה כוללים סיכות‬ ‫הר יהודה‪ ,‬ומעיד על קיומה של מערכת מצודות‬ ‫רכיסה‪ ,‬מקלות כחל‪ ,‬טבעות ואף מספר קשקשי‬ ‫אחרת שיש לשייכה לתקופה הפרסית דווקא‪.‬‬ ‫שריון‪ .‬מגוון החפצים מלמד על מכלול ביתי במהותו‬ ‫כהשלמה לחפירה בחורבת דיר בעל‪ ,‬עורכת יחידת‬ ‫לצד עדות לקיומו של אלמנט צבאי באתר‪.‬‬ ‫קמ"ט ארכיאולוגיה סקרים משלימים‪ ,‬בהם אנו חוזרים‬ ‫ובוחנים מחדש את כלל האתרים שזוהו במחקר‬ ‫סיכום‬ ‫כמתוארכים לתקופת הברזל והתקופה הפרסית‪.‬‬ ‫תוצאות החפירה בחורבת דיר בעל מלמדות כי‬ ‫תוצאות ראשונות של הסקר מלמדות על יישובים‬ ‫האתר נוסד בתקופה הפרסית במהלך המאה הה'‬ ‫רבים שתוארכו לתקופת הברזל בלבד אך מתברר‬ ‫לפסה"נ ופעל במשך פרק זמן קצר יחסית‪ ,‬עד לא‬ ‫שהמשיכו להתקיים גם בתקופה הפרסית‪ ,‬לצד אתרים‬ ‫יאוחר מראשית המאה הד' לפסה"נ‪ .‬לעובדה זו‬ ‫רבים אחרים שנוסדו בתקופה הפרסית (איור ‪.)7‬‬ ‫השלכות קרדינאליות על הבנת תמונת היישוב‬ ‫אתר זה מצטרף לשורה ארוכה של אתרים מהתקופה‬ ‫והאדמיניסטרציה ביהודה‪ ,‬הן של התקופה הפרסית‬ ‫הפרסית‪ ,‬מצודות ויישובים כפריים‪ ,‬ההולכים‬ ‫והן של התקופה הקודמת לה‪ ,‬תקופת הברזל ‪ II‬ב'‪-‬ג'‪.‬‬ ‫ונחשפים בשנים האחרונות בתחום שטחי פחוות‬ ‫שיוכו של האתר בדיר בעל לתקופה הפרסית‪ ,‬ביחד‬ ‫יהוד שמדרום לירושלים‪ ,‬ואשר מחדדים את התמונה‬ ‫עם החפירה בחר' ערש (‪,)Mazar & Wachtel 2015‬‬ ‫היישובית והמנהלית של הפחווה‪.‬‬ ‫חותם סופית את הגולל על התיאוריה המזהה‬ ‫‪ 7‬דיר בעל תצ"א‪ .‬תפוצת אתרים פרסיים‬ 21 ‫חורבת דיר בעל‬ Mazar 1982 ‫בבליוגרפיה‬ A. Mazar, “Khirbet Abu et-Twein: An Israelite ‫ברוך תשנ"ו‬ Fortress in the Hebron Hills” PEQ 114, pp. ‫ מצודה מתקופת הברזל בצפון מערב‬- ‫ "ח'רבת אל־עיד‬,‫'ברוך‬ 87–109. .‫ מחקרי יהודה ושומרון‬,)‫ בתוך י' אשל (עורך‬,"‫הר חברון‬ Mazar & Wachtel 2015 .56-49 '‫ עמ‬,‫ אריאל‬,‫דברי הכנס השישי‬ A. Mazar and I. Wachtel, “Hurvat Eres: A Fourth- 2004 ‫ זיסו וסולימני‬,‫וייס‬ Centurry BCE Fortress West of Jerusalem”, IEJ .‫ ירושלים‬,‫ מפת נס הרים‬,‫ ב' זיסו וג' סולימני‬,‫ד' וייס‬ 65, pp. 214–244. ‫כוכבי תשל"ב‬ Stern 1982 ,)‫ בתוך מ' כוכבי (עורך‬,"‫ "הסקר בארץ יהודה‬, ‫מ' כוכבי‬ E. Stern, Material Culture of Land of the Bible in the ,‫ סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח‬- ‫יהודה שומרון וגולן‬ Persian Period 538 – 332 B.C., Warminster. .241-195 '‫ עמ‬,‫ירושלים‬ Zuckerman 2012 ‫מזר תשמ"א‬ S. Zuckerman, “The Pottery of Stratum 9 (the ‫ "החפירות בחרבת אבו א־תוין ומערך המצודות‬,‫ע' מזר‬ Persian Period)”, in A. De Groot and H. Bernick- .249-229 '‫ עמ‬,‫ ארץ ישראל ט"ו‬,"‫הישראליות בהרי יהודה‬ Greenberg (eds.), Excavations in the City of Ben-Arieh 2000 David 1978 – 1985 Directed by Yigal Shiloh. vol. S. Ben-Arieh, “Salvage Excavations Near The VII B, Jerusalem. Holyland Hotel”, Atiqot 40, pp. 1–24. Hoglund 1992 K.G. Hoglund, Acheamenid Imperial Administration in Syria-Palestine and the Missions of Ezra and Nehemuah, Atlanta. ‫‪23‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! היישוב משני עברי עמק האלה‬ ‫‪1‬‬ ‫מהתקופה הפרסית ועד התקופה החשמונאית‬ ‫דבי סנדהוס‬ ‫אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות‬ ‫ארכיאולוגיה ושאלת הגדרת הגבולות‬ ‫הקדמה‬ ‫מהתקופות הפרסית וההלניסטית‬ ‫על־פי העדות מהמקורות הכתובים‪ ,‬פרק הזמן שבין‬ ‫רבים ניסו להתמודד עם שאלת הגבולות מהתקופה‬ ‫התקופה הפרסית לבין התקופה החשמונאית בארץ‬ ‫הפרסית ואילך (לדוגמא אבי יונה וספראי ‪;1966‬‬ ‫ישראל היה תקופה של חוסר יציבות ומשבר‪ .‬סיכום‬ ‫ברלין ‪ ;1997‬ליפשיץ ‪ ;2005‬שטרן ‪ ;2001‬טל ‪:2006‬‬ ‫קצר של המאורעות ההיסטוריים־פוליטיים‪ ,‬כפי שאנו‬ ‫‪ ;12-11‬ליפשיץ וטל ‪ ;2007‬פינקלשטיין ‪ ;2010‬קלונר‬ ‫מכירים ממקורות אלה‪ ,‬מדגים זאת היטב‪ .‬ניתן למנות‬ ‫‪ .)2015‬רוב המחקרים התבססו על העדות הכתובה‪,‬‬ ‫בין אלה את הכיבוש הפרסי‪ ,‬ניצחון אלכסנדר מוקדון‪,‬‬ ‫לדוגמה — ספר עזרה ונחמיה‪ ,‬כתבי דיואדורוס‬ ‫"מלחמות הדיאדוכים"‪ ,‬שש ה"מלחמות הסוריות"‬ ‫ויוספוס‪ ,‬פפירוסים כמו פפירוס ריינר ועוד (לרשימה‬ ‫ו"מלחמות היהודים" (שטרן ‪ ;1981‬קארטר ‪;1999‬‬ ‫מורחבת של מקורות ראו קוסמין ‪ 12-11 :2014‬וגם‬ ‫מאיירס וצ'רי ‪ ;17-7 :2012‬קוסמין ‪.)24-16 :2014‬‬ ‫שטרן ‪ ,)1993 ,1981‬על הממצא מסקרים (לדוגמא דגן‬ ‫לאירועים הגיאופוליטיים היתה בוודאי השפעה‬ ‫‪ ;2012 ;2011‬ליפשיץ ואחרים ‪ ;2014‬פאוסט ‪,)2007‬‬ ‫על תהליכים חברתיים‪ ,‬תרבותיים וכלכליים וקרוב‬ ‫ולעתים רחוקות על הממצא מחפירות ארכיאולוגיות‬ ‫לוודאי שהם גם השפיעו על דגם ותפרוסת היישוב‬ ‫(פנטלקין וטל ‪.)2012‬‬ ‫במהלך פרק הזמן המדובר‪.‬‬ ‫בחינת סוגית הגבולות הפוליטיים באמצעות מחקר‬ ‫מצד אחד‪ ,‬תמורות היסטוריות־פוליטיות הובילו‬ ‫ארכיאולוגי הינה מורכבת מכיוון שגבולות אלה‬ ‫תדיר לתנועה גדולה של אנשים‪ :‬פליטים עזבו את‬ ‫אינם בהכרח חופפים גבולות כלכליים‪ ,‬תרבותיים או‬ ‫ביתם‪ ,‬חלקם הוגלו‪ ,‬אחרים עברו לכפר או לעיר‬ ‫דתיים‪ ,‬אותם קל לנו יותר לזהות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אף שאנו‬ ‫סמוכה ומשם התפזרו לכל עבר‪ ,‬לעתים לאזורים‬ ‫מכירים את התפרוסת המרחבית של ידיות נושאות‬ ‫קרובים‪ ,‬לעתים לאזורים רחוקים יותר עד בבל‬ ‫טביעות "יהוד" או "ירשלם" ממחקריהם של ליפשיץ‪,‬‬ ‫ומצרים ובחזרה‪ .‬חוקים ותקנות חדשות הובילו לכך‬ ‫ונדרהופט ואחרים (ליפשיץ וונדרהופט ‪;2011 ;2007‬‬ ‫שאדמות הועברו מיד ליד חדשות לבקרים‪ ,‬וגבולות‬ ‫בוצר וליפשיץ ‪ ,)2013‬תפרוסת המשקפת את המינהל‬ ‫פוליטיים ומנהלתיים צוירו מחדש‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש‬ ‫בפחוות יהוד בתקופות הפרסית וההלניסטית‪ ,‬אנחנו‬ ‫להכיר בכך שלעתים הבעלות על האדמה לא נשכחה‬ ‫לא יודעים אם היעדרם או הימצאותם של קנקנים‬ ‫למשך דורות‪ ,‬ובשקט‪ ,‬ללא הכרזות קבל עם ועדה‪,‬‬ ‫נושאי טביעות כאלה מהווים עדות להגדרת היישוב‬ ‫נעשו ניסיונות לחזור לכפרים ולשטחים שנותרו‬ ‫כ"שייך" או כ"לא שייך" לפחווה או לממלכה מסוימת‪.‬‬ ‫מאחור‪.‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 1‬מפת האתרים (אתרים המשמשים מקרה מבחן מסומנים במשולשים‪ ,‬אתרים נוספים מסומנים בריבועים)‬ ‫‪25‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫התמונה הארכיאולוגית באזור הייתה עד לא מזמן‬ ‫דוגמה דומה היא שימוש בכלי חרס שתפוצתם עשויה‬ ‫לא ברורה‪ ,‬וזאת מכמה סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬מקורם של‬ ‫לבטא העדפות תרבותיות‪ ,‬מעמדות חברתיים או קשרי‬ ‫מרבית הנתונים היה סקרים וחפירות קטנות‪ .‬בעיות‬ ‫מסחר‪ ,‬אך תרומתם לבחינת הגבולות הפוליטיים אינה‬ ‫ביכולת זיהוי החרסים שמקורם בסקר והכללת‬ ‫חד משמעית‪ .‬לבסוף‪ ,‬גם הממצא הנומיסמטי מעיד על‬ ‫מאות שנים תחת כותרת אחת ("הלניסטי")‪ ,‬היוו‬ ‫מסחר ואולי על מדיניות מוניטרית‪ ,‬וגם הוא אינו‬ ‫מכשול משמעותי שלא אפשר דיוק היסטורי והוביל‬ ‫מעיד בהכרח על גבולות פוליטיים‪.‬‬ ‫לעתים למסקנות כלליות מידי (סנדהוס וקריימרמן‬ ‫במאמר זה ברצוני להציע גישה מחקרית אחרת‬ ‫‪ ;202 :2017‬קריימרמן וסנדהוס בדפוס); שנית‪,‬‬ ‫הבוחנת תהליכי התיישבות באזורי ספר באמצעות‬ ‫סטרטיגרפיה מורכבת המתבטאת באופי בנייה‬ ‫בדיקה מדוקדקת של תהליכי יישוב‪ ,‬נטישה והרס‬ ‫המושתת על סלע הקרוב לפני השטח‪ ,‬שימוש חוזר‬ ‫בתוך אתרים רב־שכבתיים ורחבי היקף לאורך‬ ‫במבנים והיעדר שכבות חורבן‪ ,‬במקרים מסוימים‬ ‫תקופה ארוכה — במקרה שלנו כארבע מאות שנה‪,‬‬ ‫הקשו על הבנת הרצף הסטרטיגרפי; ולבסוף‪ ,‬ובמידה‬ ‫מהתקופה הפרסית ועד התקופה החשמונאית‪ .‬גישה‬ ‫מסוימת נגזרת משתי הסיבות שנמנו זה עתה‪ ,‬היעדר‬ ‫זו מבוססת על מחקרם של חוקרים דוגמת לה־מוטה‬ ‫מערכת טיפולוגית שיטתית של כלי חרס שתגדיר את‬ ‫ושיפר (‪ )1999‬וצוקרמן (‪ ,)2007‬הבוחנים ביטויים‬ ‫האופקים הכרונולוגיים‪.‬‬ ‫חומריים לתהליכי נטישה‪ ,‬הרס ודעיכה של יישובים‪.‬‬ ‫חפירות ארכיאולוגיות שנערכות בשנים האחרונות‬ ‫ההיגיון שעומד מאחורי הגישה הזאת גורס כי אם‬ ‫מאפשרות לראשונה הצצה לתוך השלבים השונים‬ ‫ניתן להבחין בתהליכי התיישבות שונים‪ ,‬שחוזרים‬ ‫של ההתיישבות בשפלה‪ .‬בזכות הרזולוציה של‬ ‫על עצמם באזורים מסוימים‪ ,‬ייתכן שאלו מבטאים‬ ‫החפירות והיקף השטח שנחשף‪ ,‬ניתן לעקוב אחרי‬ ‫שוני מנהלי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הגדרת גבולות מנהליים בין שתי‬ ‫שלבי החיים‪ ,‬הנטישה או החורבן של כל אתר בפרט‬ ‫יחידות מנהלתיות‪ ,‬איפרכיות‪ ,‬או טופרכיות נבדלות‪.‬‬ ‫ושל האזור כולו‪ .‬דפוסי התיישבות אלה נבחנו בגישה‬ ‫מאמר זה ממשיך את קו המחקר המוצג במאמרם של‬ ‫של "המשך הארוך" (בראודל ‪ — )1958‬כאמור‪ ,‬מן‬ ‫סנדהוס וקריימרמן (‪ ,)2017‬הבוחן את תהליכי יישוב‬ ‫התקופה הפרסית ועד התקופה החשמונאית‪.‬‬ ‫ונטישה במעבר בין התקופה הפרסית וההלניסטית‬ ‫בניית מערכת טיפולוגית־כרונולוגית של הקרמיקה‬ ‫ומרחיב את התמונה עד התקופה החשמונאית‪.‬‬ ‫מהתקופה והגדרת אופקים קרמיים הנעשית בימים אלה‬ ‫כחלק מעבודת הדוקטורט שלי‪ ,‬מהווה הבסיס לתארוך‬ ‫הצגת הממצא‬ ‫השכבות השונות‪ .‬הבחנה דיאכרונית זו לוקחת בחשבון‬ ‫השפלה המרכזית והדרומית‪ ,‬רצועה פורייה בין‬ ‫את מימד הזמן אך גם את מימד המרחב‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫מישור החוף ממערב‪ ,‬ההר ממזרח ובקעת באר־‬ ‫האופק הקרמי של המאות הג' והב' לפסה"נ באתרים‬ ‫שבע מדרום‪ ,‬הינה אזור גבול וצומת מרכזי של‬ ‫שמצפון לעמק האלה‪ ,‬שונה מזה המאפיין את האתרים‬ ‫דרכים עתיקות‪ .‬לגבולות הגיאוגרפיים של השפלה‬ ‫שמדרום לעמק (לדוגמא‪ :‬לוין ‪2003‬א; ‪2003‬ב'; סנדהוס‬ ‫השפעה על הגבולות הפוליטיים ולעתים התרבותיים‬ ‫‪ ;125-105 :2011‬סנדהוס‪ ,‬ארליך ופאוסט ‪-134 :2011‬‬ ‫שחצו אזור זה‪ .‬לפיכך‪ ,‬השפלה הינה מרחב אידאלי‬ ‫‪ ;144‬סנדהוס וקריימרמן ‪ ;2015‬שטרן ‪ ;2014‬שטרן‬ ‫לבחינת סוגיות העוסקות בגבולות מכל סוג שהוא‪,‬‬ ‫ואסבנד ‪ .)203-175 :2015‬כמו כן‪ ,‬הופעת כלים חדשים‬ ‫ובפרט גבולות מנהלתיים בין הפלכים השונים בתוך‬ ‫והיעלמם של אחרים זוהו במעבר בין המאה הד' למאה‬ ‫"סוריה ופניקיה" בתקופה התלמית או "קוילה סוריה‬ ‫הג' (סנדהוס וקריימרמן ‪ .)2015‬יש לציין שרוב החפירות‬ ‫ופניקיה" בתקופה הסלווקית‪ :‬פלך אידומאה‪ ,‬פלך‬ ‫עדיין בעיצומן וטרם פורסמו במלואן‪.‬‬ ‫אשדוד וארץ יהודה‪.‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪26‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬למרות שברוב המבנים יש עדות לשינויים‬ ‫תשעה אתרים ברדיוס של כ־‪ 30‬ק"מ הנמצאים משני‬ ‫פנימיים והגבהת רצפות‪ ,‬השינויים אינם אחידים‬ ‫עברי עמק האלה נבחרו כמקרה מבחן‪ .‬מצפון לעמק‬ ‫בכל המבנים ובחלק מהמבנים תועדו יותר שלבים‬ ‫האלה‪ :‬נחל זנוח‪ ,‬נחל ירמות‪ ,‬תל עזקה וחורבת‬ ‫בהשוואה לאחרים‪ .‬לדעת החופרים‪ ,‬מאפיינים אלה‬ ‫קיאפה‪ .‬מדרום לעמק האלה‪ :‬חורבת א־רסם‪,‬‬ ‫מרמזים על אופיו של היישוב‪ ,‬שהיה כפר קטן שבו כל‬ ‫אדרת‪ ,‬מרשה‪ ,‬אמציה ותל עיטון (איור ‪ ,1‬מסומנים‬ ‫משפחה בנתה את ביתה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשלב מסוים‪,‬‬ ‫במשולשים)‪ .‬הסיבה לבחירת אתרים אלה היא‬ ‫המבנים חוברו ליחידה אחת על־ידי גדרות‪ ,‬וכתוצאה‬ ‫שנערכו בהם חפירות רחבות היקף‪ ,‬ואופי החפירה‬ ‫מכך אזור המגורים נתחם במעין חומה היקפית‪.‬‬ ‫שלהם מאפשר הבחנה בתהליכי יישוב‪/‬נטישה‪/‬הרס‬ ‫המועד המדויק שבו נבנו הגדרות והסיבות שהביאו‬ ‫בבירור‪ .‬הדפוסים שהובחנו על סמך האתרים הללו‬ ‫את יושבי האתר לבנותן‪ ,‬טרם הובהרו (בצר ושליו‪,‬‬ ‫מקבלים אישור מהנעשה בחפירות נוספות באזור‪,‬‬ ‫נמסר בעל פה)‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬חווה ביער הראל (זילברבוד בעל פה)‪ ,‬ח' כיך‬ ‫(קוגן–זהבי ‪ ,)2009‬שומיילה (קוגן זהבי ‪2014‬א‪:‬‬ ‫נחל ירמות‬ ‫‪2014 ;120-133‬ב')‪ ,‬חורבת עתרי (זיסו וגנור ‪,)2002‬‬ ‫האתר משתרע על שתי טרסות במדרון של תל ירמות‪,‬‬ ‫בית לויה (גוטפלד וקלמן ‪ ;2010‬גוטפלד בספר זה)‪,‬‬ ‫בין גדת הנחל לחלקו הגבוה של התל‪ .‬בחלק הצפוני‬ ‫חורבת מדרס (פלג–ברקת בעל פה)‪ ,‬חפירות באזור‬ ‫נתגלה מבנה‪ ,‬כנראה חווה‪ ,‬הכולל מספר חדרים‪,‬‬ ‫בית נטיף‪ ,‬לדוגמא בחורבת אל–קוט (סטורצ'ן וקוגן–‬ ‫חצרות‪ ,‬בור מים וגת‪ .‬המבנה נבנה בסמוך לדרך‬ ‫זהבי בעל פה)‪ ,‬חפירות בחורבת בורגין (זיסו ואחרים‬ ‫העתיקה והובחנו בו מספר שלבים‪ .‬נראה שהחווה‬ ‫‪ )2013‬ועוד (איור ‪ ,1‬מסומנים בריבועים)‪.‬‬ ‫הוקמה במאה הא' לפסה"נ והמשיכה להתקיים במאה‬ ‫הא' לסה"נ עם שינויים קלים (מילבסקי בעל פה)‪.‬‬ ‫אתרים מצפון לעמק האלה‬ ‫נחל זנוח‬ ‫תל עזקה‬ ‫בחפירה רחבת היקף נחשף יישוב גדול הכולל לפחות‬ ‫בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית הקדומה‬ ‫חמישה מבני מגורים ובהם מספר שלבים‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫התקיים היישוב על כל שטחי התל (שתיל ‪.)2016‬‬ ‫תועד העורף החקלאי ובו מתקנים רבים‪ ,‬ביניהם‬ ‫עיקר המבנים נתגלה במדרונות המערביים‪,‬‬ ‫גתות‪ ,‬מדרגות עיבוד חקלאיות ומערת קולומבריום‪.‬‬ ‫הצפוניים והדרומיים של התל‪ .‬אלה כוללים מבנים‬ ‫על סמך הממצא הקרמי והנומיסמטי‪ ,‬היישוב הוקם‬ ‫בעלי תכניות מגוונות כמו מבנה ובו ממגורות‪ ,‬או‬ ‫בסוף המאה הב'‪-‬תחילת המאה הא' לפסה"נ והמשיך‬ ‫מבנה המכיל כבשן ותנור‪ ,‬עדות אולי להפקת מתכת‪.‬‬ ‫להתקיים גם במאה הא' לסה"נ‪.‬‬ ‫ברוב המבנים ישנן עדויות לקיומם של מספר שלבים‬ ‫מבני המגורים שנחשפו ממוקמים בחלקו המתון‬ ‫המיוצגים על־ידי שינוים מינוריים‪ .‬נראה כי תאריך‬ ‫של המדרון עליו בנוי האתר‪ .‬המרחב שנחשף כולל‬ ‫הבנייה של המבנים הוא במאה הד' או בסוף המאה‬ ‫גם חצרות ושטחים פתוחים‪ ,‬מתקנים ביתיים כמו‬ ‫הה' לפסה"נ‪ ,‬והם ננטשו באמצע המאה הג' לפסה"נ‪.‬‬ ‫אמבטיות ישיבה וטבונים‪ ,‬ומבנה תת־קרקעי בעל‬ ‫הממצא במרכז התל מסתכם בשטחים פתוחים‬ ‫גג מקומר שעל־פי החופרים ייתכן ששימש כמקווה‬ ‫ובורות המכילים קרמיקה מהתקופות הנ"ל (ליפשיץ‪,‬‬ ‫טהרה‪.‬‬ ‫גדות ואומינג ‪ ;205 :2012‬שתיל ‪.)2016‬‬ ‫חמשת המבנים‪ ,‬למרות מאפיינים דומים בסגנון‬ ‫דפוס היישוב באתר מצביע על המשכיות בין המאה‬ ‫בנייתם‪ ,‬אינם זהים זה לזה ואינם בנויים באוריינטציה‬ ‫הד' למאה הג' לפסה"נ‪ ,‬למרות שחלק מהשטחים‬ ‫אחידה‪ .‬חלקם צמודים זה לזה ואחרים מרוחקים יותר‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫חפירות אחרות שניתן למנות מצפון לעמק האלה‪,‬‬ ‫ניטשו כבר בסוף המאה הד' (ראה שם)‪ .‬בדומה‬ ‫באזור רמת בית שמש‪ ,‬הן חפירה באזור יער הראל‪,‬‬ ‫לחורבת קיאפה‪ ,‬דפוסי ההרבדה בתל עזקה מצביעים‬ ‫חורבת אל־כיך‪ ,‬חורבת שומילה‪ ,‬חרבת אל־קוט‬ ‫על נטישה מתוכננת ללא סימני הרס במחצית המאה‬ ‫(סטורצ'ן בעל פה)‪ ,‬והחפירות הרבות המתקיימות‬ ‫הג' לפסה"נ‪ .‬המדרון המזרחי של התל יושב מחדש‬ ‫ברמת בית שמש ואזור בית נטיף בימים אלה‪ .‬עיבוד‬ ‫בהיקף מאוד מצומצם בסוף המאה הב' או במאה‬ ‫של ממצאי החפירות מתבצע בימים אלה ולכן‬ ‫הא' לפסה"נ‪ ,‬והמשיך להתקיים ללא שינויים גדולים‬ ‫האתרים טרם נבדקו; אולם‪ ,‬ניתן לסקור את הממצא‬ ‫עד לסוף המאה (בע"פ על־ידי החופרים וניתוח‬ ‫מהניתוח הראשוני‪ .‬חורבת שומילה (קוגן–זהבי‬ ‫ראשוני של הקרמיקה)‪ .‬קיומה של מצודה שנבנתה‬ ‫‪2014‬א)‪ ,‬חורבת אל־כיך (קוגן–זהבי ‪2014 ;2009‬א;‬ ‫בראש התל בתקופה ההלניסטית הינה בגדר השערה‬ ‫‪2014‬ב)‪ ,‬ומבנה באזור יער הראל (זילברבוד בעל פה)‬ ‫סבירה‪ ,‬שכן המצודה נחפרה בשלמותה על־ידי בליס‬ ‫נבנו במאה הד' לפסה"נ‪ .‬מבנים בעלי תכנית חדשה‬ ‫ומקאליסטר שלא הותירו דיווח ברור על הנעשה בה‬ ‫נבנו מעל שרידיהם של המבנים הקדומים בחורבת‬ ‫(בליס ומקאליסטר ‪ ,75-71 :1902‬לוח ‪.)2‬‬ ‫שומילה וביער הראל במעבר בין המאה הד' למאה‬ ‫הג'‪ .‬מבנים אלה המשיכו להתקיים עד לאמצע המאה‬ ‫חורבת קיאפה‬ ‫הג' לפסה"נ‪ .‬נראה כי בחורבת אל־כיך המבנה שנוסד‬ ‫בחורבת קיאפה זוהו שלוש תקופות בהן התקיימו‬ ‫במאה הד' המשיך להתקיים עד אמצע המאה הג'‬ ‫חלקים שונים באתר‪ :‬אחת מתוארכת למחצית‬ ‫(קוגן–זהבי ‪2014 ;2009‬א; ‪2014‬ב)‪ .‬האתרים ניטשו‬ ‫השנייה של המאה הד' לפסה"נ עד לימיו של אלכסנדר‬ ‫ללא סימני הרס ופער יישובי ניכר עד לסוף המאה‬ ‫מוקדון‪ ,‬השנייה מתוארכת למחצית הראשונה של‬ ‫הב' לפסה"נ או תחילת המאה הא'‪ ,‬כאשר מבנים‬ ‫המאה הג' לפסה"נ עד לימיו של תלמי השני או זמן‬ ‫חדשים נבנים באזורים אחרים בחורבת שומילה‬ ‫קצר אחריו‪ ,‬והשלישית מזוהה עם היישוב מהמאה‬ ‫וחורבת אל־כיך; ביער בן שמן נעשה שימוש חוזר‬ ‫הב'‪-‬תחילת המאה הא' לפסה"נ (סנדהוס וקריימרמן‬ ‫במבנים הקדומים אך לצדם נבנים חדרים ויחידות‬ ‫‪ :2015‬איור ‪.)1‬‬ ‫חדשות (זלברבוד בעל פה) ובחורבת אל־קוט הוקם‬ ‫השרידים האדריכליים שנחשפו בחמישה שטחים‬ ‫ישוב גדול ממדים (סטורצ'ן בעל פה)‪.‬‬ ‫מציגים בתי מגורים האופייניים לעורף הכפרי של‬ ‫השפלה המרכזית‪ .‬חלק מהמבנים מורכבים ואף‬ ‫אתרים מדרום לעמק האלה‬ ‫כוללים בית בד (היזל ‪ .)275-241 :2014‬אחרים‬ ‫חרבת א–רסם‬ ‫פשוטים וקטנים יותר (פרייקמן וגרפינקל ‪.)2014‬‬ ‫בחפירות בחרבת א־רסם נחשף מבנה רבוע בודד‬ ‫המבנים השייכים לשלב הקדום ניטשו‪ ,‬וזמן קצר‬ ‫ובסביבתו מערות‪ ,‬בורות מים וטרסות (פאוסט וארליך‬ ‫לאחר מכן בתים חדשים הוקמו באזור אחר של‬ ‫‪ .)4-1 :2011‬המבנה השתמר לגובה רב‪ .‬רצפותיו נחתמו‬ ‫האתר‪ .‬מבנים אלה ניטשו אף הם ללא סימני הרס או‬ ‫תחת מפולת אדירה ועליהם התגלו מכלולי כלים‬ ‫חורבן‪ .‬הבתים נמצאו ריקים מכלים שלמים ונראה כי‬ ‫רבים המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הב'‬ ‫התושבים התכוננו לעזיבה‪ .‬דפוס זה של התיישבות‬ ‫לפסה"נ‪ .‬הכלים שימשו למגוון תפקידים‪ :‬כלי אחסון‪,‬‬ ‫באתר מרמז על פער‪ ,‬ולו קטן‪ ,‬בין שני השלבים‪ .‬האתר‬ ‫כלי שולחן והגשה‪ ,‬כלי בישול והכנה וכלי תאורה‬ ‫יושב מחדש רק כעבור כ־‪ 130‬שנה‪ .‬לשלב האחרון‬ ‫(סנדהוס ‪ .)125-103 :2011‬עדות להרס נתגלתה בכמה‬ ‫שייכים שרידים דלים של מבנה קטן באזור אחר‪ .‬גם‬ ‫חדרים‪ .‬כמו־כן‪ ,‬נמצאו מספר חצים ואבני קלע‪ .‬חלק‬ ‫כאן‪ ,‬אין סימני הרס‪ ,‬ורק מספר קטן של כלים נתגלו‬ ‫מהפתחים נאטמו ולא נפתחו אחרים‪ ,‬עובדה המצביעה‬ ‫בשלמותם (סנדהוס וקריימרמן ‪.)268-267 :2015‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪28‬‬ ‫המאה הזו נערכו בבתים שינויים רבים‪ ,‬הבאים לידי‬ ‫על כוונתם של התושבים לאחסן את החפצים שלא‬ ‫ביטוי בהרמת רצפות ושינויים באדריכלות הפנים של‬ ‫יכלו לשאת עימם בתקווה לחזור במהרה (פאוסט‬ ‫המבנים‪ .‬כמו־כן‪ ,‬העיר התפשטה אל מחוץ לחומות‪.‬‬ ‫וארליך ‪ .)215-209 :2011‬שברים מעטים מהתקופות‬ ‫מרשה ננטשה בסוף המאה הב' לפסה"נ‪ .‬פרט למספר‬ ‫הפרסית וההלניסטית הקדומה מרמזים על התיישבות‬ ‫מטבעות בעיר העליונה‪ ,‬לא נתגלו בה שרידים או‬ ‫קדומה במקום‪ ,‬אולי באזור אחר של האתר (פאוסט‬ ‫ממצאים מהתקופה החשמונאית (קלונר ‪.)7—5 :2003‬‬ ‫וארליך ‪.)208-207 :2011‬‬ ‫העדות מרמזת על כך שתושבי העיר התכוננו לקראת‬ ‫הגעת האויב והוציאו משימוש את המערכות התת־‬ ‫אדרת‬ ‫קרקעיות באמצעות שפיכת כמויות אדירות של כלי‬ ‫באדרת נחפר מבנה הכולל מספר יחידות וגת‬ ‫חרס‪ ,‬כנראה הפסולת מבתי המגורים (שטרן ‪.)1 :2014‬‬ ‫משוכללת‪ .‬המבנה תוארך למאה הג' לפסה"נ על‬ ‫לדעת החופרים העיר ננטשה סביב ‪ 112/111‬לפסה"נ‬ ‫סמך מצבור מטבעות וממצא כלי חרס‪ ,‬רובם קנקנים‬ ‫ורק בסוף המאה הא' לסה"נ ישנה עדות לפעילות דלה‬ ‫שנתגלו באתר (זליגמן ‪ .)361-366 :2009‬נראה כי‬ ‫בחלק מהמכלולים התת־קרקעיים‪ ,‬הפעם בשימוש‬ ‫המבנה שימש תקופה קצרה וניטש ללא סימני הרס‪.‬‬ ‫כקברים (קלונר ‪.)7 :2003‬‬ ‫מרשה‬ ‫אמציה‬ ‫מרשה הינו האתר העירוני היחידי באזור והוא מורכב‬ ‫על־פי הדיווח הראשוני‪ ,‬בחלק גדול משטחי החפירה‬ ‫מעיר עליונה ועיר תחתונה (קלונר ‪.)2-1 :2010‬‬ ‫נחשפו שרידי יישוב המתוארך לשלהי המאה הד'‪-‬‬ ‫למרות שלא ניתן להתחקות אחר היישוב הפרסי‬ ‫תחילת המאה הג' ועד למרד בר כוכבא (ורגה וישראל‬ ‫בחפירות על התל‪ ,‬ישנן עדויות ליישוב בתקופה זו‬ ‫‪ ;2014‬ורגה ואחרים ‪ .)2017‬בבדיקה שנעשתה‬ ‫בעיר התחתונה‪ :‬בשטח ‪( 100‬במגדל הצפון‪-‬מערבי‪,‬‬ ‫לאחרונה בשיתוף עם החופרים באחת מחפירות‬ ‫קלונר ‪ )10-8 :2010‬ובסביבתו‪ ,‬במערכת תת־‬ ‫ההצלה השונות‪ ,‬הושג דיוק רב יותר בתיארוך היישוב‪:‬‬ ‫קרקעית ‪ ,75‬בשטח ‪ ,940‬ובממצאים כגון צלמיות‪,‬‬ ‫דומה כי משלהי המאה הד' לפסה"נ נמצאו בעיקר‬ ‫אוסטרקונים וכלי חרס (קלונר ושטרן ‪ ;2007‬קלונר‬ ‫כלי חרס שלא באתרם במערת הקולומבריום‪ .‬מאגר‬ ‫‪ .)14-13 :2010‬כמו כן‪ ,‬ישנם ממצאים המעידים על‬ ‫המים והממגורות התת־קרקעיות תוארכו למאה הג'‬ ‫יישוב מזמן הכיבוש המקדוני והשלטון התלמי‪ ,‬מסוף‬ ‫לפסה"נ והמשיכו להתקיים גם במאה הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫המאה הד' ובהמשך מראשית המאה הג' לפסה"נ‬ ‫בסוף המאה הב' לפסה"נ האתר ניטש ובחלק מהשטח‬ ‫(נמסר בעל פה על־ידי סגל)‪.‬‬ ‫יש עדות להרס‪ .‬היישוב התחדש בחלק אחר של האתר‬ ‫העיר העליונה נוסדה במאה הג' לפסה"נ‪ .‬בסוף המאה‬ ‫במהלך המחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ‪.‬‬ ‫הג' ובתחילת המאה הב' העיר התפתחה לכיוון מרגלות‬ ‫התל והנחל‪ .‬העיר התחתונה נבנתה בשנים ‪280-300‬‬ ‫תל עיטון‬ ‫לפסה"נ בקירוב‪ .‬כאשר זו התפתחה‪ ,‬מערכות תת־‬ ‫בחפירות נחשפו שרידים של מבנה בעל קירות עבים‪,‬‬ ‫קרקעיות החלו לשמש כאזורי אחסון‪ ,‬מרחבי גידול‬ ‫בורות ומתקנים (פאוסט‪ ,‬כץ ואייל ‪.)123-103 :2015‬‬ ‫יונים‪ ,‬עיבוד תוצרת חקלאית ועוד‪ .‬בתכנית העיר‬ ‫השרידים מתוארכים למאה הד' לפסה"נ‪ .‬ממצא‬ ‫אפשר לזהות אזורי מגורים מסודרים באינסולות‪,‬‬ ‫קרמי מועט‪ ,‬המתוארך למאה הג' לפסה"נ מרמז על‬ ‫מערכות ניקוז מפותחות‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬שווקים‪,‬‬ ‫כך שהיישוב הצטמצם או שעבר לאזור אחר של התל‪.‬‬ ‫סדנאות ועוד‪ .‬העיר התחתונה הוקפה בחומה כבר‬ ‫לאחר מכן האתר ניטש‪.‬‬ ‫בסוף המאה הג'‪-‬ראשית המאה הב' לפסה"נ‪ .‬במהלך‬ ‫‪29‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫המאה הב' לפסה"נ (גוטפלד‪ ,‬נמסר בע"פ)‪ .‬התוצאות‬ ‫על פי דיווח החופרים‪ ,‬נראה שחפירות נוספות‬ ‫הראשוניות מחפירה בחורבת מדרס מאשרות את‬ ‫המתקיימות בימים אלה באזור‪ ,‬שאינן חלק מהחפירות‬ ‫התמונה (פלג–ברקת‪ ,‬נמסר בע"פ)‪ .‬מהממצא הקרמי‬ ‫שנבדקו לשם כתיבת המאמר‪ ,‬מאששות את הדפוס‬ ‫נראה כי היישוב החל את פעילותו בתקופה הפרסית‪,‬‬ ‫שהובחן באתרים שנסקרו לעיל‪ .‬בין האתרים יש למנות‬ ‫המשיך אל תוך המאות הג' והב' לפסה"נ (פלג–ברקת‬ ‫את בית לויה ואת הסקר המשלב חפירות נקודתיות‬ ‫ומילר‪ ,‬נמסר בע"פ)‪ .‬עם זאת‪ ,‬התוצאות ראשוניות‬ ‫באזור שבין בית לויה למרשה‪ ,‬את חורבת מדרס ואת‬ ‫מכדי להסיק מסקנות בדבר תהליכי נטישה או הרס‪.‬‬ ‫חורבת בורגין‪ .‬בבית לויה ובסקר שבין בית לויה לבין‬ ‫חפירה בחורבת בורגין מתארת יישוב שהוקם במאה‬ ‫מרשה‪ ,‬יש עדות לנוכחות בתקופה הפרסית‪ ,‬בתקופה‬ ‫הג' והמשיך אל תוך המאה הב' לפסה"נ (גנור וקליין‬ ‫ההלניסטית הקדומה‪ ,‬והמשכיות ברורה אל תוך המאה‬ ‫‪ ;2011‬זיסו ואחרים ‪ .)2013‬מידע נוסף המתחקה אחר‬ ‫הב' לפסה"נ‪ .‬בית לויה ניטשה סביב אמצע המאה הב'‬ ‫תהליכי נטישה או הרס של אידומאה בשלהי המאה‬ ‫לפסה"נ ויושבה מחדש רק בסוף המאה הב' ואולי‬ ‫הב' לפסה"נ ניתן למצוא במאמר של פאוסט וארליך‬ ‫במאה הא' לפסה"נ (גוטפלד‪ ,‬בספר זה)‪ .‬הישובים שבין‬ ‫(‪.)2008‬‬ ‫מרשה לבין בית לויה ניטשו באמצע או לקראת סוף‬ ‫טבלה ‪ :1‬ריכוז נתונים כרונולוגיים מאתרי השפלה‬ ‫סוף מאה ב' תחילת‬ ‫מאה ב'‬ ‫מאה ג'‬ ‫מאה ד'‬ ‫שם האתר‬ ‫מאה א'‬ ‫הוקם לראשונה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחל זנוח‬ ‫הוקם לראשונה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נחל ירמות‬ ‫מיושב בחלק אחר‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב בחלק אחר‬ ‫מיושב‬ ‫קיאפה‬ ‫של האתר‬ ‫של האתר‬ ‫האזור ניטש‬ ‫ניטש באמצע המאה‬ ‫מיושב בחלק אחר‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב בהיקף קטן‬ ‫מיושב‬ ‫עזקה‬ ‫של האתר‬ ‫יותר‬ ‫ניטש באמצע המאה‬ ‫מיושב‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫חורבת שומילה‬ ‫תכנית חדשה‬ ‫ניטש באמצע המאה‬ ‫מיושב בחלק אחר‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫חורבת אל–כיך‬ ‫של האתר‬ ‫ניטש באמצע המאה‬ ‫(נטישה קצרה?)‬ ‫מיושב‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫חווה ביער הראל‬ ‫תכנית חדשה‬ ‫הוקם לראשונה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חורבת אל–קוט‬ ‫מיושב‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב בתכנית‬ ‫מיושב‬ ‫מבנה באזור בית‬ ‫אחרת‬ ‫נטישה קצרה‬ ‫נטיף‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪30‬‬ ‫סוף מאה ב' תחילת‬ ‫מאה ב'‬ ‫מאה ג'‬ ‫מאה ד'‬ ‫שם האתר‬ ‫מאה א'‬ ‫הוקם ישוב‬ ‫‪-‬‬ ‫?‬ ‫מיושב‬ ‫חורבת עתרי‬ ‫‪-‬‬ ‫המשך התיישבות‬ ‫מיושב בחלק אחר‬ ‫מיושב‬ ‫א־רסם‬ ‫נהרס לקראת סוף‬ ‫של האתר‬ ‫המאה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫‪-‬‬ ‫אדרת‬ ‫ניטש‬ ‫‪-‬‬ ‫הישוב מתרחב‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫מרשה‬ ‫האתר נהרס (?)‬ ‫הוקם ישוב עם‬ ‫ניטש לקראת סוף‬ ‫תכנית חדשה‬ ‫המאה‬ ‫‪-‬‬ ‫הישוב מתרחב‬ ‫הוקם ישוב עם‬ ‫מיושב‬ ‫אמציה‬ ‫הישוב ניטש‬ ‫תכנית חדשה‬ ‫באמצע‪/‬סוף המאה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫תל עיטון‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב ומתרחב‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫בית לויה‬ ‫הישוב ניטש‬ ‫באמצע המאה‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫?‬ ‫אזור בין בית לויה‬ ‫הפסקה‪/‬נטישה‬ ‫למרשה‬ ‫במחצית השנייה‬ ‫של המאה‬ ‫‪-‬‬ ‫מיושב‬ ‫מיושב‬ ‫חורבת בורגין‬ ‫המשכיות בשימוש במבנים‪ .‬באחרים‪ ,‬למשל בחורבת‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬שחזור תולדות היישוב באזור‬ ‫קיאפה‪ ,‬ניתן לראות בנייה חדשה בחלק אחר של‬ ‫הספר בין השפלה המרכזית לשפלה הדרומית‬ ‫האתר‪ ,‬המרמזת על נטישה קצרה‪ ,‬לפחות של אזור‬ ‫לאור תיאור הממצא מהאתרים השונים כפי‬ ‫מסוים‪ .‬באתרים אחרים נבנה על גבי המבנה הקדום‬ ‫שנסקר לעיל ורוכז בטבלה ‪ ,1‬ניתן לסכם את דפוס‬ ‫מבנה בעל תכנית חדשה‪ ,‬כמו בחרבת שומיילה‪,‬‬ ‫ההתיישבות שנבחן בשני האזורים כדלהלן‪:‬‬ ‫בחווה ביער הראל ובמבנה באזור בית נטיף‪ .‬כמו־‬ ‫באתרים מצפון לעמק האלה‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬לא נצפה גידול במספר האתרים בין המאות הד'‬ ‫במאה הד' ותחילת המאה הג' לפסה"נ התקיימו‬ ‫והג' לפסה"נ‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬נראה שהיישוב במאה הג'‬ ‫באזור זה בעיקר חוות מבודדות או כפרים קטנים‪.‬‬ ‫לפסה"נ קטן בהיקפו‪ ,‬כפי שניתן לראות בעזקה‪ ,‬בה‬ ‫המעבר בין המאה הד' למאה הג' מציג תמונה‬ ‫חדלו להשתמש בחלק מהאזורים שהיו מיושבים‬ ‫מורכבת (להרחבה ראו סנדהוס וקרימרמן ‪.)2017‬‬ ‫במאה הד'‪.‬‬ ‫בחלק מהאתרים‪ ,‬למשל בתל עזקה‪ ,‬הובחנה‬ ‫‪31‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫לשני אלה‪ ,‬יתר היישובים ניטשו‪ ,‬ונהרסו קרוב‬ ‫תופעה בולטת לעין הינה נטישתם של האתרים מצפון‬ ‫למועד נטישתם‪ ,‬בסוף המאה הב' לפסה"נ‪ ,‬כפי‬ ‫לעמק האלה באמצע המאה הג' לפסה"נ ללא סימני‬ ‫שכבר עמדו על כך פאוסט וארליך (‪.)32-5 :2008‬‬ ‫הרס (טבלה ‪ .)1‬קביעה זאת נעשתה על פי בחינת‬ ‫הנתונים העולים מהאתרים שנחפרו בעשור האחרון‬ ‫דפוסי הנחת ממצאים ושילוב של ניתוח מאפיינים‬ ‫מחזקים מסקנה זו‪ .‬אסטרטגיות הכנה לקראת האויב‬ ‫אדריכליים (לדוגמא סתימת פתחים) והממצא‬ ‫הצפוי נצפו בבהירות בתהליכי ההרבדה של חלק‬ ‫הנומיסמטי שתוארך לאמצע המאה השניה לפסה"נ‬ ‫מהחפירות‪ ,‬במיוחד במרשה (שטרן ‪ )1 :2014‬ובבית‬ ‫לכל המאוחר‪ .‬פער של כ־‪ 130‬שנה הובחן בממצא‬ ‫לויה (גוטפלד‪ ,‬נמסר בעל פה)‪ .‬האתרים הללו ננטשו‬ ‫הארכיאולוגי באזור מצפון לעמק האלה‪ .‬בסוף המאה‬ ‫ולא נושבו עד לסוף המאה הא' לפסה"נ או בתחילת‬ ‫הב' ואולי בתחילת המאה הא' לפסה"נ נוסדו מספר‬ ‫המאה הא' לסה"נ‪.‬‬ ‫גדול של אתרים באזור‪ ,‬כגון נחל ירמות‪ ,‬נחל זנוח‬ ‫האזור שמדרום לעמק האלה מאופיין בדגם יישוב‬ ‫וחורבת אל־קוט‪ .‬לצד אלה תועדה גם התיישבות‬ ‫מורכב הכולל מגוון טיפוסי יישובים‪ :‬מרשה הייתה‬ ‫מחודשת באתרים שניטשו מזמן כגון קיאפה‪ ,‬עזקה‪,‬‬ ‫עיר‪ ,‬אמציה היה יישוב לוין‪ ,‬חרבת א־רסם הייתה‬ ‫חורבת שומילה‪ ,‬חורבת אל־כיך וחורבת עתרי‪.‬‬ ‫תחנת דרכים ובתל עיטון שכנה מצודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬ ‫התמונה שעולה מהאתרים מדרום לעמק האלה‬ ‫לציין את המכלולים התת־קרקעיים שנבנו מתחת‬ ‫מראה דפוס התיישבותי שונה לחלוטין‪:‬‬ ‫למבנים במהלך המאה הג' לפסה"נ והמשיכו לשמש‬ ‫מספר אתרים התקיימו במאה הד' לפסה"נ והמשיכו‬ ‫את תושבי האזור גם במאה הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫להתקיים עד המחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ‬ ‫תהליכי התיישבות כפי שהוצגו במאמר זה מאפשרים‬ ‫כגון מרשה‪ ,‬אמציה‪ ,‬חורבת א־רסם ובית לויה‪.‬‬ ‫להסתכל בזכוכית מגדלת על תולדות היישוב באזור‪,‬‬ ‫טבעו של המעבר בין המאה הד' למאה הג' מורכב‬ ‫ובכך לאמוד את הייחודיות של שתי האיפרכיות ואת‬ ‫במידה דומה לזה שמצפון לעמק האלה‪ .‬בחלק‬ ‫הקשרים של כל אחת מהן עם השליט התורן‪.‬‬ ‫מהאתרים מוקמים יישובים בעלי תכנית אחרת‪ ,‬כגון‬ ‫במהלך המאה הד' לפסה"נ‪ ,‬בשלהי התקופה הפרסית‪,‬‬ ‫מרשה ואמציה‪ .‬בחלק מהאתרים במאה הג' לפסה"נ‬ ‫היישוב בעמק האלה על שני עבריו התחדש‪ ,‬או התחזק‪,‬‬ ‫היישוב הוקם באזור אחר של האתר‪ ,‬כמו בחורבת א־‬ ‫לאחר שבמאות הו' והה' היה זה יישוב דל‪ .‬הסיבות‬ ‫רסם‪ .‬אחדים מהמבנים המשיכו להתקיים‪ ,‬לדוגמא‬ ‫לתנועה של אנשים לאזור נידונה רבות (להרחבה‬ ‫בתל עיטון‪.‬‬ ‫בנושא הזה ראה לנגוט ולפשיץ ‪ .)2017‬ייתכן שחלק‬ ‫להבדיל מהאתרים שמצפון לעמק האלה‪ ,‬תנופה‬ ‫מהאנשים חזרו למקום אותו עזבו זה מכבר וחלק אחר‬ ‫גדולה של הרחבת יישובים קיימים והפיכתם לעיר‪,‬‬ ‫הגיע לאזור מדרום או מאזורים אחרים‪.‬‬ ‫במקרה של מרשה‪ ,‬ויישובים גדולים‪ ,‬במקרים של‬ ‫תקופת המעבר בין התקופה הפרסית לתקופה‬ ‫אמציה ובית לויה‪ ,‬התרחשה בראשית המאה הג'‬ ‫ההלניסטית בשלהי המאה הד' לפסה"נ מאופיינת‬ ‫לפסה"נ מדרום לעמק האלה‪ .‬ייתכן שאף הוקמו‬ ‫בחוסר יציבות‪ ,‬אשר משתקפת בנטישות קצרות‬ ‫יישובים חדשים כמו במקרים של אדרת ותל בורגין‪.‬‬ ‫מועד של חלק מהאתרים וחזרה לאזורים אחרים‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬רוב האתרים המשיכו להתקיים ואף‬ ‫בהם‪ ,‬ובהמשכיות בחלק האחר של האתרים‪ ,‬בעיקר‬ ‫פרחו והתרחבו במהלך המאה הב' לפסה"נ‪ .‬שני‬ ‫באזור שמדרום לעמק‪.‬‬ ‫אתרים יוצאים דופן‪ :‬אדרת‪ ,‬חווה שהוקמה במאה‬ ‫במאה הג' לפסה"נ ביקשו שליטי בית תלמי לנצל‬ ‫הג' לפסה"נ וניטשה זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬ותל עיטון‬ ‫את היתרונות הכלכליים של ארץ ישראל ששימשה‬ ‫השוכן בגבולה המזרחי של אידומאיה‪ ,‬שהתקיים‬ ‫כמעבר יבשתי בין אסיה לאפריקה‪ ,‬את השליטה‬ ‫מהמאה הד' ועד אמצע המאה הג' לפסה"נ‪ .‬פרט‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪32‬‬ ‫הייתה ההשתלשלות ההיסטורית העומדת ברקע‬ ‫על סחר הבשמים שעבר מהודו לעזה‪ ,‬וכן שליטה‬ ‫הסיפור המופיע אצל יוספוס ומה הייתה השפעתה‬ ‫על מוצרים כמו‪ ‬תבואה‪ ,‬שמן‪ ,‬יין ואפרסמון (שטרן‬ ‫על החברה באזור השפלה‪ ,‬אך בכל מקרה נראה כי‬ ‫‪ .)55-53 :1981‬בתקופה ההלניסטית לא הייתה ארץ‬ ‫ארגונו מחדש של העורף החקלאי באזור השפלה‬ ‫ישראל מוגדרת כנפרדת מבחינה מדינית־מנהלתית‪,‬‬ ‫המרכזית היהודאית היה תוצאה של שינוי מנהלתי‬ ‫אלא הייתה חלק בלתי נפרד של אזור "סוריה‬ ‫כלשהו‪ ,‬כשברקע המאבקים בין השושלות התלמית‬ ‫ופניקיה" בימי בית תלמי‪ ,‬ו"קוילה סוריה ופניקיה"‬ ‫והסלווקית ואף הרפורמות הכלכליות בימיו של תלמי‬ ‫בימי בית סלווקוס (שטרן ‪ .)11 :1981‬הדעה הרווחת‬ ‫השני (גורה והוניגמן ‪ .)2013‬נראה שיושבי החוות‬ ‫היא כי המינהל התלמי והסלווקי לא היה שונה מאוד‬ ‫נדדו לאזורים אחרים‪ ,‬חלקם לאידומאה הקרובה‪,‬‬ ‫מזה הפרסי‪ ,‬והמשיך את שיטת החלוקה המנהלתית‬ ‫חלקם לאזורים אחרים ביהודה וחלק אחר הרחיק‬ ‫שתכליתה הייתה להעלות מיסים למלך‪ .‬האזור‬ ‫עד למצרים כפי שטוענת הוניגמן (נמסר בעל פה)‪.‬‬ ‫נחלק לאיפרכיות (פלכים) כגון שומרון ואידמיאה‬ ‫‪2‬‬ ‫ייתכן שהאדמות הועברו לניהול האיפרכיות השכנות‬ ‫וארץ יהודה שקיבלה אוטונומיה (שטרן ‪.)49 :1981‬‬ ‫או לידי שרי המלך‪ .‬היישוב ניטש במהלך כל התקופה‬ ‫בתקופה זו פרח היישוב ויישובים שננטשו לא מכבר‬ ‫של השליטה הסלווקית‪.‬‬ ‫יושבו מחדש‪ .‬היישובים מצפון לעמק האלה היו‬ ‫מהעבר השני של העמק‪ ,‬תחת שלטון תלמי וסלווקי‪,‬‬ ‫דומים באופיים ליתר היישובים בעורף החקלאי של‬ ‫המשיך בינתיים היישוב להתקיים ואף התרחב‪.‬‬ ‫ארץ יהודה‪ .‬להבדיל‪ ,‬היישוב מדרום לעמק האלה כלל‬ ‫העדות החומרית מעידה על אזור שוקק חיים ופורח‬ ‫כעת מגוון רחב של צורות יישוב‪ .‬ההבדל בין אופי‬ ‫שקיים קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים עם כל‬ ‫היישוב משני עברי העמק מצביע על ניהול שונה של‬ ‫העולם ההלניסטי‪.‬‬ ‫המערך הכפרי‪.‬‬ ‫לאחר כמה עשורים‪ ,‬התהפכה ההיסטוריה בשנית‪.‬‬ ‫באמצע המאה הג'‪ ,‬בסוף ימיו של תלמי השני‬ ‫מצפון לעמק האלה צצו יישובים וחוות‪ ,‬חלקם‬ ‫פילאדלפוס‪ ,‬או בתחילת ימיו של תלמי השלישי‬ ‫חדשים וחלקם ממוקמים באותם האתרים שננטשו‬ ‫אוורגטס‪ ,‬התרחש באזור אירוע שהביא לקץ היישוב‬ ‫מזמן‪ .‬הממצא החומרי (קרמיקה מקומית‪ ,‬פשוטה‬ ‫מצפון לעמק‪ .‬היישובים ננטשו אך לא נהרסו‪.‬‬ ‫ללא יבוא‪ ,‬מטבעות‪ ,‬כלי אבן‪ ,‬מקוואות וכו') אופייני‬ ‫אפשרות למצוא סימוכין לטיב האירועים שיכולים‬ ‫ליושביה היהודים של הממלכה החשמונאית (ברלין‬ ‫היו להביא לנטישת הבתים ללא הרס באזור ניתן‬ ‫‪ .)2014 ;2013 ;2005‬ברצוני לציין שעד כה הממצא‬ ‫למצוא בסיפור יוסף בן טוביה בקדמ' יב ‪222-156‬‬ ‫מרמז על התיישבות מאוחרת יחסית‪ ,‬לא קודם לשלהי‬ ‫(שטרן ‪ ;102 ,45 :1981‬גרא ‪ .)126 :1993‬שם מסופר‬ ‫המאה הב' ולבטח במאה הא' לפסה"נ‪ .‬ההתיישבות‬ ‫כי במחצית השנייה של המאה הג' לפסה"נ‪ ,‬במהלך‬ ‫מצפון לעמק האלה התפתחה ופרחה במהלך המאה‬ ‫המלחמה הסורית השנייה‪ ,‬בחר חוניו השני‪ ,‬הכוהן‬ ‫הזאת והמשיכה להתקיים עד המאה הא' לסה"נ ואף‬ ‫הגדול של ירושלים‪ ,‬שלא להעלות מיסים לבית‬ ‫מעבר לכך‪ .‬להבדיל‪ ,‬מדרום לעמק האלה‪ ,‬נראה כי‬ ‫תלמי ולתמוך בבית סלווקוס‪ .‬תלמי השלישי שיגר‬ ‫היישוב לא התחדש בתקופה החשמונאית‪ .‬ייתכן‬ ‫נציג מטעמו אשר דרש את התשלום מיידית‪,‬‬ ‫שההרס והנטישה שחוו תושבי האזור הם תוצאה של‬ ‫ולא יחולקו האדמות בין שרי צבא המלך המצרי‪.‬‬ ‫פעולות תקיפה של החשמונאים‪ ,‬אשר חזרו לביתם‬ ‫אפשר שנטישת היישוב בעורף החקלאי הדרומי‬ ‫עם סיום המהלך‪ .‬רק בימיו של הורדוס ניכרת בנייה‬ ‫של יהודה מדגימה את סוג הסכסוכים שהתעוררו‬ ‫מחדש מדרום לעמק האלה‪ ,‬עתה חלק מממלכתו של‬ ‫בין אריסי האדמות‪ ,‬הפקידות המנהלית המקומית‪,‬‬ ‫הורדוס‪.‬‬ ‫נציגי המלכים‪ ,‬והמלכים עצמם‪ .‬קשה להכריע מה‬ ‫‪33‬‬ ‫עצור‪ ,‬גבול לפניך! ‬ ‫למרות האמור‪ ,‬מאמר זה מציג היטב את יתרונותיו‬ ‫לסיכום‪ ,‬נדמה כי הממצא הארכיאולוגי השונה‬ ‫של מחקר מקיף הלוקח בחשבון את מכלול הממצא‬ ‫משני עברי עמק האלה מבטא שוני מנהלי‪ .‬התמונה‬ ‫הארכיאולוגי‪ :‬אדריכלות‪ ,‬תהליכי הרבדה‪ ,‬מכלולי‬ ‫היישובית לאורך כ־‪ 300‬שנה כפי שעולה מהמאמר‪,‬‬ ‫קרמיקה נומיסמטיקה‪ ,‬טביעות חותם וממצא אחר‪,‬‬ ‫מציגה תהליך מורכב שהשפיע על אזור עמק האלה‪,‬‬ ‫על מנת להציג את התמונה היישובית השלמה‪ ,‬על כל‬ ‫כאשר הוא מתבטא באופן שונה משני עברי העמק‪,‬‬ ‫מורכבותה‪ .‬ייתכן שלאחר פרסומם המלא של אתרים‬ ‫וזאת ניתן היה להסיק לאחר בחינת תהליכי הנטישה‬ ‫נוספים בשפלה‪ ,‬התמונה שהוצגה תשתנה‪ .‬תקוותי‬ ‫וההרס‪ ,‬או לחילופין ההמשכיות שחלו על האתרים‬ ‫היא ששיטת המחקר ששימשה לכתיבת מאמר‬ ‫באזור‪ .‬אין בכוונתי לשחזר את המערך היישובי של‬ ‫זה‪ ,‬אשר ממשיכה את כיוון מחקרם של סנדהוס‬ ‫האזור כולו‪ ,‬אלא להציג את טבעו השונה של זה משני‬ ‫וקריימרמן (‪ ,)2017‬הינה עוד אבן דרך למחקרים‬ ‫עברי העמק ולהציע את עמק האלה כגבול תרבותי‬ ‫עתידיים אודות היישוב בשפלה‪.‬‬ ‫ומנהלי בין יהודה ואידומיאה‪.‬‬ ‫הערות‬ ‫פבלו בצר‪ ,‬דניאל וורגה‪ ,‬ולדימיר ליפשיץ וליעל עבאדי־‬ ‫‪ 1‬תודתי והוקרתי נתונה לשורה ארוכה של אנשים על‬ ‫רייס על ארגון הכנס‪ .‬תודה מיוחדת לעידו כוך ואיגור‬ ‫שיתוף הפעולה ועל אדיבותם במתן אישור להציג חומרים‬ ‫קריימרמן על הערותיהם‪.‬‬ ‫שטרם פורסמו‪ .‬ביניהם למנהלי וחברי משלחת החפירות‬ ‫‪ 2‬בראש האיפרכיות עמדו פקידים מיוחדים‪ .‬בתחתית‬ ‫בתל עזקה‪ ,‬עודד ליפשיץ‪ ,‬יובל גדות‪ ,‬מנפרד אומינג ונועה‬ ‫הסולם המנהלי עמדו ראשי הכפרים‪ ,‬ה"קומרכים"‪ ,‬אלא‬ ‫שתיל; למנהלי וחברי משלחת החפירות בחרבת קיאפה‪,‬‬ ‫שהם נמנו עם האוכלוסייה המקומית שאותה ייצגו בפני‬ ‫יוסף גרפינקל‪ ,‬סער גנור‪ ,‬מייקל הייזל ואיגור קריימרמן;‬ ‫המלכים והם קיבלו הוראות שחייבו את בני כפרם (שטרן‬ ‫לאברהם פאוסט ועדי ארליך‪ ,‬מנהלי החפירה בחרבת‬ ‫‪ .)49 :1981‬בראש המנהל הפיננסי עמד "אויקונומוס"‬ ‫ראסם ולאברהם פאוסט‪ ,‬חווה כץ ופרחיה אייל‪ ,‬חברי‬ ‫שבאחריותו היו עסקי המסים והמשק של האיפרכיה‬ ‫משלחת חפירות תל עטון; לעמוס קלונר ואיאן שטרן‪,‬‬ ‫בזיקתם למלכות‪ .‬מעליהם היה הממונה על הכנסות סוריה‬ ‫מנהלי חפירות מרשה‪ ,‬למנהל מרחב ירושלים ברשות‬ ‫ופניקיה‪ .‬האדמות בסוריה ופניקיה היו ברובן בבעלות‬ ‫העתיקות יובל ברוך ומנהלי החפירות במרחב‪ ,‬פבלו‬ ‫פרטית שהיו צריכים להעלות מסים למלכים (שטרן ‪:1981‬‬ ‫בצר‪ ,‬עומר שליו‪ ,‬יניר מילבסקי ואלנה קוגן־זהבי‪ ,‬בנימין‬ ‫‪.)50-49‬‬ ‫סטורצ'ן‪ ,‬ואירינה זלברבוד‪ .‬תודה מיוחדת ניתנת למנהל‬ ‫מרחב דרום ברשות העתיקות ומנהלי חפירות במרחב‪,‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫בראודל ‪1958‬‬ ‫אבי–יונה וספראי ‪1966‬‬ ‫‪F. Braudel, “Histoires et Sciences sociales. Le longue‬‬ ‫מ' אבי–יונה וש' ספראי‪ ,‬אטלס כרטא לתקופת בית שני‪,‬‬ ‫‪durée”, Annales, Histoire et Sciences sociales‬‬ ‫המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪13e Année, No. 4, pp. 725–753.‬‬ ‫ארליך וקלונר ‪2008‬‬ ‫בוצר וליפשיץ ‪2013‬‬ ‫‪A. Erlich and A. Kloner, Maresha excavations Final‬‬ ‫‪E. Bocher and O. Lipschits, “The Corpus of yršlm‬‬ ‫‪Report II: Hellenisitc Terracotta Figurines‬‬ ‫‪Stamp Impressions — The Final Link”, Tel Aviv‬‬ ‫‪from the 1989-1996 Seasons, [IAA Reports 35],‬‬ ‫‪40, pp. 99–116.‬‬ ‫‪Jerusalem.‬‬ ‫ברלין ‪1997‬‬ ‫בליס ומקאליסטר ‪1902‬‬ ‫‪A. Berlin, “Between Large Forces: Palestine in the‬‬ ‫‪F.J. Bliss and R.A.S. Macalister, Excavations in‬‬ ‫‪Hellenistic Period”, Biblical Archaeologist 60,‬‬ ‫‪Palestine During the Years 1898-1900, London‬‬ ‫‪pp. 2–51.‬‬ ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 34 2011 ‫דגן‬ 2005 ‫ברלין‬ Y. Dagan, The Ramat Beth Shemesh Regional A. Berlin, “Jewish Life before the Revolt: The Project: Landscapes of Settlements. From the Archaeological Evidence”, Journal for the Study Paleolithic to the Ottoman Period [IAA Reports of Judaism 36.4, pp. 417–470. 47], Jerusalem. 2013 ‫ברלין‬ 2012 ‫דגן‬ A. Berlin, “Manifest Identity: From Ioudaios to ‫ כרך‬,‫ סקר ארכיאולוגי של ישראל‬.)109( ‫ מפת אמציה‬,‫י' דגן‬ Jew. Household Judaism as Anti-Hellenization .‫ ירושלים‬,1 in the Late Hasmonean Era”, in R. Albertz and 2014 ‫היזל‬ J. Wöhrle (eds.), Between Cooperation and M.G. Hasel, “Area D”, in Y. Garfinkel, S. Ganor and Hostility: Multiple Identities in Ancient Judaism M.G. Hasel (eds.), Khirbet Qeiyafa 2: Excavation and the Interaction with Foreign Powers [Journal Report 2009–2013: Stratigraphy and Architecture of Ancient Judaism Supplements 11], Göttingen, (Areas B, C, D, E), Jerusalem, pp. 227–308. pp. 151–175. 2014 ‫ורגה וישראל‬ 2014 ‫ברלין‬ ‫ חדשות‬,"‫ דוח ראשוני‬:‫ "אמציה‬,‫ד' ורגה וי' ישראל‬ A. Berlin, “Household Judaism”, in D. Fiensy and J. http://www.hadashot-esi.org.il/ .126 ‫ארכיאולוגיות‬ Strange (eds.), Galilee in the Late Second Temple Report_Detail_Eng.aspx?id=8487&mag_id=121 and Mishnaic Periods 100 BCE–200 CE, Vol. 2017 ‫ורגה ואחרים‬ 1: Life, Culture, and Society, Minneapolis, pp. :‫ "אמציה‬,‫ ו' ליפשיץ וי' מילבסקי‬,‫ י' פרץ‬,‫ י' ישראל‬,‫ד' ורגה‬ 208–215. '‫ עמ‬,153 ‫ קדמוניות‬,"‫אתר רב תקופתי בשפלת יהודה‬ 1993 ‫גרא‬ .27-22 ‫ בתוך א' רפפורט וי' רונן‬,‫ לאמינות קורות בני טוביה‬,‫ד' גרא‬ 2013 ‫זיסו ואחרים‬ ‫ לתולדותיה על רקע‬.‫ מדינת החשמונאים‬,)‫(עורכים‬ B. Zissu, A. Ganor, E. Klein, and A. Klein, “New .141-125 '‫ עמ‬,‫ ירושלים ותל־אביב‬,‫התקופה ההלניסטית‬ Discoveries at Horvat Burgin in the Judean 2010 ‫גוטפלד וקלמן‬ Shephelah: Tombs, Hiding Complexes and ‫ כפר יהודי משלהי‬.‫ חורבת בית לויה‬,‫א' גוטפלד וי' קלמן‬ Grafitti”, Palestine Exploration Quarterly 145, ‫ א' פלד־‬,‫ בתוך ד' עמית‬,‫ימי הבית השני בשפלת יהודה‬ pp. 29–52. ‫ חידושים בארכיאולוגיה של‬,)‫ברקת וג' שטיבל (עורכים‬ 2002 ‫זיסו וגנור‬ .179-170 '‫ עמ‬,‫ ירושלים‬,'‫ירושלים וסביבותיה ד‬ ‫ חורבת עתרי — כפר יהודי מתקופת הבית‬,‫ב' זיסו וע' גנור‬ 2013 ‫גורה והוניגמן‬ .27-18 '‫ עמ‬,123 ‫ קדמוניות‬,‫השני בשפלת יהודה‬ G. Gorre and S. Honigman, “Kings, Taxes and 2009 ‫זליגמן‬ High Priests: Comparing the Ptolemaic and J. Seligman, “A Hellenistic Oil Press from Aderet”, in Seleukid Policies”, in S. Bussi (ed.), Egitto dai E. Ayalon, R. Frankel and A. Kloner (eds.), Oil and Faraoni agli Arabi: atti del convegno Egitto: Wine Presses in Israel from the Hellenistic, Roman amministrazione, economia, società, cultura and Byzantine periods, Oxford, pp. 361–366. dai Faraoni agli Arabi, Milano Universita degli 2006 ‫טל‬ Studi, 7-9 gennaio 2013, Pisa and Rome, pp. :‫ הארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופה ההלניסטית‬,‫א' טל‬ 105–119. .‫ ירושלים‬,‫בין מסורת לחידוש‬ 2011 ‫גנור וקליין‬ 1999 ‫לה מוטה ושיפר‬ ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫ "חורבת בורגין‬,‫ע' גנור וא' קליין‬ V. La Motta and M. Schiffer, “Formation Processes http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail. .123 of House Floor Assemblages”, in P. Allison (ed.), aspx?id=1834&mag_id=118 The Archaeology of Household Activities, pp. 2009 ‫גרפינקל וגנור‬ 19–29. Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), Khirbet Qeiyafa. Vol. ‫א‬2003 ‫לוין‬ 1: Excavation Report 2007–2007, Jerusalem. T. Levine, “Pottery and Small Finds From Subterranean 2014 ‫ גנור והיזל‬,‫גרפינקל‬ Complexes 21 and 70”, in A. Kloner, Maresha Y. Garfinkel, S. Ganor and M.G. Hasel (eds.), Khirbet Excavations Final Report I: Subterranean Qeiyafa. Vol. 2: Excavation Report 2009–2013: Complexes 21, 44, 70 [IAA Reports 17], Jerusalem, Stratigraphy and Architecture (Areas B, C, D, E), pp. 73–130. Jerusalem,pp. 227–308. 35 !‫ גבול לפניך‬,‫עצור‬ The Typology of the Pottery from the Hellenistic, ‫ב‬2003 ‫לוין‬ Roman and Later Periods”, in A. Faust and A. T. Levine, “Pottery and Small Finds From Subterranean Erlich , The Excavation of Khirbet er-Rasm, Complex 44”, in A. Kloner, Maresha Excavations Israel. The Changing Phases of the Countryside Final Report I: Subterranean Complexes 21, 44, [BAR International Series 2187], Oxford, pp. 70 [IAA Reports 17], Jerusalem, pp. 131–136. 105–125. 2005 ‫ליפשיץ‬ 2011 ‫ ארליך ופאוסט‬,‫סנדהוס‬ O. Lipschits, The Fall and Rise of Jerusalem: Judah D. Sandhaus, A. Erlich and A. Faust, “The Dating under Babylonian Rule, Winona Lake. of the Hellenistic Pottery”, in A. Faust and A. 2012 ‫ גדות ואומינג‬,‫ליפשיץ‬ Erlich, The Excavation of Khirbet er-Rasm, O. Lipschits, Y. Gadot and M. Oeming, “Tel Azekah Israel. The Changing Phases of the Countryside 113 Years After: Preliminary Evaluation of the [BAR International Series 2187], Oxford, pp. Renewed Excavations at the Site”, Near Eastern 134–144. Archaeology 75, pp. 196–206. 2015 ‫סנדהוס וקריימרמן‬ 2014 ‫ליפשיץ ואחרים‬ D. Sandhaus and I. Kreimerman, “The Late 4th/3rd ‫ "יהודה במאה‬,‫ וי' גדות‬,‫ נ'שתיל‬,‫ נ' שלום‬,‫ע' ליפשיץ‬ Century b.c.e. Transition in the Judean Hinterland ‫ בתוך ג' שטיבל‬,"‫השלישית הארוכה — מבט ארכיאולוגי‬ in Light of the Pottery of Khirbet Qeiyafa”, Tel ‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים‬,)‫ואחרים (עורכים‬ Aviv 42, pp. 251–271. .152-134 '‫ עמ‬,‫ ירושלים‬,'‫וסביבותיה ח‬ 2017 ‫סנדהוס וקריימרמן‬ 2007 ‫ליפשיץ וואנדרהופט‬ ‫ "הכיבוש ההלניסטי של ארץ‬,‫ד' סנדהוס וא' קריימרמן‬ ‫ "ירושלים בתקופות הפרסית‬,‫ע' ליפשיץ וד' ואנדרהופט‬ ‫ בתוך י' גדות ואחרים‬,"‫ישראל והשפעתו בהר ובשפלה‬ '‫ בתוך י‬,"‫וההלניסטית לאור ממצא טביעות "יהוד‬ ‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים‬,)‫(עורכים‬ .115-106 '‫ עמ‬,'‫ ארץ ישראל ט‬,)‫אבירם (עורך‬ .214-202 '‫ עמ‬,‫ ירושלים‬,‫וסביבותיה י"א‬ 2011 ‫ליפשיץ וואנדרהופט‬ 2007 ‫פאוסט‬ O. Lipschits, and D.S. Vanderhooft, The ‘Yehud’ Stamp A. Faust, “Settlement Dynamics and Demographic Impressions. A Corpus of Inscribed Impressions Fluctuations in Judah from the Late Iron Age to from the Persian and Hellenistic Periods in Judah, the Hellenistic Period and the Archaeology of Winona Lake. Persian-Period Yehud”, in Y. Levin (ed.), A Time 2007 ‫ליפשיץ וטל‬ of Change: Judah and Its Neighbors During the O. Lipschits and O. Tal, “The Settlement Archaeology Persian and Early Hellenistic Periods, London, of the Province of Judah: A Case Study”, in O. pp. 23–51. Lipschits, G.N. Knoppers and R. Albertz (eds.), 2015 ‫ כץ ואיל‬,‫פאוסט‬ Judah and the Judeans in the Fourth Century A. Faust, H. Katz and P. Eyall, “Late Persian-Early B.C.E., Winona Lake, pp. 33–52. Hellenistic Remains at Tel ‘Eton”, Tel Aviv 42, 2017 ‫לנגוט ולפשיץ‬ pp. 103–126. D. Langgut and O. Lipschits, “Dry Climate during 2008 ‫פאוסט וארליך‬ the Babylonian and the Early Persian Period ‫ "מדיניות החשמונאים כלפי האוכלוסיה‬,‫א' פאוסט וע' ארליך‬ and its Impact on the Creation of Idumea”, ‫הנכרית לאור חפירות ח' א־רסם ואתרים כפריים‬ Transeuphraténe 49, pp. 141–172. .32-5 '‫ עמ‬,6 ‫ ירושלים וארץ ישראל‬,"‫נוספים‬ 2012 ‫מאיירס וצ'נסי‬ 2011 ‫פאוסט וארליך‬ M.A Meyers and M.A . Chancey, Alexander to A. Faust and A. Erlich, The Excavation of Khirbet Constantine: Archaeology of the Land of the er-Rasm, Israel. The Changing Phases of the Bible, vol. 3, New Haven. Countryside [BAR International Series 2187], 2009 ‫סנדהוס‬ Oxford. D. Sandhaus, “Late Persian-Early Hellenistic 2012 ‫פנטלקין וטל‬ Pottery”, in Y. Garfinkel and S. Ganor (eds.), A. Fantalkin and O. Tal, “Judah and Its Neighbors Khirbet Qeiyafa Vol. 1: Excavation Report 2007– in the Fourth Century b.c.e.: A Time of Major 2008. Jerusalem, pp. 209–225. Transformations”, in J.U. Ro (ed.), From Judah 2011 ‫סנדהוס‬ to Judea: Socio-Economic Structures and D. Sandhaus, “The Pottery from Khirbet er-Rasm: ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 36 2015 ‫קלונר‬ Processes in the Persian Period [Hebrew Bible ‫ "אידומאיה בתקופה הפרסית וההלניסטית‬,‫ע' קלונר‬ Monographs 43], Sheffield, pp. 133–196. ‫ ארץ‬,"‫ הטריטוריה ואורחי סחר האורחות‬:‫הקדומה‬ 2010 ‫פינקלשטיין‬ .373-359 '‫ עמ‬,‫ישרא ל"א‬ I. Finkelstein, “The Territorial Extent and 2010 ‫קלונר ואחרים‬ Demography of Yehud/Judea in the Persian and A. Kloner, E. Eshel, H. Korzakova and G. Early Hellenistic Periods”, Revue Biblique 117, Finkielstejn, Maresha excavations Final Report, pp. 39–64. III: Epigraphic finds from the 1989-2000 Seasons 2014 ‫פרייקמן וגרפינקל‬ [IAA Reports 45], Jerusalem. M. Freikman and Y. Garfinkel, “Area C”, in Y. 2007 ‫קלונר ושטרן‬ Garfinkel, S. Ganor and M.G. Hasel (eds.), A. Kloner and I. Stern, “Idumea in the Late Persian Khirbet Qeiyafa Vol. 2: Excavation Report 2009– Period (fourth century B.C.E.)”, in O. Lipschits, 2013: Stratigraphy and Architecture (Areas B, C, G.N. Knoppers and R. Albertz (eds.), Judah and D, E), Jerusalem, pp. 93–226. the Judeans in the Fourth Century BCE, Winona 2007 ‫צוקרמן‬ Lake, pp. 139–144. S. Zuckerman, “Anatomy of a Destruction, Crisis ‫ בדפוס‬,‫קריימרמן וסנדהוס‬ Architecture, Termination Rituals and the Fall I. Kreimerman, and D. Sandhaus, “Political Trends of Canaanite Hazor”, Journal of Mediterranean as Reflected in Material Culture: A New Look Archaeology 20.1, pp. 3–32. at the Transition between the Persian and Early 1999 ‫קארטר‬ Hellenistic Periods”, in S. Honigman and others C.E. Carter, The Emergence of Yehud in the Persian (eds.), Judah and Judeans in the Long Third Period [Journal of the Study of the Old Testament Century, Winona Lake. In press. Supplement Series 294], Sheffield. 1981 ‫שטרן‬ 2009 ‫קוגן–זהבי‬ ‫ התקופה ההלניסטית‬:‫ ההיסטוריה של ארץ ישראל‬,‫מ' שטרן‬ 121 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫ "ח' אל–כיך‬,‫א' קוגן־זהבי‬ ‫ כרך‬,)‫ לפני־הספירה‬37-332( ‫ומדינת החשמונאים‬ http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail. .‫ ירושלים‬,‫שלישי‬ aspx?id=1093&mag_id=115 1993 ‫שטרן‬ ‫א‬2014 ‫קוגן–זהבי‬ ‫ "יהדות ויווניות בארץ ישראל במאות השלישית‬,‫מ' שטרן‬ ‫ "היישוב הכפרי בשפלת יהודה בתקופה‬,‫א' קוגן־זהבי‬ ,)‫ בתוך א' רפפורט וי' רונן (עורכים‬,"‫והשנייה לפנה"ס‬ ‫הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית לאור החפירות‬ ‫ לתולדותיה על רקע התקופה‬.‫מדינת החשמונאים‬ ,)‫ בתוך ג' שטיבל ואחרים (עורכים‬,"‫ברמת בית–שמש‬ .74-55 '‫ עמ‬,‫ ירושלים ותל אביב‬,‫ההלניסטית‬ ,'‫חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ח‬ 2001 ‫שטרן‬ .133-120 '‫ עמ‬,‫ירושלים‬ E. Stern, Archaeology of the Land of the Bible, ‫ב‬2014 ‫קוגן–זהבי‬ Volume II: The Assyrian, Babylonian and Persian 126 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫ "ח' אל–כיך‬,‫א' קוגן־זהבי‬ http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail. Periods (732–332 B.C.E.), New York. aspx?id=13681&mag_id=121 2014 ‫שטרן‬ 2014 ‫קוסמין‬ I. Stern (ed.), Excavations at Maresha Subterranean P.J. Kosmin, The Land of the Elephant Kings. Space, Complex 57: the ’Heliodorus Cave’ [BAR Territory and Ideology in the Seleucid Empire, International Series 2652], Oxford. Cambridge, Massachussets and London. 2015 ‫שטרן ואסבנד‬ 2003 ‫קלונר‬ I. Stern and M. Osband, “Pottery and Small Finds”, in A. Kloner, Maresha excavations Final Report I: I. Stern, N. Sagiv and B. Alpert, Excavations at Subterranean Complexes 21, 44, 70 [IAA Reports Maresha: Subterranean Complex Cave 90. Final 17], Jerusalem. Report, pp. 175–273. 2010 ‫קלונר‬ 2016 ‫שתיל‬ A. Kloner, “Archaeological and Epigraphic ‫ כלי החרס מהתקופה הפרסית ומראשית‬,‫נ' שתיל‬ Overviews”, in A. Kloner and others, Maresha ‫התקופה ההלניסטית מהחפירות המחודשות בתל‬ excavations Final Report , III: Epigraphic finds ,‫ עבודת מוסמך‬.‫ כרונולוגיה וזהות‬,‫ טיפולוגיה‬:‫עזקה‬ from the 1989-2000 Seasons [IAA Reports 45], .‫ תל אביב‬,‫אוניברסיטת תל אביב‬ Jerusalem, pp. 205–226. ‫חורבת בית לויה – סוגיות נבחרות מהתקופה ההלניסטית‬ ‫אורן גוטפלד‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫אחרים בשפלת יהודה‪ ,‬עשרות מערות תת־קרקעיות‬ ‫הקדמה‬ ‫החצובות בסלע הגיר הרך (קירטון)‪ ,‬ובהן שמונה‬ ‫חורבת בית לויה נמצאת על גבעה בגובה ‪ 400‬מ'‬ ‫בתי־בד (משקולות ובורג)‪ ,‬שבעה מתקני קולומבריה‪,‬‬ ‫מעל גובה פני הים במזרח חבל לכיש שבשפלת‬ ‫שלושה מקוואות טהרה‪ ,‬אורווה‪ ,‬מחסנים‪ ,‬בורות‬ ‫יהודה‪ ,‬כ־‪ 6‬ק"מ מדרום מזרח לתל מרשה וכ־‪ 8.5‬ק"מ‬ ‫מים‪ ,‬מחצבות ועוד‪.‬‬ ‫ממזרח לתל לכיש (איור ‪ .)1‬באתר‪ ,‬בדומה לאתרים‬ ‫‪ 1‬צילום אויר של חורבת בית לויה (צילום‪)sky view :‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ 2‬תכנית כללית של החפירות‬ ‫‪39‬‬ ‫חורבת בית לויה ‬ ‫ידי כותב שורות אלה ויעקב קלמן‪ ,‬חפירות שנערכו‬ ‫האתר‪ ,‬ששטחו כ־‪ 50‬דונם‪ ,‬נסקר לראשונה בשנת‬ ‫עד לשנת ‪( 2015‬גוטפלד ‪ ,2009‬גוטפלד והבר ‪,2009‬‬ ‫‪ 1899‬על־ידי רא"ס מקאליסטר‪ ,‬שתיעד מספר מערות‬ ‫גוטפלד וקלמן תשע"א‪ ,‬גוטפלד ואקר ‪ 1 .)2012‬כעת‪ ,‬עם‬ ‫וקפלה תת־קרקעית (מקאליסטר ‪.)230-226 :1901‬‬ ‫סיום החפירות באתר וכתיבת הדו"ח הסופי (גוטפלד‬ ‫בשנת ‪ 1961‬נחפרו על־ידי י' נוה שתי מערות קבורה‬ ‫וקלמן בהכנה)‪ ,‬עולות שאלות וסוגיות רבות הקשורות‬ ‫מתקופת הברזל ‪ II‬בחלק המזרחי של האתר‪ .‬על קירות‬ ‫באתר בתקופות השונות‪ .‬מטרתו של מאמר זה הינה‬ ‫אחת המערות התגלו חריתות שונות וכתובות בכתב‬ ‫להציג בקצרה את אותן הסוגיות הקשורות לתקופה‬ ‫העברי הקדום (נוה ‪ ;92-74 :1963‬קרוס ‪-299 :1970‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ההלניסטית‪ ,‬העומדות במרכז של כנס מרחב דרום‪.‬‬ ‫‪ .)306‬בשנים ‪ 1973-1972‬ערך י' דגן סקר נרחב באתר‬ ‫בו נמצאו חרסים וכלי צור מהתקופות הכלקוליתית‬ ‫הממצאים האדריכליים מהתקופה ההלניסטית‬ ‫והברונזה הקדומה ‪ ,III–II‬מערות קבורה וחרסים‬ ‫(איור ‪)2‬‬ ‫מתקופת הברזל ‪ ,II‬ושרידי יישוב שהתקיים במקום‬ ‫מגדל עוז‪ :‬בחלקה הדרומי של החורבה המתוארכת‬ ‫מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הממלוכית (דגן‬ ‫לימי הביניים (שטח ‪ ,)P‬התגלו תחת המבנים‬ ‫‪ .)119-117 :2006‬בשנים ‪ 1983-1979‬חקרו י' טפר וי'‬ ‫המאוחרים יסודות מסיביים של מגדל עוז שנבנה‬ ‫שחר את המערות באתר (טפר ושחר ‪ ,)1987‬ובשנים‬ ‫בתקופה ההלניסטית (ראה להלן איור ‪.)3‬‬ ‫‪ 1983‬ו־‪ 1986‬חפרו באתר י' פטריך וי' צפריר כנסיית‬ ‫מחסן קנקנים הלניסטי מטויח‪ :‬מדרום למגדל העוז‬ ‫בסיליקה מרוצפת בפסיפס מרהיב שהשתמר במלואו‬ ‫נמצא מחסן הבנוי משני חדרים מטויחים בטיח לבן‬ ‫ולצדה בית־בד‪ ,‬גת ומערת קבורה (פטריך וצפריר ‪:1993‬‬ ‫ומרוצף ברצפת טיח בצבע אפור‪ .‬על רצפת החדר‬ ‫‪ .)272-265‬בשנת ‪ 2005‬התחדשו החפירות באתר על־‬ ‫‪ 3‬מגדל העוז‪ ,‬מבט צפונה (צילום‪ :‬ד' סילברמן)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪40‬‬ ‫הקולומבריום או בשלב מאוחר יותר‪ ,‬הפתח המקורי‬ ‫המזרחי מבין השניים‪ ,‬נמצאו שברי קנקנים רבים‬ ‫נסגר בלוחות אבן גדולים‪ ,‬הנתמכים בחצי קשת‬ ‫המתוארכים לתקופה ההלניסטית (ראה להלן)‪.‬‬ ‫בנויה‪ .‬הפינה הדרומית‪-‬מזרחית של הקולומבריום‬ ‫מכלול תת־קרקעי רב מתקני‪ :‬בחלקו הדרומי‪-‬מערבי‬ ‫נפגעה מחציבת בור פעמון‪.‬‬ ‫של שטח ‪( P‬שטח ‪ )1P‬התגלה מכלול תת־קרקעי גדול‬ ‫אורווה תת־קרקעית (איור ‪ :)2‬במדרון הצפוני‪-‬‬ ‫ובו שלושה מתקנים שונים אליהם ניתן היה לרדת‬ ‫מערבי של האתר‪ ,‬בנקודה הצופה ישירות אל תל‬ ‫בגרם מדרגות מעוגל ובמסדרון מדורג‪ .‬במכלול נחפר‬ ‫מרשה‪ ,‬נמצאה אורווה תת־קרקעית‪ .‬בשל התקרה‬ ‫קולומבריום בצורת צלב‪ ,‬בית־בד וחלל גדול שלא‬ ‫הנמוכה יחסית נראה כי מדובר באורווה לחמורים‪,‬‬ ‫אופיין‪ ,‬ובו מתקן כלשהו‪ .‬נראה ששימש כאולם‬ ‫בה נמצאו ששה אבוסים‪ ,‬שוקת ובורות לאיסוף שתן‪.‬‬ ‫התכנסות‪.‬‬ ‫אל האורווה ירדו במספר מדרגות רחבות וגבוהות‬ ‫הקולומבריום הגדול (איור ‪ :)4‬בחלקה הצפוני‪-‬מערבי‬ ‫שאפשרו מעבר קל לבהמות המשא שהובלו דרכן אל‬ ‫של החורבה (שטח ‪ )M‬התגלה קולומבריום גדול‬ ‫האורווה‪.‬‬ ‫(כ–‪ 15.5x17.5‬מ')‪ ,‬חצוב כחלל ריבועי הנתמך במרכזו‬ ‫מכלול בית־הבד (איור ‪ :)5‬בחלקה המזרחי של‬ ‫בארבע אומנות בצורת האות ר'‪ .‬על קירותיו חצובות‬ ‫החורבה (שטח ‪ ,)B‬נמצא מכלול תת־קרקעי ובו‬ ‫כ–‪ 1100‬גומחות משולשות‪ .‬בתקרתו ארבעה פירים‬ ‫בית־בד הלניסטי מדגם מרשה‪ .‬הכניסה בגרם‬ ‫עגולים ובהם גומחות חצובות ששימשו ככל הנראה‬ ‫מדרגות חצובות היורד צפונה ותחום בשני קירות‬ ‫כשלבי סולם‪ .‬הכניסה המקורית לקולומבריום הייתה‬ ‫מסיביים‪ .‬במבואת הכניסה שלרגלי המדרגות‪ ,‬נמצא‬ ‫דרך פתח שנחצב בתקרת החלל‪ .‬עם סיום חציבת‬ ‫‪ 4‬הקולומבריום הגדול (צילום‪ :‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪41‬‬ ‫חורבת בית לויה ‬ ‫‪ 5‬בית הבד התת–קרקעי‪ ,‬מבט צפונה (צילום‪ :‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪42‬‬ ‫והמתוארכים לראשית המאה הב' לפסה"נ‪ .‬בדומה‬ ‫בור חצוב ובתוכו אבנים מסותתות‪ ,‬חלקן אבני‬ ‫לתמונה הנומיסמטית שהוצגה לעיל‪ ,‬גם הקרמיקה‬ ‫קשת מקמרון שהתמוטט‪ .‬פתח הכניסה לבית־הבד‬ ‫ההלניסטית מסתיימת במחצית הראשונה של המאה‬ ‫השתמר בשלמותו‪ ,‬המזוזות והמשקוף נחצבו בסלע‬ ‫הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫והם מעוטרים בפרופילים מן הטיפוס האטי‪ .‬בבית־‬ ‫הבד חלל מרכזי גדול (שרצפתו הוסרה ככל הנראה‬ ‫ב‪ .‬ביצורים בחורבת בית לויה ובסביבתה הקרובה‬ ‫בסוף ימי הבית השני)‪ ,‬שבצדיו מספר מתקני סחיטה‪,‬‬ ‫תחת מבנה הכפר (שטח ‪ )P‬המתוארך לתקופה‬ ‫אגן גדול חצוב לאגירת הזיתים‪ ,‬מפרכה (ים) שלמה‬ ‫הממלוכית (המאות הי"ג‪-‬י"ד לסה"נ)‪ ,‬התגלו יסודות‬ ‫באתרה ולצדה ממל עדשתי הלניסטי‪ .‬במרכז הקיר‬ ‫מסיביים של מגדל עוז‪ .‬מהמגדל שרדו חמישה נדבכים‬ ‫הצפוני של בית־הבד‪ ,‬בין אחת המסחטות ואגן‬ ‫עשויים אבני גיר קשות מסותתות היטב‪ .‬שתי השורות‬ ‫האגירה הגדול‪ ,‬נמצאה גומחה פולחנית שנהרסה‬ ‫העליונות שהשתמרו מסותתות בסיתות שוליים עם‬ ‫במכוון בימי הבית השני ושרדו בה שרידי ציור בפחם‬ ‫מרכז בולט והן בנויות בשיטת הראשים והפתינים‪.‬‬ ‫של עלה אקנתוס‪.‬‬ ‫מידות בסיס המגדל ‪ 11x11‬מ' ובו ארבעה חדרים‬ ‫מעין "בנייה בתיבות" (שרון תשנ"ב‪ )108 :‬במידות‬ ‫א‪ .‬סוגיית ראשיתה וסופה של ההתיישבות בחורבת‬ ‫‪ 170x160‬ס"מ‪ .‬יסודות החדרים הפנימיים הולכים‬ ‫בית לויה בתקופה ההלניסטית‬ ‫ומתרחבים בצורה מדורגת מלמעלה למטה‪ .‬בתעלות‬ ‫המטבעות‪ :‬בחינת הממצא הנומיסמטי מחורבת‬ ‫היסוד של הקירות נמצאו כלי חרס משלהי התקופה‬ ‫בית לויה מעלה תמונה ברורה כי ההתיישבות באתר‬ ‫הפרסית ובעיקר כלי חרס הלניסטיים ממורקים בצבע‬ ‫התחדשה במחצית השנייה של המאה הד' לפסה"נ או‬ ‫שחור‪ ,‬חלקם מיובאים‪ ,‬ונר דולפין המספקים למגדל‬ ‫במחצית הראשונה של המאה הג' לפסה"נ‪ ,‬וכי היה‬ ‫את תיארוכו למאות הג' והב' לפסה"נ‪ .‬נראה כי מדובר‬ ‫מיושב באופן רצוף עד לראשית המאה הב' לפסה"נ‬ ‫במגדל תצפית חופשי‪ ,‬שלא ניגשו אליו חומות‪ ,‬ממנו‬ ‫(ראה טבלה מס' ‪ ,1‬סנדברג בהכנה)‪ .‬בין המטבעות‬ ‫ניתן היה להשקיף דרומה אל השדות של הישוב או‬ ‫מטבע כסף של אלכסנדר מוקדון‪ ,‬מטבעות של תלמי‬ ‫דרום‪-‬מזרחה אל עבר מגדל דומה שהתגלה בחורבת‬ ‫השני פילדלפוס ותלמי השלישי אורוגטיס וכן מספר‬ ‫אגוז (דגן ‪ .)199-198 :2006‬מהאחרון ניתן היה ליצור‬ ‫מטבעות סלווקיים‪ ,‬שתיארוך המאוחרים שבהם הוא‬ ‫קשר עין עם המצודה ההלניסטית הגדולה בחורבת‬ ‫לשנים ‪ 173-168‬לפסה"נ‪.‬‬ ‫קצרה (איור מס' ‪ ;6‬דגן ‪ ,)235-234 :2006‬או צפונה‬ ‫מכלול כלי החרס‪ :‬כלי החרס הקדומים ביותר‬ ‫אל עבר מגדל עוז נוסף הנמצא בחלקה הצפוני של‬ ‫שנמצאו באתר (למעט אלה משלהי תקופת הברזל)‪,‬‬ ‫חורבת כשכליה שמדרום לתל מרשה (דגן ‪,)53 :2006‬‬ ‫מתוארכים לתקופה הפרסית המאוחרת‪ :‬המאות‬ ‫או ישירות למרשה‪.‬‬ ‫הה' והד' לפסה"נ (יזרסקי בהכנה)‪ ,‬ולמאות הד'‬ ‫והג' לפסה"נ (דה־וינסנז בהכנה)‪ .‬מדובר בכלי‬ ‫ג‪ .‬סוגיית הזהות האתנית של התושבים בחורבת‬ ‫ייבוא ממורקים בצבע שחור שחלקם מיובאים‪,‬‬ ‫בית לויה‬ ‫אשר נמצאו בעיקר ביסודות מגדל העוז ההלניסטי‬ ‫אחת השאלות המרכזיות העולות מתוך ניתוח‬ ‫שנחשף בשטח ‪ ,P‬אך גם באזורים אחרים שנחפרו‬ ‫הממצאים והניסיון להבין את התרבות החומרית‬ ‫באתר‪ .‬בצדו הדרומי של שטח ‪ ,P‬מדרום למגדל העוז‬ ‫בחורבת בית לויה בתקופה הנדונה‪ ,‬היא שאלת הזהות‬ ‫ההלניסטי של היישוב (ראה להלן)‪ ,‬נחשף מחסן‬ ‫האתנית של תושביה‪ .‬במהלך התקופה ההלניסטית‬ ‫מטויח בטיח לבן שהשתמר לגובה של למעלה ממטר‬ ‫ההתיישבות היהודית בארץ־ישראל התרכזה ביהודה‬ ‫ובו קנקנים ואמפורות שנמצאו בשכבת בחורבן‪,‬‬ 43 ‫חורבת בית לויה‬ ‫ קטלוג המטבעות מימי בית שני‬:1 '‫טבלה מס‬ Diam. (mm) Weight (gr.) Reference Cat. No. Obverse Reverse Basket (BCE) Locus Notes Mint Axis Date ALEXANDER THE GREAT (333–323 BCE) Bow and quiver above 1 1370 12291 4.57 15-16 Obliterated 333-323 Illegible Worn Herakles Club 3rd CENTURY BCE Hill 1897, 150, 2 333 2254 3.24 16-17 Obliterated Pomegranate 3rd century Side’ No. 59 PTOLEMAIS PTOLEMY II PHILADELPHUS (283-246 BCE) Laurite head of Philadelphia Cf. Lorber 342.B 3 ‫פנ"ש‬ 90004 5.02 18-17 12 Eagle 261-246 Zeus r. (Amman)? (forthcoming) Cf. Lorber 322.B 4 1122 3553 5.90 20 Same Same, harpe in l. field? Same Joppa? Same (forthcoming) 5 5.79 21-20 12 Same Worn Same PTOLEMY III EUERGETES (246-222 BCE) Horned head of Eagle with closed wings, Cf. Lorber 468.B Central 6 ‫פנ"ש‬ 3856 10.23 24-23 12 246-222 Tyre Zeus Ammon r., club in l. field (forthcoming) indentations UNCLEAR PTOLEMAIC KING 7 2029 20053G 3.93 16-15 12 Head r. Eagle Worn out 8 2395 4375 4.67 18-17 12 Same Same Same 9 M 872 8195 8.34 22 Same Same Same Seleucids ANTIOCHUS IV 175- 164 BCE) Veiled female standing Akko - CB II, 92, No. 10 1045 3786 2.04 15-14 12 Radiate head r. 173/2-168 holding sceptre Ptolemais 1479 11 90006 1.93 14-15 12 Same Same Same Same Same Herodians HEROD THE GREAT (37-4 BCE) Anchor, around: Double cornucopia with 12 2309 4013 1.51 15-13 9 [HEPWΔOY caduceus between horns; 37-4 BCE Jerusalem BACIΛE] above, five pellets. 13 12285 1.04 14 Same Same Same Same ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪44‬‬ ‫היהודים)‪ .‬בחפירה שנערכה לאחרונה על־ידי פ' בצר‪,‬‬ ‫ובירושלים‪ ,‬ששימשה כמרכז רוחני ואדמיניסטרטיבי;‬ ‫מ' הבר וכותב שורות אלה בחורבת עמודה הנמצאת‬ ‫קבוצות אתניות אחרות‪ ,‬ובראשם האדומים‪ ,‬התיישבו‬ ‫שלוחה אחת מצפון‪-‬מערב לחורבת בית לויה‪,‬‬ ‫בשפלה‪ ,‬בבקעת ערד ובאר־שבע (מגן ‪.)16-15 :2008‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התגלו שני מבני ציבור בנויים האחד בתוך השני‪,‬‬ ‫הערים האדומיות המרכזיות היו מרשה‪ ,‬הנמצאת‬ ‫כשהמבנה הפנימי בנוי אף הוא בשיטת ראשים‬ ‫מצפון‪-‬מערב לבית לויה‪ ,‬ואדוריים הנמצאת בהרי חברון‬ ‫ופתינים מאבני גיר קשות מסותתות בסיתות שוליים‬ ‫שממזרח לאתר‪ .‬ערים אלו היו פגאניות הלניסטיות‪.‬‬ ‫עם מרכז בולט‪ .‬בפינה הצפונית מזרחית של המבנה‬ ‫קהילה צידונית התיישבה במרשה והצטרפה לקהילה‬ ‫הגדול מבין השניים‪ ,‬נחשף חדר פולחן עם פודיום‬ ‫האדומית המקומית‪ ,‬שהתיישבה בעיר ובסביבותיה‬ ‫ולמרגלותיו מספר פכיות כישור מהטיפוס הקדום‪,‬‬ ‫(קלונר ‪ .)6-5 :2003‬מחוץ לערים‪ ,‬במרחב הכפרי —‬ ‫פכיות ושברי קערות דגים בדומה לאלה שנמצאו‬ ‫במיוחד במזרח אידומיאה — הרחוק מההשפעה‬ ‫ברובע היהודי בירושלים והמתוארכות למאות הג'‬ ‫ההלניסטית שהגיעה מערי החוף‪ ,‬האדומים נשארו‬ ‫והב' לפסה"נ (גבע ‪ .)145-144 ,132-131 :2003‬כמו־‬ ‫נאמנים למסורת שלהם שהייתה מבוססת על אמונה‬ ‫כן נמצאו שני מקטרים עשויים מאבן גיר רכה‪ .‬אחד‬ ‫באל האדומי קוס ובשלושת האבות (רפפורט תש"ע‪:‬‬ ‫המקטרים מעוטר בדמות של שור היושב עם ברכיים‬ ‫‪ .)60‬מפת ההתיישבות השתנתה בשלהי המאה הב'‬ ‫מקופלות בין עמוד עם כותרת בדמות מקדש ובצלע‬ ‫לפסה"נ בעקבות הכיבוש החשמונאי‪ ,‬כאשר המדינה‬ ‫השנייה של המקטר‪ ,‬ראש של שור (בוקריון?)‪ .‬נראה‬ ‫החשמונאית התפשטה דרומה לתחום אידומיאה‪.‬‬ ‫כי במקרה זה ניתן לקשור את הממצאים האחרונים‬ ‫יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים‪ ,‬ח‪,)258-257 ,‬‬ ‫לתרבות האדומית וברצוני להציע כי המקום שימש‬ ‫סטראבו (‪ )Geography XVI, 2, 34‬ופטולמאיוס‬ ‫כאתר פולחני את תושבי האזור ובוודאי את תושבי‬ ‫(‪Ammonius, De differentia adfinium vocabulorum,‬‬ ‫בית לויה הנמצאת כמה מאות מטרים בלבד מחורבת‬ ‫‪ ,No. 43‬אצל שטרן ‪ ,1974‬מס' ‪ ,)146‬מספרים כי מרשה‬ ‫עמודה‪.‬‬ ‫ואדוריים נכבשו על־ידי יוחנן הורקנוס החשמונאי‬ ‫לאחרונה פרסמו ד' סנדהוס וא' קריימרמן מאמר‬ ‫ותושביהן אולצו להתגייר‪ .‬נראה כי באזור חורבת‬ ‫מקיף בנושא "הכיבוש ההלניסטי של ארץ ישראל"‪,‬‬ ‫בית לויה היישוב פסק קודם לכיבוש המפורסם של‬ ‫בו הם בדקו את דפוסי ההתיישבות במכלול אתרים‬ ‫אידומיאה על־ידי יוחנן הורקנוס (ראה להלן)‪.‬‬ ‫בגב ההר ובשפלה במעבר מהתקופה הפרסית לתקופה‬ ‫ההלניסטית ועד לימי אלכסנדר מוקדון‪ ,‬ומראשית‬ ‫דיון‬ ‫המאה הג' לפסה"נ ועד ימי תלמי השני (סנדהוס‬ ‫מניתוח הממצאים הארכיאולוגיים מעשר שנות‬ ‫וקריימרמן ‪ .)214-202 :2017‬בדיקה זו מתבססת‬ ‫חפירה בחורבת בית לויה‪ ,‬עולה כי לאחר שהאתר‬ ‫על ההצעה לחלוקה הכרונולוגית בחורבת קיאפה‬ ‫נעזב סביב חורבן הבית הראשון‪ ,‬הוא יושב מחדש‬ ‫(סנדהוס וקריימרמן ‪ .)2015‬במאוחר מבין שני‬ ‫בשלהי התקופה הפרסית או בראשית התקופה‬ ‫המאמרים קובעים סנדהוס וקריימרמן כי‪" :‬באופן‬ ‫ההלניסטית הקדומה‪ .‬מגדל העוז שנחשף הינו אחד‬ ‫מפתיע‪ ,‬לא ניתן לומר באופן ברור על אף אחד‬ ‫מבין ארבעה מגדלים שנבנו ככל הנראה על ציר של‬ ‫מהאתרים שהוא הוקם לראשונה בתקופה ההלניסטית‬ ‫דרך מהתקופה ההלניסטית שהובילה בין חורבת קצרה‬ ‫הקדומה" (סנדהוס וקריימרמן ‪ .)210 :2017‬על סמך‬ ‫למרשה הבירה‪ .‬זיהוי תושבי המקום עם האדומים‬ ‫הנתונים שהוצגו לעיל‪ ,‬נראה כי גם ליישוב בחורבת‬ ‫מבוסס פחות על הממצא החומרי ויותר על מיקומו‬ ‫בית לויה יסוד מהתקופה הפרסית המאוחרת‪ ,‬על אף‬ ‫של האתר מבחינה גיאוגרפית באדומיאה והמקורות‬ ‫שלא נמצאו בו שרידים אדריכליים אותם ניתן לייחס‬ ‫הספרותיים (ספר מקבים א'; י' בן–מתתיהו‪ ,‬מלחמות‬ ‫‪45‬‬ ‫חורבת בית לויה ‬ ‫כמסופר בספר מקבים א'‪" :‬ויצא יהודה ואחיו וילחמו‬ ‫לתקופה זו‪ .‬השרידים האדריכליים הקדומים ביותר‬ ‫בבני עשיו בארץ הנגב‪ ,‬ויכו את חברון ואת בנותיה‪,‬‬ ‫שנחשפו באתר והמאוחרים לחורבן בית ראשון‪,‬‬ ‫ויהרוס את מבצריה ואת מגדליה שרפו באש סביב‪.‬‬ ‫מתוארכים לתקופה ההלניסטית הקדומה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ויקום ללכת אל ארץ פלשתים ויעבור את מרשה" (ה'‬ ‫ברצוני לצרף את חורבת בית לויה לרשימת האתרים‬ ‫‪ .)66-65‬עם זאת‪ ,‬ייתכן כי האתר נעזב דווקא על רקע‬ ‫שסנדהוס וקריימרמן מביאים במאמרם‪ ,‬כאתר‬ ‫תהליכים פוליטיים גדולים יותר הקשורים למתיחות‬ ‫שההיישבות בו פסקה במחצית הראשונה של המאה‬ ‫בין התלמיים לסלווקים באזור‪ ,‬ושאפשרו את המרד‬ ‫הב' לספירה‪ ,‬שנים רבות לפני כיבוש אידומיאה על־‬ ‫החשמונאי‪ .‬כך או כך‪ ,‬על פי הממצא הארכיאולוגי‬ ‫ידי יוחנן הורקנוס‪ .‬לשאלה מדוע פסקה ההתיישבות‬ ‫יש פער התיישבותי של כ־‪ 150‬שנה עד ליישוב האתר‬ ‫באתר במחצית הראשונה של המאה הב' לפסה"נ‬ ‫מחדש בימיו של המלך הורדוס‪ ,‬ומאוחר יותר‪ ,‬במאה‬ ‫אין תשובה חד משמעית‪ .‬ייתכן שהסיבה קשורה‬ ‫הא' לסה"נ ועד לחורבן הבית השני‪ ,‬נמצא היישוב‬ ‫בפשיטות שערך יהודה המקבי באדומיאה בזמן‬ ‫בשיא פריחתו (גוטפלד וקלמן תשע"א)‪.‬‬ ‫המרד החשמונאי ובריחת תושביו למרשה השכנה‬ ‫הערות‬ ‫‪ 3‬החפירה בחורבת עמודה מתבצעת במסגרת פרויקט‬ ‫‪ 1‬החפירות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה‬ ‫רגיונאלי של המרחב הכפרי באזור חורבת בית לויה (‪Beit‬‬ ‫העברית בירושלים נערכו בסיועם של י' קלמן (מנהל‬ ‫‪ )Lehi Regional Project‬הנערך בשיתוף האוניברסיטה‬ ‫חפירה)‪ ,‬פ' בצר‪ ,‬ב' גורדון‪ ,‬מ' הבר ול' סנדברג (ניהול‬ ‫העברית בירושלים ורשות העתיקות‪Utah Valley ,‬‬ ‫שטחים)‪ ,‬ש' פריירייך וט' רוגובסקי (מנהלה)‪ ,‬ע' ימים‬ ‫‪ University‬ובמימון ‪ .Beit Lehi Foundation, Utah‬הסקר‬ ‫ומ' כהן (מדידות)‪ ,‬ג' לרון‪ ,‬א' פרץ וט' רוגובסקי (צילום)‪,‬‬ ‫נערך ברובו באמצעות רחפנים המופעלים על־ידי אלכס‬ ‫מ' לביא (שימור)‪ ,‬ד' סילברמן ‪ ,‬א' ויגמן וי' שמידוב‬ ‫ויגמן ויעקב שמידוב ו–‪ — GIS‬בידי ד"ר מיכל בירקנפלד‬ ‫(צילומי רחפן)‪ ,‬ושל סטודנטים מהאוניברסיטה העברית‬ ‫מרשות העתיקות‪ .‬הטראסות החקלאיות נבדקות על־ידי‬ ‫בירושלים ואוניברסיטת בן–גוריון‪ ,‬לכולם נתונה תודתי‪.‬‬ ‫ד"ר עודד בר מהמכון הגיאולוגי בירושלים‪.‬‬ ‫‪ 2‬מאמר זה נכתב עבור כנס מרחב דרום של רשות‬ ‫העתיקות בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב שנערך‬ ‫ב־‪ 1‬בפברואר ‪.2017‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫גוטפלד וקלמן תשע"א‬ ‫גבע ‪2003‬‬ ‫א' גוטפלד וי' קלמן‪" ,‬חורבת בית לויה — כפר יהודי משלהי‬ ‫‪H. Geva, “Hellenistic Pottery from Areas W and X-2”,‬‬ ‫ימי הבית השני בשפלת יהודה"‪ ,‬בתוך‪ :‬ד' עמית‪ ,‬א' פלג–‬ ‫‪in H. Geva (ed.), Jewish Quarter Excavations in‬‬ ‫ברקת וג' ד' שטיבל (עורכים)‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה‬ ‫‪the Old City of Jerusalem Conducted by Nahman‬‬ ‫של ירושלים וסביבותיה — קובץ מחקרים‪ ,‬כרך ד'‪ ,‬עמ'‬ ‫‪Avigad, 1969–1982, Volume II: The Finds from‬‬ ‫‪.180-179‬‬ ‫‪Areas A, W and X-2, Final Report, Jerusalem,‬‬ ‫גוטפלד ואקר ‪2012‬‬ ‫‪pp. 113–175.‬‬ ‫‪O. Gutfeld and A. Ecker, “‘Jesus is Here’: An Ancient‬‬ ‫גוטפלד ‪2009‬‬ ‫‪Greek Inscription from Khirbet Beit Loya”, in L.‬‬ ‫א' גוטפלד‪" ,‬חורבת בית לויה — דו"ח ראשוני"‪ ,‬חדשות‬ ‫‪Daniel Chrupcala (ed.), Christ is Here! Studies in‬‬ ‫‪www.hadashot-esi.org.il/‬‬ ‫‪.121‬‬ ‫ארכיאולוגיות‬ ‫‪Biblical and Christian Archaeology in Memory‬‬ ‫‪Report_Detail.aspx?id=1065‬‬ ‫‪of Michele Piccirillo OFM [Studium Biblicum‬‬ ‫גוטפלד והבר ‪2009‬‬ ‫‪Franciscanum 52], Milano, pp. 165–174.‬‬ ‫‪O. Gutfeld and M. Haber, A Guide to Beit Loya‬‬ ‫‪(Lehi): An Archaeological Site in the Judean‬‬ ‫‪Lowland, Jerusalem.‬‬ ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 46 Beit Loya (Lehi) Excavations Final Report – ‫גוטפלד וקלמן בהכנה‬ The Village and the Subterranean Complexes, O. Gutfeld and Y. Kalman, Horbat Beit Loya (Lehi) Jerusalem and Provo UT. In preparation. Excavations Final Report – The Village and the 2015 ‫סנדהוס וקריימרמן‬ Subterranean Complexes, Jerusalem and Provo D. Sandhaus and I. Kreimerman, “The Late 4th/3rd UT. In preparation. Century BCE Transition in the Judean Hinterland 2006 ‫דגן‬ in Light of the Pottery of Khirbet Qeiyafa”, TA ‫ כרך‬,)109( ‫ מפת אמציה‬.‫ סקר ארכיאולוגי של ישראל‬,‫י' דגן‬ 42, pp. 251–271. .‫ ירושלים‬,‫ האזור הצפוני‬:1 ‫סנדהוס וקריימרמן תשע"ח‬ ‫דה–וינסנז בהכנה‬ ‫ "הכיבוש ההלניסטי של ארץ־‬,‫ד' סנדהוס וא' קריימרמן‬ A. De-Vincenz, “Beit Loya (Lehi) Ceramics from '‫ בתוך י‬,"‫ישראל והשפעתו על היישוב בהר ובשפלה‬ Area B, M and P”, in: O. Gutfeld and Y. Kalman ‫ חידושים בארכיאולוגיה של‬,)‫גדול ואחרים (עורכים‬ (eds.), Horbat Beit Loya (Lehi) Excavations .214-202 '‫ עמ‬,‫ירושלים וסביבותיה י"א‬ Final Report – The Village and the Subterranean 1993 ‫פטריך וצפריר‬ Complexes, Jerusalem and Provo UT. In J. Patrich and Y. Tsafrir, “A Byzantine Church preparation. Complex at Horvat Beit Loya”, in Y. Tsafrir 1987 ‫טפר ושחר‬ (ed.), Ancient Churches Revealed, Jerusalem, pp. ‫ בתוך ע' קלונר וי' טפר‬,"‫ "המסתור בלויה‬,‫י' טפר וי' שחר‬ 265–272. ,‫ תל־אביב‬,‫המסתור בשפלת יהודה‬-‫ מערכות‬,)‫(עורכים‬ 2003 ‫קלונר‬ .136-131 '‫עמ‬ A. Kloner, Maresha Excavations Final Report I: 1901 ‫מקאליסטר‬ Subterranean Complexes 21, 44, 70 [IAA Reports R.A.S. Macalister, “On a Rock Cut Chapel at Beit 17], Jerusalem. Leyi”, PEFQ Statement, pp. 226–230. 1970 ‫קרוס‬ ‫יזרסקי בהכנה‬ F.M. Cross, “The Cave Inscription from Khirbet I. Yezarski, The Late Iron Age – Persian Pottery Beit Lei,” in J.A. Sanders (ed.), Near Eastern from Horbat Beit Loya (Lehi), in O. Gutfeld Archaeology in the Twentieth Century. Essays and Y. Kalman (eds.), Horbat Beit Loya (Lehi) in Honor of Nelson Glueck, New York, pp. 299– Excavations Final Report – The Village and the 306. Subterranean Complexes, Jerusalem and Provo ‫רפפורט תש"ע‬ UT. In preparation. ,"‫ "התייהדות האדומים בימי יוחנן הורקנוס‬,‫א' רפפורט‬ 2008 ‫מגן‬ ‫ ישראל‬,)‫ ח"מ כותן וג"ד שטיבל (עורכים‬,‫בתוך י' גייגר‬ Y. Magen, “Idumea and the Jewish Settlement in ,‫ רעננה‬,‫ קובץ מאמרים ליובלו של ישראל שצמן‬.‫בארצו‬ Daroma,” Judea and Samaria – Researches and . 59-74 '‫עמ‬ Discoveries [Judea and Samaria Publications 6], 1974 ‫שטרן‬ Jerusalem, pp. 1–58. M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and 1963 ‫נוה‬ Judaism, Vol. I, Jerusalem. J. Naveh, “Old Hebrew Inscriptions in a Burial Cave,” ‫שרון תשנ"ב‬ IEJ 13, pp. 74–92. ‫ "ביצורי דור והמעבר מתפיסת ההגנה‬,‫א' שרון‬ ‫סנדברג בהכנה‬ ‫ קדמוניות‬,"‫הישראלית—הסורית לתפיסה היוונית‬ L. Sandberg, “The Coins from Horbat Beit Loya .113-105 '‫ עמ‬,96-95 (Lehi)”, in O. Gutfeld and Y. Kalman, Horbat ‫ניסה־סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה‬ ‫ווליד אטרש וגבריאל מזור‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫שאן‪ ,‬המאופיין במסלע שנוצר ממשקעים קרטוניים‬ ‫העיר בית שאן בתקופות ההלניסטית‪ ,‬הרומית‬ ‫וגיריים שהופרשו ממעיינותיו המרובים של האזור‬ ‫והביזנטית‪ ,‬נודעה בשם ניסה־סקיתופוליס‪ .‬שרידים‬ ‫(ניר תשכ"ב‪ .)102 :‬המסלע כוסה באדמה חווארית‪,‬‬ ‫מהיישוב ההלניסטי נתגלו על שני תלים‪ :‬תל בית‬ ‫המורכבת ממשקעיה של ימה פנימית‪ ,‬שנשטפה‬ ‫שאן (תל אל־חצן) הנמצא בגדה הדרומית של נחל‬ ‫ממלחיה ועורבבה באדמות גיר ובזלת שנסחפו מהרי‬ ‫חרוד ותל אצטבה בגדתו הצפונית (איור ‪ .)1‬שני‬ ‫הגליל התחתון (הראל וניר תשל"ג‪.)137 ,78-77 :‬‬ ‫התלים נמצאים בתחום המפלס העליון של בקעת בית‬ ‫‪ 1‬תצלום אוויר‪ ,‬תל אצטבה ותל בית שאן (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪48‬‬ ‫הרומית והביזנטית (צורי תשכ"ב‪ .)154-152 :‬בין‬ ‫תל אצטבה נחלק לשני חלקים‪ :‬מזרחי ומערבי‪ ,‬פני‬ ‫השנים ‪ ,1968-1950‬במהלך עבודות פיתוח‪ ,‬ביצע צורי‬ ‫השטח שלהם מישוריים ולהם נטייה קלה לדרום‬ ‫מספר חפירות הצלה בתל אצטבה ובהן גילה מערכת‬ ‫ולמזרח (ברום ‪ 122‬עד ‪ 123‬מ' מתחת לפני הים)‪.‬‬ ‫קברים מתקופות הברונזה הקדומה והברזל‪ ,‬שרידי‬ ‫בתל בית שאן התגלו שרידים דלים מהיישוב ההלניסטי‪,‬‬ ‫מבני מגורים‪ ,‬מבנה תעשייה‪ ,‬ביצורים‪ ,‬כלי חרס‪ ,‬ידיות‬ ‫אשר נחפר לראשונה על־ידי משלחת המוזיאון של‬ ‫אמפורות רודיות חתומות וחפצים זעירים מהתקופה‬ ‫אוניברסיטת פנסילבניה בשנים ‪ .1933-1921‬את‬ ‫ההלניסטית‪ ,‬כמו גם שרידי ביצורים ומבנים מהתקופה‬ ‫החפירות ניהלו פישר (‪ )C.S. Fisher‬בשנים ‪-1921‬‬ ‫הביזנטית (צורי תשי"ז‪ ;18-17 ;9 :‬צורי תשכ"ב‪-152 :‬‬ ‫‪ ;1923‬רו (‪ )A. Rowe‬בשנים ‪ ,1928-1925‬ופיצג'ראלד‬ ‫‪ .)154‬בשנת ‪ 1973‬נפגע חלקו המזרחי של תל אצטבה‬ ‫(‪ )G.M. FitzGerald‬בשנים ‪ 1931-1930‬ובשנת ‪.1933‬‬ ‫על־ידי דחפורי צה"ל בעת בניית מוצב צבאי‪ .‬בעקבות‬ ‫בעונות הראשונות התגלו שרידי השכבות המאוחרות‬ ‫הפגיעה בוצעה חפירת בדיקה מצומצמת מטעם אגף‬ ‫ושרידי בנייה בשוליים המזרחיים של התל‪ ,‬שתוארכו‬ ‫העתיקות והמוזאונים של ממשלת ישראל בראשותו‬ ‫לתקופה ההלניסטית (‪Rowe 1930: 7–8; FitzGerald‬‬ ‫של ו' צפיריס‪ ,‬בה נחשפו שרידי מבנה ציבור מהתקופה‬ ‫‪.)1931: 51–55‬‬ ‫ההלניסטית ומעליו שרידי מבנה מהתקופה הרומית‬ ‫בשנים ‪ 1994-1989‬חודשו החפירות בתל בית שאן על־‬ ‫המאוחרת (‪.)Landau and Tzaferis 1979‬‬ ‫ידי משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫החפירות בחלקו המזרחי של תל אצטבה התחדשו‬ ‫בראשות ע' מזר‪ .‬בצד הצפוני‪-‬מערבי של התל (שטח‬ ‫במסגרת פרויקט חפירות בית שאן (‪.)1994‒1991‬‬ ‫‪ P‬שכבה ‪ ;5‬איור ‪ )2‬נחשפו שרידי מבנה מגורים‬ ‫משלחת מטעם רשות העתיקות בניהולם של ג' מזור‬ ‫מהתקופה ההלניסטית (‪.)Mazar 2012: 240–248‬‬ ‫ור' בר־נתן חשפה את שרידי העיר ההלניסטית‪ ,‬שרידי‬ ‫הממצא מחפירות המבנה ההלניסטי כלל מכלול כלי‬ ‫מבנה מהתקופה הרומית‪ ,‬ביצורי העיר הביזנטית ושני‬ ‫חרס‪ ,‬ידיות אמפורות רודיות נושאות חותמות ומטמון‬ ‫מנזרים (בשטחים ‪ .Z ,W ,H ,O ,M ,T‬ר' איור ‪ ;2‬בר־‬ ‫מטבעות‪ ,‬שתוארך למאות הג'‪-‬הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫נתן ומזור ‪ .)1994‬החפירות בחלקו המערבי של תל‬ ‫פוקס‪ ,‬שחקר את תולדות העיר‪ ,‬סבר שניסה־‬ ‫אצטבה‪ ,‬מטעם רשות העתיקות‪ ,‬החלו בשנת ‪2009‬‬ ‫סקיתופוליס החלה במחצית המאה הג' לפסה"נ‬ ‫על־ידי א' ינאי וו' אטרש עקב הגשת תכניות פיתוח‬ ‫כמאחז צבאי על תל בית שאן‪ ,‬מיסודו של תלמי‬ ‫נרחבות‪ .‬במסגרתן נחפרו שרידי יישוב מתקופת‬ ‫השני פילדלפוס‪ ,‬וסביבו התפתח לימים מרכז מנהלי‪.‬‬ ‫הברונזה הביניימית ושרידי יישוב הלניסטי‪ ,‬בעיקר‬ ‫בראשית התקופה הסלווקית התפתח היישוב האזרחי‬ ‫אזורי מגורים (שטחים ‪ A‬ו־‪ .B‬איור ‪ ,)2‬התואמים את‬ ‫ונדד אל הגבעות שמצפון לנחל חרוד‪ ,‬שם נוסדה‬ ‫הרשת הצירית של המבנים שנחשפו בחפירת חלקו‬ ‫ניסה־סקיתופוליס כפוליס אוטונומית למחצה‪,‬‬ ‫המזרחי של תל אצטבה (אטרש ‪ ;2016‬ינאי ‪.)2014‬‬ ‫קרוב לוודאי על־ידי אנטיוכוס הרביעי סביב השנים‬ ‫בחפירות שנוהלו על־ידי משלחות רשות העתיקות‬ ‫‪ 170‒175‬לפסה"נ (פוקס ‪.)51 :1983‬‬ ‫בתל אצטבה נחשפו ארבע שכבות יישוב‪ .‬השכבה‬ ‫על מדרונותיו הדרומיים של תל אצטבה נמצא בית‬ ‫הקדומה (שכבה ‪ ,)IV‬תוארכה לתקופת הברונזה‬ ‫הקברות הצפוני‪ ,‬המונה מאות קברים מתקופות‬ ‫הקדומה‪ .‬נראה שבסוף תקופת הברונזה הקדומה ‪3‬‬ ‫הברונזה הקדומה‪ ,‬הברונזה הביניימית‪ ,‬ההלניסטית‪,‬‬ ‫בחרו תושבי תל בית שאן להתגורר על מישור מפולס‬ ‫הרומית והביזנטית (‪ .(Oren 1973‬שטחו הנרחב של‬ ‫מצפון לנחל חרוד ורק מיעוט קטן נשאר לגור על‬ ‫תל אצטבה נסקר בשנת ‪ 1962‬ובו נמצאו שרידי מבנים‪,‬‬ ‫התל עצמו (‪ .)Mazar 2006‬משכבה זו נתגלו שרידי‬ ‫כלי חרס‪ ,‬ידיות אמפורות חתומות וחפצים זעירים‬ ‫קירות לבנים‪ ,‬מתקנים וחרסים‪.‬‬ ‫שתוארכו לתקופות הברונזה הקדומה‪ ,‬ההלניסטית‪,‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫‪ 2‬תכנית‪ ,‬שטחי החפירה בתל אצטבה‬ ‫(שכבה ‪ )I‬נתגלו שרידי חומת העיר ושלושה מנזרים‪.‬‬ ‫מעל שרידי היישוב מתקופת הברונזה נחשפו שרידי‬ ‫ענייננו כאן בהצגת שרידי היישוב ההלניסטי בתל‬ ‫היישוב מהתקופה ההלניסטית (שכבה ‪ )III‬ובו‬ ‫אצטבה (שכבה ‪ ,)III‬אשר האירו את תולדותיה‪,‬‬ ‫הובחנו שני שלבי בנייה שתוארכו למאה הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫אופייה ומרכיביה התרבותיים של הפוליס‪ .‬מתוצאות‬ ‫היישוב חרב בשריפה בשנת ‪ 107/108‬לפסה"נ בידי‬ ‫החפירה עולה כי לניסה־סקיתופוליס הייתה תכנית‬ ‫יוחנן הורקנוס (פוקס ‪.)63 :1983‬‬ ‫צירית מסודרת ובלטו בה מספר מאפיינים של העיור‬ ‫מהתקופה הרומית (שכבה ‪ )II‬נתגלו שרידי מבנה‬ ‫ההלניסטי שכללו ביצורים‪ ,‬מבני ציבור ומנהל ורובעי‬ ‫יחיד‪ ,‬יתכן שמדובר במוצב המגן על שער העיר (שער‬ ‫מגורים‪.‬‬ ‫דמשק) הנמצא למרגלות התל‪ ,‬ומהתקופה הביזנטית‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪50‬‬ ‫בו נמצאו חוליות־עצם מעוטרות‪ .‬לצדו נחשפו שרידי‬ ‫הביצורים (שטח ‪ )H‬בצפונה של העיר התבצעה חפירה‬ ‫מבנה שקירותיו בנויים אבני בזלת ורצפתו עשויה‬ ‫מצומצמת בה נחשפו שרידי ביצורים שנבנו בשולי התל‬ ‫טין‪ ,‬ובו נחשף מספר רב של משקולות נול עשויות‬ ‫ובראש המדרון‪ ,‬ונמשכים למזרח ולמערב בהתאמה‬ ‫טין‪ ,‬חלקן צרופות וחלקן לא צרופות‪ .‬באחד החדרים‬ ‫לטופוגרפיה‪ .‬בביצורים שולבו מגדלים מהם נתגלה‬ ‫נמצא קנקן אגירה גדול‪ ,‬מלא חִצי ברזל גליליים‪ ,‬פרק‬ ‫אחד (איור ‪ .)3‬מחומת העיר‪ ,‬שרוחבה ‪ 2.60‬מ'‪ ,‬נחשפו‬ ‫יד מברונזה בגודל שלמעלה מן הטבעי‪ ,‬וכותרת יונית‬ ‫כ־‪ 20‬מ'‪ .‬היא מושתתת על הסלע ובנויה שני פנים של‬ ‫זעירה עשויה אבן גיר (צורי תשכ"ב‪ .)154-152 :‬על‬ ‫אבני בזלת מהוקצעות‪ ,‬וביניהם מילוי אבני גוויל ועפר‪.‬‬ ‫סמך ממצא כלי החרס מיסודות החומה‪ ,‬היא תוארכה‬ ‫בחלקה המערבי של החומה משולב מגדל‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫על־ידי צורי למאה הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫בעל מתאר רבוע‪ .‬חלקו הצפוני של המגדל הרוס‪.‬‬ ‫מגדלים הלניסטיים דומים נתגלו בביצורי דור‪ ,‬שם‬ ‫המגדל בלט מקו החומה הן לחוץ והן לפנים‪ .‬קירות‬ ‫הם תוארכו למאה הג' לפסה"נ (טל ‪ .)19 :2006‬נראה‬ ‫המגדל‪ ,‬שנשתמרו לגובה שני נדבכים‪ ,‬עשויים בבניית‬ ‫שזה טיפוס הביצורים הנפוץ ביישובים העירוניים של‬ ‫ראשים מאבני גזית מטרוורטין‪ .‬בתוך המגדל בנויה‬ ‫התקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫אומנה מרכזית‪ ,‬ששימשה אולי בסיס לגרם מדרגות‪.‬‬ ‫קטעי הביצורים שנתגלו בניסה־סקיתופוליס‬ ‫קטע נוסף מחומת העיר נתגלה על־ידי צורי בעת‬ ‫מספקים נתונים חשובים באשר לתפרוסת העיר‪,‬‬ ‫הנחת קו מים מבית שאן לחמדיה‪ ,‬במרחק של כ־‪ 50‬מ'‬ ‫גודלה ושטחה‪ .‬משחזור תוואי הביצורים ניתן להניח‬ ‫ממערב למגדל‪ .‬צורי דיווח שסמוך לחומה נחשף מבנה‬ ‫כי ניסה־סקיתופוליס השתרעה במאה הב' לפסה"נ‬ ‫רחב ידיים הקשור לחומה‪ ,‬כנראה בית שער‪ .‬מדרום‬ ‫על כ־‪ 250‬דונם (איור ‪.)4‬‬ ‫לחומה חפר צורי שרידי בית־מלאכה של אסטרגלים‬ ‫‪ 3‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,H‬שרידי הביצורים (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪51‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫שרוחבו מגיע לכדי ‪ 3.5‬מ'‪ .‬נחשף ממנו קטע שאורכו‬ ‫תכנית העיר בניסה־סקיתופוליס שמרה על הפרדה‬ ‫כ־‪ 13‬מ' והוא משתלב היטב ברשת הרחובות הצירית‬ ‫אדריכלית ותפקודית בין מבני ציבור שנועדו לספק‬ ‫של העיר (איורים ‪.)6 ,5‬‬ ‫צרכים כלכליים ופוליטיים לבין מבני מגורים‪.‬‬ ‫בחלק הצפוני נחשף חלק ממבנן (אינסולה) הכולל מבנה‬ ‫בשני שטחי החפירה (שטחי ‪ W‬ו־‪ )Z‬נחשפו מבנים‬ ‫ציבור (ממנו נחשף שטח של ‪ 15x15‬מ')‪ .‬המבנה מורכב‬ ‫שונים‪ :‬בראשון מבני מגורים‪ ,‬ובשני מבני ציבור‪,‬‬ ‫מחצר מרכזית מוקפת חדרים גדולים‪ ,‬ככל הנראה מכל‬ ‫הסדורים כולם ברשת מתוכננת היטב‪ ,‬הנחלקת על־‬ ‫עבריה‪ .‬החצר נתחמה במערכת קירות עבים במיוחד‪,‬‬ ‫ידי רחובות וסמטאות שתי וערב למבננים (אינסולות)‬ ‫בנויים בניית גוויל מאבני בזלת‪ ,‬מהם נחשפו הקיר‬ ‫מסודרים בתכנית צירית מוקפדת ומאורגנת היטב‬ ‫הדרום‪-‬מערבי (עוביו ‪ 3‬מ') והקיר הדרום‪-‬מזרחי (עוביו‬ ‫(איור ‪.)5‬‬ ‫‪ 2‬מ')‪ .‬קירות אלה מורכבים מזוג קירות מקבילים וביניהם‬ ‫מבני הציבור (שטח ‪ )Z‬נחשפו שרידי שני רובעים‬ ‫מילוי (איור ‪ .)6‬רצפות המבנה לא נשתמרו ומעליהן‬ ‫ובהם בנויים מבני ציבור גדולים שנחפרו חלקית‪.‬‬ ‫נחשפה שכבת הרס הכוללת לבנים‪ ,‬חרסים מהתקופה‬ ‫שני הרובעים‪ ,‬הצפוני והדרומי‪ ,‬נחצו על־ידי רחוב‬ ‫‪ 4‬תצלום אוויר עליו מסומנות חומות העיר‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪52‬‬ ‫‪ 5‬תכנית‪ ,‬שטחים ‪ ,W, Z‬רובעי המגורים ומבני הציבור‬ ‫‪ 6‬תכנית‪ ,‬שטח ‪ , Z‬מבני הציבור‬ ‫‪53‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫רצפות החדרים עשויות מגיר כתוש ואדמה בצבע‬ ‫ההלניסטית ובסיס עמוד אטי עשוי מאבן גיר‪ .‬על חלקו‬ ‫אפור כהה‪ ,‬ומושתתות על שכבת מילוי של אבני‬ ‫הצפוני של המבנה נבנתה החומה הביזנטית במאה הה'‬ ‫גוויל קטנות ואדמה‪ .‬תשתית הרצפות הכילה חרסים‬ ‫לסה"נ‪ ,‬ובעת בנייתה פורקו קירות המבנה ההלניסטי‬ ‫מתקופות הברונזה הקדומה וההלניסטית‪ .‬מעל‬ ‫ושימשו כחומר בנייה בחומה הביזנטית‪.‬‬ ‫הרצפות נתגלו שכבות הרס ובהן מפולות לבנים‬ ‫בחלק הדרומי נתגלו שרידי שני מבני ציבור צמודים‪,‬‬ ‫ואפר שריפה‪.‬‬ ‫מהם נחשף הצפון‪-‬מערבי (איור ‪ .)6‬המבנה גדול‪,‬‬ ‫ביסודות הקירות נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית‬ ‫אורכו כ־‪ 40‬מ' ומרוחבו נחשפו כ־‪ 18‬מ' (איור ‪.)7‬‬ ‫שתארכו את המבנה למאה הב' לפסה"נ‪.‬‬ ‫המבנה כולל חצר מרכזית‪ ,‬התחומה משלושת עבריה‬ ‫מעל שרידי המבנה ההלניסטי נבנה בתקופה הרומית‬ ‫במספר רב של חדרים גדולים הסדורים בשלושה‬ ‫מבנה מבוצר‪ .‬בבניית קירותיו שולבו כותרות יוניות‪,‬‬ ‫טורים‪ ,‬ובחלקה הדרומי‪-‬מערבי בחדרים קטנים‬ ‫בסיסים וחוליות עמודים מגיר (איור ‪ .)9‬פריטים‬ ‫ומתקנים עשויים מלבנים‪ .‬קירות המבנה נבנו בשיטה‬ ‫ארכיטקטוניים אלה נלקחו ממבנה הלניסטי שהיה‬ ‫שונה מקירות רובע המגורים ומבנה הציבור הצפוני‪.‬‬ ‫בקרבת מקום‪ .‬לא מן הנמנע שפריטים אלה שייכים‬ ‫קירותיו של המבנה בנויים בבניית ארגזים בה שולבו‬ ‫למבנה הציבור ההלניסטי ששרידיו נתגלו מתחת‬ ‫אבני נארי גדולות כראשים לרוחב הקיר‪ ,‬במרחקים‬ ‫למבנה הרומי‪.‬‬ ‫שבין ‪ 0.85‬ל–‪ 1.2‬מ'‪ ,‬וביניהם בניית גוויל מאבני בזלת‬ ‫מיקום המבנה בתכנית העיר‪ ,‬מידות המבנה ותכניתו‪,‬‬ ‫קטנות‪ .‬קירות המחיצה בנויים בחלקם התחתון מאבני‬ ‫שיטת בניית הקירות‪ ,‬הממצא שכלל קנקני אגירה‪,‬‬ ‫בזלת ובחלקם העליון מלבנים‪ ,‬וטויחו בפרסקו לבן‬ ‫שברי פסלוני אבן גיר וביניהם פסלון של לביאה‪ ,‬ראש‬ ‫המחקה בניית גזית (איור ‪.)8‬‬ ‫‪ 7‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,Z‬מבני הציבור (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ 8‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,Z‬פרסקו לבן המחקה בניית גזית (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪ 9‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,Z‬קירות המבנה הרומי בהם משולבים פריטים ארכיטקטוניים (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪55‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫‪ 10‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,Z‬פסלון אבן גיר של לביאה (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫פסלון משיש (איורים ‪ )11 ,10‬ופריטים אדריכליים‪,‬‬ ‫כל אלה מעידים שהמבנה שימש כמבנה ציבור‪ .‬ייתכן‬ ‫שהמבנה קשור לפעילות הפולחנית בעיר‪ ,‬והפריטים‬ ‫האדריכליים השתייכו למקדש שפורק בחלקו‬ ‫בתקופה הרומית הקדומה וברובו עם הקמת חומת‬ ‫העיר מהתקופה הביזנטית‪ .‬מבנה דומה בתכניתו‬ ‫לזה שבניסה־סקיתופוליס נחשף בהר גריזים‪ ,‬סמוך‬ ‫למתחם המקודש‪ ,‬ואפשר לקשור אותו לפעילות‬ ‫המקדש (מגן ‪ ;86 :2000‬טל ‪.)42 :2006‬‬ ‫הסמטאות ורובעי המגורים‪ ,‬שטח ‪ .W‬רשת של ארבע‬ ‫סמטאות מצטלבות (רוחבן ‪ 2.5-2‬מ') חילקו את‬ ‫רובע המגורים למבננים (אינסולות; איור ‪ .)12‬רצפת‬ ‫הסמטאות עשויה מאבני גוויל קטנות וגיר כתוש‪,‬‬ ‫ומתחת להן נבנו תעלות ניקוז‪ .‬תשתית הרצפה הכילה‬ ‫חלוקים‪ ,‬אבני גוויל קטנות מבזלת‪ ,‬ושברי חרסים‬ ‫‪ 11‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,Z‬ראש פסלון נערה משיש (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫המתוארכים למאות הג' והב' לפסה"נ (סנדהוס ‪.)2014‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪56‬‬ ‫‪ 12‬תכנית‪ ,‬שטח ‪ ,W‬רובע המגורים‬ ‫‪ 13‬שטח ‪ ,W‬הצעת שחזור של רובע מגורים‬ ‫‪57‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫אדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬לבן ושחור‪ ,‬המחקה בניית גזית (איור ‪.)15‬‬ ‫המבננים מלבניים (‪ 16x75‬מ')‪ ,‬ובכל מבנן נמצאו בין ‪8‬‬ ‫בחלק מהמבנים התגלו קירות לבנים שנבנו מהיסוד‪.‬‬ ‫ל־‪ 12‬בתים‪ ,‬שאינם בעלי תכנית אחידה‪ .‬לבתים תכנית‬ ‫רצפות החדרים עשויות אדמה וגיר כתוש ובמקרים‬ ‫רבועה או מלבנית‪ ,‬שטח קומת הקרקע של הבית הקטן‬ ‫אחדים מטויחות‪ .‬החצרות רוצפו חלקית באבני גוויל‪,‬‬ ‫ביותר היה ‪ 42‬מ"ר ושל הגדול ביותר ‪ 140‬מ"ר‪ .‬לבתים‬ ‫ובהן היו מתקנים‪ ,‬טבונים ובורות מים‪ .‬בכל הבתים‪,‬‬ ‫חצר מרכזית מוקפת משני אגפיה חדרים בגדלים‬ ‫בקירות ומתחת לרצפת החצר‪ ,‬נתגלו מערכות ניקוז‪,‬‬ ‫שונים‪ .‬רוב הבתים היו בתי חצר דו־קומתיים‪ ,‬בהם‬ ‫הכוללות מרזבים‪ ,‬מתקני אגירה‪ ,‬צינורות חרס ותעלות‬ ‫נמצאו עד ארבעה חדרים בכל קומה (איור ‪.)13‬‬ ‫בנויות‪ ,‬אשר התחברו למערכת הניקוז שהתגלתה‬ ‫בבניית הבתים הובחנו שני שלבי בנייה המתוארכים‬ ‫בסמטאות‪ .‬הגגות והרצפות של הקומות העליונות‪ ,‬היו‬ ‫לתקופה ההלניסטית‪ ,‬למאה הב' לפסה"נ‪ .‬בשני‬ ‫עשויים מקורות עץ‪ ,‬קנה וטיח‪ .‬הבתים נמצאו כולם‬ ‫השלבים השתמשו באותה מעטפת קירות ועיקר‬ ‫בשכבת חורבן ושריפה‪ ,‬ובמפולות הבתים ניתן היה‬ ‫השינוי היה בהגבהת מפלסי רצפות‪ ,‬סתימת פתחים‪,‬‬ ‫להבחין בלבנים‪ ,‬שרידי קורות עץ ותקרות‪ .‬בחשיפת‬ ‫הזזת קירות וחציית חדרים בקירות מחיצה‪.‬‬ ‫מפולות הבתים הובחנה הפרדה ברורה בין מה שניצב‬ ‫קירות הבתים נבנו ביסודם בבניית גוויל מאבני בזלת‪,‬‬ ‫בחדרי הקומה השנייה והתמוטט במפולת‪ ,‬לבין מה‬ ‫ובחלקם העליון מלבנים (איור ‪ .)14‬הקירות היו מטויחים‬ ‫שנמצא על רצפות הקומה הראשונה (איור ‪.)16‬‬ ‫בפרסקו‪ ,‬ועל חלקם נשתמרו שרידי טיח צבעוני בגווני‬ ‫‪ 14‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬קירות חלק מבתי המבנן (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪58‬‬ ‫‪ 15‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬שרידי פרסקו (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪ 16‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬מפולת כלי חרס מהקומה השנייה באחד הבתים (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪59‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫אחסון ונרות‪ ,‬והוא אופייני למכלולי המחצית השנייה‬ ‫בתוך הבתים נמצאו בורות מים‪ ,‬מתקני בישול‪,‬‬ ‫של המאה הב' לפסה"נ (סנדהוס ‪.)15 :2014‬‬ ‫טבונים ושלושה נולי עץ שרופים‪ ,‬סביבם מפוזרים‬ ‫רוב קנקני היין מיובאים מרודוס ומיעוטם מקוס‪.‬‬ ‫מעל ‪ 300‬משקולות נול בעלות חתך פירמידלי ונקב‬ ‫באחד החדרים נמצאו שש אמפורות שהושענו‬ ‫בחלק העליון (איורים ‪.)18 ,17‬‬ ‫בפינת החדר במהופך (איור ‪ .)19‬בתל אצטבה‬ ‫הממצא בבתים כלל כמות גדולה של כלי חרס‬ ‫נמצאו מעל ‪ 400‬ידיות אמפורות עם חותמות‪ ,‬ועל‬ ‫מיובאים ומקומיים (כ־‪ .)70%‬מכלול כלי החרס‬ ‫חלק מדפנות האמפורות הופיע גרפיטי בחריטה‪.‬‬ ‫המקומיים כולל בעיקר כלי הגשה וכלי שולחן‪ ,‬כלי‬ ‫‪ 17‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬שרידי נול (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪60‬‬ ‫‪ 18‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬שרידי נול ומפולת מדף כלים (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪61‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫‪ 19‬תצלום‪ ,‬אמפורות הפוכות מונחות בפינת החדר (צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫בכ־‪ 20‬בולות מופיעה אתנה עוטה קסדה‪ ,‬לצדה‬ ‫על אחדות מהאמפורות נמצאו חרותות המציינות‪,‬‬ ‫חנית ומגן והיא מחזיקה בידה את דמותה של ניקה‬ ‫כנראה‪ ,‬את שמות הבעלים או שמות הסוחרים‪.‬‬ ‫האוחזת בזר‪ .‬בחלק מהבולות ניצב למרגלותיה חייל‪.‬‬ ‫חרותת אחת מציינת את בכחיוס והשנייה את‬ ‫בולה אחת נושאת פרוטומה של אתנה חובשת קסדה‬ ‫מטרודורוס‪.‬‬ ‫(איור ‪.)20‬‬ ‫בסמוך לשתי אמפורות נמצא מצבור של כ־‪ 100‬בולות‬ ‫‪ 6‬בולות נושאות את תיאורה של טיכה אלת העיר‪,‬‬ ‫פזורות ושרופות‪ .‬הבולות נמצאו שלמות ונשמר בהן‬ ‫המופיעה עם קרן שפע וכתר חומות העיר (איור ‪.)20‬‬ ‫הנקב בו עבר החוט‪ .‬נראה כי הבולות חתמו מספר‬ ‫‪ 5‬בולות נושאות את תיאורה של ניסה מיניקה את‬ ‫בלתי ידוע של תעודות‪ ,‬קרוב לוודאי מסחריות‬ ‫דיוניסוס (איור ‪ .)20‬אלה משקפות את מיתוס הטריאד‬ ‫ומשפטיות‪ .‬התעודות הוחזקו באחד מחדרי הקומה‬ ‫בפולחן המקומי‪ :‬דיוניסוס‪ ,‬זאוס וניסה‪ ,‬המתאר‬ ‫השנייה של הבית‪ ,‬שהיה קרוב לוודאי ביתו של נציג‬ ‫את הולדת האל דיוניסוס מייסד העיר‪ .‬לקבוצה זו‬ ‫השלטון המקומי או לחילופין של משפטן‪ ,‬סוחר או‬ ‫אין מקבילות בשום ארכיון בולות בן התקופה והן‬ ‫בנקאי‪ .‬עם החורבן נשרף הבית‪ ,‬ובין ממצאיו הרבים‬ ‫ייחודיות לניסה־סקיתופוליס‪ .‬הן משקפות ללא‬ ‫נחשפו הבולות שנצרפו באש העזה ותיאורי הדמויות‬ ‫ספק את מיתוס ייסודה של ניסה־סקיתופוליס‬ ‫נשתמרו בהן היטב‪ .‬את ממצא הבולות ניתן לחלק‬ ‫ומחזקות את ההנחה שהמיתוס ופולחנו נהגו בעיר‬ ‫לפי נושא הטביעה לארבע קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫כבר בתקופה ההלניסטית‪ ,‬לכל המאוחר עם הפיכתה‬ ‫קבוצה ראשונה‪ :‬מעל ‪ 50‬בולות נושאות תיאור של‬ ‫לפוליס במהלך המאה הב' לפסה"נ‪ ,‬אך לא מן הנמנע‬ ‫דמויות מיתולוגיות‪.‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪62‬‬ ‫קבוצה שנייה‪ 22 :‬בולות נושאות פרוטומות‪ ,‬שככל‬ ‫שאף קודם לכך‪ .‬חשוב לציין כי בבדיקה פטרולוגית‬ ‫הנראה מייצגות בעלי תפקידים במינהל הסלווקי‪ ,‬אף‬ ‫בולות אלה נמצאו עשויות מחומר מקומי‪.‬‬ ‫כי לא ניתן היה לזהותם (איור ‪.)20‬‬ ‫בבולות אחרות מתוך הקבוצה נמצאו תיאוריהם של‬ ‫ג‪ .‬קבוצה שלישית‪ :‬בולות מנהלתיות‪ ,‬מהן אחת‬ ‫אפולו‪ ,‬ארוס‪ ,‬אפרודיטה‪ ,‬ארטמיס‪ ,‬הדיוסקורים‪,‬‬ ‫המציגה נשר ולצדו שלוש אותיות ביוונית‪ ,‬המייצגות‬ ‫תמיס והליוס‪.‬‬ ‫‪ 20‬תצלום‪ ,‬שטח ‪ ,W‬בולות‪ ,‬טיכה אלת העיר‪ ,‬ניסה מניקה את דיוניסוס‪ ,‬פרוטומות‪ ,‬ובולות מנהלתיות‪ ,‬נשר; עוגן ולצד המוט דמות סוס‬ ‫(צילום‪ :‬ג' לרון)‬ ‫‪63‬‬ ‫ניסה–סקיתופוליס — עיר יוונית בקוילה סוריה ‬ ‫ההלנית‪ .‬ניסה־סקיתופוליס נוסדה באמצע המאה הג'‬ ‫את ראשית השם אתונה והשנייה מתארת עוגן‪,‬‬ ‫לפסה"נ על־ידי תלמי השני פילדלפוס כמאחז צבאי‬ ‫כשלצד מוט העוגן דמות סוס‪ .‬העוגן מוכר כסמלו של‬ ‫על תל בית שאן‪ ,‬כחלק מהמערך האסטרטגי התלמאי‬ ‫משרד האוצר הסלווקי‪ ,‬ודמות הסוס מייצגת כנראה‬ ‫שחיבר את ערי החוף עם עבר הירדן‪ .‬החפירות בתל‬ ‫תת־מחלקה‪ ,‬אולי משרד המיסים (איור ‪.)20‬‬ ‫אצטבה הראו כי לימים התפתח היישוב האזרחי ונדד‬ ‫ד‪ .‬קבוצה רביעית‪ :‬בולות נושאות תיאורים מעולם‬ ‫מתל בית שאן אל תל אצטבה שמצפון לנחל חרוד‪,‬‬ ‫החי‪ ,‬הצומח וחפצים המזוהים כאטריבוטים‪.‬‬ ‫שם הוקמה הפוליס כיישוב מתוכנן היטב ולו תכנית‬ ‫בדיקה פטרולוגית של הבולות שבוצעה בידי א' שפירו‪,‬‬ ‫צירית‪ ,‬השומרת על הפרדה אדריכלית ותפקודית בין‬ ‫העלתה כי מחצית מהבולות נטבעו על חומר מקומי‬ ‫שטחי ציבור ומבני מגורים‪ .‬הבנייה‪ ,‬ציבורית ופרטית‬ ‫מסביבת האתר‪ ,‬כ־‪ 23‬בולות הגיעו מעבר הירדן‪ ,‬כ־‪19‬‬ ‫כאחד‪ ,‬הייתה מתוכננת היטב ורמת בנייתה גבוהה‪.‬‬ ‫בולות הגיעו מעמק האורונטס‪ ,‬אולי מאנטיוכיה‪,‬‬ ‫היא כללה מרכיבים הלניסטיים רבים‪ ,‬כדוגמת עיטורי‬ ‫ואחרות מיוון‪ ,‬קפריסין או מהים האיגאי‪ .‬תוצאות‬ ‫המבנים בפרסקו צבעוני המחקה בניית גזית‪ .‬ממצא‬ ‫אלה מעידות על מינהל וסחר‪ ,‬או מסמכים משפטיים‬ ‫כלי החרס העשיר‪ ,‬הן המקומי והן המיובא‪ ,‬כמו‬ ‫שנשלחו לניסה־סקיתופוליס ממרכזים הלניסטיים‬ ‫גם הכמות הרבה של אמפורות יין רודיות שנמצאו‬ ‫שונים כמו ערי הדקפוליס וממרכזים רחוקים יותר‬ ‫בבתים‪ ,‬וממצא הבולות‪ ,‬משקפים את תרבותה‬ ‫כמו אנטיוכיה‪ ,‬קפריסין והאיים האיגאיים‪ .‬ממצא‬ ‫ההלנית של העיר‪ .‬הממצא מתל אצטבה שעיקרו‬ ‫הבולות מעיד על קיומו של ארכיון מסמכים פרטי‪ ,‬ועל‬ ‫כלי חרס‪ ,‬ידיות אמפורות חתומות ומטבעות‪ ,‬תארך‬ ‫קיום קשרי מסחר עם יוון והאיים האיגאיים‪ .‬ארכיון‬ ‫את הקמת הפוליס בתל אצטבה לרבע הראשון של‬ ‫הבולות מצביע על השתייכות הלנית‪ ,‬תרבותית ודתית‪,‬‬ ‫המאה הב' לפסה"נ (‪ 170‒175‬לפסה"נ לערך)‪ ,‬ימי‬ ‫וזהות אתנית הלנית של אזרחי ניסה־סקיתופוליס‬ ‫אנטיוכוס הרביעי‪ .‬במקורות התקופה נזכרת העיר‬ ‫ההלניסטית‪ ,‬בעיקר המעמדות העליונים‪ ,‬ולצדם‬ ‫פעמים אחדות בהקשר לאירועים שהתרחשו באזור‬ ‫אוכלוסייה אוטוכתונית מיוונת‪.‬‬ ‫במאה הב' לפסה"נ‪ .‬בתקופה זו התפוררה הממלכה‬ ‫הסלווקית ועלה כוחם של החשמונאים‪ .‬בעקבות‬ ‫סיכום‬ ‫מסעות הכיבושים של יוחנן הורקנוס נכבשה העיר‬ ‫תוצאות החפירות בתל בית שאן ותל אצטבה הציגו‬ ‫ונהרסה בשרפה‪ .‬העדויות להרס העיר בשריפה‪,‬‬ ‫את תמונת התפתחותה של ניסה־סקיתופוליס ממאחז‬ ‫שנחשפו בעיקר ברובעי המגורים‪ ,‬תארכו את‬ ‫צבאי ומרכז מינהל לפוליס משגשגת‪ .‬ממצאי החפירה‬ ‫המאורע לשנת ‪ 107/108‬לפסה"נ‪.‬‬ ‫שפכו אור על ההרכב האתני של העיר ואופי תרבותה‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪64‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫צורי תשי"ז‬ ‫אטרש ‪2016‬‬ ‫נ' צורי‪" ,‬מערות קברים"‪ ,‬עלון אגף העתיקות והמוזיאונים‬ ‫ו' אטרש‪" ,‬בית שאן‪ ,‬תל אצטבה"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪.128‬‬ ‫של ארץ ישראל ‪ ,5‬עמ' ‪.17-18‬‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.‬‬ ‫צורי תשכ"ב‬ ‫נ' צורי‪" ,‬סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן"‪ ,‬בתוך‪ :‬בקעת‬ ‫‪aspx?id=25117&mag_id=124‬‬ ‫בית־שאן‪ ,‬הכינוס הארצי השבעה־עשר לידיעת הארץ‪,‬‬ ‫בר־נתן ומזור ‪1994‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.198‒135‬‬ ‫ר' בר־נתן וג' מזור‪" ,‬קווים לדמותה של בית־שאן‬ ‫‪FitzGerald 1931‬‬ ‫ההלניסטית"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,107-108‬עמ' ‪.87-92‬‬ ‫‪G.M. FitzGerald, Beth-Shan Excavations 1921-1923:‬‬ ‫הראל וניר תשל"ג‬ ‫‪The Arab and Byzantine Levels, Philadelphia.‬‬ ‫מ' הראל וד' ניר‪ ,‬גיאוגרפיה של ארץ ישראל‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫‪Landau and Tzaferis 1979‬‬ ‫טל ‪2006‬‬ ‫‪Y. Landau and V. Tzaferis, “Tel Istabah, Beth Shean:‬‬ ‫א' טל‪ ,‬הארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופה ההלניסטית‪:‬‬ ‫‪The Excavations and Hellenistic Jar Handles”,‬‬ ‫בין מסורת לחידוש‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪IEJ, 29, pp. 152–159.‬‬ ‫ינאי ‪2014‬‬ ‫‪Mazar 2006‬‬ ‫א' ינאי‪" ,‬בית שאן‪ ,‬תל אצטבה"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‬ ‫‪A. Mazar, Tel Beth-Shan and the Fate of Mounds‬‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail. .126‬‬ ‫‪in the Intermediate Bronze Age, in S. Gitin, E.‬‬ ‫‪aspx?id=12652&mag_id=121‬‬ ‫‪Wright and J.P. Dessel (eds.), Confronting the‬‬ ‫מגן ‪2000‬‬ ‫‪Past Archaeological and Historical Essays on‬‬ ‫י' מגן‪" ,‬הר גריזים ‪ -‬עיר מקדש‪ :‬סיכום שמונה עשרה שנות‬ ‫‪Ancient Israel in Honor of William G. Dever,‬‬ ‫חפירה"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,120‬עמ' ‪.74-118‬‬ ‫‪Winona Lake, pp. 105–118.‬‬ ‫ניר תשכ"ב‬ ‫‪Mazar 2012‬‬ ‫ד' ניר‪" ,‬ייחודו הגיאוגרפי של אזור בית־שאן"‪ ,‬בתוך‪ :‬בקעת‬ ‫‪A. Mazar, Excavations at Tel Beth-Shean 1989-1996.‬‬ ‫בית־שאן‪ ,‬הכינוס הארצי השבעה־עשר לידיעת הארץ‪,‬‬ ‫‪Volume IV. The 4th and 3rd Milleninia BCE,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.102-106‬‬ ‫‪Jerusalem.‬‬ ‫סנדהוס ‪2014‬‬ ‫‪Oren 1973‬‬ ‫ד' סנדהוס‪ ,‬כרוניקה של נטישה‪ :‬ארכיאולוגיה של משק‬ ‫‪E.D. Oren, The Northern Cemetery of Beth Shan,‬‬ ‫הבית והשימוש במרחב הדומסטי בתל אצטבה בשלהי‬ ‫‪Leiden.‬‬ ‫התקופה ההלניסטית‪ .‬עבודת מוסמך‪ .‬האוניברסיטה‬ ‫‪Rowe 1930‬‬ ‫העברית בירושלים‪.‬‬ ‫‪A. Rowe, The Topography and History of Beth-Shan,‬‬ ‫פוקס ‪1983‬‬ ‫‪Philadelphia.‬‬ ‫ג' פוקס‪ ,‬יוון בארץ ישראל‪ :‬בית שאן (סקיתופוליס) בתקופה‬ ‫ההלניסטית והרומית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫שילוב שיטות מחקר מדעיות מגוונות ותרומתן להבנת‬ ‫דגם היישוב ההלניסטי במצפה ברנע והתפתחותה הפיסית‬ ‫והחברתית של אשקלון בתקופה ההלניסטית‬ ‫‪1‬‬ ‫אילן מרדכי פרץ‬ ‫נמל מוגן‪ ,‬אנו יודעים ממקורות שונים על פעילות‬ ‫הנושא ושאלות המחקר‬ ‫ימית ענפה סמוך לחוף‪ ,‬הכוללת סחר‪ ,‬הובלת נוסעים‬ ‫מאמר זה מציג תוצאות ראשוניות של שילוב שיטות‬ ‫ודייג‪ ,‬ועל פעילותם של מעגנים פתוחים בים (גלילי‪,‬‬ ‫מחקר מגוונות בחקירת שני מבננים (אינסולות)‬ ‫שרביט ודהרי תשס"א)‪ .‬עדות נוספת לחשיבותה‬ ‫מהאתר ההלניסטי בן המאה הב' לפסה"נ‪ ,‬בשכונת‬ ‫המסחרית־כלכלית של העיר הקדומה היא שמה‪.‬‬ ‫ברנע בצפונה של אשקלון המודרנית‪ .‬שאלות המחקר‬ ‫בשמה של העיר אשקלון מובלעת המילה "שקל‪/‬‬ ‫העומדות מאחורי שילוב שיטות מחקר נוספות‪ ,‬לצד‬ ‫תקל" שפירושה מידת משקל (סטייגר ‪.)99 :1992‬‬ ‫השיטות ה"מסורתיות" אשר יופיעו בפרסום הסופי‬ ‫העיר הקדומה מזוהה בתל אשקלון‪ ,‬שצורתו צורת‬ ‫והמלא של החפירה‪ ,‬הן‪ :‬סביבתו הפיסית של האתר‬ ‫קשת‪ ,‬הנמצא בדרום‪-‬מערב העיר המודרנית‪ .‬צורת‬ ‫כגורם מעצב בבניית המבננים ובסיבות לנטישתם;‬ ‫הקשת נוצרה כתוצאה של ביצורים לאורך התקופות‪,‬‬ ‫יצירת מסגרת כרונולוגית לאתר‪ ,‬המעוגנת‬ ‫החל מתקופת הברונזה התיכונה (סטייגר ‪:1992‬‬ ‫במספר שיטות תיארוך; זיהוי חומרים זואולוגיים‬ ‫‪ .)101 ,98‬בתקופה זו ניתן לראשונה להגדיר את‬ ‫ובוטניים שהיו בשימוש על ידי יושבי המבננים;‬ ‫אשקלון כעיר גדולה (סטייגר ‪ .)98 :1992‬היא מוזכרת‬ ‫קשרי מסחר; זיהוי תפקידם של החדרים והחצרות‬ ‫במקורות מצריים מן המאות הי"ח והי"ט לפסה"נ‬ ‫במבננים ותפקידם הכולל של שני המבננים במסגרת‬ ‫(סטייגר ‪.)99 :1992‬‬ ‫הישוב; הגדרת הישוב‪ ,‬תפקידו והבנת המשמעויות‬ ‫אשקלון חרבה בשנת ‪ 604‬לפסה"נ על־ידי הבבלים‬ ‫החברתיות והפוליטיות הנובעות מכך לגבי העיר‬ ‫ויושבה מחדש בתקופה הפרסית בסוף המאה הו'‬ ‫אשקלון בתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫לפסה"נ‪ .‬העיר נחשבה לעיר צורית (סטייגר ‪.)99 :1992‬‬ ‫לאחר כיבוש הארץ על־ידי אלכסנדר מוקדון ומאבקי‬ ‫רקע היסטורי‬ ‫השליטה בין יורשיו‪ ,‬התבסס בארץ ישראל שלטון‬ ‫אשקלון שוכנת במישור החוף הדרומי בקרבת דרך‬ ‫בית תלמי ממצרים במאה הג' לפסה"נ‪ .‬נראה‬ ‫הים‪ ,‬היא דרך האורך הראשית המובילה ממצרים‬ ‫שאשקלון לא הייתה עיר גדולה וחשובה משמעותית‬ ‫לצפון הארץ‪ ,‬לפיניקיה וסוריה (פוקס תשס"א‪.)49 :‬‬ ‫תחת שלטון בית תלמי‪ ,‬בוודאי בהשוואה לעזה‬ ‫אדמת העיר פורייה לחקלאות ועשירה במקורות מים‬ ‫(פוקס תשס"א‪.)24-20 :‬‬ ‫תת–קרקעיים שנשאבו באמצעות בארות‪ ,‬לפחות‬ ‫‪2‬‬ ‫משלושה מקורות היסטוריים ועדות נומיסמטית‪ ,‬אנו‬ ‫מאז תקופת הברזל ב' (סטייגר ‪ .)98 :1992‬אמנם אין‬ ‫למדים על בעיות בתשלומי מיסים באשקלון‪ ,‬על קניית‬ ‫מפרץ טבעי בסביבתה של העיר המאפשר קיומו של‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪66‬‬ ‫הטבעת מטבעות ברונזה במטבעה העירונית של‬ ‫סחורות בעיר‪ ,‬על קיומו של נמל ליבוא סחורות ועל‬ ‫אשקלון התחילה בימי אנטיוכוס הרביעי‪ ,‬בשנים‬ ‫פעילות מצומצמת של מטבעה מטעם התלמיים בימיו‬ ‫‪ 168-169‬לפסה"נ (פוקס תשס"א‪ ,26-25 :‬ד' צבי‬ ‫של תלמי הרביעי פילופאטור בין השנים ‪219/220‬‬ ‫אריאל‪ ,‬מידע בע"פ)‪.‬‬ ‫ו–‪ 218/219‬לפסה"נ (פוקס תשס"א‪.)22 :‬‬ ‫עם פרוץ מרד החשמונאים ומלחמות היורשים‬ ‫לאחר כיבוש ארץ ישראל על־ידי אנטיוכוס הג'‬ ‫בממלכה הסלווקית‪ ,‬אשקלון שמרה נאמנות‬ ‫בשנת ‪ 198‬לפסה"נ‪ ,‬עלה מעמדה של אשקלון‪,‬‬ ‫לטועני הכתר הסלווקים השונים‪ .‬אירוע משמעותי‬ ‫כמו מעמדן של שאר הערים ההלניסטיות בארץ‬ ‫במאבקים פנימיים אלה‪ ,‬היה מות אנטיוכוס השביעי‬ ‫ישראל‪ .‬הסיבה לעליית מעמד הערים בעיני השלטון‬ ‫סידטס (מת ב־‪ 128/129‬לפסה"נ)‪ .‬אז‪ ,‬למעשה‪ ,‬הלכה‬ ‫המרכזי נבעה ממדיניותם השונה‪ ,‬הפתוחה יותר‪ ,‬של‬ ‫והתרופפה האחיזה הסלווקית בארץ בכלל ובמישור‬ ‫המלכים הסלווקים לעומת המלכים התלמיים בנוגע‬ ‫החוף הדרומי בפרט (פוקס תשס"א‪ .)28 :‬תהליך זה‪,‬‬ ‫להענקת זכויות של פוליס לערים היווניות‪ .‬השליטים‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬הוביל לעצמאותה של אשקלון בין‬ ‫הסלווקים נעזרו בערים כדי לשלוט בממלכה‪ ,‬ולכן‬ ‫השנים ‪ 104‬ל־‪ 103‬לפסה"נ‪ .‬תהליכים מדיניים אלה‬ ‫הניחו חלק מן המנהל בידי הערים‪ .‬הם רצו שהערים‬ ‫מתבטאים במטבעותיה (פוקס תשס"א‪.)33-27 :‬‬ ‫ישלטו על האזורים הכפריים בסביבתן ויקלו בכך על‬ ‫‪.3‬‬ ‫אשקלון‪ ,‬בניגוד לערים אחרות בארץ ישראל‪ ,‬לא נכבשה‬ ‫הממשל המרכזי (פוקס תשס"א‪)26-24 :‬‬ ‫על–ידי השליטים החשמונאים מסיבות של בריתות‬ ‫השינוי במעמדן של הערים חל בעת שלטונו של‬ ‫מדיניות עם חלק מן הטוענים לכתר בסוריה‪ ,‬ובריתות‬ ‫סלווקוס הרביעי (פוקס תשס"א‪ .)26 :‬שינוי זה‬ ‫עם מצרים ועם רומא (פוקס תשס"א‪.)35-27 :‬‬ ‫מתבטא‪ ,‬למשל‪ ,‬בהענקת זכות להטביע מטבעות‪.‬‬ ‫‪ 1‬מפת איתור‬ ‫(מקור‪ :‬פרץ ‪ 2017‬א')‬ ‫‪67‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫ההיסטוריים של התקופה כמעט שאינם עוסקים בכך‪.‬‬ ‫בחודשים נובמבר ‪ — 2014‬ינואר ‪ 2015‬נערכה חפירת‬ ‫חלק מן התהליכים הללו באים לידי ביטוי במטבעות‪,‬‬ ‫הצלה בשכונת ברנע באשקלון לקראת בנייתו של‬ ‫‪4‬‬ ‫המבטאים התפתחות במעמדה המדיני של העיר‪.‬‬ ‫בית הספר "מצפה ברנע" (פרץ ‪2017‬א') (איור ‪.)1‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מהן הסיבות והנסיבות להקמת יישוב זה‬ ‫האתר ההלניסטי במצפה ברנע שוכן על רכס כורכר‬ ‫ולנטישתו? מי הקים את היישוב ומתי? מתי ננטש‬ ‫וחרסית (כ־‪ 57‬מ' מעל פני הים)‪ ,‬כ־‪ 4‬ק"מ מצפון‪-‬‬ ‫היישוב? מהם הקשרים של היישוב לעיר שבתל? האם‬ ‫מזרח לתל אשקלון‪ .‬כ־‪ 800‬מ' ממזרח לאתר‪,‬‬ ‫היישוב הוא חלק מתחומה של העיר אשקלון? אולי‬ ‫ב"אחוזת המייל השלישי"‪ ,‬נמצאו שרידים דלים מן‬ ‫מדובר ביישוב של תושבים שכולם או חלקם חדשים‬ ‫מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה (‪Israel‬‬ ‫באזור אשקלון‪ ,‬אולי ראשיתה של עיר חדשה?‬ ‫‪ .)and Erickson-Gini 2013: 169–173‬כ־‪ 800‬מ'‬ ‫ממערב לחפירה נחשפו שרידים מהתקופות הרומית‬ ‫תולדות המחקר‬ ‫והביזנטית המזוהים עם העיר אשקלון־מיומאס‬ ‫בחפירה נחשפו שני מבננים (אינסולות) ובאר השייכים‬ ‫(הירשפלד תש"ן‪ ;156 ,155 ,153 :‬פרץ ‪.)2016‬‬ ‫ליישוב הלניסטי מתוכנן‪ ,‬שחלקים ממנו נחשפו בעבר‬ ‫העיר אשקלון־מיומאס מוזכרת רק במקורות‬ ‫מצפון להם (חימי ‪ ;2008‬שיאון ‪( )2008‬איור ‪.)2‬‬ ‫מן התקופה הביזנטית‪ .‬ברשימת בישופים‬ ‫שהשתתפו בוועידת כנסיה משנת ‪ 518‬לסה"נ יש‬ ‫שיטות המחקר‬ ‫לעיר זו בישוף נפרד בשם סטפנוס (הירשפלד‬ ‫א' פרץ‪ ,‬ד"ר י' רסקין‪ ,‬ד' לוי‪ ,‬ד"ר מ' בירקנפלד‪,‬‬ ‫תש"ן‪ )153 :‬בנוסף לבישוף של אשקלון (גרן‬ ‫ד"ר ע' כהן‪-‬ויינברגר ‪ ,‬ד"ר ד' נמדר‪ ,‬ד"ר י' רגב‬ ‫תשמ"ב‪ .)102 :‬בתיאור מסע המיוחס לנוסע בשם‬ ‫וד"ר א' בוארטו‬ ‫אנטונינוס מפלאקנטיה היא מוזכרת לצד עיר‬ ‫בחפירה הנוכחית נעשה שימוש במספר שיטות‬ ‫נוספת בשם סאראפיה (פוקס תשס"א‪ .)77 :‬לפי‬ ‫מחקר מדעיות נלוות מתחום מדעי הטבע‪ .‬תוצאות‬ ‫שחזור המסע וזיהוי סאראפיה תחת שם אחר‪,‬‬ ‫הבדיקות משולבות בתיאור המבננים‪.‬‬ ‫דיוקלטיאנופוליס‪ ,‬אלט הציע שאשקלון־מיומאס‬ ‫שיטות מחקר אלה עוסקות במספר תחומים‪:‬‬ ‫נמצאת מדרום לתל אשקלון (פוקס תשס"א‪.)77 :‬‬ ‫הגאומורפולוגיה של האתר; בחינת תכולת התנורים‪/‬‬ ‫ו' גרן היה בין אלה שניסו לזהות ולהגדיר את אופי‬ ‫טבונים הרבים שנמצאו בחפירה ותיארוכם; זיהוי‬ ‫היישוב של אשקלון־מיומאס ואת מיקומו (גרן‬ ‫חומרים שמהם יוצרו חלק מהמתקנים; זיהוי תכולת‬ ‫תשמ"ב‪ .)102 :‬הוא פירש את מיומאס כנמל של‬ ‫כלי חרס; בדיקה פטרוגרפית של אחד מטיפוסי כלי‬ ‫העיר‪ ,‬אבל כישות נפרדת‪ ,‬בדומה ליבנה־ים‪ ,‬עזה־ים‪,‬‬ ‫החרס שתכולתו נבדקה; ניתוח הפיזור המרחבי של‬ ‫אשדוד־ים‪ .‬לאחר שבדק את האזורים מדרום ומצפון‬ ‫שברי כלי החרס בניסיון להגדיר את תפקידם של‬ ‫לתל אשקלון‪ ,‬הוא הציע כאפשרות את מיקומה בקבר‬ ‫החדרים ואת אופן נטישתם‪ .‬כמו־כן נמצאו עצמות‬ ‫השייח' עוואד מצפון (גרן תשמ"ב‪.)102 :‬‬ ‫בע"ח ששימשו כחומר השוואתי מתארך‪.‬‬ ‫קיומו של אתר הלניסטי גדול‪ ,‬שהשתרע על פני שטח‬ ‫דגימות פחמן ‪ 14‬לזיהוי חומרים בוטניים שרופים‪,‬‬ ‫של כ־‪ 20‬דונם לפחות (‪ ,)Huster 2015: 38‬בין מעגן‬ ‫נלקחו מהצטברויות בתוך תנורים‪ ,‬מהשלב בו יצאו‬ ‫פתוח באזור המזוהה כאשקלון מיומאס‪ ,‬לבין שרידים‬ ‫מכלל שימוש‪ ,‬ודגימה אחת מתחת לאחד הקירות‪,‬‬ ‫של יישוב הלניסטי באזור נוח לחקלאות‪ ,‬מעורר‬ ‫משלב הבנייה או לפניו‪ .‬הדגימות נועדו לתארך את‬ ‫שאלות לגבי תהליכים חברתיים־מדיניים שעברה‬ ‫השלב האחרון בו פעלו המבנה והמתקנים‪ ,‬ואת זמן‬ ‫העיר אשקלון בתחומי התל בתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫נטישתם‪ .‬זיהוי תכולת המתקנים תורמת גם להכרה‬ ‫העניין גדול במיוחד לאור העובדה שהמקורות‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪68‬‬ ‫‪ 2‬האתר ההלניסטי באשקלון‪ ,‬ברנע‪ .‬עונות החפירה‪( .‬הכינו ד"ר מ' בירקנפלד וא"מ פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪69‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫על רכס האיאוליוניט לא אפשר הצטברות חתך‬ ‫בסיסית של החומרים הבוטניים שאוכלוסיית האתר‬ ‫עבה של חול נושב‪ .‬בתקופה ההלניסטית פלישת‬ ‫השתמשה בהם‪ ,‬הן למאכל והן כחומרי בעירה‪.‬‬ ‫החולות למישור החוף ככל הנראה הסתכמה‬ ‫מבדיקת שרידים אורגניים בכלי אגירה שונים‪ ,‬אנו‬ ‫בהתפתחות מישורי חול רדודים של לא יותר‬ ‫למדים על מגוון חומרים שהיו בשימוש על־ידי‬ ‫ממטרים ספורים ( ‪Barzilai 2009; Roskin et al.‬‬ ‫התושבים‪ ,‬על קשרי מסחר‪ ,‬ובעקיפין על תחומי‬ ‫‪ .)2017‬קרקעית האתר יושבת על חתך של חול נקי‬ ‫עיסוקם‪ .‬מחקר נוסף בודק את מקורם הגיאוגרפי‬ ‫ובלתי מלוכד בעומק של מספר עשרות ס"מ‪ ,‬אך לא‬ ‫של בקבוקים דמויי כישור שהתגלו באתר‪ .‬הבדיקות‬ ‫ברור אם החול הנקי נמצא באתרו הטבעי או שהונח‬ ‫מתבצעות בימים אלה על־ידי ענת כהן‪-‬וינברגר‬ ‫כתשתית לבניה‪.‬‬ ‫במעבדת רשות העתיקות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נערכות בדיקות‬ ‫החיסרון הפיזי של האתר הינו המרחק הרב ממפלס‬ ‫כימיות שנועדו לבדוק אם לבקבוקים דמוי הכישור‬ ‫מי התהום‪ ,‬שבשקעים בין רכסי האיאוליוניט הוא‬ ‫מהאתר מקור משותף‪ ,‬והאם ההרכב הכימי של החומר‬ ‫מטרים ספורים בלבד (‪Almog 2011; Roskin and‬‬ ‫ממנו יוצרו הכלים‪ ,‬דומה לזה של קרקעות מקומיות‬ ‫‪ .)Taxel 2017; Shtienberg et al. 2017b‬עובדה‬ ‫ולכלי חרס שלפי הבדיקות הכימיות והפטרוגרפיות‬ ‫זו חייבה את יושבי האתר לחפור באר בעומק של‬ ‫יוצרו בסביבתו של האתר‪.‬‬ ‫לפחות ‪ 38‬מ' כדי להגיע למי תהום‪ .‬השקעה זו עשויה‬ ‫מחקרים אלה‪ ,‬יחד עם דיון טיפולוגי בכלי החרס‪ ,‬יש‬ ‫להצביע על חשיבות מיקום האתר בראש הרכס‪ ,‬ככל‬ ‫בהם כדי לשרטט תמונה רחבה של קשרי הסחר של‬ ‫הנראה מסיבות של בטחון ושליטה‪.‬‬ ‫האתר הזה בפרט ושל "אשקלון רבתי" בכלל‪.‬‬ ‫בעזרת תוכנת ‪ ,GIS‬נבדק פיזור כלי החרס בתוך‬ ‫החפירה‬ ‫החדרים והחצרות‪ .‬הבדיקה נועדה להשוות את‬ ‫השרידים מהתקופה ההלניסטית נתגלו מתחת לדיונת‬ ‫הממצאים בין היחידות האדריכליות‪ 5,‬לזהות תפקידים‬ ‫חול‪ ,‬שהוסרה באמצעות כלי מכני לפני החפירה‬ ‫שונים של החדרים והחצרות ביום נטישתם‪ ,‬לזהות‬ ‫הידנית‪ .‬בדיונה זו נמצאו ממצאים‪ ,‬בעיקר שברי‬ ‫הבדלים באופן בו ננטשו ולבדוק האם התושבים תכננו‬ ‫כלי חרס‪ ,‬מהתקופות הרומית המאוחרת‪ ,‬הביזנטית‪,‬‬ ‫לשוב אל המבנים‪.‬‬ ‫האסלאמית הקדומה‪ ,‬הממלוכית והעות'מאנית‬ ‫מן המחקרים "המסורתיים" נציין פה בקצרה‬ ‫המאוחרת‪ ,‬שהצטברו לאחר נטישת היישוב מן‬ ‫את חשיבותו של דו"ח הפאונה שהכין נ' מרום‬ ‫התקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫מאוניברסיטת חיפה‪ .‬דו"ח זה דן בעצמות בע"ח רבות‪,‬‬ ‫בעקבות החישוף נפתחו שלושה שטחי חפירה‬ ‫לרבות אלה של חזירים‪ ,‬שנמצאו בחפירה‪ .‬הדו"ח תורם‬ ‫(כ־‪ 2‬דונם)‪ .‬נחשפו חלקים גדולים של שני מבננים‬ ‫להבנה בסיסית של הדיאטה של אוכלוסיית האתר‪.‬‬ ‫(‪ )J ,I‬ובאר (שטח ‪( )C‬איורים ‪ )3-2‬מן התקופה‬ ‫ההלניסטית (ראשית המאה הב' עד השליש האחרון‬ ‫סביבה פיזית — ד"ר י' רסקין‬ ‫של המאה הב' לפסה"נ)‪ .‬שני המבננים ערוכים בכיוון‬ ‫האתר יושב על רכס הבנוי מסלע איאוליוניט‬ ‫צפון‪-‬מזרח‪-‬דרום‪-‬מערב והם בנויים מלבני בוץ‬ ‫קרבונטית (סלע כורכר בעגה המקומית)‪ .‬איאוליוניט‬ ‫מיובשות‪ .‬בין המבננים מפריד רחוב רחב (‪,)St1‬‬ ‫הינה אבן חול שבעבר הייתה חול בלתי מלוכד‪ ,‬כחלק‬ ‫הניצב לרחוב נוסף (‪ .)St2‬כ־‪ 19‬מ' ממזרח למבנן ‪I‬‬ ‫מדיונה עם מבנה אורכי המקביל אך לא צמוד לקו‬ ‫נחשפה באר‪ .‬השרידים תוארכו לתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫החוף (‪.)Shtienberg et al. 2017a‬‬ ‫מתחת לחלק הדרומי‪-‬המערבי של מבנן ‪ J‬נמצאו כלי‬ ‫מיקומו של האתר הוא נוח מבחינה טופוגרפית‬ ‫חרס מתקופת הברונזה התיכונה ‪.II‬‬ ‫וגיאומורפולוגית‪ .‬המיקום היחסית גבוה של האתר‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪ 3‬מצפה ברנע‪ :‬שטחי החפירה‪( .‬צילום באמצעות רחפן א' אלג'ם‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫בתוך האפר שבתנור זה נמצאו חרצני ענבים‪ ,‬חרצני‬ ‫מבנן ‪( I‬איורים ‪ 2‬ו־‪)3‬‬ ‫זיתים וחרצני פירות מפוחמים שלא זוהו (‪Regev‬‬ ‫המבנן (גודלו כ־‪ 700‬מ"ר) כולל חדרים וחצרות‬ ‫‪ .)and Boaretto, forthcoming‬נראה שהחרצנים‬ ‫הערוכים בשתי יחידות הצמודות זו לזו‪ .‬ביחידה‬ ‫שימשו כחומר גלם להבערת התנור בין שלב בניית‬ ‫הצפונית נחשפו שתי חצרות (‪ )I13 ,I11‬אשר ביניהן‬ ‫הקיר ולפני נטישת המבנן כולו‪ .‬בתנור שני ‪L131‬‬ ‫מפריד טור של שלושה חדרים קטנים (‪ .)I6-I4‬מצפון‬ ‫שנמצא בחצר ‪( I2‬איורים ‪ 3‬ו־‪ ,)5‬נמצא עץ מפוחם‬ ‫לחצר ‪ I13‬נבנה כנראה חדר נוסף או חצר נוספת‬ ‫מהשלב האחרון של הפעלתו‪.‬‬ ‫(‪ .)I7‬ביחידה הדרומית נחשפו שלוש חצרות גדולות‬ ‫בבדיקת פחמן ‪ 14‬של הממצא האורגני שנמצא‬ ‫(‪ ;I3-I1‬גודל הגדולה שבהן ‪ 126.4‬מ"ר)‪ ,‬שלושה חדרים‬ ‫בתנורים ‪ 255‬ו־‪ ,131‬נראה שמבנן ‪ I‬נבנה בין ‪200‬‬ ‫(‪ )I8 ,I10 ,I12‬ואולי צמד חדרים נוסף מדרום‪-‬מערב‬ ‫ל־‪ 150‬לפסה"נ וננטש סביב שנת ‪ 130‬לפסה"נ‬ ‫לחצר ‪ I14( I1‬ו־‪ .)I15‬מהקיר המשותף לשני החדרים‬ ‫(‪.)Regev and Boaretto, forthcoming‬‬ ‫שרדו רק יסודות האבן שלו‪ .‬פתחים בין החדרים‬ ‫קירות המבנן נבנו מלבני בוץ מגוונות‪ .‬רוחב הקירות בין‬ ‫והחצרות זוהו בברור רק בשני מקומות‪ :‬פתח אחד‬ ‫‪ 0.5‬ל־‪ 0.6‬מ' והם השתמרו לגובה שבין נדבך יסוד של‬ ‫המחבר בין חצר ‪ I2‬לחצר ‪ ,I3‬ופתח שני המחבר בין‬ ‫אבני גוויל מכורכר ועד ‪ 11‬נדבכים של לבנים (‪ 1.3‬מ')‪.‬‬ ‫חצר ‪ I3‬לחדר ‪ .I12‬בנוסף ישנו חלון שמאפשר אוורור‬ ‫רצפות החדרים עשויות ברובן מחומר לבנים שהונח‬ ‫דרומית‪-‬מערבית לתנור סמוך (‪.)L131‬‬ ‫על חרסית מעורבת בכורכר או על כורכר‪ .‬בחצר‬ ‫במבנן נתגלו ‪ 11‬תנורים‪/‬טבונים‪ :‬עשרה מהם נמצאו‬ ‫‪ I13‬ובחדר ‪ I5‬הונחו לבנים מרובעות כאריחי רצפה‪.‬‬ ‫ביחידה הצפונית ואחד בלבד ביחידה הדרומית‪.‬‬ ‫בחדר ‪ I6‬שולבו ברצפת החרסית צדפים‪ .‬על הרצפות‬ ‫תנור אחד ביחידה הצפונית (‪ ,)L255‬שנמצא בחצר‬ ‫עצמן נמצאו מעט חרסים‪ ,‬בעיקר קערות ומעט שברי‬ ‫‪ I11‬ושולב בקיר המערבי של חדרים ‪( I6-I4‬איור ‪,)4‬‬ ‫קנקנים‪.‬‬ ‫שונה משאר התנורים שנבנו בתוך הרצפות ומעליהן‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫‪ 5‬חצר ‪ ,I2‬תנור ‪ L131‬ושברי קנקנים על הרצפה בסמוך לו‬ ‫ ‪ 4‬מבנן ‪ ,I‬יחידה צפונית‪ ,‬מבט לדרום על תנור ‪.L255‬‬ ‫(‪( .)L200‬צילום‪ :‬א"מ פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫(צילום‪ :‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫הבד באמציה (פרץ ‪2017‬ב')‪ .‬הבדיקה העלתה תשובה‬ ‫המשותף באופי נטישת מבנן זה‪ ,‬מבנן ‪ J‬וחלק מן‬ ‫אחרת‪ :‬בשברי קנקן זה נמצאו שרידי תרכובת כימית‬ ‫המבננים שנחפרו בעונות הקודמות (חימי ‪ ,)2008‬הוא‬ ‫של דבש מותסס (‪ ,)Namdar, Forthcoming‬אולי‬ ‫שבכולם נסתמו פתחי החדרים במכוון בלבני בוץ‪.‬‬ ‫בירת תמד‪ ,‬העשויה מתסס דבש דבורים‪.‬‬ ‫את הממצאים משלב הנטישה ניתן לחלק לשני‬ ‫המקום השני הוא חדר ‪ .I6‬מעל רצפת החדר (‪,L183‬‬ ‫סוגים‪:‬‬ ‫‪ )L197‬נמצאו לפחות שישה בקבוקים אפורים דמויי‬ ‫הסוג ראשון כולל שרידים אדריכליים (חדרים‪,‬‬ ‫כישור‪ ,‬מהם חמישה התגלו כשהם קרובים זה לזה‬ ‫חצרות‪ ,‬מתקנים) שעל הרצפות שלהם נמצאו כלי‬ ‫(איורים ‪ .)8 ,7 ,3:6‬חמש פכיות נלקחו לבדיקת‬ ‫חרס מטיפוסים מעטים כגון סירי בישול‪ ,‬מחבתות‪,‬‬ ‫תכולה (‪ )Residue Analysis‬על־ידי ד"ר ד' נמדר‬ ‫קנקנים ובקבוקים דמויי כישור‪ ,‬המעידים על שלב‬ ‫מהאוניברסיטה העברית (‪.)Namdar, Forthcoming‬‬ ‫החיים האחרון לפני נטישת החדר‪.‬‬ ‫בכל אחת מהן נמצאו עדויות (המצריכות אישוש‬ ‫הסוג השני כולל שרידים אדריכליים (חדרים‪,‬‬ ‫מענפי מחקר אחרים כגון‪ :‬פולן‪ ,‬חקר פרזיטים‬ ‫וחצרות ורחובות)‪ ,‬שהפכו למזבלות‪ ,‬עם מגוון גדול‬ ‫ופטריות) להרכבי חומרים אורגניים שונים‪ ,‬החל‬ ‫יותר של טיפוסי כלי חרס החל מקערות ועד נרות‬ ‫בשומן בע"ח וכלה בשמנים מן הצומח‪ .‬רובם יכולים‬ ‫ללא מאפיינים ייחודיים‪.‬‬ ‫לשמש גם כחומרי מרפא‪ .‬כך למשל התרכובת הכימית‬ ‫כלי החרס שנבחרו לבדיקת תכולה היו מחדרים או‬ ‫בפכית מספר ‪ 1186‬זוהתה כפטריה (‪Lentinus‬‬ ‫מתקנים מן הסוג הראשון‪ ,‬בהם זוהתה ייחודיות‬ ‫‪ )tuber-regium‬הידועה בסגולות הרפואיות שלה‬ ‫בממצא שעל הרצפות‪ ,‬ובנוסף היו אלה כלי אגירה‬ ‫(‪ .)Namdar, Forthcoming‬בפכית מספר ‪ 1187‬נמצא‬ ‫ואחסון שמהם ניתן לדגום וטרם עברו שטיפה במים‪.‬‬ ‫חומר שמרכיביו זוהו כבעלי מוצא אפשרי מאזדרכת‬ ‫בשני מקומות במבנן זה הבחנו במספר גדול של‬ ‫הודית (‪ .)Namdar, Forthcoming‬מקורו של עץ זה‬ ‫קנקנים ובקבוקים דמויי כישור (אונגנטריה) ביחס‬ ‫בתת־היבשת ההודית ומיוחסות לו תכונות רפואיות‬ ‫לגודל היחידה בה נמצאו‪ .‬המקום הראשון נמצא‬ ‫מגוונות המסייעות בטיפול בסוכרת‪ ,‬במניעת‬ ‫בחצר ‪ ,I2‬ליד תנור ‪ .131‬במקום נמצאו שברי שני‬ ‫היריון ובמיוחד בטיפול במחלות עור (‪Namdar,‬‬ ‫קנקנים בלבד‪ ,‬מהם נבדקה תכולת אחד מהם (איורים‬ ‫‪ .)Forthcoming‬עפ"י הממצא האורגני שמוצה‬ ‫‪ 5‬ו־‪ .)1:6‬הנחת העבודה הייתה שהם שמשו לאחסון‬ ‫מפכית זו נראה כי מיצוי מהצמח עורבב בשומן בע"ח‬ ‫שמן זית‪ ,‬משום שקנקנים דומים נמצאו בשפע בבית‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪72‬‬ ‫‪ 6‬לוח ממצא‪ :‬טיפוסי כלי החרס שתכולתם נבדקה (איורי הכלים נעשו ע"י א' גרמן‪-‬לבנון ‪ ,‬צילום ק' עמית‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫שהוצעו בזיהוי חומרי המיצוי שנדגמו מתוכן‪ ,‬עשויים‬ ‫ליצירת משחה טיפולית‪ .‬בשאר הפכיות שנבדקו‬ ‫להעיד על תפקידו של החדר‪ .‬יתכן ששימש מחסן‬ ‫התגלו שרידים לחומר צמחי לא אינדיקטיבי מספיק‬ ‫לחומרי מרפא וקוסמטיקה‪ ,‬אולי היה חדרו של רופא‬ ‫לצורך זיהוי חד משמעי‪.‬‬ ‫או "רוקח"‪ .‬בחדר ‪ I10‬נתגלה על הרצפה בקבוק דמוי‬ ‫ריכוז זה של פכיות הכישור‪ ,‬שלא נמצא בשום מקום‬ ‫כישור אחד בלבד ולידו נחשפו קערה תמימה וגוש‬ ‫אחר באתר‪ ,‬ביחד עם מגוון החומרים האורגניים‬ ‫‪73‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫אבן שצבעו חום־כתום‪ .‬בדיקה (‪Fourier‬‬ ‫‪)Transform Infrared Analysis, FTIR‬‬ ‫שנעשתה במכון ויצמן העלתה שהמבנה‬ ‫הפנימי של האבן דומה לטוף געשי או‬ ‫בזלת‪ ,‬וחלקה החיצוני מזכיר זכוכית‬ ‫או אובסידיאן (‪Regev and Boaretto,‬‬ ‫‪ .)forthcoming‬יתכן שזהו שריד ממתקן‬ ‫כלשהו‪ ,‬אולי תנור שלא השתמר‪.‬‬ ‫לאחר נטישת מבנן ‪ I‬בצורה מסודרת כפי‬ ‫שמתבטאת בסתימה המכוונת של פתחי‬ ‫החדרים בלבני בוץ‪ ,‬התמוטטו קירות‬ ‫המבנה כלפי מזרח ודרום‪ ,‬התמוטטות‬ ‫‪ 7‬ריכוז פכיות כישור על רצפת חדר ‪ ,I6‬מבט למערב‪( .‬צילם‪ :‬א"מ פרץ)‬ ‫שהתרחשה זמן לא רב אחרי הנטישה‪.‬‬ ‫על הזמן הקצר בין הנטישה של המבנן‬ ‫וההתמוטטות של קירותיו ניתן ללמוד‬ ‫מהעובדה שכמעט לא הצטבר חול‬ ‫בין הרצפות והמפולות‪ .‬רובד של חול‬ ‫הצטבר רק בחדר ‪ I8‬ובחצרות שלא היו‬ ‫תחת גג ורחוקים ממפולת הקירות‪ .‬זאת‬ ‫בניגוד ברור לחלק מהמבננים האחרים‬ ‫באתר‪ ,‬שאף הם נסתמו בצורה מסודרת‬ ‫(חימי‪ ,‬בע"פ)‪ ,‬בהם נמצאו שכבות‬ ‫חול משמעותיות מעל הרצפה ומתחת‬ ‫למפולות (חימי ‪ .)2008‬בשלב הסופי‬ ‫התכסה כל המבנן בדיונת חול‪.‬‬ ‫מבנן ‪( J‬איורים ‪ 2‬ו־‪)3‬‬ ‫המבנן — גודלו כ־‪ 470‬מ"ר — מורכב כנראה‬ ‫משתי יחידות הקשורות זו לזו‪ .‬היחידה‬ ‫המערבית מורכבת מחצר מרכזית (‪)J1‬‬ ‫וגודלה כ־‪ 227‬מ"ר‪ .‬היא מוקפת ב־‪6‬‬ ‫חדרים (‪ )J14 ,J6-J2‬ופרוזדור כניסה‬ ‫(‪ )J12‬המוביל מרחוב ‪ St1‬אל חצר ‪.J1‬‬ ‫בחדר ‪ J4‬התגלה פתח נוסף שחיבר את‬ ‫המבנן לרחוב‪ .‬ממזרח לחצר ישנה יחידה‬ ‫נוספת המורכבת מחמישה חדרים וחצר‬ ‫(‪ )J11-J7‬ואולי חלק מחצר נוספת (‪)J13‬‬ ‫‪ 8‬מפת פיזור מרחבי של פכיות‪( .‬הכינה ד' לוי‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪74‬‬ ‫הרצפות של החדרים ושל החצרות עשויות חומר‬ ‫או סמטה ובה תנור שהוצמד לקיר המזרחי של חדר‬ ‫לבנים מעל כורכר‪ .‬קירות חדרים ‪ J2‬ו־‪ J14‬נבנו‬ ‫‪ .J10‬בקיר המערבי של חדר ‪ J7‬ישנו פתח סתום‬ ‫בתוך בור סגלגל חצוב בכורכר‪ .‬בור זה משתרע גם‬ ‫שהוביל לחצר ‪ J1‬ובכך נראה שהיה קשר בין שתי‬ ‫מתחת לחצר ‪ .J1‬הבור מולא בחומר לבנים‪ ,‬אפר‪,‬‬ ‫היחידות‪.‬‬ ‫סיגים קטנים ושברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית‬ ‫במבנן התגלו כשמונה תנורים גדולים (קוטר ‪ 0.5‬מ'‬ ‫ומתקופת הברונזה התיכונה ‪ .II‬מעל מילוי זה‪ ,‬ומעל‬ ‫ומעלה)‪ :‬שני תנורים בחדרים ‪ J4‬ו־‪ ,J5‬שישה תנורים‬ ‫כורכר בחלק הצפוני של החצר‪ ,‬הושתתה רצפה‬ ‫בחצר ‪ J1‬ואחד נוסף ב־‪ .J13‬בניגוד למבנן ‪ ,I‬לא זוהו‬ ‫‪ L714‬ועליה נבנו התנורים ‪ L640‬ו־‪ .L675‬מתחת‬ ‫כאן חומרים אורגנים ולא התקבלו תאריכי פחמן ‪14‬‬ ‫לבסיס התנורים נחשף ריכוז גדול של עצמות בע"ח‪,‬‬ ‫מהאפר שבתנורים‪.‬‬ ‫בהם עצמות חזיר‪ ,‬חמורים‪ ,‬צאן ובקר (‪Marom,‬‬ ‫רוב קירות המבנן בנויים לסרוגין משורות של לבני‬ ‫‪.)forthcoming‬‬ ‫בוץ אפורות עם גושי כורכר קטנים‪ ,‬ולבנים חומות‬ ‫בשני החדרים ‪ J5‬ו־‪ J6‬נחשפו רצפות (‪ L309‬ו־‪L308‬‬ ‫כהות המונחות זו על גבי זו‪ ,‬ברוחב שבין לבנה וחצי‬ ‫בהתאמה) עם מעט ממצאים‪ .‬בחדר ‪ J5‬נמצאו שני‬ ‫עד שתי לבנים‪ .‬רוחב הקירות הוא בין ‪ 0.5‬ל־‪ 0.6‬מ'‪,‬‬ ‫מטבעות מן המאה הב' לפסה"נ (אחד מהם של‬ ‫וגובה השתמרותם עד ‪ 1.3‬מ'‪.‬‬ ‫‪ 9‬חדר ‪ J5‬מבט לדרום‪-‬מערב על תנור ‪ L290‬ורצפות ‪ L305‬ו־‪ .L309‬בסיס קערה ועליה צמד מטבעות מלוקוס ‪.309‬‬ ‫(צילומים‪ :‬א' אלג'ם וא"מ פרץ)‬ ‫‪75‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫בחצר ‪ J1‬תנור‪/‬טבון ‪ L698‬אולי כוסה בשברי גוף של‬ ‫סלווקוס הד' ‪ 175-187‬לפסה"נ) על בסיס קערה (איור‬ ‫קנקן‪ .‬בחלק הדרומי‪-‬מערבי של החצר‪ ,‬אולי כתוצאה‬ ‫‪ )9‬ומשקולת עופרת‪ .‬אולי אלה מנחות יסוד‪ .‬ברצפת‬ ‫מריבוי התנורים בחצר (‪ L650 ,L645 ,L640‬ו־‪,)L675‬‬ ‫חדר ‪ )L308( J6‬נמצאו שברי לבנים צרופות‪ ,‬המעידים‬ ‫שלב הנטישה כוסה באפר‪ .‬חלקה המזרחי של החצר‬ ‫אולי על קיומו של תנור בשלב בניית החדר‪.‬‬ ‫והיחידה המזרחית הפכו למזבלות ללא ייחודיות‬ ‫שלב הנטישה של המבנן מאופיין‪ ,‬בדומה למבנה‬ ‫בממצא הקרמי‪.‬‬ ‫הצפוני ‪ ,I‬באטימת הפתחים‪ ,‬לרוב בלבני בוץ‬ ‫זמן־מה לאחר הנטישה‪ ,‬קירות החדרים התמוטטו‬ ‫מיובשות‪ .‬מעל רצפות חדרים ‪ J5‬ו־‪ J6‬זוהה מפלס‬ ‫מסיבה שטרם הובררה‪ .‬בדומה למבנן ‪ I‬לא הצטבר‬ ‫נטישה‪ .‬בתנור ‪ L290‬בפינה הדרומית‪-‬מערבית של‬ ‫כמעט חול או שהייתה כמות מזערית של חול מעל‬ ‫חדר ‪ J5‬נמצא סיר בישול שלם ולידו שבר מחבת‬ ‫הרצפות‪ .‬במשך השנים דיונת חול כיסתה את כלל‬ ‫וקערות (איור ‪ .)9‬במפלס מעט גבוה יותר נמצאו גם‬ ‫האתר‪.‬‬ ‫שברי קנקנים ומטבע‪ ,‬אף הוא מן המאה הב' לפסה"נ‬ ‫(‪ 150-175‬לפסה"נ)‪ .‬בחדר ‪ J6‬נמצאו שברים מרוסקים‬ ‫רחובות ‪ St1, St2‬ו־‪J13‬‬ ‫של לפחות שני קנקנים‪ .‬בחדרים ‪ J3‬ו־‪ J4‬נמצאו מעט‬ ‫בין מבננים ‪ I‬ו־‪ J‬נחשף רחוב ישר ורחב (‪ )St1‬שרוחבו‬ ‫שברים של כלי חרס וקנקנית (‪,Amphoriskos) (L253‬‬ ‫כ־‪ 4‬מ' וכיוונו צפון‪-‬מזרח‪-‬דרום‪-‬מערב (איור ‪ 2‬ו־‪.)3‬‬ ‫איור ‪ )2:6‬בתוך הקנקנית נמצאו שאריות של דבש‬ ‫ניכר ששלושת המבננים תוכננו מראש ובהתאמה‬ ‫מותסס‪ ,‬כנראה של בירת תמד‪ ,‬העשויה מתסיסה‬ ‫לרחוב ‪ St1‬ולרחובות נוספים הניצבים אליו‪ ,‬רחוב ‪St2‬‬ ‫שמרית של דבש דבורים (‪.)Namdar, Forthcoming‬‬ ‫‪ 10‬באר בשטח ‪ ,C‬מבט לצפון‪( .‬צילום‪ :‬ע' פדידה‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪76‬‬ ‫דיון ומסקנות‬ ‫ושני רחובות נוספים שנחשפו בעבר על־ידי חימי (חימי‬ ‫מהאתר ההלניסטי בצפונה של אשקלון נחשפו‬ ‫‪ .)2008‬ניתן אפוא לשחזר רשת של מבננים ורחובות‬ ‫בחפירות השונות חלקים משלושה מבננים‪ ,‬שבעה‬ ‫משניים שנבנו בהתאמה לרחוב הראשי ‪ ,St1‬אולי‬ ‫מבנים אחרים‪ ,‬כולם בנויים לבני בוץ ובאר‪ .‬המבננים‬ ‫הרחוב הראשי של היישוב‪ .‬רצפת רחוב ‪ St1‬פולסה‬ ‫והמבנים ממוקמים לאורך ולרוחב רחובות שחצו זה‬ ‫באמצעות מילוי חרסיתי זהה לחומר הלבנים של קירות‬ ‫את זה בזויות כמעט ישרות ("תכנית אורתוגונלית")‪.‬‬ ‫המבננים‪ .‬במבנן הדרומי הותקנו שני פתחים ל־‪.St1‬‬ ‫חפירות שני המבננים ‪ I‬ו־‪ ,J‬ובעיקר השימוש בשיטות‬ ‫פתחים אלה נסתמו במכוון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במבנן הצפוני‬ ‫המחקר השונות‪ ,‬הוסיפו לנו ידע מגוון במספר‬ ‫לא נמצאה גישה לפתח כלשהו‪ ,‬אולי מפאת מצב‬ ‫תחומים‪ :‬זיהוי תפקידם של החדרים והחצרות‬ ‫השתמרותו הדלה של הקיר הדרומי שלו‪.‬‬ ‫במבננים ותפקידם הכולל של שני המבננים במסגרת‬ ‫היישוב; יצירת מסגרת כרונולוגית משוערת של‬ ‫שטח ‪ — C‬הבאר (איורים ‪ 3 ,2‬ו־‪)10‬‬ ‫האתר; התרחבו ידיעותינו על החומרים האורגניים‪,‬‬ ‫כ־‪ 20‬מ' דרומית‪-‬מזרחית למבנן ‪ I‬נחשפה באר‬ ‫הפאונה והחומרים הבוטניים בהם השתמשו‬ ‫הבנויה מאבני כורכר גדולות ומהוקצעות‪ .‬שפת הבאר‬ ‫יושבי המבננים‪ .‬מהידע שנוסף על החומרים הללו‪,‬‬ ‫נמוכה ב־‪ 2.5‬מ' מרצפת המבננים שממערב ועומקה‬ ‫התרחבו ידיעותינו על החקלאות והמסחר בתקופה‬ ‫למעלה מ־‪ 38‬מ'‪ .‬עומק הבאר נמדד במד־טווח לייזר‬ ‫ההלניסטית סביב אשקלון‪ .‬שילוב כל הנתונים האלה‬ ‫עד לעומק הנראה לעין בתוך הבאר‪ .‬החלק העליון‬ ‫והמבט הכולל על הסביבה והרקע ההיסטורי מאפשר‪,‬‬ ‫של הבאר נתחם במבנה מלבני (‪ 3.2×2.6‬מ') המטויח‬ ‫אולי‪ ,‬להציע בזהירות הצעת שיחזור של מהותו של‬ ‫מבחוץ בטיח לבן עם צדפים‪ .‬מתחתיו‪ ,‬הבאר חפורה‬ ‫הישוב ותפקידו בסביבה‪.‬‬ ‫במתאר עגול‪ .‬הבאר נסתמה באמצעות קמרון‪ ,‬בדומה‬ ‫לסתימת פתחי המבננים‪ .‬הבאר בנויה סמוך לרחוב‬ ‫א‪ .‬תפקידי המבננים‬ ‫הראשי אך מדרום וממזרח לו‪ .‬לא נחשפו מבנים‬ ‫על תפקידי המבננים ניתן ללמוד מגודלם‪ ,‬ממיקומם‬ ‫סמוכים ונראה שהיא חפורה מחוץ לתחום היישוב‪.‬‬ ‫בתוך היישוב‪ ,‬מריבוי התנורים בתוכם ומהממצאים‬ ‫בקרבתה התגלו שברי כלי חרס רבים בהם קערות‪,‬‬ ‫שנמצאו ברצפותיהם‪.‬‬ ‫קדרות וסירי בישול‪ ,‬כולם מהתקופה ההלניסטית‪,‬‬ ‫מבנים ‪ I‬ו־‪ J‬ממוקמים על ראש גבעה מתונה‬ ‫בדומה לאלה שנמצאו במבננים‪ .‬הבאר אינה מופיעה‬ ‫המאפשרת תצפית אל הים ממערב‪ ,‬ואל השטחים‬ ‫במפות מימי המנדט הבריטי ונראה שיצאה משימוש‬ ‫הפוריים ואל דרך הים ממזרח‪ .‬המבנים ממוקמים‬ ‫כבר בתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫משני צדי הרחוב הרחב ביותר ביישוב‪ .‬רחוב זה היה‬ ‫מצדו האחד‪ ,‬הרחוב הראשי (‪ )St1‬פונה מזרחה לעבר‬ ‫כנראה הרחוב הראשי של האתר ההלניסטי‪ .‬הרחוב‬ ‫האזור הכפרי ("אחוזת המייל השלישי") אשר בו נמצאו‬ ‫מוביל לשטחים הנוחים לחקלאות ולתעשייה וגם‬ ‫שרידים מהמאה הג' לפסה"נ עד המאה הא' לפסה"נ‬ ‫לדרך הראשית שלאורך החוף‪ .‬שרידים מהתקופה‬ ‫(‪)Israel and Erickson-Gini 2013: 169–170, 217‬‬ ‫ההלניסטית ואבן מיל רומית המוכיחה על קיומה של‬ ‫וכנראה לדרך האורך המרכזית — דרך הים (‪.)Roll 2013‬‬ ‫דרך ראשית באזור כפרי זה‪ ,‬נמצאו בחפירותיו של י'‬ ‫מצדו השני‪ ,‬הרחוב הוביל מערבה לאזור החוף ולמעגן‬ ‫ישראל מטעם רשות העתיקות בשנות התשעים של‬ ‫פתוח מול החוף‪ ,‬באזור קבר שייח' עוואד‪ ,‬שבו עגנו‬ ‫המאה הכ' (;‪Israel and Erickson-Gini 2013:167‬‬ ‫ספינות גם בתקופה ההלניסטית (גלילי‪ ,‬שרביט ודהרי‬ ‫‪ .)Roll 2013‬ממערב‪ ,‬הרחוב מוביל לחוף הים‪.‬‬ ‫תשס"א‪ ;21-19 :‬גלילי‪ ,‬פינקלשטיין ואחרים תשע"ג‪:‬‬ ‫דרומית‪-‬מערבית למצפה ברנע‪ ,‬בשרטון הסלע‬ ‫‪.)124 ,113‬‬ ‫‪77‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫בין פלכים ובנמלים המשיכה להתקיים גם בתקופת‬ ‫מול קבר שייח' עוואד‪ ,‬במרחק של כ־‪ 440‬עד ‪600‬‬ ‫שלטונם‪ .‬יתכן שפיקוח כזה על הכנסה והוצאה‬ ‫מ' מהחוף (בעומק שבין ‪ 15-11‬מ')‪ ,‬נמצאו עוגנים‬ ‫של סחורה היה קיים ליד שערי הערים או במבנים‬ ‫רבים של ספינות‪ ,‬בהם מהתקופות ההלניסטית‬ ‫שמוקמו ליד מרכזי הערים‪ ,‬כמו מקדשים או מבנים‬ ‫והרומית ואף פסלון הרקולס מהתקופה ההלניסטית‬ ‫ציבוריים אחרים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מיקומם של המבננים‬ ‫(גלילי‪ ,‬שרביט ודהרי תשס"א‪ .)21-19 :‬ממצאים‬ ‫בהם נמצאו משקולות עופרת רבות בעיר התחתית‬ ‫אלה מרמזים על עגינת ספינות במעגן פתוח רחוק‬ ‫במרשה (בשטח ‪ ,)61‬על אותו ציר בין אזור בו שכנו‬ ‫מן החוף (גלילי‪ ,‬פינקלשטיין ואחרים תשע"ג‪,113 :‬‬ ‫מקדשים (שטח ‪ )800‬לבין שטח ‪ ,930‬בו זוהה ביצור‬ ‫‪ )124‬ושינוע סחורות ונוסעים לחוף באמצעות סירות‬ ‫שהווה תחליף לחומת העיר (‪Kloner 2010a: 2, 5–8,‬‬ ‫(גלילי ורוזן תשע"ג‪ ,)137 :‬ומן החוף לספינות‪ .‬חוף‬ ‫‪ .)13; Pl.1.1 Kloner 2010b: 206‬גם בשטח ‪100‬‬ ‫זה‪ ,‬מצפון לקבר השייח' עוואד‪ ,‬יהפוך אח"כ לעיר או‬ ‫בצמוד לחומת האקרופוליס של העיר נמצאו חנויות‬ ‫פרבר הקרוי אשקלון־מיומאס (גלילי‪ ,‬שרביט ודהרי‬ ‫עם משקולות עופרת (‪.)Kloner 2010b: 207‬‬ ‫תשס"א‪ ,12 :‬מפה ‪ 6.)1‬יישוב זה קיבל מעמד של עיר‬ ‫על קיומו של מסחר בינלאומי באתר ניתן ללמוד‬ ‫(‪ )Jones 1971: 280‬כנראה כבר מימיו של הקיסר‬ ‫מממצא של אמפורות רודיות‪ ,‬אמפורות מאסיה‬ ‫הרומי דיוקלטיאנוס‪ ,‬ובוודאי בתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫הקטנה‪ ,‬ואף אמפורה ממערב הים התיכון מאזורי‬ ‫כיוון שמסחר ימי התנהל בחוף הצפוני של אשקלון‬ ‫השליטה הרומית (‪.)Finkielsztejn, forthcoming‬‬ ‫גם בתקופה ההלניסטית‪ ,‬לא הרחק ממצפה ברנע‪,‬‬ ‫הפכיות ותכולתן הן עדות נוספת למסחר‪ .‬תוצאות‬ ‫ובשל מיקומו של האתר ברכס גבוה השולט על‬ ‫בדיקות תכולת הפכיות מלמדות על שני ממצאים‬ ‫סביבתו ובאמצע הדרך בין חוף הים לעורף החקלאי‬ ‫עיקריים בהקשר למסחר‪ :‬א‪ .‬בכלים אלה לא שווק‬ ‫ולדרך הים‪ ,‬ניתן אולי להסביר את הימצאותן של‬ ‫מוצר מסוים אחד בלבד כמו בושם או תרופה‪ .‬ב‪.‬‬ ‫שתי משקולות עופרת — משקולת אחת בתשתית‬ ‫תכולת אחת הפכיות מלמדת על קשרי מסחר עם‬ ‫רצפת חדר ‪( J5‬לוקוס ‪ )L309‬והשנייה בערמת אשפה‬ ‫תת־היבשת ההודית (שאריות חומר המופק משמן‬ ‫בצמוד לקיר המערבי של המבנן (‪Finkielsztejn,‬‬ ‫פרי האזדרכת ההודית)‪.‬‬ ‫‪ — )forthcoming‬בפעילות של מכירה או קניית‬ ‫לצד המכס או החנויות‪ ,‬יתכן שהיו שירותים נוספים‬ ‫סחורה בחלק ממבנן זה‪ .‬אפשרות נוספת המתבססת‬ ‫שניתנו במקום‪ ,‬הן לתושבי המקום ואולי גם לעוברי‬ ‫על הימצאות משקולת ומטבעות בתשתית הרצפה‪,‬‬ ‫אורח כגון שירותי רפואה ("בקבוקי תרופות" מחדר‬ ‫מרמזת אולי על תפקיד אחר של האדם שפעל או‬ ‫‪ I6‬במבנן ‪ — I‬חדר רופא או "רוקח")‪ .‬גם חומרי‬ ‫חי במבנן‪ :‬אולי נציג מטעם "האגרונומוס"‪ 7.‬יתכן‬ ‫המרקחת שזוהו מעידים על הבאת חומרי הגלם‬ ‫שאדם זה עסק בבדיקת הסחורה שעברה במקום לפני‬ ‫ממרחק רב באמצעי סחר שונים‪ .‬יתכן שחלק מאחד‬ ‫הכניסה לאזור "הנמל" מול המעגן הפתוח‪ ,‬או לפני‬ ‫המבננים‪ ,‬או כולו‪ ,‬שימש כפונדק דרכים‪ .‬דוגמא‬ ‫צאתו מאזור "הנמל" — כמו בית מכס‪.‬‬ ‫למבנה הממוקם סמוך אך מחוץ לגבולות היישוב הוא‬ ‫נוכחותם של אנשי מכס ושומרים בתחנות גבול‬ ‫המבנה שמזוהה כחאן שיירות בממשית שבנגב (נגב‬ ‫בין פלכים ובנמלים‪ ,‬מוכרת מהתקופה ההלניסטית‬ ‫‪ ,831 :1992‬בניין ‪ .)837 ,11‬המבננים במצפה ברנע‬ ‫הקדומה‪ ,‬תחת שלטון בית תלמי (שטרן ‪,)52 :1990‬‬ ‫הם בעלי תכנית של בית חצר‪ .‬הם שונים הן בתכניתם‬ ‫כמו שומר הגבול בפגיי באחד מפפירוסי זינון‪ 8.‬יתכן‬ ‫והן בגודל חצרותיהם‪ 9‬בהשוואה לשאר המבננים‬ ‫שהמלכים הסלווקים התחשבו בסדרי המנהל שהיו‬ ‫שנחפרו באתר וגם בהשוואה למבננים בדור (‪Stern‬‬ ‫קיימים בארץ כפי שהציע שטרן (‪ ,)67 :1990‬ואולי‬ ‫‪ )1995‬ובמרשה (‪ .)Kloner 2010a: 3–14‬יתכן שהדבר‬ ‫אפשר להניח שפעילותם של מוכסים בתחנות גבול‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪78‬‬ ‫באשר לפאונה‪ ,‬לא ניתן להסיק מסקנות מרחיקות‬ ‫מרמז על כך שהם נועדו לשרת מספר רב של אנשים‪.‬‬ ‫לכת מפני שהעצמות נמצאו בעיקר בחצר ‪ J1‬של‬ ‫אתרים עם תנורים רבים‪ ,‬שהוגדרו כבעלי אופי‬ ‫מבנן ‪ ,J‬רובן בהקשר לא נקי‪ ,‬עם שברי כלי חרס‬ ‫ציבורי‪ ,‬נחשפו למשל בתל שבע ובהר גריזים‪ .‬בתל‬ ‫מתקופת הברונזה התיכונה‪ .‬בחצר זו נמצאו עצמות‬ ‫שבע נחשפו מקדש ומצודה (הרצוג ‪ .)142 :1992‬דרפלר‬ ‫של חזיר‪ ,‬צאן (כבש‪/‬עז)‪ ,‬בקר ואולי חמור (‪Marom,‬‬ ‫(‪ )Derfler‬מציין שהחופרים חשבו תחילה שהמקדש‬ ‫‪ ,)forthcoming‬אולם על סמך השוואה לעצמות‬ ‫שימש כתחנת דרכים (‪ .)Derfler 1986: 87‬בחצר‬ ‫מחדרים אחרים‪ ,‬ניתן לומר בזהירות כי אנשי המקום‬ ‫המקדש מן השלב הראשון נחשפו שבעה תנורים‪,‬‬ ‫אכלו בעיקר צאן‪ ,‬מעט בקר ומעט חזיר‪.‬‬ ‫אשר קוטרם נע בין ‪ 0.35‬ל־‪ 0.9‬מ' (‪)Derfler 1986:75‬‬ ‫ועצמות חזיר (שם)‪ .‬בהר גריזים‪ ,‬בשטח ‪ B‬ליד שער‬ ‫ג‪ .‬פרק הזמן בו הישוב התקיים‬ ‫העיר הדרומי‪ ,‬נחשפו שני מבני חצר שהוגדרו כמבני‬ ‫בחפירה במצפה ברנע ניסינו לתארך במספר שיטות‬ ‫ציבור ובהם התנהלה פעילות מסחרית רבה על סמך‬ ‫את זמן הקמת המבננים ומשך קיומם‪ ,‬ולהשוות את‬ ‫מאות מטבעות שנמצאו בהם‪ .‬בכל אחד מן המבנים‬ ‫התוצאות למבנים שנחפרו באתר בעבר כדי לדעת‬ ‫הללו נמצאו תשעה תנורים (טל תשס"ז‪.)43-42 :‬‬ ‫מתי היישוב נוסד ומתי ננטש‪ .‬בדרך זו ניתן למקם את‬ ‫במצפה ברנע‪ ,‬יתכן שהתנורים שימשו להכנת מזון‪,‬‬ ‫היישוב במסגרת האירועים המדיניים והחברתיים‬ ‫תרופות או בשמים הן ליושבי המבנן‪ ,‬הן ליישוב כולו‬ ‫של התקופה ההלניסטית‪ .‬תיארוך מדויק יכול‬ ‫ואולי גם להפצה החוצה‪.‬‬ ‫ללמד‪ ,‬בנוסף ליתר הנתונים‪ ,‬על הזהות האתנית של‬ ‫אולם‪ ,‬הנושא החשוב ביותר לנוסעים ולאנשי‬ ‫התושבים והגדרת טיפוס היישוב — האם מדובר בעיר‬ ‫השיירות הוא אספקת מים טריים‪ .‬מים אלה סופקו‬ ‫חדשה‪/‬עיר בת‪ ,‬מושבה של חיילים או של סוחרים‪,‬‬ ‫מן הבאר הסמוכה למבנן ‪ .I‬לא נחשפו מבנים נוספים‬ ‫אולי ממוצא פיניקי או עם קשרים לפיניקים‪.‬‬ ‫סביב הבאר ולכן נראה שמבננים ‪ I‬ו־‪ J‬היו בקצה‬ ‫בעזרת המטבעות‪ ,‬משקולת העופרת ותאריכי פחמן‬ ‫היישוב‪ .‬צורה דומה של התנהלות אפשר לראות‬ ‫‪ 14‬ניתן לקבוע את הזמן המשוער שבו פעלו המבננים‪.‬‬ ‫בבאר־שבע מתקופת הברזל‪ ,‬ששמשה כמרכז מנהלי‬ ‫משלב ההקמה ישנם מטבע של סלווקוס הרביעי‬ ‫לסחר הדרום‪-‬ערבי הבינלאומי ועברו בה סוחרים‬ ‫(‪ 175-187‬לפסה"נ)‪ ,‬מטבע אוטונומי של העיר צור‬ ‫ויחידות צבא‪ .‬נוכחות זרים בתוך העיר אינה רצויה‬ ‫ומשקולת מרובעת מעופרת‪ ,‬בעלת סטנדרטים של‬ ‫ולכן הבאר מוקמה מחוץ לחומות וזו סיפקה מים‬ ‫דרכמות ושקלים פיניקים שהחלו לשמש כנראה‬ ‫רעננים הן לתושבי העיר והן לאנשי השיירות שחנו‬ ‫מימיו של סלווקוס הרביעי‪ ,‬ושימשו בוודאי בימיו‬ ‫מחוץ לחומות (‪.)Herzog 2016: 431‬‬ ‫של אנטיוכוס הרביעי (‪.)Finkielsztejn, forthcoming‬‬ ‫משלב הנטישה המטבע האחרון במבנן ‪ J‬הוטבע בימיו‬ ‫ב‪ .‬הפאונה והממצא הבוטני‬ ‫של אנטיוכוס השביעי סידטס (‪ 129-138‬לפסה"נ)‪.‬‬ ‫בתנור ‪ 255‬נמצאו חרצני ענבים וזיתים וחומר‬ ‫מטבע של אשקלון מאמצע המאה הב' לפסה"נ הוא‬ ‫בוטני נוסף שלא זוהה‪ .‬הימצאות חרצני ענבים אינה‬ ‫המטבע המאוחר ביותר שנתגלה במבנן ‪ .I‬מכאן‬ ‫מפתיעה‪ .‬תעשיית היין המפורסמת של אשקלון של‬ ‫ניתן להניח שהמבנן ננטש לאחר מחצית המאה הב'‬ ‫שלהי התקופה הרומית ובעיקר התקופה הביזנטית‪,‬‬ ‫לפסה"נ‪ ,‬אולי באותו זמן של מבנן ‪.J‬‬ ‫כבר התקיימה בתקופה ההלניסטית‪ .‬ראייה לכך‬ ‫פוקס טען שבתקופה הרומית העיר אשקלון שמרה‬ ‫הן שלוש הגתות שהתגלו לאחרונה בדרומה של‬ ‫על המורשת התרבותית והדתית הפיניקית (פוקס‬ ‫אשקלון‪ ,‬בשכונת אגמים (פרץ וייגורוב בהכנה;‬ ‫תשס"א‪ .)146 :‬יתכן שהמטבע הצורי מלמד על כך‬ ‫ליפשיץ ‪.)2015‬‬ ‫‪79‬‬ ‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע" ‬ ‫זו מסבירה את נטישת האתר כולו‪ .‬אפשרות אחרת‬ ‫שהקשר עם צור‪ ,‬עיר האם מהתקופה הפרסית‪ ,‬היה‬ ‫היא שהנטישה המסודרת קשורה לסוגיות חברתיות‬ ‫עדיין משמעותי בתקופה ההלניסטית‪.‬‬ ‫כמו חוסר בטחון כתוצאה ממלחמות השליטה‬ ‫השאלה האם כל התנורים ניטשו בו זמנית והאם‬ ‫בממלכה הסלווקית‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע לא המשיך היישוב‬ ‫הפסקת פעילותם חופפת לזמן הנטישה של המבננים‪,‬‬ ‫להתקיים כעיר־בת של אשקלון לאחר חלוף הסכנה?‬ ‫נבדקה בעזרת דגימות פחמן ‪ 14‬מהתנורים ותיאורך‬ ‫אם הייתה זו מושבה מטעם המלכים הסלווקים אזי‬ ‫באמצעות קולגן מעצמות בע"ח‪ .‬תוצאות התקבלו‬ ‫הסיבה ברורה‪ .‬לאחר ימי אנטיוכוס סידטס (‪129‬‬ ‫רק מבדיקות של שניים מן התנורים ממבנן ‪L 255 :I‬‬ ‫לפסה"נ) המתיישבים חשו אי־בטחון ועזבו תוך‬ ‫(‪ 150-200‬לפסה"נ) ו־‪ 130-170( L131‬לפסה"נ)‪.‬‬ ‫אטימת הבתים מתוך תקווה לשוב עם התייצבות‬ ‫על סמך כלל הנתונים‪ ,‬מבנן ‪ ,J‬מבנן ‪ I‬ואולי היישוב‬ ‫כוחו של השלטון המרכזי מסוריה‪ ,‬דבר שלא קרה‪.‬‬ ‫ההלניסטי כולו‪ ,‬נבנו לאחר הכיבוש הסלווקי של‬ ‫אפשרות אחרת מציעה סיבתיות הפוכה‪ :‬תחושה של‬ ‫ארץ ישראל בשנת ‪ 198‬לפסה"נ‪ ,‬אולי בימי סלווקוס‬ ‫בטחון אפשרה ירידה מן הגבעות לטובת אזור החוף‬ ‫הרביעי או בראשית שלטונו של אנטיוכוס הרביעי‪.‬‬ ‫ופיתוח הסחר הימי בעזרת מעגן בלב ים‪ ,‬תהליך‬ ‫זמן ההקמה המשוער מתאים למדיניות של חידוש‪,‬‬ ‫שהוביל אולי להתפתחות העיר אשקלון־מיומאס‬ ‫מתן חופש והקמת ערים הלניסטיות בימי בית‬ ‫בתקופה הרומית המאוחרת‪.‬‬ ‫סלווקוס‪ .‬מיקומו על רכס כורכר נישא מעל סביבתו‬ ‫זמן־מה לאחר הנטישה התמוטטו קירות המבננים‬ ‫המיידית‪ ,‬התכנית האורתוגונלית של היישוב‪ ,‬גודלם‬ ‫ב"מצפה ברנע"‪ .‬נפילת הקירות בכיוונים שונים אינה‬ ‫וארגונם הפנימי של המבננים‪ ,‬עדות לקיומה של‬ ‫מהווה סימן מובהק לרעידת אדמה‪ .‬דרום מישור‬ ‫פעילות רפואית כלשהי‪ ,‬המטבעות והמשקולות‪,‬‬ ‫החוף והתשתית של האיאוליוניט הם סביבה עם‬ ‫מעידים אולי על הקמתו של יישוב עם סממנים של‬ ‫סיכון סיסמי בין הנמוכים בארץ ישראל (‪Zaslavsky‬‬ ‫עיר‪ ,‬שישלוט על היישובים הכפריים מצד אחד‪ ,‬ועל‬ ‫‪ .)et al. 2009‬בנוסף‪ ,‬אין עדויות לרעידות אדמה‬ ‫המעגן הפתוח מצד שני‪ .‬יתכן שיישוב זה שימש גרעין‬ ‫משמעותיות שאירעו בארץ ישראל במאה הב'‬ ‫ל"עיר חדשה" או אולי עיר בת של אשקלון‪.‬‬ ‫לפסה"נ (‪.)Ken-Tor et al. 2001‬‬ ‫בחלק מהמבננים שכבת חול איאולי בלתי־מלוכדת‬ ‫ד‪ .‬נטישת המבננים והישוב כולו — א' פרץ וי' רסקין‬ ‫בעובי של כ־‪ 10-5‬ס"מ פלשה לחדרים לפני‬ ‫לא נמצאו עדויות ברורות שיכולות להסביר את‬ ‫התמוטטות הקירות‪ .‬החול‪ ,‬שעובי שכבתו מצביע‬ ‫הנטישה‪ ,‬גם לא במקורות ההיסטוריים‪ .‬האם סתימת‬ ‫על תנועה לא משמעותית‪ ,‬כנראה פלש לא דרך‬ ‫פי הבאר בקמרון בנוי אבנים וחומר מליטה‪ ,‬בד בבד‬ ‫מעברי הדלתות שהיו חסומות בלבנים‪ ,‬אלא דרך‬ ‫עם סתימת פתחי הקירות ונטישת המבנים‪ ,‬נבעה‬ ‫פתחי חלונות‪ .‬החול מעיד על כך שנפילת הקירות לא‬ ‫מסיבות אקולוגיות כגון מים לא ראויים לשתייה?‬ ‫הייתה הסיבה לנטישת האתר‪.‬‬ ‫היות ולא נמצאה עוד באר מתקופה זו‪ ,‬יתכן שהצעה‬ ‫הערות‬ ‫בדיקות פחמן ‪ ,14‬זיהוי חומר בוטני וזיהוי ראשוני של‬ ‫‪ 1‬המאמר נכתב בעזרתם של מיכל בירקנפלד‪ ,‬גב' דנית לוי‬ ‫אבן באמצעות )‪Fourier Transform Infrared Analysis‬‬ ‫(רשות העתיקות — ‪ ,)GIS‬ד"ר דבורי נמדר (האוניברסיטה‬ ‫‪ )FTIR‬וד"ר יואל רסקין (אוניברסיטת חיפה והמכללה‬ ‫העברית — ‪ ,)Residue Analysis‬ד"ר ענת כהן‪-‬ויינברגר‪,‬‬ ‫האקדמית אשקלון — גיאומורפולוגיה)‪.‬‬ ‫ד"ר אליזבטה בוארטו‪ ,‬ד"ר יוהנה רגב (מכון ויצמן —‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪80‬‬ ‫ממדית)‪ ,‬א' פרץ וע' פדידה (צילום שטח)‪ ,‬חברת גריפין‬ ‫ ‪ 2‬המקורות הם‪ :‬ספר שנים־עשר של קדמוניות היהודים‬ ‫(צילום אוויר)‪ ,‬י' גורין‪-‬רוזן (זיהוי שברי כלי זכוכית)‪ ,‬ד'‬ ‫של יוספוס פלביוס‪ ,‬פפירוסי זינון ואיגרת אריסטיאס‪.‬‬ ‫צבי אריאל (מטבעות)‪ ,‬ענת כהן‪-‬ויינברגר (פטרוגרפיה)‪,‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אמינות הסיפור אצל יוספוס ואיגרת אריסטיאס‬ ‫ג' פינקלשטיין (דו"ח על אמפורות)‪ ,‬נ' עמיתי‪-‬פרייס‬ ‫נתונה בספק (פוקס תשס"א‪.)22-21 :‬‬ ‫(זיהוי משקולת אסלאמית)‪ ,‬נ' מרום (ארכיאוזואולוגיה)‪,‬‬ ‫ ‪ 3‬לדיון בדעות על מעמד הערים היווניות תחת השלטון‬ ‫א' בוארטו וי' רגב ממכון ויצמן (זרעים ופחמן ‪ ,)14‬י'‬ ‫התלמי מול השלטון הסלווקי ובאשר למעמדן כפוליס‪,‬‬ ‫רסקין‪ ,‬מאוניברסיטת חיפה (גיאומורפולוגיה)‪ ,‬ד' נמדר‬ ‫ראה פוקס תשס"א‪.26 :‬‬ ‫מהאוניברסיטה העברית (‪ )Residue Analysis‬וד' לנגוט‬ ‫ ‪ 4‬החפירה (הרשאה מס' ‪ )A-7253‬מטעם רשות העתיקות‬ ‫מאוניברסיטת תל אביב (פולן)‪.‬‬ ‫ובמימון החברה הכלכלית לאשקלון‪ ,‬נוהלה על־ידי א"מ פרץ‬ ‫החדרים והחצרות נחפרו חלקית והנתונים שנאספו‬ ‫‪ 5‬‬ ‫(צילום)‪ ,‬בסיוע א' אלג'ם (ניהול שטח וצילום)‪ ,‬מ' אורון‪,‬‬ ‫מתייחסים לשטח החפור בלבד‪.‬‬ ‫א' פרייברג (ניהול שטחים)‪ ,‬ג' פינקלשטיין (ניהול שטח‪,‬‬ ‫ואולי גם באזור הקבר‪.‬‬ ‫ ‪6‬‬ ‫זיהוי משקולות עופרת ואמפורות)‪ ,‬ר' נקלסברג (עזרה‬ ‫מפקח בתקופה ההלניסטית והרומית שדאג לתקינות‬ ‫‪ 7‬‬ ‫בניהול שטח)‪ ,‬ס' גנור (מילוי מקום של מנהל החפירה‬ ‫המסחר והשוק העירוני (די־סגני תש"ן‪.)72 :‬‬ ‫וגלאי מתכות)‪ ,‬י' חימי וס' טליס (מילוי מקום של מנהל‬ ‫מזוהה כראש העין (שטרן ‪.)54 :1990‬‬ ‫‪ 8‬‬ ‫חפירה)‪ ,‬י' אלעמור (מנהלה)‪ ,‬מ' קאהן‪ ,‬מ' קונין‪ ,‬א' האג'יאן‬ ‫דהרי ושיאון מציעים שמבנים מהתקופה הביזנטית‪,‬‬ ‫ ‪9‬‬ ‫(מדידות ושרטוט)‪ ,‬א' בלשוב (תכניות)‪ ,‬ק' עמית (צילום‬ ‫הממוקמים בשולי הישוב רוחייבה־רחובות שבנגב‪,‬‬ ‫הממצא)‪ ,‬ת' גונן (רפאות כלי חרס)‪ ,‬א' לידסקי‪-‬רזניקוב‬ ‫שימשו כחאנים‪ ,‬על סמך גודלם הכפול של המבנים‬ ‫(איור ממצא)‪ ,‬א' גרמן‪-‬לבנון (תיעוד דיגיטלי)‪ ,‬ילנה‬ ‫והגודל המשמעותי של חצרות מבנים אלו ביחס למבנים‬ ‫קופרשמידט (מעבדת מתכת)‪ ,‬א' רזניצקי (ניקוי מטבעות)‪,‬‬ ‫אחרים ביישוב (דהרי ושיאון תשע"ח‪.)71-70 :‬‬ ‫מ' בירקנפלד (‪ ,)GPS‬ג' לאנונה ומ' פאקד (מדידה תלת‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫הירשפלד תש"ן‬ ‫גלילי‪ ,‬שרביט ודהרי תשס"א‬ ‫י' הירשפלד‪" ,‬עיר מסחר הומייה (בתקופה הרומית־הביזנטית)"‪,‬‬ ‫א' גלילי‪ ,‬י' שרביט וע' דהרי‪" ,‬אשקלון לאור הממצא‬ ‫בתוך נ' ארבל (עורך)‪ ,‬אשקלון — ‪ 4000‬ועוד ארבעים‬ ‫הארכיאולוגי התת־ימי והחופי" בתוך א' ששון‪ ,‬ז'‬ ‫שנה‪ .‬חלק א‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.156-155 ,153‬‬ ‫ספראי ונ' שגיב (עורכים)‪ ,‬אשקלון — עיר לחוף‬ ‫הרצוג ‪1992‬‬ ‫הימים‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עמ' ‪.38-11‬‬ ‫ז' הרצוג‪" ,‬תל באר שבע"‪ ,‬בתוך א' שטרן וא' לווינזון‪-‬גלבוע‬ ‫גלילי‪ ,‬פינקלשטיין‪ ,‬אילון ורוזן תשע"ג‬ ‫(עורכים)‪ ,‬האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות‬ ‫א' גלילי‪ ,‬ג' פינקלשטיין‪ ,‬י' אילון וב' רוזן‪" ,‬עוגני אבן‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬כרך ‪ ,1‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.143-134‬‬ ‫הנושאים כתובות וחריתות שנמצאו בסקרים תת־‬ ‫חימי ‪2008‬‬ ‫ימיים בחוף אשקלון"‪ ,‬עתיקות ‪.127-113 :71‬‬ ‫י' חימי‪" ,‬אשקלון‪ ,‬ברנע"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪120‬‬ ‫גלילי ורוזן תשע"ג‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/‬‬ ‫(‪.)23.11.2008‬‬ ‫א' גלילי וב' רוזן‪" ,‬אבני רחיים ומשקולות בית בד לעיגון‬ ‫‪report_detail.aspx?id=953&mag_id=114‬‬ ‫ממשים לספינות מקרקעית הים מול תל אשקלון"‪,‬‬ ‫(תאריך גישה ‪.)9.5.2017‬‬ ‫עתיקות ‪.137-129 :71‬‬ ‫טל תשס"ז‬ ‫גרן תשמ"ב‬ ‫א' טל‪ ,‬הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית‪:‬‬ ‫ו' גרן‪ ,‬תיאור ארץ ישראל‪ .‬יהודה‪ ,‬כרך ‪ :2‬תיאור גיאוגרפי‪,‬‬ ‫בין מסורת לחידוש‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל‪ .‬תרגם ח' בן‬ ‫ליפשיץ ‪2015‬‬ ‫עמרם‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫ו' ליפשיץ‪" ,‬אשקלון‪ ,‬ח' ח'צאץ"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‬ ‫דהרי ושיאון תשע"ח‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/ .)6.09.2015( .127‬‬ ‫ע' דהרי וע' שיאון‪ ,‬רוחייבה‪-‬רחובות בנגב כמודל לעיר‬ ‫‪report_detail.aspx?id=22786&mag_id=122‬‬ ‫מדבר‪ ,‬קדמוניות ‪.77-66 :54‬‬ ‫(תאריך גישה ‪.)27.01.2018‬‬ ‫די־סגני תש"ן‬ ‫נגב ‪1992‬‬ ‫ל' די־סגני‪" ,‬כתובות אשקלון"‪ ,‬בתוך נ' ארבל (עורך)‪,‬‬ ‫א' נגב‪" ,‬כרנב"‪ ,‬בתוך א' שטרן וא' לווינזון‪-‬גלבוע (עורכים)‪,‬‬ ‫אשקלון—‪ 4000‬ועוד ארבעים שנה‪ .‬חלק א‪ ,‬תל אביב‪,‬‬ ‫האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ‬ ‫עמ' ‪.90-67‬‬ ‫ישראל‪ .‬כרך ‪ ,1‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.843-831‬‬ 81 "‫הבנת דגם היישוב ההלניסטי ב"מצפה ברנע‬ Herzog 2016 1992 ‫סטייגר‬ Z. Herzog, “The Water System”, in Z. Herzog and -‫ בתוך א' שטרן וא' לווינזון‬. ,"‫ "אשקלון‬,‫ל"א סטייגר‬ L. Singer-Avits (eds.), Beer-Sheba III. The ‫ האנציקלופדיה החדשה לחפירות‬,)‫גלבוע (עורכים‬ Early Iron IIA Enclosed Settlement and the '‫ עמ‬.‫ ירושלים‬,1 ‫ כרך‬.‫ארכיאולוגיות בארץ ישראל‬ Late Iron IIA‒Iron IIB Cities, Winona Lake, pp. .108-98 425–476. ‫פוקס תשס"א‬ Huster 2015 ‫ אשקלון בתקופה ההלניסטית‬.‫ עיר רבת ימים‬,‫ג' פוקס‬ Y. Huster, Ashkelon 5. The land Behind Ashkelon. .‫ ירושלים‬,‫והרומית‬ With contributions by D. Master, G.A. Pierce and 2016 ‫פרץ‬ M. Press, Winona Lake. .128 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,"‫ ברנע‬,‫ "אשקלון‬,‫א' פרץ‬ Israel and Erickson-Gini 2013 http://www.hadashot-esi.org.il/ . )30.9.2016( Y. Israel and T. Erickson-Gini, “Remains from the ‫ (תאריך‬report_detail.aspx?id=25076&mag_id=124 Hellenistic through the .)‫) (דוח סופי‬11.9.2017 ‫גישה‬ Byzantine Periods at the ‘Third Mile Estate’, '‫א‬2017 ‫פרץ‬ Ashqelon”, ‘Atiqot 74, pp. 167–222. .129 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬.‫ ברנע‬,‫ אשקלון‬,‫א' פרץ‬ Jones 1971 http://www.hadashot-esi.org.il/ .)20.07.2017( A.H.M. Jones, The Cities of the Eastern Roman .report_detail.aspx?id=25253&mag_id=125 Provinces. Second Edition, Oxford. .)11.9.2017 ‫(תאריך גישה‬ Ken-Tor et al. 2001 .'‫ב‬2017 ‫פרץ‬ R. Ken-Tor et al., “High-resolution geological record ‫ תעשיית שמן הזית והחברה ביישובים כפריים‬,‫א' פרץ‬ of historic earthquakes in the Dead Sea basin”, ‫ בית הבד במערכת‬:‫באידומיאה בתקופה ההלניסטית‬ Journal of Geophysical Research, 106 (B2), pp. ‫ חיבור לקבלת‬.‫ מקרה בוחן‬:‫ באמציה‬69 ‫התת קרקעית‬ 2221-2234. .‫ באר שבע‬,‫ אוניברסית בן–גוריון בנגב‬,‫תואר מוסמך‬ Kloner 2010a ‫פרץ ווייגורוב בהכנה‬ A. Kloner, “The Site and the Epigraphic Finds”, in A. ‫ גתות מהתקופה ההלניסטית והרומית‬,‫א' פרץ וד' וייגורוב‬ Kloner et al. (eds.), Maresha Excavations Final .‫ בהכנה‬,‫המאוחרת בשכונת אגמים באשקלון‬ Report III. Epigraphic Finds from the 1989– 1990 ‫שטרן‬ 2000 Seasons [IAA Reports 45], Jerusalem, pp. -332( ‫ התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים‬,‫מ' שטרן‬ 1–33. ‫ כרך‬,‫ ההיסטוריה של ארץ ישראל‬.)‫ לפני הספירה‬37 Kloner 2010b ‫ ירושלים‬,3 A. Kloner, “Maresha: Archaeological and Epigraphic 2008 ‫שיאון‬ Overviews”, in A. Kloner et al. (eds.), Maresha .)27.5.2008( 120 ‫ חדשות ארכיאולוגיות‬,‫ ברנע‬,‫ אשקלון‬,‫ע' שיאון‬ Excavations Final Report III, Epigraphic Finds http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail. from the 1989–2000 Seasons [IAA Reports 45], .)11.9.17 ‫ (תאריך גישה‬.aspx?id=782&mag_id=114 Jerusalem, pp. 205–226. Almog 2011 Marom forthcoming R. Almog, The Water Regime at the Interdune of the N. Marom, “Faunal Remains from Mitzpe Barne’a: Southern Coastal, Israel. PhD. diss., Hebrew A Late Hellenistic Site in Ashkelon”, ‘Atiqot, University of Jerusalem (Hebrew). forthcoming. Barzilai 2009 Namdar forthcoming E. Barzilai, “The Geological and Geomorphological D. Namdar, “The Residue Analysis of Items from Setting of the Early Bronze Age Site at Ashqelon, Ashqelon, Mitzpe Barne’a”, ‘Atiqot, forthcoming. Afridar”, ‘Atiqot 45, pp. 331–335. Regev and Boaretto forthcoming Derfler 1986 J. Regev and E. Boaretto, “Radiocarbon chronology S. L. Derfler, The Hellenistic Temple at Beersheva, and Material Analysis of Mitzpe Barnea Israel. Ph.D. Dissertation. University of Samples”, ‘Atiqot, forthcoming. Minnesota, Ann Arbor. Roll 2013 Finkielsztejn forthcoming I. Roll, “A Roman Milestone from the ‘Third Mile G. Finkielsztejn, “Two Hellenistic Scale weights from estate’. Ashqelon”, ‘Atiqot 74, pp. 223–228. Ashkelon”, ‘Atiqot, forthcoming. Shtienberg et al. 2017b Roskin et al. 2017 G. Shtienberg et al., “Anthropogenic Overprints on Roskin J. et al., “Holocene beach buildup and coastal Natural Coastal Aeolian Sediments: A Case aeolian sand incursions off the Nile littoral Study from the Periphery of Ancient Caesarea, cell”, 19th EGU General Assembly (EGU2017). Israel”, Anthropocene 19, pp. 22–34. Proceedings from the Conference Held 23-28 Stern 1995 April, 2017 in Vienna, Austria, p. 844. E. Stern, “Stratigraphical Summary of Architectural Roskin and Taxel 2017 Remains”, in E. Stern (ed.), Excavations at J. Roskin and I. Taxel, “Early Islamic inter-settlement Dor, Final Report volume IA Areas A and C: agroecosystems in coastal sand, Yavneh dune Introduction and Stratigraphy [Qedem Reports field, eastern Mediterranean coast, Israel”, 19th 1], Jerusalem, pp. 29–48. EGU General Assembly (EGU2017). Proceedings Zaslavsky et al. 2009 from the Conference Held 23-28 April, 2017 in Y. Zaslavsky et al., “Seismic hazard maps in terms Vienna, Austria, p. 2391. of spectral acceleration at periods of 0.2 sec and Shtienberg et al. 2017a 1 sec for the design response spectrum (two- G. Shtienberg et al., “New Perspectives on Coastal point method) in the new version of the Israel Landscape Reconstruction during the Late building code (SI 413)”, The National Steering Quaternary: A Test Case from Central Israel. Committee for Earthquake Preparedness. Report Paleogeography, Paleoclimatology, Paleoecology”, No. 522/474/09. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 468, pp. 503–519. ‫‪83‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח'שם שבשפלת יהודה עם תמנתה —‬ ‫אחד מביצורי בכחידס‬ ‫ובועז זיסו‬ ‫איתן קליין ‬ ‫המחלקה ללימודי ארץ–ישראל וארכיאולוגיה‬ ‫היחידה למניעת שוד עתיקות‪ ,‬רשות העתיקות ‬ ‫ע"ש מרטין "זוס"‪ ,‬אוניברסיטת בר–אילן‬ ‫ ‬ ‫על מערות‪ ,‬בורות מים‪ ,‬בית־בד ומתקנים חקלאיים‪ .‬כן‬ ‫מבוא‬ ‫דווח על חרסים מתקופות שונות‪ ,‬בין היתר מתקופת‬ ‫חורבת חֻ'שם נמצאת בשפלת יהודה‪ ,‬בראש גבעה‬ ‫הברזל ‪ II‬ומהתקופות הרומית והביזנטית‪ .‬דגן הציע‬ ‫הנישאת מעל לסביבתה (‪ 380‬מ' מעל פני הים)‪ .‬גבעה‬ ‫לזהות באתר את העינם‪ ,‬המופיעה ברשימת ערי‬ ‫זו ממוקמת בחלקו הצפוני של רכס השייך לגבעות‬ ‫שפלת יהודה בספר יהושע (יהושע ט"ו ‪ ;34‬דגן תשנ"ו‪:‬‬ ‫השפלה הגבוהה‪ ,‬בין אגן נחל שורק לאגן נחל‬ ‫‪ .)139-138‬זיסו תיעד בראש האתר‪ ,‬בסמוך למצד‪,‬‬ ‫האלה‪ .‬החורבה משתרעת על פני כ־‪ 50‬דונם בראש‬ ‫מקווה טהרה מטויח (זיסו תשנ"ט‪ ;125 :‬ראו להלן)‬ ‫כיפה ומדרונותיה (נ"צ ‪ .)6262-1956‬מן החורבה‬ ‫ודיווח על מערכת מסתור שנתגלתה על־ידי מפקחי‬ ‫תצפית לכל הכיוונים ובכלל זה למישור חוף יהודה‬ ‫היחידה למניעת שוד עתיקות ועל רגל של כלי אבן‬ ‫מיפו בצפון דרך יבנה‪ ,‬גדרה ואשדוד ועד לאשקלון‬ ‫עשוי קירטון (זיסו תשס"ב‪.)149-148 :‬‬ ‫ועזה בדרום‪ ,‬וכן לחלקים נרחבים מהרי יהודה והרי‬ ‫החל מסוף שנות ה־‪ 90‬של המאה הכ' נערכו פעולות‬ ‫בית־אל‪ .‬שם האתר‪ ,‬חורבת חֻ'שם או בשמו הערבי‬ ‫תיעוד‪ ,‬סקר וחפירה על־ידי המחברים באתר‬ ‫خربة اخليشوم ‪ ,Kh. el-Kheishûm‬מהווה ביטוי‬ ‫ובסביבתו הקרובה‪ ,‬עקב שוד עתיקות אינטנסיבי‬ ‫מילולי לתיאור הפיזי של האתר הבולט על פני‬ ‫‪1‬‬ ‫שנערך בחורבה במהלך עשרים השנים האחרונות‪.‬‬ ‫סביבתו‪ .‬מעידים על כך דבריו של זאב וילנאי‬ ‫הממצאים שהתגלו מעידים על יישוב יהודי גדול‬ ‫באנציקלופדיה לידיעת הארץ בערך ח'שם‪" :‬כינוי‬ ‫שהתקיים במקום בימי הבית השני‪ ,‬החל מהמאות‬ ‫לחוטם גדול ובולט בפני אדם‪ .‬מזה כינוי לראש הר‬ ‫הג'‪-‬ב' לפסה"נ‪ ,‬ועד ימי מרד בר־כוכבא‪ ,‬ומרמזים‬ ‫בולט על־פני סביבתו ונשקף למרחוק‪ .‬מלה זו היא‬ ‫על קיומה של מצודה חשמונאית־הרודיאנית באתר‪.‬‬ ‫רכיב בשמות פסגות בולטות‪( "...‬וילנאי תש"ל‪:‬‬ ‫במאמר זה יוצגו בקצרה אלמנטים אחדים שתועדו‬ ‫‪ .)2531‬האתר נמצא במרחק של כ־‪ 3.5‬ק"מ מצפון‬ ‫במהלך הסקר ותידון בהרחבה הצעתנו לזהות את‬ ‫לתל עזקה וכ־‪ 2‬ק"מ ממערב למנזר בית ג'מאל‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האתר עם תמנתה — אחד מביצורי בכחידס‪.‬‬ ‫במהלך המאה הי"ט ביקרו באתר ויקטור גרן (תשמ"ב‪:‬‬ ‫‪ )27-26‬ואנשי הסקר הבריטי (‪Conder and Kitchener‬‬ ‫ממצאי החפירה והסקר‬ ‫‪ .)1883: 118‬פליקס אבל הציע בעבר לזהות במקום‬ ‫מקוואות טהרה מימי הבית השני‬ ‫את מקדה המקראית‪ ,‬אולם היום אין זיהוי זה מקובל‬ ‫במהלך הסקר בחורבה התגלו שלושה מתקנים‬ ‫(‪ ;Abel 1967: 378‬ברושי תשל"ח‪ .)304 :‬יהודה דגן‬ ‫מדורגים ומטויחים‪ ,‬להם פתח המאפשר כניסה‬ ‫מסר על מבנה רבוע דמוי מצד הניצב בראש האתר‪ ,‬וכן‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪84‬‬ ‫‪ 1‬תוכנית וחתכים מקווה הציפורים (שרטוט איתן קליין)‬ ‫‪85‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫מדורג (איורים ‪ .)2 ,1‬על גבי המזוזה המזרחית‬ ‫בזקיפות קומה‪ .‬על סמך מאפייניהם האדריכליים‬ ‫נתגלתה חרותת הכוללת מוטיבים נוצריים‪ .‬על גבי‬ ‫זוהו מתקנים אלו כמקוואות טהרה מימי הבית השני‬ ‫דופנות חדר הטבילה נמצאו שרידי טיח בגוון ורוד‪-‬‬ ‫ועד ימי מרד בר־כוכבא והם מעידים כי בתקופה‬ ‫לבן ותשתיתו מורכבת משברי גוף של קנקני חרס‬ ‫זו התגוררו באתר יהודים אשר קיימו את הלכות‬ ‫מצולעים‪ ,‬האופייניים לתקופה הרומית המאוחרת‪-‬‬ ‫הטומאה והטהרה‪.‬‬ ‫ביזנטית‪ .‬לא נתגלתה שכבת טיח קדומה לשכבה זו‪,‬‬ ‫‪ .1‬מקווה טהרה א' (‪ 195673/626279‬ברי"ח)‪ :‬מתקן‬ ‫וייתכן שזו הוסרה במהלך השימוש המשני שנערך‬ ‫זה מצוי בראש האתר בסמוך לשרידי מיצדית רבועה‪.‬‬ ‫במתקן‪ .‬להערכתנו‪ ,‬מקווה הטהרה מימי הבית השני‬ ‫המתקן כולל שני חללים חצובים ומטויחים‪ ,‬הסמוכים‬ ‫שימש בשנית כמאגר מים בתקופה הביזאנטית (לדיון‬ ‫ומחוברים זה לזה (זיסו תשנ"ט‪ ;125 :‬זיסו תשס"ב‪:‬‬ ‫מפורט בשלבי השימוש השונים במתקן ובחרותת‬ ‫‪ .)149-148‬לדעתנו החלל הדרומי שימש כמקווה‬ ‫הנוצרית ראו‪ :‬קליין וזיסו תשע"ה‪.)147-145 :‬‬ ‫טהרה‪ ,‬ואילו החלל הצפוני נועד לשמש אוצר עבור‬ ‫‪ .3‬מקווה טהרה ג' (‪ 195635/626412‬ברי"ח) —‬ ‫המקווה (לפירוט ראו‪ :‬קליין וזיסו תשע"ה‪.)143-144 :‬‬ ‫במרחק של כ־‪ 25‬מטרים צפונית למקווה הציפורים‪,‬‬ ‫‪ .2‬מקווה טהרה ב' (מקווה הציפורים;‬ ‫במורד השלוחה ומחוץ לתחומי היישוב העתיק‪,‬‬ ‫‪ 195646/626371‬ברי"ח)‪ :‬המתקן התגלה במדרון‬ ‫מצוי מתקן תת־קרקעי חצוב ומטויח נוסף‪ .‬מאפייני‬ ‫הצפוני של האתר במהלך שנת ‪ .2013‬במקום נערכה‬ ‫המתקן‪ ,‬הכולל דרומוס מדורג המוליך לעבר חלל תת־‬ ‫חפירה ארכיאולוגית בספטמבר ‪ 2013‬מטעם רשות‬ ‫קרקעי חצוב שברצפתו מדרגות רוחביות‪ ,‬מעידים‬ ‫העתיקות‪ 3.‬במהלך החפירות נחשפה תוכנית המתקן‬ ‫על שימוש כמקווה טהרה בידי תושבי היישוב‬ ‫אשר כלל שלושה מרכיבים חצובים הערוכים בטור‬ ‫היהודים‪ .‬בשלב כלשהו נחסמה אפשרות גישה נוחה‬ ‫מצפון לדרום‪ :‬אגן רדוד‪ ,‬מבוא מדורג וחדר טבילה‬ ‫‪ 2‬חדר טבילה מדורג במקווה הציפורים‪ .‬שימו לב לחציבת שקע להנחת קנקנים במדרגה העליונה של החדר‪ ,‬מבט למערב (צילום‬ ‫בועז זיסו)‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪86‬‬ ‫רך ומתפורר וקירטון מצורר מתצורת עדולם (סנה‬ ‫אל המקווה‪ ,‬באמצעות בניית קיר מאבני שדה על‬ ‫‪ ,)2009‬ולפיכך למרבית המחילות אין חתך אופייני של‬ ‫גבי מסדרון הכניסה המדורג (דרומוס) ויצירת פיר‬ ‫מערכות מסתור (למאפייני מערכות המסתור ראו‪ :‬טפר‬ ‫אנכי כפתח למתקן‪ .‬במקביל לכך‪ ,‬בוטלו מדרגות‬ ‫תשמ"ז‪.)Kloner and Zissu 2003: 182–183 ;37-71 :‬‬ ‫המקווה על־ידי חציבתן והעמקת רצפתו‪ ,‬והמתקן‬ ‫ראשיתה של המערכת בראש האתר ובתוך תחומי‬ ‫טויח בשכבת טיח נוספת אותה ניתן לתארך על‬ ‫היישוב העתיק וסופה במדרון הצפוני‪ ,‬מחוץ לתחומי‬ ‫סמך שברי החרסים המעורבים בה לתקופות הרומית‬ ‫היישוב במהלך התקופה שבין המרידות ברומאים‪ .‬כך‬ ‫המאוחרת‪-‬ביזנטית‪ .‬באמצעות פעולות אלו הסבו‬ ‫יכלו המסתתרים במערכת זו למלט את עצמם אל‬ ‫את מקווה הטהרה לשמש כמאגר מים‪ ,‬תוך הגדלת‬ ‫מחוץ ליישוב בעת צרה‪ .‬מערכות מסתור היוצאות‬ ‫נפחו ויצירת אפשרות למילויו עד לשפת הפיר (קליין‬ ‫אל מחוץ לתחומי יישובים בני התקופה ידועים‬ ‫וזיסו תשע"ה‪.)148-147 :‬‬ ‫במספר אתרים‪ ,‬כדוגמת מערכת המסתור בחורבת‬ ‫לבנין (זיסו תשס"ב‪ )164 :‬ובתל שוכה (זיסו תשס"א‪:‬‬ ‫מערכת מסתור (‪ 195705/626330‬ברי"ח)‬ ‫‪ )73-70‬והם קוטלגו כמערכות מילוט (‪Kloner and‬‬ ‫מערכת המסתור שהתגלתה בראש האתר כוללת סדרה‬ ‫‪ .)Zissu 2003: 185‬בחלקי המערכת השונים נלקטו‬ ‫של חללים תת־קרקעיים קדומים (בור מים‪ ,‬מחסנים‬ ‫חרסים המעידים על תקופות השימוש העיקריות‬ ‫תת־קרקעיים‪ ,‬מקווה טהרה) ששימשו לשימושים‬ ‫בחללים השונים המרכיבים אותה ובהם שבר של שפת‬ ‫שונים וחוברו באמצעות מחילות צרות לכדי מערכת‬ ‫קנקן בעל שפה פשוטה נוטה החוצה מטיפוס הנפוץ‬ ‫תת־קרקעית מורכבת‪ .‬המערכת בנויה בסלעי קרטון‬ ‫‪ 3‬לוח ממצא ממערכת המסתור (איור יוליה רודמן)‬ ‫‪87‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫‪ 136‬לסה"נ (איור ‪ ,)10 ,6 :3‬שבר של קדרה מהתקופה‬ ‫במכלולים ביהודה החל מהמאה הד' לפסה"נ ועד לסוף‬ ‫הרומית‪-‬ביזנטית (איור ‪ )13 :3‬ושבר של מקטרת חרס‬ ‫המאה הב' לפסה"נ (איור ‪ ,)1:3‬שברי קנקנים וסירי‬ ‫עות'מנית (איור ‪.)15 :3‬‬ ‫בישול מטיפוסים הנפוצים באתרים ביהודה בתקופה‬ ‫החשמונאית וניתנים לתיארוך למאה הב' ועד המאה‬ ‫מאגר מים גדול ומאורך במדרון הצפון‪-‬מזרחי‬ ‫הא' לפסה"נ (איור ‪ ,)8-7 ,5-2 :3‬שבר שפה מכלי‬ ‫של האתר (‪ 195856/626233‬ברי"ח)‬ ‫אבן גדול השייך לתעשיית כלי האבן היהודית של ימי‬ ‫במדרון הצפוני‪-‬מזרחי של החורבה‪ ,‬במרחק של‬ ‫הבית השני (ראו‪ ,)Magen 2002 :‬וכלי חרס אחרים‬ ‫כ־‪ 200‬מ' מראש האתר ובתוך יער אורנים סבוך‪,‬‬ ‫הניתנים לתיארוך החל מהמאה הא' לפסה"נ ועד‬ ‫התגלה פתחו של מאגר מים תת־קרקעי חצוב ומטויח‬ ‫לשליש הראשון של המאה הב' לסה"נ (איור ‪,11 ,9 :3‬‬ ‫אשר נפרץ בעקבות פעילות חפירה בלתי חוקית‬ ‫‪ ,)14 ,12‬שבר קנקן ושבר סיר בישול הניתנים לתיארוך‬ ‫על־ידי שודדי עתיקות‪ .‬המאגר מצוי מחוץ לתחומי‬ ‫לתקופה שבין המרידות ברומאים‪ ,‬כלומר לשנים ‪-70‬‬ ‫‪ 4‬תוכנית וחתכים מאגר המים מוארך (שרטוט איתן קליין)‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪88‬‬ ‫ללא ציפוי טיח‪ .‬במקומות בהם נפגם הטיח או‬ ‫היישוב‪ .‬כיום ניתן להיכנס אל המתקן (איור ‪)4‬‬ ‫התקלף‪ ,‬מצויה שכבת תיקוני טיח שצבעה ורוד‪-‬‬ ‫דרך פיר בעומק ‪ 3‬מ' שפרצו השודדים‪ ,‬היורד‬ ‫לבן‪ ,‬המושתתת על שכבת שברי חרסים מצולעים‬ ‫לקרקעית מבוא חצוב ברוחב ‪ 1.7‬מ'‪ ,‬החסום ברובו‬ ‫האופייניים לתקופות הרומית המאוחרת‪-‬ביזנטית‬ ‫על־ידי סלעים גדולים‪.‬‬ ‫ומעידים על המשך שימוש במאגר גם בתקופה זו‪.‬‬ ‫אורכו של המתקן מפתחו בצפון ועד לקצהו הדרומי‬ ‫במרכז תקרת המאגר הותקן פיר שאיבה‪ .‬השערתנו‬ ‫כ־‪ 17.5‬מ'‪ .‬רוחבו בשלושת המטרים הראשונים‬ ‫היא כי פיר זה אינו מקורי והוא הותקן עם טיוח‬ ‫הסמוכים לפתח‪ 3.8 ,‬מ' ולאחר מכן קיימת התרחבות‬ ‫המתקן ושיפוצו בשלב שימושו השני כמאגר מים‪.‬‬ ‫בדופן המזרחית של המתקן לכדי רוחב של כ־‪ 5‬מ';‬ ‫אמנם טרם נערכה חפירה במאגר המים‪ ,‬אנחנו‬ ‫חתכו טרפזי (איור ‪ .)5‬גובה המתקן מתקרת הסלע‬ ‫מציעים לתארך את מועד התקנתו לתקופה הרומית‬ ‫ועד לקרקעיתו‪ ,‬אשר מכוסה בסחף ומפולות סלעים‪,‬‬ ‫הקדומה‪ ,‬בהסתמך על הרכב הטיח האופייני‪ .‬זאת‬ ‫הוא כ־‪ 5‬מטרים; עם זאת‪ ,‬ברור כי המתקן עמוק‬ ‫בנוסף למאפייניו האדריכליים‪ ,‬הכוללים חלל מאורך‬ ‫יותר‪ .‬דופנות המתקן טויחו בשכבת טיח עבה בצבע‬ ‫שפתחו המקורי מצידו הצר ודופנותיו מטויחים‪,‬‬ ‫אפור המכילה חצצים וחלוקי אבן קטנים מטיפוס‬ ‫הזהים טיפולוגית לקבוצת מאגרי המים שנחשפו‬ ‫האופייני לתקופת הבית השני (פורת תשמ"ט‪:‬‬ ‫בעבר במדרונות המצודות הממלכתיות מהתקופה‬ ‫‪ ;75-74‬עמית תשמ"ט‪;Porat 2002: 35 ;220 :‬‬ ‫החשמונאית‪-‬הרודיאנית ביהודה‪.‬‬ ‫‪ .)Amit 2002: 311–312‬הטיח עוטף לעתים בליטות‬ ‫לקבוצה זו של מצודות ממלכתיות‪ ,‬שהקימו‬ ‫סלע בדופנות המתקן שלא יושרו בחציבה ופוגמים‬ ‫החשמונאים והורדוס המלך‪ ,‬מאפיינים טיפולוגיים‬ ‫בצורתו הסימטרית‪ .‬תקרת המתקן נשארה חשופה‪,‬‬ ‫‪ 5‬מאגר המים המוארך‪ .‬שימו לב לחתכו הטרפזי ולטיח האפור בדופנותיו‪ ,‬מבט לדרום (צילום בועז זיסו)‬ ‫‪89‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫חשמונאי‪-‬הרודיאני (האתר הראשון בשפלת יהודה‬ ‫ייחודיים הכוללים מאגרי מים גדולים‪ ,‬והם נבנו‬ ‫השייך לקבוצה זו)‪ ,‬היה תפקידו להגן על מבואותיה‬ ‫במקומות גבוהים השולטים על סביבתם ומוקפים‬ ‫המערביים ועל אחד מצירי הגישה המרכזיים (גזרת‬ ‫במדרונות תלולים‪ .‬הקבוצה זוהתה ונחקרה תחילה‬ ‫נחל שורק‪-‬נחל האלה) של ארץ־יהודה‪ ,‬החל מהמאה‬ ‫במדבר יהודה (למאמר מסכם ראו‪ :‬צפריר תשל"ה;‬ ‫הב' לפסה"נ ועד המאה הא' לסה"נ‪ .‬סביר להניח‬ ‫‪ .)Shatzman 1991: 36–52, 227–233‬מאגרי המים‬ ‫שהמקום שימש כמבצרו של מחוז בית־נטיף‪.‬‬ ‫הגדולים שנמצאו במדרונות מבצרים אלו נועדו‬ ‫לאפשר עמידה במצור ולספק את התצרוכת היומית‬ ‫הצעה לזיהוי גיאוגרפי‪-‬היסטוריה‬ ‫לשוהים בהם (‪ .)Garbrecht and Peleg 1994‬בשנים‬ ‫תמנתה מביצורי בכחידס בחורבת חֻשם?‬ ‫האחרונות זוהו אתרים מבוצרים מימי הבית השני‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬נתוניו הטופוגרפיים המיוחדים של‬ ‫השוכנים בתחומי הארץ הנושבת (מרביתם בתחומי‬ ‫המקום והיותו שולט על סביבותיו‪ ,‬שמו הערבי של‬ ‫ארץ־יהודה)‪ ,‬להם מאפיינים זהים לקבוצת המבצרים‬ ‫האתר‪ ,‬קיומו של מאגר מים מלבני ומאורך מימי הבית‬ ‫במדבר יהודה‪ .‬קבוצה זו כוללת אתרים השולטים על‬ ‫השני הדומה במאפייניו למאגרי המים של מצודות‬ ‫סביבתם ובמדרונותיהם נמצאו מאגרי מים הדומים‬ ‫המדבר‪ ,‬קיומו של יישוב יהודי במקום וממצא קראמי‬ ‫במאפייניהם לקבוצת מאגרי המים של מבצרי מדבר‬ ‫שעיקרו מהתקופה ההלניסטית ועד לימי מרד בר־‬ ‫יהודה‪ .‬עם קבוצה זו נמנים האתרים הבאים‪ :‬ח'ירבת‬ ‫כוכבא‪ ,‬כולל חרסים מהמאה הב' לפסה"נ‪ ,‬מאפשרים‬ ‫אל–חמאם (נרבתא) שבצפון השומרון (זרטל תשמ"א;‬ ‫לקבוע כי במקום התקיים מבצר או כפר מבוצר‬ ‫‪ ,) Zertal 2002‬ח'רבת עורמה שבפלך עקרבה (אשל‬ ‫מהתקופה החשמונאית‪-‬הרודיאנית‪ .‬מיקומו הקנה‬ ‫וארליך תשמ"ח; זיסו ורביב תשע"ב)‪ ,‬חורבת כפירה‬ ‫לו יתרון אסטרטגי בשליטה ותצפית הן לכיוון מזרח‬ ‫שבמערב בנימין (אשל ועמית תשנ"א)‪ ,‬חורבת טורה‬ ‫והן לכיוון מערב‪ :‬האתר הוקם בסמוך לדרך ראשית‬ ‫בהרי ירושלים (זיסו תשס"ד; ‪ ,)Zissu 2008‬בורות‬ ‫בחלקו הצפוני של רכס השפלה הגבוהה‪ ,‬בין שני אגני‬ ‫המים שבהרודיון (‪Netzer 1981: 85, 141, no. 29,‬‬ ‫ניקוז מרכזיים (נחל האלה מדרום ונחל שורק מצפון)‪,‬‬ ‫‪ )ill. 114‬וח'רבת אל־ג'ומג'ום שבהרי יהודה (עמית‬ ‫אשר היוו שער כניסה מרכזי ליהודה בתקופות אלו‪,‬‬ ‫וזיסו תשנ"ט‪ ;126-122 :‬מאיר וזיסו תש"ע; מאיר‪,‬‬ ‫וממערב לבירת אחד ממחוזות יהודה בימי הבית‬ ‫קליין וזיסו תשע"ג)‪.‬‬ ‫השני‪ :‬בית־נטיף (תולדות מלחמת היהודים ברומאים‬ ‫בחורבת חֻ'שם נתגלה רק מאגר מים אחד מהטיפוס‬ ‫ג‪ ;55 ,‬ד‪.)445 ,‬‬ ‫הנפוץ באתרים מבוצרים מהתקופה החשמונאית‬ ‫הגיוני הדבר כי קיומה של מצודה במיקום מרכזי וחשוב‬ ‫וההרודיאנית לעומת אתרים אחרים בהם נתגלו בין‬ ‫זה ישאיר חותמו במקורות הספרותיים המרובים בני‬ ‫שניים לארבעה־עשר מאגרים מטיפוס זה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫התקופה ההלניסטית והרומית העומדים לרשותנו‪ .‬עם‬ ‫מיקומו של המאגר במדרון החורבה ומחוץ לתחומי‬ ‫זאת‪ ,‬לא ניתן היה לאתר מקור המתייחס מפורשות‬ ‫היישוב‪ ,‬המאפיינים הפיזיים של האתר הבולט‬ ‫ובאופן ברור למבצר חשמונאי‪-‬הרודיאני במיקום‬ ‫למרחוק ומאפשר שליטה על אזורים נרחבים‪ ,‬ממצא‬ ‫זה‪ .‬על אף זאת‪ ,‬ובהתבסס על ההנחה כי יתרונותיו‬ ‫חרסים הולם‪ ,‬וכן העובדה כי באזורים רבים במדרון‬ ‫הטופוגרפיים של האתר היוו גורם משיכה לשליטים‬ ‫זה לא ניתן‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬לערוך סקר חללים תת־קרקעי‬ ‫ומצביאים לשימוש במקום כנקודת תצפית‪/‬מצודה‬ ‫עקב גזעי עצים נפולים וסבך‪ ,‬מאפשרים להציע‬ ‫לאורך התקופות השונות‪ ,‬אנו מציעים לזהות במקום‬ ‫במידה גבוהה של וודאות כי החורבה שימשה כאתר‬ ‫את תמנתה‪ ,‬שם מקום המופיע ברשימת ביצורי‬ ‫ממלכתי מבוצר שהוקם בתקופה החשמונאית או‬ ‫המצביא הסלווקי בכחידס לאחר ניצחונו בקרב אל־‬ ‫ההרודיאנית‪ .‬אם אכן בחורבת חֻ'שם התקיים מבצר‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪90‬‬ ‫חזקות ומופלגות בגודלן‪ ,‬והעמיד בהן חיל‬ ‫עשה‪ .‬הצעתנו לזהות בחורבת חֻ'שם את תמנתה‬ ‫מצב כדי שיוכלו להגיח משם ולהציק ליהודים‪.‬‬ ‫מבוססת בעיקרה על השתמרות השם בחורבה‬ ‫ולמעלה ביצר את החקרא שבירושלים‬ ‫סמוכה בשם ח'רבת ִתּ ְבנ ָה המצויה במרחק של כ־‪2‬‬ ‫(קדמוניות היהודים יג‪)17-15 ,‬‬ ‫ק"מ מהאתר הנידון וכן על ממצא קראמי מתאים‬ ‫שנתגלה בחורבה‪ .‬ההצעה תידון להלן‪.‬‬ ‫הרשימה בקדמוניות היהודים דומה לרשימה‬ ‫רשימת ביצורי בכחידס מופיעה בשני מקורות שונים‪.‬‬ ‫המופיעה במקבים א'‪ ,‬פרט למספר שינויים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫המקור הראשון הינו ספר מקבים א' אשר נכתב‬ ‫בספר מקבים א' מופיע שם המקום תמנתה בסמיכות‬ ‫במקור בעברית בסמוך למאורעות‪ ,‬אך השתמר‬ ‫לשם המקום פרתון (‪)Θαμναθα καί Φαραθων‬‬ ‫באמצעות תרגום התנ"ך ליוונית (תרגום השבעים)‪.‬‬ ‫ובניגוד לנוסח הנהוג לגבי המבצרים האחרים בטקסט‬ ‫בספר זה מופיעה הרשימה הבאה‪:‬‬ ‫(‪ ,)κὰι τὴν‬ועל כן היו שהציעו כי מדובר בשם מקום‬ ‫ וישוב אל ירושלים ויבן ערים בצורות‬ ‫אחד תמנתה־פרתון‪ ,‬כלומר תמנתה הנמצאת באזור‬ ‫ביהודה‪ ,‬את המבצר אשר ביריחו (‪,)Ιεριχω‬‬ ‫פרתון ומובדלת ממקומות אחרים הנקראים באותו‬ ‫ואת אמאוס (‪ )Αμμαους‬ואת בית־חורון‬ ‫השם (רול תשנ"ו‪ .)512 :‬זאת‪ ,‬בעוד בנוסח המופיע‬ ‫(‪ )Βαιθωρων‬ואת בית־אל (‪ )Βαιθηλ‬ואת‬ ‫בספר קדמוניות היהודים מתייחס הטקסט הן‬ ‫תמנת־פרעתון (‪)Θαμναθα καί Φαραθων‬‬ ‫לתמנתה והן לפרתון כשמות של שני מקומות ביצור‬ ‫ואת טפון (‪ )Τεφων‬בחומות גבוהות ובשערים‬ ‫שונים‪ .‬הבדל נוסף בין שתי הרשימות הינה החלפה‬ ‫ובבריחים‪ .‬ויתן בהם משמר לצרור לישראל‪.‬‬ ‫בין שם המקום "טפון" הנזכר בספר מקבים א'‪ ,‬בעוד‬ ‫ויבצר את העיר בית־צור (‪ )Βαιθσουραν‬ואת‬ ‫בספר קדמוניות היהודים שם מקום זה אינו נזכר‬ ‫גזר (‪ )Γαζαρα‬ואת החקרא (‪ )Ακραν‬ויתן‬ ‫ובמקומו מופיע שם המקום "תקוע"‪ .‬הבדל אחרון‬ ‫בהן צבאות ואוצרות מזון (מקבים א' ט‪50- ,‬‬ ‫בין הרשימות הוא השמטת העיר בית־צור מהרשימה‬ ‫‪ ;Abel 1949: 172–173 ;52‬כהנא תש"ך‪ :‬קמב;‬ ‫המופיעה בספר קדמוניות היהודים‪.‬‬ ‫רפפורט תשס"ד‪)242-241 :‬‬ ‫קיימת הסכמה בין החוקרים בנוגע לזיהוין של מרבית‬ ‫הערים המבוצרות המופיעות בטקסט‪ .‬ארבעת‬ ‫רשימת ביצורי בכחידס מופיעה בשנית בספר‬ ‫המקומות הראשונים‪ :‬יריחו (רול תשנ"ו‪,)511 :‬‬ ‫קדמוניות היהודים אשר נכתב על־ידי יוסף בן־‬ ‫אמאוס (פישר תשנ"ה)‪ ,‬בית־חורון (רול תשנ"ו‪:‬‬ ‫מתתיהו כמאתיים שנים לאחר המאורעות‬ ‫‪ )512‬ובית־אל (‪ )Kelso 1968: 52‬מהווים קו ביצורים‬ ‫המתוארים‪ .‬מקובל כי מרבית הידיעות בספר זה‬ ‫בגבולה הצפוני של יהודה ושולטים על הדרכים‬ ‫צוטטו על ידי יוסף מטקסטים קדומים שהיו מונחים‬ ‫הראשיות המובילות אליה ממזרח‪ ,‬מצפון ומצפון‪-‬‬ ‫לפניו (שליט תש"ד; בר־כוכבא תשנ"א‪.)117-115 :‬‬ ‫מערב‪ .‬זיהויה של העיר גזרה עם תל גזר שבסמוך‬ ‫להלן הרשימה‪:‬‬ ‫לפתחת עמק איילון למישור החוף‪ ,‬מקובל אף הוא‬ ‫ ובכחידס תפש וביצר ערים רבות של יהודה‪,‬‬ ‫במחקר והוא אפשר שליטה על יהודה ממערב דרך‬ ‫את יריחו (‪ )Ιεριχοῦντα‬ואת עמאוס‬ ‫הנתיב החשוב שעבר בעמק איילון (דיוור תשנ"ח‪:‬‬ ‫(‪ )Αμμαοῦν‬ואת בית־חורון (‪)Βαιθωρὼν‬‬ ‫‪ .)23‬עם זאת‪ ,‬מספר חוקרים הציעו כי יש לזהות את‬ ‫ואת בית־אל (‪ )Βήθηλα‬ואת תמנתא‬ ‫גזרה בתל יעוז שמצפון לשפך נחל שורק לים התיכון‬ ‫(‪ )Θαμναθὰ‬ואת פרתון (‪ )Φαραθὼ‬ואת‬ ‫(טל‪ ,‬פישר ורול תשס"ה‪ .)296-290 :‬בית־צור שבהר‬ ‫תקוע (‪ )Τοχόαν‬ואת גזר (‪ )Γάζαρα‬ובנה‬ ‫חברון (‪ )Funk 1968: 8–17‬היוותה נקודה אסטרטגית‬ ‫מגדלים בכל אחת מהערים והקיפן חומות‬ ‫‪91‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫הרחק מחוץ לגבולותיה המנהליים של יהודה‪ .‬כיוון‬ ‫בסמוך לגבולה הדרומי של יהודה בתקופה זו‪,‬‬ ‫שכך‪ ,‬הציעו אחרים זיהויים דרומיים יותר‪ :‬בכפר‬ ‫השולטת על דרך גב ההר בדרומה של יהודה‪ .‬שלושת‬ ‫פרח'ה שבדרום השומרון (ספראי תש"ם‪;62-60 :‬‬ ‫הביצורים הנותרים‪ :‬תמנתה‪ ,‬פרתון וטפון‪/‬תקוע‪,‬‬ ‫‪ ;)Na'aman 1989‬בעין־פארה שבוואדי קלט (אבי־‬ ‫קשים לזיהוי‪ ,‬ובמחקר קיימות מגוון הצעות לזיהוי‬ ‫יונה תשכ"ג‪ ;)37-36 :‬בתל אל־פול שמצפון לירושלים‬ ‫מקומות אלה‪ ,‬בדרך כלל בהתאם לתפיסת החוקרים‬ ‫(‪ ;)Finkelstein 2011: 115–116‬ובח'רבת אל־פרעה‬ ‫את ייעודם של הביצורים‪.‬‬ ‫בסמוך לגבולה המנהלי הדרומי של יהודה בתקופה‬ ‫את טפון הציעו מספר חוקרים לזהות עם תפוח‬ ‫זו (גליל תשנ"ב‪.)29-28 :‬‬ ‫המקראית המזוהה בתל אבו־זרד שבדרום השומרון‪,‬‬ ‫מקובל במחקר כי שם המקום העתיק תמנתה‪/‬‬ ‫כחלק מתפיסתם כי בכחידס ביצר ערים בצפון‬ ‫תמנה נשתמר במקומות ששמם הערבי ִתּ ְבנ ָה‪,‬‬ ‫יהודה ודרום השומרון לשם הבטחת שלטונו‬ ‫כלומר ההגאים השפתיים ‪ /m/‬ו־‪ /b/‬התחלפו במעבר‬ ‫באזור‪ ,‬ואלו נועדו לחלוש על תחומי יישוב יהודיים‬ ‫מעברית‪/‬יוונית לערבית‪ 4.‬בהתאם לכך‪ ,‬תמנתה זוהתה‬ ‫המצויים מחוץ לתחומה המנהלי של יהודה בתקופה‬ ‫על־ידי אבל עם ח'רבת תבנה המצויה בהר אפרים‪,‬‬ ‫זו (‪ ;Abel 1925: 202–208‬רפפורט תשס"ד‪:‬‬ ‫צפונית‪-‬מערבית לביר־זית (נ"צ רי"ח ‪,)21030/65720‬‬ ‫‪ .)242-241‬חוקרים אחרים חלקו על קביעה זו באומרם‬ ‫על הדרך הרומית שחיברה בין לוד ובין שכם (‪Abel‬‬ ‫כי יש לחפש את הביצורים בסמוך לגבולה המנהלי של‬ ‫‪ ;1925: 202‬ראו גם‪ :‬רפפורט תשס"ד‪ 5.)240 :‬לא ברור‬ ‫"יהודה" בתקופה זו‪ ,‬ועל־כן הציעו לזהותה עם תפוח‬ ‫מתי במדויק סופח מקום זה‪ ,‬אשר שימש בשלהי ימי‬ ‫השוכנת כשלושה קילומטרים ממערב לחברון (כהנא‬ ‫הבית השני כבירת מחוז‪ ,‬לתחומה המנהלי של יהודה‬ ‫תש"ך‪ :‬קמב‪ ,‬הערה ‪ ;)50‬עם חורבת בית־נטיף שמצפון‬ ‫ואולי נכלל בתחומי שלושת הנומוי שמצפון ליהודה‪,‬‬ ‫לעמק האלה‪ ,‬על סמך דמיון הצלילים ואיות שמה‬ ‫שהוענקו ליונתן באמצע המאה הב' לפסה"נ על־‬ ‫בספר מלחמות היהודים (‪ ;Βεθλεπτηνφῶν‬מלחמת‬ ‫ידי דמטריוס (מקבים א' יא‪ ,‬לד)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור כי‬ ‫היהודים ברומאים ד' ‪Möller and Schmitt ;445‬‬ ‫בזמן ביצוריו של בכחידס היה אתר זה מחוץ ומצפון‬ ‫‪ ;1976: 34–37‬גליל תשנ"ב‪ ;)30-29 :‬עם תקוע (אבי־‬ ‫לתחומה המנהלי של יהודה (‪Schürer 1979: 192, no.‬‬ ‫יונה תשכ"ג‪ ;)36 :‬ועם נטופה המקראית שזוהתה‬ ‫‪ .)33‬בעקבות כך העדיף מיכאל אבי־יונה לזהות את‬ ‫בחורבת בד־פלוח שמצפון לתקוע (רול תשנ"ו‪.)513 :‬‬ ‫תמנתה בח'רבת תבנה שבהרי יהודה וממזרח לעמק‬ ‫לדעתנו אכן יש לחפש את טפון בסמוך לגבולות‬ ‫האלה (נ"צ ברי"ח ‪ ;20475/62242‬אבי־יונה תשכ"ג‪:‬‬ ‫תחומה המנהלי של יהודה בתקופה זו‪ .‬בהנחה כי‬ ‫‪ .)37-36‬ישראל רול ראה בתמנתה‪-‬פרתון הנזכרת‬ ‫מטרת הביצורים הייתה לשלוט על הצירים המרכזיים‬ ‫במקבים א' שם של מקום אחד והלך בעקבות אבי־יונה‬ ‫המוליכים ליהודה מכל עבר ולבודדה‪ ,‬יש להעדיף את‬ ‫בהציעו את ח'רבת תבנה שממזרח לעמק האלה כזיהוי‬ ‫הזיהויים עם תקוע ועם ח'רבת בד־פלוח השוכנים‬ ‫לתמנתה (רול תשנ"ו)‪ .‬ברם‪ ,‬זיהוי זה אינו אפשרי‪,‬‬ ‫בסמוך לציר האורך המזרחי של יהודה ומאפשרות‬ ‫שכן באתר נערכו מספר סקרים ובכולם לא נתגלה‬ ‫גישה גם למדבר יהודה‪.‬‬ ‫ממצא כלשהו מהתקופה ההלניסטית (מזר תשמ"א‪:‬‬ ‫פליקס אבל הציע להפריד בין תמנתה לפרתון‬ ‫‪ ;246‬וייס‪ ,‬זיסו וסולימאני תשס"ה‪ .)93 :‬גם גרשון‬ ‫ולהתייחס אליהם כאל שמות מקומות שונים‪,‬‬ ‫גליל חיפש זיהוי לתמנתה בסמוך לגבולה המנהלי של‬ ‫ומרבית החוקרים עקבו אחר קביעה זו‪ .‬בהתאם‬ ‫יהודה ועל־כן הציע לזהותה בח'רבת ראס אט־טויל‬ ‫לתפיסתו ה"צפונית" הציע אבל לזהות את פרתון עם‬ ‫שמדרום‪-‬מזרח לחלחול ובקרבת חברון (גליל תשנ"ב‪:‬‬ ‫הכפר פרעתה הממוקם כ־‪ 10‬ק"מ דרומית‪-‬מערבית‬ ‫‪ .)28-27‬אמנם זיהוי זה מסתמך על ניסיון השוואה בין‬ ‫לשכם (‪ ;Abel 1925: 206‬רפפורט תשס"ד‪,)240 :‬‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪92‬‬ ‫ולקבוע כי לאחר חורבן העיר ונטישתה בתקופה‬ ‫תמנה המופיעה במקרא ותמנתה המופיעה בביצורי‬ ‫הפרסית נדד שם המקום לחורבה סמוכה‪ ,‬היא ח'רבת‬ ‫בכחידס‪ ,‬אך השוואה זו אינה וודאית‪ ,‬ולמעט היותה‬ ‫תבנה (קלאי תשמ"ב‪Kelm and Mazar ;598-601 :‬‬ ‫שוכנת באזור הגבול הדרומי של יהודה בתקופה זו‪ ,‬אין‬ ‫‪ .)1995: 1–7‬במהלך סיור שערך בועז זיסו בח'רבת‬ ‫נתון אחר המאפשר לקושרה עם תמנתה מהתקופה‬ ‫תבנה שממערב לחורבת חֻ'שם בשנת ‪ 1997‬לא התגלו‬ ‫ההלניסטית‪ .‬במועד מאוחר יותר נמלך אבי־יונה‬ ‫שרידים מתקופת המקרא או מימי הבית השני‪ ,‬אלא‬ ‫בדעתו והעדיף לזהות את תמנתה בח'רבת תבנה‬ ‫רק שרידים מהתקופה הביזנטית ומימי הביניים (זיסו‬ ‫אחרת המצויה ממערב לבית־שמש וסמוכה כאמור‬ ‫תשס"ב‪ .)149 :‬גם מיקומה אינו מאפשר תצפית‬ ‫לחורבת חֻ'שם (נ"צ ברי"ח ‪Avi-Yonah ;19396/62785‬‬ ‫למרחקים וודאי שאינו מאפשר שליטה לכיוון מזרח‬ ‫‪ ;1976: 100‬ראו גם‪Tsafrir, Di Segni and Green :‬‬ ‫— אל עבר אזוריה העיקריים של יהודה‪ .‬לפיכך ברור כי‬ ‫‪ .)1994: 247‬היו שהציעו כי חורבה זו משמרת את‬ ‫אין לזהותה עם תמנתה מביצורי בכחידס‪ .‬השערתנו‬ ‫שמה של העיר תמנה המקראית הנזכרת בתיאור‬ ‫היא כי לאחר חורבן העיר המקראית תמנה נדד השם‬ ‫גבולה של נחלת יהודה (יהושע ט"ו ‪ ,)10‬ברשימת‬ ‫בראשונה למצודה וליישוב שהתקיים באחת הפסגות‬ ‫ערי דן (יהושע י"ט ‪ )43‬ובסיפורי שמשון (שופטים‬ ‫הבולטות באזור זה‪ ,‬בחורבת חֻ'שם‪ ,‬ובתקופה מאוחרת‬ ‫יד‪-‬טו) ומיקומה ממערב לבית־שמש‪ .‬לפיכך הוצע‬ ‫נדד השם בשנית לחורבת תבנה הסמוכה‪.‬‬ ‫לזהות את תמנה המקראית בתל בטש שבנחל שורק‬ ‫‪ 6‬מפת זיהויים גיאוגרפיים‪-‬היסטוריים‪ :‬ביצורי בכחידס ומבצרים חשמונאיים‪-‬הרודיאניים (שרטוט איתן קליין)‬ ‫‪93‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫שנמצאו במקום‪ ,‬שברים של כלי אבן עשויים מקירטון‬ ‫הצעתנו לזהות בחורבת חֻ'שם את תמנתה מבוססת‬ ‫וממצא חרסים מתאים‪ ,‬מאפשרים לקבוע כי בשלהי‬ ‫הן על השתמרות השם באתר סמוך‪ ,‬הן על תנאיו‬ ‫ימי הבית השני ועד לימי מרד בר־כוכבא התקיים‬ ‫הפיזיים של האתר כשולט על סביבתו ומאפשר‬ ‫במקום יישוב יהודי‪ .‬בדומה ליישובים יהודיים אחרים‬ ‫תצפית לאזורים נרחבים בהר ובשפלת יהודה‪ ,‬הן על‬ ‫בסביבה זו‪ ,‬נראה כי גם אתר זה ננטש בעקבות מרד‬ ‫מיקומו בגבול תחומה המערבי של יהודה בתקופה‬ ‫בר־כוכבא‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ככל הנראה בסוף התקופה‬ ‫זו והן על ממצא ארכיאולוגי מהמאה הב' לפסה"נ‬ ‫הרומית או בראשית התקופה הביזנטית‪ ,‬נושב‬ ‫שנתגלה באתר‪ .‬במידה שאכן תמנתה ופרתון הם‬ ‫האתר מחדש על־ידי אוכלוסייה נוצרית‪ .‬כעדות‪,‬‬ ‫שמות של ביצורים שונים מימיו של בכחידס‪ ,‬יש‬ ‫חרותת הכוללת צלבים שנחרתה על גבי דופן אחד‬ ‫להעדיף לדעתנו את הצעתו של גליל לזהות את פרתון‬ ‫מן המקוואות באתר‪ .‬בשלב זה נערכה פעולת שיקום‬ ‫עם ח'רבת אל־פרעה שבסמוך לאידנא‪ ,‬שכן האתר‬ ‫של מאגרי המים בכל חלקי האתר וכחלק מפעילות זו‬ ‫משמר בצורה הקרובה ביותר את שם המקום הקדום‬ ‫הוסבו מקוואות הטהרה לשמש כמאגרי מים‪.‬‬ ‫ומיקומו כשישה ק"מ מדרום לקעילה הנזכרת כבירת‬ ‫סיכום הנתונים שהבאנו‪ ,‬ובעיקר שמו של האתר‪,‬‬ ‫חצי פלך יהודי מתקופתו של נחמיה (נחמיה ג' ‪,)17‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נתוניו הטופוגראפיים‪ ,‬מאגר המים המוארך מימי‬ ‫ועל קו התפר שבין תחום היישוב היהודי והאדומי‪.‬‬ ‫הבית השני‪ ,‬מיצדית בראש האתר המעידה על‬ ‫לפיכך ניתן לשחזר‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬את מערך הביצורים‬ ‫שימושים צבאיים של המקום במהלך התקופות‪,‬‬ ‫של בכחידס כמקיף את תחומה המנהלי של יהודה‬ ‫וממצא חרסים מהמאות הב' לפסה"נ ועד לימי מרד‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬שולט על הדרכים המרכזיות ומאפשר‬ ‫בר־כוכבא‪ ,‬מהווים בסיס להצעה כי בחורבת חֻ'שם‬ ‫את בידודה הצבאי בסדר הבא‪ :‬יריחו מצפון‪-‬מזרח‪,‬‬ ‫התקיימה מצודה חשמונאית‪-‬הרודיאנית שתפקידה‬ ‫בית־אל בצפון‪ ,‬בית־חורון ואמאוס בצפון‪-‬מערב‪,‬‬ ‫היה להגן על מבואותיה המערביים ועל אחד מצירי‬ ‫גזר השולטת על פתחת נחל איילון כלפי מישור חוף‬ ‫הגישה המרכזיים (גזרת נחל שורק‪-‬נחל האלה) של‬ ‫יהודה‪ ,‬ותמנתה (בחורבת חֻ'שם) החולשת על פתחת‬ ‫ארץ־יהודה; סביר כי זו שימשה כמצודתה של בירת‬ ‫נחל שורק ונחל האלה ממערב‪ ,‬פרתון (ח'רבת אל־‬ ‫המחוז בית־נטיף‪.‬‬ ‫פרעה) בדרום‪-‬מערב‪ ,‬בית־צור בדרום ותקוע או‬ ‫נתונים אלה יחד עם מיקום החורבה על גבי רכס‬ ‫ח'רבת בד־פלוח בדרום‪-‬מזרח (איור ‪.)6‬‬ ‫השפלה הגבוהה‪ ,‬המפריד בין ארץ־יהודה לבין מישור‬ ‫חוף יהודה‪ ,‬ובסמיכות לאתר ח'רבת תבנה‪ ,‬אפשרו‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫להציע ליישוב שהתקיים במקום זיהוי עם תמנתה‬ ‫ממצאי הסקר והחפירה שנמנו לעיל הצביעו על‬ ‫הנזכרת כאחד מביצוריו של המצביא הסלווקי‬ ‫פעילות בחורבת חֻ'שם החל מהתקופה ההלניסטית‪,‬‬ ‫בכחידס בשנת ‪ 160‬לפסה"נ‪.‬‬ ‫במאות הג'‪-‬ב' לפסה"נ‪ .‬ריבוי מקוואות הטהרה‬ ‫הערות‬ ‫‪ 2‬מאמר זה יתמקד בהצעה לזיהוי חורבת ח'שם עם שם‬ ‫‪ 1‬פעולות התיעוד באתר נערכו כחלק מהפעילות השוטפת‬ ‫המקום תמנתה הנזכר ברשימת ביצורי בכחידס‪ .‬לפירוט‬ ‫של היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות‪.‬‬ ‫תוצאות הסקר בהרחבה ראו‪ :‬קליין וזיסו תשע"ה‪.‬‬ ‫ברצוננו להודות למפקח היחידה למניעת שוד עתיקות‬ ‫‪ 3‬החפירה במתקן (מס' הרשאה ‪ )A-6962/2013‬נערכה‬ ‫באזור זה אלון קליין‪ ,‬לאמיר גנור מנהל היחידה למניעת‬ ‫בעקבות חפירות שוד שנערכו בחורבה בשנים האחרונות‬ ‫שוד עתיקות‪ ,‬לחן בן ארי (‪ )G.I.S‬וליוליה רודמן (ציור‬ ‫והיא התגלתה על־ידי מפקח היחידה למניעת שוד‬ ‫חרסים)‪.‬‬ ‫כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪94‬‬ ‫דן או יהודה" (מלמד תשכ"ו‪ ,)486:47 :‬ופעם נוספת תחת‬ ‫עתיקות אלון קליין‪ .‬החפירה‪ ,‬מטעם רשות העתיקות‪,‬‬ ‫הערך תמנת סרח (‪" — )Θαμναθσαρά‬עיר יהושע בן‬ ‫בוצעה בניהולו של איתן קליין ובסיוע בועז זיסו (צילום‬ ‫נון‪ ,‬עומדת ב"הר"‪ .‬היא תמנה (‪ )Θαμνά‬הנזכרת למעלה‪,‬‬ ‫ושרטוט)‪ ,‬אמיר גנור‪ ,‬שמש יערן ויותם זיסו‪.‬‬ ‫אשר בה מראים עד היום את מצבת יהושע‪ ,‬במטה דן"‬ ‫‪ 4‬דוגמא לחילוף פונטי דומה הוא שם המקום ימניה = יבנה‪.‬‬ ‫(מלמד תשכ"ו‪ .)502:48 :‬מאזכורים אלו עולה כי מקום‬ ‫לדיון בתופעה זו ראו‪ :‬אהרוני תשמ"ח‪ ;100 :‬לתופעות‬ ‫בשם תמנה התקיים בימיו של אבסביוס ככפר גדול השוכן‬ ‫פונטיות דומות ראו ‪.Elitzur 2004‬‬ ‫בסמוך לדרך ראשית שחיברה בין אזור ירושלים ואזור לוד‪.‬‬ ‫‪ 5‬באונומסטיקון של אבסביוס נזכר מקום בשם תמנה מספר‬ ‫מקובל במחקר זיהוי מקום זה עם ח'רבת תבנה שבדרום‬ ‫פעמים‪ :‬בראשונה תחת ערך המקום "אדרה" נכתב "ויש גם‬ ‫השומרון ואין להציע זיהוי עם אף אחת מהחורבות‬ ‫כפר אחר בגבול לוד בסביבת תמנטיקי (‪)Θαμνιτικὴν‬‬ ‫הנושאות שם זה ביהודה (ספראי תש"ם‪.)88 :‬‬ ‫— כך נקרא מחוז על שם כפר תמנה (‪( ")Θαμνὰ‬מלמד‬ ‫‪ 6‬ייתכן כי האתר חלש על דרך מקומית שעלתה מאזור‬ ‫תשכ"ו‪ .)67:10 :‬המקום נזכר שוב כערך — "תמנה‬ ‫מרשה דרך אפיק נחל בית־גוברין לעבר הרי חברון באזור‬ ‫(‪ — )Θαμνά‬שם גזז יהודה את צאנו‪ .‬עדיין קיים כפר‬ ‫גבולה הדרומי של יהודה בתקופה זו‪.‬‬ ‫גדול בגבול לוד באמצע לכתך לירושלימה‪ .‬והיתה למטה‬ ‫ביבליוגרפיה ‬ ‫וייס‪ ,‬זיסו וסולימאני תשס"ה‬ ‫אבי־יונה תשכ"ג‬ ‫ד' וייס‪ ,‬ב' זיסו וג' סולימאני‪ ,‬סקר ארכיאולוגי של ישראל‪,‬‬ ‫מ' אבי־יונה‪ ,‬גיאוגרפיה היסטורית של ארץ־ישראל למן‬ ‫מפת נס הרים (‪ ,)104‬ירושלים‪.‬‬ ‫שיבת־ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫וילנאי תש"ל‬ ‫אהרוני תשמ"ח‬ ‫ז' וילנאי‪ ,‬אריאל — אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל ‪,3‬‬ ‫י' אהרוני‪ ,‬ארץ־ישראל בתקופת המקרא — גיאוגרפיה‬ ‫תל־אביב‪.‬‬ ‫היסטורית (עריכה מחודשת‪ :‬י' אפעל)‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫זיסו תשנ"ט‬ ‫אשל וארליך תשמ"ח‬ ‫ב' זיסו‪" ,‬חורבת חשם"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪ ,109‬עמ' ‪.125‬‬ ‫ח' אשל וז"ח ארליך‪" ,‬מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה"‪,‬‬ ‫זיסו תשס"א‬ ‫קתדרה ‪ ,47‬עמ' ‪.24-17‬‬ ‫ב' זיסו‪" ,‬גלוסקמת "אמה ברת חנניא" מירושלים והישוב‬ ‫אשל ועמית תשנ"א‬ ‫היהודי מתקופת הבית השני בשוכה שבפלת יהודה"‪,‬‬ ‫ח' אשל וד' עמית‪" ,‬מערכת הספקת המים מימי בית שני‬ ‫בתוך א' פאוסט וא' ברוך (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר‬ ‫בחורבת כפירה"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,94-93‬עמ' ‪.59-56‬‬ ‫ירושלים‪ :‬דברי הכנס השישי‪ ,‬רמת־גן‪ ,‬עמ' ‪.74-64‬‬ ‫ברושי תשל"ח‬ ‫זיסו תשס"ב‬ ‫מ' ברושי‪" ,‬מקדה"‪ ,‬בתוך ח' ביינארט ומ' הרן (עורכים)‪,‬‬ ‫ב' זיסו‪ ,‬הישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה משלהי ימי‬ ‫אנציקלופדיה מקראית‪ :‬אוצר הידיעות על המקרא‬ ‫הבית השני עד לדיכוי מרד בר־כוכבא‪ .‬עבודת דוקטור‪,‬‬ ‫ותקופתו‪ ,‬כרך ה'‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.304-303‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בר כוכבא תשנ"א‬ ‫זיסו תשס"ד‬ ‫ב' בר כוכבא‪" ,‬על יוספוס וספרי המקבים‪ ,‬פילולוגיה‬ ‫ב' זיסו‪" ,‬המצודה ההלניסטית בחורבת טורה שבהרי ירושלים‬ ‫והיסטוריוגרפיה"‪ ,‬תרביץ סב‪ ,‬עמ' ‪.132-115‬‬ ‫וזיהוי טור שמעון"‪ ,‬קתדרה ‪ ,112‬עמ' ‪.18-6‬‬ ‫גליל תשנ"ב‬ ‫זיסו ורביב תשע"ב‬ ‫ג' גליל‪" ,‬פרעתון‪ ,‬תמנתה ומערך ביצורי בכחידס"‪ ,‬קתדרה‬ ‫ב' זיסו וד' רביב‪" ,‬בורות המים של ארומה (חורבת אל־‬ ‫‪ ,63‬עמ' ‪.30-22‬‬ ‫עורמה) שבמזרח השומרון"‪ ,‬בתוך א' טבגר‪ ,‬ז' עמר‬ ‫גרן תשמ"ב‬ ‫ומ' ביליג (עורכים)‪ ,‬במעבה ההר‪ :‬מחקרי הר אפרים‬ ‫ו' גרן‪ ,‬תיאור גיאוגרפי‪ ,‬היסטורי וארכיאולוגי של ארץ־‬ ‫ובנימין‪ ,‬עמ' ‪.158-143‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כרך שני‪ :‬יהודה (תרגום ח' בן־עמרם)‪,‬‬ ‫זרטל תשמ"א‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫א' זרטל‪" ,‬מערכת־המצור הרומית בח'ירבת אל־חמאם‬ ‫דגן תשנ"ו‬ ‫(נרבתא) שבשומרון"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,56-55‬עמ' ‪-112‬‬ ‫י' דגן‪" ,‬ערי שפלת יהודה והחלוקה למחוזות על־פי ס'‬ ‫‪.118‬‬ ‫יהושע טו"‪ ,‬ארץ־ישראל כה‪ ,‬עמ' ‪.146-136‬‬ ‫טל‪ ,‬פישר ורול תשס"ה‬ ‫דיוור תשנ"ח‬ ‫א' טל‪ ,‬מ' פישר וי' רול‪" ,‬שרידים פרסיים והלניסטיים בתל‬ ‫ו"ג דיוור‪ ,‬גזר‪ :‬צומת דרכים בארץ ישראל הקדומה‪ ,‬תל־‬ ‫יעוז — לזיהויה של גזרה (‪ )Gazara‬ההלניסטית"‪ ,‬בתוך‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫הצעה לזיהוי חורבת ֻח שם ‬ ‫צפריר תשל"ה‬ ‫מ' פישר (עורך)‪ ,‬יבנה‪ ,‬יבנה־ים וסביבתן‪ :‬מחקרים‬ ‫י' צפריר‪" ,‬מבצרי־המדבר של יהודה בימי הבית השני"‪,‬‬ ‫בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של מישור חוף יהודה‪,‬‬ ‫קדמוניות ‪ ,31-30‬עמ' ‪.53-41‬‬ ‫תל–אביב‪ ,‬עמ' ‪.302-259‬‬ ‫קלאי תשמ"ב‬ ‫טפר תשמ"ז‬ ‫ז' קלאי‪" ,‬תמנה"‪ ,‬בתוך ח' תדמור וש' אחיטוב (עורכים)‪,‬‬ ‫י' טפר‪" ,‬חקירת מערכות־המסתור"‪ ,‬בתוך ע' קלונר וי' טפר‬ ‫אנציקלופדיה מקראית‪ ,‬כרך ח‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪-598‬‬ ‫(עורכים)‪ ,‬מערכות־המסתור בשפלת יהודה‪ ,‬תל־אביב‪,‬‬ ‫‪.601‬‬ ‫עמ' ‪.75-37‬‬ ‫קליין וזיסו תשע"ה‬ ‫כהנא תש"ך‬ ‫א' קליין וב' זיסו‪" ,‬חורבת חשם שבשפלת יהודה ושאלת‬ ‫א' כהנא‪ ,‬הספרים החיצוניים‪ .‬ב‪ ,‬תל־אביב‪.‬‬ ‫זיהויה עם תמנתה — אחד מביצורי בכחידס"‪ ,‬בתוך‪ :‬א'‬ ‫מאיר וזיסו תש"ע‬ ‫ברוך וא' פאוסט (עורכים)‪ ,‬חידושים בחקר ירושלים‪.‬‬ ‫ע' מאיר וב' זיסו‪" ,‬ח'רבת ג'ומג'ום בגוש עציון‪ :‬יישוב‬ ‫הקובץ העשרים‪ ,‬רמת–גן‪ ,‬עמ' ‪.183-141‬‬ ‫מבוצר ושרידי ייצור כלי חרס מן התקופות הרומית‬ ‫רול תשנ"ו‬ ‫והביזנטית — עונת החפירות ‪ ,"2008‬בתוך מ' ביליג‬ ‫י' רול‪" ,‬ביצורי באקכידס וצירי התחבורה לירושלים בתקופה‬ ‫(עורכת)‪ ,‬מחקרי יהודה ושומרון‪ :‬קובץ יט‪ ,‬אריאל‪ ,‬עמ'‬ ‫ההלניסטית"‪ ,‬ארץ־ישראל כה‪ ,‬עמ' ‪.514-509‬‬ ‫‪.124-113‬‬ ‫רפפורט תשס"ד‬ ‫מאיר‪ ,‬קליין וזיסו תשע"ג‬ ‫א' רפפורט‪ ,‬ספר מקבים א‪ :‬מבוא‪ ,‬תרגום ופירוש‪,‬‬ ‫ע' מאיר‪ ,‬א' קליין וב' זיסו‪" ,‬חפירות ארכיאולוגיות בח'ירבת‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫ג'ומג'ום שבגוש עציון"‪ ,‬ירושלים וארץ־ישראל ‪,9-8‬‬ ‫שליט תש"ד‬ ‫עמ' ‪.394-365‬‬ ‫א' שליט‪" ,‬מבוא"‪ ,‬בתוך א' שליט (מתרגם)‪ ,‬קדמוניות‬ ‫מזר תשמ"א‬ ‫היהודים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.LXXXII-XI‬‬ ‫ע' מזר‪" ,‬החפירות בח'רבת אבו א־תוין ומערך המצודות‬ ‫‪Abel 1925‬‬ ‫הישראליות בהרי יהודה"‪ ,‬ארץ־ישראל טו‪ ,‬עמ' ‪.249-229‬‬ ‫‪F.M. Abel,‬‬ ‫‪“Topographie‬‬ ‫‪des‬‬ ‫‪Campagnes‬‬ ‫מלמד תשכ"ו‬ ‫‪Machabéennes”, RB 34, pp. 194–216.‬‬ ‫ע"צ מלמד‪ ,‬ספר האונומסטיקון לאבסביוס‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪Abel 1949‬‬ ‫סנה ‪2009‬‬ ‫‪F.M. Abel, Les Livres des Maccabées, Paris.‬‬ ‫ע' סנה‪ ,‬מפה גיאולוגית של ישראל ‪ :1:50,000‬בית שמש‪,‬‬ ‫‪Abel 1967‬‬ ‫גליון ‪ ,I:11‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪F.M. Abel, Géographie de la Palestine II, Paris.‬‬ ‫ספראי תש"ם‬ ‫‪Amit 2002‬‬ ‫ז' ספראי‪ ,‬גבולות ושלטון בארץ־ישראל בתקופת המשנה‬ ‫‪D. Amit, “The Aqueducts to the Fortress of‬‬ ‫והתלמוד‪ ,‬תל־אביב‪.‬‬ ‫‪Alexandrion”, in D. Amit, J. Patrich and Y. Hirschfeld‬‬ ‫עמית תשמ"ט‬ ‫‪(eds.), The Aqueducts of Israel [JRA Supplementary‬‬ ‫ד' עמית‪" ,‬הספקת המים למבצר אלכסנדריון"‪ ,‬בתוך ד'‬ ‫‪Series 46], Portsmouth, pp. 306–312.‬‬ ‫עמית‪ ,.‬י' הירשפלד וי' פטריך (עורכים)‪ ,‬אמות המים‬ ‫‪Avi-Yonah 1976‬‬ ‫הקדומות בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.221-215‬‬ ‫‪M. Avi-Yonah, Gazetteer of Roman Palestine [Qedem‬‬ ‫עמית וזיסו תשנ"ט‬ ‫‪5], Jerusalem.‬‬ ‫ד' עמית וב' זיסו‪" ,‬ישובים יהודיים מתקופת הבית השני‬ ‫‪Conder and Kitchener 1883‬‬ ‫בסביבות משואות־יצחק"‪ ,‬בתוך מ' לבנה ור' יחזקאלי‬ ‫‪C.R. Conder and H.H. Kitchener, The Survey of‬‬ ‫(עורכים)‪ ,‬יד ליאיר‪ :‬ארץ ישראל‪ .‬עיונים בטבע‪,‬‬ ‫‪Western Palestine: Memoirs of the Topography,‬‬ ‫בסביבה ובידיעת הארץ לזכרו של יאיר בשן‪ ,‬תל־אביב‪,‬‬ ‫‪Orography, Hydrography, and Archaeology, Vol.‬‬ ‫עמ' ‪.129-114‬‬ ‫‪III, London.‬‬ ‫פורת תשמ"ט‬ ‫‪Elitzur 2004‬‬ ‫י' פורת‪" ,‬טיח באמות מים כאינדיקטור כרונולוגי"‪ ,‬בתוך ד'‬ ‫‪Y. Elitzur, Ancient Place Names in the Holy Land:‬‬ ‫עמית‪ ,‬י' הירשפלד וי' פטריך (עורכים)‪ ,‬אמות המים‬ ‫‪Preservation and History, Jerusalem and Winona‬‬ ‫הקדומות בארץ־ישראל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.76-69‬‬ ‫‪Lake.‬‬ ‫פישר תשנ"ה‬ ‫‪Finkelstein 2011‬‬ ‫מ' פישר‪" ,‬בקחידס באמאוס"‪ ,‬בתוך א' אופנהיימר וא' כשר‬ ‫‪I. Finkelstein, “Tell el-Ful Revisited: The Assyrian and‬‬ ‫(עורכים)‪ ,‬דור לדור‪ :‬משלהי תקופת המקרא ועד‬ ‫‪Hellenistic Periods (With a New Identification)”,‬‬ ‫לחתימת התלמוד‪ .‬קובץ מחקרים לכבוד יהושע אפרון‪,‬‬ ‫‪PEQ 143, pp. 106–118.‬‬ ‫תל־אביב‪ ,‬עמ' ‪.97-87‬‬ ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫כנס דרום‬ 96 Netzer 1981 Funk 1968 E. Netzer, Greater Herodium [Qedem 13], Jerusalem. R.W. Funk, “The History of Beth-Zur with reference Porat 2002 to its Defenses", in P.W. Lapp (ed.), The 1957 Y. Porat, “Hydraulic Plaster in Aqueducts as a Excavations at Beth-Zur, Cambridge, pp. 4–17. Chronological Indicator”, in D. Amit, J. Patrich Garbrecht and Peleg 1994 and Y. Hirschfeld (eds.), The Aqueducts of Israel G. Garbrecht and Y. Peleg, “The Water Supply of the [JRA Supplementary Series 46], Portsmouth, pp. Desert Fortresses in the Jordan Valley”, BA 57:3, 25–36. pp. 161–170. Shatzman 1991 Kelso 1968 I. Shatzman, The Armies of the Hasmonaeans and J.L. Kelso, “Chapter X: The History of Bethel", in Herod, Tübingen. J.L. Kelso (ed.), The Excavations of Bethel Schürer 1979 (1934-1960), Cambridge, pp. 45–53. E. Schürer, The History of the Jewish People in the Kelm and Mazar 1995 Age of Jesus Christ (175 B.C.-A.D 135). Volume G.L. Kelm and A. Mazar, Timnah: A Biblical City in II, Edinburgh. the Sorek Valley, Winona Lake. Tsafrir, Di Segni and Green 1994 Kloner and Zissu 2003 Y. Tsafrir, L. Di Segni and J. Green, Tabula Imperii A. Kloner and B. Zissu, “Hiding Complexes in Romani: Iudaea Palaestina: Eretz Israel in the Judaea: An Archaeological and Geographical Hellenistic, Roman and Byzantine Periods, Update on the Area of the Bar-Kokhba Revolt”, Jerusalem. in P. Schäfer (ed.). The Bar-Kokhba War Zertal 2002 Reconsidered, Tübingen, pp. 181–216. A. Zertal, “The Water System of Khirbet el-Hammam Magen 2002 (Narbata)”, in D. Amit, J. Patrich and Y. Y. Magen, The Stone Vessel Industry in the Second Hirschfeld (eds.), The Aqueducts of Israel [JRA Temple Period: Excavations at Hִizma and the Supplementary Series 46], Portsmouth, pp. 413– Jerusalem Temple Mount, Jerusalem. 416. Möller and Schmitt 1976 Zissu 2008 C. Möller and G. Schmitt, Siedlungen Palästinas B. Zissu, “The Hellenistic Fortress at Horvat Tura nach Flavius Josephus, Wiesbaden. and the Identification of Tur Shimon”, IEJ 58, Na'aman 1989 pp. 171–194. N. Na'aman, “Pirathon and Ophrah”, BN 50, pp. 11–16. ‫מקורות היסטוריים‬ ‫ בתוך א' שליט‬,‫ קדמוניות היהודים‬,‫יוסף בן ממתיהו‬ ‫ בתוך‬,‫ תולדות מלחמת היהודים ברומאים‬,‫יוסף בן מתתיהו‬ .‫ ירושלים‬,‫ תשכ"ג‬,)‫(תרגום‬ ,‫ תש"ע‬,)‫ וי' פרייס (עריכה ותרגום‬,‫ י' שצמן‬,‫ל' אולמן‬ Josephus Flavius, Jewish Antiquities, in R. Marcus .‫ירושלים‬ (trans.), 1943, Cambridge. ‫חפירות ומחקרים‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית הקדם קראמית ב'‪:‬‬ ‫יפתחאל כמקרה מבחן‬ ‫*‬ ‫דמיטרי ייגורוב‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫החל מהמחצית השנייה של המאה הקודמת‪ ,‬מחקר‬ ‫מבוא‬ ‫חימום הצור החל להתבסס על גישות מדעיות‬ ‫חימום צור הוא סוג של פירוטכנולוגיה קדומה‪,‬‬ ‫מדויקות יותר (‪Crabtree and Butler 1964; Bordes‬‬ ‫שמטרתה העיקרית הייתה לשפר את התכונות‬ ‫‪ .)1969; Purdy 1974‬בשנות ה־‪ 70‬מחקרים שעסקו‬ ‫הפנימיות של הצור הגולמי‪ ,‬כדי לשפר את היעילות‬ ‫בחימום צור קיבלו תנופה חדשה‪ ,‬כשבמקביל לעיסוק‬ ‫בהפקה של כלים שונים‪ .‬חימום הצור אפשר שליטה‬ ‫בזיהוי חזותי של צור מחומם‪ ,‬התווספו שיטות זיהוי‬ ‫טובה יותר בתהליכי הסיתות‪ ,‬הייצור והעיצוב הסופי‬ ‫פיזיקאליות שונות‪ :‬תהודה מגנטית אלקטרונית‬ ‫של הכלים (‪Rowney and White 1997; Kononenko‬‬ ‫(‪ ,)EPR‬ספקטרוסקופיית פורייה (‪ ,)FTIR‬ומספר‬ ‫‪.)et al. 1998; Mercieca 2000; Schmidt et al. 2013‬‬ ‫שיטות נוספות‪ .‬שיטות אלה אפשרו לזהות שינויים‬ ‫תהליך חימום הצור דרש מהסתת התמקצעות‬ ‫בצור בעקבות חשיפה לטמפרטורות גבוהות‪ ,‬במקרים‬ ‫ומיומנות בכל שלבי החימום — החל מחפירה או בנייה‬ ‫שבהם זיהוי בעין לא מזויינת לא היה מאפשר זאת‬ ‫של מתקן לחימום (אם נדרש)‪ ,‬חיפוש חומרי בעירה‬ ‫(‪Weymouth and Mandeville 1975; Pavlish and‬‬ ‫מתאימים‪ ,‬ועד ליכולת לשלוט ברמות הטמפרטורה‬ ‫‪Sheppard 1983; Toyoda et al. 1993; Domanski et‬‬ ‫השונות במדורה‪ .‬ידע זה אפשר לסתת לקבל את‬ ‫‪.)al. 1994; Schmidt et al. 2012‬‬ ‫התוצאות המתוכננות מראש ולהימנע מעליות‬ ‫טכנולוגיית חימום צור באתרים פרהיסטוריים‬ ‫טמפרטורה מידיות‪ ,‬אשר היו עלולות לגרום לנזקים‬ ‫בדרום הלבנט היא תופעה שמסיבות לא ברורות‬ ‫בחומר הגלם המחומם‪.‬‬ ‫לא זכתה לתשומת לב רבה מצד החוקרים‪ .‬על אף‬ ‫ראשית העניין בפירוטכנולוגיה מסוג זה נבעה בעיקר‬ ‫החשיבות הרבה להבנת מיקומה של טכנולוגיה זו‬ ‫מתצפיות אתנוגרפיות שנעשו החל מסוף המאה‬ ‫בשרשרת הפעולות של הפקת כלי צור‪ ,‬מעט מאוד‬ ‫הי"ט אצל שבטי אינדיאנים בצפון אמריקה‪ ,‬בעיקר‬ ‫מחקרים דנו בנושא חימום הצור ובסיבות שהביאו‬ ‫בארצות הברית ובקנדה (‪Schumacher 1877; Miller‬‬ ‫לשימוש בטכנולוגיה זו באתרים הפרהיסטוריים של‬ ‫‪ .)1897‬דיווחים לא מדויקים‪ ,‬ולעיתים שגויים‪ ,‬גרמו‬ ‫אזורינו (;‪Nadel 1989; Edwards and Edwards 1990‬‬ ‫לאי־הבנת השלבים השונים של תהליך חימום הצור‪.‬‬ ‫‪Delage and Sunseri 2004; Sunseri and Delage‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬עלה צורך בניסויים רבים על מנת‬ ‫‪2016; Weiner et al. 2015; Goder-Goldberger et‬‬ ‫לשחזר את טכניקות החימום הקדומות ולהבין מה‬ ‫‪ .)al. 2017‬המאמר הנוכחי מהווה נדבך נוסף במחקר‪,‬‬ ‫היו המטרות העיקריות לחימום אבני סיליקה שונות‬ ‫ויתמקד בנושא חימום הצור באתר מהתקופה‬ ‫( ‪.)Eames 1915; Ellis 1965‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪100‬‬ ‫‪Edwards and Edwards 1990; Rawney and‬‬ ‫הניאוליתית הקדם־קראמית ב' התיכונה (‪,MPPNB‬‬ ‫‪ .)White 1997‬הנתז הרביעי הוא מחומר גלם‬ ‫נקק"ב) של יפתחאל (‪Milevski et al. 2008; Marder‬‬ ‫שונה מצור "הסוללים"‪ .‬מקורו הטבעי אינו ידוע‪,‬‬ ‫‪ 1 .)et al. 2012; Khalaily et al. 2013‬המחקר יעסוק‬ ‫ולכן הנתז הנבדק נלקח ממכלול הצור של שטח ‪.I‬‬ ‫בניתוח מדגם קטן של צור משטח ‪ I‬של האתר‬ ‫כל ארבעת הנתזים חוממו בתנאים שווים בקערת‬ ‫ביפתחאל ויתבסס על שילוב של שיטות חזותיות‬ ‫טרקוטה‪ .‬הפריטים הונחו בה בצורה אופקית‬ ‫ופיזיקליות לזיהוי צור מחומם‪.‬‬ ‫בתוך שכבת חול‪ .‬החימום בוצע בעלייה הדרגתית‬ ‫של של ‪ 40C‬לדקה על מנת להימנע מפיצוצי חום‬ ‫שיטות המחקר‬ ‫וסדקים בצור (‪ .)Schmidt 2014‬חימום כל נתז‬ ‫זיהוי צור מחומם בשטח ‪ I‬של יפתחאל נעשה תוך‬ ‫לטמפרטורה המקסימלית נמשך כשעתיים‪ .‬לאחר‬ ‫שימוש במספר שלבים מתודולוגיים מורכבים‬ ‫מכן‪ ,‬הפריט הושאר בתנור עד לצינון מלא‪ .‬חימום‬ ‫המצריכים הסבר מפורט‪:‬‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 4000C‬נעשה במשך ‪ 4‬שעות‪ ,‬על‬ ‫א‪ .‬בשלב הראשון של המחקר בוצע איסוף של סוגי‬ ‫מנת לבדוק את רמת העמידות של חומרי הגלם‬ ‫צור שונים‪ ,‬הנמצאים בתצורות גיאולוגיות סמוך‬ ‫הנבדקים בחימום מתמשך בטמפרטורות גבוהות‪.‬‬ ‫לאתר יפתחאל‪ ,‬ושהיו מנוצלים באתר בתקופת‬ ‫ג‪ .‬בשלב השלישי נבחר מדגם צור משטח ‪ I‬של‬ ‫הנקק"ב‪.‬‬ ‫יפתחאל‪ .‬מיון פריטי הצור נעשה באופן בלתי‬ ‫ב‪ .‬חומרי הגלם שנאספו סמוך לאתר חוממו במעבדה‬ ‫אמצעי על סמך רשימת קטגוריות חזותיות‬ ‫בטמפרטורות שונות‪ .‬חימום חומרי הגלם‬ ‫המשמשות למיון אבני צור מחוממות‪ .‬על סמך‬ ‫במעבדה נעשה על מנת להשיג מספר מטרות‪:‬‬ ‫קטגוריות אלה נחלקים הפריטים הארכיאולוגיים‬ ‫הראשונה‪ ,‬לבצע מעקב אחר השינויים במראה‬ ‫לשלוש קבוצות‪ :‬פריטי צור אשר בסבירות גבוהה‬ ‫החזותי של כל אחד מסוגי הצור לאחר החימום‪.‬‬ ‫היו מחוממים‪ ,‬פריטי צור שכנראה היו מחוממים‪,‬‬ ‫המטרה השנייה‪ ,‬לברר מהו טווח החום הדרוש‬ ‫ופריטי צור לא מחוממים (‪Ahler 1983: 8, Table‬‬ ‫לסוג זה או אחר של צור כדי לקבל את השינויים‬ ‫‪ .)2‬במחקר הנוכחי הוחלט שמספר הקטגוריות‬ ‫המורפולוגיים והאסתטיים המיטביים לסיתות‪.‬‬ ‫יהיה רחב יותר‪ ,‬ויכלול שתי קטגוריות נוספות‪:‬‬ ‫שלישית‪ ,‬לבדוק מהי הטמפרטורה המירבית‬ ‫פריטי צור שרופים ופריטי צור שבהם החימום‬ ‫שהופכת את סוגי הצור הנחקרים לבלתי אפשריים‬ ‫לא ניתן לזיהוי‪.‬‬ ‫לניצול‪ .‬המטרה הרביעית והחשובה ביותר‪,‬‬ ‫חימום צור בתנור על מנת להשוות חזותית את‬ ‫על מנת למנוע אי דיוקים בהבנת העיקרון העומד‬ ‫חומרי הגלם המחוממים לחומרי הגלם המצויים‬ ‫מאחורי החלוקה לקטגוריות שהוזכרו לעיל‪ ,‬נעניק‬ ‫במכלול הארכיאולוגי‪ .‬ארבעה סוגי צור שונים‬ ‫הגדרות ברורות לכל קטגוריה‪:‬‬ ‫חוממו בתנאי מעבדה‪ ,‬מתוכם שלושה הם צור‬ ‫פריטי צור שיש סבירות גבוהה שחוממו‪ :‬לקטגוריה‬ ‫"הסוללים" (‪Barzilai 2009: 54; Davidson 2012:‬‬ ‫זו שויכו פריטי צור ארכיאולוגיים הכוללים מאפיינים‬ ‫‪ .)96-94‬מכל אחד משלושת גושי צור "הסוללים"‬ ‫מורפולוגיים זהים לאלה שתועדו בסוגים שונים של צור‬ ‫הותז נתז‪ ,‬שחומם בטמפרטורות ‪,3000C ,2500C‬‬ ‫גולמי שנאסף סמוך לאתר‪ ,‬ועבר חימום בטמפרטורות‬ ‫‪ ,3500C‬ו־‪ 4000‬צלזיוס‪ .‬מחקרים רבים מעידים על‬ ‫שונות בתנאי מעבדה‪ :‬שינוי בצבע של הקליפה או של‬ ‫כך שזה טווח הטמפרטורות שבו מתרחשים רוב‬ ‫שאר הפריט‪ ,‬הופעה של ברק תרמלי על הפריט וכו'‪.‬‬ ‫השינויים במבנה הפנימי של סוגי הצור השונים‬ ‫במקרה שחומר הגלם של הפריט הנבדק לא מופיע‬ ‫במהלך חימום (;‪Olausson and Larsson 1982‬‬ ‫‪101‬‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית ‬ ‫כוללת פריטים בעלי גב וגחון מבריקים ושמנוניים‪,‬‬ ‫בעיקר כשסממן זה לווה בהופעת צבעים יוצאי דופן‬ ‫(צבעים "אקזוטיים") שיתכן שהופיעו כתוצאה‬ ‫מחימום‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פריטים שיש להם גוונים שונים‬ ‫של ורוד‪ ,‬אדום‪ ,‬וסגול (‪Nadel 1989; Domanski and‬‬ ‫‪ .)Webb 2007‬פריטים שיש להם רק צבע יוצא דופן‪,‬‬ ‫ואין להם השמנוניות והברק על הצלקות‪ ,‬לא הוכנסו‬ ‫לקטגוריה זו והוגדרו כפריטים לא מחוממים‪.‬‬ ‫פריטי צור לא מחוממים‪ :‬לקטגוריה זו שויכו‬ ‫ממצאים ארכיאולוגיים שלא נשאו סימנים חזותיים‬ ‫המאפיינים צור מחומם‪.‬‬ ‫פריטי צור שרופים‪ :‬ממצאי צור הכוללים מאפיינים‬ ‫חזותיים הנראים לעין הלא מזויינת‪ ,‬ושבדרך כלל‬ ‫נמצאים בצור שעבר חימום לא מכוון ועליות‬ ‫פתאומיות ובלתי מבוקרות בטמפרטורה‪ ,‬למשל‬ ‫כתוצאה משריפות (‪Bustos-Pérez and Preysler‬‬ ‫‪ .)2016‬בדרך כלל פריטים אלה הם בצבע שחור או‬ ‫אפור כהה‪ ,‬ונושאים סימנים שונים של פיצוצי חום‬ ‫‪ 1‬מאפיינים וויזואליים לזיהוי פריטי צור מחוממים‬ ‫כגון פוטלידים (‪ ,)Potlids‬סדקים וקשקשים (‪)Scales‬‬ ‫הנובעים מהחום‪.‬‬ ‫פריטי צור שבהם החימום לא ניתן לזיהוי‪ :‬לקטגוריה‬ ‫בין חומרי הגלם שנאספו סמוך לאתר ועברו חימום‬ ‫זו שויכו פריטי צור שבהם לא ניתן לזהות מאפייני‬ ‫מבוקר במעבדה‪ ,‬נעשה שימוש בטכניקה נוספת לזיהוי‬ ‫חימום מכיוון שהם מכוסים בפטינה‪.‬‬ ‫החימום‪ .‬טכניקה זו מבוססת על זיהוי חזותי של‬ ‫ד‪ .‬אחרי שלב המיון בוצעה הפקת נתונים‬ ‫ממצאי צור מחוממים‪ ,‬הנושאים הבדלים מובהקים‬ ‫סטטיסטיים‪ ,‬דהיינו השוואת כמות הפריטים‬ ‫באופי של הופעת הצלקות בגב או בפן הגחון של‬ ‫שזוהו ככאלה שיש סבירות גבוהה שחוממו‪,‬‬ ‫הפריט‪ .‬הכוונה לצלקות בגוון קהוי ('מט')‪ ,‬אשר נעשו‬ ‫ואלה שכנראה עברו חימום‪ ,‬עם כמות הפריטים‬ ‫לפני החימום של הפריט‪ ,‬וצלקות מבריקות ושמנוניות‬ ‫שהיו ללא סימנים חזותיים של חימום‪ .‬לניתוח‬ ‫שהותזו אחרי שהפריט עבר חימום (איור ‪ .)1‬תנאי‬ ‫הסטטיסטי שתי מטרות עיקריות‪ :‬לזהות את‬ ‫הכרחי הוא‪ ,‬שהצלקות משני הסוגים יהיו על אותו פן‬ ‫טיפוסי הכלים שבהם הייתה עדיפות לחימום‪,‬‬ ‫של הפריט (‪Collins and Fenwick 1974; Patterson‬‬ ‫ולברר מה היחס הכמותי בין כלים אלה לבין‬ ‫‪.)1995; Frick et al. 2012‬‬ ‫הכלים שלא חוממו‪.‬‬ ‫פריטי צור שכנראה חוממו‪ :‬לקטגוריה זו משויכים‬ ‫ה‪ .‬מתוך הפריטים הארכיאולוגיים שזוהו ככאלה‬ ‫ממצאים ארכאולוגיים אשר מציגים רק חלק‬ ‫שיש סבירות גבוהה שחוממו‪ ,‬נבדק מדגם קטן‬ ‫מהמאפיינים החזותיים של צור מחומם‪ .‬למשל‪ ,‬לכאן‬ ‫בעזרת ספקטרוסקופיה פורייה (‪Weiner( )FTIR‬‬ ‫הוכנסו פריטים בעלי הבדל לא מובהק או לא חד־‬ ‫;‪et al. 2015; Goder-Goldberger et al. 2017‬‬ ‫משמעי בין הצלקות השמנוניות לאלה בעלות גוון‬ ‫‪ .)Monnier 2018: 10‬תוצאות הבדיקות הושוו‬ ‫קהוי על אותו פן של הפריט‪ .‬בנוסף‪ ,‬קטגוריה זו‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪102‬‬ ‫(טורען — נצרת) של אותה תצורה‪ .‬צור זה צבעו חום‬ ‫עם תוצאות בדיקות ‪ FTIR‬שהתקבלו מהפריטים‬ ‫והוא בעל איכות ירודה‪ .‬הוא משויך מבחינה גיאולוגית‬ ‫שזוהו כלא מחוממים ופריטים שזוהו כשרופים‪.‬‬ ‫לעידן הקינומן‪ .‬מקורו של הסוג השלישי של חומר‬ ‫ו‪ .‬על בסיס תוצאות הבדיקות החזותיות והפיזיקליות‬ ‫הגלם שזוהה במכלול הצור של האתר אינו ידוע‪ .‬חומר‬ ‫גובשו מסקנות ראשוניות של נוכחות או אי־‬ ‫גלם זה הוא בעל איכות גבוהה‪ ,‬בדרך כלל מבריק‪,‬‬ ‫נוכחות של פריטי צור מחוממים באתר‪.‬‬ ‫ומופיע באתר בגוון סגול־ורדרד‪ .‬אחד מהמקורות‬ ‫האפשריים לחומר גלם זה נמצא במספר מחשופי צור‬ ‫מהלך המחקר ותוצאות ראשוניות‬ ‫בירדן (‪.)Barzilai 2009; Quintero 2010‬‬ ‫בחירת חומר גלם‬ ‫עיקר חומרי הגלם שנאספו כדי לבצע את הבדיקה‬ ‫תוצאות חימום סוגי הצור השונים בתנור מעבדת‬ ‫הנוכחית‪ ,‬והיו בשימוש באתר בתקופת הנקק"ב‬ ‫המכשור האנליטי‬ ‫התיכונה‪ ,‬נמצאים בגוש המערבי (שפרעם‪-‬אלונים)‬ ‫טיפוס א'‪ :‬צור "הסוללים" בצבע בז' בעל כתמים‬ ‫של תצורת צורעה המשויכת לעידן הגיאולוגי של‬ ‫חומים וקליפת גיר עבה‬ ‫האיאוקן התיכון (‪ .)Levi 1983‬צור זה‪ ,‬אשר כונה גם‬ ‫סוג זה של חומר גלם הראה שינויים חזותיים החל‬ ‫בשם "הסוללים"‪ ,‬הוא בעל איכות טובה ומהווה יותר‬ ‫מ־‪ .2500C‬בחימום בעליה הדרגתית של טמפרטורה‬ ‫מ־‪ 96%‬מהצור שהיה בשימוש באתר (‪;Khalaily 2006‬‬ ‫מ־‪ 2500‬עד ‪ ,3500‬חלק מהפריטים שלפני החימום‬ ‫איור ‪ .)2‬המקור השני לאיסוף צור נמצא בגוש המזרחי‬ ‫‪ 2‬בולבוס צור מסוג "הסוללים" במחשוף הטבעי ליד אתר יפתחאל‬ ‫‪103‬‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית ‬ ‫‪ 3‬צור איכותי‪ ,‬דק גרגר בעל גוון סגול‪-‬ורדורד לפני החימום ל–‪ 2500C‬ואחריו‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 4000C‬הפריט נשבר לחתיכות‬ ‫הופיעו בצבע בז' בהיר‪ ,‬שינו את צבעם לגוונים כהים‬ ‫קטנות‪.‬‬ ‫יותר של בז'‪ .‬התופעה בלטה במיוחד כאשר הפריט‬ ‫חומם בטמפרטורה מעל ל־‪ .3500C‬כתמים חומים‬ ‫טיפוס ד'‪ :‬צור "הסוללים" בצבע אפור כהה בעל‬ ‫על הנתז‪ ,‬שהתחילו לקבל גוון אדמדם־בהיר החל‬ ‫פסים סגולים‬ ‫מ־‪ ,2500C‬הפכו אדומים יותר כאשר הטמפרטורה‬ ‫אחד המאפיינים הבולטים ביותר בסוג צור זה הינה‬ ‫עלתה מעל ל־‪ .3500C‬חימום הפריט ל־‪ 4000C‬גרם‬ ‫יכולת העמידות שלו בפני טמפרטורות גבוהות‪.‬‬ ‫להופעה של צבעי חום ואפור כהים יותר על הפריט‪,‬‬ ‫הפריט לא נסדק ולא נהרס אחרי שחומם במשך ‪4‬‬ ‫ולהופעת סדקים רבים בנתז‪.‬‬ ‫שעות בטמפרטורה המקסימאלית של ‪ .4000C‬בנוסף‪,‬‬ ‫נתז עשוי מצור זה כמעט שלא גילה שינויים חזותיים‬ ‫טיפוס ב'‪ :‬צור סגול־ורדרד בהיר‪ ,‬דק גרגר‪ ,‬מבריק‬ ‫במשך כל זמן החימום‪ .‬ההבדל היחיד שניתן להצביע‬ ‫ושמנוני‬ ‫עליו היה הופעת קליפה ששינתה את צבעה מאפור‬ ‫שינויים במראה החזותי של הפריט התחילו להופיע‬ ‫בהיר לאפור כהה בחימום של ‪.4000C‬‬ ‫אחרי שהפריט חומם בטמפרטורה של ‪ .2500C‬לפני‬ ‫החימום במעבדה‪ ,‬ניתן היה לזהות על הנתז פס לבן‬ ‫בחירת מדגם צור מהמכלול הארכיאולוגי והפקת‬ ‫שהופיע מתחת לשכבת הקליפה הדקה (איור ‪ .)3‬אחרי‬ ‫נתונים סטטיסטיים ראשוניים‬ ‫חימום הפריט‪ ,‬המקום שבו היה הפס הלבן התכהה‪,‬‬ ‫על־מנת לבצע את הבדיקות החזותיות (ללא שימוש‬ ‫וצבעו הפך לצבע שנראה בשאר הפריט‪ .‬בטמפרטורה‬ ‫במיקרוסקופ) של נוכחות או היעדרות סימנים לחימום‬ ‫של ‪ 4000C‬הפריט נסדק ונשבר לחלקים‪.‬‬ ‫צור בשטח ‪ I‬של האתר ביפתחאל‪ ,‬נבחר מדגם של‬ ‫‪ 317‬פריטי צור שרובו מורכב מכלים פורמאליים‬ ‫טיפוס ג'‪ :‬צור "הסוללים" בצבע בז' בהיר בעל פסים‬ ‫(טבלה ‪ .)1‬הפריטים נבחרו מלוקוסים וסלים שלהם‬ ‫דקים בצבע ורוד בהיר‬ ‫הקשר ארכיאולוגי ברור‪ .‬נבחרו פריטים משכבות‬ ‫אחרי שהפריט עבר חימום של ‪ ,250 C‬זוהה פס צבע‬ ‫‪0‬‬ ‫ארכיאולוגיות שלא היו במגע עם אזורים שניכר בהם‬ ‫אדמדם מתחת לקליפה‪ .‬בחימום של ‪3500C-3000C‬‬ ‫כי עברו שריפה או שינויי טמפרטורה לא מבוקרים‪ .‬רוב‬ ‫הופעת הצבע האדום החלה להופיע בשאר הנתז‪.‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪104‬‬ ‫טבלה ‪1‬‬ ‫מיון של מדגם ממצאי צור על–פי מאפייני נוכחית או אי–נוכחות של חימום‬ ‫מחומם בסבירות גבוהה‬ ‫כנראה מחומם‬ ‫‪ %‬מהמדגם‬ ‫‪ %‬מהמדגם‬ ‫‪ %‬מהמדגם‬ ‫‪ %‬מהמדגם‬ ‫‪ %‬מהמדגם‬ ‫לא מחומם‬ ‫לא מזוהה‬ ‫שרוף‬ ‫‪N‬‬ ‫יפתחאל (שטח ‪)I‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫להב ראשוני‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.79‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪19‬‬ ‫להב‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫להבון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫להב על רכס‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פסולת נקר‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פסולת דו–פני‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5.68‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪1.26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪27‬‬ ‫סה"כ דביטאג'‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5.05‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪10.73‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪9.46‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪13.88‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪127‬‬ ‫ראש חץ‪/‬שברים‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7.26‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪19.87‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪8.20‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪5.99‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪132‬‬ ‫להב מגל‪/‬שברים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כלי דו–פני‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪11‬‬ ‫להב משוברר‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נקר‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מחוררים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שקערורית‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משונן‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.63‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.95‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כלי כפול‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.32‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כלי לא מזוהה‬ ‫‪1.26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13.25‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪34.38 109‬‬ ‫‪20.19‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪22.40‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪290‬‬ ‫סה"כ כלים‬ ‫‪317‬‬ ‫סה"כ של המכלול‬ ‫רוב ראשי החץ שיש להם סימני חימום הם חודי יריחו‬ ‫הממצאים שנבחרו להבחנה חזותית של חימום נאספו‬ ‫(איור ‪ .)4‬בקבוצה של להבי המגל‪ ,‬קרוב לחצי מהכלים‬ ‫מהרצפות או משכבות בעלות הקשר הרבדה ברור‪.‬‬ ‫זוהו כלא מחוממים‪ .‬המאפיין הבולט ביותר בתוצאות‬ ‫ממיון מדגם הצור לקטגוריות החימום השונות‪ ,‬נראה‬ ‫המיון של שתי קטגוריות ה"מחוממים" של כלים אלה‪,‬‬ ‫שמרבית הכלים שזוהו כבעלי סבירות גבוהה שחוממו‪,‬‬ ‫הוא היעדרות כמעט מוחלטת של ראשי חץ ולהבי‬ ‫או שכנראה היו מחוממים‪ ,‬הם ראשי חץ ולהבי מגל‪.‬‬ ‫‪105‬‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית ‬ ‫‪ 4‬התפלגות של ראשי חץ מחוממים במדגם פריטי צור מיפתחאל‬ ‫‪ FTIR‬אינה הרסנית ולכן לא דורשת הרס מוחלט‬ ‫מגל מחוממים שהיו עשויים מצור "הסוללים"‪ .‬מרבית‬ ‫של הפריט הנבדק; השיטה אמינה ומאפשרת עבודה‬ ‫הכלים שהוגדרו כבעלי סבירות גבוהה שחוממו או‬ ‫עם מדגמים גדולים‪ ,‬בתנאי שכל שלבי הכנת הדגימה‬ ‫שכנראה הם מחוממים‪ ,‬נעשו מסוג צור איכותי מאוד‬ ‫והבדיקה שלה בוצעו בהתאם לנהלים הנדרשים; היא‬ ‫אשר מקורו לא ידוע‪.‬‬ ‫מהירה — לא יותר מ־‪ 20‬דקות משלב הכנת הדגימה ועד‬ ‫בשלב מתקדם יותר של המחקר‪ ,‬ייבחר מדגם נוסף‬ ‫קבלת הספקטרום שלה; ולבסוף‪ ,‬היא זולה יחסית —‬ ‫וגדול יותר שיכלול פסולת סיתות (דביטז') בעיקר‬ ‫עניין חיוני מאוד בניתוח של מכלולים גדולים (‪Weiner‬‬ ‫מהלוקוסים והסלים שמהם נלקח המדגם של הכלים‪.‬‬ ‫‪ .)et al. 2015‬לבדיקות ‪ FTIR‬נבחר מדגם של ‪ 45‬פריטי‬ ‫מיון חזותי של פסולת חשוב משתי סיבות‪ :‬ראשית‪,‬‬ ‫צור‪ .‬מספר זה כולל בעיקר כלים שבזיהוי החזותי‬ ‫בדיקת פסולת סיתות צור יכולה לאפשר להבין האם‬ ‫הוגדרו כבעלי סבירות גבוהה שחוממו (‪.)N=30‬‬ ‫פריטי צור עברו חימום באתר או מחוצה לו‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נכללו פריטים שהוגדרו כשרופים (‪)N=10‬‬ ‫יהיה ניתן לקבוע באיזה שלב של שרשרת פעולות‬ ‫ופריטים שהוגדרו כלא מחוממים (‪ .)N=5‬חומר הגלם‬ ‫הכנת הכלי התחילו בחימום הפריטים — האם‬ ‫שממנו הופקו הפריטים הלא מחוממים‪ ,‬זהה לחומר‬ ‫החימום נעשה בשלבי עיצוב הגרעין‪ ,‬בשלבי ביניים‪,‬‬ ‫הגלם בפריטים שיש סבירות גבוהה שחוממו‪ .‬מקורו‬ ‫או בשלבים סופיים של עיצוב הכלים‪.‬‬ ‫הטבעי של חומר גלם זה אינו ידוע‪ ,‬ולכן במקרה של‬ ‫יפתחאל הפריטים השרופים ואלה שזוהו ללא סימני‬ ‫מהלך ותוצאות הבדיקות של ספקטרוסקופיית‬ ‫חימום‪ ,‬שימשו כקבוצת בקרה‪.‬‬ ‫פורייה (‪)FTIR‬‬ ‫דגימה מכל אחד מהפריטים נעשתה באמצעות‬ ‫קיימים מספר יתרונות של בדיקות ‪ FTIR‬לזיהוי של‬ ‫צבת שטוחה וצרה‪ ,‬בעזרתה נשברו חלקים קטנים‬ ‫פריטי צור שעברו שינויי טמפרטורות בעבר‪ :‬שיטת‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪106‬‬ ‫‪ 555cm-1‬ו־‪ .)P( 512cm-1‬שיא זה רגיש לירידה בכמות‬ ‫של הצור לדגימה (כ־‪ 0.2‬מ"מ גודל מקסימלי) משני‬ ‫הסילאנול (‪ )silanol‬עם עלייה בטמפרטורת חימום צור‬ ‫הקצוות הלטראליים של כל פריט נבדק‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬ ‫(‪ .(Schmidt and Fröhlich 2011‬במאמר זה יוצגו רק‬ ‫כל דגימה עברה כתישה ידנית במכתש אגט (קוטר‬ ‫התוצאות המתייחסות ליחס ‪ X/Y‬ותוצאות השינויים‬ ‫‪ 50‬מ"מ)‪ .‬האבקה ההומוגנית שהתקבלה עורבבה‬ ‫בסילאנול יוצגו בפרסום נפרד‪ .‬הספקטרה שהתקבלה‬ ‫עם ‪ 3-2‬מ"ג של סוכן מלכד של אשלגן ברומייד‬ ‫כומתה באמצעות אחת מהשיטות האמפיריות‬ ‫(‪ .)KBr‬החומר שהתקבל נכתש שוב ונלחץ על־ידי‬ ‫המיועדות לכך (‪Weiner et al. 2015; Goder-‬‬ ‫מדחס ידני מדגם ‪ Pike‬לתוך טבליה שקופה בקוטר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.)Goldberger et al. 2017‬‬ ‫של ‪ 7‬מ"מ (‪ ,)KBr pellet‬המיועדת לניתוח באמצעות‬ ‫התוצאות הראשוניות של בדיקות ‪ FTIR‬מעידות‬ ‫ספקטרומטר מדגם ‪ .Nicolet 6700‬כל דגימה עברה‬ ‫על כך שלרוב הפריטים אשר הוגדרו על־פי בדיקות‬ ‫את התהליך המתואר לעיל לפחות שלוש פעמים‪ ,‬ורק‬ ‫בעין לא מזויינת כבעלי סבירות גבוהה שחוממו‪,‬‬ ‫ספקטרום מהכתישה השלישית נשמר על־מנת לבצע‬ ‫ממוצע היחס ‪ X/Y‬הינו נמוך מ־‪ ,1.25‬כלומר מתחת‬ ‫את החישובים הסטטיסטיים (;‪Regev et al. 2010‬‬ ‫לקו האדום (איור ‪ .)7‬מתחת לקו זה מופיעים גם כל‬ ‫‪.)Weiner et al. 2015‬‬ ‫הפריטים אשר חזותית הוגדרו כשרופים‪ .‬יחס ‪X/Y‬‬ ‫בדיקת ספקטרום ‪ FTIR‬של כל דגימה בוצעה בשדה‬ ‫אצל פריטים אשר זוהו ללא סימני חימום הוא גדול‬ ‫בין ‪ 400cm-1‬לבין ‪( 1000cm-1‬איור ‪ .)5‬בתוך השדה‬ ‫יותר‪ ,‬ונתוני הממוצע של בדיקות ‪ FTIR‬של הפריטים‬ ‫נמדד היחס בין גובה השיא (‪)peak) 512cm-1 (X‬‬ ‫האלה מופיעים מעל הקו האדום‪.‬‬ ‫לבין גובה העמק (‪ )valley‬אשר נמצא בין שיא‬ ‫על סמך השילוב של התוצאות מהבדיקות החזותיות‬ ‫‪ 512cm-1‬ושיא ‪ .)Y( 467cm-1‬יחס זה (יחס ‪ )X/Y‬הופך‬ ‫והפיזיקאליות‪ ,‬ניתן להניח שיותר משני שלישים של‬ ‫קטן כתוצאה מהרחבת השיאים (‪)peak broadening‬‬ ‫הפריטים אשר זוהו חזותית כבעלי סבירות גבוהה‬ ‫(איור ‪ .)6‬תופעה זו נגרמת כתוצאה מהופעת אי־סדר‬ ‫שחוממו‪ ,‬כנראה הושפעו בעבר על־ידי טמפרטורות‬ ‫אטומי המתרחש בצור אחרי שהוא נחשף לטמפרטורות‬ ‫גבוהות והשפעה זו הייתה מכוונת‪ .‬על־מנת לחזק‬ ‫גבוהות (‪ .)Weiner et al. 2015‬בנוסף‪ ,‬נמדד היחס של‬ ‫טענה זו‪ ,‬מתוך הקבוצה של הפריטים בעלי יחס‬ ‫גובה שיא ‪ )Z( 555cm-1‬וגובה העמק שבין השיאים‬ ‫‪ 5‬ספקטרום אינפרה–אדום של צור כולל מיקום של פרמטרים פיזיקליים אשר נמדדו בפיילוט הנוכחי‬ ‫‪107‬‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית ‬ ‫בחימום חוזר לאותה הטמפרטורה‪ ,‬לא חזותית וגם‬ ‫ממוצע של תוצאות ‪ FTIR‬הנמוך מ־‪ ,1.25‬נבחרו‬ ‫לא פיזיקאלית‪.‬‬ ‫שלושה פריטים וחוממו בתנור בטמפרטורות של‬ ‫החימום החוזר של שלושת הפריטים הארכיאולוגיים‬ ‫‪ 2500C ,2000C‬ו־‪ .3000C‬ההנחה הייתה שפריט שעבר‬ ‫הראה תוצאות התומכות בהנחה ששלושתם היו‬ ‫בעבר חימום עד ‪ ,2500C‬לא ישתנה משמעותית‬ ‫‪ 6‬הקטנת יחס ‪ X/Y‬בספקטרום של צור מחומם בטמפרטורות שונות‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪108‬‬ ‫‪ 7‬ממוצעי יחס ‪ X/Y‬בפריטים ארכיאולוגיים שנבחרו לבדיקת ‪FTIR‬‬ ‫איור ‪ :8‬תוצאות של בדיקות ‪ FTIR‬משלושה פריטים ארכיאולוגים אחרי חימום בטמפרטורות שונות‪.‬‬ ‫‪ 8‬תוצאות של בדיקות ‪ FTIR‬משלושה פריטים ארכיאולוגיים אחרי חימום בטמפרטורות שונות‬ ‫‪109‬‬ ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית ‬ ‫מאוד‪ ,‬ולא ברור האם מדובר בחומר גלם מקומי‬ ‫מחוממים בעבר‪ ,‬אבל בתנאים שונים (איור ‪.)8‬‬ ‫שהמחשופים שלו עדיין לא התגלו‪ ,‬או שיש כאן‬ ‫התוצאות של חימום פריטים מס' ‪ 17‬ו־‪ 10‬מראות‬ ‫עדות לחומר גלם שהובא לאתר מאזורים מרוחקים‬ ‫שבחימום במעבדה החל מ־‪ 2000C‬עד ‪ ,3000C‬הממוצע‬ ‫יותר‪ .‬נושא זה נמצא מחוץ לדיון שהוצג כאן ודורש‬ ‫של יחס ה־‪ X/Y‬שלהם לא השתנה הרבה בהשוואה‬ ‫מחקר נפרד ומעמיק יותר‪.‬‬ ‫לממוצע של יחס ה־‪ X/Y‬של אותם הפריטים לפני‬ ‫שאלה נוספת נוגעת למקום שבו בוצע החימום‪.‬‬ ‫החימום (‪ 1.11/1.09‬בפריט מס' ‪1.05/1.07 ;17‬‬ ‫ישנן מספר אפשרויות לאופן חימום הצור ולדרך‬ ‫בפריט מס' ‪ .)10‬המראה החזותי של שני הפריטים אינו‬ ‫הופעת הפריטים המחוממים באתר‪ .‬האפשרות‬ ‫מעיד על שינוי כלשהו בצבע או במורפולוגיה הפנימית‬ ‫הראשונה היא שחימום הצור ועיצובו לכלי נעשו‬ ‫של הצור‪ .‬מכאן שסביר להניח ששני הפריטים האלה‬ ‫ביפתחאל‪ .‬הקושי העיקרי בהוכחת ההשערה הזאת‬ ‫חוממו בעבר לטמפרטורה של לפחות ‪.3000C‬‬ ‫הוא היעדרות מוחלטת של אזכור כלשהו בספרות‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בפריט מס' ‪ 8‬השינויים המשמעותיים‬ ‫המדעית של מתקנים או בורות אפר‪ ,‬שבאופן חד‬ ‫התחילו להתרחש מוקדם יחסית וניתנים לזיהוי‬ ‫משמעי ניתן לייחס לפעילות חימום צור באתר‪.‬‬ ‫בחימום של הפריט לטמפרטורה של ‪ .2500C‬שינויים‬ ‫זיהוי של בורות כאלה הוא אחד מהאתגרים הגדולים‬ ‫אלה מלווים גם בשינויים מעטים בגוון הסגול של‬ ‫במחקר הארכיאולוגי‪ .‬האפשרות השנייה להופעת‬ ‫הפריט אשר הפך להיות בולט יותר משהיה לפני‬ ‫פריטי הצור המחוממים באתר‪ ,‬היא שהחימום של‬ ‫החימום‪ .‬ההבדלים ביחס ‪ X/Y‬ובמראה החיצוני של‬ ‫חומרי הגלם וגם ההכנות הסופיות של כלי הצור‬ ‫הפריט‪ ,‬גדלים עוד יותר בחימום של ‪ .3000C‬הבדלי‬ ‫המחוממים לא נעשו ביפתחאל‪ ,‬אלא באתר אחר‪.‬‬ ‫צלקות בגוון קהוי וצלקות מבריקות ושמנוניות על‬ ‫יתכן שכלים מחוממים הגיעו ליפתחאל בדרך של‬ ‫שני פניו של הפריט‪ ,‬ושינויים משמעותיים ביחס‬ ‫סחר חליפין או אולי אף כשלל‪ .‬גם לאפשרות זאת‬ ‫‪ X/Y‬אחרי חימום הפריט ל־‪ ,2500C‬מעידים על כך‬ ‫בינתיים אין שום הוכחה‪ .‬לבסוף‪ ,‬אפשרות שלישית‬ ‫שהפריט היה כנראה מחומם בעבר בטמפרטורה‬ ‫היא שחימום הצור נעשה במקום כלשהו‪ ,‬וליפתחאל‬ ‫נמוכה יותר בהשוואה לשני הפריטים הקודמים‪ ,‬והיא‬ ‫הובאו בלאנקים מחוממים שדרשו אך ורק עיצוב‬ ‫הייתה כנראה בטווח של ‪.2500C-2000C‬‬ ‫סופי כדי להפוך אותם לכלים‪ .‬אין ספק שקיימות גם‬ ‫אפשרויות נוספות להופעת כלים מחוממים באתר‪,‬‬ ‫דיון ומסקנות ראשוניות‬ ‫אך לאף אחת מהן אין בסיס מדעי מוצק‪.‬‬ ‫מהתוצאות הראשוניות של המחקר הנוכחי‪ ,‬ניתן‬ ‫בדיקה חזותית של ראשי חץ ולהבי מגל מהמדגם‪,‬‬ ‫להסיק מספר מסקנות לגבי פריטי צור מחוממים‬ ‫מראה שעיקר הפריטים המחוממים הם להבים‪.‬‬ ‫שזוהו באתר יפתחאל‪ ,‬וכן עולות מספר שאלות‬ ‫מחקרים שונים העוסקים בחימום של אבני סיליקה‬ ‫הדורשות המשך מחקר‪ .‬תצפיות חזותיות אשר בוצעו‬ ‫שונות‪ ,‬מראים שקיים יחס הפוך בין גודל ועובי הפריט‬ ‫על מדגם פריטי צור משטח ‪ I‬של יפתחאל‪ ,‬שולבו‬ ‫לבין עמידות הפריט בשינויי טמפרטורה מהירים‪.‬‬ ‫עם מבחנים שנעשו בעזרת בדיקות ‪ .FTIR‬תוצאות‬ ‫ניתן לומר שככל שהפריט גדול יותר‪ ,‬יכולת העמידות‬ ‫שילוב זה מעידות‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על כך שביפתחאל‬ ‫שלו בשינויי טמפרטורה מהירים היא נמוכה יותר‬ ‫קיימים כלי צור מסוימים שהיו מחוממים בתקופת‬ ‫(‪ .)Schmidt 2014‬במילים אחרות‪ ,‬פריטי צור קטנים‬ ‫הנקק"ב התיכונה‪ .‬ראשי חץ ולהבי מגל הם עיקר‬ ‫קלים יותר לחימום מוצלח מאשר גושי צור גדולים‪.‬‬ ‫טיפוסי הכלים שעברו חימום מכוון‪ ,‬וחימום זה בוצע‬ ‫תופעה זו יכולה להסביר בחירת להבים כסוג הבלאנק‬ ‫על חומרי גלם אחרים ושונים מצור "הסוללים"‪.‬‬ ‫המועדף לחימום בייצור ראשי חץ ולהבי מגל‪.‬‬ ‫מדובר בצור שיש בו סימני חימום‪ ,‬בעל איכות גבוהה‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪110‬‬ ‫את כמות טעויות הסיתות הנובעות ממבנה חומר‬ ‫קיימות לפחות שתי סיבות עיקריות לשימוש בחימום‬ ‫הגלם במהלך השיברור‪ ,‬והופך אותו לרצוף ואסתטי‬ ‫צור במכלול מיפתחאל‪ :‬ראשית‪ ,‬חימום צור מקל‬ ‫יותר‪ .‬שנית‪ ,‬חשוב להדגיש שבמקרים רבים חימום צור‬ ‫משמעותית על עיצוב הכלים בטכניקת שברור לחץ‬ ‫גורם לשינויי גוון של הפריט כתוצאה מתהליך חימצון‬ ‫(‪ .)Bordes 1969; Inizan et al. 1999‬כלים שנושאים‬ ‫של חלקיקי ברזל בתוך המבנה הפנימי של חומר הגלם‬ ‫סימני שימוש בטכניקה זו ביפתחאל‪ ,‬בולטים במיוחד‬ ‫(‪.)Domanski and Webb 1992; Richter et al. 2011‬‬ ‫בקטגוריה של ראשי חץ‪ .‬טכניקת שברור לחץ יעילה‬ ‫שינוי זה‪ ,‬יחד עם המראה האסתטי של הפריט‪ ,‬היה‬ ‫הרבה יותר לביצוע על פריטי צור מחוממים‪ ,‬ומאפשרת‬ ‫מקנה לו לא רק ערך כלכלי גבוה יותר‪ ,‬אלא כנראה גם‬ ‫שיברור צלקות עדינות וסימטריות‪ .‬בנוסף‪ ,‬החימום‪,‬‬ ‫השפיע על התפוצה שלו ברשתות הסחר המקומיות‪.‬‬ ‫כתוצאה מהשפעתו על המבנה הכימי של הצור‪ ,‬מקטין‬ ‫הערות‬ ‫‪ .)BP Cal 9,250‬המחבר רוצה להודות לחופרי האתר על‬ ‫* עבודה זו מהווה חלק מעבודת הדוקטורט של המחבר‬ ‫האפשרות לעבוד על הנתונים ומכלול הצור מהחפירה‪.‬‬ ‫בהנחיית פרופ' סטיב רוזן‪ ,‬פרופ' עפר מרדר ויעוץ מדעי‬ ‫‪ 2‬תודה מיוחדת לס' רוזן‪ ,‬ע' מרדר‪ ,‬ס' ויינר‪ ,‬מ' גודר־‬ ‫של פרופ' סטיב וינר‪.‬‬ ‫גולדברגר וי' גלעד על הערות ורעיונות לטובת ביצוע‬ ‫‪ 1‬שטח ‪ I‬באתר יפתחאל נחפר במהלך שתי עונות חפירה‬ ‫מבחן הפיילוט‪ .‬המחבר גם מודה לס' קולושב וד'‬ ‫בין השנים ‪ 2008-2007‬על־ידי ח' חלאילה‪ ,‬י' מילבסקי‬ ‫מוגילאנסקי ממרכז ננו באוניברסיטת בן־גוריון בנגב על‬ ‫ונ' גצוב‪ .‬השכבה התחתונה בשטח חפירה זה תוארכה‬ ‫התמיכה הטכנית בהפעלת המכשור האנאליטי‪.‬‬ ‫לתקופה הניאוליתית הקדם־קראמית ב' התיכונה (‪10,100-‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Collins and Fenwick 1974‬‬ ‫‪Ahler 1983‬‬ ‫‪M. Collins and J. Fenwick, “Heat Treating of Chert:‬‬ ‫‪S.A. Ahler, “Heat Treatment of Knife River Flint”,‬‬ ‫‪Methods of Interpretation and their Application”,‬‬ ‫‪Lithic Technology 12/1: 1–8.‬‬ ‫‪Plains Anthropologist 19/64: 134–145.‬‬ ‫‪Barzilai 2009‬‬ ‫‪Crabtree Butler 1964‬‬ ‫‪O. Barzilai, Social Complexity in the Southern‬‬ ‫‪D.E. Crabtree and B.R. Butler, “Notes on Experiment‬‬ ‫‪Levantine PPNB as Reflected through Lithic‬‬ ‫‪in Flint Knapping. 1: Heat Treatment of Silica‬‬ ‫‪Studies: the Bidirectional Blade Industries.‬‬ ‫‪Materials”, Tebiwa 7/3: 1–6.‬‬ ‫‪PhD thesis. Hebrew University of Jerusalem,‬‬ ‫‪Davidson 2012‬‬ ‫‪Jerusalem.‬‬ ‫‪A. Davidson, “Appendix 3.1: Technological‬‬ ‫‪Bordes 1969‬‬ ‫‪Observations”, in Y. Garfinkel et al. (eds.), The‬‬ ‫‪F. Bordes, “Traitement thermique du silex au‬‬ ‫‪Pre-Pottery Neolithic B Village of Yiftahel: The‬‬ ‫‪Solutréen”, Bulletin de la Société préhistorique‬‬ ‫–‪1980s and 1990s Excavations, Berlin, pp. 94‬‬ ‫‪française. Comptes rendus des séances‬‬ ‫‪96.‬‬ ‫‪mensuelles 66/7: 197.‬‬ ‫‪Delage and Sunseri 2004‬‬ ‫‪Bustos-Pérez and Preysler 2016‬‬ ‫‪C. Delage and J. Sunseri, “Lithic Heat Treatment in the‬‬ ‫‪G. Bustos-Pérez and J.B. Preysler, “Preliminary‬‬ ‫‪Late Epipalaeolithic of Southern Levant: Critical‬‬ ‫‪Experimental Insights into Deferential Heat‬‬ ‫‪Review of the Evidence”, Lithic Technology‬‬ ‫‪Impact among Lithic Artifacts”, Journal of Lithic‬‬ ‫‪29/2: 161–173.‬‬ ‫‪Studies 3/2: 1–18.‬‬ 111 ‫שאלת חימום הצור בתקופה הניאוליתית‬ Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Domanski and Webb 1992 Near East, Barcelona, pp. 219–230. M. Domanski and J. Webb, “Effect of Heat Treatment Kononenko et al. 1998 on Siliceous Rocks Used in Prehistoric Lithic A.V. Kononenko, N.A. Kononenko and H. Kajiwara, Technology”, JAS 19/6: 601–614. “Implications of Heat Treatment Experiments on Domanski and Webb 2007 Lithic Materials from the Zerkalnaya River Basin M. Domanski and J. Webb 2007, “A Review of Heat in the Russian Far East”, Proceedings of the Treatment Research”, Lithic Technology 32/2: Society for California Archaeology 11:19–25. 153–194. Levy 1983 Domanski et al. 1994 Y. Levy, Shefar’am Geological Map. Geological M. Domanski, J. Webb and J. Boland, “Mechanical Survey of Israel, Jerusalem. Properties of Stone Artefact Materials and the Marder et al. 2012 Effect of Heat Treatment”, Archaeometry 36/2: O. Marder, H. Khalaily and I. Milevski, “The Lithic 177–208. Industry of Area E.”, in Y. Garfinkel et al. (eds.), Eames 1915 The Pre-Pottery Neolithic B Village of Yiftahel: F. Eames, “The Fashioning of Flint”, Ontario The 1980s and 1990s Excavations, Berlin, pp. Provincial Museum Reports 27: 63–70. 155–187. Edwards and Edwards 1990 Mercieca 2000 P.C. Edwards and I.W. Edwards, “Heat Treatment of A. Mercieca, “Burnt and Broken: An Experimental Chert in the Natufian Period”, Mediterranean Study of Heat Fracturing in Silcrete”, Australian Archaeology 3: 1–5. Archaeology 51: 40–47. Ellis 1965 Milevski et al. 2008 H.H. Ellis, Flint-Working Techniques of the American I. Milevski, H. Khalaily, N. Getzov and I. Hershkovitz, Indians: An Experimental Study, Columbus. “The Plastered Skulls and other PPNB Finds from Frick et al. 2012 Yiftahel, Lower Galilee (Israel)”, Paléorient J.A. Frick, C.T. Hoyer, K. Herkert and H. Floss, 34/2: 37–46. “Comparative Heating Experiments on Flint Miller 1897 from the Côte Chalonnaise, Burgundy, France”, M.L. Miller, “The So-Called California “Diggers””, Anthropologie L/3: 295–321. Popular Science Monthly 50: 201–214. Goder-Goldberger et al. 2017 Monnier 2018 M. Goder-Goldberger, S. Weiner, O. Barzilai and G.F. Monnier, “A Review of Infrared Spectroscopy E. Boaretto, “Heating of flint artifacts from the in Microarchaeology: Methods, Applications, site of Boker Tachtit (Israel) was not detected and Recent Trends”, Journal of Archaeological using FTIR peak broadening”, Journal of Science Reports (in press). Archaeological Science: Reports 12: 173–182. Nadel 1989 Inizan et al. 1999 D. Nadel, “Flint Heat Treatment at the Beginning M.L. Inizan, M. Reduron-Ballinger, H. Roche, and of the Neolithic Period in the Levant”, JIPS 22: J. Tixier, Technology and Terminology of Flaked 61*–67*. Stone, Nanterre. Olausson and Larsson 1982 Khalaily 2006 D.S. Olausson and L. Larsson, “Testing for the M. Khalaily, Lithic Traditions during the Late Pre- Presence of Thermal Pretreatment of Flint in Pottery Neolithic B and the Question of the the Mesolithic and Neolithic of Sweden”, JAS 9: Pre-Pottery Neolithic C in the Southern Levant. 275–285. PhD thesis. Ben-Gurion University of the Negev, Patterson 1995 Beer-Sheva (Hebrew). L.W. Patterson, “Thermal Damage of Chert”, Lithic Khalaily et al. 2013 Technology 20/1: 72–80. H. Khalaily, I. Milevski and O. Barzilai, “Caching Pavlish and Sheppard 1983 and Depositing in the Pre-Pottery Neolithic B of L. Pavlish and P. Sheppard, “Thermoluminescent Yiftahel, Israel”, in F. Borrell, J.J. Ibañez and M. Determination of Paleoindian Heat Treatment Molist (eds.), Stone Tools in Transition: From ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 112 of Flint and Other Silica Rocks: New Non- in Ontario, Canada”, American Antiquity 48/4: Destructive Method Applied To Heat-Treated 793–799. Flint from the Neolithic Chassey Culture, Purdy 1974 Southern France”, Archaeometry 55/5: 794–805. B.A. Purdy, “Investigation Concerning the Thermal Schmidt et al. 2013 Alteration of Silica Minerals: An Archaeological P. Schmidt, G. Porraz, A. Slodczyk, L. Bellot-gurlet, Approach”, Tebiwa 17/1: 37–66. W. Archer and C.E. Miller, “Heat Treatment in the Quintero 2010 South African Middle Stone Age: Temperature L. Quintero, Evolution of Lithic Economies in the Induced Transformations of Silcrete and their Levantine Neolithic. Development and Demise Technological Implications”, JAS 40: 3519– of Naviform Core Technology as Seen from ’Ain 3531. Ghazal, Berlin. Schumacher 1877 Regev et al. 2010 P. Schumacher, “Methods of Making Stone Weapons”, L. Regev, K.M. Poduska, L. Addadi, S. Weiner and Geographical and Geological Survey Bulletin 3: E. Boaretto, “Distinguishing between Calcites 547–549. Formed by Different Mechanisms Using Infrared Sunseri and Delage 2016 Spectrometry: Archaeological Applications”, J.U. Sunseri and C. Delage, “The Color of JAS 37: 3022–3029. Transformation: Investigations into Heat Richter et al. 2011 Treatment of Natufian Artifacts from Hayonim D. Richter, N. Alperson-Afil and N. Goren-Inbar, Terrace (Israel)”, Mediterranean Archaeology “Employing TL Methods for the Verification of and Archaeometry 16/3/: 51–64. Macroscopically Determined Heat Alteration Toyoda et al. 1993 of Flint Artifacts from Palaeolithic Contexts”, S. Toyoda, M. Ikeya, R.C. Dunnell and P.T. Archaeometry 53/4: 842–857. McCutcheon, “The Use of Electron Spin Rowney and White 1997 Resonance (ESR) for the Determination of M. Rowney and J. White, “Detecting Heat Treatment Prehistoric Lithic Heat Treatment”, Applied on Silcrete: Experiments with Methods”, JAS Radiation and Isotopes 44/1-2: 227–231. 24/7: 649–657. Weiner et al. 2015 Schmidt 2014 S. Weiner, V. Brumfeld, O. Marder and O. Barzilai, P. Schmidt, “What Causes Failure (Overheating) “Heating of Flint Debitage from Upper during Lithic Heat Treatment”, Archaeological Palaeolithic Contexts at Manot Cave, Israel: and Anthropological Sciences 6: 107–112. Changes in Atomic Organization Due to Heating Schmidt and Fröhlich 2011 Using Infrared Spectroscopy”, JAS 54: 45–53. P. Schmidt and F. Fröhlich, “Temperature Dependent Weymouth and Mandeville 1975 Crystallographic Transformations in Chalcedony, J. Weymouth and M. Mandeville, “An X-Ray SiO2, assessed in Mid Infrared Spectroscopy”, Diffraction Study of Heat-Treated Chert and Its Spectrochimica Acta Part A 78: 1476–1481. Archaeological Implications”, Archaeometry Schmidt et al. 2012 17/1: 61–67. P. Schmidt, V. Léa, Ph. Sciau and F. Fröhlich, “Detecting and Quantifying Heat Treatment ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‬ ‫בנחל אפעה‪ ,‬הר הנגב‬ ‫יעקב ורדי רשות העתיקות אליזבטה בוארטו מכון ויצמן ולנטינה קרקוטה אוניברסיטת סלנטו‪-‬לצ'ה‬ ‫פראן בורל המועצה העליונה למחקר ומדע של ספרד‬ ‫(‪ ,)foraging‬על־ידי לקט וציד (‪;Goring-Morris 1993‬‬ ‫מבוא‬ ‫בר־יוסף תשמ"א; ‪ .)Bar-Yosef 1984‬עדות מרכזית‬ ‫התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‪ ,‬הנמשכת‬ ‫לניהול כלכלה מבוססת חקלאות הינה מציאת להבי‬ ‫אלפי שנים למן האלף האחד־עשר ועד לתחילת האלף‬ ‫מגל בתדירות גבוהה‪ .‬להבי המגל‪ ,‬שהופיעו לראשונה‬ ‫השביעי לפסה"נ‪ ,‬ניתנת להגדרה כעידן של תמורות‬ ‫בשלהי תקופת האבן ככלי חיתוך ועיבוד של חומר‬ ‫בכלכלת הקיום האנושית‪ .‬שינויים אלה ניכרים‬ ‫צמחי‪ ,‬הופכים לאחת התופעות הבולטות בממצא של‬ ‫בשרידי התרבות החומרית באזור הסהר הפורה בכלל‪,‬‬ ‫התקופה הניאוליתית ואילך‪ ,‬אז שימשו ככלי קציר‪.‬‬ ‫ובדרום הלבאנט בפרט‪ .‬באזורים הים תיכוניים בעיקר‪,‬‬ ‫כלים אלה נפוצים באתרים ים־תיכוניים מראשית‬ ‫התקיימו בפרק זמן זה כפרים ואתרי יישוב ששטחם‬ ‫התקופה הניאוליתית ועד לתום השימוש בהם בתקופת‬ ‫רב‪ ,‬והתפתחו תעשיות מתמחות במגוון תחומים‪.‬‬ ‫הברזל‪ ,‬ומהווים הוכחה ברורה לקיומה של כלכלת קיום‬ ‫כלכלת הקיום‪ ,‬שהייתה מבוססת בשלהי תקופת האבן‬ ‫מבוססת חקלאות‪ .‬כלים אלה נעדרים כמעט לחלוטין‬ ‫(או התקופה האפיפליאוליתית) על ציד ועל לקט‪ ,‬כללה‬ ‫מאתרי הנגב‪ .‬במקרים הבודדים בהם נמצאו להבי מגל‪,‬‬ ‫באזורים הללו‪ ,‬החל מן התקופה הניאוליתית הקדם‬ ‫תדירותם זעומה‪ ,‬וסביר גם כי מאפייניהם הבולטים‬ ‫קיראמית א'‪ ,‬מרכיב משמעותי המבוסס על אורח‬ ‫נוצרו בעת עיבוד חומר צמחי כלשהו ולאו דווקא‬ ‫חיים חקלאי (‪Belfer-Cohen and Goring-Morries‬‬ ‫בעת הקציר‪ .‬הפער בתדירות להבי המגל בין האזורים‬ ‫‪ .)2011‬מבני היישובים הללו כללו שימוש נרחב בבנייה‬ ‫הים־תיכוניים (צפונית לבקעת באר־שבע) ובין אזורי‬ ‫רבועה באופן כמעט מוחלט‪ ,‬ולעיתים מזומנות רצפות‬ ‫המדבר (דרומית לבקעת באר־שבע)‪ ,‬קיים גם בתקופות‬ ‫המבנים כוסו בטיח‪ ,‬שהפקתו הצריכה מאמץ רב‬ ‫מאוחרות לתקופה הניאוליתית (‪.)Rosen 1997, 2017‬‬ ‫וניצול כמות אדירה של חומרי בעירה‪ .‬באזורי המדבר‪,‬‬ ‫ניתן אם כן לומר‪ ,‬שחלק ניכר מן ההבדלים בכלכלת‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬תועדו אתרים קטנים ומבודדים ששטחם‬ ‫הקיום בין אזורי המזרע והישימון ניכרים לראשונה‬ ‫מצומצם לאין שיעור ממקביליהם הצפוניים‪ .‬בחלק מן‬ ‫בתרבות החומרית כבר במהלך התקופה הניאוליתית‬ ‫האתרים הללו נמצאו שרידי מבנים‪ ,‬ולעיתים האתרים‬ ‫הקדם־קיראמית ב'‪ .‬באתרים המצויים באזורי המדבר‬ ‫זוהו לפי פיזורי תעשיית כלי צור בלבד‪ .‬על־פי הממצא‬ ‫הצחיחים‪ ,‬תדירות הימצאות ראשי החץ גבוהה מאד‬ ‫שתועד באתרי התקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית‬ ‫ותדירות להבי המגל זניחה עד לא קיימת (‪Ronen et‬‬ ‫ב' בנגב‪ ,‬ניתן לומר בהכללה כי לא עסקו באזורי‬ ‫‪al. 2001; Gopher et al. 1994; Gopher and Goring-‬‬ ‫המדבר הצחיחים בחקלאות‪ .‬כלכלת הקיום בתקופה‬ ‫‪.)Morris 1998‬‬ ‫זו באזורי המדבר התבססה בזמן זה על שיחור מזון‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪114‬‬ ‫‪ 1‬אתרים ניאוליתיים מדרום הלבאנט‬ ‫‪115‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫החומרי שיתגלה באתר נחל אפעה‪ ,‬ויעיד מצד אחד‬ ‫לאחרונה החל פרוייקט שמטרתו לחקור את החברות‬ ‫על המכלול שאליו השתייכו שוכני האתר‪ ,‬ומצד שני‬ ‫הניאוליתיות שהתקיימו באזורי המדבר במהלך‬ ‫על טיב הקשרים שניהלו יושבי האתר עם אוכלוסיות‬ ‫הרצף הניאוליתי‪ .‬מוקד המחקר הינו תיעוד העדויות‬ ‫שחיו באזורים אחרים‪.‬‬ ‫לתהליכים שהתקיימו באזור הנגב במהלך התקופה‬ ‫הניאוליתית‪ ,‬מראשיתה ועד לשלב שבו אומץ אורח‬ ‫תולדות המחקר באתר נחל אפעה ותיאור האתר‬ ‫חיים חדש המבוסס על כלכלת קיום שלא נודעה קודם‬ ‫אתר נחל אפעה (נ"צ ‪ )554100-214200‬התגלה בשנת‬ ‫לכן באזורי המדבר (באזורים אלו נמשכה למעשה‬ ‫‪ 1984‬במסגרת סקר החרום בנגב על־ידי י' ישראל וד'‬ ‫כלכלת הקיום של שלהי תקופת האבן‪ ,‬המבוססת‬ ‫נחליאלי‪ .‬לאחר גילויו‪ ,‬האתר תואר לראשונה על־‬ ‫כאמור על ציד ולקט‪ ,‬עד כמעט סופה של התקופה‬ ‫ידי ר' כהן (תש"ס)‪ .‬כהן ציין כי באתר ישנם שרידי‬ ‫הניאוליתית הקראמית)‪ :‬כלכלת הקיום הפסטורלית‬ ‫יישוב מן התקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית‬ ‫(‪.)Rosen 2013, 2017‬‬ ‫ב' וכן קומפלקס מתקופת הברונזה הקדומה (שם)‪.‬‬ ‫בזמן זה המחקר מתמקד באזור הממוקם ממזרח‬ ‫בדיווחו הוא מונה ‪ 15‬מבנים מעוגלים‪ ,‬שתוארכו‬ ‫לדימונה ודרומית למדבר יהודה‪ .‬סביבה זו לא‬ ‫לתקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית על־פי‬ ‫נחקרה עד כה באופן מדוקדק‪ ,‬ביחס לאזורים אחרים‬ ‫הממצא‪ .‬הוא מציין כי הקירות המזרחיים של חלק‬ ‫בישראל בכלל ובנגב בפרט‪ .‬כשלב ראשון במחקר‬ ‫מן המבנים הממוקמים על המדרון‪ ,‬התפרקו ונסחפו‪,‬‬ ‫המשותף‪ ,‬אותו מוביל צוות בין־לאומי ישראלי‬ ‫ובתוכם נמצאו שכבות אפר בהן זוהו ראשי חץ‬ ‫וספרדי בראשות יעקב ורדי (רשות העתיקות) ופראן‬ ‫אופייניים לתקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית‪.‬‬ ‫בורל (‪ ,)CSIC‬הוחלט על ביצוע חפירה ארכיאולוגית‬ ‫בחלקו המזרחי של האתר‪ ,‬בו שיפוע המדרון מתון‬ ‫באתר נחל אפעה‪ ,‬הממוקם לא רחוק מממשית (בין‬ ‫יותר‪ ,‬נתגלה מתחם גדול הכולל גדרה ומבני מגורים‪,‬‬ ‫דימונה לים המלח; איור ‪ .)1‬באתר‪ ,‬כפר מן התקופה‬ ‫שתוארכו על־ידי כהן לתקופת הברונזה הקדומה‬ ‫הניאוליתית הקדם־קיראמית ב'‪ ,‬נערכו עד כה שתי‬ ‫(שם)‪ .‬האתר שוכן על גדת נחל אפעה שעל שמו הוא‬ ‫עונות חפירה (‪ .)2016-2015‬מלבד אתר נחל אפעה‪,‬‬ ‫נקרא‪ .‬רוב האתר ממוקם על מדרון אחת מן הגבעות‬ ‫שהיה ידוע אמנם שנים רבות אך לא נערכה בו‬ ‫של הר אפעה (מפנה מזרחי של קמר חתירה)‪ .‬חלקו‬ ‫חפירה מדעית‪ ,‬נחקרה בסביבה הקרובה לאתר נקודה‬ ‫הנמוך של האתר ממוקם בשולי המדרון‪ ,‬על טראסה‬ ‫אחת בלבד‪ ,‬מערת נחל חימר — אתר פולחן ייחודי‬ ‫הגובלת באפיק הנחל‪ .‬מרבית הרוחות הנושבות‬ ‫הנבדל מאתרי מגורים רגילים (‪Bar-Yosef and Alon‬‬ ‫במישור רותם הן צפוניות־מערביות ולפיכך מיקום‬ ‫‪ )1988‬ואיננו מעיד על סביבתו הקרובה כלל‪ .‬האיזור‬ ‫האתר מגן על מבני היישוב‪ .‬כמו כן‪ ,‬זווית המדרון‬ ‫בו ממוקם אתר נחל אפעה מצוי בין אזורים שתועדו‬ ‫ומיקום החלק המרכזי של האתר בין שני ערוצי הנחל‬ ‫בהם‪ ,‬במסגרת מחקרים קודמים‪ ,‬אתרי יישוב מן‬ ‫המשניים‪ ,‬סייע בניקוז המים מן השלוחה שעליה‬ ‫התקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית ב'‪ .‬בהם‪,‬‬ ‫נבנה האתר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬מכלול האתרים של דרום ירדן ומכלול אתרי‬ ‫בבדיקתנו הסתבר כי מעבר לאומדן שציין כהן‪,‬‬ ‫הנגב (הר הנגב ומערב הנגב) הממוקמים מערבית‬ ‫לפיו הוא מנה באתר ‪ 15‬מבנים‪ ,‬למעשה ישנם‬ ‫אליו‪ .‬הוא ממוקם לא הרחק מגבולו הדרומי של אזור‬ ‫באתר עשרות מבנים מעוגלים‪ ,‬שנבנו כנגד המדרון‪,‬‬ ‫האקלים הים־תיכוני — איזור ההר (‪,)Barzilai 2010‬‬ ‫חלקם על טראסה קטנה הצופה לנחל‪ .‬הנדבך העליון‬ ‫ומצוי בתווך בין סביבות שונות שנמצאה בהן תרבות‬ ‫של חלק מן המבנים נראה בפני השטח‪ .‬את שטח‬ ‫חומרית שונה‪ .‬לאור מיקומו הייחודי קיימת ציפיה‬ ‫האתר חוצים שני יובלים משניים של נחל אפעה‪,‬‬ ‫כי אותו ממשק בין האזורים השונים ישתקף בממצא‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪116‬‬ ‫בור בדיקה סמוך לקיר הגדרה‪ .‬הממצא מן החפירה‬ ‫שבכל אחד מהם ישנם גבים‪ ,‬ומשני צדי האפיקים‬ ‫כולל שברי פערור אופייני‪ ,‬וכן תעשיית צור נתזית‬ ‫הוקמו מבני מגורים‪ .‬מבנה הגדרה הטיפוסי לתקופת‬ ‫ומגרד לוחי אופייני לתקופת הברונזה הקדומה‪.‬‬ ‫הברונזה הקדומה‪ ,‬שזוהה על ידי כהן (ראה לעיל)‪,‬‬ ‫ממצא נוסף מתקופה זו נאסף על־ידי כהן (תש"ס)‪.‬‬ ‫נבדק בעונת החפירות הראשונה (‪ )2015‬ונפתח בו‬ ‫‪ 2‬מבנים ‪ 1‬ו –‪( 2‬חפירתו של מבנה ‪ ,2‬משמאל‪ ,‬לא הושלמה)‬ ‫‪117‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫עשבונית‪ .‬נתונים אלה הופכים את אזור נחל אפעה‬ ‫במהלך החפירות בנחל אפעה הבחנו בראשי קירות‪,‬‬ ‫ומישור רותם‪ ,‬ואת מישור ימין בכלל‪ ,‬לאזורים‬ ‫השייכים‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬לתקופה הניאוליתית הקדם־‬ ‫עדיפים עבור מיני בעלי־חיים שהתקיימו באזור‬ ‫קיראמית ב'‪ ,‬בדומה למבנים שנחפרו על־ידינו בקצה‬ ‫בעבר‪ ,‬כגון היען‪ ,‬וכן בעלי־חיים הנפוצים באזור זה‬ ‫היישוב המערבי‪ ,‬במעלה המדרון‪ .‬נראה כי מבני‬ ‫כיום‪ ,‬כגון הצבי הארץ ישראלי (‪,)Gazella gazelle‬‬ ‫תקופת הברונזה הוקמו על גבי הטראסה‪ ,‬מעל לשרידי‬ ‫צבי המדבר (‪ )Gazella Dorcas‬וכן מינים קטנים‬ ‫מבנים מן התקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית ב'‪.‬‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫החפירה הארכיאולוגית‪ :‬בשתי עונות חפירה‬ ‫סביבת האתר‬ ‫קצרות שנוהלו בשנים ‪ 2015‬ו־‪G-93/2016,( 2016‬‬ ‫אתר נחל אפעה ממוקם על מדרון בחלק המזרחי של‬ ‫‪ )G-85/2015‬נחפרו שני מבנים סמוכים הממוקמים‬ ‫רכס חתירה‪ ,‬אזור הרי אפעה‪ ,‬ברום של ‪ 320‬מ' מעל‬ ‫במעלה המדרון בקצה הצפוני‪-‬מערבי של האתר‬ ‫פני הים‪ .‬בסמוך לאתר עובר אפיקו של נחל אפעה‬ ‫ובסמיכות לערוץ נחל התוחם את חלקו המרכזי‪.‬‬ ‫(ואדי פאעי בערבית)‪ ,‬יובל משני של נחל חימר‬ ‫מבנה ‪( 1‬איורים ‪ 2‬ו־‪ )3‬נבנה מלוחות סלע שהושגו‬ ‫המרוחק ‪ 11‬קילומטרים צפונית לאתר‪ .‬מישור רותם‬ ‫בקרבת מקום‪ .‬גובה השתמרות הקירות בחלק הדרומי‬ ‫אליו צופה האתר הינו חלק מקער (סינקלינה) ימין‬ ‫והמערבי של מבנה ‪ 1‬הצמוד למדרון‪ ,‬עומד על ‪-80‬‬ ‫רותם‪ .‬האתר ממוקם כיום בשולי אזור המפעלים‬ ‫‪ 90‬ס"מ‪ .‬החלק הצפוני והחלק המזרחי השתמרו פחות‬ ‫ומחוץ לשמורת הרי אפעה‪ .‬ממוצע המשקעים באזור‬ ‫בשל סחף‪ .‬הבניה נעשתה מלוחות סלע ומאבני שדה‬ ‫הוא כ־‪ 70‬מ"מ‪ .‬בסמוך לאתר‪ ,‬במספר מקומות‬ ‫גדולות שביניהן מילוי עפר ואבני שדה קטנות‪ .‬הנדבך‬ ‫לאורך נחל אפעה‪ ,‬ישנם גבים המתמלאים בכל שנה‬ ‫התחתון של קיר המבנה נבנה בקפידה מלוחות סלע‬ ‫במי שטפונות‪ .‬מקור מים זה נותר זמין במשך מספר‬ ‫שנחצבו לגודל אחיד והונחו על גבי הסלע‪ .‬מעליהם‬ ‫שבועות‪ ,‬עד לראשית הקיץ‪ .‬כארבעה קילומטרים‬ ‫הונח נדבך נוסף של אבני שדה גדולות שהונחו לרוחב‪.‬‬ ‫דרומית־מערבית לאתר מפכה "קטר פאעי"‪ ,‬מעיין‬ ‫ממדי האבנים שהרכיבו את הנדבך השני אחידים‬ ‫עונתי הממוקם בהרי אפעה‪ .‬במרחק דומה לכיוון‬ ‫פחות‪ .‬חלק מלוחות הסלע נמצאו כשהם נוטים לכיוון‬ ‫צפון ממוקם מעיין קטן אחר‪ ,‬הנקרא עין חלמונית‪.‬‬ ‫מרכז המבנה ונראה שהם קרסו לתוכו לאחר נטישת‬ ‫שטחו הכולל של קער ימין־רותם הוא ‪ 100‬קמ"ר‪.‬‬ ‫האתר (לוחות הסלע נמצאו כשהם שעונים על שכבת‬ ‫התצורה הגיאולוגית במקום היא תצורת חצבה‬ ‫מילוי ומעליהם שכבת סחף נוספת)‪ .‬לאחר הנטישה‪,‬‬ ‫הכוללת בחלקה העליון שכבות עשירות במיוחד‬ ‫המבנים התמלאו בסחף‪ .‬למעט קונכיה ימית אחת‬ ‫בחול שהורבד בתקופת המיוקן (;‪Hetz et al. 2009‬‬ ‫ומעט נתזים ולהבי צור‪ ,‬שכבת המילוי היתה סטרילית‬ ‫‪ .)Calvo and Bartov 2001‬שכבת החול בתצורת‬ ‫ברובה וכללה‪ ,‬מלבד הסחף שהצטבר‪ ,‬כמות רבה של‬ ‫חצבה מסייעת לחלחול המים ולתמיכה בסביבת‬ ‫קונכיות שבלולים שהובאו לשם ככל הנראה על־‬ ‫צומח מגוונת סמוך לגדות אפיק נחל אפעה‪ .‬במקום‬ ‫ידי מכרסמים‪ ,‬לאחר שנעזב האתר‪ .‬מתחת לשכבות‬ ‫ניתן למצוא מינים אופייניים לסביבת הצומח‬ ‫המילוי נחפר מפלס חיים הממוקם מעל לריצוף‪,‬‬ ‫הסהרו־ערבית וכן לסביבה אירנו־טוראנית‪ .‬בקרבת‬ ‫שעוביו כעשרה ס"מ‪ .‬מפלס זה בעל גוון אפור כהה‬ ‫האתר מצויים למשל רותם (‪ )Retama raetem‬ומלוח‬ ‫והוא עשיר בחומר אורגני‪ .‬בין היתר נתגלו במפלס‬ ‫קיפח (‪ .)Atriplex halimus‬כמו כן‪ ,‬ישנם מיני צמחים‬ ‫זה מאות שברי פחם‪ .‬שכבה זו קיימת ברוב שטחו של‬ ‫אופייניים לסביבה ים תיכונית כגון כתלה חריפה‬ ‫המבנה‪ ,‬ואולם בקצהו הצפוני נראה שהיא דלה יותר‬ ‫(‪ .)Chiliadenus iphionoides‬בעונת החורף ועד לסוף‬ ‫מכיוון שחלק זה נפגע בתהליכים בתר־הרבדתיים‪ .‬על‬ ‫האביב גדות נחל אפעה מכוסות בשפע של צמחיה‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪118‬‬ ‫אבני שדה קטנות שעמן ייצבו אותם‪ .‬נראה כי לאחר‬ ‫הרצפה נמצאה קונכיית ‪ Cardium‬שמקורה באזור הים‬ ‫סידור האבנים והצבת הלוחות‪ ,‬השתמשו בעפר כדי‬ ‫התיכון‪ .‬כמו כן‪ ,‬נתגלה ריכוז של ארבע מקבות אבן‬ ‫לחזק את ייצוב הלוחות‪ .‬הצבת הלוחות בסמוך לקיר‬ ‫וראש חץ מעוצב בשברור לחץ מצור איכותי שמרקמו‬ ‫המבנה יצרה פינה תחומה משלושה כיוונים (איור ‪.)3‬‬ ‫חלק וצבעו בז'־ורדרד‪ .‬על הרצפה הונחה אבן שחיקה‬ ‫מתקנים דומים נמצאו באתר הניאוליתי של נחל רעואל‪,‬‬ ‫גדולה‪ .‬מתחת לבסיס אבן השחיקה הונחו שני חלוקים‪,‬‬ ‫שם הם מכונים סדנים (‪ .)Ronen et al. 2001‬מטרת‬ ‫ככל הנראה כדי לקבע אותה‪.‬‬ ‫הבנייה לא ברורה‪ ,‬ויתכן שמדובר במחסן ביתי‪.‬‬ ‫בסמיכות למרכז המבנה נבנה מתקן (אולי מוקד?‪ ,‬איור‬ ‫למרות שצד המבנה המזרחי והצפוני סחופים‪ ,‬חלק‬ ‫‪ .)4‬ממדי המתקן ‪ 40×60‬ס"מ ועומקו ‪ 15‬ס"מ‪ .‬המתקן‬ ‫מהנדבך התחתון אותר ונמצא מפתן הכניסה למבנה‪,‬‬ ‫בנוי ברובו מאבני שדה בגודל בינוני‪ ,‬חלקן שברי לוחות‬ ‫התואם בגובהו לרצפה‪ .‬הכניסה מורכבת משתי אבני‬ ‫סלע‪ ,‬שננעצו והוצבו על קצן הצר‪ .‬אחת האבנים‬ ‫שדה גדולות שבצידן שני שברי לוחות סלע שהונחו‬ ‫שבהיקף המתקן היא אבן שחיקה‪ .‬מהות המתקן אינה‬ ‫על הצד הצר‪ .‬רוחב הכניסה כחצי מטר‪.‬‬ ‫ברורה — לא נתגלה בו פחם וככל הנראה הוא לא שימש‬ ‫במבנה נתגלתה רצפה עשויה מלוחות סלע (איור ‪.)3‬‬ ‫כמוקד‪ ,‬אולם יתכן ששימש לאחסון‪ .‬ליד המתקן נמצאו‬ ‫ריצוף זה מכסה כמעט את כל המחצית המערבית של‬ ‫קערת אבן‪ ,‬מקבת בודדת ושבר של אגן אבן‪ .‬כחצי מטר‬ ‫שטח המבנה (שטח של ‪ 4-3.5‬מ"ר)‪ .‬בחציו המזרחי‬ ‫דרומית לאותו מתקן נחשפו שני לוחות אבן טרפזיים‬ ‫של המבנה‪ ,‬הרצפה עשויה אדמה מהודקת‪ .‬ייתכן‬ ‫שהוצבו במאונך האחד ליד השני‪ ,‬בציר מזרח‪-‬צפון‪-‬‬ ‫שהריצוף בחצי מן המבנה נעקר ונעשה בו שימוש‬ ‫מזרח‪ .‬גובהו של אחד מן הלוחות הוא ‪ 70‬ס"מ ושל השני‬ ‫במבנים אחרים‪ .‬על רצפת המבנה נמצא ריכוז גדול‬ ‫‪ 40‬ס"מ‪ .‬בבסיס הלוחות‪ ,‬הסמוך לסלע האם‪ ,‬נמצאו‬ ‫‪ 3‬מבנה ‪( 1‬צילום‪ :‬פ' בורל)‬ ‫‪119‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫נוספים שנסמכים למבנה ‪ .1‬עם זאת‪ ,‬השלב הראשוני‬ ‫של גושי פחם‪ ,‬ייתכן שמקורם במוקד גדול שהיה על‬ ‫בו מצויה החפירה אינו מאפשר תובנות נוספות‬ ‫הרצפה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דגם פיזור הפחמים יכול להעיד‬ ‫באשר למהותם‪ .‬דרומית למבנה ‪ 1‬נערכה חפירה‬ ‫על שריפה של כמות גדולה של חומר אורגני‪ ,‬וייתכן‬ ‫במבנה נוסף‪ ,‬ובתווך שבין המבנים נחשף הנדבך‬ ‫שמדובר בשריפה של הגג בעת הנטישה או לאחריה‪.‬‬ ‫העליון של כמה מתקנים שמהותם תתברר‪ ,‬בתקווה‪,‬‬ ‫במקומות שבהם לא נמצאו לוחות סלע ששימשו‬ ‫בעונת החפירות הקרובה‪.‬‬ ‫לריצוף‪ ,‬נחפרה שכבת האדמה ונמצאו שברי פחמים‪,‬‬ ‫זרע של רותם (‪ )Retama raetem‬וגם קונכיה ימית‪.‬‬ ‫מבנה ‪2‬‬ ‫במקומות בהם נחשף הסלע‪ ,‬נמצא כי חלקו שרוף‪.‬‬ ‫החפירה במבנה ‪ 2‬נערכה בעונת החפירות השניה‬ ‫במקומות מסויימים בסלע‪ ,‬שנחשפו בחפירה‪ ,‬ישנם‬ ‫(בשנת ‪ .)2016‬מבנה מספר ‪ 2‬ממוקם ‪ 2.5‬מ' דרומית‬ ‫סימני חציבה מלווים בנתזי גיר ושברי לוחות סלע‪.‬‬ ‫למבנה מספר ‪( 1‬איור ‪ .)5 ,2‬כאמור‪ ,‬התווך שבין שני‬ ‫נראה כי מדובר בהכנה שנעשתה לפני התקנת‬ ‫המבנים טרם נחפר עד לסלע ולא ברור כיצד נעשה‬ ‫הרצפה‪ .‬השטח שנמצא מסביב לקיר בפן החיצוני‬ ‫שימוש בחלל זה‪ .‬החפירה באיזור מבנה ‪ 2‬כללה ‪35‬‬ ‫של המבנה‪ ,‬נחפר באופן חלקי‪ .‬מצפון ומדרום למבנה‬ ‫מ"ר‪ .‬שורת אבנים קצרה‪ ,‬חלק מקיר המבנה‪ ,‬היתה‬ ‫החלו להחשף ראשי קירות‪ ,‬ככל הנראה של מבנים‬ ‫‪ 4‬מתקן אבן מבנה ‪ ,1‬אבן שחיקה בסמוך לקנה המידה‪ ,‬בצד שמאל קערית מאבן גיר רכה ולידה מקבת (צילום‪ :‬פ' בורל)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪120‬‬ ‫לעת עתה אין הסבר לקיומם של שני קירות ולא ברור‬ ‫חשופה על פני השטח טרם החפירה‪ .‬במהלך חפירת‬ ‫אם הם שייכים למבנה קדום ולמבנה מאוחר שהוקם‬ ‫קרום הקרקע נחשפו שני קירות קשתיים בנויים‬ ‫בתוך המבנה הקדום‪ ,‬או שלמעשה מדובר בקיר אחד‬ ‫משורה אחת של אבני שדה‪ .‬שתי שורות האבנים‬ ‫עבה למבנה‪ .‬רוב המבנה התמלא לאחר נטישתו‬ ‫מקבילות במידה רבה‪ .‬גודל השטח התחום על־ידי‬ ‫בסחף לס מעורב באבנים קטנות‪ ,‬ובדומה למבנה ‪1‬‬ ‫הקשת הפנימית ‪ 5×4‬מ'‪ ,‬והקיר החיצוני תוחם ‪ 6×5‬מ'‪.‬‬ ‫נמצאו שם קונכיות שבלולים רבות‪ .‬לכיוון מזרח‬ ‫לאחר חשיפת הקירות‪ ,‬החפירה התמקדה בשטח‬ ‫שכבת המילוי דלה יותר‪ .‬במבנה ‪ 2‬לא התגלו אבנים‬ ‫התחום על־ידי הקיר הקשתי הפנימי‪ ,‬במחצית‬ ‫רבות בתוך המילוי‪ ,‬בשונה ממבנה ‪ .1‬ייתכן שבמבנה ‪1‬‬ ‫הצפונית של המבנה‪ .‬מתאר המבנה מעוגל ונוטה‬ ‫נבנה קיר אבן גבוה יותר‪ .‬מתחת לשכבת המילוי נחפר‬ ‫לסגלגל‪ .‬קוטרו הינו ‪ 5‬מ' לערך ומימדו הארוך ביותר‬ ‫מפלס אדמה עשיר בחומר אורגני ובו שברי פחם רבים‬ ‫הינו בציר צפון‪-‬דרום‪ .‬שטח הרצפה במבנה זה הוא‬ ‫וכן כלי צור‪ .‬בתחתית השכבה האורגנית נחשפה רצפה‬ ‫‪ 18‬מ"ר‪ .‬הקירות השתמרו לגובה של עד ‪ 70‬ס"מ‪.‬‬ ‫מאדמה מהודקת שצבעה אפור כהה‪ .‬בחלקו המערבי‬ ‫בדומה למבנה ‪ ,1‬חלקו המזרחי של קיר מבנה ‪ 2‬נסחף‬ ‫של החדר נחשפה הרצפה במצב השתמרות מצויין‬ ‫והתפרק‪ .‬הקיר נבנה מלוחות סלע שביניהם מילוי‬ ‫בשטח של ‪ 4.5‬מ"ר לפחות‪ .‬חלקה העליון של הרצפה‬ ‫אבנים קטנות ואדמה‪ ,‬וניכר כי בדומה למבנה ‪,1‬‬ ‫מהודק מאד‪ ,‬ובכמה מקומות ישנם אזורים בהם‬ ‫הקיר נבנה בקפדנות רבה‪ .‬בניית הקיר התחשבה‬ ‫הרצפה "מוחלקת"‪ ,‬המעידים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על עיצובה‬ ‫במתאר פני השטח — במקומות בהם שיפוע הסלע‬ ‫מחומר לח‪ .‬נראה כי בעת עיצוב הרצפה השתמשו גם‬ ‫חריף יותר‪ ,‬השתמשו באבנים גדולות יחסית‪ ,‬והיכן‬ ‫בחלוקי נחל זעירים‪ .‬ברצפה זוהו כתמים בהירים בכמה‬ ‫שהסלע בולט נעשה שימוש באבני שדה קטנות יותר‪.‬‬ ‫‪ 5‬מבנה ‪( 2‬צילום‪ :‬פ' בורל)‬ ‫‪121‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫המבנים סובבים חצר‪ .‬דגם בנייה כזה מוכר באתרים‬ ‫מקומות‪ ,‬המזכירים במרקמם טיח‪ ,‬אולם כלל לא ברור‬ ‫שהתגלו בדרום הנגב‪ ,‬למשל בנחל רעואל (‪Ronen‬‬ ‫אם זהו אכן המקרה‪ .‬החומר ממנו עוצבה הרצפה ניגש‬ ‫‪ )et al. 2001‬או נחל עישרון (‪Goring-Morris and‬‬ ‫אל הקיר‪ ,‬מכסה את התפר בין הקיר לרצפה‪ ,‬ומכסה‬ ‫‪ .)Gopher 1983‬בואדי פידאן שבדרום ירדן נחפר‬ ‫גם את הסנטימטרים התחתונים של הנדבך‪ .‬חשיפת‬ ‫האתר עין אבו־נוחיילה‪ ,‬הממוקם באיזור בעל‬ ‫הנדבך התחתון של קיר המבנה הראתה כי חלקו‬ ‫צחיחות גבוהה‪ ,‬שלו ארכיטקטורה דומה (‪Henry‬‬ ‫הונח על הרצפה‪ ,‬וחלקו הונח ישירות על גבי סלע‬ ‫‪ .)and Beaver 2014‬ארכיטקטורה דומה תועדה גם‬ ‫האם‪ .‬מספר לוחות אבן נמצאו במצב אופקי על גבי‬ ‫באתר שקרת אל–מסייד הממוקם ברמה הירדנית‬ ‫הרצפה‪ .‬ככל הנראה אלה אבני בנייה שקרסו מן הקיר‪.‬‬ ‫(‪ .)Hoffman-Jensen et al. 2005‬בהר הנגב תועדו‬ ‫על הרצפה שנחשפה בחפירה נמצאו כלי אבן ואבני‬ ‫שרידיו של יישוב כפרי קטן בן התקופה באתר אבו־‬ ‫שחיקה מבולבוסי צור שנאספו מאפיק נחל אפעה וכלי‬ ‫סאלם‪ ,‬הממוקם בהר חריף‪ .‬שם הבנייה מורכבת‬ ‫צור‪ .‬במרכז המבנה נמצא מתקן (לוקוס ‪ )104‬שצורתו‬ ‫ממבנים מעוגלים היוצרים דגם דמוי כוורת (‪Gopher‬‬ ‫מעויינת‪ .‬דפנותיו בנויות משורה אחת של שברי לוחות‬ ‫‪.)and Goring-Morris 1998; Marks and Scott 1976‬‬ ‫אבן שננעצו בקרקע‪ .‬בדומה למתקן במבנה ‪ ,1‬המתקן‬ ‫לא הרחק מהר חריף‪ ,‬מצדו המערבי של הגבול עם‬ ‫לא מוקם במרכז המבנה‪ ,‬אלא קרוב יותר לקיר‪.‬‬ ‫מצרים‪ ,‬התגלה אתר נוסף‪ ,‬עין קדיס ‪ ,I‬שממדיו דומים‬ ‫למרות שרק חלק קטן מן האתר נחפר עד כה‪ ,‬נראה‬ ‫לאלה של האתר בנחל אפעה וייתכן שהוא אף מעט‬ ‫כי בתשתית כל מבנה הותקנה מדרגה שנתמכה‬ ‫גדול יותר‪ .‬גם בעין קדיס התגלו מבנים מעוגלים‪ ,‬אך‬ ‫בלוחות סלע ותוכנה מולא באדמה שאותה פילסו‬ ‫עם זאת‪ ,‬רק טפח מן האתר נחפר והרושם הכללי הוא‬ ‫מעל לאדמה הטבעית‪ ,‬היכן שהיתה כזו‪ ,‬ומעל לסלע‬ ‫שדגם היישוב שם שונה‪.‬‬ ‫היכן שהיה סלע חשוף‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬לעומת הארכיטקטורה הרבועה המאפיינת‬ ‫את התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' באזור‬ ‫ארכיטקטורה ודגם היישוב‬ ‫האקלים הים תיכוני (‪Banning 1998; Belfer-Cohen‬‬ ‫אתר נחל אפעה ממוקם בקרבת אזורים שלהם‬ ‫‪and Goring-Morries 2011; Goring-Morries and‬‬ ‫מאפיינים ייחודיים הניכרים הן בדגם היישוב והן‬ ‫‪ ,)Belfer-Cohen 2013‬באזורי המדבר ניכרת בניית‬ ‫בתרבות החומרית (‪ .)Barzilai 2010‬בהר הנגב‬ ‫מבנים שמתארם מעוגל (‪Banning 1998; Bar-Yosef‬‬ ‫(ראו איור ‪ )1‬תועדו בעיקר אתרי יישוב קטנים‬ ‫‪1981, 1982, 1984; Gopher et al. 1994; Gopher‬‬ ‫הכוללים מבנים בודדים (‪Birkenfeld and Goring-‬‬ ‫‪and Goring-Morris 1998; Goring-Morries and‬‬ ‫‪ ,)Morris 2013; Gopher 2010‬וכפר ששטחו‬ ‫‪ .)Belfer-Cohen 2013‬אחד הגורמים המשמעותיים‬ ‫מוערך בכ־‪ 2000‬מ"ר שהתגלה בעין קדיס (‪Gopher‬‬ ‫בסגנון בנייה כזה‪ ,‬קשור להתאמתו לחברה שחלק‬ ‫‪ .)et al. 1995‬במערב הנגב התגלו אתרי חניה ללא‬ ‫מאורח חייה קשור או כולל נדידה (‪.)Flanery 1972‬‬ ‫ארכיטקטורה‪ ,‬שגודלם אינו עולה על ‪ 200‬מ"ר על־‬ ‫מבנים בעלי מתאר מעוגל קלים לבניה ונוחים יותר‬ ‫פי רוב (‪ .)Barzilai and Goring-Morris 2011‬דגם‬ ‫לקירוי — נתון חשוב לאור מיקום האתר באזור מדברי‬ ‫היישוב וצורת המבנים שהתגלו בנחל אפעה דומים‬ ‫דל באופן יחסי בצומח‪.‬‬ ‫להפליא לאתרים אחרים שנחשפו בישראל‪ ,‬דרום‬ ‫ירדן וסיני‪ .‬ככלל‪ ,‬באתרים המצויים באזורי המדבר‬ ‫מכלול הצור‬ ‫ניכרת בחירה בבנייה מעוגלת‪ .‬באתרים הכוללים‬ ‫ככלל‪ ,‬תעשיית הצור המקומית ניצלה בעיקר את‬ ‫מספר יחידות ארכיטקטוניות‪ ,‬דגם הייישוב מאופיין‬ ‫חומר הגלם המצוי בשפע בנחל אפעה‪ ,‬בולבוסי צור‬ ‫בבנייה עגולה וצפופה‪ ,‬דמויית כוורת‪ ,‬כאשר לעתים‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪122‬‬ ‫המבנים‪ .‬לחסרונם אין לנו תשובה לעת עתה‪ ,‬אך‬ ‫מפוספס בגווני אפור‪ .‬הבולבוסים עטויים בקליפה‬ ‫יתכן שבתוך המבנים שמרו רק חלק מן הפריטים‬ ‫שחורה מחוספסת‪ .‬מעט צור חום בעל גסות גרגר‬ ‫המותזים‪ ,‬ויתר פריטי הפסולת הושלכו אל מחוץ‬ ‫בינונית‪ ,‬שמקורו ככל הנראה ברכס חתירה‪ ,‬נוצל‬ ‫למבנה‪.‬‬ ‫במידה מצומצמת יותר‪ .‬למעשה‪ ,‬בחינת המכלול‬ ‫בחינת מכלול הצור מן המבנה הניאוליתי (מבנה ‪)1‬‬ ‫מעלה כי אין בו ייצוג לפריטים או לכלים העשויים‬ ‫שנחפר ( טבלאות ‪ 1‬ו־‪ )2‬בעונת החפירות הראשונה‪,‬‬ ‫מחומר גלם שיובא מרחוק‪ .‬מכלול הצור שהתגלה‬ ‫מלמדת על ריבוי יחסי של נתזים‪ .‬הנתזים שנמצאו‬ ‫בשני המבנים כולל פריטי פסולת צור טריים רבים‪.‬‬ ‫נוצרו כנראה בעת עיצוב גרעיני הלהבים‪ .‬מרבית‬ ‫נתון זה מלמד על סיתות בסביבת המבנים ועל‬ ‫הלהבים שנבדקו שבורים‪ .‬רצפי הפחתת הלהבים הם‬ ‫היעדר מרכיבים אינטרוסיביים במכלול שהתגלה‬ ‫דו־כיווניים (‪ ,)bidirectional‬ולעיתים נדירות חד־‬ ‫בתוך המבנים‪ ,‬על גבי הרצפות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפריטים‬ ‫כיווניים (על־פי דגם הצלקות בפן הדורסלי)‪.‬‬ ‫כגון גרעינים ופסולת חידוש גרעין‪ ,‬אין ייצוג בתוך‬ ‫טבלה ‪1‬‬ ‫מכלול הצור ממבנה ‪( 1‬כולל פני השטח)‬ ‫‪ %‬מכלל המכלול‬ ‫‪%‬‬ ‫‪n‬‬ ‫פסולת‬ ‫‪25.2‬‬ ‫‪75.9‬‬ ‫‪132‬‬ ‫שבבים‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪42‬‬ ‫גושים‬ ‫‪33.3‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪174‬‬ ‫פסולת‬ ‫‪ %‬מכלל המכלול‬ ‫‪%‬‬ ‫‪n‬‬ ‫פסולת תעשייה‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫‪162‬‬ ‫נתזים‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪46‬‬ ‫נתזים ראשוניים‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪44‬‬ ‫להבים‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫להבי רכס‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טבלת גרעין‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪13‬‬ ‫פסולת חידוש גרעין אחרת‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פסולת נקר‬ ‫‪52.4‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪274‬‬ ‫סה"כ פסולת תעשייה‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גרעינים‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪71‬‬ ‫כלים‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪523‬‬ ‫סה"כ מכלול‬ ‫‪123‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫המכלול משני המבנים שנחפרו כולל פריטים וכלים‬ ‫טבלה ‪2‬‬ ‫אופייניים לתקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית‪ ,‬בהם‬ ‫טיפוסי הכלים ממבנה ‪1‬‬ ‫פריטי פסולת שונים של תעשיית להבים דו־כיוונית כגון‬ ‫להבים‪ ,‬פסולת חידוש גרעין‪ ,‬וכן גרעינים דו־כיווניים‬ ‫‪%‬‬ ‫‪n‬‬ ‫טיפוס כלי‬ ‫אופייניים בעלי שני משטחי נקישה (איור ‪ .)6‬תעשיית‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מרצעים ומקדחים‬ ‫צור דומה תועדה בכל אחד מאתרי התקופה בנגב (‪Mitki‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שקערוריות ומשוננים‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מגרדים‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נקרים‬ ‫‪31.0‬‬ ‫‪22‬‬ ‫להבים משובררים‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫להבים קטומים‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ראשי חץ‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כלים כפולים‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נתזים משובררים‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪71‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 6‬גרעינים דו כיווניים מנחל אפעה (צילום‪ :‬י' ורדי)‬ ‫‪ 7‬ראשי חץ מנחל אפעה (צילום‪ :‬י' ורדי)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪124‬‬ ‫כן‪ ,‬נמצא לוח שחיקה אחד וקערת אבן מגיר רך‬ ‫;‪et al. 2013; Birkenfeld and Goring-Morris 2013‬‬ ‫יותר‪ .‬קערות האבן (איור ‪ )8‬נמצאו לצד המתקנים‬ ‫;‪Barzilai 2010; Barzilai and Goring-Morris 2011‬‬ ‫שנחפרו במבנים עצמם‪ .‬כלים אחרים שנמצאו על‬ ‫;‪Bar-Yosef 1982; Gopher 2010; Gopher et al. 1994‬‬ ‫רצפת המבנים היו אבני שחיקה (איור ‪ )9‬וקעריות‬ ‫‪Gopher and Goring-Morris 1998; Gopher et al.‬‬ ‫אבן קטנות ( ‪ .)Wright 1992‬לא נמצאו שרידים‬ ‫‪ .)1995‬ניתוח מכלול הכלים שנמצא בחפירת מבנה ‪,1‬‬ ‫כלשהם בחלק הפנימי של שברי הכלים שניתנים‬ ‫מעלה כי הכלים הפורמליים מנחל אפעה הם ראשי‬ ‫לאיתור בעין בלתי מזויינת‪ .‬כלי אבן נוספים‬ ‫חץ בהם בולטים טיפוסי ביבלוס ויריחו (איור ‪.)7‬‬ ‫שנמצאו הם אבני שחיקה עליונות מבולבוסי צור‬ ‫ששה ראשי חץ נמצאו במפלס הרצפה‪ ,‬וארבעה‬ ‫פחוסים שנבחרו בגלל צורתם‪ ,‬ולא עובדו כלל‬ ‫נוספים התגלו במפלס המילוי במבנה‪ .‬ראשי חץ‬ ‫(איור ‪ .)4‬אבנים אלה נמצאו בתוך המבנים ועל־פי‬ ‫נוספים נאספו מפני השטח ומיקומם באתר תועד‪.‬‬ ‫רוב בזיקה למתקנים המדופנים שהתגלו בכל אחד‬ ‫חלק מראשי החץ (התקע) עוצב באמצעות שברור‬ ‫מהמבנים‪ .‬סביר כי כלי האבן שנמצאו באתר שימשו‬ ‫לחץ (איור ‪ .)7‬ראשי חץ דומים נמצאו בנחל עישרון‬ ‫לעיבוד חומרים אורגניים שונים‪ ,‬אולם לעת עתה‬ ‫בשכבה ‪ .)Goring-Morris and Gopher 1983( C‬ניתן‬ ‫לא ניתן לענות על השאלה באלו חומרים מדובר‪.‬‬ ‫לומר כי בנחל אפעה בולטים בהיעדרם טיפוסי כלים‬ ‫סוגיה זו מעניינת לאור העובדה כי מכלול הצור‬ ‫כגון להבי מגל וגרזנים‪ .‬כלים אלה המאפיינים בעיקר‬ ‫מתאים‪ ,‬לדעת החופרים‪ ,‬למציאות בה יושבי האתר‬ ‫מכלולים מאתרים המצויים באזורים שבהם ישנו שפע‬ ‫לא עסקו בחקלאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬החומרים שעובדו‬ ‫יחסי של משקעים‪ ,‬למשל אלה המצויים בחבלי הארץ‬ ‫באמצעות כלי האבן יכולים להיות תוצרי פעילות‬ ‫הים־תיכוניים צפונית לאזור‪ ,‬וכן בעבר הירדן‪ ,‬מעידים‬ ‫לקט‪ ,‬או אולי ייבוא מחוץ לסביבת האתר‪ ,‬והם אינם‬ ‫על עיסוק בחקלאות ועל בירוא צמחיה (‪Bar-Yosef‬‬ ‫חייבים להיות תוצרי פעילות חקלאית מקומית‪ .‬כמו‬ ‫‪ .)1981; Goring-Morris 1993; Barkai 2005‬היעדרם‬ ‫כן‪ ,‬כלי אבן נמצאו גם באתרים נוספים באזורים‬ ‫במכלול מחזק את ההנחה שאנשי אתר נחל אפעה‬ ‫שחונים יותר‪ .‬ייתכן שבמסגרת מחקר עתידי ניתן‬ ‫ביססו את כלכלת הקיום שלהם על ציד ולקט ולא‬ ‫יהיה למצות חומר אורגני שיימצא בתוך אותם כלי‬ ‫עסקו בחקלאות או בעיבוד עץ‪ .‬חשוב לציין כי באתר‬ ‫אבן‪.‬‬ ‫עין קדיס ‪ I‬הממוקם בהר הנגב נמצאו גרזנים בחפירה‪.‬‬ ‫כך גם לגבי מצד מזל (‪Gopher et al. 1995; Taute‬‬ ‫הממצא הבוטני‬ ‫‪ .)1994; Schyle 2007‬השאלה האם באתר בנחל אפעה‬ ‫הממצא הבוטני מנחל אפעה כולל ‪ 708‬שברי פחם‬ ‫ישנם להבי מגל וגרזנים נותרת לזמן זה ללא תשובה‬ ‫שנבדקו לצורך זיהוי מין הצמח‪ .‬מן הבדיקה עולה‬ ‫מכיוון שהחפירות באתר היו מצומצמות למדי‪ .‬בהנחה‬ ‫שקרוב ל־‪ 75%‬משברי הפחם שייכים לרותם המדבר‬ ‫שהמכלול מנחל אפעה מייצג את האתר נאמנה‪ ,‬נראה‬ ‫(‪ .)Retama raetem‬המין השני בתדירותו הוא האלון‬ ‫כי מסורת הסיתות מהאתר מתאימה לאתרי המדבר‬ ‫המצוי (‪ ,)Quercus calliprinus‬ואחריו מופיעים‬ ‫הדרומיים (‪Goring-Morris and Gopher 1983; Henry‬‬ ‫מינים אחרים בתדירות נמוכה יותר‪ ,‬למשל האלה‬ ‫‪.)and Beaver 2014; Ronen et al. 2001‬‬ ‫(‪ ,)Pistacia atlantica‬האשל (‪ ,)Tamarix sp.‬וכן עשב‬ ‫מסוג כף אווז (‪ .)Chenopodium sp.‬ההפתעה הגדולה‬ ‫כלי האבן‬ ‫בניתוח מיני הצומח היא נוכחותו של האלון המצוי‬ ‫בחפירת שני המבנים בנחל אפעה נמצאו כלי אבן‬ ‫בין המינים שנוצלו על־ידי האדם בנחל אפעה‪ .‬האלון‬ ‫הכוללים מספר שברי אגנים שעוצבו מאבן גיר‬ ‫המצוי הינו מין ים־תיכוני שאינו גדל כיום בנגב‪,‬‬ ‫קשה‪ ,‬שככל הנראה נחצבה בקרבת האתר‪ .‬כמו‬ ‫‪125‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫‪ 8‬קערת אבן ממבנה ‪( 1‬צילום‪ :‬ל' טיירה)‬ ‫‪ 9‬אבן שחיקה (צילום‪ :‬ל' טיירה)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪126‬‬ ‫תיארוך האתר‬ ‫ונציגיו הדרומיים ביותר גדלים בדרום הר חברון‪ .‬נכון‬ ‫תיארוך רדיומטרי שנעשה לשתי דגימות של פחם‬ ‫לזמן זה‪ ,‬שרידי האלון נמצאו במבנה מספר ‪ 1‬בלבד‪.‬‬ ‫שנמצאו בריכוז שהתגלה ברצפת המבנה הראשון‬ ‫לא ברור אם נוכחותו מעידה על אוכלוסיית אלונים‬ ‫שנחפר (מבנה ‪ ,)1‬ממקם את המבנים שנחפרו באתר‬ ‫ששרדה באיזור נחל אפעה בתקופה הניאוליתית‬ ‫עד כה בשלב התיכון של התקופה הניאוליתית הקדם־‬ ‫ונכחדה במהלכה או מאוחר לתקופה זו‪ ,‬או שמדובר‬ ‫קיראמית ב' (טבלה ‪ .)3‬מכיוון שרק חלק קטן מן‬ ‫בשרידי כלי מעץ שהובא לאתר מרחוק‪ .‬ראוי לציין כי‬ ‫האתר‪ ,‬ששטחו גדול למדי‪ ,‬נחפר‪ ,‬לא ניתן להסתמך‬ ‫מיני צמחים שרידיים (רליקטים) קיימים במקומות‬ ‫על התאריכים המצויינים כאן כמייצגי טווח הפעילות‬ ‫אחרים בנגב‪ ,‬למשל האלה הנזכרת לעיל‪ ,‬צפצפת‬ ‫שלו; נהפוך הוא‪ ,‬מבנים ‪ 1‬ו־‪ 2‬מצויים בשולי האתר‬ ‫הפרת או העוזרר‪ .‬על טיבו של הממצא הבוטני ממבנה‬ ‫ורחוקים ממרכזו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה שבחלקו הנמוך יותר‬ ‫‪ 1‬נוכל לעמוד רק לאחר חפירת מבנים נוספים וניתוח‬ ‫של המדרון‪ ,‬הצטברות השכבות עולה על מטר אחד‪,‬‬ ‫שרידי הצמחים שיתגלו בהם‪.‬‬ ‫ולכן סביר כי חלק מן האתר קדום יותר‪.‬‬ ‫טבלה ‪3‬‬ ‫תאריכים רדיומטריים מאתר נחל אפעה‬ ‫‪C–14 age‬‬ ‫‪Calibrated range‬‬ ‫‪Calibrated range‬‬ ‫‪Field‬‬ ‫‪Eff‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪#Lab‬‬ ‫‪Type‬‬ ‫‪±1σ Locus‬‬ ‫‪Basket‬‬ ‫‪±1σ‬‬ ‫‪±2σ‬‬ ‫‪ID‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪year BP‬‬ ‫‪year BP‬‬ ‫‪year BP‬‬ ‫‪10120 )17.8%( 10060‬‬ ‫‪10155 )35.8%( 9985‬‬ ‫‪RTD–8621 Nahal Efe legume/rotem 67.0 65.0 8835±37‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3727‬‬ ‫‪10005 )2.2% ( 9995‬‬ ‫‪9965 )58.8%( 9735‬‬ ‫‪9935 )48.3%( 9775‬‬ ‫‪9720 )0.8% ( 9710‬‬ ‫‪10120 )5.1% ( 10065‬‬ ‫‪9090 )64.1%( 9730‬‬ ‫‪RTD–8530 Nahal Efe‬‬ ‫‪Charcoal‬‬ ‫‪7.17 51.0 8789±40‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪8/12/2015‬‬ ‫‪10005 )0.5% ( 9995‬‬ ‫‪9720 )4.1% ( 9710‬‬ ‫‪9940 )89.1%( 9630‬‬ ‫‪ 10‬תאריכים‬ ‫רדיומטריים מנחל‬ ‫אפעה‬ ‫‪127‬‬ ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה ‬ ‫בעלי־חיים רבים בהם בלט הצבי המותאם לתנועה‬ ‫סיכום‪ :‬אתר נחל אפעה לאור תוצאות‬ ‫במישורים פתוחים‪ ,‬ומינים אחרים כמו יענים וחגלות‪.‬‬ ‫המחקר הראשוניות‪.‬‬ ‫למרות מיקומו של אתר נחל אפעה באזור מדברי‪ ,‬הרי‬ ‫אתר נחל אפעה הינו יישוב עונתי גדול‪ ,‬וככל הנראה‬ ‫שלעומת אתרים אחרים בני התקופה שתועדו בדרום‬ ‫אחד מן האתרים הגדולים שהתקיימו בנגב בתקופה‬ ‫הנגב באזור עובדה או בדרום ירדן (עין אבו־נוחיילה)‪,‬‬ ‫הניאוליתית הקדם־קיראמית ב'‪ .‬באתר ישנם עשרות‬ ‫סביבת האתר דלה פחות במשקעים‪ .‬משקעים אלה‪,‬‬ ‫מבנים בעלי צורה סגלגלה או מעוגלת‪ ,‬שמתארם ניכר‬ ‫יחד עם אספקת המים ממעיינות קרובים‪ ,‬סיפקו תנאי‬ ‫בפני השטח טרם החפירה‪ .‬למרות שעיקר הממצא‬ ‫מחיה נוחים יותר שהיוו גורם משיכה לבעלי־חיים‬ ‫משתי עונות החפירה הראשונות אינו כולל להבי‬ ‫הנזכרים לעיל‪ ,‬ולאנשי נחל אפעה שצדו אותם‪ .‬ריבוי‬ ‫מגל‪ ,‬מכלול כלי האבן שנתגלה בכל אחד מן המבנים‬ ‫ראשי החץ באתר ותדירותם היחסית במכלול‪ ,‬בדומה‬ ‫מלמד על עיבוד מזון באתר‪ .‬לעת עתה לא נמצאו‬ ‫לאתרים אחרים בני התקופה שנתגלו במדבר‪ ,‬מחזק‬ ‫זרעי דגנים או קטניות‪ ,‬ולא ברור טיב החומר שעובד‪.‬‬ ‫את ההנחה לפיה העיסוק בציד היה מרכזי בכלכלת‬ ‫אם יימצאו להבי מגל בחפירה עתידית באתר‪ ,‬ניתן‬ ‫הקיום באתר‪ .‬עד כה נמצאו עצמות בעלי־חיים מעטות‬ ‫יהיה לומר כי בוצע קציר בסביבת האתר‪ ,‬ואולי אף‬ ‫בחפירה‪ .‬בין היתר זוהו עצמות מכרסמים וכן עצם‬ ‫חקלאות בזעיר אנפין‪ .‬התיארוך הרדיומטרי ממבנים‬ ‫בודדת של צבי‪ .‬ייתכן שהדבר נובע ממצב שימורן‬ ‫‪ 1‬ו־‪ 2‬מלמד על השימוש בהם במהלך השלב התיכון‬ ‫באתר וגם מן העובדה שמרבית החפירה התמקדה‬ ‫של התקופה הניאוליתית הקדם־קיראמית ב'‪ .‬ראשי‬ ‫בחלקם הפנימי של שני מבנים בלבד‪ .‬בחפירה נמצאו‬ ‫החץ‪ ,‬בהם בולט טיפוס ביבלוס בעל תקע שעוצב‬ ‫גם עדויות לסחר חליפין‪ ,‬אך הן קיימות במשורה‪,‬‬ ‫בשברור לחץ‪ ,‬מתאימים לתיארוך הרדיומטרי‪ ,‬אך‬ ‫וסביר כי לגודלה המדגמי של החפירה היתה השפעה‬ ‫חשוב לציין כי שני ראשי חץ קטנים שנתגלו עד כה‪,‬‬ ‫על כך‪ .‬נמצאו מעט עדויות לקשרים רחוקי טווח שהיו‬ ‫מרמזים ככל הנראה גם על שימוש באתר בתקופה‬ ‫ליושבי האתר‪ ,‬למשל מספר קונכיות שמקורן בים‬ ‫מאוחרת יותר (‪.)Gopher 1994‬‬ ‫התיכון‪ ,‬ועלי עשוי מבזלת שנאסף מפני השטח מאחד‬ ‫להערכתנו האתר היה פעיל בעונות החורף והאביב‬ ‫המבנים‪ ,‬ויובא מצפון הארץ (עד כה לא נערכה בדיקה‬ ‫וייתכן שגם בחודשי הקיץ המוקדמים‪ .‬סביר להניח‬ ‫מינרלוגית ולא ניתן לקבוע את מקורו באופן מדוייק)‪.‬‬ ‫שלאחר ניצול מי השטפונות שהצטברו בגבים‪ ,‬השהייה‬ ‫כמו כן‪ ,‬נמצא בחפירה גוש קטן של נחושת גולמית‬ ‫באתר היתה מורכבת יותר ואולי בלתי אפשרית‪ .‬מיקום‬ ‫(כנראה חומר גלם שנאסף להכנת חרוז)‪ .‬אנו מצפים‬ ‫האתר סמוך לאפיק נחל‪ ,‬גבי מים ומעיין‪ ,‬וסמיכותו‬ ‫כי עונות החפירה הבאות באתר יעשירו את העדויות‬ ‫למישור ימין ולמישור רותם אינה מקרית‪ .‬בחולות‬ ‫הקיימות בידינו עד כה‪ ,‬בעדויות חדשות מהן ניתן יהיה‬ ‫מישור ימין (בדומה לאזורי חולות אחרים בנגב‪,‬‬ ‫להרחיב הבנתנו לגבי הסביבה וניצולה על־ידי האדם‪.‬‬ ‫חולות שונרה למשל)‪ ,‬חיו בעבר‪ ,‬בדומה לימים אלה‪,‬‬ ‫תודות‬ ‫חלאילה‪ ,‬עמרי ברזילי‪ ,‬גרגורי סרי‪ ,‬יורם חיימי‪ ,‬יאסר אל עמור‪,‬‬ ‫ברצוננו להודות לפבלו בצר‪ ,‬דניאל ורגה ועופר מרדר על‬ ‫שרון גל‪ .‬המחקר בנחל אפעה מומן באמצעות מענקי מחקר‬ ‫ההזמנה להשתתף בפרסום זה‪ .‬לענת רסיוק ודניאל ויינשטוב על‬ ‫מקרן ‪ ,CARE – Archaeological Foundation‬קרן ‪PALARQ‬‬ ‫עריכת המאמר ולקורא אנונימי על הערותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו רוצים‬ ‫(‪ ,(Fundación Palarq – Paleontología Y Arquelogía‬ומכון‬ ‫להודות למשתתפים בחפירה‪ :‬אלי כהן ששון‪ ,‬רון לביא‪ ,‬רונית‬ ‫המחקר הצרפתי בירושלים ‪CRFJ – Le Centre de recherche‬‬ ‫לופו‪ ,‬דודו ביטון‪ ,‬לוטן אדלטין‪ ,‬מיה אורון‪ ,‬תמנה גולובינוף‪,‬‬ ‫‪ .français à Jérusalem‬תודה גם ל–‪Archaeology of Social‬‬ ‫רועי גלילי‪ ,‬קרלוס טורנרו‪ ,‬ולואיס טיירה ולאנשי רשות‬ ‫)‪Dynamics (ASD 2017-SGR-995‬‬ ‫העתיקות שסייעו לתחילת הפרוייקט‪ ,‬יגאל ישראל‪ ,‬חמודי‬ ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 128 Birkenfeld and Goring-Morris 2013 ‫ביבליוגרפיה‬ M. Birkenfeld and A.N. Goring-Morris, “Nahal ‫בר־יוסף תשמ"א‬ Hava: a PPNB Campsite and Epipalaeolithic ,‫ ארץ ישראל ט"ו‬,"‫ "אתרים ניאוליתיים בסיני‬,‫ע' בר־יוסף‬ Occupation in the central Negev highlands, .6-1 '‫עמ‬ Israel”, in F. Borrell, J. Ibáñez, J. and M. Molist ‫כהן תש"ס‬ (eds.), Stone Tools in Transition: From Hunter- ‫ התקופה‬.'‫ כרך א‬.‫ ההתיישבות הקדומה בהר הנגב‬,‫ר' כהן‬ Gatherers to Farming Societies in the Near East, ‫ תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה‬,‫הכלקוליתית‬ Barcelona, pp. 73–85. .‫ ירושלים‬,]6 ‫התיכונה א' [מחקרי רשות העתיקות‬ Calvo and Bartov 2001 Banning 1998 R. Calvo and Y. Bartov, “Hazeva Group, Southern E. B. Banning, “The Neolithic period: Triumphs of Israel: New Observations, and their Implications Architecture, Agriculture, and Art”, Near Eastern for its Stratigraphy, Paleogeography, and Archaeology 61, pp. 188–237. Tectono-Sedimentary Regime”, Israel Journal of Bar-Yosef 1981 Earth Sciences 50, pp. 71–99. O. Bar-Yosef, “The “Pre-Pottery Neolithic” period in Flanery 1972 the Southern Levant”, Préhistoire du Levant pp. K.V. Flanery, “The Origins of the Village as a 551–570. Settlement Type in Mesoamerica and the Near Bar-Yosef 1982 East: a Comparative Study”, in P. J. Ucko et al. O. Bar-Yosef, “Pre-pottery neolithic sites in southern (eds.), Man Settlement and Urbanism, Cambridge Sinai”, The Biblical Archaeologist 45 (1), pp. Massachusets, pp. 1–31. 9–12. Gopher, Goring-Morris and Gordon 1994 Bar-Yosef 1984 A. Gopher, A.N. Goring-Morris and D. Gordon, O. Bar-Yosef, “Seasonality among Neolithic hunter- Nahal Issaron: The Lithics of the Late PPNB gatherers in southern Sinai”, Animals and Occupation. In Gebel, H-G., and Kozlowski, Archaeology 3, pp. 145–160. S. K. Neolithic Chipped Stone Industries of the Bar-Yosef and Alon 1988 Fertile Crescent, Berlin, ex-oriente:479-494. O. Bar-Yosef and D. Alon, “Nahal Hemar Cave”, Gopher 1994 Atiqot XVIII, pp.1-30 A. Gopher, Arrowheads of the Neolithic Levant, Barkai 2005 Winona Lake. R. Barkai, “Flint and stone axes as cultural markers: Gopher 2010 socio-economic changesas reflected in Holocene A. Gopher, “Qadesh Barnea 3, A Neolithic Site in the flint tool industries of the Southern Levant, Studies Western Negev Highlands: A Report”, Mitekufat in early Near Eastern Production, subsistence and Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society environement 11. Berlin: ex-Oriente. 40, pp. 183–218. Barzilai 2010 Gopher and Goring-Morris 1998 O. Barzilai, Social Complexity in the Southern A. Gopher and A.N. Goring-Morris, “Abu Salem: Levantine PPNB as Reflected through Lithic A Pre-Pottery Neolithic B Camp in the Central Studies: The Bidirectional Blade Industries Negev Highlands, Israel”, BASOR 312, pp. [BAR International Series S2180], Oxford. 1–20. Barzilai and Goring-Morris 2011 Gopher, Goring-Morris and Rosen 1995 O. Barzilai, , and A.N. Goring-Morris, ‘Nahal Lavan A. Gopher, A.N. Goring-Morris, and S.A. Rosen, “Ein 1021: a PPNB Knapping Site in the Western Qadis I: A Pre-Pottery Neolithic B occupation in Negev Dunes’, in Maeda, O. Campbell, S and eastern Sinai”, ‘Atiqot 27, pp. 15–33. Healey, E. The State of the Stone Terminologies, Goring-Morries and Belfer-Cohen 2013 Continuities and Contexts in Near Eastern A.N. Goring-Morries and A. Belfer-Cohen, “Houses Lithics, ex Oriente, Berlin, pp. 267–276. and Households: A Near Eastern Perspective, in Belfer-Cohen and Goring-Morries 2011 D. Hoffman and J. Smyth (eds.), Tracking the A. Belfer-Cohen and A.N. Goring-Morries, Neolithic House in Europe- Sedentism Architecture “Becoming Farmers the Inside Story”, Current and Practice, New York, pp. 19–44. Anthropology 52 (4), pp. 209–220. 129 ‫כפר עונתי מן התקופה הניאוליתית בנחל אפעה‬ Based on Refitting Studies”, in F. Borrell, J.J. Ibáñez Goring-Morris 1993 and M. Molist (eds.), Stone Tools in Transition: A.N. Goring-Morris, “From Foraging to Herding in From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the the Negev and Sinai: the Early to Late Neolithic Near East, Barcelona, pp. 115–133. transition”, Paléorient 19 (1), pp. 65–89. Ronen et al. 2001 Goring-Morris and Gopher 1983 A. Ronen, S. Milstein, L. Modi and J.C. Vogel, A. N. Goring-Morris and A. Gopher, “Na‘al Issaron: “Nahal Reuel, a Pre-Pottery Neolithic site in A Neolithic settlement in the southern Negev: the Negev, Israel”, Archaeology, Ethnology and Preliminary report of the excavations in 1980, Anthropology of Eurasia 2, pp. 65–76. IEJ 33 (3-4), pp. 149–162. Rosen 1997 Henry and Beaver 2014 S. A. Rosen, Lithics After the Stone Age, Walnut D.O. Henry and J.E. Beaver, The Sands of Time: The Creek. Desert Neolithic Settlement at Ayn Abū Nukhayla, Rosen 2013 Berlin. S.A. Rosen, “Evolution in the desert: scale and Hetz et al. 2009 discontinuity in the Central Negev (Israel) in the G. Hetz, D.G. Blumberg, D. Avraham, and H. Cohen, fourth millennium BCE”, Paléorient 39 (1), pp. “Monitorin Surface Alterations in the Yamin 139–148. Plateau by Spaceborne Imaging and Aerial Rosen 2017 Photography During 1945 to 2009, in Peled, S.A. Rosen, Revolutions in the desert: The rise of A. International society for photogrammetry mobile pastoralism in the Negev and the arid and remote sensing: Core Spatial Databases - zones of the southern Levant, New York and Updating, Maintenance and Services – from London. Theory to Practice, Haifa. Schyle 2007 Hoffman-Jensen et al. 2005 D. Schyle, Ramat Tamar and Metzad Mazal: The early C. Hoffman-Jensen, B.D. Hermansen, M. Petersen- Neolithic economy of flint mining and production Bille, P. Bangsgaard, I. Thuesen, M. Kinzel, M.M. of bifacials southwest of the Dead Sea, Berlin. Hald, and N. Lynnerup, “Preliminary Report on Taute 1994 the Excavations at Shakarat al-Musay'id, 1999– W. Taute, “Pre-Pottery Neolithic Flint Mining and 2004”, Annual of The Department of Antiquities Flint Workshop Activities Southwest of the Dead of Jordan 49, pp. 115–134. Sea, Israel (Ramat Tamat and Mesad Mazzal)”, in Marks and Scott 1976 G.H. Gebel and S.K. Koslowski (eds.), Neolithic A.E. Marks and T.R. Scott, “Abu Salem: Type Site Chipped Stone Industries of the Fertile Crecent, of the Harifian Industry of the southern Levant”, Berlin, pp. 495–510. Journal of Field Archaeology 3, pp. 43–60. Wright 1992 Mitki et al. 2013 K. Wright, “Classification System for Ground Stone N. Mitki, O. Barzilai and A.N. Goring-Morris, Tools from the Prehistoric Levant”, Paléorient “Observations on the Chaîne Opératoire of 18, pp. 53–81. Bidirectional Blade Production at Nahal Lavan 1021 ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני‪ :‬מבט ישן‪-‬חדש‬ ‫עומר שלו‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫פולין‪ ,‬לצד בחינת ממצאי חפירותיו של שמואל ייבין‬ ‫תקציר‬ ‫באתר‪ ,‬וחשיפת חומר ארכיוני שלא הגיע לכדי פרסום‬ ‫הערכה מחודשת לתיארוך מערכת הביצור של תל‬ ‫סופי‪ .‬מערכת ביצור זו נחשפה לראשונה בשנות ה־‪60‬‬ ‫ערני מתקופת הברונזה הקדומה‪ ,‬מוצגת כאן לאור‬ ‫של המאה הקודמת ותוארכה על־ידי חופר האתר‪,‬‬ ‫תוצאות ראשוניות מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו‬ ‫ייבין‪ ,‬לתקופת הברונזה הקדומה ‪ .I‬לאורך השנים‬ ‫בתל ערני על־ידי משלחת משותפת לאוניברסיטת‬ ‫מאז חפירותיו‪ ,‬ובשל העובדה שהללו לא פורסמו‬ ‫בן־גוריון בנגב ולאוניברסיטה היגלונית בקרקוב‪,‬‬ ‫‪ 1‬תוכנית כללית של תל ערני ומיקום שטחי החפירה של המשלחות השונות (באדיבות ד' ייגורוב וי' מילבסקי‪ ,‬שינויים קטנים נערכו‬ ‫על ידי המחבר)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪132‬‬ ‫והבנת סוגיות ליבה בתקופה זו‪ :‬היווצרותה של חברה‬ ‫בדו"ח סופי‪ ,‬אלא בפרסומים ראשוניים וחלקיים‬ ‫מרובדת ומורכבת‪ ,‬התגבשות העירוניות הקדומה‬ ‫בלבד‪ ,‬הועלו במחקר שאלות וספקות ביחס לתיארוך‬ ‫והנוכחות המצרית באזור‪.‬‬ ‫מערכת הביצור‪ .‬חשיבות מיוחדת נודעת לעבודתו‬ ‫של ברוך ברנדל‪ ,‬שהציע כי מערכת ביצור זו נבנתה‬ ‫‪ .1‬מבוא‬ ‫רק בתקופת הברונזה הקדומה ‪ .III‬בעונת החפירות‬ ‫על גדתו הדרומית של נחל לכיש‪ ,‬בסמוך לכביש ‪35‬‬ ‫הראשונה של המשלחת הישראלית‪-‬פולנית‪,‬‬ ‫המחבר בין אשקלון לחברון ומצפון לעיר קרית גת‪,‬‬ ‫שהתקיימה בשנת ‪ ,2013‬נחשף מקטע נוסף מחומת‬ ‫מתנשא אחד התלים הגדולים בארץ ישראל‪ ,‬תל ערני‪.‬‬ ‫העיר כשלצידה חדר שנסמך אל החומה‪ .‬כלי החרס‬ ‫התל‪ ,‬שגודלו מגיע לכדי ‪ 250‬דונם‪ ,‬נחלק לשלושה‬ ‫מחפירה זו‪ ,‬שמקורם בהקשר ברור ביחס לחומה‪,‬‬ ‫חלקים טופוגרפיים‪ :‬אקרופוליס‪ ,‬מדרגה עליונה‬ ‫תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה ‪I‬ב‪3150-3300( 1‬‬ ‫ומדרגה תחתונה (איור ‪ .)1‬החל מאמצע שנות ה־‪50‬‬ ‫לפסה"נ)‪ ,‬כלומר בדומה להצעתו הראשונית של‬ ‫ועד ראשית שנות ה־‪ 60‬של המאה הקודמת נערכו‬ ‫חופר האתר‪ .‬בארכיון רשות העתיקות נמצא מידע‬ ‫באתר חפירות ארכיאולוגיות בראשותו של שמואל‬ ‫רב מחפירותיו של ייבין‪ ,‬בין השאר לוחות המציגים‬ ‫ייבין‪ ,‬מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים דאז (למשל‬ ‫את מכלולי כלי החרס שנחפרו על ידיו ביחס‬ ‫ייבין תשכ"א; תשל"א)‪.‬‬ ‫למערכת הביצור‪ .‬לוחות אלה‪ ,‬אשר יוצגו במאמר זה‬ ‫חפירותיו של ייבין ראשיתן בהצעת זיהוי מוטעית‬ ‫לראשונה‪ ,‬מהווים עדות לפרסומיו הראשוניים של‬ ‫של ו"פ אולברייט (‪,)Albright 1921/1922: 10–12‬‬ ‫ייבין וחיזוק להצעת התיארוך שהועלתה בעקבות‬ ‫אשר הציע לזהות את תל ערני‪ ,‬הנקרא בזמנו תל‬ ‫החפירה המחודשת בתל‪ .‬תוצאות אלה יש בהן כדי‬ ‫שייח' אחמד אל־עריני (תיאור אודות גלגוליו‬ ‫להביא לסיום ויכוח ארוך שנים במחקר הארכיאולוגי‬ ‫השונים של שם התל ראה אצל ‪ ,)Press 2014‬כמקום‬ ‫אודות תיארוך מערכת הביצור של תל ערני‪ ,‬אשר לה‬ ‫מושבה של גת־פלשתים המקראית‪ .‬הטעות התגלתה‬ ‫חשיבות מיוחדת‪ ,‬שכן‪ ,‬בקרב חוקרי תקופת הברונזה‬ ‫משבחפירות ייבין לא נמצאו שרידים פלשתיים‬ ‫הקדומה‪ ,‬מקובל לראות בתל "אתר מפתח" לחקר‬ ‫טבלה ‪ 1‬הכרונולוגיה של תקופת הברונזה הקדומה המשמשת במאמר זה‬ ‫(הכרונולוגיה של תקופת הב"ק ‪ 1‬מבוססת על יקותיאלי ‪ 2007‬עם התאמות הקשורות לתל ערני על בסיס‬ ‫יקותיאלי תשס"ב; הכרונולוגיה של תקופות הב"ק ‪ 3-2‬מבוססת על ‪)Regev et al. 2012‬‬ ‫שכבות בתל ערני‬ ‫שכבות בתל ערני‬ ‫בחפירות קמפינסקי וגלעד‬ ‫שנים (לפני‬ ‫שלב‬ ‫בחפירות ייבין‬ ‫מינוח במאמר‬ ‫‪(Kempinski and Gilead‬‬ ‫סה"נ)‬ ‫ותת–שלב‬ ‫(‪)Brandl 1989‬‬ ‫)‪1991‬‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫‪3450-3700‬‬ ‫ב"ק ‪I‬א‪1‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪XI–XII‬‬ ‫‪3300-3450‬‬ ‫ב"ק ‪I‬א‪2‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪X–VII‬‬ ‫שלב "ערני ‪"C‬‬ ‫‪3150-3300‬‬ ‫ב"ק ‪I‬ב‪1‬‬ ‫–‬ ‫‪VI–IV‬‬ ‫השלב המצרי‬ ‫‪3050-3150‬‬ ‫ב"ק ‪I‬ב‪2‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪III–II‬‬ ‫‪2900-3050‬‬ ‫ב"ק ‪II‬‬ ‫–‬ ‫‪I‬‬ ‫‪2500-2900‬‬ ‫ב"ק ‪III‬‬ ‫‪133‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫משלחת ארכיאולוגית נוספת חפרה בתל ערני בשלהי‬ ‫מראשית תקופת הברזל‪ ,‬אלא דווקא שרידי יישוב‬ ‫שנות ה־‪ 80‬של המאה הקודמת‪ ,‬בראשותם של אהרן‬ ‫ישראלי משלבים מתקדמים יותר בתקופה זו (ייבין‬ ‫קמפינסקי ויצחק גלעד‪ ,‬מטעם אוניברסיטת בן־‬ ‫תשל"א‪.)597-596 :‬‬ ‫גוריון בנגב (‪ .)Kempinski and Gilead 1991‬תוצאות‬ ‫בנוסף ליישוב בן תקופת הברזל ולצד שרידים‬ ‫חפירתם אינן נוגעות באופן ישיר במערכת הביצור‪,‬‬ ‫מתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬אשר נמצאו בעיקר על‬ ‫אך תרומתן העיקרית נוגעת בהגדרת מאפייני היישוב‬ ‫גבי האקרופוליס‪ ,‬תרומתה העיקרית של חפירת‬ ‫בתל ערני בשלהי תקופת הב"ק ‪ I‬כיישוב עירוני‬ ‫ייבין היא בחשיפתו של יישוב בן תקופת הברונזה‬ ‫(‪ ;Kempinski and Gilead 1991: 189‬ראה גם למשל‪,‬‬ ‫הקדומה (להלן‪ ,‬תקופת הב"ק; ‪ 2500-3700‬לפסה"נ;‬ ‫יקותיאלי תשס"ב‪ ;*75 :‬גולני ושלו תשע"ז‪;13 :‬‬ ‫טבלה ‪ ,)1‬אשר נפרש על שטחי המדרגות העליונה‬ ‫‪ .)Shalev 2017‬מאז חפירתם משמש הביטוי "שלב‬ ‫והתחתונה‪ .‬יישוב זה התגלה להיות אדיר מימדים‪,‬‬ ‫ערני ‪ ,"C‬ככינויו של האופק התרבותי המאפיין את‬ ‫רב־שכבתי וצפוף בתפרושת השרידים שבו‪ .‬התגלו בו‬ ‫דרום‪-‬מערב כנען בתקופת הב"ק ‪I‬ב‪3150-3300( 1‬‬ ‫עדויות להיררכיה ומורכבות חברתית‪ ,‬להתגבשותה‬ ‫לפסה"נ; ראה טבלה ‪ ,)1‬פרק הזמן שבו‪ ,‬כך יובהר‬ ‫של חברה עירונית ולנוכחות מצרית בימיו של פרעה‬ ‫במאמר‪ ,‬נבנתה מערכת ביצור זו‪.‬‬ ‫נע'רמר (ייבין תשכ"א‪ :‬ה'‪-‬ז'; תשל"א‪;600-597 :‬‬ ‫‪ .)Yeivin 1960a‬בעיני ארכיאולוגים רבים החוקרים‬ ‫‪ .2‬חפירות ייבין‬ ‫את תקופת הב"ק בארץ־ישראל‪ ,‬תל ערני הינו אתר‬ ‫‪ .2.1‬מידע מדו"חות ופרסומים‬ ‫מפתח לחקר התקופה (למשל‪ ,‬גולני ושלו תשע"ז; דגן‬ ‫לאורך עונות החפירה השונות השקיע ייבין מאמץ‬ ‫תשע"ב; יקותיאלי תשס"ב; ‪Kempinski and Gilead‬‬ ‫רב במטרה למצוא את מערכת הביצור הקדומה של‬ ‫‪.)1991; Weinstein 1984‬‬ ‫האתר‪ .‬כך למשל‪ ,‬חיל האוויר הישראלי "גויס" על‬ ‫הדיון במאמר זה יתמקד במערכת הביצור של תל‬ ‫מנת לבצע צילומי אוויר‪ ,‬נחפרה תעלת בדיקה ארוכה‬ ‫ערני מתקופת הב"ק‪ ,‬אשר התגלתה לראשונה‬ ‫בצידו המערבי של האתר (שטח ‪ ,)M‬וכן נחפרו‬ ‫בחפירות ייבין (‪ .)Yeivin 1960b‬בעוד מספר סוגיות‬ ‫ריבועי בדיקה החל מהמדרגה העליונה (שטח ‪)L‬‬ ‫היסטוריות וחברתיות הקשורות במערכת ביצור זו‬ ‫ולאורך שלוחה טופוגרפית היורדת מאזור זה אל‬ ‫ראו לאחרונה אור בפרסום אחר (‪,)Shalev 2017‬‬ ‫הפינה הצפון‪-‬מערבית של התל‪ .‬בעונת ‪,1960‬‬ ‫המאמר הנוכחי יעסוק בשאלת תיארוך מערכת‬ ‫במסגרת חפירת ריבוע הבדיקה השלישי‪ ,‬נחשף קיר‬ ‫הביצור‪ .‬סוגיה זו‪ ,‬אשר לגביה ישנה אי־בהירות‬ ‫לבנים מאסיבי ולכן אזור החפירה הורחב והוגדר‬ ‫וחוסר הסכמה מחקרית מזה למעלה מיובל שנים‬ ‫שטח החפירה האחרון‪ ,‬שטח ‪( N‬איור ‪ .)1‬בדיווח‬ ‫(להלן)‪ ,‬דורשת עיון מעודכן לאור ממצאים חדשים‬ ‫ראשוני‪ 1‬התייחס ייבין (‪ )Yeivin 1960b: 123‬בקצרה‬ ‫שנחשפו במסגרת חפירות שנערכו על־ידי המחלקה‬ ‫לעצם התגלית‪ ,‬ציין כי מדובר בחומה עשויה לבני בוץ‬ ‫לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב‪,‬‬ ‫שעוביה לפחות חמישה מטרים‪ ,‬שהיא מוגנת על־ידי‬ ‫בראשותו של יובל יקותיאלי‪ ,‬בשיתוף פעולה עם‬ ‫חלקלקה ועל־ידי מגדלים‪" ,‬קדמות" במילותיו של‬ ‫האוניברסיטה היגלונית בקרקוב‪ ,‬פולין‪ ,‬בראשותו‬ ‫ייבין‪ ,‬המוגנים על־ידי חלקלקה נוספת‪ .‬אולם‪ ,‬תיארוך‬ ‫של כריסטוף קיאלוויץ' (‪ .)Ciałowicz‬ממצאים אלו‬ ‫מערכת הביצור לא הוזכר כלל‪.‬‬ ‫יוצגו לצד מידע מחפירות ייבין אשר נחשף בארכיון‬ ‫בהמשך אותה השנה‪ ,‬במאמר שעסק בקשרי מצרים־‬ ‫רשות‪ ,‬וכן לצד התייחסות לממצאי חפירת הצלה‬ ‫כנען‪ ,‬והתייחס ברובו לממצאים משטח ‪ ,D‬פרסם ייבין‬ ‫שנערכה בשיפולי התל על־ידי דימיטרי ייגורוב ויניר‬ ‫(‪ )Yeivin 1960a‬לראשונה את תוכנית מערכת הביצור‬ ‫מילבסקי (‪ )2017‬מטעם רשות העתיקות‪.‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪134‬‬ ‫‪ 2‬מערכת הביצור של תל ערני (ציור מחדש על ידי א' הראל על בסיס ‪)Yeivin 1960: 202, Fig. 4‬‬ ‫‪135‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫וחלקיים בלבד‪ .‬השניה‪ ,‬מלבד התוכנית שפורסמה‬ ‫(‪ ;Yeivin 1960a: 202, Fig. 4‬איור ‪ )2‬וכן התייחסות‬ ‫מיד לאחר גילוי החומה (‪Yeivin 1960a: 202, Fig.‬‬ ‫כרונולוגית למועד בנייתה — החומה נבנתה בפרק זמן‬ ‫‪ ,)4‬אשר גם היא כשלעצמה מעט בעייתית שכן היא‬ ‫המקביל לשכבה ‪ VI‬משטח ‪ .D‬מכיוון ששכבה ‪ V‬בשטח‬ ‫אינה מוצפנת‪ 4,‬ייבין מעולם לא פרסם חומר נלווה‬ ‫‪ D‬הובנה על־ידי ייבין כמקבילה לימי שלטונו של פרעה‬ ‫להצהרותיו המילוליות‪ .‬תוצאות חפירת עונת ‪,1961‬‬ ‫נע'רמר במצרים (אשר‪ ,‬לפי ייבין‪ ,‬כבש את היישוב בתל‬ ‫בה נחשפה החומה למלוא שמונת מטרים רוחבה‪,‬‬ ‫ערני)‪ ,‬אזי החומה נבנתה ממש לפני תקופת שלטונו‬ ‫מעולם לא הוצגו בתוכנית‪ ,‬וכן מעולם לא פורסמו‬ ‫(‪ .)Yeivin 1960a: 201–203‬לאחר עונת החפירות‬ ‫לוחות ממצא כלי החרס משטח ‪( N‬מעט הממצא‬ ‫בשנת ‪ ,1961‬העונה האחרונה במשלחתו של ייבין‪,‬‬ ‫שהוצג בלוחות וצילומים שונים מקורו משטח ‪D‬‬ ‫פורסם דו"ח ראשוני נוסף ובו חזר ייבין (‪ )1961‬על‬ ‫בלבד)‪ .‬השלישית‪ ,‬הפרסומים השונים היו לא־‬ ‫תיארוך מערכת הביצור‪ ,‬המקביל לשכבה ‪ VI‬משטח‬ ‫עקביים במידע שהציגו ואף סותרים במידת מה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ D‬וציין ששכבה זו מתוארכת לתקופה הכלקוליתית‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬האם ההקבלה הכרונולוגית בין הממצאים‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬פרט מידע חשוב מופיע לראשונה בדו"ח‬ ‫משטח ‪ N‬לשכבה ‪ VI‬משטח ‪ D‬מבוססת על כלי חרס‬ ‫זה — עובייה של החומה מגיע לכדי שמונה מ'‪.‬‬ ‫קטן בעל בסיס מחודד‪ ,‬כפי שהוצג בקונגרס העולמי‬ ‫כמה שנים מאוחר יותר‪ ,‬בקונגרס העולמי למדעי‬ ‫למדעי היהדות (‪ ,)Yeivin 1967‬או שהיא מבוססת על‬ ‫היהדות‪ ,‬הציג ייבין (‪)Yeivin 1967: 46, Figs. 17–20‬‬ ‫"כלי זעיר בעל בסיס מעוגל ואוזן אחת גדולה למדי"‪,‬‬ ‫לראשונה את הממצאים עליהם מבוססת ההקבלה‬ ‫כפי שנטען באנציקלופדיה לחפירות (ייבין תשל"א)?‬ ‫בין החומה בשטח ‪ N‬והשרידים משטח ‪ :D‬על גבי‬ ‫‪3‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הקורא הסביר ימצא עצמו מבולבל‬ ‫החלקלקה נמצא כלי חרס קטן בעל בסיס מחודד‬ ‫כאשר יקרא אודות מערכת הביצור של תל ערני‪ ,‬ולכן‬ ‫האופייני לשכבה ‪ VI‬משטח ‪;Yeivin 1967: 46( D‬‬ ‫אין זה מפתיע שהיו מי שטעו בתיאור הממצאים‬ ‫ראה שם איור ‪ .)18‬באנציקלופדיה לחפירות‪ ,‬הפרסום‬ ‫הללו בעבודותיהם (למשל‪Herzog 1997: 41; Paz ,‬‬ ‫האחרון שבו ייבין מתייחס לתיארוך מערכת הביצור‪,‬‬ ‫‪.)2002: 242‬‬ ‫מופיעים שלושה נתונים חדשים‪ :‬א‪ .‬בפרק זמן המקביל‬ ‫מורכבות נוספת קשורה בדגימות פחמן ‪ 14‬אשר‬ ‫לשכבה ‪ VII‬משטח ‪ ,D‬נבנתה חומה ראשונה סביב‬ ‫נלקחו מבסיס החומה על מנת לספק תיארוך מוחלט‬ ‫התל‪ .‬חומה זו נפגעה בשריפה ולכן עובתה בשלב‬ ‫למועד בנייתה‪ .‬הדגימות (‪ BM 392‬ו־‪,)BM 393‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬קרי בשכבה ‪ .VI‬ב‪ .‬למרות עדויות‬ ‫אשר נבדקו במעבדת המוזיאון הבריטי‪ ,‬הניבו‬ ‫לשריפה וחורבן גם בשכבה ‪ ,VI‬נראה כי החומה העבה‬ ‫תוצאות אחרות לחלוטין מהמצופה‪2500-2520 :‬‬ ‫משלב זה המשיכה לעמוד על תילה גם בזמנן של‬ ‫לפסה"נ (‪.)Barker, Burleigh and Meeks 1971: 183‬‬ ‫שכבות ‪ V‬ו־‪ .IV‬ג‪ .‬ההקבלה בין החומה משטח ‪ N‬לבין‬ ‫תיארוך זה (תקופת הב"ק ‪ ,III‬כפי שהיה מקובל‬ ‫השכבות משטח ‪ D‬מבוססת על (ובניגוד למה שפורסם‬ ‫בעת פרסום התוצאות) לא תאם את מסקנותיו של‬ ‫רק מספר שנים קודם לכן) "כלי זעיר בעל בסיס מעוגל‬ ‫ייבין‪ ,‬והוא מעולם לא התייחס לממצאים הללו‪.‬‬ ‫ואוזן אחת גדולה למדי‪ ,‬שהוא טיפוסי לשכבה ‪"VI‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬קלאוויי וויינשטיין (‪Callaway and‬‬ ‫(ייבין תשל"א‪.)600 :‬‬ ‫‪ )Weinstein 1977: 5–9, Table 2‬הראו כי בעת‬ ‫ביצוע הבדיקות נעשו טעויות רבות אשר שינו‬ ‫‪ .2.2‬המחלוקת סביב תיארוך מערכת הביצור‬ ‫באופן משמעותי את התוצאה‪ .‬השניים הראו כי‬ ‫של תל ערני‬ ‫לאחר שימוש בזמן מחצית־חיים של ‪ 5730‬שנה (ולא‬ ‫מפרסומיו השונים של ייבין עולות שלוש בעיות‬ ‫‪ 5568‬שנה‪ ,‬כפי שהיה בבדיקה המקורית)‪ ,‬ולאחר‬ ‫עיקריות‪ .‬הראשונה‪ ,‬מדובר בפרסומים ראשוניים‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪136‬‬ ‫וחברי משלחתו יכלו להגדיר באופן מדוקדק כל כך‬ ‫כיול התוצאות על בסיס עקומת הכיול ‪MASCA‬‬ ‫את ממצאי שכבה ‪ ,VI‬במיוחד לאור העובדה שגם‬ ‫(‪ ,)Ralph, Michael and Han 1973‬הדגימה הראשונה‬ ‫ברנדל‪ ,‬כמו ויינשטיין לפניו‪ ,‬זיהה ממצאים מצריים‬ ‫(‪ )BM 392‬מתוארכת לשנים ‪140± 3210-3320‬‬ ‫לאו דווקא בשכבה מספר ‪?V‬‬ ‫ואילו הדגימה השניה (‪ )BM 393‬לשנים ‪3190-3310‬‬ ‫על מנת להציע מועד אחר לבניית החומה התייחס‬ ‫‪ 140±‬לפסה"נ‪ .‬התוצאה המתקבלת‪ ,‬אם כן‪ ,‬תואמת‬ ‫ברנדל (‪ )Brandl 1989: 383‬לשני מבנים שכבר‬ ‫את הבנתו המקורית של ייבין‪ ,‬וכן את הבנתנו‬ ‫פורסמו על־ידי ייבין‪ ,‬האחד קשור לשטח ‪ N‬והשני‬ ‫המעודכנת (להלן)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי‬ ‫לשטח ‪ .D‬בשטח ‪ ,N‬הצביע ברנדל על שני קירות‬ ‫את תיארוך דגימות הפחמן הללו יש לקבל בזהירות‬ ‫הנמצאים מצידה הפנימי של חומת העיר (‪Yeivin‬‬ ‫רבה (‪.)Regev et al. 2012: 546‬‬ ‫‪ ;1960a: 202, Fig. 4‬איור ‪ .)2‬על־פי הנתונים‬ ‫למרות שמספר חוקרים קיבלו את הצעת התיארוך של‬ ‫שהופיעו בחתך נדמה היה לברנדל שייבין לא העמיק‬ ‫ייבין (למשל‪ ,‬קמפינסקי תשמ"ז‪Hennessy ;62-61 :‬‬ ‫בחפירתו ליסודות החומה‪ .‬לאור הדברים הללו הציע‬ ‫‪ ,)1967: 67; Lapp 1970: 109‬היעדר פרסום סופי‪,‬‬ ‫ברנדל שהחומה נבנתה בשלב מאוחר לשני הקירות‬ ‫חוסר עקביות בהצגת הנתונים ואי־בהירות ביחס‬ ‫הללו ובנייתה חדרה לתוך שכבתם‪ .‬ברנדל (‪Brandl‬‬ ‫לתיארוך המוחלט‪ ,‬היוו כר פורה לחוקרים שונים‬ ‫‪ )1989: 383‬טען כי קירות אלו הינם חלק משכבה‬ ‫להסתייג מהתיארוך אשר הוצע על־ידי ייבין‪ .‬גופנא‬ ‫שתוארכה על־ידי ייבין לתקופת הב"ק ‪ ,II‬ואילו הוא‪,‬‬ ‫(תשל"ד‪ ,)151 :‬למשל‪ ,‬שהיה בין הבודדים שזכה‬ ‫כלומר ברנדל‪ ,‬סבור שיש לשייכה לתקופת הב"ק ‪.III‬‬ ‫לראות את הממצא הקרמי בעצמו במחסני אגף‬ ‫בשטח ‪ D‬הצביע ברנדל על מבנה שנחפר בחלקו הדרומי‬ ‫העתיקות‪ ,‬טען שהצעת התיארוך של ייבין קלושה‬ ‫של שטח זה‪ ,‬אשר שוייך על־ידי ייבין לשכבה מספר ‪,II‬‬ ‫ביותר‪ .‬ויינשטיין (‪ ,)Weinstein 1984‬לעומתו‪ ,‬לא‬ ‫וזוהה כמבנה פולחני (ייבין תשכ"א‪ :‬ציור ט')‪ .‬על גבי‬ ‫התייחס באופן ישיר לתיארוך מערכת הביצור‪,‬‬ ‫אותו האיור ניתן לראות מארג מסודר של לבני בוץ‪,‬‬ ‫אלא הראה כי הממצא המצרי בתל ערני נוכח לא‬ ‫אשר נדמו לברנדל (‪ )Brandl 1989: 383‬כשרידים של‬ ‫רק בשכבה ‪ ,V‬אלא גם בשכבות קדומות ומאוחרות‬ ‫חומה אשר מכסה את אותו מבנה משכבה ‪ ,II‬כלומר‬ ‫לה‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬אם שכבה ‪ V‬אינה בהכרח מקבילה‬ ‫יש לשייכם לשכבה מספר ‪ .I‬מכיוון ששכבה מספר ‪I‬‬ ‫לימי שלטונו של נע'רמר‪ ,‬אזי שכבה ‪ VI‬אינה בהכרח‬ ‫תוארכה על־ידי ברנדל (‪ )Brandl 1989: 365‬לתקופת‬ ‫קדומה לפרק זמן זה‪.‬‬ ‫הב"ק ‪ ,III‬ומכיוון שהצעה זו תאמה את מסקנותיו‬ ‫נדמה כי ברוך ברנדל (‪ ,)Brandl 1989‬אשר קיבל‬ ‫לגבי שטח ‪ ,N‬התוצאה המתקבלת מהתבוננות בשני‬ ‫לידיו את הממצאים מתל ערני לאחר פטירתו של‬ ‫השטחים גם יחד‪ ,‬לפי ברנדל‪ ,‬היא שמערכת הביצור‬ ‫ייבין בשנת ‪ ,1982‬סיפק את ההסבר המקיף והמפורט‬ ‫של תל ערני נבנתה בתקופת הב"ק ‪.III‬‬ ‫ביותר לקשיים העולים מפרסומיו של ייבין‪ .‬בשלב‬ ‫השאלות שברנדל מעלה ביחס למסקנותיו של ייבין‬ ‫הראשון ערער ברנדל (‪ )Brandl 1989: 383‬על עצם‬ ‫הגיוניות מאוד וחשובות‪ ,‬ותרומתו של ברנדל להבנת‬ ‫ההקבלה הכרונולוגית בין החומה משטח ‪ N‬לשכבה‬ ‫השרידים בתל ערני הינה משמעותית מאוד‪ ,‬אך יש‬ ‫‪ VI‬משטח ‪ D‬ולשלב הקדם־מצרי של האתר‪ :‬האם כלי‬ ‫להצביע על קשיים בתשובות שניתנות על ידיו‪ .‬ביחס‬ ‫חרס אשר נמצא על גבי החומה יכול לתארך אותה‪,‬‬ ‫לשטח ‪ ,N‬כבר הוזכר לעיל שתוכנית מערכת הביצור‬ ‫או שייתכן שהוא נסחף למקומו? מדוע ייבין לא‬ ‫כפי שהוצגה על־ידי ייבין (‪Yeivin 1960a: 202, Fig.‬‬ ‫מביא בחשבון בעת קביעת תיארוך החומה ממצאים‬ ‫‪ ;4‬איור ‪ )2‬אינה חפה מבעיות‪ .‬מיקומם של אותם‬ ‫מתקופת הב"ק ‪ II‬שהוא עצמו טוען שמופיעים‬ ‫קירות הנמצאים מצידה הפנימי של החומה הינה‬ ‫בשטח ‪( N‬ראה ייבין תשל"א‪ ?)600 :‬והאם ייבין‬ ‫‪137‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫פני השלוחה הצפון‪-‬מערבית‪ ,‬גם צמד ריבועי החפירה‬ ‫אחת מהן‪ .‬הקירות אינם מופיעים בתוכנית אלא‬ ‫הקטנים וגם שטח החפירה הנרחב‪ ,‬הינם שטח ‪( N‬איור‬ ‫רק על גבי החתך‪ ,‬כלומר מיקומם אינו חד־משמעי‪.‬‬ ‫‪ 5.)1‬כלומר‪ ,‬אין כל עדות מפרסומיו של ייבין אשר‬ ‫בנוסף‪ ,‬אם נזכור שבתוכנית זו רואים את החומה כפי‬ ‫מהם עולה כי צמד הקירות שנחשפו בסמוך למערכת‬ ‫שנמצאה בתום עונת ‪ ,1960‬כלומר לא למלוא רוחבה‪,‬‬ ‫הביצור הם מתקופת הב"ק ‪ .II‬בנוסף‪ ,‬יש לציין שברנדל‬ ‫או אז עולה קושי נוסף בקשירת קשר מרחבי בין‬ ‫אינו מספק ממצא קרמי התומך בהצעתו; כלי החרס‬ ‫הקירות ובין חומת העיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההצעה לפיה היעדר‬ ‫מתקופת הב"ק ‪ III‬אשר הוצגו על ידיו (‪Brandl 1989:‬‬ ‫יסודות לחומה מצביע על כך שקירות אלה קדמו לה‪,‬‬ ‫‪ )363, Fig. 6‬מקורם בשטח ‪ .D‬ביחס לשטח ‪ ,D‬גם אם‬ ‫אינה בתוקף לאור העובדה שגם לקירות אין יסודות‬ ‫נקבל את פרשנותו של ברנדל שאותו מארג לבנים‬ ‫ברורים (מן הבחינה הזאת‪ ,‬תוכנית זו הינה סכמטית)‪,‬‬ ‫(ייבין תשכ"א‪ :‬ציור ט') הינו שרידים של חומה משכבה‬ ‫כלומר היחסים הסטרטיגרפיים בין הקירות והחומה‬ ‫‪ ,I‬כלומר נדחה את ההבנה המקורית של ייבין‪ ,‬אין זה‬ ‫כלל אינם באים לידי ביטוי בחתך‪ .‬על כך יש להוסיף‬ ‫סותר בהכרח את האפשרות שחומה נוספת‪ ,‬קדומה‬ ‫ששיוכם הכרונולוגי של צמד הקירות לתקופה הב"ק‬ ‫יותר‪ ,‬הקיפה את העיר בשכבה ‪.VI‬‬ ‫‪ II‬אינו עולה מפרסומיו של ייבין‪:‬‬ ‫לכך יש להוסיף הערה כללית‪ :‬שרידים מתקופת‬ ‫ "בתצלום אויר (מלפני תחילת החפירות) ניכר‬ ‫הב"ק ‪ III‬נמצאים‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬בתל ערני‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫קו־הבדל בולט בגוני הקרקע‪ ,‬סמוך לשפתה‬ ‫הללו נמצאו בחפירתו של ייבין (הוצגו על־ידי ברנדל‪,‬‬ ‫הצפונית‪-‬המערבית של המדרגה הגבוהה‪ ,‬ולכן‬ ‫‪ )Brandl 1989: 363, Fig. 6‬על גבי המדרגה הגבוהה‪.‬‬ ‫הוחלט (בעונת ‪ )1960‬לבדוק שטח כלשהו‬ ‫גם בחפירת הצלה בצדו הדרומי של התל‪ ,‬תחת כביש‬ ‫במקום הזה‪ .‬תעלת־הבדיקה נפתחה הרחק‬ ‫‪ ,35‬נחשפו שרידים שתוארכו לתקופה זו (‪Braun‬‬ ‫מדרום‪-‬מזרח לקו־ההבדל (על־פני המדרגה‬ ‫‪ .)and van den Brink 1997‬יחד עם זאת‪ ,‬בנייתה של‬ ‫הגבוהה) ופירי־בדיקה קטנים נמשכו הרחק‬ ‫מערכת ביצור מאסיבית כמו זו שנחשפה בתל ערני‬ ‫משפת המדרגה כלפי צפון‪-‬מערב‪ .‬בתעלת‬ ‫חייבת להתבסס על יישוב באותו קנה מידה (‪Shalev‬‬ ‫הבדיקה על פני המדרגה הגבוהה‪ ,‬בעומק‬ ‫‪ .)2017‬לו בתקופת הב"ק ‪ III‬היה בתל ערני יישוב‬ ‫סנטימטרים מעטים מתחת לפני הקרקע‪,‬‬ ‫בסדר גודל שכזה‪ ,‬ניתן להניח ששרידיו היו הרבה‬ ‫נחשפו לכל ארכם שרידי קירות של לבני־‬ ‫יותר דומיננטיים (ראה גם ‪Kempinski and Gilead‬‬ ‫טיט‪ ,‬והממצא הקדרי הורה על השלב הב'(?)‬ ‫‪.)1991: 189‬‬ ‫בתקופה הכנענית הקדומה ‪ .II‬בפירים שבשטח‬ ‫הנמוך נמצאה אדמת־סחף מעורבת בחרסים‬ ‫‪ .2.3‬מידע מארכיון רשות העתיקות‬ ‫דומים עד עומק של ‪ 1.20‬מ' בקירוב‪ .‬אולם‬ ‫בארכיון רשות העתיקות (תיקים &‪ 1961/5‬ו־&‪)1960/13‬‬ ‫הממצא המעניין ביותר נחשף על שפת המדרגה‬ ‫נמצא מידע רב הנוגע לחפירות ייבין בשטח ‪ .N‬המידע‪,‬‬ ‫הגבוהה‪ .‬כאן נראתה בראשונה מסה עצומה של‬ ‫אשר חלקו יוצג כאן לראשונה‪ 6,‬קשור למספר נושאים‪:‬‬ ‫לבני־טיט" (ייבין תשל"א‪.)600 :‬‬ ‫מיקום שטח החפירה בעונת ‪ 1961‬ותוצאותיה‪ ,‬חתכים‬ ‫המתארים את מערך הביצור ושלבים "בחייה" של‬ ‫שרידי הקירות והממצא הקדרי מתקופת הב"ק ‪II‬‬ ‫החומה‪ ,‬ועוד‪ .‬לאור העובדה שענייננו בדיון זה הוא‬ ‫נחשפו בריבוע בדיקה על פני המדרגה הגבוהה‪ ,‬בעוד‬ ‫תיארוך מערכת הביצור‪ ,‬נציג אך ורק מידע הקשור‬ ‫מערכת הביצור‪ ,‬לצד צמד הקירות האניגמטיים‪ ,‬נחשפו‬ ‫בסוגיה זו באופן ישיר‪ ,‬כלומר ממצא קרמי מעונת ‪1960‬‬ ‫על שפת המדרגה הגבוהה (איור ‪ .)1‬חשוב להדגיש‪,‬‬ ‫וכן קטעים מתוך דו"ח המסכם את תוצאות החפירה‬ ‫מבחינתו של ייבין‪ ,‬כי כל שלושת ריבועי החפירה על‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪138‬‬ ‫‪ 3‬פערורים וקנקנים שמוצאם מהשכבה שמכסה את פני החומה‪ ,‬הקדמה והחלקלקות (במקור לוח ‪ ;12-1 :2‬ארכיון רשות העתיקות‪,‬‬ ‫תיקים &‪)1961/5& ;1960/13‬‬ ‫‪139‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫בארכיון רשות העתיקות נמצאו לוחות ממצא‬ ‫בעונה זו‪ ,‬המתייחסים למקור כלי החרס‪ .‬חשוב להדגיש‬ ‫המציגים את הקרמיקה שנמצאה בשטח ‪ N‬בעונת‬ ‫כי למרות שהחומר שנמצא בארכיון מציג מידע חדש‬ ‫‪ ,1960‬בהם ציורי העפרון שנעשו בקנה מידה של ‪1:1‬‬ ‫בנוגע לחפירה‪ ,‬במיוחד בכך שהוא מציג באופן ויזואלי‬ ‫והן לוחות דמה שהוכנו לקראת פרסום עתידי‪ .‬על‬ ‫היבטים שתוארו על־ידי ייבין באופן מילולי‪ ,‬אין מדובר‬ ‫בסיס ציורי העפרון המקוריים‪ ,‬הכלים צוירו מחדש‬ ‫במידע שלם ומלא‪ .‬לא נמצאו‪ ,‬למשל‪ ,‬רשימת הלוקוסים‬ ‫(לוחות ‪ )5-1‬והם מוצגים במאמר זה באותו הסדר‬ ‫ותיאוריהם משתי העונות‪ ,‬או יומן גרפי יומי של עונת‬ ‫שסודרו על־ידי ייבין (אם כי בחלוקת לוחות שונה)‬ ‫‪ .1961‬לפיכך‪ ,‬יש להתייחס אל המידע שיוצג להלן‬ ‫ועל פי הבנתו‪ 7.‬כמו כן‪ ,‬נמצא דו"ח כתוב‪ 8‬המסכם‬ ‫כחלקי בלבד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מידע זה תומך הן בפרסומיו‬ ‫את תוצאות עונת ‪ 1960‬ובו התייחסות לממצא‬ ‫השונים של ייבין והן בתוצאות החפירות החדשות‬ ‫‪9‬‬ ‫הקרמי‪:‬‬ ‫באתר (להלן)‪ ,‬ובכך מהימנותו מתחזקת‪.‬‬ ‫‪ 4‬קערות שמוצאם מהשכבה שמכסה את פני החומה‪ ,‬הקדמה והחלקלקות (במקור לוח ‪ ;22-13 :2‬ארכיון רשות העתיקות‪ ,‬תיקים‬ ‫&‪)1961/5& ;1960/13‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪140‬‬ ‫מין הטיט שליכד את לבני הקדמה ומן החומר‬ ‫"קיימות שלוש קבוצות קרמיות בשטח זה‬ ‫ ‬ ‫שממנו נעשו‪ ,‬בזמן שהוסר הנדבך העליון שלה‬ ‫לפי מוצאן‪ .‬הראשונה‪ ,‬היא גם הגדולה ביותר‬ ‫במהלך החפירה (איור ‪ .)6‬הקבוצה השלישית‬ ‫במספר פריטיה‪ ,‬הועלתה מן השכבה המכסה‬ ‫‪10‬‬ ‫הועלתה מתעלת הבדיקה המערבית (איור ‪.)7‬‬ ‫את פני החומה‪ ,‬הקדמה [כאמור‪ ,‬המגדל; ע‪.‬ש‪].‬‬ ‫הקבוצה השלישית היא בת זמנה של החומה‬ ‫ ‬ ‫והחלקלקות (איורים ‪ .)5-3‬השניה‪ ,‬הועלתה‬ ‫‪ 5‬כלים שונים שמוצאם מהשכבה שמכסה את פני החומה‪ ,‬הקדמה והחלקלקות (במקור לוח ‪ ;14-1 :3‬ארכיון רשות העתיקות‪,‬‬ ‫&‪)1961/5& ;1960/13‬‬ ‫‪141‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫‪ 6‬כלים שונים שמוצאם מהנדבך העליון של הקדמה (במקור לוח ‪ ;21-15 :3‬ארכיון רשות העתיקות‪)1961/5& ;1960/13& ,‬‬ ‫‪ 7‬כלים שונים שמוצאם מתעלת הבדיקה המערבית (במקור לוח ‪ ;30-22 :3‬ארכיון רשות העתיקות‪)1961/5& ;1960/13& ,‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪142‬‬ ‫בעיקר אותם כלים זעירים בעלי בסיס מחודד (השווה‬ ‫או קודמת לה במקצת‪ ,‬כיוון שהועלתה מחומר‬ ‫איור ‪ 7 ,6 :6‬ואיור ‪ 3 :7‬לייבין תשכ"א‪ :‬לוח ‪ ,VII‬איור‬ ‫החלקלקה שלה או ממפולתה ויש לשער כי‬ ‫אמצעי‪ ,‬שורה תחתונה)‪ ,‬אשר נקראים בדו"ח הנ"ל‬ ‫בוניה השתמשו אז בשפך בן זמנם או בזה‬ ‫"בסיסי בזיך גדום" ובפרסום קודם "גביעים צפים"‬ ‫הקודם להם במקצת‪ .‬הקבוצה השניה היא או‬ ‫(‪ .)Yeivin 1967: 212‬יש לסייג ולציין שכלים כאלה‬ ‫בת זמנה של הקדמה או קודמת לה במקצת‬ ‫מופיעים גם בשכבות נוספות בשטח ‪( D‬ייבין תשכ"א‪:‬‬ ‫מאותה סיבה‪ .‬הקבוצה הראשונה יכולה להיות‬ ‫לוח ‪ ,)VI‬אך אם נשפוט לפי כמות הכלים מטיפוס‬ ‫המאוחרת בכולן שכן הועלתה משכבה המכסה‬ ‫זה המופיעים בכל שכבה‪ ,‬אזי שכבה ‪ VI‬היא השכבה‬ ‫את כל שרידי המבנים במקום; אולם אם נביא‬ ‫שבה כלים אלה נפוצים במיוחד‪ .‬ברנדל (‪Brandl‬‬ ‫בחשבון את העובדה כי לאחר הרס היישוב‬ ‫‪ )1989: 373, Fig. 12: 15–16‬טען כי כלים אלה הם‬ ‫ועזיבתו פעל הסחף על שרידיו הרי היא יכולה‬ ‫מצריים באופיים (אך ראה להלן)‪ ,‬אך בכל מקרה אין‬ ‫להיות גם משרידי מפולת בני זמנה של הקדמה‪.‬‬ ‫מדובר על כלים המאוחרים לתקופת הב"ק ‪.I‬‬ ‫אם נשווה את שלוש הקבוצות הללו הרי החומר‬ ‫ ‬ ‫הכלים המחופים אדום (איור ‪ ;4-3 ,1 :6‬איור ‪)8 ,6 :7‬‬ ‫אחיד למדי‪ :‬כדים חסרי צוואר בעלי שפה זקופה‬ ‫נחשבו בעבר ככלים המאפיינים תרבות מצרית‬ ‫(השווה איור ‪ 6 :3‬לאיור ‪ ,)1 :6‬כדים בעלי‬ ‫(למשל‪Brandl 1989: 373, Fig. 12: 1–9; Kempinski ,‬‬ ‫צוואר ושפתם נטויה חוצה (השווה איור ‪9 ,8 :3‬‬ ‫‪.)and Gilead 1991: 179–183, Fig. 12: 8–9‬‬ ‫לאיור ‪ ,)2 :6‬קדרות בעלות שפת מדף משופעת‬ ‫יקותיאלי (תשס"ב‪ ,*70-*68 :‬לוח ‪ )3‬הראה כי כלים‬ ‫החוצה ורצועה בולטת בסמוך לה (השווה איור‬ ‫אלה‪ ,‬אשר כונו על ידיו "כלי ערני"‪ ,‬מאפיינים דווקא‬ ‫‪ 12 ,11 :4‬לאיור ‪ ,)5 ,2 :7‬קעריות בעלות שפה‬ ‫את השלב הקדם־מצרי באתר‪ ,‬את תקופת הב"ק ‪I‬‬ ‫משופעת ונטויה פנימה (השווה איור ‪6 ,4 :4‬‬ ‫ב‪ .1‬כלים אלה נפוצים באתרים בני התקופה ברחבי‬ ‫לאיור ‪ ,)4 ,3 :6‬בסיסי בזיך גדום (השווה איור‬ ‫דרום‪-‬מערב כנען‪ ,‬כמו אשקלון־אפרידר (‪Khalaily‬‬ ‫‪ 8 ,7 ,6 :5‬לאיור ‪ 7 ,6 :6‬ולאיור ‪.)3 :7‬‬ ‫‪ )2004: 129, Fig. 6: 1–3‬או הרטוב (‪Mazar and de‬‬ ‫הקרמיקה משטח זה תואמת לקרמיקה המצויה‬ ‫ ‬ ‫‪.)Miroschedji 1996: 16, Fig. 17: 3, 18–19, 28–29‬‬ ‫בשכבה ‪ VI‬בשטח ד'‪.‬‬ ‫הקדרה בעלת שפת מדף משופעת החוצה ורצועה‬ ‫יש איפוא להגיד כי מערכת ביצורים זו נבנתה‬ ‫ ‬ ‫בולטת בסמוך לה (איור ‪ )5 :7‬דומה לכלי אשר‬ ‫תוך כדי זמנה של השכבה השישית‪ .‬כלומר‪ :‬לפני‬ ‫פורסם משטח ‪( D‬ייבין תשכ"א‪ :‬לוח ‪ ,VII‬איור עליון‪,‬‬ ‫זמנו של נערמר במצרים‪ .‬מכאן שגת היא העיר‬ ‫שורה שלישית‪ ,‬באמצע)‪ ,‬ולכלי אשר נמצא בהרטוב‬ ‫הבצורה השניה בקדמותה בארץ והיא הראשונה‬ ‫(‪.)Mazar and de Miroschedji 1996: 20, Fig. 19: 4‬‬ ‫שהוקפה חומת לבנים וחלקלקה" (ארכיון רשות‬ ‫הקנקן ששפתו נוטה החוצה מופיע לאורך שלבים‬ ‫העתיקות‪ ,‬תיקים &‪.)1960/13&; 1961/5‬‬ ‫שונים בתקופת הב"ק‪ ,‬גם בתקופת הב"ק ‪I‬ב‪( 1‬למשל‪,‬‬ ‫יקותיאלי תשס"ב‪ ,*65 :‬לוח ‪.)4 :1‬‬ ‫צודק ברנדל בטענתו שממצא אשר נמצא מעל החומה‬ ‫לסיכומו של עניין‪ ,‬הממצא הקרמי שמגיע מהקשר‬ ‫אינו יכול לשמש ככלי מתארך‪ .‬לכן‪ ,‬נתרכז בלוחות‬ ‫ארכיאולוגי בר־תיארוך כולל כלים המאפיינים את‬ ‫המציגים כלי חרס שהועלו מתוך חפירת השכבות‬ ‫תקופת הב"ק ‪ ,I‬במיוחד את השלב המכונה "שלב‬ ‫העליונות של הקדמה (איור ‪ )6‬והחלקלקה (איור ‪.)7‬‬ ‫ערני ‪ ,"C‬כלומר תקופת הב"ק ‪I‬ב‪ .1‬לא נמצא אף כלי‬ ‫ראשית‪ ,‬אם נקבל את קו המחשבה של ייבין‪ ,‬אזי‬ ‫שבאופן מובהק מתוארך לתקופת הב"ק ‪ II‬או ‪.III‬‬ ‫אכן יש נקודות ממשק בין הממצאים משטח ‪ N‬לבין‬ ‫הדבר תקף גם לגבי הכלים שמוצאם מעל החומה‪ ,‬אשר‬ ‫מכלול כלי החרס המאפיין את שכבה ‪ VI‬בשטח ‪,D‬‬ ‫‪143‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫לחפור בשני שטחים‪ ,‬האחד בחלקו הדרומי של‬ ‫גם ביניהם נמצאו אותם גביעים צפים (איור ‪)8-6 :5‬‬ ‫התל‪ ,‬בצמוד לשטח ‪ D‬מחפירתו של ייבין ולשטח‬ ‫וכלים מחופים אדום (איור ‪ ;8 :3‬איור ‪ ;6 ,1 :4‬איור‬ ‫‪ D2‬מחפירותיהם של קמפינסקי וגלעד ( ‪Czarniwicz‬‬ ‫‪ .)4 ,1 :5‬מכלול זה כולל גם כלים השייכים לקבוצת‬ ‫‪ ,)et al. 2014‬ואילו השטח השני בפינה הצפון‪-‬‬ ‫"דרום‪-‬מערב כנען"‪ ,‬כפי שהוגדרה על־ידי יקותיאלי‬ ‫מערבית של האתר‪ ,‬בצמוד לשטח ‪ N‬מחפירתו של‬ ‫(תשס"ב; ‪ ,)Yekutieli 2006‬המהווה מאפיין חומרי‬ ‫ייבין ( ‪ .)Ciałowicz et al. 2015‬מכיוון שהמשלחת‬ ‫נוסף של "שלב ערני ‪ :"C‬קנקנים המעוטרים בצביעת‬ ‫הישראלית‪-‬פולנית היא המשלחת השלישית‬ ‫פסים או בעיטור מחורץ סביב הצוואר או הידיות‬ ‫שחופרת בתל‪ ,‬הוחלט לקרוא לשטחים בהתאם‬ ‫(איור ‪ ;11-9 :5‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪:‬‬ ‫לכינוי שניתן להם על־ידי ייבין ולסמן אותם בספרה‬ ‫‪ ,*65‬לוח ‪,)Braun 2012: 11–12, Fig. 4 ;11-5 :1‬‬ ‫‪ 3‬כדי להבדילם (איור ‪.)1‬‬ ‫לצד פערורים ולהם שפה מקופלת ועיטור זיז או דמוי‬ ‫בשטח ‪ ,N3‬שלושה ריבועי חפירה (של המשלחת‬ ‫חבל מתחת לשפה (איור ‪ ;5-4 :3‬וראה מקבילות אצל‬ ‫הנוכחית) נפתחו בצמוד לפינה הדרום‪-‬מזרחית של‬ ‫יקותיאלי תשס"ב‪ ,*67 :‬לוח ‪Mazar and de ;2-1 :2‬‬ ‫שטח שנחפר בעבר (על־ידי ייבין); בדיעבד התברר כי‬ ‫‪.)Miroschedji 1996: 20, Fig. 19: 16‬‬ ‫מדובר בשטח שנחפר על ידיו בעונת ‪ 1961‬שתכניתו‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לא פורסמה מעולם‪ ,‬אך מידע לגביו נמצא‬ ‫‪ .3‬תוצאות החפירות החדשות —‬ ‫בארכיון רשות העתיקות (תיקים &‪ 1961/5‬ו־‬ ‫המשלחת המשותפת הישראלית‪-‬פולנית‬ ‫&‪ ;1960/13‬ראה גם‪ ,‬שלו תשע"ה‪ .)26-23 :‬ריבוע‬ ‫‪ .3.1‬רקע‬ ‫חפירה נוסף נחפר מצפון לשטח זה‪ ,‬והוא מהווה חיבור‬ ‫בקיץ ‪ 2013‬נערכה עונת החפירות הראשונה בתל‬ ‫לשטח שנחפר בעונת ‪ ,1960‬שתכניתו פורסמה‪ .‬כמו־‬ ‫ערני של המשלחת המשותפת הישראלית‪-‬פולנית‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬תעלת בדיקה רדודה נחפרה בתוך שטח החפירה‬ ‫לאור שאלות המחקר ומטרות החפירה הוחלט‬ ‫‪ 8‬חומת תל ערני — מבט כללי; תצלום סקיי–וויו עבור המשלחת הישראלית‪-‬פולנית‪ ,‬עיבוד תמונה על ידי ק' רוזינסקה‪-‬בליק והמחבר)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪144‬‬ ‫מגדלים לא נמצאו בחפירה הנוכחית‪ ,‬שכן שטח‬ ‫הקדום של ייבין‪ ,‬תוך חשיפתם מחדש של השרידים‬ ‫החפירה לא הרחיק מעבר לגבולות החומה‪ ,‬אך ייתכן‬ ‫שנמצאו על ידיו (איור ‪.)8‬‬ ‫שנמצאו שרידים לחלקלקה אשר הגנה על החומה‪,‬‬ ‫בדמות חומר אפור שניגש אל צידה החיצוני של‬ ‫‪ .3.2‬ממצא אדריכלי‬ ‫חומת העיר (איור ‪ ,)9‬אשר דומה לתיאור החלקלקה‬ ‫חומת העיר‪ ,‬הבנויה משורות־שורות של לבני בוץ‬ ‫מחפירותיו של ייבין‪ .‬רק המשך החפירות עשוי‬ ‫(איור ‪ ,)9‬נחשפה בריבועי החפירה של המשלחת‬ ‫לאשש או להפריך הצעה זו‪.‬‬ ‫הנוכחית (‪ .)Ciałowicz et al. 2015: 16–19‬הפן‬ ‫בריבוע הדרום‪-‬מזרחי התגלה חדר שאחד מקירותיו‬ ‫הפנימי של חומת העיר נחשף בשניים משלושת‬ ‫הוא למעשה חומת העיר עצמה (‪ ;W529‬איור ‪.)10‬‬ ‫הריבועים הדרומיים (ריבוע החפירה השלישי נמצא‬ ‫בחדר התגלו שני מפלסי חיים‪ ,‬תחתון (‪)L526‬‬ ‫כולו בתוך שטח החומה)‪ ,‬ואילו הפן החיצוני נחשף‬ ‫ועליון (‪ .)L525‬שניהם כללו ממצאים רבים בהם צור‪,‬‬ ‫הן בריבוע הצפוני והן בחתך הבדיקה שנחפר בתוך‬ ‫עצמות וכלי חרס (להלן)‪ ,‬וכן זרעים שנאספו לצורך‬ ‫שטח החפירה הישן של ייבין‪ .‬רוחב החומה נמדד‬ ‫דגימות פחמן ‪ 11.14‬על גבי מפלסים אלה לא נמצאו‬ ‫לכדי שמונה מ'‪ ,‬בדומה לממצאיו של ייבין (איור ‪.)8‬‬ ‫‪ 9‬מקטע בחומת תל ערני; שם לב לשני הקירות "הדבוקים" זה לזה (תצלום סקי–וויו עבור המשלחת הישראלית‪-‬פולנית)‬ ‫‪145‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫‪ .3.3‬תיארוך מערכת הביצור‬ ‫שרידים ארכיאולוגיים ברורים‪ ,‬אלא רק חומר לבני‬ ‫תיארוך מערכת הביצור בתל ערני נוגע בשלושה‬ ‫בוץ המשקף‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מפולת ושחיקה של נדבכים‬ ‫היבטים‪ :‬מועד בנייתה‪ ,‬המועד שבו יצאה מערכת‬ ‫עליונים יותר של הקירות והחומה‪.‬‬ ‫‪ 10‬חדר הנסמך אל החומה — משמאל תצלום אויר בתום החפירה ומימין תוכנית (תצלום‪ ,‬סקיי–וויו עבור המשלחת הישראלית‪-‬‬ ‫פולנית; תוכנית באדיבות ק' רוזינסקה‪-‬בליק)‬ ‫‪ 11‬כלים מתוך צמד מפלסי החיים בחדר (‪ L525‬ו–‪)L526‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪146‬‬ ‫‪ ,*67‬לוח ‪ ;2-1 :2‬סטורצ'ן ‪ :2012‬איור ‪Alon ;11 :12‬‬ ‫הביצור מכלל שימוש‪ ,‬והאם במשך הזמן שבו תפקדה‬ ‫‪and Yekutieli 1995: 159, fig 15: 14-15; Mazar and‬‬ ‫מערכת הביצור הוכנסו בה שינויים ומתי‪.‬‬ ‫‪de Miroschedji 1996: 20, fig 19: 13; Khalaily 2004:‬‬ ‫תיארוך מועד בניית מערכת הביצור של תל ערני‪ ,‬על־‬ ‫‪131: fig 7: 11, 143, fig 17: 11; Milevski et al. 2012:‬‬ ‫פי תוצאות המשלחת המשותפת הישראלית‪-‬פולנית‬ ‫‪ )3( ,)fig 6: 6-7‬פערור עם שפה חתוכה (איור ‪;4 :11‬‬ ‫(‪ ,)Ciałowicz et al. 2015: 19–22‬מבוסס על ממצא‬ ‫וראה מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪ ,*76 :‬לוח ‪;4-3 :2‬‬ ‫קרמי שמקורו בשני מוקדים‪ .‬הראשון‪ ,‬ממצא קרמי‬ ‫‪:Khalaily 2004: 131, fig 7: 14; Golani 2008: 30‬‬ ‫שמקורו בצמד מפלסי החיים מתוך החדר הנסמך אל‬ ‫‪ )4( ;)fig 9: 8‬בסיס של פיטס עם שרידים של חיפוי‬ ‫החומה (לעיל)‪ .‬ממצא זה (איור ‪ )11‬כולל‪ )1( :‬קערה‬ ‫לבן (איור ‪ ;5 :11‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי‬ ‫בעלת שפה מקופלת כלפי חוץ ומחופה חיפוי אדום‬ ‫תשס"ב‪ ,*65 :‬לוח ‪Alon and Yekutieli 1995: ;4 ,1 :1‬‬ ‫(איור ‪ ;1 :11‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪:‬‬ ‫‪ ;)161, fig 16: 6; Khalaily 2004: 133, fig 8: 3‬ו־‬ ‫‪ ,*69‬לוח ‪Mazar and de Miroschedji 1996: ;5-1 :3‬‬ ‫(‪ )5‬שברי גוף של קנקנים עם חיפוי לבן ועיטור פסים‬ ‫;‪16, fig 17: 28-29 ;Khalaily 2004: 129: fig 6: 1-2‬‬ ‫אנכיים אדומים (לא אויר; וראה מקבילות אצל ‪Alon‬‬ ‫‪ )2( ;)Golani 2008: 30, fig 9: 5‬פערורים בעלי שפה‬ ‫‪and Yekutieli 1995: 165: 15, 17, 20; Mazar and de‬‬ ‫מקופלת ומעובה כלפי פנים ועיטור פלסטי בהון (איור‬ ‫‪.)Miroschedji 1996: 18, fig 18: 18-20‬‬ ‫‪ ;3-2 :11‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪:‬‬ ‫‪ 12‬כלים מתוך החומה‬ ‫‪147‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫טבלה ‪ 2‬תיארוך החומה — ריכוז נתונים‬ ‫איך?‬ ‫מתי?‬ ‫מה?‬ ‫ממצא מתוך החומה‪ ,‬לבני הבוץ וחומר המליטה‬ ‫שלב "ערני ‪"C‬‬ ‫בניית החומה — גבול תחתון‬ ‫ממצא ממפלסי חיים בחדר הנסמך אל החומה‬ ‫שלב "ערני ‪"C‬‬ ‫בניית החומה — גבול עליון‬ ‫היעדר ממצאים מאוחרים יותר‬ ‫שלב "ערני ‪)?( "C‬‬ ‫יציאת החומה מכדי שימוש‬ ‫‪1; Mazar and de Miroschedji 1996: 18, fig 18:‬‬ ‫מכלול כלים זה הינו מכלול המאפיין את "שלב ערני‬ ‫‪ ;)14‬ו־(‪ )3‬פערורים מקבוצת "דרום‪-‬מערב כנען"‪,‬‬ ‫‪ ,"C‬תקופת הב"ק ‪I‬ב‪ .1‬הקערה שייכת לקבוצת "כלי‬ ‫האחד עם עיטור חבל על השפה (איור ‪ ;5 :12‬וראה‬ ‫ערני"‪ ,‬בעוד שאר הכלים מאפיינים את קבוצת‬ ‫מקבילות אצל ;‪Khalaily 2004: 131, fig 7: 1-8‬‬ ‫"דרום‪-‬מערב כנען"‪ .‬שתי הקבוצות הוגדרו על־ידי‬ ‫‪,)Mazar and de Miroschedji 1996: 20, fig 19: 10‬‬ ‫יקותיאלי (תשס"ב; ראה גם ;‪Braun 2012: 11–12‬‬ ‫השני עם עיטור חבל מתחת לשפה (איור ‪;6 :12‬‬ ‫‪ .)Yekutieli 2006‬ממצא זה מהווה "גבול עליון"‬ ‫וראה מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪ ,*67 :‬לוח ‪:2‬‬ ‫(‪ )terminus ante quem‬לצורך קביעת מועד בניית‬ ‫‪Alon and Yekutieli 1995: 167, fig 19: 1; Mazar ;2‬‬ ‫החומה‪ ,‬שכן החדר לא יכול היה להיבנות לפני‬ ‫‪ ,)and de Miroschedji 1996: 20, fig 19: 16‬והשלישי‬ ‫שהחומה עמדה על תילה‪.‬‬ ‫עם שפה חתוכה (איור ‪ ;7 :12‬וראה מקבילות אצל‬ ‫כלים שמוצאם מתוך החומה (איור ‪ )12‬מהווים "גבול‬ ‫יקותיאלי תשס"ב‪ ,*67 :‬לוח ‪Khalaily 2004: ;4 :2‬‬ ‫תחתון" (‪ )terminus post quem‬לזמן בניית החומה‪,‬‬ ‫‪.)131, fig 7: 14‬‬ ‫כיוון שמקורם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬באדמה שנאספה מרחבי‬ ‫בסיכום הממצא הקרמי משני המוקדים הללו‪ ,‬האחד‬ ‫האתר בעת הכנת הלבנים וחומר המליטה‪ .‬בין כלים‬ ‫מהווה "גבול עליון" לתיארוך בעוד השני מהווה‬ ‫אלה ניתן למצוא כלים האופייניים ל"שלב ערני ‪:"C‬‬ ‫"גבול תחתון" (טבלה ‪ ,)2‬עולה כי חומת תל ערני‬ ‫(‪ )1‬קערה מקבוצת "כלי ערני" (איור ‪ ;1 :12‬וראה‬ ‫נבנתה במהלך תקופת הב"ק ‪I‬ב‪ ,1‬המתוארכת ‪-3300‬‬ ‫מקבילות אצל יקותיאלי תשס"ב‪ ,*69 :‬לוח ‪;5-1 :2‬‬ ‫‪ 3150‬לפסה"נ‪ ,‬פרק זמן המכונה "שלב ערני ‪ ."C‬ביחס‬ ‫‪Khalaily 2004: 129, fig 6: 1-2; Mazar and de‬‬ ‫למסקנותיו של ייבין‪ ,‬אמנם לא ניתן בשלב זה לקשור‬ ‫‪ )2( ;)Miroschedji 1996: 16, fig 17: 18‬קנקנים‬ ‫את מועד בניית מערכת הביצור בשטח ‪ N‬באופן ישיר‬ ‫מקבוצת "דרום‪-‬מערב כנען"‪ ,‬האחד בעל שפה מעובה‬ ‫לשכבה זו או אחרת משטח ‪ ,D‬אך קביעתו כי חומה זו‬ ‫ומקופלת (איור ‪ ;2 :12‬וראה מקבילות אצל ‪Khalaily‬‬ ‫נבנתה לפני זמנו של נע'רמר במצרים הולכת בד בבד‬ ‫‪2004: 134, fig 9: 12; Mazar and de Miroschedji‬‬ ‫עם התיארוך שהוצג לעיל‪.‬‬ ‫‪ ,)1996: 18, fig 18: 11‬השני בעל שרידי צביעת פסים‬ ‫ביחס לפרק הזמן שבו יצאה מערכת הביצור של תל‬ ‫אדומה (איור ‪ ;3 :12‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי‬ ‫ערני מכדי שימוש — אין בשלב זה עדויות ישירות‬ ‫תשס"ב‪ ,*65 :‬לוח ‪Alon and Yekutieli 1995: ;5 :1‬‬ ‫וחד־משמעיות בחפירות המשלחת המשותפת‬ ‫‪165, fig 18: 15; Mazar and de Miroschedji 1996:‬‬ ‫הישראלי‪-‬פולנית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן שדווקא‬ ‫‪ ,)18, fig 18: 18‬והשלישי בעל עיטור מחורץ על‬ ‫היעדרו של ממצא כזה‪ ,‬יש בו בכדי לסייע בקביעת‬ ‫הצוואר (איור ‪ ;4 :12‬וראה מקבילות אצל יקותיאלי‬ ‫מועד אפשרי‪ :‬כאמור‪ ,‬בחדר הנסמך אל החומה‪,‬‬ ‫תשס"ב‪ ,*65 :‬לוח ‪Gophna 2002: 134, fig 3: ;6 :1‬‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪148‬‬ ‫הנראה‪ ,‬את המשכה של חומת העיר שנחשפה בפינה‬ ‫מפלס החיים העליון (‪ )L525‬תוארך לתקופת הב"ק‬ ‫הצפון‪-‬מערבית של התל (שטחים ‪ N‬ו־‪ .)N3‬למרות‬ ‫‪I‬ב‪ ,1‬בעוד שמעליו התגלו שרידי לבני בוץ המשקפים‪,‬‬ ‫שממצאי חפירה זו נמצאים רק בשלב עיבוד ראשוני‪,‬‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬מפולת ושחיקה של נדבכים עליונים יותר‬ ‫הדו"ח המפורט שכבר פורסם מכיל מידע חשוב‬ ‫של החומה וקירות החדר‪ .‬ייתכן שהיעדר ממצאים‬ ‫אודות תיארוך מערכת הביצור‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיים ברורים הקשורים אל החומה מהשלב‬ ‫ראשית‪ ,‬גם בחפירה זו עולה כי החומה נבנתה‬ ‫המצרי בתל ערני‪ ,‬קרי תקופת הב"ק ‪I‬ב‪ ,2‬כמו גם‬ ‫בתקופת הב"ק ‪I‬ב‪" ,1‬שלב ערני ‪ ."C‬יתרה מכך‪,‬‬ ‫מתקופות הב"ק ‪ ,III-II‬מלמד שהיישוב בתל ערני לא‬ ‫בחפירה זו נחשפו שלוש שכבות השייכות לאותו‬ ‫היה מוקף חומה בתקופה זו‪ ,‬לפחות לא החומה שאנו‬ ‫אופק תרבותי‪ ,‬כשמתוכן חומת העיר נבנתה בשכבה‬ ‫עוסקים בה‪ .‬יש לציין שייבין סבר שהחומה המשיכה‬ ‫המאוחרת ביותר‪ .‬שנית‪ ,‬בדו"ח צויין כי בחומה‬ ‫לשמש עד לפרק הזמן המקביל לשכבה מספר ‪III‬‬ ‫הובחנו שני שלבים‪ .‬ביחס לפרק הזמן שבו יצאה‬ ‫בשטח ‪ ,D‬קרי תקופת הב"ק ‪ .II‬רק המשך המחקר‬ ‫מערכת הביצור מכלל שימוש‪ ,‬בתקופת הברזל נחפרו‬ ‫עשוי לתת תשובות ברורות יותר לשאלה זו‪.‬‬ ‫קברי שוחה לתוך החומה‪ ,‬ובכך ביטלו אותה באופן‬ ‫היבט נוסף בתיארוך מערכת הביצור נוגע בשינויים‬ ‫סופי (ייגורוב ומילבסקי ‪ .)2017‬נראה כי החומה‬ ‫שהוכנסו בה במהלך התקופה בה הייתה בשימוש‪.‬‬ ‫יצאה מכלל שימוש הרבה קודם לכן‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫במסגרת החפירה הנוכחית כמעט שלא נחשפו‬ ‫במהלך שלבים מאוחרים יותר בתקופת הב"ק‪ ,‬אך‬ ‫אלמנטים נוספים הקשורים במערכת הביצור כגון‬ ‫למועד זה אין עדויות ברורות‪.‬‬ ‫מגדלים‪ ,‬שערים וכיוצא באלה‪ ,‬כך שאין בידינו לקבוע‪,‬‬ ‫בשלב זה‪ ,‬האם הללו נבנו כיחידה אחת או שנבנו‬ ‫‪ .5‬סיכום‬ ‫בשלבים שונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מבט מדוקדק בחומה‬ ‫עוד מראשית גילויה על־ידי שמואל ייבין בשנות ה־‪60‬‬ ‫עצמה (איור ‪ )9‬מלמד כי החומה נבנתה באמצעות‬ ‫של המאה הקודמת‪ ,‬מערכת הביצור של תל ערני עוררה‬ ‫"הדבקתם" של שני קירות זה לזה‪ .‬ייבין (תשל"א‪:‬‬ ‫את סקרנותם של חוקרי תקופת הברונזה הקדומה‬ ‫‪ )600‬זיהה עיבוי של החומה וטען כי השלב הקדום‪,‬‬ ‫בארץ־ישראל‪ .‬על־פי המסקנות של חופר האתר‬ ‫שנבנה בפרק זמן המקביל לשכבה ‪ VII‬משטח ‪ ,D‬נפגע‬ ‫דאז (ייבין תשל"א‪,)Yeivin 1960a: 201–203 ;600 :‬‬ ‫משריפה‪ ,‬ולכן עובתה החומה בשכבה ‪ .VI‬בחפירתנו‪,‬‬ ‫חומה זו העידה על שני תהליכים היסטוריים וחברתיים‬ ‫לא רק שלא נמצאו עדויות לשריפה כלשהי שפגעה‬ ‫שהתרחשו במרחב‪ ,‬התגבשות העיור וכיבוש מצרי‬ ‫בחומה‪ ,‬אלא שלהדבקת הקירות הועלה הסבר אחר‪:‬‬ ‫בראשות נע'רמר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היעדר פרסום סופי‬ ‫בניית מערכת הביצור דרשה משאבים רבים‪ ,‬כמו כוח‬ ‫וחוסר עקביות בפרסומים הראשוניים‪ ,‬היוו מקור‬ ‫אדם‪ ,‬מים‪ ,‬קש וכד'‪ .‬חלוקת בניית החומה לעונות‬ ‫לספקות ביחס למסקנותיו של ייבין‪ ,‬וההצעה שמערכת‬ ‫עבודה‪ ,‬הגדילה את יכולות הנשיאה של החברה בתל‬ ‫ביצור זו נבנתה בתקופת הב"ק ‪)Brandl 1989( III‬‬ ‫ערני ביחס למשאבים המוגבלים שעמדו לרשותה‬ ‫קנתה לה אחיזה בקרב מספר חוקרים (למשל‪ ,‬דגן‬ ‫(שלו תשע"ה‪.)Shalev 2017: 56 ;77-62 :‬‬ ‫תשע"ב; ‪ ;Finkelstein 1995‬השווה לעומת ‪Kempinski‬‬ ‫‪.)and Gilead 1991; Herzog 1997: 41; Paz 2002‬‬ ‫‪ .4‬תוצאות ראשוניות מחפירת רשות העתיקות‬ ‫החפירות החדשות בתל‪ ,‬ובעיקר אלה של המשלחת‬ ‫בשלהי ‪ 2015‬ובראשית ‪ 2016‬נערכה בשיפוליו‬ ‫הישראלית‪-‬פולנית (‪ ,)Ciałowicz et al. 2015‬הצביעו‬ ‫הדרומיים של התל‪ ,‬לצדו של כביש ‪( 35‬איור ‪,)1‬‬ ‫על כך שמערכת הביצור של תל ערני נבנתה בתקופת‬ ‫חפירת הצלה בראשותם של ייגורוב ומילבסקי‬ ‫הב"ק ‪I‬ב‪" ,1‬שלב ערני ‪ ."C‬תמונה כרונולוגית דומה‬ ‫(‪ ,)2017‬במהלכה נחשף קטע של חומה שמהווה‪ ,‬ככל‬ ‫‪149‬‬ ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני ‬ ‫הדיון סביב קיומן של מערכות ביצור בפרט‪,‬‬ ‫מתקבלת על בסיס הלוחות הקרמיים מחפירות ייבין‪,‬‬ ‫והתגבשות העירוניות בכנען בכלל‪ ,‬כבר בתקופת‬ ‫שנמצאו בארכיון רשות העתיקות (תיקים &‪1961/5‬‬ ‫הב"ק ‪I‬ב‪ ,‬חורג מגבולות תל ערני‪ .‬ממערב לירדן ישנם‬ ‫ו־&‪ .)1960/13‬לפרסום מידע ארכיוני זה חשיבות‬ ‫כעשרה יישובים שהוקפו בחומה עוד בתקופת הב"ק‬ ‫מיוחדת‪ ,‬שכן ממצאים אלה לא היו נגישים לקהילה‬ ‫‪I‬ב (‪ ;Shalev 2017: 59‬ראה גם ‪Getzov, Paz and‬‬ ‫המדעית קרוב ליובל שנים‪ ,‬ובהיעדר פרסום סופי‬ ‫‪ ,)Gophna 2001; Paz 2002‬ביניהם בית ירח (‪Getzov‬‬ ‫לחפירות ייבין החומר הארכיוני מהווה מקור מרכזי‬ ‫‪ ;2006: 8-11‬אך ראה לעומת ‪Greenberg and Paz‬‬ ‫למידע ישיר שהיה בידי החופר ואמצעי ראשי לתקף‬ ‫‪ ,)2005: 86-92‬עין ציפורי (‪Milevski, Liran and‬‬ ‫(או לבקר) את מסקנותיו‪.‬‬ ‫‪ ,)Getzov 2014‬תל שלם (‪ ,)Eisenberg 1996‬תל‬ ‫השאלה האם חומת תל ערני נבנתה בתקופת הב"ק‬ ‫אפק (‪ )Gal and Kochavi 2000: 62–64‬ותל א־סקאן‬ ‫‪ I‬או ‪ III‬אינה שאלה כרונולוגית בלבד‪ ,‬אלא שאלה‬ ‫(‪ .)de Miroschedji et al 2001‬ביצור האתרים הללו‪,‬‬ ‫חברתית־היסטורית‪ .‬גרינברג (‪Greenberg 2014:‬‬ ‫מלבד תל א־סקאן‪ ,‬אינו קשור באופן ישיר לנוכחות‬ ‫‪ ,)270–271‬למשל‪ ,‬טען כי העירוניות‪ ,‬שראשיתה‬ ‫המצרית בדרום‪-‬מערב כנען‪ ,‬ובתל ערני‪ ,‬כאמור‪ ,‬אף‬ ‫לדעתו בתקופת הב"ק ‪ ,II‬היא תוצאה של ואקום‬ ‫מקדים אותה‪.‬‬ ‫פוליטי שנוצר אחרי העזיבה המהירה של המצרים‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬עולות השאלות האם העובדה שחומת‬ ‫את האזור‪ ,‬ואקום שאותו ניצלו גורמי כוח מקומיים‪.‬‬ ‫תל ערני נבנתה בשלב האחרון של תקופת הב"ק ‪I‬‬ ‫אולם‪ ,‬אם כבר בתקופת הב"ק ‪I‬ב‪( 1‬כלומר בשלב‬ ‫ב‪ ,1‬כפי שעולה מחפירותיהם של ייגורוב ומילבסקי‬ ‫הקדם־מצרי) תל ערני היה מוקף בחומה‪ ,‬אזי ייתכן‬ ‫(‪ ,)2017‬קשורה לדינמיקה של יחסי מצרים‪-‬כנען?‬ ‫שהתגבשות העירוניות בכנען צריכה להיות מוסברת‬ ‫האם ממצא זה תואם את הבנתו של ייבין (‪Yeivin‬‬ ‫באופן אחר‪ ,‬תוך הדגשת תפקידם של הכוחות‬ ‫‪ )1960a‬שהחומה נבנתה בשכבה הקודמת להגעתו‬ ‫המקומיים (ראה למשל‪ ,‬יקותיאלי ‪:2007 ;65 :1998‬‬ ‫של נע'רמר? לצערנו‪ ,‬שאלות אלה מורכבות ביותר‬ ‫‪ ,)Braun 2014 ;73-72‬זאת בהתחשב שחומה היא‬ ‫ומחייבות הן דיון נפרד והן את המשך החפירות‬ ‫מאפיין חומרי חשוב של יישוב עירוני‪ ,‬אם־כי בהחלט‬ ‫והמחקר בתל ערני‪.‬‬ ‫לא מאפיין יחידי (לדיון נרחב אודות מאפיינים‬ ‫עירוניים בתקופת הב"ק ‪I‬ב ראה ‪.)Shalev 2017‬‬ ‫תודות‬ ‫ציור הממצא‪ .‬המסייעים בהכנת האיורים מוזכרים בכותרת‬ ‫מאמר זה מבוסס על עבודת התזה של המחבר (שלו תשע"ה)‪.‬‬ ‫האיור‪ ,‬תודות שמורות גם להם‪ .‬תודה לסם וולף וסילביה‬ ‫ברצוני להודות‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬למנחה התזה שלי‪ ,‬ד"ר יובל‬ ‫קרפיוקו מארכיון רשות העתיקות‪ .‬כתיבת התזה התאפשרה‬ ‫יקותיאלי‪ ,‬על התמיכה וההכוונה בעת כתיבת התזה‪ .‬תודה‬ ‫הודות למלגת לימודים באדיבות המחלקה לארכיאולוגיה‬ ‫גם לשאר חברי המשלחת בעונת ‪ :2013‬כריסטוף קיאלווויץ'‪,‬‬ ‫באוניברסיטת בן־גוריון‪ ,‬וכן מלגת "אמיר דרורי" לעובדי‬ ‫ג'ואנה דבובסקה‪-‬לודווין‪ ,‬קרולינה רוזינסקה‪-‬בליק‪ ,‬מרטין‬ ‫רשות העתיקות‪ .‬תודה אחרונה לעורכי הקובץ על שהציעו לי‬ ‫פסטרנק‪ ,‬מרצ'ין קזרנוויץ'‪ ,‬אניישקה אוקל‪-‬קזרנוויץ'‪ ,‬אלי‬ ‫לכתוב מאמר זה‪ ,‬וכן על סיועם בכתיבתו‪.‬‬ ‫כהן‪-‬ששון ואליוט בראון‪ .‬תודה להלנה סוקולובסקי על‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪150‬‬ ‫הערות‬ ‫מדויקת (כאמור‪ ,‬הציורים נעשו על בסיס ציורי עיפרון)‪,‬‬ ‫‪ 1‬בדו"ח נכתב כי החומה נמצאה בשטח ‪ ,M‬אך מהתיאור‬ ‫וגם כאשר ישנו היגיון אסטטי ו‪/‬או ייצוגי בשינוי סדר‬ ‫הטופוגרפי של שטח החפירה‪ ,‬וכן מהתיאור אשר יופיע‬ ‫הופעת הכלים‪ .‬כלים שנדמה שהצבתם אינה מדויקת‬ ‫בפרסומיו הבאים של ייבין‪ ,‬ברור כי מדובר בטעות סופר‬ ‫הינם‪ :‬לוח ‪ ;7 ,2:2‬לוח ‪ ;9 ,2:3‬לוח ‪.2:5‬‬ ‫והכוונה היא לשטח ‪.N‬‬ ‫הדו"ח חתום "אי‪/‬יד" ללא כל פירוט‪ .‬ייתכן כי אלו ראשי‬ ‫‪ 8‬‬ ‫‪ 2‬לאור עבודתו של ברוך ברנדל (‪ ,)Brandl 1989: 365‬ברור‬ ‫תיבות של מנהלי השטחים בעונה זו‪ ,‬שכן אפרת ייבין‬ ‫כיום ששכבה ‪ VI‬בשטח ‪ D‬מתוארכת לחלק המאוחר של‬ ‫הייתה מנהלת שטח ‪( N‬ייבין תשל"א‪ .)595 :‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫תקופת הב"ק ‪ ,I‬וכן שעצם קיומה של שכבה כלקוליתית‬ ‫מבחינתי הדו"ח נכתב על־ידי שמואל ייבין עצמו‪.‬‬ ‫בתל ערני אינו חד־משמעי (ראה גם‪ ,‬יקותיאלי תשס"ב‪:‬‬ ‫תיקון טעויות הקלדה ושינוי מספרי הכלים על בסיס‬ ‫‪ 9‬‬ ‫‪ ,*61‬טבלה ‪ ;Kempinski and Gilead 1991 ;1‬טבלה ‪.)1‬‬ ‫הלוחות במאמר‪ ,‬נערכו על־ידי המחבר‪.‬‬ ‫‪ 3‬ההרצאה (והמאמר הנלווה) ניתנו במקור באנגלית‪ ,‬שם‬ ‫לקראת סיום עונת ‪ 1960‬נחפרו שלוש תעלות בדיקה על־‬ ‫‪ 10‬‬ ‫מכונה כלי זה "‪ ."round pointed pot‬בתקציר העברי‬ ‫מנת לנסות ולהגדיר את גבולות החומה והקדמה ואת‬ ‫כלים מסוג זה מכונים "הגביעים הצפים" (‪Yeivin 1967:‬‬ ‫היחסים הסטרטיגרפיים ביניהם‪ :‬המערבית‪ ,‬הצפון‪-‬‬ ‫‪.)212‬‬ ‫מערבית והדרום‪-‬מזרחית‪ .‬תעלת הבדיקה המערבית‪,‬‬ ‫‪ 4‬הצפנת התוכנית המופיעה במאמר זה (איור ‪ )2‬מבוססת‬ ‫כך אני למד מחלקים אחרים בדו"ח שלא הוכנסו למאמר‬ ‫על ‪.Brandl 1989: 380, Fig. 17‬‬ ‫זה מפאת קוצר היריעה‪ ,‬נחפרה בין החומה ובין המגדל‪/‬‬ ‫‪ 5‬מידע נוסף אודות הממצאים מאותם שני ריבועי־בדיקה‬ ‫קדמה השני‪ ,‬שנחשף באופן חלקי בלבד (ראה ‪Yeivin‬‬ ‫קטנים‪ ,‬נמצא בארכיון רשות העתיקות‪ ,‬תיקים &‪1961/5‬‬ ‫‪ ;1960: 202, Fig. 4‬איור ‪.)2‬‬ ‫ו–&‪.1960/13‬‬ ‫דגימות לצורך תיארוך על בסיס פחמן ‪ 14‬נלקחו גם‬ ‫‪ 11‬‬ ‫‪ 6‬מלבד עבודת התזה של המחבר (שלו תשע"ה)‪.‬‬ ‫מחומר המליטה שבין לבני החומה‪ .‬לצערי‪ ,‬תוצאות‬ ‫‪ 7‬הצמדות לייצוג הלוחות כפי שהוכנו על־ידי ייבין הינה‬ ‫הדגימות עדיין לא פורסמו‪.‬‬ ‫גורפת ונעשתה גם כאשר נדמה כי הצבת הכלי אינה‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ייגורוב ומילבסקי ‪2017‬‬ ‫גולני ושלו תשע"ז‬ ‫ד' ייגורוב וי' מילבסקי‪" ,‬תל ערני (דו"ח ראשוני)"‪ ,‬חדשות‬ ‫א' גולני וע' שלו‪" ,‬ראשית העיור בשפלת יהודה"‪ ,‬בתוך י'‬ ‫ארכיאולוגיות ‪129‬‬ ‫זלינגר (עורך) מחקרי ארץ יהודה‪ :‬אסופת מאמרים‬ ‫‪h t t p : / / w w w. h a d a s h o t - e s i . o rg . i l / r e p o r t _ d e t a i l .‬‬ ‫לזכרו של דוד עמית‪ .‬קובץ א‪ ,‬כפר עציון‪ ,‬עמ' ‪.23-9‬‬ ‫גישה‬ ‫(תאריך‬ ‫‪aspx?id=25179&mag_id=125‬‬ ‫גופנא תשל"ד‬ ‫‪.)05.08.2017‬‬ ‫א' גופנא‪ ,‬הגיאוגרפיה היישובית של מישור החוף הארץ־‬ ‫יקותיאלי ‪1998‬‬ ‫ישראלי בתקופת הברונזה הקדומה‪ .‬מחקר לצורך קבלת‬ ‫י' יקותיאלי‪ ,‬תקופת הברונזה הקדומה ‪ 1‬בצפון סיני‪:‬‬ ‫תואר "דוקטור לפילוסופיה" מטעם אוניברסיטת תל־‬ ‫אספקטים כלכליים‪ ,‬חברתיים ומרחביים‪ .‬עבודת‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‪ ,‬באר־שבע‪.‬‬ ‫דגן תשע"ב‬ ‫יקותיאלי תשס"ב‬ ‫י' דגן‪" ,‬שפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה‪ :‬בחינת‬ ‫י' יקותיאלי‪" ,‬המכלול הקרמי של שכבה ‪ C‬מתקופת הברונזה‬ ‫הפריסה היישובית"‪ ,‬ארץ־ישראל ל'‪ ,‬עמ' ‪.214-199‬‬ ‫הקדומה ‪1‬ב‪ 1‬בשטח ‪ DII‬בתל ערני"‪ ,‬באר שבע ט"ו‪ ,‬עמ'‬ ‫ייבין תשכ"א‬ ‫‪.*79-*59‬‬ ‫ש' ייבין‪ ,‬דין וחשבון מוקדם ראשון של החפירות בתל "גת"‬ ‫יקותיאל ‪2007‬‬ ‫(תל שיח' אחמד אלעריני)‪ :‬עונות תשט"ז‪-‬תשי"ח‪,‬‬ ‫י' יקותיאל‪" ,‬יחסי מצרים וכנען בתקופת הברונזה הקדומה ‪:1‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫מבט מדרום‪-‬מערב כנען"‪ ,‬קדמוניות ‪ ,134‬עמ' ‪.74-66‬‬ ‫ייבין ‪1961‬‬ ‫סטורצ'ן ‪2012‬‬ ‫ש' ייבין‪" ,‬תל "גת""‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות א‪ ,‬עמ' ‪.5-4‬‬ ‫ד' סטורצ'ן‪" ,‬אשתאול (דו"ח ראשוני)"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות‬ ‫ייבין תשל"א‬ ‫‪124‬‬ ‫ש' ייבין‪" ,‬תל ערני"‪ ,‬בתוך ב' מזר ואחרים (עורכים)‪,‬‬ ‫‪http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.‬‬ ‫אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫גישה‬ ‫(תאריך‬ ‫‪aspx?id=2105&mag_id=119‬‬ ‫כרך ב‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪.600-595‬‬ ‫‪.)07.09.2017‬‬ 151 ‫תיארוך מערכת הביצור של תל ערני‬ Ciałowicz et al. 2015 ‫קמפינסקי תשמ"ז‬ K.M. Ciałowicz, Y. Yekutieli, J. Dębowska‫־‬Ludwin, ‫ מבני הציבור ותוכנית העיר בתקופת‬,‫ "הביצור‬,‫א' קמפינסקי‬ K. Rosinska‫־‬Balik, O. Shalev and M. Wasilewski, '‫ א' קמפינסקי ור‬,‫ בתוך א' נצר‬,"‫הברונזה הקדומה‬ “Egyptian‫־‬Levantine Connections: New :‫ האדריכלות בארץ־ישראל בימי קדם‬,)‫רייך (עורכים‬ Evidence for Early Bronze Age Fortifications and ,‫מן התקופות הפרהיסטוריות עד התקופה הפרסית‬ some Preliminary Results of an Initial Season .70-61 '‫ עמ‬,‫ירושלים‬ of Investigation at Tel Erani, Israel”, Current ‫שלו תשע"ה‬ Research in Egyptology XV, pp. 13–28. ‫ חשיבותם‬:‫ ביצורי תל ערני בתקופת הברונזה הקדומה‬,‫ע' שלו‬ Czarnowicz et al. ‫ עבודת‬.‫להבנת תהליכים היסטוריים וחברתיים בכנען‬ M. Czarnowicz, M. Pasternak, A. Ochał‫־‬Czarnowicz .‫ באר שבע‬,‫ אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬,‫מוסמך‬ and J. Skłucki, “The Egyptian Presence at Tel Albright 1921/1922 Erani”, in M. A. Jucha, J. Dębowska‫־‬Ludwin and W.F. Albright, “Contributions to the Historical P. Kołodziejczyk (eds.), In Aegyptus Est Imago Geography of Palestine”, AASOR 2/3, pp. 1–46. Caeli: Studies Presented to Krzysztof M. Ciałowicz Alon and Yekutieli 1995 on his 60th Birthday, Cracow, pp. 235–244. D. Alon and Y. Yekutieli, “The Tel Halif Terrace 'Silo Eisenberg 1996 Site' and its Implications for the Early Bronze E. Eisenberg, “Tel Shalem – Sounding in a Fortified Age I”, 'Atiqot 27, pp. 149–189. Site of the Early Bronze Age IB”, 'Atiqot 30, pp. Barker, Burleigh and Meeks 1971 1–24. H. Barker, R. Burleigh and N. Meeks, “British Finkelstein 1995 Museum Natural Radiocarbon Measurements I. Finkelstein, “Two Notes on Early Bronze Age VII”, Radiocarbon 13, pp. 157–188. Urbanization and Urbanism”, Tel Aviv 22, pp. Brandl 1989 47–69. B. Brandl, “Observations on the Early Bronze Gal and Kochavi 2000 Age Strata of Tell Erani”, in P. de Miroschedji Z. Gal and M. Kochavi, “Area B: Stratigraphy, (ed.), L'urbanisation de la Palestine à l'age Architecture and Tombs”, in M. Kochavi, P. du Bronze Ancien: Bilanet Perspectives des Beck and E. Yadin (eds.), Aphek-Antipatris I: Recherchesactuelles, Oxford, pp. 357–387. Excavation of Areas A and B, The 1972–1976 Braun 2012 Seasons, Tel-Aviv, pp. 59–92. E. Braun, “On Some South Levantine Early Bronze Age Getzov 2006 Ceramic 'Wares' and Styles”, PEQ 144, pp. 4–31. N. Getzov, The Tel Bet Yerah Excavations 1994–1995, Braun 2014 Jerusalem. E. Braun, “Reflection on the Context of a Late Getzov, Paz and Gophna 2001 Dynasty 0 Egyptian Colony in the Southern N. Getzov, I. Paz, and R. Gophna, Shifting Urban Levant: Interpreting Some Evidence of Nilotic Landscapes during the Early Bronze Age in the Material Culture at Select Sites in the Southern Land of Israel, Tel Aviv. Levant (ca. 3150 BCE – ca. 2950 BCE)”, in A. Golani 2008 Maczynska (ed.), The Nile Delta as a Centre A. Golani, “The Early Bronze Age Site of Ashqelon, of Cultural Interactions between Upper Egypt Afridar – Area M”, 'Atiqot 60, pp. 19–51. and the Southern Levant in the 4th Millennium Gophna 2002 BC: Proceedings of the Conference Held in R. Gophna, “Afridar 1968: Soundings in an EB I the Poznan Archaeological Museum, Poznan, Occupation of the "Erani C Horizon"”, Beer- Poland, 21–22 June 2013, Poznan, pp. 37–55. Sheva XV, pp. 129–137. Braun and van den Brink 1997 Greenberg 2014 E. Braun and E.C.M. van den Brink, “Tell ‘Erani”, R. Greenberg, “Introduction to the Levant during the Excavations and Surveys in Israel 16, pp. 124–126. Early Bronze Age”, in M.L. Steiner and A.E. Callaway and Weinstein 1977 Killebrew (eds.), The Oxford Handbook of the J.A. Callaway and J.M. Weinstein, “Radiocarbon Archaeology of the Levant, c. 8000–332 B.C.E., Dating of Palestine in the Early Bronze Age”, Oxford, pp. 269–277. BASOR 225, pp. 1–16. ‫ קובץ מאמרים‬- 2018 ‫ כנס דרום‬ 152 Paz 2002 Greenberg and Paz 2005 Y. Paz, “Fortified Settlements of the EB Ib and the R. Greenberg and Y. Paz, “The Early Bronze Age Emergence of the First Urban System”, Tel Aviv Fortifications of Tel Bet Yerah”, Levant 37, pp. 29, pp. 238–261. 81–103. Press 2014 Hennessy 1967 M.D. Press, “The Arabic Names of Tell Erani and J.B. Hennessy, The Foreign Relations of Palestine ‘Iraq el-Mensiye”, Zeitschrift des Duetschen during the Early Bronze Age, London. Palastina-Vereins 130, pp. 181–193. Herzog 1997 Ralph, Michael and Han 1973 Z. Herzog 1997, Archaeology of the City, Tel Aviv. E.K. Ralph, H.N. Michael and M.C. Han, Kempinski and Gilead 1991 “Radiocarbon Dates and Reality”, MASCA A. Kempinski and I. Gilead, “New Excavations at Tel Newsletter 9, pp. 1–20. Erani: A Preliminary Report of the 1985–1988 Regev et al. 2012 Seasons”, Tel Aviv 18, pp. 164–191. J. Regev, P. de Miroschedji, R. Greenberg, E. Braun, Khalaly 2004 Z. Greenhut and E. Boaretto, “Chronology of the H. Khalaly, “An Early Bronze Age Site at Ashkelon, Early Bronze Age in the Southern Levant: New Afridar – Area F”, 'Atiqot 45, pp. 121–159. Analysis for a High Chronology”, Radiocarbon Lapp 1970 54, pp. 525–566. P.W. Lapp, “Palestine in the Early Bronze Age”, in Shalev 2017 J. A. Sanders (ed.), Near Eastern Archaeology O. Shalev, “Chapter Three - The Urbanization in the Twentieth Century: Essays in Honor of Process in Early Bronze Age Canaan: A View Nelson Glueck, New York, pp. 101–131. from Tel Erani, Israel”, in Ł. Miszk and M. Mazar and de Miroschedji 1996 Wacławik (eds.), The Land of Fertility II: The A. Mazar and P. de Miroschedji, “Hartuv, An Aspect Southeast Mediterranean from the Bronze Age of the Early Bronze Age I Culture of Southern to the Muslim Conquest, Newcastle upon Tyne, Israel”, BASOR 302, pp. 1–40. pp. 37–67. Milevski et al. 2012 Weinstein 1984 I. Milevski, E. Braun, D. Varga, and Y. Israel, “A J.M. Weinstein, “The Significance of Tell Areini for Newly-Discovered Early Bronze Age Settlement Egyptian-Palestinian Relations at the Beginning and Silo Complex at Amziya, Israel”, Antiquity of the Bronze Age"‫ ת‬BASOR 256, pp. 61–69. Project Gallery. (http://www.antiquity.ac. Yeivin 1960a Uk /projgall/milevski331/. Entrance Date S. Yeivin, “Early Contacts between Canaan and 07.09.2017). Egypt”, IEJ 10, pp. 193–203. Milevski, Liran and Getzov 2014 Yeivin 1960b I. Milevski, R. Liran and N. Getzov, “The Early S. Yeivin, “Tell Gath”, IEJ 10, pp. 122–123. Bronze Age Town of Ein Zippori in the Galilee Yeivin 1967 (Israel)”, Antiquity Project Gallery. (https:// S. Yeivin, “A New Chalcolithic Culture at Tel 'Erany www.antiquity.ac.uk/projgall/milevski339/. and its Implications for Early Egypto-Canaanite Entrance Date 10.02.2018). Relations”, Fourth World Congress of Jewish de Miroschedji et al. Studies: Papers, Vol. 1, Jerusalem, pp. 45–48 P. de Miroschedji, M. Sadeq, D. Faltings, V. Boulez, (Hebrew abstract pp. 212–213). L. Naggiar-Moliner, N. Sykes and M. Tengberg, Yekutieli 2006 “Les Fouilles de Tell es-Sakan (Gaza) Nouvelles Y. Yekutieli, “The Ceramics of Tel 'Erani, Layer C”, Données sur les Contacts Egypto-Cananéens Journal of the Serbian Archaeological Society aux Iv e III-e Millénaires”, Paléorient 27, pp. 22, pp. 225–242. 75–104. ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימיי הביניים בשדרות‬ ‫דניאל וורגה ופדריקו קוברין‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫באבניהם להקמת מספר יישובים בסביבה בתקופה‬ ‫תקציר‬ ‫העות'מנית‪.‬‬ ‫בשטח המיועד להקמת שכונה חדשה בעיר שדרות‬ ‫נראה שחקר תוצאות חפירה זאת‪ ,‬שבה נחשפו‬ ‫נערכה חפירה נרחבת‪ ,‬חלקה חפירת הצלה וחלקה‬ ‫אספקטים שונים של חיי היום־יום של היישוב‪:‬‬ ‫חפירה לצורך פיתוח תיירותי‪ .‬החפירה ממוקמת‬ ‫מגורים‪ ,‬פולחן ותעשייה‪ ,‬יוכל לתרום להבנת‬ ‫על אתר העתיקות חורבת נאג'ד שגודלו כ־‪ 50‬דונם‪,‬‬ ‫תיפקודו של יישוב בסוף התקופה הקלאסית וימי‬ ‫מהם נחפרו ‪ 5.5‬דונם המחולקים ל־‪ 7‬שטחי חפירה‪.‬‬ ‫הביניים הקדומים בנגב המערבי‪ ,‬בעורף של ערי‬ ‫בחפירה נחשף יישוב כפרי גדול מהתקופות הרומית‬ ‫החוף הראשיות אשקלון ועזה‪.‬‬ ‫המאוחרת‪ ,‬הביזנטית והעבאסית‪.‬‬ ‫נראה שהיישוב מן התקופה הרומית המאוחרת‪ ,‬המאות‬ ‫הקדמה‬ ‫ג'‪-‬ד' לסה''נ‪ ,‬היה מצומצם והתקיים באזור המזרחי‬ ‫בשטח המיועד להקמת שכונה חדשה בעיר שדרות‬ ‫של האתר בלבד‪ .‬מתקופה זאת נחשף מבנה מאסיבי‬ ‫נערכה חפירה נרחבת‪ ,‬שחלקה הוגדר כחפירת הצלה‬ ‫וממזרח לו בריכה לגידול דגים וגת תעשייתית‪ .‬שיא‬ ‫וחלקה נועד לצורך פיתוח תיירותי (איור ‪ .)1‬החפירה‬ ‫פריחת היישוב בתקופה הביזנטית היה במאות ה'‪-‬ו'‬ ‫ממוקמת באתר העתיקות חורבת נאג'ד הנמצא על‬ ‫לסה"נ‪ ,‬ממנו נחשפו שתי כנסיות‪ :‬כנסייה גדולה תלת־‬ ‫רכס כורכר מאורך מכוסה אדמת לס‪ ,‬ממערב לנחל‬ ‫אפסידאלית בקצה המזרחי של היישוב (מעל המבנה‬ ‫ניר־עם ומצפון לנחל טל‪ .‬שטח האתר מוערך בכ־‪50‬‬ ‫המאסיבי מהתקופה הרומית המאוחרת)‪ ,‬ושרידים‬ ‫‪1‬‬ ‫דונמים לערך‪.‬‬ ‫דלים של מבנה‪ ,‬שככל הנראה ניתן לזהות ככנסייה‬ ‫נחפרו בסך הכל ‪ 5.5‬דונמים בשבעה שטחי חפירה‬ ‫קטנה‪ ,‬בקצהו המערבי של היישוב‪ .‬כן נחשפו בית‬ ‫שונים (שטחי ‪ ,)A–G‬ובהם נחשף יישוב כפרי גדול‬ ‫מחסנים מרשים ורחב ממדים מדרום‪-‬מערב לכנסייה‬ ‫מהתקופה הביזנטית המושתת‪ ,‬בחלקו המזרחי של‬ ‫הגדולה‪ ,‬מבני תעשייה שונים בדרום האתר ובמזרחו‪,‬‬ ‫האתר‪ ,‬על שרידים מהתקופה הרומית המאוחרת‪.‬‬ ‫ובתי מגורים בכל רחבי האתר‪ ,‬למעט באזור המזרחי‪.‬‬ ‫כן נחשפו שרידי יישוב גדול מהתקופה העבאסית‬ ‫מהתקופה העבאסית‪ ,‬המאות ט'‪-‬י'‪ ,‬נחשף מסגד פתוח‬ ‫המשתרע על רוב שטח האתר (איור ‪.)2‬‬ ‫שנבנה על שרידי הכנסייה הקטנה‪ ,‬ומבני מגורים ברוב‬ ‫במאמר זה תוצג סקירה אודות ממצאי החפירה‬ ‫שטחי החפירה‪.‬‬ ‫ומסקנות ראשוניות‪ ,‬מאחר שהחפירה הסתיימה‬ ‫נראה שהיישוב ננטש במאה הי"א ולאחר מכן‬ ‫לאחרונה והמחקר נמצא בראשיתו‪.‬‬ ‫מבני היישוב פורקו עד גובה ייסודם לצורך שימוש‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪154‬‬ ‫‪ 1‬מיקום האתר‪( .‬ש' גל‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪155‬‬ ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות ‬ ‫‪ 2‬שטחי החפירה‪( .‬מ' קהאן‪ ,‬י' שמידוב וש' גל רשות העתיקות)‬ ‫חפירתנו‪ ,‬נחשף מבנה מלבני ששימש ככל הנראה‬ ‫תולדות המחקר‬ ‫כמחסן (‪ .)A 7676/2016‬חפירה נוספת נערכה כ־‪200‬‬ ‫קונדר וקיצ'נר עברו באתר במחצית השנייה של‬ ‫מ' מדרום לחפירה שלנו ונוהלה על ידי ד' וורגה מטעם‬ ‫המאה הי"ט וזיהו מספר מבנים עתיקים הרוסים‪,‬‬ ‫רשות העתיקות (‪ ,)A7832/2016‬ובה נחשפו גת‬ ‫בהם בורות מים‪ ,‬בריכה‪ ,‬גת ומבני קבורה‪ .‬הם הבחינו‬ ‫ושני בורות מים‪ .‬בשתי החפירות תוארכו השרידים‬ ‫גם בפריטי אדריכלות וכלי חרס פזורים על פני השטח‬ ‫לתקופה הביזנטית‪ .‬בתחילת שנת ‪ ,2017‬ביצע פ'‬ ‫(‪.)Conder & Kitchener 1881, III: 285‬‬ ‫קוברין מטעם רשות העתיקות חתכי בדיקה בשטח‬ ‫שני סקרים בוצעו בשטח האתר‪ .‬הראשון על־ידי ש'‬ ‫המיועד להקמת השכונה‪ ,‬ובהם נחשפו ראשי קירות‪,‬‬ ‫לנדר מטעם רשות העתיקות (‪ ,)G 146/1988‬והשני‬ ‫גת‪ ,‬בורות מים‪ ,‬בורות פסולת ותפזורת חרסים‪.‬‬ ‫על־ידי א' שמואלי‪ ,‬אף הוא מטעם רשות העתיקות‬ ‫(‪ .)S 521/2014‬בסקרים נאספו נתונים חשובים‪.‬‬ ‫ממצאי החפירה‬ ‫בין היתר הוגדרו גבולות האתר וזוהו מבנים בעלי‬ ‫השרידים מהתקופה הרומית המאוחרת‬ ‫חשיבות‪ :‬גת‪ ,‬מבנה קבורה‪ ,‬כנסייה ועוד‪.‬‬ ‫(מאות ג'‪-‬ד' לסה"נ)‬ ‫לב האתר ח' נאג'ד לא נחפר עד לחפירה הנוכחית‪.‬‬ ‫נראה שהיישוב מן התקופה הרומית המאוחרת‪,‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לאחרונה נערכו בקרבת האתר שתי חפירות‬ ‫המאות ג'‪-‬ד' לסה''נ‪ ,‬היה מצומצם והתקיים באזור‬ ‫ארכיאולוגיות‪ .‬בחפירה שנוהלה בראשותו של א'‬ ‫המזרחי של האתר בלבד‪ .‬מתקופה זאת נחשף מבנה‬ ‫הדד מטעם רשות העתיקות‪ ,‬מדרום לשטח ‪ D‬של‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪156‬‬ ‫כ–‪ 50‬מ' מדרום‪-‬מזרח למבנה‪ ,‬נחשפה גת משוכללת‬ ‫מאסיבי שמעליו נבנתה מאוחר יותר‪ ,‬בתקופה‬ ‫(איור ‪ .)4‬גודלה של הגת כ־‪ 15x15‬מ' והשתמרו ממנה‬ ‫הביזנטית‪ ,‬כנסייה‪ .‬ממזרח לו התגלו בריכה לגידול‬ ‫כשני שלישים‪ .‬השתמרה כמחצית ממשטח דריכה‬ ‫דגים וגת תעשייתית‪.‬‬ ‫אשר במרכזו בור לבורג‪ ,‬וממערב‪ ,‬מצפון ומדרום‪,‬‬ ‫המבנה המאסיבי‪ ,‬שחלקו נחשף בחפירה‪ ,‬נבנה על‬ ‫נבנו תאי תסיסה‪ .‬ארבעה מתוכם השתמרו במלואם‬ ‫הקצה המזרחי של גבעה מתונה (איור ‪ .)3‬מבנה זה‬ ‫(‪ 3x1.4‬מ')‪ .‬צינורות עופרת חיברו בין התאים למשטח‬ ‫נבנה בציר הסוטה בכ־‪ 30‬מעלות מציר מזרח‪-‬מערב‪.‬‬ ‫הדריכה‪ .‬התאים רוצפו טיח ומשטח הדריכה רוצף‬ ‫מידותיו של החלק שנחפר מהמבנה הן ‪ 15x10‬מ'‪.‬‬ ‫אריחי אבן‪ .‬ממזרח למשטח הדריכה נבנו צמד בורות‬ ‫קירות המבנה נבנו מאבני כורכר מהוקצעות‬ ‫איגום מעוגלים שקוטרם ‪ 3.15‬מ' ועומקם ‪ 1.50‬מ'‬ ‫בבנייה יבשה‪ ,‬ללא חומר מליטה בין האבנים‪ .‬גובה‬ ‫לפחות‪ .‬הבורות רוצפו בלוחות אבן שהונחו בצורה‬ ‫ההשתמרות המקסימלי של המבנה הוא שלושה‬ ‫רדיאלית‪ ,‬ובמרכז הבורות נחפרו בורות עגולים‬ ‫נדבכים‪ ,‬אך לרוב השתמרו הקירות רק בגובה היסוד‬ ‫קטנים יותר‪ ,‬אף הם מרוצפים אבן‪.‬‬ ‫בלבד‪ .‬זוהו שתי כניסות למבנה‪ :‬האחת ממזרח‬ ‫מצפון לגת נבנו בריכות לגידול דגים (איור ‪ .)5‬בריכות‬ ‫והשנייה מדרום‪ .‬מבנה זה נחפר באופן חלקי בלבד‬ ‫כאלה היו נפוצות בעולם הרומי‪ ,‬אך בארץ נחשפו‬ ‫בשל מיקומו מתחת לכנסייה ביזנטית שמיועדת‬ ‫בודדות‪ .‬בריכות דומות‪ ,‬אך לא זהות‪ ,‬נחשפו בצפון‬ ‫לשימור‪ .‬המבנה יישאר מכוסה מתחת לכנסייה‪.‬‬ ‫‪ 3‬המבנה הרומי מתחת ליסודות הכנסייה בשטח ‪ .F‬מבט למזרח‪( .‬א' אלג'ם‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪157‬‬ ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות ‬ ‫‪ 4‬הגת בשטח ‪ .F‬מבט לדרום‪-‬מזרח‪( .‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪ 5‬בריכת הדגים בשטח ‪ .G‬מבט לצפון‪-‬מערב‪( .‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪158‬‬ ‫המאוחרת ושוד מאסיבי שבוצע ככל הנראה בתקופה‬ ‫רצועת עזה באתר "אום שקף" (הוסטר‪ ,‬טרם פורסם;‬ ‫העות'מנית לצורך הקמת יישובים חדשים‪ ,‬שרדו רק‬ ‫‪ )N–1/1999‬ולאחרונה בחפירה בעלוט (דללי־עמוס‬ ‫יסודותיה‪ .‬רצפות הכנסייה לא השתמרו‪ .‬בחפירה לא‬ ‫וטפר ‪ .)2017‬הבריכות באתר שלנו‪ ,‬לפחות שתיים‬ ‫נמצאו אבני פסיפס‪ ,‬ועל־כן ניתן להניח שהכנסייה‬ ‫מהן‪ ,‬נבנו אבני כורכר וטויחו בטיח הידראולי מבפנים‬ ‫רוצפה באריחי אבן‪ .‬יתכן שהשתמשו גם באריחים‬ ‫ומבחוץ‪ .‬אחת הבריכות‪ ,‬שמידותיה ‪ 5.20×5‬מ'‪,‬‬ ‫משיש‪ .‬גילוי מספר קטן של טסרות זכוכית בהירות‬ ‫השתמרה בצורה מרשימה‪ ,‬וקירותיה המערבי והצפוני‬ ‫יכול להצביע על כך שפסיפסים עיטרו את קירות‬ ‫השתמרו לגובה רב‪ .‬בארבע הפינות של הבריכה נבנו‬ ‫הכנסייה‪ .‬לא נמצאה עדות של הרס מכוון‪ ,‬ולכן עלינו‬ ‫תאי השרצה לדגים בצורה מדורגת מקנקנים מטיפוס‬ ‫להניח שפירוק הכנסייה החל לאחר שסיימה את‬ ‫אשקלון‪ .‬בריכות אלה מצריכות אספקה רציפה של‬ ‫תפקידה המקורי וננטשה‪.‬‬ ‫מים‪ ,‬שככל הנראה הגיעה מבארות בקרבת מקום‬ ‫על ראש גבעה מתונה בקצה המערבי של האתר‬ ‫שלא התגלו בחפירתנו‪ .‬אנו מקווים שבדיקת תכולת‬ ‫נחשפו שרידים דלים ממבנה שאולי ניתן לזהות‬ ‫התאים והסדימנטים שהצטברו בהם וברצפת הבריכה‬ ‫ככנסייה קטנה‪ ,‬אם־כי אי אפשר לשלול האפשרות‬ ‫תאפשר להבין טוב יותר כיצד תפקדה הבריכה ואלו‬ ‫שמדובר בבית אמידים או במנזר‪ .‬המבנה‪ ,‬שכיוונו‬ ‫סוגי דגים גידלו בה‪.‬‬ ‫מזרח‪-‬מערב‪ ,‬התגלה הרוס במידה רבה‪ ,‬ורק שני‬ ‫סטילובטים היוצרים אולמות אורך‪ ,‬ושרידים דלים‬ ‫היישוב הביזנטי (המאות ה'‪-‬ו')‬ ‫מאוד בקצהו המזרחי של המבנה‪ ,‬שרדו עד ימינו (איור‬ ‫שיא הפריחה באתר הייתה בתקופה הביזנטית‪,‬‬ ‫‪ .)9‬הסטילובט הצפוני השתמר טוב יותר ועליו ניתן‬ ‫במאות ה'‪-‬ו' לסה"נ‪ .‬היישוב הביזנטי השתרע על‬ ‫לזהות ארבעה בסיסי עמודים‪ .‬המבנה פורק וחלקו‬ ‫כל השטח שנחפר‪ .‬על־פי תוצאות הבדיקות שקדמו‬ ‫הוסב למסגד בתקופה העבאסית (ראה בהמשך)‪.‬‬ ‫לחפירה‪ ,‬יתכן מאוד שהשתרע על כל שטח האתר‪.‬‬ ‫על סמך חפירת אזורי מגורים במספר שטחי חפירה‪,‬‬ ‫מהיישוב הביזנטי נחשפו כנסיות (שטחי ‪ C‬ו־‪ ,)E‬מבני‬ ‫ניתן לאפיין את בתי המגורים של היישוב‪ .‬אבני‬ ‫מגורים (שטחי ‪ C ,B ,A‬ו־‪ ,)D‬מתקני אחסון (שטח ‪)C‬‬ ‫הקירות של מבני המגורים לא השתמרו‪ ,‬אך למרות‬ ‫ומתקני תעשייה (שטחי ‪ ,G ,B‬ו־‪ .)F‬על ראש גבעה‪,‬‬ ‫זאת ניתן לומר שהבתים נבנו בצורה מסודרת על ציר‬ ‫בקצהו המזרחי של היישוב‪ ,‬נחשפה כנסייה גדולה‬ ‫מזרח‪-‬מערב תוך שמירה על תכנית מסודרת (איור‬ ‫(גודלה ‪ 15.5×22‬מ') המתוארכת למאות ה'‪-‬ו' לסה"נ‬ ‫‪ .)8‬יסודות הקירות נבנו מאבני כורכר מקומיות‪,‬‬ ‫(איור ‪ .)3‬לכנסייה תכנית בזיליקה בעלת אולם תווך‬ ‫לפעמים תוך שילוב של סיגים‪ ,‬והקירות נבנו רובם‬ ‫ושתי סיטראות‪ .‬בקצה המזרחי של האולמות הללו‬ ‫מאבן וחלקם מיציקת בוץ‪ .‬הבתים רוצפו באבנים‪,‬‬ ‫נבנו אפסיסים‪ .‬האפסיס המרכזי הוא חיצוני למבנה‪,‬‬ ‫לפעמים בלוחות מהוקצעים (שטח ‪ ,A‬שטח ‪ B‬ושטח‬ ‫בעוד שהצדדיים הם פנימיים‪ ,‬מה שהותיר את הקיר‬ ‫‪ ,)D‬ולפעמים באבני גוויל‪ .‬למרות גובה ההשתמרות‪,‬‬ ‫המזרחי של המבנה ישר‪ ,‬למעט בליטת האפסיס‬ ‫ניתן לפעמים להבחין בחצרות פנימיות (שטחים‬ ‫המרכזי‪ .‬מצפון לסיטרה הצפונית נבנתה קפלה שככל‬ ‫‪ C ,B ,A‬ו־‪ )D‬ובחצרות עם פעילות משק (שטח‬ ‫הנראה הכילה את אגן הטבילה‪ ,‬ואף היא מסתיימת‬ ‫‪ .)A‬בשטחי ‪ C‬ו־‪ D‬ניכרת תופעה של קנקני עזה‬ ‫בקצה המזרחי באפסיס‪ .‬האטריום של הכנסייה לא‬ ‫שהושתתו הפוכים על הקרקע ובסיסם חסר‪ .‬שורות‬ ‫נחפר בשל מיקומו מתחת למתקן צבאי‪.‬‬ ‫הקנקנים מוקמו בהמשך לקירות אבן או שהם בעצמם‬ ‫הכנסייה נבנתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬על גבי מבנה גדול ממדים‬ ‫יוצרים קיר־מחיצה (איור ‪ ,6‬בתחתית ובמרכז האיור)‪.‬‬ ‫מהתקופה הרומית המאוחרת‪ .‬מעל שרידי הכנסייה‬ ‫במחקר מקובל לראות בתופעה זו ניסיון לבנות‬ ‫נבנו מבנים בתקופה העבאסית‪ .‬בשל הבנייה‬ ‫‪159‬‬ ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות ‬ ‫במרכז המבנה‪ ,‬על ציר מזרח‪-‬מערב‪ ,‬נחשפה שורת‬ ‫קירות מחיצה עם קנקנים עודפים שעמדו לרשות‬ ‫בסיסי עמודים‪ ,‬עליהם ניצבו העמודים שהחזיקו‬ ‫התושבים‪ ,‬אך ייתכנו הסברים נוספים‪ .‬אנו מקווים‬ ‫את תקרת המבנה‪ .‬נראה שבתחילה נבנתה שורה‬ ‫שבדיקת הקנקנים ותכולתם תשפוך אור חדש על‬ ‫של עמודים בודדים‪ ,‬ולאחר שינוי כלשהו בתפקוד‬ ‫הסוגיה המעניינת זאת‪ .‬יוצאי דופן בין בתי היישוב‬ ‫המבנה‪ ,‬הוסיפו עמוד נוסף בצמוד לכל עמוד מקורי‪.‬‬ ‫הם שני בתים בשטח ‪ B‬שבנייתם מאסיבית‪ .‬ניתן‬ ‫העמודים הוצבו במרחק של שלושה מטרים בין עמוד‬ ‫לשער כי למבנים אלה היה תפקיד בטחוני כלשהו‪,‬‬ ‫לעמוד‪ .‬חלקים רבים מן התקרה נחשפו במפולות‬ ‫זאת על סמך קרבתם למחסן גדול‪.‬‬ ‫שנחפרו בתוך המבנה‪ .‬אלה היו מורכבים מבטון בצבע‬ ‫מחסן גדול מאוד (‪ 11.5×41‬מ') הבנוי על ציר מזרח‪-‬‬ ‫אפור ואבנים קטנות‪ .‬זיהוי המבנה כמחסן מבוסס‬ ‫מערב נחשף בשטח ‪( B‬איור ‪ .)6‬המבנה שרד ברובו‬ ‫על מקבילות ‪ -‬מבנים דומים שנחשפו והשתמרו על‬ ‫בגובה היסודות‪ .‬אריחי אבן בודדים של הרצפה‬ ‫תכולתם ‪ -‬הקרוב ביותר למבנה שלנו נחשף באשקלון‬ ‫שרדו באתרם‪ .‬הקירות החיצוניים נבנו מאבני כורכר‬ ‫ב"אחוזת המיל השלישי" (ישראל ‪.)2001‬‬ ‫מהוקצעות וטויחו בשני פניהן‪ .‬הקיר הדרומי כוסה‬ ‫שתי גתות מהתקופה הביזנטית נחשפו באתר‪:‬‬ ‫בשכבת איטום (רולקה)‪ ,‬שמנעה מהמים להרטיב את‬ ‫האחת מדרום לשטח ‪ ,B‬והשנייה באזור התעשייה‬ ‫פנים המבנה ותכולתו‪ .‬אבני הקירות פורקו לבנייה‬ ‫בשטח ‪ .G‬הגת בשטח ‪ B‬נמצאה כשהיא הרוסה‬ ‫משנית ובמספר קטעים נותרה רק שכבת האיטום‪.‬‬ ‫‪ 6‬מבנה המחסנים ומבני מגורים מצפון לו‪ .‬מבט לדרום‪( .‬א' אלג'ם‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪160‬‬ ‫עזה מתת־טיפוסים שונים‪ ,‬והם מהווים כשלושה‬ ‫לחלוטין ורק פרורי יסודות ממשטח הדריכה שרדו‪.‬‬ ‫רבעים ממכלול הקנקנים שניתן לתארכם למאות ה'‪,‬‬ ‫מן הגת של שטח ‪ G‬שרדו צמד בורות האיגום ובור‬ ‫ו'‪ ,‬ועד תחילת המאה הז' לסה"נ‪ .‬נחשפו גם קנקני שק‬ ‫השיקוע (איור ‪ .)7‬לבורות צורה עגולה וקוטרם ‪ 3‬מ'‪.‬‬ ‫שאף הם מתוארכים למאות ה' ועד תחילת המאה הז'‬ ‫בורות האיגום‪ 1.60 ,‬מ' עומקם‪ ,‬נבנו בקפידה ורוצפו‬ ‫לסה"נ‪ ,‬ואמפורות אחדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגלו גם פכים‪,‬‬ ‫בלוחות אבן בצורה רדיאלית‪ ,‬כשבמרכז הרצפה בור‬ ‫קדרות‪ ,‬פכיות‪ ,‬קערות ונרות טיפוסיים למאות ה'‪-‬ו'‬ ‫נוסף‪ ,‬קטן‪ ,‬אף הוא עשוי לוחות אבן‪ .‬בין צמד בורות‬ ‫לסה"נ באזור‪ .‬רוב הכלים מקומיים ומקצת הכלים‬ ‫האיגום נבנתה בריכת שיקוע מלבנית (‪ 1.30x1.50‬מ'‪,‬‬ ‫מיובאים‪ .‬רוב הכלים המיובאים הם קערות ובעיקר‬ ‫‪ 0.50‬מ' עומקה)‪.‬‬ ‫הטיפוסים ‪ L.R.C.‬ו־‪.C.R.S.‬‬ ‫ממזרח ובצמוד לגת‪ ,‬נחשפו מפולות ובורות פסולת‬ ‫של בית יוצר שככל הנראה פעל אחרי שהגת יצאה‬ ‫היישוב מהתקופה העבאסית (המאות ט'‪-‬ז' לסה"נ)‬ ‫מכלל שימוש‪ .‬חיזוק לטענה זו התקבל בחפירת‬ ‫היישוב חדל מלהתקיים בסוף התקופה הביזנטית‬ ‫בורות האיגום‪ ,‬אז התגלתה בהם פסולת ייצור כלי‬ ‫בשל סיבות לא ידועות בשלב זה‪ ,‬ולאחר פער של‬ ‫חרס‪ .‬בין הכלים המעוותים‪ ,‬שיצירתם לא הושלמה‬ ‫כ־‪ 150‬שנים נבנה יישוב חדש על רוב השטח בו‬ ‫או שנפגמו‪ ,‬נחשפו בעיקר קנקני עזה וקדרות‪.‬‬ ‫השתרע היישוב הביזנטי‪ .‬היישוב החדש בנוי בצורה‬ ‫המכלול הקרמי הביזנטי באתר מורכב בעיקר מקנקני‬ ‫‪ 7‬הגת בשטח ‪ .G‬מבט למערב‪( .‬א' אלג'ם‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫‪161‬‬ ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות ‬ ‫אפור בהיר והמחרב רוצף באריחי אבן‪ .‬נר שלם‬ ‫פשוטה יותר‪ .‬ברוב המקרים הבנייה החדשה לא‬ ‫שנחשף במחרב‪ ,‬יחד עם חרסים מעטים שנחשפו‬ ‫מתייחסת לבנייה הביזנטית‪ ,‬וכיוונה סוטה בכ־‪35‬‬ ‫במבנה‪ ,‬מתארכים את המסגד למאות ט'‪-‬י'‪.‬‬ ‫מעלות מהכיוון צפון‪-‬דרום של המבנים מהתקופה‬ ‫בכל שטחי החפירה בהם נחשפו מבנים ביזנטיים‪,‬‬ ‫הביזנטית‪ .‬מהתקופה העבאסית — המאות ט'‪-‬י'‬ ‫נחשפו גם מבנים מהתקופה העבאסית‪ .‬בתקופה זו‬ ‫לסה"נ — נחשף מסגד פתוח שנבנה על שרידי הכנסייה‬ ‫נבנו גם בתים מעל שרידי המחסן משטח ‪ B‬והכנסייה‬ ‫הקטנה ומבני מגורים ברוב שטחי החפירה‪.‬‬ ‫הגדולה בשטח ‪ .E‬שרידים אלה נחשפו בגובה קרוב‬ ‫המסגד נבנה בראש גבעה בקצה המערבי של האתר‬ ‫לפני השטח הנוכחיים ורמת השתמרותם דלה מאוד‪.‬‬ ‫(איור ‪ )9‬תוך הסבת הכנסייה‪ ,‬שככל הנראה כבר לא‬ ‫פער כרונולוגי בין שני היישובים ניכר בבירור במילוי‬ ‫תפקדה זמן מה‪ .‬המבנה הקדום חולק לשניים על־‬ ‫העבה שהצטבר בין השרידים משתי התקופות‪.‬‬ ‫ידי קיר חדש שנבנה‪ ,‬כאשר החלק המערבי ננטש‬ ‫בהכללה ניתן לומר כי השרידים העבאסיים דלים‬ ‫והחלק המזרחי הפך למסגד (איור ‪ .)9‬מדרום נבנה‬ ‫מאלה הביזנטיים‪ ,‬יסודות הקירות צרים יותר ובנויים‬ ‫קיר מאסיבי ובתוכו נבנה מחרב (שקע תפילה)‪ .‬הקיר‬ ‫מאבנים קטנות יותר‪ .‬נראה כי חלק גדול מהקירות‬ ‫הצפוני של הכנסייה פורק ובמקומו נבנו שתי אומנות‬ ‫נבנו מיציקת בוץ‪ .‬בשרידי מבנים עבאסיים בשטח ‪A‬‬ ‫מאסיביות וקשת המחברת ביניהן‪ ,‬היוצרות יחד‬ ‫נתן להבחין בקירות עשויים יציקת בוץ שהתמוטטו‬ ‫כניסה סמלית‪ .‬קירות ורצפות המסגד טויחו בטיח‬ ‫‪ 8‬מבני המגורים בשטח ‪ .B‬מבט לדרום‪( .‬א' פרץ‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪162‬‬ ‫‪ 9‬תכנית המסגד והמבנה הקדום‪( .‬מ' קאהן ופ' קוברין‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ו־‪ 30‬בתי אב בהתאמה (‪Hutteroth and Abdulfattah‬‬ ‫ונמסו מעל מפלסי החיים‪ .‬הממצא הקרמי שנחשף‬ ‫‪.)1977: 323‬‬ ‫במבני המגורים הוא טיפוסי למאות ט'‪-‬י' לסה"נ‬ ‫בחורבת נאג'ד נחפר יישוב שהוקם בתקופה הרומית‬ ‫והוא כולל בעיקר קנקנים‪ ,‬קדרות‪ ,‬סירי בישול‬ ‫המאוחרת במאה הג' או בתחילת המאה הד' לסה"נ‪,‬‬ ‫וקערות‪ ,‬חלקן מזוגגות‪ ,‬ומעט נרות‪.‬‬ ‫ושהגיע לשיאו בתקופה הביזנטית‪ .‬היישוב בתקופה‬ ‫הביזנטית‪ ,‬במאות ה' עד תחילת המאה הז' לסה"נ‪,‬‬ ‫סיכום ודיון‬ ‫היה גדול ומאורגן ובו ניכרת יד המכוונת את‬ ‫לאור תוצאות החפירה‪ ,‬נראה שהיישוב ננטש בסוף‬ ‫התפתחות המקום (הכנסייה?)‪.‬‬ ‫המאה הי' ותחילת המאה הי"א לסה"נ‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫המחסן רחב הממדים‪ ,‬הבתים המאסיביים‬ ‫מבני היישוב פורקו עד גובה ייסודם לצורך הקמת‬ ‫והמוקפדים בקרבתו‪ ,‬אזור התעשייה המסודר‬ ‫מספר יישובים בסביבה בתקופה העות'מנית‪.‬‬ ‫ממזרח למבנה המגורים‪ ,‬והכנסייה המרשימה‪ ,‬הם‬ ‫היישובים‪ ,‬חלקם נבנו באתרים חדשים וחלקם מעל‬ ‫סימנים ברורים לכך‪ .‬יישוב זה‪ ,‬ששמו המקורי לא‬ ‫שרידים עתיקים (‪ ,)Huster 2015: 130–131‬היו‪,‬‬ ‫ידוע לנו‪ ,‬היה ככל הנראה כפר גדול או עיירה קטנה‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ :‬נאג' אל ג'רבי‪ ,‬דומר אל נאג' וג'למה‪.‬‬ ‫מקום מרכזי במערך היישובי בנגב המערבי בתקופה‬ ‫שלושתם במרחק של קילומטר וחצי עד שלושה‬ ‫הביזנטית‪.‬‬ ‫ק"מ מאתרנו‪ ,‬ולהם‪ ,‬בסוף המאה הט"ז‪ ,‬היו ‪60 ,26‬‬ ‫‪163‬‬ ‫יישוב מסוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים בשדרות ‬ ‫‪ 10‬מפת אתרים ראשיים מהתקופה הביזנטית בסביבת חורבת נאג'ד‪( .‬ד' וורגה‪ ,‬רשות העתיקות)‬ ‫ כנס דרום ‪ - 2018‬קובץ מאמרים‬ ‫‪164‬‬ ‫הכיבוש המוסלמי של האזור‪ ,‬דבר שהביא להתמוטטות‬ ‫בין האתרים הביזנטיים שנחפרו באזור אתרנו הוא‬ ‫הענף הכלכלי העיקרי של האזור‪ :‬יצוא היין‪.‬‬ ‫היחיד עם כנסייה מרכזית‪ .‬יש סימנים שיכולים להעיד‬ ‫נראה שחקר תוצאות חפירה זאת‪ ,‬שבה נחשפו‬ ‫על כנסיות באתרים נוספים דוגמת חורבת לסן‪,‬‬ ‫אספקטים שונים של חיי היום־יום של היישוב‪ :‬מגורים‪,‬‬ ‫חורבת חנונה‪ ,‬חורבת ג'למה וחורבת אודג'‪ ,‬אך אלה‬ ‫פולחן ותעשייה‪ ,‬יוכל להוות תרומה משמעותית‬ ‫טרם נחפרו (‪ ,Huster 2015: 48‬סרי ‪ .)2011‬את הפער‬ ‫למחקר תפקוד היישוב בנגב המערבי‪ ,‬בעורף של ערי‬ ‫היישובי בנאג'ד‪ ,‬כמו בכל יתר האתרים שבסביבתו‬ ‫החוף הראשיות‪ ,‬אשקלון ועזה‪ ,‬בתקופה הקלאסית‬ ‫המוזכרים לעיל‪ ,‬ניתן לייחס לסיבות כלכליות ובעיקר‬ ‫והמעבר אל תוך ימי הביניים הקדומים‪.‬‬ ‫לאיבוד השווקים ברחבי האימפריה הביזנטית עם‬ ‫הערות‬ ‫שטחים) יאסר אלעמור (מנהלן)‪ ,‬אבישי חברוני‪ ,‬עמיחי‬ ‫‪ 1‬החפירה‪ ,‬מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה‬ ‫תמיר‪ ,‬שירה בלוך‪ ,‬אילנית אזולאי‪ ,‬ושי כסה (מדריכים)‪,‬‬ ‫הכלכלית של שדרות‪ ,‬נוהלה על־ידי דניאל וורגה ופדריקו‬ ‫מנדל קהאן‪ ,‬יעקב שמידוב ומארק קונין (מודדים)‪ ,‬אמיל‬ ‫קוברין‪ ,‬בעזרת אלכס פרייברג‪ ,‬חגי המר‪ ,‬שחר צור ודודו‬ ‫אלג'ם (צילומי רחפן) ואסף פרץ (צלם)‪.‬‬ ‫ביטון (ניהול שטחים)‪ ,‬דריה פוקשנסקי‪ ,‬אפרת בן פורת‪,‬‬ ‫מעיין חמד‪ ,‬אלעד נבו‪ ,‬וירדן פיגלסון (עוזרי מנהלי‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Huster 2015‬‬ ‫דללי־עמוס וטפר ‪2017‬‬ ‫‪Y. Huster, Ashkelon 5: The Land behind Ashkelon,‬‬ ‫ע' דללי־עמוס וי' טפר‪" ,‬עלוט"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪.129‬‬ ‫‪Indiana.‬‬ ‫ישראל ‪2001‬‬ ‫‪Hutteroth and Abdulfattah 1977‬‬ ‫י' ישראל‪" ,‬אחוזת המיל השלישי" בתוך נ' ששון ואחרים‬ ‫‪W.D. Hütteroth, and K. Abdulfattah, Historical‬‬ ‫(עורכים)‪ ,‬אשקלון ‪ -‬עיר לחוף הימים‪ ,‬אשקלון‪ ,‬עמ'‬ ‫‪Geography of Palestine, Transjordan and Southern‬‬ ‫‪.226-213‬‬ ‫‪Syria in the late 16th Century. Wagstaff, J.M.‬‬ ‫סרי ‪2011‬‬ ‫‪Journal of Historical Geography Vol 4. Iss: 3.‬‬ ‫ג' סרי‪" ,‬ח' לסן"‪ ,‬חדשות ארכיאולוגיות ‪.123‬‬ ‫‪Conder and Kitchener 1881‬‬ ‫‪C.R. Conder and H.H. Kitchener,The Survey of‬‬ ‫‪Western Palestine: Memoirs of the Topography,‬‬ ‫‪Orography, Hydrography, and Archaeology. Vol.‬‬ ‫‪1–3. London.‬‬ The 14th Joint Annual Conference the Department of Bible, Archaeology and the Ancient Near East at Ben-Gurion University of the Negev and The Southern Regional Office of the Israel Antiquities Authority The Persian and Hellenistic Periods in Israel A Southern Perspective The Persian and Hellenistic Periods in Israel A Southern Perspective Editors: Daniel Varga Ofer Marder Anat Rasiuk Daniel Vainstub 2018 Table of Contents 5 Note from the Editors The Persian and Hellenistic Periods *7 Gunnar Lehmann The Persian and Hellenistic Periods in the Ben-Gurion University Excavations at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 9 Binyamin Har-Even and Haim Skolnik Horvat Dir Ba’al: A Persian Period Fortress on the Edge of Western Slopes of the Judean Hills 23 Debora Sandhaus Stop, Border Ahead! Settlement on the Two Sides of the Ela Valley from the Persian Period to the Hasmonean Period 37 Oren Gutfeld Horvat Beit Loya: Selected Issues in the Hellenistic Period 47 Walid Atrash and Gabriel Mazor Nysa Scythopolis, A Greek City in “Coele” Syria 65 Ilan Peretz, Michal Berkenfeld, Dvory Namdar, Elizabetta Boaretto, Johanna Regev, Yoel Raskin and Anat Cohen-Weinberger Integrating Diverse Scientific Research Methods and their Contribution to Understanding the Hellenistic Settlement Pattern in Mitzpe Barnea and the Physical and Social Development of Ashqelon in the Hellenistic Period 83 Eitan Klein, and Boaz Zissu Kh. el Kheishum in the Judean Foothills and its possible identification with Thamnata, Fortress of Bacchides *17 Yitzhak Paz, Oren Ackerman, Oded Bar and Nitzan Ben Melech A Research Methodology to Locate and Study Agricultural Landscapes of the Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel Excavations and Researches 99 Dmitry Yegorov The Question of the Heat Treatment of Flint during the Pre-Pottery Neolithic B Period: the Site of Yiftah'el as a Case Study 113 Jacob Vardi, Elisabetta Boaretto, Valentina Karakota, and Ferran Borrel A Seasonal village from the Pre-Pottery Neolithic B in Nahal Efeh, Negev Highlands 131 Omer Shalev The Date of the Fortification System of Tel Erani: An Old-New Look 153 Daniel Varga and Federico Kobrin A Settlement from the End of Late Antiquity and the Beginning of the Middle Ages in Sderot Note from the Editors This year marks the fourteenth annual conference significance (see studies by Sandhaus and Lehman organized by the Southern Regional Office of the in this collection), while other studies examine Israel Antiquities Authority and the Department trade relations with neighboring countries of Bible, Archaeology and the Ancient Near (Lehman, Atrash and Mazar). East at Ben-Gurion University of the Negev. This collection includes preliminary reports of The original conference pioneered the way for important remains from the Persian and Hellenistic other joint conferences between the IAA and periods from newly discovered, single-layer sites academic institutions held in other parts of Israel. such as Ashqelon and Horbat Dir Ba\u2019al as The Southern Regional conference is the product well as better-known, multi-layered sites such as of years of close cooperation that has integrated Beit Loya, Bet She\u2019an and Tel Farah (South). the research of students and alumni of Ben- It also includes a recent in-depth study of the Gurion University and researchers from the Israel influence of environmental changes on settlement Antiquities Authority. We have decided to publish a patterns that occurred in the Persian period and collection of articles comprising research presented the relationship between settlements and their in the 2018 conference for scholarly circles and agricultural hinterland. Other studies include geo- others who share an interest in archaeology. historical researches of ancient Israel in the Persian In the first part of the collection, we have chosen to and Hellenistic periods that have been re-examined focus on the Persian and Hellenistic eras, periods in the light of more recent archaeological surveys that have not garnered sufficient attention although (papers by Klein and Peretz). they hold an important place in the history and The second half of the collection contains a archaeology of ancient Israel\u2014from the end number of studies conducted by researchers from of the First Temple period until the beginning of the IAA Southern Regional Office and students the Early Roman period. In recent years, study of of the Department of Bible, Archaeology and the these chronological periods has been revived with Ancient Near East at Ben-Gurion University of studies dealing with technological and typological the Negev, dealing with a wide array of subjects, aspects of ceramic vessels and their chronological chronological periods and methodologies. New Studies in the Archaeology of Jerusalem *7 The Persian and Hellenistic Periods in the Ben-Gurion University Excavations at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 Gunnar Lehmann Ben-Gurion University Tell el-Far’ah (South) is located in south-west the Nahal Besor (Wadi Ghazze) (map reference: Israel and is the last tell site on the route from New Israel Grid 1507.5770). The site is to the Mediterranean southwards into the desert of be distinguished from Tell el-Far’ah (North), the Negev (Fig. 1). The site lies 24 kilometers ancient Tirza near Nablus (ancient Shechem). southeast of Gaza and 30 kilometers west of Over the millennia Tell el-Far’ah (South) has been Beersheba, on a loess cliff above the banks of exposed to erosion, and the preserved ancient 1 Map *8 The Persian and Hellenistic Periods at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 settlement size today measures about 185 m north Tell el-Fari’ah) simply means “tall, towering to south by 115 m east to west, covering an area mound.” The ancient name of the site is still of about two hectare. It must have been slightly disputed. Petrie identified the site with Biblical larger in the 2nd and 1st millennia BCE. Beth-Pelet (hence the title of his site report). Excavated originally by Flinders Petrie in the W.F. Albright identified the site as Sharuhen 1920s, the renewed excavations sought to better (Albright 1929: 7; Abel 1938: 33). Albright’s understand Tell el-Far’ah (South) by clarifying identification was rejected by Kempinski (1974: the stratigraphy of the site in an effort to enhance 150), Shea (1979: 2) and Rainey (1993). Nadav and unite Petrie’s original findings with more Na’aman proposed identifying the site with recent archaeological methods and our current Biblical Shur (Na’aman 1980: 100-105). Knauf better understanding of the periods represented. and Niemann identify Tell el-Far’ah (South) Petrie excavated a great amount of material, but with Ziklag (Knauf and Niemann 2011). much of it derived from graves and is not tied Tell el-Far’ah (South) was previously directly to the stratigraphy of the mound. In investigated in two seasons of excavations fact, the stratigraphy and dating of much of the conducted in 1928 and 1929 by the British School material excavated from the mound is disputed. of Archaeology in Egypt, under the direction of In order to tie the renewed excavations to the W.M.F. Petrie. The publications of the excavated previous discoveries, some of the new areas areas on the mound revealed little in comparison excavated by us were located near Petrie’s with the many tombs that were investigated in previous trenches and cuts. the cemeteries around the tell, but both give a After an intensive archaeological survey on the picture of nearly continuous settlement from the site in 1998, excavations began in 1999 under Middle Bronze Age IIB (ca. 1750 BCE) to the the direction of Gunnar Lehmann of Ben-Gurion Roman period. Two reports were published by University of the Negev and Tammi J. Schneider Petrie (1930) and Starkey and Harding (1932). of Claremont Graduate University, California. More finds were published by Duncan (1930) The outbreak of the so-called Second Intifada and Price Williams (1977). In 1976, Rudolph prevented the continuation of the excavations Cohen directed salvage excavations at the site and caused an untimely end to the cooperation (Cohen 1977). with Claremont Graduate University. In 2002, The previous excavations by Petrie also provided a second (and final) season was conducted finds and data for a number of studies concerned in cooperation with H. Michael Niemann of with the Egyptian architecture at the site (Oren Rostock University, Germany. This season 1984; Yannai 1995; Yannai 2002; Morris 2005); aimed at completing the 1999 operations, tying the cemeteries (Wright 1959; Waldbaum 1966; off some of the unanswered technical questions Stiebing 1970; Price Williams 1977; McClellan of the previous season. 1979; Braunstein 1998; Laemmel 2003; The name of the site does not reflect any ancient Braunstein 2011); specific small finds (Iliffe 1935; toponymy. The Arab name “Tell el-Far’ah” (or Khalil 1986; Keel 1996; Münger 2011, Platt 1976; New Studies in the Archaeology of Jerusalem *9 2 Plan of the Site *10 The Persian and Hellenistic Periods at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 Maxwell-Hyslop et al. 1978; Maxwell-Hyslop et western part of Area 2 the floor level of Stratum al. 1978; Shea 1986); figurative art discovered in 2-4a (Hellenistic period) was found at 117.38 the settlement (Liebowitz 1980; Fischer 2011) and m and the one of Stratum 4b (Persian period) at epigraphic evidence from the site (Goldwasser 117.20 m. Of the architecture only a few stone and Wimmer 1999; Naveh 2009: 28-30, 118- foundations remained. In square 22, the corner 124).The renewed excavations of Ben-Gurion of a building was found with patches of a floor. University opened three areas (see plan Fig. 2) and It was, however, impossible to reconstruct any intensively surveyed the surface of Tell el-Far’ah coherent plan due to the disturbances in Area 2. (South). Remains of the Persian and Hellenistic periods were found mainly in Area 2 and 3. Area 3 The excavations at Area 3 were hampered by Area 2 severe disturbances to the original stratigraphy. The six squares of Area 2 were located near Numerous pits, foundations trenches, graves the present summit of the mound. Until the and war trenches cut into the earlier strata and excavations of Petrie, the so-called “Northend” contaminated them to such an extent that only a was the highest area of the site according to the few undisturbed contexts remained. elevations published by the British excavations. A few undisturbed patches in squares 31 and 36 The six squares measured 5 x 5 m each and were allowed the reconstruction of the stratigraphy of labeled 21 through 26. The ancient settlement Area 3, but most of the finds come from disturbed layers of Area 2 were severely disturbed by contexts and only a few uncontaminated World War I military trenching (Stratum 2-1) assemblages survived. and a cemetery (Stratum 2-2). In addition, Ottoman burials were found in Area 2 Stratum ancient pits cut into the earlier levels. These 2. these graves appear to be approximately activities destroyed the architecture of the earlier contemporary with those of Area 3. Roman strata, dating to the Iron Age and the Persian architecture and living surfaces were exposed (Achaemenid) period, and only a few remains in Stratum 3-3. Floor levels were preserved only of walls were found. With the preserved wall as a few patches in squares 34 at 115.53 m and fragments, it was impossible to reconstruct square 36 at 115.60 m. In the rest of Area 3, the any coherent architectural plans for the strata floor levels of the Roman period were eroded predating Stratum 2. Even the earliest loci of or destroyed. Walls of the Roman architecture Area 2 were contaminated with later material were preserved only in their foundations in areas and Roman pottery was found in them. where the floor levels did not survive. Remains of the Persian and the Hellenistic periods The few undisturbed pottery assemblages roughly were found in Stratum2-4. Few remains of walls indicate that Stratum 3-4 dates to the Hellenistic were recorded. While in most squares Stratum and Stratum 3-5 to the Persian (Achaemenid) 2-4 appeared with only one phase, there was period. Some of these strata contained fragments evidence for two phases in square 23 only. In the of architecture and installations, but it was New Studies in the Archaeology of Jerusalem *11 impossible to reconstruct the architecture of these The 5th and 4th century BCE Phoenician strata or to date them with more precision due transport jars of the V-shaped type have been to the contamination of the pottery assemblages thoroughly discussed by Bettles (2003). They retrieved in these levels. In the eastern squares were produced in all phases of the Persian 35 and 36, we noted fill deposits under Stratum period. The petrography of the main sub-types 3-5. The fill deposits raised and leveled the analyzed by Bettles demonstrated that they ground and seem to have served as foundations originate in Lebanon or the northern coast of for the Persian period. Israel. Most common at Tell el-Far’ah (South) is The Ben-Gurion University team restudied the Bettles’ type A1 and A2 (Fig. 3:14, 16), type A6 stratigraphy of Petrie’s excavations at Tell el- (Fig. 3:15) and a type (Fig. 3:16) with parallels Far’ah (South). Comparing the elevations of at Beirut BEY010 Depot 135 (Jabak-Hteit 2003: the Area 3 floors levels with the stratigraphy of L1.1:135/124). Petrie’s excavations, Stratum 3-4 and 3-5 appears The Persian period pottery provides evidence for to be equivalent to sub-levels Petrie’s Stratum P. an occupation during the 5th and 4th centuries Petrie published these levels as one stratum. A BCE. revision of his excavations demonstrated that The pottery of the Hellenistic period includes there are three sub-levels, P1, P2 and P3. The bowls with incurved rims dating to the 3rd Persian period is represented by Stratum P2 and century BCE (Fig. 3:18-19). The fine bowl with the Hellenistic period by Stratum P3. an incurved rim on Fig. 3:20 resembles similar bowls at Kedesh, Galilee, and dates to the 3rd/ Pottery of the Persian and early 2nd century BCE (Berlin 2015: Pl. 6.1.3:9). Hellenistic Period Hellenistic incurved bowls are often decorated The types found at Tell el-Far’ah (South) with a brown-red slip, dating to the 3rd century represent common types of the Persian period in BCE (Fig. 3:21). the Levant (Lehmann 1996; Stern 2015). Among “Fishplates” with a small rim and a brown- them, the typical Persian period mortaria with red slip (Fig. 3:22) date to the 3rd and early round rims and a high ring base (Fig. 3:1-3, 2nd century BCE. A krater with of the “West for comparisons and references see the table Slope” technique tradition was produced in the legend). 3rd century BCE (Fig. 3:23). The cooking pots Some Greek amphorae should be pointed out illustrated here (Fig. 3:25-27) have parallels at here. Among them a Chian amphora from the Dor C0 Str. 4b of the 3rd/early 2nd century BCE first half of the 5th century BCE (Fig. 3:8), (Guz-Zilberstein 1995: Fig. 6.19:4-5). Samian and/or Milesian amphorae from the late The Hellenistic pottery provides evidence for an 5th century BCE (Fig. 3:9-11, 13) as well as a occupation during the 3rd and 2nd centuries BCE, Solokha I amphora dating to the late 5th and the settlement may have continued uninterrupted possibly early 4th century BCE (Fig. 3:12). until the Roman period. *12 The Persian and Hellenistic Periods at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 3 Persian and Hellenistic Period Pottery. New Studies in the Archaeology of Jerusalem *13 Fig. 3. Persian (1-17) and Hellenistic Period Pottery (18-27). No. Reg. No. Vessel Comparisons 1 102.005-02 Mortarium 2 22083-2144 Mortarium (Stern 2015: Pl. 5.1.2:10). 3 22082-2181-01 Mortarium Jerusalem “Armenian Garden, Early Jewish Fills” 4 22044-2094-27 Cooking Pot (Tushingham 1985: Fig. 17:11). Jerusalem “Armenian Garden, Early Jewish Fills” 5 11036-1119-1002 Cooking Pot (Tushingham 1985: Fig. 17:4). Dor Area C2 Str. 4?/5a (Guz-Zilberstein 1995: Fig. 6 33012-3102-1001 Cooking Pot 6.19:11), Horvat Ha-Ro’a (Cohen and Cohen-Amin 2004: Fig. 110:4). Jerusalem “Armenian Garden, Early Jewish Fills” 7 22063-2108-03 Storage Jar (Tushingham 1985: Fig. 16:10). Lawall Chian C/1 or C/2 (Lawall 1995: 88-115, first 8 11001-1012 Chian amphora half of the 5th century BCE). (Monakhov 2003: Fig. 19:7), (Shalev 2013: Fig. 3.4.7 9 22094-2188-01 Milesian Amphora Type S/1). Lawall Samian/Milesian S/1 or 2 (Lawall 1995: 10 33017-3067-1009 Samian/Milesian Amphora 176-191). Lawall Samian/Milesian S/1 (Lawall 1995:176-191), 11 33024-3073-1017 Samian/Milesian Amphora (Carlson 2004: Fig. 36). Lawall type Solokha I (Lawall 1995: 218-230, late 5th 12 33024-3073-1016 Amphora century BCE). 13 33050-3197-1008 Samian/Milesian Amphora see no. 10 14 22099-2180 Transport Jar (Stern 2015: Pl. 5.1.11:4). 15 33001-3021 Transport Jar (Stern 2015: Pl. 5.1.11:1). 16 33024-3073-1002 Transport Jar (Stern 2015: Pl. 5.1.11:4). Beirut BEY010 Depot 135 (Jabak-Hteit 2003: 17 33036-3130-1001 Transport Jar L1.1:135/124). 18 33068-3252-1002 Bowl (Berlin 2015: Pl. 6.1.3:5-9). 19 22005-2048-1002 Bowl 20 22094-2162-1001 Bowl (Berlin 2015: Pl. 6.1.3:9). 21 22094-2188-1001 Bowl. Brown-red slip. (Berlin 2015: Pl. 6.1.3:1-2). Hellenistic “Fishplate”. 22 11036-1119-1010 (Berlin 2015: Pl. 6.1.2:9). Brown-red slip. 23 22017-2045-1001 Krater. Brown-red slip. (Rosenthal-Hegginbottom 2015: Pl. 6.2.1:5). 24 11036-1119-1007 Storage Jar 25 33024-3073-1001 Cooking Pot Dor C0 Str. 4b (Guz-Zilberstein 1995: Fig. 6.19:5). 26 33042-3177-1001 Cooking Pot Dor C0 Str. 4b (Guz-Zilberstein 1995: Fig. 6.19:4). 27 33061-3246-1001 Cooking Pot *14 The Persian and Hellenistic Periods at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 Conclusion at the southern end of the site may have been After a settlement during the Iron Age and a fortress guarding the settlement. The pottery th possible gap in the 6 century BCE, during the dates the site to the 5th and 4th centuries BCE. Neo-Babylonian period, Tell el-Far’ah (South) The evidence of the Hellenistic period is scanty was re-occupied during the Persian period. The and there are only fragmentary architectural site may have served as military outpost guarding remains dated by the pottery to the 3rd and 2nd the desert frontier of Gaza. Only a few finds date centuries BCE. to the Hellenistic period. The Roman architecture During the Persian period, the northwestern and early modern graves have severely destroyed Negev was under the control of an Arab federation the architectural remains of the Persian and ruled by a king, while the northeastern part Hellenistic periods. The earlier excavations appears to have been under Idumaean control by Petrie exposed similar evidence and do not (Briant 2002: 716-717). Tell el-Far’ah (South) provide more comprehensive architectural was probably a fortified site and part of a larger remains from the Persian and Hellenistic periods line of fortresses along the trade routes leading at the site. The evidence excavated by Petrie from southern Arabia to the Mediterranean coast was discussed by Stern (1982: 26). Although (Hoglund 1992: 203-203; Carter 1999: 88-90; the evidence is far from conclusive, a building Fischer and Tal 2007). References Abel, F.-M., 1938. Géographie de la Palestine: Vol. 2. Remains of Tell el-Far’ah (South) in the Late Géographie politique. Les villes. Paris: Gabalda. Bronze and Early Iron Ages (Israel). Ph.D. Albright, W.F., 1929. Progress in Palestinian Columbia University. Archaeology during the Year 1928. Bulletin of Braunstein, S.L., 2011. The Meaning of Egyptian- the American Schools of Oriental Research 33: Style Objects in the Late Bronze Cemeteries of 1-10. Tell el-Far’ah (South). Bulletin of the American Berlin, A.M., 2015. Hellenistic Period. Pp. Schools of Oriental Research 364: 1-36. 629-671 in The Ancient Pottery of Israel and Briant, P., 2002. From Cyrus to Alexander: A History Its Neighbors from the Iron Age through the of the Persian Empire. Winona Lake, Indiana: Hellenistic Period, ed. S. Gitin. Jerusalem: Israel Eisenbrauns. Exploration Society; W.F. Albright Institute; Carlson, D.N., 2004. Cargo in Context: The Israel Antiquities Authority; American Schools Morphology, Stamping, and Origins of the of Oriental Research. Amphoras from a Fifth-Century B.C. Ionian Bettles, E.A., 2003. Phoenician Amphora Shipwreck. Unpublished Ph.D thesis University Production and Distribution in the Southern of Texas at Austin. Levant: A Multi-Disciplinary Investigation into Carter, C.E., 1999. The Emergence of Yehud in the Carinated-Shoulder Amphorae of the Persian Persian Period: A Social and Demographic Period (539-332 BC). British Archaeological Study. Journal for the Study of the Old Testament, Reports, International Series 1183. Oxford: Supplement Series 294. Sheffield: Sheffield Archaeopress. Academic Press. Braunstein, S.L., 1998. The Dynamics of Power in an Cohen, R., 1977. Tell el-Far’ah (South). Israel Age of Transition: An Analysis of the Mortuary Exploration Journal 27.2-3: 170. New Studies in the Archaeology of Jerusalem *15 Cohen, R.; and Cohen-Amin, R., 2004. Ancient Biblicus et Orientalis, Series Archaeologica Settlement of the Central Negev: Volume 2. 13. Freiburg (Switzerland) and Göttingen: The Iron Age and the Persian Period. Israel Freiburg Universitätsverlag and Vandenhoeck & Antiquities Authority, Reports 20. Jerusalem: Ruprecht. Israel Antiquities Authority (Hebrew). Kempinski, A., 1974. Tell el-’Ajjul: Beth-Aglayim Duncan, J.G., 1930. Corpus of Dated Palestinian or Sharuhen? Israel Exploration Journal 24.3/4: Pottery: Including Pottery of Gerar and Beth- 145-152. Pelet, and Beads of Beth-Pelet. London: British Khalil, L.A., 1986. Metallurgy of Some Bronze School of Archaeology in Egypt, University Utensils from Fara. Bulletin of the University of College. London Institute of Archaeology 23: 171-178. Fischer, E., 2011. Tell el-Far’ah (Süd): Ägyptisch- Knauf, E.A.; and Niemann, H.M., 2011.Tell el-Far´ah levantinische Beziehungen im späten 2. South Ostracon 1027 and a New Identification Jahrtausend v.Chr. Orbis Biblicus et Orientalis for the Site. Ugarit-Forschungen 43: 273-282. 247. Freiburg (Switzerland) and Göttingen: Laemmel, S., 2003. A Case Study of the Late Bronze Freiburg Universitätsverlag and Vandenhoeck & and Early Iron Age Cemeteries of Tell el-Far’ah Ruprecht. (South). Ph.D. thesis University of Oxford. Fischer, M.; and Tal, O., 2007. The Hellenistic and Lawall, M.L., 1995. Transport Amphoras and Roman Periods. Pp. 335-339 in Horvat ‘Uza and Trademarks: Imports to Athens and Economic Horvat Radum: Two Fortresses in the Biblical Diversity in the Fifth Century B.C. Unpublished Negev, ed. I. Beit-Arieh. Monograph Series Ph.D. thesis University of Michigan. of the Sonia and Marco Nadler Institute of Lehmann, G., 1996. Untersuchungen zur späten Archaeology, Tel Aviv University 25. Tel Aviv: Eisenzeit in Syrien und Libanon: Stratigraphie Tel Aviv University Publications. und Keramikformen zwischen ca. 720 bis 300 Goldwasser, O.; and Wimmer, S., 1999. Hieratic v.Chr. Altertumskunde des Vorderen Orients 5. Fragments from Tell el-Far’ah (South). Bulletin Münster: Ugarit-Verlag. of the American Schools of Oriental Research Liebowitz, H.A., 1980. Military and Feast Scenes 313: 39-42. on Late Bronze Palestinian Ivories. Israel Guz-Zilberstein, B., 1995. The Typology of the Exploration Journal 30 .3-4: 162-169. Hellenistic Coarse Ware and Selected Loci of the Maxwell-Hyslop, K.R.; Moorey, P.R.S.; and Parr, Hellenistic and Roman Periods. Pp. 289-434 in P.J., 1978. A Silver Earring from Tell el- Excavations at Dor, Final Report: Vol. I B: Areas Farah (South). Pp. 180-182 in Archaeology in A and C: The Finds, ed. E. Stern. Qedem Reports the Levant: Essays for Kathleen M. Kenyon. 2. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew Warminster: Aris & Phillips, Ltd. University. Maxwell-Hyslop, K.R.; Stech Wheeler, T.; Maddin, Hoglund, K.G., 1992. Achaemenid Imperial R.; and Muhly, J.D., 1978. An Iron Dagger from Administration in Syria-Palestine and the Tomb 240 at Tell Fara South. Levant 10: 112-115. Missions of Ezra and Nehemia. Society of McClellan, T.L., 1979. Chronology of the ‘Philistine’ Biblical Literature, Dissertation Series 125. Burials at Tell el-Far’ah (South). Journal of Field Atlanta, GA: Scholars Press. Archaeology 6: 57-73. Iliffe, J.H., 1935. A Tell Fara Tomb Group Monakhov, S.I., 2003. Grecheskie amfory v Reconsidered: Silver Vessels of the Persian Prichernomorʹe: Tipologii︠a︡ amfor vedushchikh Period. Quarterly of the Department of Antiquities t︠s︡entrov-ėksporterov tovarov v keramicheskoĭ in Palestine 4: 182-186. tare : katalog-opredelitelʹ (Greek Amphorae Jabak-Hteit, S., 2003. Les jarres de l’époque perse in the Black Sea: Typology of Amphorae of du site BEY010. Archaeology and History in Leading Centers Exporting Products in Ceramic Lebanon 17: 80-94. Containers: Catalogue for Identification). Keel, O., 1996. Corpus der Stempelsiegel-Amulette Moskva: Kimmerida (Russian). aus Palästina/Israel: Von den Anfängen bis zur Morris, E.F., 2005. The Architecture of Imperialism: Perserzeit: 1. Von Tell Abu Farag bis ‘Atlit. Orbis Military Bases and the Evolution of Foreign *16 The Persian and Hellenistic Periods at Tell el-Far’ah (South), 1998-2002 Policy in Egypt’s New Kingdom. Probleme der Regime. Unpublished Ph.D. thesis University of Ägyptologie 22. Leiden; Boston: Brill. Haifa. Münger, S., 2011. Studien zur Frühen Eisenzeit in Shea, M.O.D., 1986. A Small Cuboid Incense-Burner Israel/Palästina. Dissertation zur Erlangung des from Tell Fara in Southern Palestine. Bulletin of Titels Doktor der Theologie in evangelischer the Institute of Archaeology. London 23: 161-169. Theologie der Theologischen Fakultät der Shea, W.H., 1979. The Conquests of Sharuhen and Universität Bern. Megiddo Reconsidered. Israel Exploration Na’aman, N., 1980. The Shihor of Egypt and Shur Journal 29 .1: 1-5. that is before Egypt. Tel Aviv 7: 95-109. Starkey, J.L.; and Harding, G.L., 1932. Beth-Pelet II: Naveh, J., 2009. Studies in West-Semitic Epigraphy: Beth-Pelet Cemetery. Publications of the British Selected Papers. Jerusalem: Hebrew University School of Archaeology in Egypt 52. London: Magnes Press. British School of Archaeology in Egypt. Oren, E.D., 1984. ‘Governors’s Residencies’ in Stern, E., 1982. Material Culture of the Land of Canaan under the New Kingdom: A Case Study the Bible in the Persian Period 538-332 B.C. of Egyptian Administration. Journal of the Warminster: Aris & Phillips. Society for the Study of Egyptian Antiquities 14: Stern, E., 2015. Persian Period. Pp. 565-617 in The 37-56. Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from Petrie, W.M.F., 1930. Beth-Pelet I (Tell Fara). the Iron Age through the Hellenistic Period, ed. S. Publications of the Egyptian Research Account Gitin. Jerusalem: Israel Exploration Society; W.F. and British School of Archaeology in Egypt Albright Institute; Israel Antiquities Authority; 48. London: British School of Archaeology in American Schools of Oriental Research. Egypt. Stiebing, W.H., 1970. Another Look at the Origins Platt, E.E., 1976. Triangular Jewelry Plaques. Bulletin of the Philistine Tombs at Tell el-Far’ah (S). of the American Schools of Oriental Research American Journal of Archaeology 74: 139-143. 221: 103-111. Tushingham, A.D., 1985. Excavations in Jerusalem, Price Williams, D., 1977. The Tombs of the Middle 1961-1967, Volume 1. Toronto: Royal Ontario Bronze Age II Period from the ‘500’ Cemetrey Museum. at Tell Fara (South). University of London, Waldbaum, J.C., 1966. Philistine Tombs at Tell Fara Institute of Archaeology, Occasional Publications and Their Aegean Prototypes. American Journal 1. London: University of London, Institute of of Archaeology 70: 331-340. Archaeology. Wright, G.E., 1959. Philistine Coffins and Rainey, A.F., 1993. Sharhan/Sharuhen, the Problem Mercenaries. Biblical Archaeologist 22: 54-66. of Identification. Eretz Israel 24: 178-187. Yannai, E., 1995. Aspects of the Material Culture Rosenthal-Hegginbottom, R., 2015. Hellenistic Period of Canaan during the Egyptian 20th Dynasty Imported Pottery. Pp. 673-708 in The Ancient (1130-1200 BCE). Ph.D. Tel Aviv University Pottery of Israel and Its Neighbors from the Iron (Hebrew). Age through the Hellenistic Period, ed. S. Gitin. Yannai, E., 2002. A Stratigraphic and Chronological Jerusalem: Israel Exploration Society; W.F. Reappraisal of the ‘Governor’s Residence’ at Albright Institute; Israel Antiquities Authority; Tell el-Far’ah (South). Pp. 368-376 in Aharon American Schools of Oriental Research. Kempinski Memorial Volume: Studies in Shalev, Y., 2013. ‘The Mighty Grain-Lands’: Archaeology and Related Disciplines, eds. E.D. Demographic and Commercial Aspects of Oren and S. Ahituv. Beer-Sheva 15. Beer Sheva: ‘Southern Phoenicia’ under the Achaemenid Ben-Gurion University of the Negev Press. New Studies in the Archaeology of Jerusalem *17 A Research Methodology to Locate and Study Agricultural Landscapes of the Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel Yitzhak Paz Antiquities Authority Oren Ackerman Ariel University Oded Bar Geological Survey of Israel (GSI) and Nitzan Ben Melech Tel-Aviv University Abstract Pottery Neolithic terrace, building activities Ancient agricultural fields are one of the most and landscape modifications for agricultural elusive elements in the archaeological record. cultivation at the Dhra’ region c. 6000 BCE based Since most fieldwork in archaeology is focused upon extensive surveys and trial excavations on settlement sites, the existence of agricultural of two walls. The score of sherds that were fields and plots is taken for granted but is seldom collected in relation to these walls were dated to explored empirically. the PN and thus the entire system of nine terrace In the Ramat Bet Shemesh regional project, walls was related to this period. Unfortunately, conducted on behalf of the IAA, the focal point no C14, OSL or any other radiometric dating for research was shifted from settlements to system was employed during this research, and landscape. The agricultural landscape is studied as a result one cannot exclude the possibility from a large perspective and new methodological that the Neolithic sherds found during fieldwork tools are employed to meet this challenge. were not directly related to the terrace system The current paper will outline the methods used and were brought from a Neolithic site by the for the location and study of ancient agricultural dwellers of the nearby Arab village, who were plots, the agricultural landscape that surrounds the actual builders of these terraces. the Hasmonean settlement of Kh. Al-kut, and In a paper that focuses on the archaeological will focus on a test case that reflects the benefits periods of prehistoric Bohemia (Late Bronze – as well as the pitfalls of this methodology. Iron Ages, c. 1300–450 BCE), Dreslerova (2015: 112–116) stresses that modern activities caused Methodological problems the destruction of most pre-industrial remains of in the search of ancient agriculture traditional agriculture, such as boundary walls While we can assume that extensive agricultural and clearance heaps (termed by Dreslerova as activities took place as early as the Neolithic ‘clearance cairns’, 2015: 112). For these reasons, period in the southern Levant, its traces are very alternative sources of evidence for prehistoric rare. Kujit et. al. (2007) tried to reconstruct a farming were sought, such as micro-botanical *18 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel analysis, pollen evidence and animal husbandry. cannot overstate its importance (Mikkola et. al. In an attempt to reconstruct the agricultural 2015: 154). landscape of prehistoric Bohemia, theoretical The use of settlement debris in agricultural modelling was conducted for a defined area. fields may have started already in prehistoric This case study working hypothesis was based times (Miller and Gleason, 1994: 39). By the on ethnographic data, such as the location of end of the 4th millennium BCE it was common fields up to one hour walking distance from the in Europe (Troels-Smith, 1984), and this settlements and the need for the crop production procedure was apparently also common during of fields of at least 1 hectare to support an average the 3rd millennium BCE in Iran, Anatolia and nuclear family (Dreslerova 2015: 118–119). At Mesopotamia (e.g., Wilkinson, 1989; 1990). any rate, no traces of cultivation, fertilization or The use of occupation debris was common other prehistoric activities were actually detected because it contained large amounts of nitrogen, during fieldwork. phosphorus, potassium and other chemical In other research, focused on northern Estonia, elements that were found in animal dung, human Lang (2015) portrays the same problems – a and animal bones, as well as in food waste, all plethora of agriculture related remains (tools, known as natural fertilizers for agricultural soils animal bones) but no traces of fields (Lang 2015: (Bruins et al., 2011). 126). He tries to reconstruct three main episodes The presence of ancient cultivated soils was in the history of land-use in northern Estonia, recently detected and studied in the historical basing his research on remains that directly center of Brussels (Vrydaghs et. al. 2015). relate to agricultural activities, namely stone Agricultural activities, dated between the baulks that separate plots and clearance cairns 10th–13th centuries CE were reported after (Lang 2015: Fig. 8.4). the discovery of dark soil surfaces that were In Finland, ancient fields attributed to the local thoroughly studied in a multidisciplinary Iron Age (700–1200 CE) have been known research. During this research, clear evidence for since 1950. However, these sites were not manuring activities and use of domestic waste thoroughly explored and their dating was based as fertilizers was detected, along with the crops upon indirect relation to nearby sites (Mikkola cultivated at the site (Vrydaghs et. al. 2015: 224– et. al. 2015: 147). Since 1998, a site named 227). This discovery is similar to the discovery Orijarvi was thoroughly explored (c. 7000 sqm. made by us adjacent to Tel Yarmouth, as an EBIII were excavated), in which Medieval cultivated plot was discovered and studied with the same fields were explored. A careful macro and interdisciplinary methodological tools (Paz et. micro-archaeological study conducted by the al. 2017). Moreover, another similarity between researchers had yielded a series of C14 dates the two ancient and remote sites (both in time as well as the accumulation of data concerning and space) lies on the very setting of the field. At the various seeds cultivated at the site. Being the Brussels, a stone quarry was filled and the new only extensively excavated field in Finland, one surface was cultivated and at Tel Yarmouth site New Studies in the Archaeology of Jerusalem *19 203a, a natural depression was filled and the new (RBS). Although no distinction was made surface was cultivated after the use of fertilizers between early and late within the Hellenistic (see Vrydaghs 2015: 229; Paz et. al 2017). period (Dagan 2011: 265), the data accumulated to date enables us to refine our typological and Hellenistic and Hasmonean settlements chronological observations and to define the later at Ramat Bet Shemesh (RBS) Hellenistic assemblages as possibly ‘Hasmonean’. The Hellenistic period in the land of Israel dates This is well illustrated at excavated sites like Kh. between the late 4th century BCE and the second El-Keik (Feig 1998; Kogan-Zehavi 2009). While st half of the 1 century BCE (see e.g. Tal 2006: not detected during the survey, the excavations at 9–11). Within this period of time, the Hasmonean the site have yielded pottery that was defined as period is defined by the sovereignty of Jewish ‘Hasmonean’, and possibly related architecture rulers over Judea, between the rulers Horcanus (Kogan-Zehavi 2009). and Herod (134–37 BCE). The survey conducted by Dagan (2011) identified New excavations at RBS 58 sites where Hellenistic period pottery was During the current stage of the RBS project collected, most of them were located in the hilly (2011–2016), four settlements in which terrain of the central part of Ramat Bet Shemesh substantial architecture and finds that can be 1 Hasmonean period sites mentioned in the text, after Kogan-Zehavi 2014 *20 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel termed ‘Hasmonean’ were excavated, creating, Patterns of land-use at RBS during the along with the already known settlements, an Hasmonean period at Khirbet Al-kut interesting picture of extensive occupation at Kh. Al-kut is one of the largest settlements at RBS nd RBS from the late 2 century onwards. The reflecting extensive Hasmonean occupation. The settlements were generally located on high ground excavation was located southeast to the Ottoman above a streambed. This is well illustrated in the village Beit Natif, located on a rocky spur that system of settlements and farmsteads that was overlooks the streambeds of the Yarmouth stream concentrated along the Yarmouth stream. The from north and a narrow valley in the southwest. settlements at Kh. El-Keik, Kh. Shumeilah and The easternmost side of the settlement descends the farmsteads that were excavated from both towards the wide tributaries of Ha-Nativ stream. northern and western sides of the stream were all The site was excavated between 2014–2016 by located dozens of meters above streambed, but E. Kogan-Zehavi, S. Mizrachi and B. Storchan in a close proximity to water and to cultivated and its full extent is not yet clear. It can be land. There can be little doubt that there was a already stressed, however, that the settlement high visibility between all components of this was located on an elevated ridge that overlooked system, as can be seen in Fig. 1. several streambeds that flow to Ha-Elah stream. The four settlements that were excavated between The settlements were comprised of several 2012–2016 are Kh. Al-kut (by B. Storchan, S. clusters that descend moderately according to Mizrahi and E. Kogan-Zehavi), Kh. Shumeilah topography from west to east. (by Elena Kogan-Zehavi), Nahal Zanoah (by The earliest occupation at this location was dated P. Betzer and O. Shalev) and Kh. El-Keik (re- to the Hasmonean period, with large rectangular excavated by E. Kogan-Zehavi) (see in Fig. 1). structures that were established on bedrock or The Hasmonean material culture that on earth fills that leveled deep rock pockets. characterizes these settlements includes purifying This settlement included both structures and baths (miqve), lime-stone measuring cups, and installations, both rock-cut and built (Figs. 2, typical pottery. All testify to the existence of 3). Notable are the ovens (tabuns) and purifying a new Jewish population in this region. While baths (miqve) that testify to the existence of a the relations between this new population and Jewish population. a possible indigenous population that may have In order to investigate Kh. Al-kut as a test case been forced to become Jewish after the region for the analysis of agricultural landscapes, was annexed by the Hasmonean rulers are by no the open areas which surround the settlement means clear, it can be assumed that the Jewish were defined and mapped (Fig. 4). The test occupation of RBS will be manifested in various area was divided into four sectors: H1 north traits of material culture and other aspects, social, (henceforward H1n), along the streambed, H1 economic and symbolic. east (henceforward H1e), on the lower shelves that descend east of the settlement remains, H1 southwest (henceforward H1sw), in the New Studies in the Archaeology of Jerusalem *21 2 Kh. Al-Kut, general view of the settlement, looking south 3 Kh. Al-Kut, the western edge of the settlement, looking south towards Area H1sw *22 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel 4 Distribution map of the sectors examined around Kh. Al-Kut southwestern valley that descends eastwards, (Paz et.al. 2017), horizontal layers containing and H1 northwest (henceforward H1nw). occupational debris mixed with pottery, bones In each of the operations, several soundings and other remains are to be expected if this area were conducted by a straight tooth-less back- was cultivated in antiquity. hoe, each aimed towards bedrock and at least 4 It should be noted that one of our main methods m. long and 2 m. wide. In order to enable safe for dating the various agriculture-related sampling inside the soundings, one of the sides elements was OSL, based upon our recent of each sounding was stepped. experience and former important researches in The other three walls of each sounding were which the method was successfully employed studied in order to detect anthropogenic remains for dating terrace walls (see Gadot et. al. and to date them. Based on our earlier experience 2016). New Studies in the Archaeology of Jerusalem *23 Area H1n that was seen on the surface. The sounding During the current stage of the RBS projects, trench has clarified that the wall was modern, several industrial sized installations were as it was situated between loose brown soil discovered and excavated along the streambed that characterizes modern activity throughout north of the settlement. Most notable were two RBS. The trial sounding has also uncovered an elaborate wine-presses, western and eastern earlier terrace wall, located within dark brown (located c. 200m from one another). The western soil, similar to the one located in the eastern wine-press (excavated by O. Shalev and S. operation. Samples were taken for OSL analysis Dalasheh) had two stages of use, as reflected (no results are available to date). by two plaster layers that covered its pressing surfaces and collection pit. The earlier phase Area H1e (probably the date of construction) may be Area H1e was opened in the lower slopes ascribed to the Hasmonean period. that descend east of the settlement clusters The eastern wine-press (excavated by B. excavated at the settlement of Kh. Al-kut. The Storchan) was comprised of a series of pressing wide area of rock-cut installations excavated surfaces and collecting pits, where there can be at the northern edge of this area hinted at the little doubt that industrial quantities of wine (or existence of adjacent cultivated land, and other grape products) were processed. This wine- the modern terracing and plot dividing walls press was also dated to the Hasmonean period. demonstrate the same point. Therefore, several Judging from the elaborate wine-presses that soundings were opened throughout this slope. were excavated north of the settlement in the Unfortunately, the soil accumulation on bedrock wide streambed, and in view of the abundance was extremely thin, generally did not exceed of stone terraces that cover this area, a sounding 0.2m., and no anthropogenic remains could be operation was initiated along the streambed, detected – neither pottery, occupation debris, nor in two locations connected to the eastern and organic materials. In this case, the accumulation western wine-presses. practically represented eroded soil that could In the northern streambed, early walls were not be used for our investigations, suggesting detected adjacent to the eastern wine-press that this location was not used for agriculture in and farther north. The walls were found within antiquity. light brown-grayish soil, indicating an early date, between 0.5–2m. below surface, under an Area H1sw accumulation of brown soil mixed with small Area H1sw was located southwest of the stones and lime-stone particles. Samples were settlement clusters, in an elongated valley that taken for OSL analysis (no results are available descends eastwards, moderately on the west and to date). sharply on the eastern side. The many terrace and The western operation included one sounding division walls that can be seen on the western that was connected with a modern terrace wall side, but which are rare on the eastern side *24 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel 5 A general view of Area H1sw, terrace walls are visible on surface reflect this topography (see Fig. 5.). The large phase of terrace construction in the valley. area covered by this valley and its elaborate Another series of soundings were conducted in topography has dictated a large operation in relation to the excavated area. which no less than ten trial soundings were The accumulation of soil in the various trenches opened in order to define and investigate each varied from less than 0.5m. to more than 6m. on portion of the valley. the western side. It should be noted that bedrock Seven of the soundings were made in direct was not reached in trenches where architectural relation with terrace or plot division walls, remains were detected. The soundings were for three reasons: 1. to investigate the on- distributed in the valley according to its surface visible walls (method of construction, topographic structure and also in relation to provenance, possible date), 2. to create deep terrace and plot division walls that were exposed soundings that can be sampled for OSL dating of on the surface (Fig. 6). the walls, and 3. to detect earlier terrace walls. The soundings have revealed two to three An excavation that took place on behalf of the subsequent generations of walls traversing the IAA (directed by I. Zilberbod) has revealed a valley, in most cases they were built in the same series of walls that seem to represent the earlier orientation. The modern walls, generally seen New Studies in the Archaeology of Jerusalem *25 6 A sounding in Area H1sw above surface levels, were associated with loose sounding, that reached a depth of more than brown soil and humus. Right below these walls, 6 meters, a series of samples were taken for grayish-brown sediment was found, and below OSL dating (the extraction of OSL dates was that, the earlier walls appeared. conducted by N. Ben-Melech) (see results The early walls from the southwest valley below). were found at a depth of between 1–4m. below surface, following the topography of the valley. Area H1nw The walls were constructed within gray-white The last inspection conducted with relation to sediments in which pottery sherds assigned to Kh. Al-kut was carried out on a large section cut the Hasmonean period were visible, and can be by heavy machinery just northwest of Kh. Al-kut. considered ancient agricultural walls (terraces or The section encompasses the entire history of plot division walls). landscape at this point from bedrock to top-soil. One of the soundings was chosen for careful In the middle of the section, a layer of white- geological (by E. Zilberman and O. Bar), gray sediment in which pottery sherds were geo-morphological (by O. Ackerman) and found was assigned to the settlement. Several archaeological study (by Y. Paz). In this OSL samples were taken from this section. *26 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel Results to OSL to the LBA (14th century BC, 3410±160 As mentioned above, the agricultural YBP). landscape around Kh. Al-kut is currently being The white-gray surface in which occupation studied and most of the samplings made to debris assigned by pottery to the Hasmonean date await processing and analysis. This said, settlement at Kh. Al-kut was found 1.80 m. some interesting results of the OSL sampling below surface, and was dated to the 3rd century from the H1sw and H1nw soundings can be BC, 2280±90 years BP. The OSL results agree discussed here. with the archaeological evidence from this layer The results of the large section in H1nw (Fig. 7) and place the accumulation of sediments during attest to the long term accumulation of the Hellenistic period. According to these results, sediments. The age of the deepest layer, resting the accumulation of the sediments corresponds just above bedrock at a depth of 3.8m. below the to the occupation of the nearby site and offers surface, was 6690±300 YBP (all dates are given a time frame for the human-related changes of in calibrated years before present). This layer the landscape. therefore relates to the 5th millennium BC. The uppermost sample (0.40m. below surface) was At a depth of 2.45m. below surface, a level of taken from humus/loose soil related to a terrace light brown sediment was assigned according wall. The OSL age of this layer was 230±30 YBP, the 2nd half of the 18th century AD, in accordance with the date of the late walls in H1sw. HN100 ‫בית נטיף‬ The results from the H1nw section show that OSL can be a valid and affective tool that can help recreate the natural and anthropogenic processes that effected and created the landscape. It can also be used for linking specific archaeological layers to the sites found in the nearby surroundings. From the deep sounding made in H1sw, several dates reflecting the history of the valley from its creation to modern days were retrieved (Fig.8): The deepest sample (c. 5.00m. below surface) yielded an age of 113,000±8,000 YBP, with white rocky sediment that suggest last glacial activity. Above it, a layer of light brown sediment was sampled (c. 4.00m. below surface). The age for this layer was 14,000 YBP. It should be noted that this sample included a wide range of values and that further measurements are needed in 7 The results of OSL sampling in Area H1sw order to set a more precise age. New Studies in the Archaeology of Jerusalem *27 A somewhat controversial date relates to the early Summary wall that was linked by us, according to pottery This paper was aimed towards offering an and proximity to Kh. Al-kut, to a Hasmonean outline of a methodology currently being occupation layer (1.20–1.30m. below surface employed at RBS for the detection and study level). The OSL age 1090±60 YBP is much too of ancient agricultural fields and plots. This late to be attributed to Hasmonean Kh. Al-kut. methodology was developed around specific test Considering the fact that no remains of this time cases designed to address questions focusing period were found anywhere in the immediate on human-landscape interactions in antiquity. surroundings of the site, this result is very It should be pointed out that while the current intriguing. Moreover, the date for the latest walls paper is focused on the Hasmonean period, and their related sediments (surface – 0.50m. this methodology is appropriate for the study deep) are ca. 1700AD (OSL age – 350 YBP), of all periods, as has been proven in the study which accords well with Ottoman period at of an EBIII plot that was discovered near Tel Beit Natif. While this late sample also showed a Yarmouth (Paz et. al. 2017). The current paper wide range of values and should be subjected to discusses on-going research, and thus some further measurements, it clearly falls within the of the sampling results are not yet available. stratigraphic time frame and should be generally Nevertheless, the OSL results that we do have accepted. Considering the overall picture reflect both the benefits and drawbacks of this th generated by the OSL ages, the 10 century date methodology. for the earlier walls cannot yet be explained. 8 The results of OSL sampling in Area H1nw *28 Hasmonean Period at Ramat Bet Shemesh, Israel References Bruins, H. J., Nijboer, A. J., & van der Plicht, J., 2011. Mikkola, E., Alenius, T. and Lavento, M. 2015. Iron Age Mediterranean chronology: a reply. Prehistoric Agriculture and the Ancient Fields of Radiocarbon, 53(1), 199–220. Orijärvi, Finland. In: Retamero, F. Schjellerup, Dagan, Y. 2011. The Ramat Bet Shemesh Regional I and Davies, A. eds. Agricultural and pastoral Project: Landscapes of Settlements: from the landscapes in pre-industrial society: choices, Paleolithic to the Ottoman Period (IAA Reports stability and change. ESF EARTH Monograph 3. 47) Israel Antiquities Authority, Jerusalem Oxford: 143–158. Dreslerová, D. 2015. Fields in prehistoric Bohemia– Miller, N. F., & Gleason, K. L., 1994. Fertilizer in the fact and fiction. In: Retamero, F. Schjellerup, I identification and analysis of cultivated soil. In and Davies, A. eds. Agricultural and pastoral Miller, N. F. and Gleason, K. L. (Eds.), The landscapes in pre-industrial society: choices, Archaeology of Garden And Field. University of stability and change. ESF EARTH Monograph 3. Pennsylvania Press, Philadelphia, Pp. 25–43 Oxford:109–124. Paz, Y., Ackerman, O., Avni, Y., Ben-Hur, M., Feig N. 1998. Khirbet el-Keik (Site 94/1). ESI 17:114– Birkrnfeld, M., Langutt, D., Mizrahi, A. S., 116. Weiss, E. and Porat, N. 2017. An Early Bronze Gadot, Y., Davidovich, U., Avni, G., Piasetzky, M., Age fertilized agricultural plot discovered near Faershtein, G., Golan, D. and Porat, N. .2016. The Tel Yarmouth, Ramat Bet Shemesh, Israel. formation of a Mediterranean terraced landscape: Journal of Archaeological Science: Reports 15: Mount Eitan, Judean Highlands, Israel. Journal 226–234. of Archaeological Science: Reports 6: 397–417. Tal, O. 2006. The Archaeology of Hellenistic Kogan-Zehavi E. 2009. Khirbat el-Keikh. HA- Palestine: Between Tradition and Renewal. The ESI 121. Bialik Institute, Jerusalem (Hebrew). Kogan-Zehavi, E. 2014. The Rural Settlement in Troels-Smith, J. (1984). Stall-feeding and field- the Judaean Foothills in the Persian and Early manuring in Switzerland about 6000 years Hellenistic Periods, in light of the Excavations in ago. Tools & tillage, 5(1), 13–25. Ramat Bet Shemesh. In:  Guy D. Stiebel, Peleg- Vrydaghs, L., Devos, Y., Charruadas, P., Cummings, Barkat, O., Ben-Ami, D. and Gadot, Y. eds. New L. S., and Degraeve, A. 2015. Agricultural Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Activities in the 10th–13th Century CE in Brussels Region VIII. Jerusalem: 120–133. (Hebrew). (Belgium): An Interdisciplinary Approach. In: Kujit, I., Finlayson, B. L and Mackay, J. 2007. Retamero, F. Schjellerup, I and Davies, A. eds. Pottery Neolithic landscape modification at Agricultural and pastoral landscapes in pre- Dhra'. Antiquity 81: 106–118. industrial society: choices, stability and change. Lang, V. 2015. Stability and Changes in the ESF EARTH Monograph 3. Oxford: 221–236. Agricultural Use of Limestone Soils in Wilkinson, T. J.,1989. Extensive Sherd Scatters Northern Estonia. In: Retamero, F. Schjellerup, and Land-Use Intensity: Some Recent Results. I and Davies, A. eds. Agricultural and pastoral Journal of Field Archaeology 16: 31–46. landscapes in pre-industrial society: choices, Wilkinson, T. J.,1990. Soil Development and Early Land stability and change. ESF EARTH Monograph 3. Use in the Jazira Region, Upper Mesopotamia. Oxford: 125–142. World Archaeology 22 (1): 87–103.