ויקיפדיה:הכה את המומחה – ויקיפדיה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים
(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")

השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")

חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת

שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך

בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ

שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני

שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף


סה"כ דיונים	ללא מצב	חדש	בדיון	בטיפול	טופל	נענה
212	80	113	1	4	7	7
100%	38%	53%	0%	2%	3%	3%
פירוט

מחפש ערך על פיתוח הנדסי שהוא מנוע מבוסס דלק או סוללה שמאפשר תאוצה בבריכות או אגמים קטנים או בקרבת חוף הים (עד 250 מטר מהחוף) משהו קטן בהרבה מאד מאופנוע ים, משהו שאולי אפשר להחזיק ולתפעל ביד אחת, מעין "ג'טפק" שמתאים למים. לא בטוח שיידרש פרופלור כי מהירות מירבית לא אמורה להיות יותר מ 10 קמ"ש וזמן שיט לא אמור לעבור את ה 10 דקות. אני לא אופתע אם כבר פיתחו דבר כזה והוא גם עובד די טוב. רק מחפש כיוון טרמינולוגי למצוא מידע על זה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש לנו ערך על רכב הנעה לצוללנים שהוא משהו יותר גדול. זה אולי כיוון להתחלה. Tzafrir • שיחה 22:03, 22 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

ערך מאד מעניין ומגוון אך לדעתי יש לפצלו למספר ערכי משנה כי הוא מציג רכבים שהם לפעמים מאד שונים זה מזה ביכולות ו\או במטרות. אני בוודאי לא הסמכות המתאימה לבצע את הפיצול הזה. האם יש כאן ויקיפד שמבין בענף הצלילה ויוכל להביע דעה? אנסה לברר מי כתבו את הערך.

מה שאני חיפשתי, ששט על מים ולא מתחת למים נקרא באנגלית water scooter.

אופנוע ים לא דומה למה שחיפשת.

נכון ואופנוע ים איננו water scooter בדרך כלל.

בערך 5-15 שניות לפני שמתפוצץ טיל בליסטי (לא בטוח שזה בליסטי אבל נניח) יש רעש של רישרוש, חיכוך של מתכת מחוספסת במתכת מחוספסת ואז אחרי כמה שניות יש פיצוץ על הקרקע.

מה זה הרישרוש הזה והאם זה בגלל שהטיל מתנתק מהמנוע או שזה בכלל רעש אחר לחלוטין ממה שמכונה "מיירט"? תודה.

הרצתי את השאלה בכלי הבינה המלאכותית גרוק והוא נתן לי תשובה ארוכה מאד הכוללת את המידע להלן:

מקור הרעש: שריקה או חיכוך אווירודינמי (Aerodynamic Whistling/Friction) במהלך השלב הסופי של הטיסה (כשהטיל יורד חזרה לאטמוספירה או מתקרב לקרקע במהירות גבוהה, כ- Mach 2-5 או יותר), הטיל נכנס לתנאי אווירודינמיים קשים. זה גורם לשריקה או רישרוש מהירה בגלל זרימת אוויר טורבולנטית סביב הגוף הטיל, במיוחד אם יש בו חלקים לא חלקים (כמו קצוות מחוספסים, אנטנות, או פינים על הגוף). זה דומה לשריקה של רוח חזקה על פני משטח מחוספס, או לחיכוך של מתכת על מתכת (כמו שתי משטחות מחוספסות ששורטות זו בזו).

למה זה נשמע כמו חיכוך מתכת? הטילים האלה בנויים ממתכת (פלדת פחמן או סגסוגות), והחיכוך האווירודינמי יכול לייצר תדרים גבוהים שנשמעים כמו "רעש מתכתי". זה לא חיכוך פיזי אמיתי בין חלקים, אלא אפקט אקוסטי מהרעידות והרטט של הגוף הטיל באוויר. דיווחים רבים (למשל, ממתקפת הטילים האיראנית על ישראל באפריל 2024) מתארים רעש דומה – "שריקה מתמשכת" או "רעש חיכוך" – שמתגבר כשהטיל מתקרב.

מדוע זה קורה 5-15 שניות לפני הפיצוץ? זה תואם לזמן שבו הטיל נכנס לשלב הסופי: אחרי שהמנוע כבה (אם היה מנוע פעיל), הוא "צולל" חופשי (בליסטי) לעבר המטרה. במהירות כזו, הרעש האווירודינמי הופך לבולט יותר, והוא נמשך עד הפגיעה. אם הטיל לא בליסטי לחלוטין (למשל, טיל שיוט כמו קרם או شاهد), הרעש יכול להיות דומה בגלל מנוע סילוני שיוצר טורבולנציה.

זה לא רעש "מיירט" (interceptor) – כלומר, לא קשור לטיל הגנה כמו חץ (Arrow) או פטריוט. מיירטים מייצרים רעש שונה: פיצוצים מרוחקים באוויר (כדי ליירט את הטיל לפני שהוא מגיע), או רעש מנוע חזק אם הם קרובים. אם שמעת את הרישרוש ואז פיצוץ על הקרקע, סביר שהטיל לא יורט בהצלחה והגיע למטרה (או להתרסקות). אם היה יירוט, היית שומע פיצוץ באוויר קודם, ולא על הקרקע. 2. האם זה בגלל שהטיל מתנתק מהמנוע? לא, זה לא קשור להתנתקות המנוע. הנה למה: שלב ההתנתקות של המנוע: בטילים בליסטיים, המנוע (בדרך כלל רקטי מוצק או נוזלי) פועל רק בשלב ההמראה והעלייה (burn phase), שזה כמה דקות אחרי השיגור. אחרי שהדלק נגמר, המנוע "מתנתק" או פשוט כבה, והטיל ממשיך במסלול בליסטי חופשי (ללא דחף).

אני לא ביולוג ולא קרוב לזה, רק מנסה להבין משהו אלמנטרי בגנטיקה. אני ממשיל את הגנום של כל אדם ואדם לפרי עם שלוש שכבות, גרעין, בשר וקליפה וארצה לדעת אם זה משל טוב.

השכבה האנושית (גרעין): גנים שכל בני האדם חולקים אותם ללא קשר לביטוי שלהם (כלומר ללא קשר אם אצל אדם מסוים בגלל מחלה גנטית השכבה התבטאה בצורה לא טיפיקאלית).
השכבה המוצאית (בשר): גנים שאדם מקבל מאימו ואביו ובמידה פחותה מאבותיו שאינם הוריו הישירים.
השכבה האישית (קליפה): גנים שייחודיים לאדם עצמו ויכולים להימצא על שכבה 1 ו\או על שכבה 2 ו\או על שכבה 3 עצמה.

בשאלה זו אני עוסק רק בגנים בסיסיים, מבלי להתעסק בבקרה גנטית.

תודה.

מבנה העין הסינית הוא דוגמה למודל שלך. הם רואים, הם עם מבנה אחר מרוב בני האדם ולחלקם יש בעיות מולדות בעין.

זה לא משל טוב. אין גנים שייחודיים לאדם, יש גרסאות ייחודיות של גנים שקיימים גם אצל אחרים. מודל מתאים יותר יהיה משהו כמו fork בהנדסת תוכנה.

אנסה לעשות טיפה סדר במושגים, ואז אני מקווה שתבין שיש כאן בעיה בשאלה: בגנום האדם, רק כ-1-2% מכיל גנים. עותק אחד של הגנום (ויש לנו שניים, כזכור), מכיל כ-3 מיליארד זוגות בסיסים, אז 1-2% זה עדיין מספר גדול של בסיסים. סט הגנים שאנו מקבלים מהורינו זהה - לדוגמה, גם לי, גם לך, וגם לאפריקאי\אסייתי\אירופאי וכו' יש גן להמוגלובין. אבל, ייתכן שהתוכן שלו משתנה מעט בין המוצאים השונים, כתלות באבולוציה. לשינויים האלה אנחנו קוראים סניפים. אז אם נדייק את מילותיך: ישנה שונות גנטית בין פרטים (שיכולה להיות בכל מקום על גבי ה-DNA, לא רק בגנים). השונות מתקבלת בתורשה מההורים (והם קיבלו מהוריהם וכו'), או ממוטציה שקורית בפרט עצמו.

הבהרה נוספת: סניפים יכולים להיות שינוי בבסיס מסוים, הוספה או הסרה של כמה בסיסים, כך שעותקי הגנים בין הפרטים משתנים מעט - אבל בד"כ לא מדובר על חוסר ממשי בגן שלם כלשהו. ייתכן מצב שבו מוטציה מסוימת גורמת לכך שלא יווצר חלבון, או חלבון לא תקין - אבל ברמת ה-DNA המידע קיים. יש כמובן גם שינויים יותר גדולים, כמו בתסמונת דאון, שבו יש עותק נוסף של כרומוזום שלם.

אז לכל אדם DNA אנושי של 23 זוגות כרומוזומים ולכן 46 כרומוזומים שבסה"כ מכילים רק 1-2% גנים וכל אדם מקבל מהוריו 50% DNA. עד לכאן בסדר גמור, אבל להבנתי הדלה של עמאי מתעניין, מבחינת מודל גנטי של המין האנושי אותם "סניפים" לא ממש משנים כי הם חריגה ממה שאמור להיות, הרי בלי "שכבה אנושית" שכל בני האדם חולקים קשה מאד לדבר על DNA אנושי, לפחות לדעתי. דמיין לך לרגע את אלוהים כמתכנת היוצר תוכנה ובתוכנה הזו יש דמות שנקרא לה בן אדם: כל סטייה מן המודל הבסיסי של ה DNA שלו היא עיוות של המודל עצמו ובגלל זה אני מדבר על שכבות כדי לארגן את המידע. אז אולי החלוקה לשכבות שלי לא אידאלית אבל חייב להיות היגיון-סידור כל שהוא שגם אנשים מחוץ לתחום (כמוני כמובן) יוכלו להבין, אם לא בשכבות אז בצורת ארגון אחרת. אתה מבין את כוונתי כעת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יכולים להיות שינויים רבים בגנום ללא כל שינוי תפקודי - שינויים שמשפיעים על חלק מבני ולא תפקודי של חלבון. דווקא המתגים שמחוץ לגנים משמעותיים יותר - הם קובעים איזה גן יופעל ומתי.

סניפים יכולים לשנות המון, כמובן כתלות היכן הם נמצאים. בישראל, זוג שמתכנן הריון יכול ללכת לקופת החולים, ובחינם לעשות בדיקה של רשימה מכובדת של סניפים, שהשפעתם על מחלות תורשתיות ידועה. אבל מעבר למחלות, הסניפים גורמים לנו לגיוון - לא צריך להסתכל על זה כבאג, סטייה, עיוות - אלא כפיצ'ר, מה שיוצר גיוון ביננו. אפשר לראות כאן איך מה-DNA הם לומדים איזה טעם גלידה אתה מעדיף (זה לא כזה פשוט, אפשר לקרוא שם עוד). לא לחלוטין ברור לי מה כוונתך בלארגן את המידע בשכבות. המידע התורשתי שלנו מגיע מההורים - ואולי כאן אסביר משהו נוסף. נגיד שלאב יש כרומוזומים AB, ולאם CD - בצורה פשטנית אפשר לטעות ולחשוב שיכולים לצאת 4 סוגי צאצאים: AC,AD,BC,BD - אבל זה לא נכון, בגלל תהליך השחלוף (ביולוגיה), שבו ה-DNA מתערבב - וכך כל הצאצאים דומים זה לזה ברמה של 50% בערך. מוטציות אקראיות גם יכולות לקרות, וכך מתקדמת לה האבולוציה. אם המוטציה גורמת למחלה קשה, ייתכן שהעובר לא ישרוד את ההיריון בכלל, וכך המוטציה הזאת לא תעבור הלאה לדור הבא. המוטציה לא חייבת להיות דווקא בגן, היא יכולה גם להיות באיזורי הבקרה שלו, או סתם ב-DNA זבל.

בנוסף, ההבדל העיקרי בין האדם לפרימטים הקרובים זה לא שינויים בסניפים כאלה ואחרים, אלא אזורים שלמים שעברו מחיקות\הוספות. כלומר זה לא שעריכה של כמה מיליוני אתרים המפוזרים על פני הגנום הובילה ליצירת מין חדש, אלא אירועים יותר גדולים, דרסטיים, קטסטרופליים.

לא הבנתי איך זה קשור לשכבות או קבוצות שונות של חומר גנטי לפי הקשר (קונטקסט). חייב להיות ארגון הקשרי או מודל אבסטרקטי לפי הקשרים, משהו שניתן להציג בתרשים. בלי שום קשר אישי אליך, הניסיון לנחש איזה טעם גלידה אני או כל אחד אחר אוהב לפי דגימת DNA לא נשמע לי מדעי וגם המונח הפופולרי "DNA זבל" לא נשמע לי מדעי וידוע לי שהוא נזנח במחקר, אבל אלו סטיות מהנושא.

בשאלה אני מתייחס רק למודל המציג את ההקשרים השונים של חומר גנטי אנושי: מה כל בני האדם חולקים במינימום, מה מקורו הורי ומה מקורו אישי — אם אין אפשרות להציג זאת בתרשים שכבות אז בצורה אחרת כמו תרשים ספקטרום או תרשים פסיפס או תרשים טבלה או תרשים עץ לוגי או תרשים אחר.

האם יש מונח בשחמט שבו מזיזים כלי אחד בשביל ליצור איום על ידי כלי אחר? לדגומה יש: מלכה שחורה בd6, מלך שחור בd8 , רץ לבן בd4 וצריח לבן בd3. הלבן מזיז את הרץ לb6 ועושה שח, אבל התוצאה החשובה היא שעכשיו צריח לבן מאיים על המלכה.

האם יש שם לתהליך הזה (הזזת הרץ על ידי הלבן, שהמטרה שלה היא לשחרר את האיום על ידי הצריח)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:25, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

Discovered attack with check למיטב ידיעתי. לא מצאתי שם עברי במונחי האקדמיה או בפורומים, יכול להיות חשיפה? חשיפת איום? לא יודע. ~2025-47314-2 • שיחה 15:58, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

@Corvus למקרה שבו הכלי שנחשף הוא שעושה שח, עדיין תוך התקיפה הכפולה בעיקרון לעיל (Discovered check), למשל לו המלך והמלכה השחורים היו מחליפים מקומות, משה צ'רניאק קרא שח עקיף ב- ספר השחמט, אם ב-Discovered attacks עסקינן. ~2025-47314-2 • שיחה 16:06, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

יש "חשיפה", אבל לא בשחמט, אלא בתחום עבירות המוסר. בברכה. ליש • שיחה 16:18, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

ליש, אז איך קוראים לזה בשחמט? Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:28, 27 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

אני לא נתקלתי בשם מסוים, אך מי יודע? אולי בטימבוקטו או במקום אחר נתנו לזה שם מיוחד. בברכה. ליש • שיחה 06:56, 28 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

באנגלית קוראים לזה Discovered attack (Discovered attack) ונותנים דוגמה כמעט זהה למה שאני חשבתי. אולי לקרוא לזה "מתקפה נחשפת" או משהו. צריך לשאול את האקדמיה ללשון העברית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:45, 28 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

המונח בעברית הוא "התקפה חשיפה" (החשיפה כאן זה סוג של תואר השם ולכן לא "התקפת חשיפה"). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:57, 11 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

איך אנשים מסכימים לעבוד בעבודות מגעילות ומדכאות בשכר מינימום, כמו ניקיון שירותים ציבוריים, שטיפת כלים והחלפת טיטולים לחולים/נכים, בזמן שיש מגוון עצום של עבודות הרבה יותר נעימות שאפשר לעבוד בהן ללא השכלה, ולעתים גם להרוויח יותר- כמו נהגים, מלצריות, ברמנים, פקידים, מזכירות, מוכרים בחנויות וכיו"ב?--~2025-35000-8 • שיחה 00:01, 29 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

ביקוש והיצע ובנוסף יש אנשים שנהנים יותר מניקיון מאשר עבודה משרדית אבל באופן כללי גם גם מזכירות נהגים פקידים וברמנים הם מקצועות שדורשים הכשרה. קלאוזביץ • שיחה • הצטרפו למיזם הביטלס 00:28, 29 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

אין מגוון עצום של עבודות הרבה יותר נעימות. ~2025-44685-1 • שיחה 07:52, 29 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

משום מה שטיפת כלים וטיפולים סיעודיים מקצועות שבהם יש ביקוש לעובדים זרים. אולי לא מספיק אנשים מקומיים מסכימים לעבוד בהם. Tzafrir • שיחה 13:52, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

פשרה. כמובן שרוב האנשים שעובדים בעבודות קשות ולא מתגמלות היו מעדיפים לעבוד בעבודות קלות ומכניסות. אבל הם לא יכולים להתקבל לשם, משלל סיבות (גיל, השכלה, שפת אם, ועוד). לדגומה: אני בספק רב אם המנקה הערבייה בת ה-60 שמנקה אצלנו במשרדים תצליח להתקבל להיות נהגת, מלצרית, פקידה או מוכרת בחנות. אז - היא מתפשרת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

למה לא להוריד אינפלציה דרך הורדת מחירים והורדת משכורות בצו חירום ממשלתי? עסקים יוכלו להתרגל תוך כמה חודשים לכל היותר במיוחד כיום כאשר השימוש במזומן צומצם אולי ב 60% מאז שנת 2000 נניח או 90% מאז שנת 1975 נניח. תודה.

כי זה קומוניסטי... ע״ע כלכלה מתוכננת. (¯`gal´¯) • שיחה 15:39, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

מה שמדובר עליו כאן לא קומוניסטי כלל - מדובר על תהליך אפשרי בכלכלה קפיטליסטית לכל דבר ועניין. זה כן דיקטטורי כי מכתיבים לכולם להוריד מחירים ומשכורות אז אולי לזה התכוונת...

למה זה לא כלכלה מתוכננת? התשובה שלך לא ממש נכנסת לזה. ניסיתי לשאול את GPT. הוא מסכים שזו כלכלה מתוכננת. מצרף את התשובה שלו:

כן, בהחלט אפשר לראות בכך ביטוי של **כלכלה מתוכננת**, לפחות באופן זמני וממוקד.

🔍 **מהי כלכלה מתוכננת?**
כלכלה מתוכננת (או ריכוזית) היא שיטה שבה הממשלה קובעת את מחירי המוצרים, שכר העובדים, היקף הייצור ועוד, במקום שהשוק החופשי יעשה זאת. זה קורה לרוב במדינות סוציאליסטיות או קומוניסטיות, אך גם במדינות קפיטליסטיות במצבי חירום.

📉 **הורדת מחירים ושכר בצו חירום**
כאשר ממשלה מתערבת באופן ישיר בשוק – למשל, קובעת תקרת מחירים או מפחיתה שכר עובדים בצו – היא למעשה **מנטרלת את מנגנוני השוק החופשי**. זה קורה בדרך כלל במצבים של משבר כלכלי, מלחמה או מגפה, שבהם יש צורך לייצב את הכלכלה או למנוע אינפלציה חריפה.

🛑 **האם זה תמיד כלכלה מתוכננת?**
לא בהכרח. אם מדובר בצעד זמני, במסגרת מצב חירום, ולא במדיניות קבועה – אז זו **התערבות נקודתית** ולא מעבר לכלכלה מתוכננת מלאה. אבל כן, זה בהחלט נוגע לעקרונות של כלכלה ריכוזית.

דוגמה לכך הייתה בתקופת הקורונה, כשממשלות רבות – כולל בישראל – קבעו מגבלות על שכר, עבודה, ופעילות עסקית כדי להתמודד עם המשבר.

אם תרצה, אפשר להעמיק בהבדלים בין כלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית, או לבדוק מקרים היסטוריים מעניינים של התערבות ממשלתית. רוצה להמשיך לשם?

לא אמרתי שזו לא כלכלה מתוכננת, אמרתי שזה לא קומוניזם. קומוניזם מודרני במונחי מרקס-אנגלס הוא כן כלכלה מתוכננת אבל לא כל קומוניזם הוא כלכלה מתוכננת וההפך ובטח שלא כל הפחתה במחירים ובמשכורות היא קומוניזם.

מה קשור תשלום במזומן? ~2025-49228-2 • שיחה 16:52, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

כי אם ירדו המחירים מי שהחזיק המון שטרות גדולים יהפוך לעשיר בין רגע.

זה נכון גם לחשבון הבנק שלך. (¯`gal´¯) • שיחה 14:11, 1 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לא בהכרח, כי אפשר גם להוריד לאנשים כסף ביחס לירידות המחירים וירידות המשכורות, כמעין מס. שוב, זה דיקטטורי, אבל לא בהכרח קומוניסטי. מי שטוען שזה קומוניסטי צריך להביא ציטוט מהמניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס.

ומה הקשר בין התכנית להוריד לאנשים כסף מחשבון הבנק בין הורדת משכורתם? שתי הצעות בונוס: אפשר להכנס לאנשים הביתה ולקחת להם את המזומן, ואפשר גם להכריח אותם לעבוד לא תמורה כלל. אמנם דיקטורי אבל לא קומוניסטי. אה, ולהעלים אנשים ולזרוק אותם ממטוסים. נחזור לשאלה המקורית. ”למה לא להוריד אינפלציה דרך <אמצעים דיקטטורים>”? כי אנחנו עדיין לא דיקטטורה. קצת סבלנות בבקשה. עוד רגע. אסף השני - לדף הסיכה. 16:17, 1 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

כל ההורדות אמורות להסתכם לכדי מטבע פחות נפוח אם ורק אם המחירים יורדים בהתאם. על השטויות לא אגיב, רק אגיד שבמקום לקחת מזומן אפשר פשוט להורות לאנשים למסור אותו לבנקים והמשך הטיפול בו ייעשה משם.

יש כרגע תהליך של אינפלציה. איך ברצונך לגרום לכולם להוריד את המחירים? ע״ע דפלציה. Tzafrir • שיחה 17:16, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

לא יודע למה אתה אומר דפלציה כי לא מדובר כאן על הורדת מחירים גרידא אלא גם על הורדת משכורות, הכל יורד בהתאמה. מה שעלה 1,000 ש"ח יעלה 100 ש"ח אבל גם העובדים שהרוויחו 250 ש"ח ירוויחו 25 ש"ח כלומר בכל יורד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם זה לא משנה כלום, למה להתאמץ? כמוכן: אם במקרה אני יבואן, יצואן או סתם תייר? Tzafrir • שיחה 21:14, 31 באוגוסט 2025 (IDT)תגובה

לדעתי זה משנה כי זה גורם למטבע לא להיות בסכומים גבוהים סתם, מה שמצמצם עסקאות והשקעות, לדוגמה יש מדינות שבהן עסקה פשוטה דורשת מיליוני יחידות מטבע, זה יכול לבלבל ולהרחיק אנשים כולל זרים. תייר ישלם בכרטיס או באפליקציה ואת המזומן יחליף בדואר או בבנק. דווקא ניפוח יחידות מתבצע זו התאמצות.

נניח ויש מטבע שקוראים לו שקל. כעת נוריד את הכל (משכורות, מחירים) פי אלף ונקרא למטבע "שקל חדש". האם זה יוריד את האינפלציה? התשובה היא לא. יש עוד הרבה גורמים שצריך לטפל בהם ובראשונה הגרעון. ראו גם תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. Shannen • שיחה 06:16, 1 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

זו תגובה לעניין סחתין, אבל אני חושב שהשלב הראשון להורדת אינפלציה הוא הקטנת ההוצאות וההכנסות של העסקים, מיד אחרכך יכולות לבוא פעולות אחרות.

אגב, סביר להניח שתהיה כאן גם עליית מחירים נטו. אין לי כרגע מקורות, אבל זכור לי שזה מתועד היטב משינויי המטבעות באירופה לאירו ונדמה לי שזה גם היה בארץ במעבר לשקל חדש: אם ממילא משנים מחירים, מוכרים יכולים בהזדמנות הזו להכניס העלאות קטנות של כל מיני מחירים. זה לא זניח. בכלל, לשינוי כזה יש עלות לא מבוטלת. לא כדאי לעשות אותו סתם בשביל ההרגשה הטובה. Tzafrir • שיחה 14:34, 1 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אגב, למה להוריד את השכר של אנשים שעובדים? לא יותר הגיוני להוריד את השכר של אנשים שלא עובדים, ודי לחכימא? אסף השני - לדף הסיכה. 21:34, 1 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לא הבנתי, אתה מנסה לרדת על חרדים שהם כאילו לא עובדים (הכרתי בחיי לא מעט חרדים עובדים). אם לא, אולי תרצה לנסח שוב. תודה.

זה שחשבת שכוונת אסף היא לחרדים אומר יותר עליך מאשר עליו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ט' באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 12:26, 2 בספטמבר 2025 (IDT).תגובה

משתמש:דג ירוק אתה בסדר? הרי בתגובתי שלי טענתי שהכרתי מספיק חרדים עובדים, כלומר אני בז לתפיסה שחרדים לא עובדים. למה הכוונה אז ב"להוריד שכר" לאנשים שאינם עובדים? אם הבנת אחרת ממני, אשמח לדעת...

משתמש אנונימי, זו עובדה בלתי מעורערת שהחרדים בארץ בממוצע עובדים משמעותית פחות מאשר יהודים לא חרדים בארץ. אבל בכל אופן אסף השני לא אמר דבר על חרדים. נראה שכוונתו לצמצום מדינת הרווחה, כך שלא יועברו קצבאות או הנחות וכד' לאנשים שיכולים למצות את כושר ההשתכרות שלהם ואינם עושים זאת, בלי קשר למגזר ממנו הם באים. Vegan416 • שיחה 20:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

דבריו לא ברורים משום שבכלכלה שכר ניתן רק על עבודה.

היינו שם ב 1985, ראו תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985#התוכנית הכלכלית. שנילי • שיחה 07:31, 3 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אחד מתוך כמה עסקים שנפתחים באמת מצליח, ביחס לאלו שכושלים?

מה אני מתכוון כושלים: לא מניבים יותר מהשקעות, או/ו פשוטים רגל, או/ו נסגרים עקב חוסר עניין.

האם יש נתונים בנושא?

"89% מהעסקים שנולדו בשנת 2023 שרדו גם את שנת פעילותם השנייה (שנת 2024). 23.1% מהעסקים שנולדו בשנת 2005 שרדו גם את שנת פעילותם העשרים (שנת 2024)." (למ"ס) ע"ע תרשים זה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ח' באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 07:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT).תגובה

זה תלוי בתקופה. לפני הרבה שנים פתחתי חנות ספרים ברחוב צדדי ברחובות, במרכז מסחרי של 8 חנויות. כעבור כמה שנים, בתקופת משבר כלכלי, כמעט כל החנויות נסגרו. כאמור, תלוי בתקופה. בברכה. ליש • שיחה 20:33, 2 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

האם יש ויקיפדיה ימנית אך לא במוצהר שרוב הערכים בה תומכים בטראמפ, אורבן, בולסונארו ואחרים ושרוב הערכים בה ביקורתיים כלפי טענות על הצלחות טיפול מאשר מגדר לטרנסג'נדרים, ביקורתיים כלפי רב תרבותיות, מציגים טיעונים נגד הורות הומו-לסבית, דוחים פמיניזם וכדומה? זו בטח לא ויקיפדיה העברית, אולי ויקיפדיה בערבית מצרית? אולי ויקיפדיה ברוסית (לא באוקראינית)? תודה.

לא ויקיפדיה, ויקי. יש, Conservapedia. (¯`gal´¯) • שיחה 13:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

דווקא ב Conservapedia הם מאד מקפידים על להיות מוצהרים במטרה הכללית שלהם. בכל מקרה, אתה מכיר עוד ויקיפדיות לעומק חוץ מהעברית והאנגלית? תודה.

ויקיפדיה הערבית היא ימנית במובן של תמיכה בלאומנות ערבית. מאז תחילת המלחמה בעזה הם שמו דגל פלסטין בעמוד השער שלהם Vegan416 • שיחה 20:26, 2 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

החברת סלולר הישראלית שלי נותנת לי מהירות הורדה של עד 525 קילובייט לכל היותר בערך. לפעמים זה הרבה פחות אבל המון זמן זה 90-180 קילובייט. אבל למה עד 525 קילובייט לכל היותר בערך, רק מנסה להבין, תהיה להם בעיה לתת לי עוד עבור סכום כמו 30-35 ש"ח לחודש? תודה.

הטלפון שלך דור 5 או דור 4?

דור 5 אבל גם אם דור 5 מופעל זה לא משנה כלום למיטב זכרוני מלפחות פעמיים שניסיתי.

השאלות המתבקשות: האם יש קליטה טובה? איך נבדקה המהירות? מעבר לכך: אנחנו לא פורום תמיכה וכמובן שלא פורום ייעוץ משפטי. Tzafrir • שיחה 21:43, 7 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

יכול להיות שהקליטה באזור שלך מחורבנת. תבדוק אצל אנשים מהאזור שלך שמחוברים לאותה חברה האם גם הם נתקלים בבעיות. אני זוכר למשל שבשירות הצבאי שלי הייתי מחובר לפלאפון והקליטה של רשת פלאפון בבסיס היתה ממש חרא אבל כשעברתי לגולן המצב השתפר.
יכול להיות שהחברה מגבילה אותך (תבדוק חבילת גלישה , אולי היא קטנה מדי)

~2025-54834-4 • שיחה 14:26, 8 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

שלום רב! לאחר ניסיון לקרוא כתבה של דה מרקר דרך הספריה של וקימדיה, הקישורים שבורים, מופיע הודעה 505. בנוסף כל כניסה לעיתון דהמרקר בלי קשר לספריה מופעי הודעת שגיאה 505. ניסיתי לפנות לעיתון דהמרקר והם לא מטפלים בנושא. נראה שיש באג בספריה של וקימדיה.

אם הקישור לא עובד גם מחוץ לויקמדיה אז לא סביר שמדובר בבעיה בספרייה. יתכן שהקישור לא רשום נכון או שנמחק הדף. אפשר לבדוק בארכיון אנטרנטי לקרוא את הכתבה אם מחקו אותה.AdoniTzedek • שיחה 04:51, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

יהודים באים מיהודה. והוא דמות מאוד משנית בתורה ביחס לאח הצעיר יותר, יוסף.

האם יש התייחסות לצאצאי יוסף כבעלי ערך גבוה יותר מיהודים ביהדות?

אם כבר אז דווקא לזרע לוי יש מעמד גבוה יותר (כהנים ולווים). מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 11:38, 8 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

”ר' יוחנן הוה ... אמר להו אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד ב'), אבל בגדול בני יוסף הם מעשרת השבטים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ט"ו באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 12:33, 8 בספטמבר 2025 (IDT).תגובה

ממלכת ישראל (או ממלכת שומרון, או בית עמרי) הייתה הממלכה החזקה מבין השתיים. עד ימי אחז, ממלכת יהודה הייתה רוב הזמן כפופה לה ופחות מפותחת. להבנתי מקובל במחקר שהרבה מסיפורי התנך מגיעים משם במקור. כלומר: גרסה ראשונית שלהם הגיעה משם ואולי אפילו נכתבה שם במקור. בירתה ההיסטורית של הממלכה הייתה בשכם. מאוחר יותר נבנתה הבירה החדשה יותר שומרון. שתי הערים הללו הן בתחום של שבט אפרים. Tzafrir • שיחה 13:10, 8 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

במה עוד תקף היגיון מעגלי מלבד שפה טבעית (אנחנו זה אנחנו כי אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו זה אנחנו), או בתכנות (פונקציה רקורסיבית)?

ואם כבר, למה אתאיסטים אוהבים להאשים דתיים בהיגיון מעגלי אם היגיון מעגלי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו כמו בשפה טבעית ועוד? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בלי קשר לשאר השאלה: פונקציה רקורסיבית היא (לפי הערך) היא פונקציה מתת-קבוצה של המספרים הטבעיים לעצמם, הנחשבת, באופן אינטואיטיבי, כ"ניתנת לחישוב". אני מניח שהאלמוני התייחס למשמעות אחרת של המונח רקורסיה: רקורסיה#אלגוריתם רקורסיבי (לא צריך להיות ערך נפרד על זה? הבלבול של האלמוני הוא אולי דוגמה לכך). שימוש לכאורה באותו חישוב כדי לספק את התוצאה הסופית. אבל ככלל, רקורסיה כזו מסתיימת בתנאי עצירה. לדוגמה: חישוב עצרת בצורה רקורסיבית: הערך של 20! הוא הערך של 19! כפול 20. הערך של 19! הוא הערך של 18! כפול 19. וכך הלאה. אבל זה לא ממש „כך הלאה” עד אינסוף: כי עבור 1! או 0! אנחנו מחזירים 1. כלומר: זו אינה הגדרה מעגלית. זוהי נוסחת נסיגה.

שלום לך, בשאלתי התייחסתי ל"פונקציה רקורסיבית" מתחום התכנות, במובן של פונקציה שרצה וקוראת לעצמה לרוץ שוב (עד אינסוף). לא התבלבלתי עם ההקשר המתמטי כי לא הכרתי אותו...

כאמור, לפונקציה רקורסיבית יש תנאי יציאה.

זה מונח שמגיע ממתמטיקה. לרקורסיה יש מקרה בסיסי, וגם כל רקורסיה ניתן לבנות מקבילה איטרטיבית. שימוש ברקורסיה זה דווקא די נדיר, מחוץ לאתגרי קוד שמנסים לדחוף את זה לאיפה שזה מיותר. השימוש העיקרי בזה הוא עבור מבני נתונים רקורסיביים (כמו עצים), מה שהופך את זה אינטואיטיבי להשתמש בזה. בחלק מהמקרים ניתן להמיר בעזרת שיטה כמו תכנות דינאמי, אז זה בטח לא עונה לשאלה של האם הגיון מעגלי הוא בעיה. מה גם שזה לא הגיון מעגלי - הגיון מעגלי זה p גורר q וגם q גורר p. לא הבנתי אילו מקרים יש בשפה של דבר כזה. יש פרדוקסים שנובעים מהתייחסות עצמית, כמו פרדוקס השקרן. אולי לזה התכוונת? (¯`gal´¯) • שיחה 12:50, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בו נתמקד בנושא השאלה בלבד: להגיד "X זה איקס ולכן איקס זה X" (ככה הגדרנו שרירותית) זה היגיון מעגלי וזה נפוץ מאד בשפה טבעית. הםרדוקס כאן הוא יותר פרדוקס המילון מאשר פרדוקס השקרן, במילון "דחייה זה שלילה" אבל גם "שלילה זה דחייה". עכשיו הבנת את כוונתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הפניתי אותנו כבר לערך הגדרה מעגלית שמדגים שהגדרות כאלו לא מועילות במיוחד. Tzafrir • שיחה 14:01, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אנונימי יקר. עשית סלט. אנסה לעזור. ראשית, בוא נעשה זום אאוט ונבהיר שטיעון מעגלי הוא למעשה כשל, הוא כשל בהגיון. אנו רוצים להימנע ממנו. לעומתו, פונקציה רקורסיבית (כמו גם אלגוריתם רקורסיבי) הוא מבנה הגיון מפואר ושימושי. ופרדוקס זו בכלל חיה אחרת, זהו מושג שממחיש שלא כל משפט הוא אמיתי או שקרי. אלה שלושה מושגים שונים ונפרדים בתכלית. אנא הגב האם הבנת זאת. אם כן נתקדם ואני אסביר לך מה התלונה של אתיאיסטים מסויימים על ההגיון המעגלי של אנשים דתיים מסויימים. אבל אם אתה עדיין לא מבין את הרישא של דבריי, דהיינו שהגיון מעגלי הוא כשל שצריך להימנע ממנו, תגיד, ואני אספר לך בדיחה שאחריה בוודאי תבין זאת. רות עבור. כלנית • שיחה 14:38, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לא עשיתי סלט: לא אני הזכרתי את פונקציה רקורסיבית מתחום המתמטיקה אלא אנונימי אחר ולא אני הזכרתי את מושג הפרדוקס לראשונה אלא מגיב אחר בכינוי Galzigler. אם את מתכוונת להגיב לי בסרקזם, אשמח שלא תגיבי לי כלל, כי בכוונתי שהדיון יישאר רציני. אכן יש מעגליות בשפה (הובאו דוגמאות) ואכן יש מעגליות בפרוצדורת תוכנה אשר בריצתה קוראת לעצמה (כל פרוצדורה כזאת היא הדוגמה עצמה).

ובכן, לשאלתך, הגיון מעגלי אף פעם לא תקף. בשפה טבעית, נסיון להסביר מילה אחת באמצעות מילה אחרת לא בהכרח מעגלי שהרי יוצאים מנקודת ההנחה שיש בסיס מילים משותף גדול מספיק. מילון לא מנסה להגדיר מילים במובן המתמטי של ההגדרה, למילים פשוט יש משמעות מוסכמת ע"י דוברי השפה (ולמשל כל נסיון להגדיר ריגורוזית את משמעות המילה כיסא ייכשל בהכרח), אלא רק לתת פירוש למילה אחת לפי בסיס מילים שמשותף בין הקורא ודוברי השפה. נניח למשל שאני, משה זוכמיר, הדיוט שלא מכיר את המילה ריגורוזי, אבל כן מכיר את המילה דקדקני. אם ינסו להסביר לי את המילה ריגורוזי עם דקדקני, אוכל להבין, אבל אין כאן תלות מעגלית אם אני אנסה להסביר להדיוט אחר שהמילה דקדקני משמעותה ריגורוזי. נאמר מעלי כמה פעמים שיש להבדיל בין אלגוריתם רקורסיבי (והגדרה רקורסיבית בכלל) לבין היגיון מעגלי, ולא כל כך נראה שהמסר הועבר, לכן אנסה לדייק: הגדרה רקורסיבית נבדלת בכך שיש לה תנאי עצירה. למשל:

{fibonacci}_{n} \overset{\underset{d e f}{}}{=} {\begin{matrix} 1, n = 0 \\ 1, n = 1 \\ {fibonacci}_{n - 1} + {fibonacci}_{n - 2}, n \geq 2 \end{matrix}

${\textrm {fibonacci}}_{n}{\overset {\underset {\mathrm {def} }{}}{=}}\left\{{\begin{matrix}1,n=0\\1,n=1\\{\textrm {fibonacci}}_{n-1}+{\textrm {fibonacci}}_{n-2},n\geq 2\end{matrix}}\right.$ סדרת פיבונאצ'י המוכרת. לסדרה בהגדרתה יש מקרי בסיס: האיבר האפס והאיבר הראשון, שניהם שווים לאחד. כל איבר שבא אחריהם נשען עליהם, אבל הם מוגדרים היטב ולכן כל איבר שבא לאחר מכן מוגדר היטב. מדובר בהיגיון אינדוקטיבי תקין, ולא בהגדרה מעגלית. והאשמה בד"כ נוגעת לטיעונים בעד הדת מסגנון "למה הספר נכון? כי הספר אומר שהוא נכון." בשמחה, אנונימי9944. 16:42, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

אני לא בקיא במתמטיקה בכדי להבין את מה שכתבת בשפת Latex אז רק אשאל מה תנאי העצירה (המוגדר) של פרוצדורה הקוראת לעצמה לרוץ עד אין סוף בתכנות? כמו כן זה שהספר טוען שהוא נכון לא מכריח שאיננו נכון.

ובכן, אם אתה לא בקיא מספיק במתמטיקה, אשמח להפנותך לסדרת פיבונאצ'י. באשר לפרוצדורה, אין לה תנאי עצירה; על מכונת טיורינג אידאלית היא תמשיך לרוץ בלי סיום ההליך החישובי; על המחשבים הסופיים בזיכרון שיש לנו היום, התכנית תסתיים כשהיא תנסה לדחוס פרט מידע אחד יותר מדי למחסנית (חלק בזיכרון שגלוי לתכנית) ותחוסל על ידי מערכת ההפעלה אחרי בזבוז זמן משווע. על כל פנים, פה הבעיה. כאן, באמת הפרוצדורה מעגלית, ופה הבעיה בה. ובאשר לטענתך, "זה שהספר טוען שהוא נכון לא מכריח שאיננו נכון", פה שורש העניין. טענה מעגלית פשוט לא תקפה. בשמחה, אנונימי9944. 18:07, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה. לפי מי איננה תקפה? כי אם היא משקפת אמת היא בהחלט תקפה, לדוגמה, אם הספר נכון אפילו שכתוב בו שהוא נכון, הוא בכל מקרה נכון.

טעות בידי, נכון, הטענה הזו תקפה תמיד, אבל היא חסרת משמעות מבחינת הדיון. נסתכל למשל על הטענה "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון." אפילו נבצע אבסטרקציה קלה ונסמן את "הספר תמיד נכון" ב-A ואת קשר אם אז בחץ, ונקבל את הפסוק הלוגי A->A. נניח שיש לנו מערכת לוגית כלשהי, איזו מכונה אידאלית ותיאורטית שיכולה לקבל ולדחות פסוקים בהתאם לחוקי הלוגיקה, היא תקבל את A->A, כלומר "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון" בה, אבל לא ניתן להסיק דבר באשר לקבלתה או דחייתה של A. כלומר, כל מערכת לוגית תקבל את הטענה "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון", אבל לא ניתן להניח שהספר נכון או לא נכון רק על סמך זאת. הטענה למעשה חסרת משמעות ואי אפשר להתבסס עליה. היא לא מוכיחה כלום. בשמחה, אנונימי9944. 18:28, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

לפי מי איננה תקפה או חסרת משמעות? בהקשר נתון (ספר שבאמת נכון) הטענה נכונה ואף עוזרת להכיר במציאות מבחינה קוגניטבית (טאוטולוגיות הן עזר קוגניטיבי).

הספר נכון, הספר לא נכון, אני יצאתי בחמש. העניין כאן הוא שאי אפשר לראות שהספר נכון מטאוטלוגיה. הטאוטלוגיה תהיה נכונה גם אם הספר לא נכון. הספר לא יכיח מהטענה. הוא גם לא כחיש מהטענה. אני אתן דוגמה נייטרלית, נניח שאם כלבים מדברים צרפתית, אז כלבים מדברים צרפתית. הטענה נכונה, אי אפשר להוכיח שכלבים מדברים צרפתית ממנה. במקרה הזה, זה שגוי. נניח במקביל שאם כיסאות הם רהיטים, אז כיסאות הם רהיטים. הטענה נכונה, אי אפשר להוכיח שכיסאות הם רהיטים ממנה. כאן, זה נכון. נניח שאם משה זוכמיר אוכל שניצלים בימי שני אז משה זוכמיר אוכל שניצלים בימי שני. הטענה נכונה, כאן אין דרך לדעת בכלל. ככלל, אי אפשר להוכיח מטיעון מעגלי את נכונות אי אחד מהפסוקיות בו. זאת כמובן, ישירות מתוך הלוגיקה. בשמחה, אנונימי9944. 18:58, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

מתוך הטאוטולוגיה עצמה לא, בדברי התייחסתי רק למבנה מידע רחב יותר שגם נכון וגם כולל אמרה נוסח "הכתוב כאן נכון".

ועוד דבר, אני חושב שהמונח "עיגיון מעגלי" הוא כללי מדי או עמום מדי. צריך לדבר על היגיון מעגלי יעיל ועל היגיון מעגלי לא יעיל. בצורה של תוכנה שרצה וקוראת לעצמה זה יכול להיות יעיל מאד, בטח במערכת סופית, אבל להגיד על משהו זה נכון כי זה נכון זה לא יעיל כי זה לא מנומק (מה יעיל ומה לא זה לפעמים סובייקטיבי ותלוי בסיפוק, למשל, אם אני אומר למישהו "הרווחתי היום כמה שהרווחתי", או שזה יספק אותו או שלא).

תודה. אין לי בעיה לעזור כאן למי שמחפשים תשובות כי אינם יודעים (כי הידע של כל אחד מאיתנו מוגבל). אבל אני מקבל את הרושם שיש כאן שאלות ממי שרוצה להתנצח ולא רוצה ללמוד. התקבלו כאן תשובות לא רעות והפניות לערכים סבירים בנושא. אבל במקום שאלות המשך ושאלות הבהרה מקבלים גערות והתנצחויות. יש כאן מישהו שבא להוכיח לנו שהכל עובד עם חשיבה מעגלית (או משהו דומה) ומחפש דוגמאות כדי להראות שהוא צודק. אני לא צריך את המדור הזה בשביל למצוא אחרים שבטוחים שהם צודקים (כי אני יודע כבר שאני צודק). Tzafrir • שיחה 17:23, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

@Tzafrir אני מצטרפת לעמדתך שהאנונימי לא באמת בא ללמוד. חבל. הפסיד בדיחה טובה. כלנית • שיחה 17:53, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

תוכלי לפחות לפרט אותה כאן כדי שאנחנו לא נפסיד את הבדיחה? Acolevine • שיחה 15:50, 21 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בבתי כנסת התורה נקראת כמו ספר ללא שירה אבל במסגדים הקוראן נקרא ברסיטציה שזה מעין שילוב בין קריאה לבין שירה או לחלופין קריאה קצבית-מלודית.

למי שלא מכיר, הנה דוגמה של פחות מדקה, של סורת אל-מעון

ישנם אף אנשים הנקראים "קארי" (ער') שבדרך כלל זוכרים את כל הקוראן בעל פה כמעין מומחיות ועושים רסיטציה של הסורות שלו בלי קריאה. חלקם עושים רסיטצייה בצורה יותר איטית ויותר ברורה מאחרים.

בנצרות התפתחה מסורת קצת דומה של שירת מקהלה של התנ"ך הנוצרי אבל זה לרוב נשמע כמו שירה איטית, עצובה ודרמטית ולא כמו רסיטציה קצבית-מלודית של הקוראן.

האם אפשר לעשות רסיטציה של התורה (בניבים מזרח תיכוניים) בדומה לרסיטציה של הקוראן ואם לא למה לא, הן מבחינה ספרותית (סוג הטקסט של התורה וסוג הטקסט של הקוראן) והן מכל בחינה אחרת?

מתייג את חשבונות המכונים כאן בעלי הידע בספרותקובץ על יד, טוויג, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, Shaun The Sheep, yotamsvoray, Carpatianlynx, yinonk, קפקא, MoriCher, אליגטור, ויקי4800, סיון ל, PurpleBuffalo, IfatE, יעל, בעלי הידע ביהדות , בעלי הידע בעבריתקובץ על יד, יודוקוליס, Funcs, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Kulli Alma, TheBooker66 , בעלי הידע בערביתamikamraz, Gili GanL, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי, בוסתן, עידן, Alon112, שמזן, קוואמן, IdanST, ידידיה צ' צבאן, שושנת פלאים ‏ ובעלי הידע בשירהקפקא, שועלמשיר, שגיא שדור ‏

תודה. ~2025-55574-6 • שיחה 06:23, 9 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בשאלתך התעלמת מטעמי המקרא.

דווקא לא, כי אני לא חושב שהם מאפשרים רסיטציה. שמעתי קריאת תורה בכל מיני צורות, מן הסתם הקורא קרא לפי טעמי מקרא אבל לא זכור לי שזו הייתה רסיטציה.

זה תלוי בבעל קורא. אני זוכר שהייתי בשבת אחת באיזה בית כנסת בצפת בנוסח עדות המזרח (לא בעיר העתיקה), לא יודע אם באמת אפשר לקרוא לזה רסיטציה אבל היה תענוג לשמוע את הבעל קורא והקריאה שלו בטעמי המקרא היתה בקצב מתון ובניגון. לעומת זאת יש בתי כנסת שבהם הבעל קורא מעדיף לעשות speedrun על קריאת התורה העיקר שהתפילה תסתיים ב10 והמתפללים יוכלו לחזור הביתה לקידוש ולישון ~2025-54834-4 • שיחה 13:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אני לא בטוח שזה תלוי בבעל קורא כי בעל קורא רבים קוראים קריאה פשוטה וטכנית (גם כמו בדוגמה שנתת) בעוד שבקוראן זה תמיד רסיטציה, לפחות כשהקורא הוא קארי מקצועי ולא עמאי. כלומר יכול להיות שיש משהו במבנה הקוראן מבחינה ספרותית שמאפשר את זה או דוחף לזה, לקצביות התמידית הזו, שפשוט אין בתורה, לפחות בנוסחים של ימינו ולא בנוסחים העתיקים.

עוד דבר, מלבד ניגון ספציפי של בעל קורא, רסיטציית הקוראן לפעמים נעשית לפי מספר תבניות קצביות או לחלופין מספר תבניות מלודיות שלרוב מזכירות אחת את השנייה כך שמי ששמע אחת יזהה רסיטציית קוראן לפי אחרת, כלומר יש תבנית סאונד או כמה תבניות סאונד מאחורי הרסיטציות השונות, אבל אין לי מושג איך ליצור מודל של זה אפילו אם AI.

טעמי המקרא הם הרבה יותר ממנגינה פשוטה. הם גם אמורים להוות פיסוק וגם לקבוע את הנימה שבה קוראים את הפסוק. אני לא יודע מה זה רסיטציה אז אני לא יודע האם זה נכנס להגדרה, אבל לפי מה שתואר זה אכן כך • נעם12 •רימון הרמטית• שיחה • ח' בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 17:22, 28 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אני לא יודע אם ניתן להסביר מילולית (ללא שמע) מהי רסיטציה אך ידוע לי שניתן לייצג את הדפוס הקצבי-מלודי שלה בשפות קוד מחשבים (ולפיכך ליצור מבני-קול דומים עם AI). בכל מקרה, מי שיכול לשמוע יכול לכתוב Quran recitation במאגר סרטונים כמו YouTube ולהאזין לקטעים שונים של קארי (ריסייטרים) שונים ולזהות את הדפוס הקצבי-מלודי שחוזר בקרב רובם. רוב אם לא כל קריאות התורה ששמעתי, במגוון רחב של סגנונות, אינם תואמים לכך או אינם משקפים דפוס קצבי-מלודי זה. ניתן להגדיר רסיטציה כמשהו בין שירה לבין הקראה ובהחלט ייתכנו סגנונות שונים בשפות שונות אך אני מכיר זאת רק או בעיקר מערבית קוראנית.

האם יש תוצאות חיוביות למבצע התקיפה בדוחא? התוצאות השליליות שאני רואה: תקיפה שבה נהרגו איזה דגי רקק כמו סגן רל"ש אלמוני ומאבטחים, כשהמטרה היתה ראשי האירגון (כלומר פספוס של מטרות). הרס היחסים עם קטאר (תקיפה אווירית של מדינה שנמצאת פורמלית ביחסי שלום), פגיעה משא ומתן לסיום המלחמה (אולי יש שיגידו שזה טוב, לא נכנס), ולבסוף גינויים ועוד כתם על תדמית ישראל בעולם כמדינה תוקפנית. וכל זאת לאור הנקודה הראשונה, שבסופו של יום זה מבצע צבאי שכשל. מה הצדדים החיוביים? מה יצא לנו מזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

קטר נחשבת למתווכת לא הוגנת כלפי ישראל ולתומכת של חמאס, גם לפני המלחמה וגם במהלכה. גם המרחק הפיזי שלה מקשה על המו"מ. כנראה שעדיפה לישראל מתווכת כמו מצרים, שהיא יותר הוגנת ויותר קרובה, מבחינה פיזית ומבחינות נוספות. כידוע היו גם גורמים בכירים בישראל שפעלו לכאורה כסוכנים של קטר תמורת תשלום, כדי לקדם את מעמדה. בקטר היו בכירי חמאס שנחשבו קשים יותר במו"מ, וישראל מעדיפה שהם ייצאו מהתמונה או לפחות לא ינהלו את המו"מ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בנוגע לתדמית ישראל בעולם כמדינה תוקפנית – גם על הנקודה הזו יהיו כאלה שיגידו שזה טוב ומחזק את ההרתעה של ישראל כלפי אויבותיה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ח באלול ה'תשפ"ה • 20:52, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בשיחה עם מישהו ממכון מתווים הוא אמר שעמית שלו מאחת ממדינות המפרץ, בדיון על השתלבותה של ישראל בפוליטיקה המזרח תיכונית, אמר שישראל לא ממש משתלבת, אבל משמשת כקבלן פיצוצים של האזור. נראה שזה פחות או יותר מה שישראל יודעת לעשות. איפה שזה עובד: נהדר. אבל אנחנו כותשים את עזה כבר שנתיים בלי הצלחה. והחותים בתימן לא מתרגשים מהפיצוצים שלנו. אז יש הרתעה? Tzafrir • שיחה 21:28, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

האם אדם בוגר יכול להתקיים מתחליף חלב אם לתינוקות, בלי מחסור של אף דבר הכרחי?

שאלה מעניינת. בערך על דוד בן יוסף מופיע כי ב-25 השנים האחרונות עד לפטירתו (כלומר מגיל 60 עד 85) התקיים על סימילאק צמחי, צימוקים ותמרים בלבד. מעט מן האור • שיחה • י"ז באלול ה'תשפ"ה • 21:52, 10 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לא, תרכובת מזון לתינוקות לא מכילה את כל אבות המזון שדרושים לאדם בוגר. בתזונה כזו אין מספיק חלבון, נוגדי חמצון וסיבים, יש בה מעט קלוריות מהנדרש, יש בה יותר מדי ברזל וכן ליקויים נוספים. תזונה כזו עלולה להזיק לכליות, יש בה סיכון לתגובות אלרגיות ותכולת שומן גבוהה. מקור: — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:10, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הסברה המקובלת במחקר היא שהמונח שעטנז שבתורה מגיע ממצרית עתיקה ואינו קשור לשפות שמיות במקור. אבל הוא דומה למונח מספר בראשית אשכנז. האם גם אשכנז בא ממצרית עתיקה לכאורה? תודה.

אשכנז (דמות מקראית) מוזכר בלוח העמים כאחד מבני יפת. לא בדיוק ברור על מי מדובר. לפי הערך, ההשערה המקובלת היא שמדובר על הסקיתים: בימי אסרחדון דיווחו האשורים על היתקלות בעם חדש שהם קראו לו „אישגוזה” ומדובר על הסקיתים. כנראה שבארץ ביטאו את השם הזה בצורה קצת שונה עם נ’ נוספת ועם כ’ במקום ג’. כלומר: על פניו זה נראה עוד יותר לא קשור. Tzafrir • שיחה 08:48, 11 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

שאלה מאד תאורטית ונוגעת יותר למחקר ופיתוח מאשר למוצרים מוגמרים.

לוקח לי להעתיק מכונן SSD-NVMe פנימי לכונן SSD חיצוני (עם או בלי NVMe) קבצים בגודל כמו 2-3 ג'יגה, בערך 2-3 דקות זה לא המון זמן ובדרך כלל לא חסר מה לעשות בזמן הזה אבל אני כן מתעניין אם קיימת כרגע למחשבים ביתיים חומרה שתאפשר העתקה מהירה בהרבה, פי 10, פי 100 וכו'.
אני מניח שיש כזה ציוד בחוות שרתים של אתרים ענקיים שמלאים בקבצי תמונה כמו אמאזון, עליאקספרס וכו' אבל אני דווקא מתעניין אם קיים משהו בכיוון הזה למחשבים ביתיים או שנמצא במחקר ופיתוח משהו כזה שפורסם? תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא ממש תשובה, אבל צילום וידאו ברזולוציות גבוהות הוא דוגמה למשהו שדורש כתיבה של המון נתונים לדיסק ומהר. בכמויות כאלו, אי אפשר להסתמך רק על החוצצים המובנים של בקר הדיסק. להבנתי מדובר על כתיבה מסדר גודל של גיגה ביט (לא בייט) לשנייה. חיפשתי קצת וראיתי כמה תוצאות על דיסקים חיצוניים שאמורים לעמוד במשימה. אני לא מספיק מכיר את התחום כדי להגיד עד כמה (אם בכלל) זה עונה על השאלה. Tzafrir • שיחה 20:23, 14 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הבעייה שהוצגה נעוצה בתקשורת ולא כל כך בדיסקים. אני מעריך שהכונן החיצוני חובר ב-usb.‏ Shannen • שיחה 20:49, 14 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

ב USB2. אם החיבור היה USB 3 הקצבים היו מהירים פי כמה. ~2025-15730-2 • שיחה 17:13, 15 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

סתם פסאודו דוגמה, במקום אחד כתוב שלוש ועשר שנים ובמקום אחר כתוב עשר ושלוש שנים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לפי המחקר, התורה והתנ"ך לא נכתבו ע"י אדם אחד בזמן קצר, אלא ע"י כותבים רבים, ממקומות שונים ובזמנים שונים. מדובר באוסף של כתבים שנערך לספר אחד. לכן אפשר למצוא הבדלים, כפילויות וסתירות בתוכן הכללי של הספר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זכור לי במעומעם שבאנגלית ספרו במקור הפוך (אחדות לפני עשרות), אבל בהשפעת שפות אחרות זה התהפך, ונשארו לכך רק כמה שרידים. מה עם שפות אחרות? Tzafrir • שיחה 20:13, 14 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הרבה פעמים דורשים את הסדר של כתיבת השנים. דוגמה - רש"י על בראשית כג א או במגילת אסתר שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א') • נעם12 •רימון הרמטית• שיחה • ח' בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 18:32, 28 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לא הבנתי מה ההיגיון? זו דעה שכך צריך לפעול, לא עובדה. שומרונים וקראים לא "דורשים" כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בספר החשמונאים, ספר מקבים א'#פרק י"ב מסופר על ברית בין יונתן לספרטה. אם הרצף הסיפורי נכון, זה אמור להיות בימי טריפון, כלומר: בסביבות שנת 144 לפני הספירה. אבל לפי הערך שלנו, החל משנת 192 לפני הספירה ספרטה הייתה חלק מהליגה האכאית. האם היא נשארה עצמאית? האם הברית עם ספרטה הייתה משהו שהמציא או עיוות מחבר הספר (להבנתי הוא לא נהג להמציא יותר מדי). Tzafrir • שיחה 09:41, 18 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בשנת 146 לפנה"ס אירעה המלחמה האכאית (אנ'), ובה הרפובליקה הרומית הביסה את הליגה האכאית ופירקה אותה. מנקודה זו ספרטה נכנסה תחת חסותה של רומא, שלפי אותו הפרק במקבים כרתה גם היא ברית עם יהודה. נראה שהספרטנים "נתלו באילן גדול". מּּפתח-רשימה • שיחה 08:02, 20 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לפי האנציקלופדיה העברית (ערך רומא, כרך ל', עמ' 724), לאחר פירוק הליגה האכאית, ערי יוון נשארו חופשיות להלכה, אך נציב רומא במקדוניה פיקח גם על הנעשה בהן. ~2025-27315-85 • שיחה 07:05, 1 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

כאשר מעתיקים לדפדפן או לפורום באנגלית, כתובת URL בשפה זרה כמו בעברית, הכתובת יוצאת בג'יבריש. לדוגמה הכתובת https://beinenu.com/lessons/ליקויי-מאורות-והיחס-אליהם-במקורות-יהודיים-תורניים-והיסטוריים ליקויי מאורות והיחס אליהם במקורות יהודיים תורניים והיסטוריים יוצאת כך: https://beinenu.com/lessons/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%99%20%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1%20%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D.

למה התופעה הזאת קורית? זור987 • שיחה 11:34, 18 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הערך URL לא מפרט את מה שהערך האנגלי מפרט תחת w:URL#Internationalized URL‏. Tzafrir • שיחה 12:51, 18 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לא ידעתי שזה מכוון. הבעיה עם זה, זה שזה גורם להארכה משמעותית של כתובת ה-URL. גם אני לא רואה צורך בזה, בשל האפשרות להעתיק ולהדביק את הכתובת. זור987 • שיחה 12:59, 18 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הפיתרון הפשוט: תעתיק בלי האות H הראשונה – ובהדבקה תקליד H ואחריה Ctrl+V. הפיתרון הפחות פשוט: https://meyerweb.com/eric/tools/dencoder/ . עוד פיתרון: תלחץ על "בדיקה".

חזרתי • ∞ • שיחה 01:20, 19 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

יש התייחסות לכך בדף ויקיפדיה:קישורים חיצוניים#העתקת URL בעברית. דוד שי • שיחה 21:19, 20 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

זה URL encoding (נקרא גם percentage encoding בגלל השימוש בסימני אחוז). רק דרך להציג מידע בקידוד יוניקוד. ב HTML למשל השיטה שונה: &#CODE;. וזה לא מוגבל רק לתווים שאינם חלק מ ASCII, למשל סלאש ורווח. המנהג לשים טקסט בשפה זרה בכתובת, ואפילו כותרות שלמות באנגלית (URL slugs, במטרה לרוב של SEO), הוא הבעיה. כמות התווים פחות משנה, יותר משנה כמה זה שוקל בפועל (אני לא בטוח אם הקידוד הזה מגדיל את המשקל או לא), אם כי מבחינת קריאות זה גם פחות נוח. (¯`gal´¯) • שיחה 14:36, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

הסדרה הברזילאית "נהרות הגורל" (אשר מבוססת על ספר) מציגה את ברזיל כאנרכיה טוטאלית, בה מעשי שוד, אונס, רצח ואף חטיפה מתרחשים על בסיס יומיומי לאור יום, שוטרת שמגיבה על תלונה על רצח כפול ב"מה את רוצה שאני אעשה?", בעל פאב שמתרברב בקול רם וללא חשש בכך שהוא מסרסר בבתו הקטינה; ושיא השיאים- מכירה פומבית של ילדות חטופות לאור יום, לעיניהם של עשרות עדים, ללא שמץ של ניסיון להסתיר את הפשע!

האם התיאור המטורף הזה נאמן לאמת??--~2025-60190-8 • שיחה 15:43, 18 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

קח בחשבון שזו סדרת טלוויזיה. אם היא עלילתית אז יכול להיות שהגזימו לצרכי יצירת דרמה... – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:01, 20 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

זה שיכול להיות אני יודע. בשביל זה אני שואל, בשביל תשובה ממישהו שמכיר באמת את המצב בברזיל.--~2025-60190-8 • שיחה 23:57, 20 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

התיאור קצת מוקצן אבל נאמן למציאות. ברזיל היא מדינה עצומה, ולא בכל יישוב ובכל מחוז יש משטרה ובתי משפט שיסייעו באכיפת החוק. המדינה ידועה בשיעורי הפשיעה הגבוהים ובשחיתות (למשל - שיתוף פעולה בין שוטרים לעבריינים). בערים הגדולות ובאזורי תיירות המצב שונה, אבל גם שם התושבים חוששים מפושעים שיפגעו בהם. לדוגמה, בתשובה לשאלה "האם אתה מרגיש בטוח ללכת ברגל בשכונה שלך בלילה?" רק 27% השיבו בחיוב. מקור: — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:03, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

התיאור, חוץ ממכירת הילדות, מתאים למקומות נוספים, למשל ארצות הברית - האם היא מדינה? בברכה. ליש • שיחה 13:13, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

שום דבר מהתיאור הנ"ל לא מתאים לארה"ב. ומכירת ילדות במכירה פומבית זה לא פרט שולי. ואני מדגיש את המלה "פומבית"- לא בסמטה חשוכה, לא במרתף נסתר, אלא בפומבי- לעיני עשרות אם לא מאות עדים שיכולים לצלם ולדווח למשטרה- זה מצביע לא על מדינה חלשה, אלא על מדינה שלא קיימת.--~2025-60190-8 • שיחה 15:34, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

טוב, אולי טעיתי, אז בוא נראה מה יש בארצות הברית:

חוקים שונים בכל סטייט וסטייט.
משטרות מושחתות מונהגות על ידי פוליטיקאים.
שיתופי פעולה בין שוטרים לפושעים.
אם יש לך כסף תשתחרר בערבות ןאם לא תימק בכלא.
אם יש לך כסף תשכור עורך דין מקושר עם השופט ואם לא תקבל טירון חסר ניסיון וקשרים.

צריך עוד? אולי יש דימיון כלשהו? בברכה. ליש • שיחה 15:53, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

דבר מכל מה שאתה מתאר לא קיים במציאות (למעט סעיף 1 שלא ברורה הבעיתיות שבו. זה המבנה המבוזר והמוצלח של ארה"ב). במדד תפיסת השחיתות למשל, ארה"ב נמצאת במקום 28. לא שאין שם בעיות, אבל לקסטסרופה שאתה מתאר אין כל קשר למציאות. שמש מרפא • שיחה 17:08, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אני צריך למצוא את המקור לזה, אבל רמת הפשע בארצות הברית יורדת בעקביות כבר עשרות שנים, ולעומת זאת אנשים בארצות הברית משוכנעים באופן כללי שהיא נשארת דומה או אפילו עולה. בין השאר, כי יש הפשע נפוץ מאוד בתרבות הפופולרית. הרי אנחנו יודעים גם שיש המון רציחות בעיירות אנגליות מנומנמות ובעשרים השנים האחרנות שיעור הרציחות בשבדיה עלה לאין שיעור. Tzafrir • שיחה 20:20, 25 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לאלמוני - כשאתה אומר שהמדינה "לא קיימת" אתה מתכוון שהחוקים שלה לא נאכפים ובחלקים מהמדינה אין נוכחות לשלטון החוק.

יש לזה שם: משילות. בברזיל רמת המשילות היא מאד נמוכה. קיים מדד שמשקף את רמת המשילות בכל מדינה: מדד המשילות, שמבטא את הרמות של חופש הביטוי, יציבות פוליטית, אי-אלימות, יעילות ממשלתית, איכות רגולטורית, שלטון החוק ואי-שחיתות. תוכל לראות במפה שיש המון מדינות עם רמת משילות נמוכה, וגם שם ככל הנראה יהיו תופעות דומות למה שתיארת. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:19, 26 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

תודה רבה גבי :) קלעת בו למה שחיפשתי ושאלתי. האם למיטב ידיעתך חוסר המשילות בברזיל הוא קיצוני ברמה כמו התיאור הנ"ל? (חיפשתי מידע על סחר בבני אדם בברזיל, אבל לא מצאתי)--~2025-60190-8 • שיחה 14:21, 26 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

ברזיל מופיעה במפה בצבע כתום ולא ורוד או אדום. אני מעודכן לגבי מה שקורה שם מפי בני משפחה, והמצב הוא לא קיצוני כמו התיאור הנ"ל. ייתכן שהתופעה על סחר בנשים תועדה באזור כלשהו אבל לא ממש נפוצה ברחבי המדינה. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 15:37, 26 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

תודה רבה גבי, שנה טובה.--~2025-60190-8 • שיחה 16:14, 26 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

מנסיון של אחד שמבקר המון זמן באתרי זוועה אני יכול להגיד לכם שעד שהתחילו המלחמות באוקראינה ובעזה, בערך 60% מהתוכן (סרטוני לינצ'ים, הוצאות להורג פומביות, מעשי זוועה של כנופיות פשע ואנשים שלוקחים את החוק לידיים בכל מיני דרכים שעדיף לא לפרט פה) שעולה לאתרים כאלה הגיע מברזיל וממקסיקו. ה40% הנותרים הגיעו מאפריקה/המזרח התיכון (סוריה ועירק בעיקר. דאעש לא המציאו שום דבר חדש בכל מה שקשור להוצאות מזוויעות להורג, הם למדו הכל מהקרטלים במקסיקו והכנופיות בברזיל)

ואם כבר הזכרתי את אפריקה אז השיטת הוצאה להורג שנקראת נקלייסינג שנולדה בדרום אפריקה (חפשו בויקי האנגלית) הגיעה גם לברזיל ויצא לי לראות סרטונים דומים שקרו שם.

אגב גם אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה והסרטונים משם התחילו למלא את האתרים האלה, ברזיל ומקסיקו עדיין מככבות שם ~2025-27752-08 • שיחה 10:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ראיתי סרטון יוטיוב שמספר על הקמת פרארי, למבורגיני, פגאני אוטומובילי והנסי פרפומנס. הסיפור על שלוש הראשונות מוכר ומגובה במקורות. לסיפור על הנסי פרפורמנס לא הצלחתי למצוא מקורות שהם לא קיקיוניים, והוא גם לא לגמרי מסתדר מבחינת השנים. אשמח אם מישהו יוכל לאמת את הסיפור או להמציא מקור שמכחיש אותה. שיפוץ-ניק • שיחה 10:41, 19 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

Established in 1991 by John Hennessey,[2] their main facility is located 45 minutes west of Houston in Sealy, Texas.[3] Besides performance automobiles, they also tune pickup trucks and sport utility vehicles כך הויקי האנגלית

משאבת מים של מכשיר אוסמוזה הפוכה עובדת רק כאשר ידית השסתום היא בכיוון הצינור (הכיוון האמצעי) אך לא בכיוונים אחרים (הכיוון הימני או הכיוון השמאלי). איך ניתן להסביר מצב זה מלבד כך שהטכנאי התקין את השסתום בצורה שגויה? תודה.

אם הבנתי נכון את השאלה מדובר כנראה במגוף כדורי, מגוף כזה פתוח כאשר הידית פונה עם כיוון הצינור וסגור כאשר הידית נצבת לכיוון הזרימה. שנילי • שיחה 14:14, 21 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

בכדי לוודא שאתה מבין אותי, אחדד: המשאבה עובדת רק כאשר ידית השסתום נמצאת מעל הצינור (ולכן היא בכיוון הצינור) אך המשאבה לא עובדת כאשר הידית נמצאת מימין לצינור או משמאל לצינור (בשני המצבים איננה בכיוון הצינור).

זה בדיוק מה שהוא תאר. ~2025-15730-2 • שיחה 17:39, 28 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

תודה, למה להשתמש בשסתום מסוג זה ולא בשסתום "פשוט" של פתיחה-סגירה, קל וחומר במערכת צנרת פשוטה יחסית כמו טיהור מים ביתי? תודה.

מגוף כדורי הוא פחות או יותר הברז הפשוט ביותר שיש. בפנים יש כדור עם קדח. כשהקדח מחבר בין היציאה לכניסה יש זרימה. כשמסובבים את הכדור הקדח עובר בניצב והזרימה נפסקת. קשה לחשוב על משהו פשוט יוצר מזה. ~2025-15730-2 • שיחה 13:50, 29 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

אני מוצא את המשפט האחרון שלך כמתנשא ומיותר (לא בהכרח בכוונה רעה). בכל מקרה, אם איו חום וקור אלא זרימה בטמפרטורה אחידה, כמו במערכת הנזכרת בשאלה המקורית, לא ברור מדוע זה נדרש, במקום שסתום פתיחה-סגירה של שני מצבים בלבד.

זה בדיוק העניין - לא קיים שסתום פתיחה-סגירה שהוא פשוט וזול יותר. שמים את הפתרון הבסיסי והזול ביותר שעובד. ~2025-15730-2 • שיחה 18:20, 29 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

שסתום עם שני מצבים (ישר ולצד אחד) פשוט יותר משסתום עם שלושה מצבים (ישר ולשני הצדדים).

קטאר היא מדינה רחוקה מאד מארה"ב, קטנה מאד, במיקום לא אסטרטגי במיוחד, לא אהודה על שכנותיה ועם הנהגה בעייתית. טראמפ שוב ושוב ומתגאה בעצמאות האנרגיה של ארה"ב עם המשפט Drill Baby Drill לפיו ארה"ב יכולה לקדוח ולשאוב המון נפט בעצמה בשטחים שלה, קרי היא לא צריכה את קטאר בשביל אנרגיה. אז למה טראמפ רוצה יחסים קרובים כל כך עם קטאר? תודה.

יצוא? כסף? Shannen • שיחה 22:01, 28 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

מה כבר האמריקנים מייצאים להם שהוא כל כך יחזר אחריהם?

נשק, מעבדי AI, וכל מה שהתעשייה האמריקאית מייצרת. ראו הודעת הבית הלבן Shannen • שיחה 09:21, 29 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

כיבוש מזרח גרמניה בכלל וברלין בפרט כולל חלוקת גרמניה וברלין היו כרוכים בהימצאות רוסים בכלל וחיילים בפרט בברלין למשך עשרות שנים. האם אלה פיתחו מוזיקה מקומית ובמיוחד שירי חיילים על שהותם בברלין? האם תזמורות רוסיות או זמרים רוסים שחיו בברלין המציאו שירים על החיים בגרמניה או ברלין? תודה.

לא רוסים אלא אנשי ברית המועצות

שמתי לב שכמעט כל אמניות הלחימה על האסכולות השונות באות מאזור מצומצם בעולם: אוזרי מרכז ומזרח אסיה. לדגומה קרטה, Silat, קונג פו, ג'ודו, סומו, סאנדה, אגרוף תאילנדי, הונג גאר וכד' זה רק הדוגמאות הנפוצות. נכון שאירופה היה אירגוף קלאסי וגם Greco-Roman wrestling, אבל בואו: הכמויות וההפצה של אמניות הללו של אירופה ואסיה פשוט לא ברות השוואה.

אז למה דווקא תרבויות אסיה הפכו את המכות לאמנות של ממש? ואני לא מדבר על האופנה של המאה ה-20. אלא על היסטוריה. ~2025-27066-78 • שיחה 12:44, 29 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

לפי המומחה גוגל ג'מיני (תקציר): 1. היסטוריה צבאית - מלחמות ארוכות ללא גישה מסודרת לנשק, לצד מעמד לוחמים חשוב כמו סמוראים, לרבות אמנות הלחימה שלהם. 2. קשר לפילוסופיה ודת - בודהיזם ודאואיזם הדגישו עקרונות שמיושמים באמנות לחימה, כמו קשר גוף-נפש, משמעת, אימון רוחני ושליטה עצמית. חלק מהאמנות קשור גם לרפואה הסינית. 3. טכנולוגיה - בעקבות איסורים על שימוש בנשק, ופיתוח נשק חם. 4. תרבות של העברה והמשכיות - הקפדה על שימור, תיעוד והעברה מדויקת של ידע וטכניקה מדור לדור. במזרח אסיה שילוב הסיבות האלה הפך את אמנות הלחימה לדרך חיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

איפה לא הייתה תרבות של לחימה דומה? ביוון העתיקה היה מקצוע אולימפי של היאבקות. היום קוראים לזה היאבקות. סוג אחר שהיה מקובל בין סטודנטים באונברסיטאות, לדוגמה, היה אגרוף. אם כבר, נשאלת השאלה למה כל כך הרבה אימונים ללא נשק? קראתי את הערך האנגלי על אגרוף תאילנדי: מדובר על ספורט מלכותי, כלומר מי שהתאמנו בו היו אנשים שעברו אימוני נשק. סביר להניח שהוא היה מקבילה מסוימת לאימוני אגרוף אצל לוחמים במקומות אחרים.

מעבר לכך, לפי הערך האנגלי על ג'ו ג'יטסו, מדובר על משהו שהתפתח כטכניקת לחימה של לוחמים מזוינים מול לוחמים עם שריון. אבל השם התקבל רק התקופת שוגונות טוקוגאווה. בתקופה הזו הצליח שליט אחד לאחד את כל יפן לאחר תקופה ארוכה של מלחמות פנימיות. אחד הדברים שהוא עשה כדי למנוע מרידות, היה קידוש המעמד הלוחם (סמוראים). הם הפכו סופית למעמד אצולה שעובר בירושה. הם קיבלו מונופול על השימוש בחרבות. אבל השליט לא רצה שהם יפנו את החרבות שלהם נגדו. לכן באותה תקופה החל עיסוק בתרבות הלחימה: איך בדיוק צריך להתנהג סמוראי, לדוגמה. אבל באותו שלב הג'ו ג'יטסו היה עדיין בעיקר שיטת אימון לסמוראים.

ג'ודו הוא, במידה מסוימת, המקבילה של ג'ו ג'יטסו לחוקי המרקיז מקווינסברי עבור אגרוף. החוקים הללו הפכו את האגרוף בצורה רשמית לספורט האציל.

אגב, מה שנקרא היום „רפואה סינית מסורתית” הוא המצאה של מאו דזה דונג משנות החמישים של המאה העשרים: הוא רקח ערבוב של כל מיני מסורות, דאג להעיף משם כל מיני דברים מאוד מסוכנים (כגון: דיקור סיני מסורתי) ויצר ריפוי זול להמונים. שעובד כמו כל ההמצאות הקומוניסטיות. Tzafrir • שיחה 17:37, 29 בספטמבר 2025 (IDT)תגובה

החלק העליון של המסך של המכשיר אנדרואיד שלי באנגלית, מציג לי משמאל לימין את הדברים הבאים:

שעה
קליטה
VoLTE
אחוז סוללה

אני לא מוצא דרך להוסיף לשם יום נוכחי ליד השעה.

ניסיתי לברר איך לעשות את זה עם ChatGPT אבל הוא לא נתן דרך פשוטה אלא אמר לי לתכנת עם הרשאת root בלי להסביר איך וגם המליץ לי להתקין אפליקציה אבל גם לא הזכיר בשם כל אפליקציה כזו.

כל רצוני הוא לראות שם יום ושעה במקום רק שעה. איך לעשות זאת? תודה.

אתה יכול לראות את זה במסך נעילה וכשאתה פותח את מרכז ההתראות (כלומר כשאתה מושך את אותו פס עליון למטה). (¯`gal´¯) • שיחה 10:33, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

נכון אבל אני רוצה לראות את זה כל הזמן בלי ללחוץ על כלום.

בבקשה: הורד, התקן והפעל את Good Lock. בתוך Good Lock – לחץ והורד את QuickStar. הפעל/היכנס ל-QuickStar, והעבר למצב On ע"י לחיצה על השורה Off – כל האפשרויות ייפתחו. לחץ על Clock Sittings בשורה השלישית – תגיע למסך Clock Attribute אפור. לחץ על המילים Show Date (לא על הכפתור להפעלה) – תגיע למסך לבחירת הפורמט: תחילה הפעל את האפשרות לבחירת הפורמט ע"י לחיצה על "Off", ואז ייפתחו האפשרויות לבחירה. בחר את האפשרות הרצויה לך, וזהו. חזרתי • ∞ • שיחה 02:52, 7 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

משום מה, אני נתקל בימים האחרונים בבעיה תמוהה: חלק מהדפים שאני רגיל לעבוד איתם, כמו יאהו מייל, דפים באוניברסיטה העברית ועוד, אינם עולים, ומתקבלת הודעה: "לא ניתן לגשת לאתר הזה". בעיה זו לא קורית עם דפים אחרים, כמו ויקיפדיה, היברובוקס ועוד. אני חושד בבעיית אבטחה ברירתית, אבל לא שיניתי הגדרות כלשהן. מה הבעיה כאן, ואיך פותרים אותה ? בנצי • שיחה 12:10, 5 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני לא יודע אם זה היה רעי (ריי) מאור, או מישהו אחר. תודה.

לפי ריי מאור עצמו

כותרת הוידאו בשם: Ray Maor - What changes happened to me after I became a breatharian

הוא עצמו למד על פראנה מאדם בשם טל, לפי חיפוש גוגל, בחור בשם טל גלבוע.

למה גלידות של בן אנד ג'ריס כל כך טעימות ביחס לקופאות גילדה כמו לה קרמריה או קרמיסימו? וכך כך זול ביחס לגלידריות כמו לגולדה או לגנדה (שגם יכולים למכור לך חצי קילו)?

שלום,

1. האם יש גורמים בעלי מוניטין שטוענים שישראל מבצעת רצח עם? לשם הבהרה, הכוונה היא רק לגורמים רציניים וידועים (עיתונאים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים וכו'); דן בילזריאן לדוגמה הוא דמות מפורסמת מאוד שטוענת שישראל מבצעת ג׳נוסייד אבל קשה לקחת אותו ברצינות.

2. מהם הנימוקים העיקריים בזכות הטענה שישראל מבצעת רצח עם?

3. א. זכור לי שבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) טען שהטענה שישראל מבצעת רצח עם היא "plausible". גוגל מתרגם את המילה לעברית כ"מתקבל על הדעת". האם אוכל לקבל תרגום ממוקד יותר בהקשר של הדיון, ז"א האם הכוונה הייתה "סביר", "אפשרי", "וודאי" או משהו אחר?

ב. איך נימק בית המשפט את הטענה הזאת?

ג. מהם השלבים ולוח הזמנים הצפוי עד להחלטה סופית של בית המשפט?

בתודה מראש ובתקווה לקבל את החטופים שלנו עוד היום, יודה אווזי • שיחה 17:07, 7 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

1. יש גורמים כאלו. ב-16 בספטמבר 2025, ועדת החקירה של האו"ם קבעה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. גם אמנסטי אינטרנשיונל, בצלם, רופאים לזכויות אדם הוציאו דוחות בנושא.
2. הנימוקים העיקריים שמשותפים לכולם: הפרת אמנות ז'נבה אשר ישראל חתומה עליהן, "הריגה, גרימת חבלה גופנית או נפשית חמורה, גרימת תנאי חיים במכוון שמטרתם להביא להשמדת הפלסטינים באופן מלא או חלקי, ונקיטת צעדים שנועדו למנוע לידות." (תרגום ישיר)
3. א. תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מתמשכת לדעתי. הכוונה ב-plausible בהקשר הזה היא שהפעולות "עלולות לפגוע בזכויות העם הפלסטיני המוגנות על ידי אמנת רצח העם והוציא צעדים זמניים" (גם תרגום ישיר)
ב. עמדת התביעה הוגשה על ידי דרום אפריקה והצטרפו אליה מדינות נוספות, והיא מתבססת על כך שישראל הפרה את אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
ג. שאלה טובה, לא יודע
אולי בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, איש עיטי, פעמי-עליון, זאב מקסיקני, יום שלישי, עורך דין יוכלו לעזור. Axinoo • שיחה 17:37, 7 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

1. בקרב אנשי המשפט הבין לאומי ברחבי העולם זו עמדה מאוד רווחת (אם כי לא גורפת).

2. תיקון קל לAxinoo, לא מדובר באמנת ג'נבה אלא באמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם בכך שהיא מבצעת פעולות שעל פי האמנה הזו מהוות מעשים שהם רצח עם (הסעיפים הרלוונטיים העיקריים: 2(א) - הריגה, ו2(ג) - יצירה מכוונת של תנאי חיים שצפויים לגרום להשמדתה של הקבוצה), מתוך כוונה להביא להשמדה קבוצה מהקטגוריות המוגנות באמנה (הפלסטינים), כולה או בחלקה (בעזה). ועדת האו"ם אכן הזכירה גם את ס' 2(ד) של מניעת לידות, אבל זה טיעון מוקשה.

אשר לשאלה עצמה: נוכח יש הרג נרחב שלצידו אמירות חוזרות ונשנות (ולא רק מה-8 באוקטובר והימים שאחר כך) מצד קברניטי המדינה, וראש הממשלה בראשם, על כך שהמטרה היא שלא יהיו פלסטינים בעזה (למשל כאן). העמדה הזו אינה בלתי סבורה (כלומר היא plausible...)

3. אין תרגום מדויק, בעיני "לא בלתי סביר" זה הכי קרוב, וגם "מתקבל על הדעת" זה סבבה (כל הכבוד לגוגל). בפירוש לא מדובר ב"וודאי".

4. על סמך המידע שהיה בפניו.

5. ישראל צריכה להגיש את תגובתה לעמדת דרום אפריקה (בהליך העיקרי). לבקשת, https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20250414-ord-01-00-en.pdf להגשת תגובה זו ל-12 בינואר 2026.

YR on wiki • שיחה 10:40, 8 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

במקומות רבים ובחוצות, מניין הימים לחטופים בשבי הוא (נכון ל-9.10.25 שעה 15:45): 734 ימים ו-9 שעות וחצי. אבל, מה-7.10.23 עד 7.10.25 חלפו 365+366 ימים שהם 731 ימים, ועוד יומיים: 733 ימים. האם טעות? ראו קישור Gil mo • שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אוק' 2023 - 25 ימים. נוב'-דצ' 2023 - 61. 2024 - 366. ינו'-ספט' 2025 - 273. אוק'-2025 - 9. 734... חזרתי • ∞ • שיחה 18:42, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אוק' 23: 31-7=24. כלומר מ-7.10 ב-6:30 עד 31.10 ב-6:30 יש 24 ימים. Gil mo • שיחה 19:27, 9 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לא עושים חיסור. תספור על הלוח:

חזרתי • ∞ • שיחה 03:19, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

התעלמת מהחישוב שלי. בפירוט: 7.10 ב-6:30 עד 8.10 ב-6:30 יום אחד. עד 9.10 ב-6:30 יומיים. וכך הלאה עד ה-31.10 ב-6:30: 24 ימים. לפי שיטתך 7.10 עצמו נספר כיום שלם גם אם חלפו שעתיים מפרוץ האירוע. אם אתה סבור שטעיתי, איזה חלק מהחישוב המפורט אינו נכון? Gil mo • שיחה 08:26, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

החיסור. אתה סתם מתבצר. לא כולם טועים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:03, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בתגובתי האחרונה לא חיסרתי. אנא ציין איזה חלק מתגובתי **האחרונה** לא נכון. יש עוד ויקיפדים לעזר? Gil mo • שיחה 15:39, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בלינק שציינת – המספר 734 (עכשיו 735) מציין את המספר הסידורי של היום הנוכחי למלחמה. ב-8/10/23 בשעה 06:30 – התחיל היום השני למלחמה, אחרי 24 שעות (יום שלם אחד ושנייה). חזרתי • ∞ • שיחה 22:41, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בלינק שציינתי, המספרים (לא מספר בודד) מציינים לא את המספר הסידורי של היום, אלא את מניין הימים, שעות, דקות ושניות מאז פרוץ האירוע - בתוספת יום אחד מיותר. האם תוכל להסכים עם זה? Gil mo • שיחה 22:46, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ייתכן שהם מציגים לא מספיק ברור. בכל מקרה – אנחנו עכשיו ביום ה-735 למלחמה, משעה 06:30 בבוקר. אז ההצגה של הספירה שם לא טובה, וכנראה מטעה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:51, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אכן, שמח שמסכימים. אגב משיחה עם נורית מאותו אתר, היא מסרה שאכן היו ויכוחים לגבי התצוגה ולבסוף הוחלט להציג את זה כך. אם אתה שואל אותי, אני חושב שכשכבר התבררה הטעות היה מאוחר מדי לרדת מהעץ... ובכל אופן מקווים שהשעון הארור יעלם מחיינו בשבוע הבא. חג שמח! Gil mo • שיחה 22:57, 10 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מה הסיבה לזה שבמלחמת העצמאות הנוצרים הצטרפו לצד המוסלמי ואילו הדרוזים הצטרפו לצד היהודי (חלוקה למחנות שבמידה רבה קיימת עד היום)?--~2025-28447-90 • שיחה 17:27, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

במלחמת העצמאות לא היתה, באופן כללי, חלוקה לפי דת אלא לפי לאום. תושבי פלשטינה המנדטורית נחלקו בין מי שזוהו כ„ערבים” (וכללו גם ארמנים, כורדים וטורקמנים) ומי שזוהו כיהודים. ערבים נוצרים היו בין המובילים במחנה הערבי. Tzafrir • שיחה 17:31, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אם כך, למה הדרוזים הצטרפו ליהודים?

האם הארמנים בירושלים נחשבים לערבים?

איזה כורדים וטורקמנים יש בישראל? מאיפה צצו ולאן נעלמו?--~2025-28447-90 • שיחה 18:11, 11 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ארמנים בישראל יש גם בחיפה. מבחינות שונות אפשר לשייך אותם ל„ערבים” למרות שהם, כמובן, לא ערבים. נדמה לי שבסטטיסטיקות רשמיות שונות מכלילים אותם שם (בין השאר מכיוון שזו קבוצה קטנה כל כך שזה לא ממש משנה).

שבטים טורקים החלו להגיע למזרח התיכון כחיילים בימי בית עבאס. לאחר החלשות האימריה הראשית פלשו גם שבטים טורקיים לאיזור: השושלת הסלג'וקית. בעקבות הפלישה הזו הפכה אנטוליה להיות טורקית וממנה יצאה בהמשך האימפריה העות'מאנית. שבטים טורקיים המשיכו להסתובב באיזור.

כורדים, כמו צ’רקסים, יושבו על ידי האימפריה העו’תמנית: זה לא מזיק שיש כפרים שלא חלק מהמרקם המקומי ולכן תלויים יותר בשלטון המרכזי ונאמנים לו יותר. Tzafrir • שיחה 09:39, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

תודה רבה על ההסבר המפורט (כרגיל), צפריר. אז לאן הטורקים נעלמו? נטמעו בערבים?--~2025-28447-90 • שיחה 14:27, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הטורקים אף פעם לא היו קבוצה גדולה בארץ. לפני 1948 היו בארץ כ־2000 „טורקמנים” (השם שנתנו תושבי האזור לאותם בני שבטים טורקיים). גם כורדים היו במספר כפרים. Tzafrir • שיחה 15:04, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הדרוזים הצטרפו ליהודים מטעמים מוסריים/דתיים - הם לא יכלו להזדהות עם שנאת היהודים שהייתה הבסיס לכל המאבק הערבי-יהודי בארץ ישראל. עמית - שיחה 13:57, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

דבר אחד זה לא להזדהות עם האנטישמיות, דבר אחר לגמרי להילחם אקטיבית בעד היהודים...--~2025-28447-90 • שיחה 14:27, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני מציע לקרוא את קרב רמת יוחנן. הדרוזים באופן מסורתי נלחמים בשביל המדינה שלהם. כך היה גם ביום-כיפור כשהיו קצינים דרוזים בצד הסורי. Shannen • שיחה 15:25, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני כותב את השאלה ונזכר בריצ'ארד סטולמן, המתכנת שהכי מתנגד לתרבות הענן שהכרתי.

מה הן הביקורות העיקריות על שימוש בכלי ניהול משימות בענן כמו גוגל קלנדר או טרלו? באחת מהרצאותיו (ראיתי אותה לפני שנים, אין לי לינק, אא"לט זה היה של ארגון TED) טען סטולמן שזו פגיעה בחירות וגם בפרטיות משום שמשתמשי הכלים הללו גם נותנים שליטה על "מידע רגיש" שלהם למישהו אחר ששולט בו ויכול למחוק אותו ברגע אם לדעתו יש "עבירה על הכללים" וגם פוגעים לעצמם בפרטיות כי הם חושפים בפני עובדיו מידע כזה. אלו שני ביקורות חשובות שהוא מעלה. תוהה מה עוד הבעיות עם השימוש בכלים כאלה ומה דעתו של המומחה בנושא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני לא בהכרח המומחה, אבל מזדהה לפחות חלקית עם הדעות הללו. יש לי חולצה (אפילו כמה) של FSFE (אנ') עם הכתובת „אין ענן – יש מחשב של מישהו אחר”. הבעיה אינה בהכרח עם „כלי ענן”. היא יכולה להיות עם מקומו של המידע. ניהול משימות זו דוגמה למשימה פשוטה יחסית שיש המון דרכים לממש אותה (החל מנייר ועט, כמו שהוזכר כאן למעלה). כולל גם מגוון תוכנות מקומיות לבערך כל פלטפורמה אפשרית וגם כל מיני תוכנות שרצות אצל מחשבים של אחרים.

ואז צריכים לחשוב: איפה נמצא המידע ולמי יש שליטה עליו. עד כמה מסובך לעבור למשהו אחר אם אותו מישהו מחליט שאתה לא רצוי (משהו שיכול לקרות מכל מיני סיבות).

אני לא אוהב דווקא את הגישה של סטולמן (אדם שמנסה להמנע משימוש בדפדפן, למיטב זכרוני). כדי להבין למה אני מתכוון, ננסה להסתכל לא על גוגל קלנדר אלא על ויקיפדיה. ויקיפדיה נמצאת מהבחינה הזו בענן. היא על מחשב של מישהו אחר. או ליתר דיוק: אוסף לא מוגדר של מחשבים. יש גוף אחד מוגדר ששולט מבחינה טכנית על מה שנמצא שם: קרן ויקימדיה שמפעילה אותו. מבחינה טכנית לגוף הזה יש שליטה מוחלטת על מה שנכנס לוויקיפדיה העברית ומה שמוצג שם. אם אני ביקשתי להציג משהו בערך והתוכנה שתחליט שיוצג שם משהו אחר, התוכנה תנצח. ומי שמפעיל את האתר שולט על התוכנה.

אבל ויקיפדיה ובכלל שאר המיזמים של הקרן, נוצרו על ידי אנשים שמתייחסים ברצינות לבעיה הזו, ולכן מדובר על גוף מאוד לא שגרתי. באופן כללי לא רק שהתוכנה שמפעילה את האתר זמינה להתקנה באופן עצמאי, גם כל המידע של האתר זמין להורדה. לא מתעדכן באופן שוטף אלא מדי פעם. כי מדובר על המון מידע. ולא ממש פשוט להקים אתר דומה. אבל אם אנחנו ממש נתעצבן ממה שקורה כאן ונרצה להקים מיזם מתחרה: יש לנו את הכלים המלאים. מבחינה טכנית האתר יכל לשמור לעצמו מונופול ולמנוע תחרות. אבל חלק מעקרונות היסוד הם לוודא שתמיד תישאר האפשרות לתחרות. אין נעילה.

מבחינתי אני חושב שלכמעט אף אדם היום אין אפשרות להימנע משימוש בשירותי ענן. אבל אם כבר משתמשים בשירותי ענן: כדאי לנסות להבין עד כמה הם רחוקים מהאידאל של ויקיפדיה. מקום מעניין להתחיל בו הוא פראמסופט (אנ'): ‏.. Tzafrir • שיחה 21:25, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מה לגבי Vendor lock-in? (¯`gal´¯) • שיחה 13:57, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מה זה בדיוק? בתשובה שלי ניסיתי לפרוט את המושג לפרוטות. Tzafrir • שיחה 14:07, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הזכרת משהו על זה. קראתי את התגובה שלך רק אחרי ששלחתי. זה אומר שיש קושי לעזוב את המוצר לטובת מתחרה עם הנתונים שלך, לא בהכרח בשירותי ענן. זה יכול לקרות גם בתוכנה שמתקינים לוקאלית. אגב, לטעון ש״ענן״ זה פשוט מחשב מרוחק זו הפשטה מוגזמת של המשמעות של זה. מדובר במיקור חוץ. ענן מתחלק לכמה שכבות. החל מתשתיות שרתים ועד לתוכנה. ופה ההשוואה למחשב נופלת, כי מדובר בחוות שרתים, על כל המשתמע מכך, תחזוקה של שרתים, רשת, גיבויים, סנכרון מידע בתוך חוות השרתים ובין חוות שרתים (CDN). ואגב, ויקימדיה משתמשת בחוות שרתים משלה, זה נקרא On-Premise, לא ענן. (¯`gal´¯) • שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מסכים לגבי מה שכתבת בהתחלה. לעניין מהות הענן: מבחינתי כמשתמש ויקיפדיה היא ענן (לפי כל הקריטריונים שציינת). מבחינת כמה אנשים שאני מכיר שעובדים בצוותי התשתיות של הקרן: מדובר על המחשבים שלהם. אני יכול לנסות לחזור על התרגיל הזה עם גוגל או אמזון, שם אני לא מכיר אף אחד מאנשי התשתית. אבל אני בטוח שאיש או אשת תשתיות משם יתעקשו להגיד לי שלגוגל יש חוות שרתים משלה, ולכן גם היא On Premise. ליתר דיוק: גם לגוגל וגם לוויקיפדיה יש יותר מחוות שרתים אחת. לגוגל יש כמובן הרבה יותר. Tzafrir • שיחה 13:43, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני לא מקבל את הטענה של משתמש:Galzigler שההשוואה ל"מחשב" נופלת כי זה אמנם לא מחשב אחד אבל סך כל המחשבים של חברת הענן -- זה ה"מחשב" או "מכונת החישוב" בפועל !

אולי אם אתה חושב שיש מחשב אחד עם אכסון בלתי מוגבל, רוחב פס בלתי מוגבל ויכולת בלתי מוגבלת לעמוד בבקשות ומתייחס לכל מה שקורה ביניהם כקופסא שחורה. וגם אז לרוב יש יותר מכתובת IP אחת. ועדיין יש הפרדות לוגיות בין לקוחות שונים. וגם בתור לקוח, אתה מקים כל מיני דברים תשתיים שקשורים לרשת באמצעות הממשק של השירות. (¯`gal´¯) • שיחה 14:33, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מקריאה ב ChatGPT אני מבין שאלו בעיות מרכזיות:

קוד לא חופשי: לרוב, קוד המקור של הכלים הללו סגור ולכן לא ניתן לדעת או לשנות מה הם עושים בפועל.
פגיעה בפרטיות: המידע של המשתמש מאוחסן בשרתים של חברות, שיכולות לגשת אליו, לנתח אותו או לשתף אותו עם צדדים שלישיים.
תלות בתשתיות חיצוניות: ללא חיבור לאינטרנט או אם השירות נופל – אין גישה למידע.
סיכון לאובדן שליטה: המשתמש תלוי בחברה המארחת. אם היא משנה תנאים, מוחקת מידע, או סוגרת את השירות – אין לו שליטה על כך.
הפרת עקרונות של חופש תוכנה: השימוש בענן עוקף את הצורך להריץ תוכנה מקומית, ומעביר כוח לחברות גדולות.

למה מודדים את זה בעשירון ולא נניח ברביעון או בחמישון)? חוץ מזה, לא אמורים להגיד העשירייה העליונה? תודה.

עברית: עשירייה - עשרה פרטים. עשירון, חציון חמישון וכד' - החלק מהשלם. ~2025-28641-51 • שיחה 13:33, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

זה לא עניין של 'עברית' בלבד אלא של עברית מודרנית וספציפית — של תחום הסטטיסטיקה. השאלה עדיין נשאלת, למה דווקא עשירון ולא לצורך העניין חמישון או רביעון שהם פשוטים יותר ועדיין די מדויקים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בצה״ל כל דבר מתחלק לשלוש. בסטטיסטיקה כל דבר מתחלק לעשר. בתשובה לשאלה למה: למה לא? Tzafrir • שיחה 21:28, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

המושג "העשירון העליון" מתייחס לקבוצה מצומצמת של אנשים שנמצאים סרום הפירמידה הקפיטליסטית. שלישון וגם חמישון הם קבוצה מצומצמת ~2025-40106-09 • שיחה 07:29, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כל עשירון הוא עשירית מהאוכלוסיה (מהאוכלוסיה? ממשקי האב? זה לא בדיוק אותו דבר, אבל אותו סדר גודל), כלומר בישראל: סדר גודל של מיליון אנשים. לא מדובר על קבוצה מצומצמת. Tzafrir • שיחה 07:38, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ניתן לראות במסמכים רשמיים רבים של המנדט שמשתמשים בשלוש שפות: ראשית אנגלית, אחריה ערבית ואז עברית.

רשמית מטרתו של המנדט הבריטי היתה הקמת מדינה עתידית. נכון?

אז... האם המטרה היתה הקמת מדינה אחת לשני עמים?

לפי תוכנית החלוקה של 1947, הכי רחוק שאפשר להבין את רצון הבריטים, הם רצו להקים שלוש מדינות: מדינה ליהודים, מדינה לערבים ומדינת ירושלים בסגנון קריית הותיקן.

תודה. האם במהלך "שיא" המנדט (שנות ה-20 המאוחרות עד סוף שנות ה-30 נגיד), היו עדויות לכך שיש בכוונת הבריטים לפצל את השטח, לטובת הקמת ביתים לאומיים לשני לאומים שונים? ~2025-28217-64 • שיחה 18:44, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

כבר בוועדת פיל הבריטים חשבו לנכון לפצל את הארץ. Shannen • שיחה 19:01, 12 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הבריטים לא היו אמורים להחליט. הם היו אמורים להכין את השטח לצורך החלטת חבר הלאומים. ~2025-63547-6 • שיחה 07:36, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לפי מי הם לא היו אמורים להחליט?

המנדט שעל שמו נקרא המנדט הבריטי קובע בין השאר: „המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פיתוחם של מוסדות עצמאיים, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.” נוסח עמום שלא מתחייב מה יהיה שם. אז מי יחליטו? שליטי האימפריה הבריטית שהייתה באותה תקופה בשיא כוחה והניחה שהיא מקבלת עוד משהו שבין מושבות למדינות חסות. מה זה משנה מי באמת יהיה השליט המוצהר שם? Tzafrir • שיחה 21:42, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

סעיף 24 המנדטורי יגיש דין וחשבון שנתי למועצת חבר הלאומים באשר למילוי כל תנאי המנדט לשביעות רצונה המלא. לדיווח יצורפו העתקים של כל החוקים והתקנות, אשר הונפקו והוכרזו במשך השנה

מספר שאלות בעקבות הסברה הרווחת לפיה שחרור החטופים יצא לפועל בעקבות לחץ שטראמפ הפעיל על שני הצדדים:

1. למה ישראל כ"כ מעניינת אותו? למה מנהיג המעצמה החזקה בעולם מתעסק כ"כ הרבה במדינה קטנה ומצורעת שנמצאת בקצה השני של כדור הארץ?

2. איזה מנוף לחץ יש לטראמפ על ביבי שמפחיד אותו יותר מפירוק הקואליציה?

3. איזה מנוף לחץ יש לטראמפ על חמאס? הרי אם חמאס מעוניין במלחמה נצחית ובמקסום האבדות והסבל בשני הצדדים, למה פתאום הוא מסכים לוותר על זה?

4. למה דווקא עכשיו? מה השתנה עכשיו לעומת לפני שנה?--~2025-28447-90 • שיחה 14:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

1. מסילת השלום, אוונגליזם#יחס האוונגליים לישראל ולציונות, איפא"ק, היי-טק בישראל, המלחמה בטרור

2. ארהב מספקת לישראל את הנשק, הכלכלה ויחסי החוץ. טראמפ יכול ללחוץ על כל אחת מהנקודות הללו

3. זו הסיבה שקטאר וטורקיה שותפות בהסכם. ללא קטאר וטורקיה אין למנהיגי חמאס מקום מסתור, ואם הוא לא יסכים התמיכה מהמדינות הללו תיעלם.

4. צהל צר על עזה, ביבי צריך למזער נזקים מהתקיפה הכושלת בקטאר, טראמפ נחוש להראות נצחונות דיפלומטיים אחרי שהוא נכשל בכל תחום אחר ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:38, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יש משהו שמשותף לשלושתם רק אני לא יודע איך, אם בכלל אפשר, להגדיר את זה תמציתית ברמת פסקה קצרה של נניח לא יותר מ 25 מילים בערך. תודה.

תבדוק את התשובה של AI: "שלושתם מבוססים על קריפטוגרפיה אסימטרית, המבטיחה אימות, אמינות וזהות דיגיטלית – באמצעות הצפנה, חתימה ובקרה מבוזרת למניעת זיוף או שינוי נתונים". חזרתי • ∞ • שיחה 22:43, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שלושתם צירופי מילים בעברית שכוללים את האותיות י’ ו־ו’. החלק השני של האמירה הקודמת לא חל על „זוג מפתח ציבורי ופרטי” (אם היינו מתעלמים ממנו היינו יכולים להוסיף גם את ב’ ואת ק’). זוג מפתחות מאפשר לעשות כל מיני דברים, אבל לא קשור ישירות לשימושים הללו. חתימה דיגיטלית על קבלות היא חלק מכל מיני מערכות, לרוב לא ממש מבוזרות. Tzafrir • שיחה 23:15, 13 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

המונח ביזור הוא בעל הגדרה עקבית? פתיח הערך שם לא ממש ברור, מה זה התפשטות של חלקים הרחק מהמרכז כמו שגלקסיות מתרחקות מאזור הנקודה הסינגולרית? מאיזה תחום המונח הזה ביזור? תודה.

נסה חישוב מבוזר. (¯`gal´¯) • שיחה 13:50, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

"התפשטות של חלקים הרחק מהמרכז כמו שגלקסיות מתרחקות מאזור הנקודה הסינגולרית" שגוי. הסינגולריות הייתה בכל מקום. המרחקים היו אפס. ~2025-28641-51 • שיחה 13:52, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שלום משתמש:חזרתי. האם נכון להגיד שגם מה שנקרא "כלי ניהול סיסמאות בענן" (כמה תוכנות מקומיות או תוספי-דדפדפן שניתן להתקין על דפדפנים רבים) מבוסס על קריפטוגרפיה אסימטרית? תודה. ~2025-29634-31 • שיחה 08:27, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אין לי מושג. חזרתי • ∞ • שיחה 00:26, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הבסיס של כלי ניהול סיסמאות יכול להיות קובץ סיסמאות מוצפן. לא חייבים הצפנה אסימטרית כדי להצפין קובץ. הצפנה אסימטרית יכולה להיות כלי בכל העסק הזה. אם עובדים מול מחשב מרוחק, חייבים בכמה רמות הזדהות ובהזדהות די נוח להשתמש בהצפנה אסימטרית (אבל לא חייבים: קרברוס הוא דוגמה לפרוטוקול הזדהות שלא מסתמך על מפתחות ציבוריים). Tzafrir • שיחה 09:11, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לא יכול להיות שתרגום השבעים הוא תרגום התנ"ך העברי ליוונית כי התנ"ך העברי חובר או נחתם רק 900 שנה מאוחר יותר על ידי חכמי טבריה (ייתכן שעל בסיס תרגום השבעים עצמו), אז מסתבר ש 70 הזקנים תירגמו רק את הטקסטים שהתאים להם לתרגם ולא שום 'תנ"ך עברי'. איך היה נקרא האוסף של אותם טקסטים?

התנך היה קיים הרבה לפני חתימת נוסח המסורה על ידי חכמי טבריה, פשוט לא היה לו נוסח קאנוני ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:28, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מה הראיה לטענה ש”התנ"ך היה קיים הרבה לפני חתימת נוסח המסורה על ידי חכמי טבריה פשוט לא היה לו נוסח קאנוני”? בלי נוסח קאנוני אי אפשר לדבר בכלל על תנ"ך כל שהוא, ראשי התיבות עצמם מעידים על קאנוניזציה. ~2025-62826-8 • שיחה 08:01, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ספר התנ"ך שאנו מכירים חובר לכל המאוחר במאה השנייה לפנה"ס, כשחלקו קדום יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בערך. באותו שלב נראה שכבר היה קיים איזשהו אוסף מוגדר של ספרים (כלומר: מגילות) מקודשים. האוסף הזה לא היה עדיין מוגדר היטב, ובדיעבד יש ספרים שנכנסו לאוסף הקאנוני של הכנסיה הנוצרית (הברית הישנה) ולא נכנסו לתנך היהודי (לכן עבורינו הם הספרים החיצוניים, כגון ספר יהודית). וגם הנוסח המדויק של כל הספרים עדיין לא גובש סופית. ,רגום השבעים התבצע בתקופה הזו, כאשר היה כבר אוסף של ספרים מקודשים, אבל הסתובבו מספר גרסאות שונות של הספרים הללו, וגם לא הייתה הסכמה מלאה מה בדיוק נכלל באוסף (אם כי על הרוב הייתה הסכמה). Tzafrir • שיחה 13:33, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יש להפריד בין כתיבת התנך להחלטה מה יכלל בו. הכתיבה הסתיימה במאה השנייה לפנה"ס. ההחלטה מה יכלל (ואיזה נוסח מדוייק) מאוחרת יותר. כך או כך שאלת האלמוני שמניחה שהקאנוניזציה הסופית, הטברנית, היא נקודת ההתייחסות לא הגיונית.

מה לא הגיוני בכך? מה הראיה שחובר תנ"ך עברי (שאיננו תרגום השבעים) עד המאה השנייה לכל המאוחר? חוץ מזה, בלי קאנוניזציה אי אפשר בכלל לדבר על 'תנ"ך עברי'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שאלה טובה. יש בתחום הרבה השערות. מוזמן לקרוא את הערכים המקושרים לדעת למה מקובל לחשוב שבמאה הראשונה לספירה או קצת לאחריה כבר היה נוסח די מגובש וקרוב לזה של נוסח המסורה של היום (אם כי: כמובן ללא ניקוד ושאר סימנים שנוספו מאוחר יותר). מעבר לכך, דבר אחד ברור: תרגום השבעים הוא תרגום מעברית או שפה דומה. זה ברור מכיוון שהמתרגמים התייחסו לנוסח המקורי (בתורה, ונדמה י שגם בשאר הספרים. או לפחות ברובם) כנוסח מקודש וניסו במקרים רבים לתרגם ביטויים בצורה מילולית. התוצאה הייתה טקסט יווני מוצלח פחות. לעומת זאת, זה מקל על חוקרים להעלות השערות סבירות על הטקסט העברי המקורי שאותו הם תרגמו.

כמוכן, יכול להיות שאי אפשר לדבר על תנך, אבל אפשר לדבר על ספר בראשית או על ספר מלכים. סביר להניח שהם היו מגילות עצמאיות שהתגלגלו והועתקו בנפרד בהתחלה. ואפשר לנסות להבין איך (וגם כאן: עם המון השערות). Tzafrir • שיחה 09:03, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

המגילות הגנוזות נכתבו לפני תרגום השבעים (או חלקם בתקופה מקבילה להם). האמת שאינני בטוח שאני מבין את השאלה ועוד יותר את הנחות השואל. נדמה לי שדי ברור שנוסח המסורה נשען על כתבים עתיקים יותר. מישהו חולק על כך? Shannen • שיחה 18:39, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לפי הערך תמרורים בישראל, "עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התמרורים שהוצבו בישראל היו לפי לוח התמרורים הבריטי". באיזו שנה התחילו להשתמש בלוח תמרורים?
מצאתי בפקודת ההובלה בדרכים המנדטורית, סעיף 18(ח): "כל אדם שאינו ממלא אחרי הוראות כל סימן־דרך או אות של שוטר הלבוש בגדי שרד יאשם בעברה". אני מתאר לעצמי שהביטוי "סימן־דרך" מתייחס למה שהיום נקרא "תמרור", ואם כן אז אנחנו משתמשים בתמרורים לפחות החל משנת 1929. האם ההנחה שלי נכונה? האם ידוע מה הפקודה הראשונה שנעשה בה שימוש בתמרורים מוגדרים מראש, כמו שמתוארים בשלט שבתמונה שמשמאל? מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ו • 12:08, 15 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני משתמש ב Windows 11 Home עם דפדפן Edge.
השימוש שלי בתוספי דפדפן מינימלי ואני משתמש בגדול רק בשלושת התוספים להלן:

השניים הראשונים הם תוכנות קוד פתוח אבל השלישי לא. מה שאני חושש ממנו זה מצב בו אני מקליד סיסמה שאני זוכר בעל פה, כמו סיסמת חשבון גוגל או סיסמת חשבון מייקרוסופט או סיסמת חשבון אפל, בדפדפן בו מותקנים תוספים אלה, אבל איך שהוא הסיסמה יכולה להגיע למפתחי התוספים הללו. האם זה חשש מבוסס? אין לי בהכרח את הידע המקצועי בכל לבדוק ולהבין את קוד המקור של שני התוספים הראשונים והשלישי כאמור הוא עם קוד סגור.

תודה.

תוספים מסויימים יכולים להתערב בתוכן של דפים, אז לכאורה כן. הראשון שנתת הוא מנוע ל userscripts שממחיש את זה הכי טוב. שם זה יכול לקרות גם אם תטען סקריפט זדוני, בלי קשר לתוסף עצמו. גם חוסמי פרסומות כמובן מתערבים בתוכן. אני חושב שתוספים, כמו בחנויות אפליקציות, עוברים תהליך של בדיקה ואישור (כולל חשיפה לקוד המקור, שזה יותר פשוט בתוספים כאלה, כי הכל נעשה בשפות הסקריפט של הדפדפן, אלא אם נעשה שימוש ב Wasm או שנעשה לקוד obfuscation) לפני שמועלים לחנות. בכל מקרה, כדי לוודא את זה, כי אני לא מכיר מה בדיוק קורה בחנות של Edge. (¯`gal´¯) • שיחה 13:29, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אגב, גם חוסמי פרסומות אמורים לטעון סקריפטים מרחוק. זה מה שגרם לקונטרברסליות סביב Manifest v3. כך שגם חוסם פרסומות יכול להיות לגיטימי, אבל עדיין לטעון מרחוק סקריפט זדוני. (¯`gal´¯) • שיחה 13:32, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני עובד עם האתר של הלשכה לסטטיסטיקה כבר שנים ארוכות. אני רואה שבשלוש שנים האחרונות העיצוב של האתר השתנה באופן מובהק. אני מבין שהם מנסים לשדרג אותו, אמנם הנגישות שלהם לנתונים השתנתה באופן גס ברמה כזו שאני מסתכל עליהם אפילו בעין מזלזלת. כל הגישה למאגרי הנתונים שלהם + בהנחה שכן הצלחתי לגשת לחלק מהנתונים, הסינונים שם מזעזעים ואי אפשר לעבוד אפילו ברמה המינימלית כמו שצריך.

דוגמא: אני רוצה עכשיו לדעת את שיעור עליות הערך בישראל ולהשוות בין הערים והישובים השונים במחוז צפון וגוש דן מתחילת הקורונה(2021) ועד עתה(משהו שהוא דיי פשוט לביצוע כאשר מאגרי הנתונים חשופים עבורי). נראה שאם וקיימת אפשרות סינון, היא מאוד כללית ולא ניתן להכנס לרזולוציות גבוהות מהשיעור המרכזי-ממוצע. זה הקישור של מאגר הנתונים של האתר: https://www.cbs.gov.il/he/Pages/search/SearchInSeries.aspx

יש מישהו/י שיוכל לעזור לי לגשת למסדי הנתונים שלהם כמו שצריך, עם סינונים+גרפים+טבלאות כמו שצריך ובצורה נוחה לעבודות אנליזה?

תודה מראש

אני חושב לעבור לדפדפן שאין לו קשר למנוע כרומיום (Chromium) כלל. זה לא בהכרח יהיה Mozilla Firefox וזה יכול להיות גם דפדפן כמו Ungoogled-Chromium או LibreWolf.

המיקודים העיקריים הם:

למנוע מעצמי לעקוב אחר עצמי: לא להשאיר לעצמי היסטוריה מלבד דברים מינימליים כמו סיסמאות ועוגיות.
אבטחת מידע גבוהה: סיסמאות מוצפנות, אי יכולת לדלת אחורית וכו'.
יכולת להריץ סקריפטים מתוך הדפדפן (רצוי מתוך הדפדפן בלי להצטרך להתקין תוסף).
שמירה על פרטיות גבוהה: דיאגנוסטיקות בעיות ודיווח על ארורים ובאגים יצטרכו להיעשות ידנית. אף מידע של השימוש שלי בדפדפן לא יגיע למפתחיו, בין אם זה לטובתי ובין אם זה לרעתי.
רצוי אך לא חובה: יכולת לגלוש ללא תמונות.

למה כל זה אבל בלי כרומיום? לא יודע, כרומיום זה קוד מקור "מטורף" ואינני מכיר את השפות העיקריות עימן נכתב ואינני יכול לעקוב ברצינות אחר שינויים בקוד המקור שלו. בכל מקרה, האם באמצע שנת 2025 יהיה בעייתי לפעול עם דפדפן כזה? נניח, האם אתרים יחסמו את הדפדפן שלי או יתנהגו כלפיו מוזר או צפויים לי טירטורים? האם יהיו התנהגויות מוזרות בעת "פירסור" ו"רינדור" של דפים בעת הגלישה? תודה.

הערה: מבחינת מנוע הדפדפן, ליברה וולף (אנ') קרוב למדי לפיירפוקס (ומבוסס עלי, או קשור אליו. הפירוש המדויק הוא סמנטיקה) ואילו ungoogled-chromium (אנ') מבוססס על (שוב, אותה הערה) כרומיום.

כל דפדפן שתומך במגוון האתרים באינטרנט היום הוא מפלצת. הוא צריך לעמוד באוסף אילוצים סותרים. יש דפדפנים פשוטים יותר, אבל לא מעט אתרים פשוט לא יעבדו איתם.

לדעתי פיירפוקס יכול לעמוד בדרישות שלך עם מינימום מאמץ. אבל גם כל מיני דפדפנים „עצמאיים” אחרים. Tzafrir • שיחה 17:53, 16 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אין רק 3 מנועים כיום? של מוזילה, גוגל ואפל? (¯`gal´¯) • שיחה 14:28, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יש עוד כמה מנועי דפדפנים אחרים. חלקם מאוד פשוטים (כגון NetSurf (אנ'). חלקם כבר השלימו בערך 90% ממה שצריך ולכן נראים במבט ראשון כדפדפנים רגילים, ולכן, כמו באמרה הנפוצה, עכשיו נשאר להם להשלים רק את 90% הנותרים. לדוגמה: סרוו (אנ'). Tzafrir • שיחה 15:29, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני מכיר אמירה שהקושי בפיתוח מוצר הוא באחוזים הבודדים האחרונים, שהם מקרי קצה שאף אחד לא חזה שעלולים לקרות. (¯`gal´¯) • שיחה 01:14, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

איך אני יכול לדעת על איזה מנוע הכי לסמוך מכל הבחינות שציינתי בתחילת השאלה אם אני לא מתכנת בקוד המקור בו נכתב מנוע מסוים (לפעמים כמה שפות מחשב יחדיו, יכול להגיע גם ל 6 כמו במקרה של כרומיום)? תודה רבה !!!

גם עבור מתכנתים מדובר בפרויקט מאוד מורכב, שנוגע בתחומים תיאורטיים מורכבים במדמ״ח. בהקשר לבחינת המנוע והיכולת לעמוד בסטנדרטים, יש את מבחן Acid3. (¯`gal´¯) • שיחה 01:16, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

משתמש:Galzigler, לפי פתיח הערך האנגלי Acid3 (אנ') זה מבחן לבדיקת יכולת פעילות של הדפדפן עם DOM nodes ושפת JavaScript, כלומר אם ועד כמה הוא יכול לעבוד איתם. אני מנסה לברר משהו אחר, איך אני יכול לדעת על איזה מנוע לסמוך בדברים כמו מניעת מעקב פנימי וחיצוני, אבטחת מידע גבוהה, תמיכה בסקריפטים, שמירה על פרטיות וחסימת דברים כמו תמונות ואולי גם סרטונים באופן מוחלט. ~2025-29216-62 • שיחה 13:52, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני יודע. ציינתי שזה לגבי אימוץ הסטנדרטים. הייתי מנסה גרסאות נקיות של הדפדפנים הגדולים, כמו אלה שצויינו פה, אבל אני לא בטוח שהם יעמדו בכל הדרישות שלך.

היסטוריה ניתן לנקות. או להשתמש במצב incognito. חלק מהדפדפנים החדשים, כמו Arc, מאפשרים ניקוי של טאבים אחרי תקופה מסויימת. אולי זה יכול לעזור.

אני לא בטוח למה הכוונה ב״סיסמאות מוצפנות, אי יכולת לדלת אחורית״. הכוונה לסיסמאות שמורות? אני מניח שהם עומדים בסטנדרטים מסויימים של אבטחה. כשאתה מחובר לאתר, זה באמצעות token עם תאריך תפוגה. אפשרי שתוכנה זדונית תגנוב את זה. לא ניתן לאכסן סיסמאות באופן ממש מוצפן, אלא אם תידרש למפתח מאסטר בכל פעם שתרצה להשתמש בהן. הרבה אתרים עברו ל PassKeys שזה מבןסס על RSA, דומה לאיך ש SSH key עובד. לא ברור לי מה הכוונה באי יכולת לדלת אחורית? כזו מובנית? ספק אם יש כאלה בפרויקט קוד פתוח. אי אפשר להימנע מפירצות לא ידועות. זהו טיבו שחל פיתוח קוד, וגם AI לא יודע לפתח קוד בטוח. להפך, הוא עושה יותר צרות.

הכוונה ל userscripts?

telemetry זה דבר וולנטרי בכל תוכנה. זה עניין של חוקיות בנושא פרטיות משתמש. (¯`gal´¯) • שיחה 20:57, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שלום משתמש:Galzigler.

1) אני מעוניין שההיסטוריה תתנקה מעצמה אלא אם ציינתי אחרת (הדיפולט יהיה ניקוי מיידי אחרי סגירה במקום להיות שמירה עקבית).

2) אני לא רוצה להשתמש במצב אינקוגניטו, מבחינתי מצב אינקוגניטו זה דבר שנועד לגלות פעולות זדוניות של כל מיני האקרים.

3) לגבי "סיסמאות מוצפנות", אני פשוט לא רוצה שיקליטו איזו סיסמה אני מקליד בין אם זה מפתחי הדפדפן עצמם ובין אם זה מפתחים של תוספים שמותקנים על הדפדפן ואני גם לא רוצה שיוכלו לקרוא אילו סיסמאות שמורות אצלי בדפדפן, בין אם זה מפתחי הדפדפן עצמם ובין אם זה מפתחים של תוספים שמותקנים על הדפדפן. אז, כן, אני מתייחס גם לדלת אחורית מובנית בדפדפן עצמו וגם לדלת אחורית דרך תוספים שמותקנים עליו (אם כי אני שוקל להפסיק להתקין תוספים לגמרי מלבד תוסף אחד בלבד להרצת סקריפטים).

אני לא בטוח איזה מנוע דפדפן (וגם איזה דפדפן) הכי יהיה בכיוון הזה.

~2025-29394-57 • שיחה 03:42, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אין שום פרטיות במרשתת. הכל מחובר לספקים שבקלות יכולים לדעת להיכן גלשת. אפשר לסמן שההיסטוריה תמחק איך שתצא מהבראוזר. הדבר היחיד ש אינקוגניטו עושה הוא שבן/ת הזוג של י/תדע לאן גלשת. אולי תשתמש בחומרים שתי שאלות מכאן?

תגובה מוזרה ומיותרת. אין היגיון לשער על חיי הזוגיות של אחרים. רק לענות לעניין על השאלה המקורית או לדון עליה. בשאלה המקורית אין שום הנחת יסוד לפיה יש פרטיות במרשתת - ברור שאין, אבל מנועי דפדפנים מסוימים לא עוקבים אחר המשתמש, לא פוגעים בפרטיותו ולא מפירים את חירותו בשביל להרוויח ממכירת המידע (ניצול המשתמש) ואם כבר הם מפרים את פרטיות המשתמש זה הרבה פחות מאחרים. מקווה שמשתמש:Galzigler יענה לי על מה שכתבתי מעל התגובה האחרונה. ~2025-29342-12 • שיחה 12:20, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני לא חושב שאת רוב מה שביקשת ניתן להשיג ללא תוספים. חשבתי מעט על הנושא של אבטחת סיסמאות בהקשר של תוספים. כנראה ניתן למנוע מתוספים לקרוא שדות סיסמאות (אני לא יודע אם זה קורה בפועל) ולגבי הזרקת קוד ע״י תוספים, יש כיום מנגנונים שיודעים למנוע העברה של מידע לגורם שאינו מאושר בפרוטוקול HTTP‏ (CORS), אם זה מקונפג נכון. שירותים רציניים יעשו את זה. (¯`gal´¯) • שיחה 00:33, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לפני כעשור מישהו עם גישה לעיצוב הגרפי של מוסף הארץ שתל מסרים פרטיים בפונט קטנטן בשולי שער המוסף. זה קרה במשך כמה שבועות עד שהפרשה התפוצצה. אני מחפש את הדיווח על כך. שושושושון • שיחה 23:40, 17 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

יש מנוע חיפוש פנימי באתר. אפשר לנסות גם דרך גוגל בעזרת הפרמטר site:the7eye.org.il, אם כי מניסיון עולים שם דפי הפניה לאתרי חדשות אחרים בגלל אופי האתר. אם זכור לך חלק מהניסוח, זה יכול לעזור. אולי גם חיפוש בעזרת AI יוכל לסייע במקרה הזה, כי זה די טוב בלמצוא משהו כאשר הנוסח המדוייק אינו ידוע. (¯`gal´¯) • שיחה 20:47, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לפי ג'מיני של גוגל (תקציר): "החיפוש לא העלה כתבה עיתונאית ישירה ורשמית המתארת את הפרשה, אך היא מוכרת ומדוברת בקרב עיתונאים ואנשי תקשורת כאחת הבדיחות הפנימיות שהתגלגלו לכדי פרשה קטנה בעיתון. האירוע התרחש במוסף הכלכלי "TheMarker" (השייך לקבוצת "הארץ") במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, כאשר עובד עימוד/גרפיקה במערכת ניצל את המיקום שלו ואת חוסר תשומת הלב של העורכים הסופיים כדי להחדיר "מסרים נסתרים" או "ביצי פסחא" למהדורה המודפסת.

מהות המסרים: לרוב אלו היו משפטים קצרים, בדיחות פנימיות על המערכת או על עובדים ספציפיים, או הומור סוריאליסטי, שהושתלו בגודל גופן קטן מאוד או במקומות לא בולטים בתוך טור טקסט ארוך. הדרך שבה התגלה: המסרים התגלו על ידי קוראים קפדניים או על ידי עובדים במערכת שחיפשו אותם, אך רק לאחר שהעיתון כבר הודפס והופץ. הסוף: כאשר הפרשה התגלתה, הנהלת "דה מרקר" או "הארץ" הגיבה בחומרה, והנוהג הזה הופסק והוצא אל מחוץ לחוקים הבלתי כתובים של המערכת. מדוע קשה למצוא כתבה רשמית: מדובר בפרשה פנים-מערכתית, שאינה נוגעת לביטחון או לפוליטיקה, ולכן רוב כלי התקשורת נטו לא לסקר אותה בהרחבה, אם בכלל. הפרסום שלה נשאר בעיקר בבלוגים, פורומים, ובשיח התקשורתי המקומי. האירוע הזה הוא דוגמה קלאסית ל"שיבוש" גרפי קטן שנועד להצחיק, אך נתפס ברצינות רבה על ידי הנהלת העיתון. ככל הנראה, זהו המקרה שאתה מתכוון אליו". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כל עוד לא נלווים לתשובה הזו מקורות (דוגמאות לדיווח באתר העין השביעית, לדוגמה), זוהי תשובה גרועה שיכולה להיות גם הזיה. Tzafrir • שיחה 10:34, 19 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שאלתי את אורן פרסיקו מהעין השביעית וזאת תשובתו: כנראה שזה דיווח שהופיע בבלוג של דבורית שרגל ולא אצלנו. ניסיתי למצוא את הדיווח אך לשווא. אולי זה מתקופה שלא נשמרה בארכיון. אפשר להפנות את המחפש לשרגל ישירות, בטח היא תזכור את הפרטים. Sima shimony • שיחה 22:35, 19 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

תודה למשיבים. כבר אתמול בצהריים פניתי לשרגל ולא זכרה. שושושושון • שיחה 12:16, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

שלום,

סרטים ישראליים ישנים כוללים לפעמים סצנה שמציגה חבורת צעירים שמעשנים (אני מניח שחשיש) מתוך צוואר בקבוק שבור. אני מבקש להבין איך המכשיר עבד מבחינה טכנית - האם הניחו גחלים בתוך הבקבוק וערבבו עם חשיש והאם היה מקובל להוסיף טבק? וגם, זה נראה לא נוח ומסוכן לעשן ככה. מדוע לא נהגו להשתמש באמצעי העישון המקובלים היום כגון ג׳וינט או מקטרת ומתי נזנח השימוש בבקבוק שבור?

ובאותו נושא, האם זה נכון שבעבר לא היה ניתן להשיג בישראל את תפרחות הקנאביס (מה שנקרא גראס או וויד) אלא רק חשיש? ומתי השתנה המצב?

תודה מראש, יודה אווזי • שיחה 01:52, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

כינו את זה צ'ילום. שמים בתוכו קססה (תערובת חשיש וטבק) בלי גחלים. זה היה אילתור ששימש כשלא היו אמצעים נוחים יותר. לגבי השאלה השנייה זה נכון. אני לא יודע מתי זה השתנה, בשנות ה 80 כל מה שהיה לקנות היה חשיש בדרגות שונות של נקיון ואיכות. ~2025-28641-51 • שיחה 22:16, 18 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הבנתי (כך מאנשים שחיו בתקופה הרלוונטית, אני כבר בדור המודרני) שנהגו לעשן סיגריה ירושלמית, כלומר פירקו סיגריה מקופסה והכניסו אליה טבק מעורב בחשיש. כך שלסעיף הנוסף בשאלתך, היה מקובל לערבב טבק. תקנו אותי אם אני טועה, כך שמעתי. Shimon Tregubov • שיחה 02:02, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בסרט הנ"ל ישנה סצנה שבה שלושה מגיבורי הסרט גולשים בחבל סנפלינג מצוק בעוד שניים מהגיבורים עומדים בראש הצוק ומאבטחים את הגלישה. במהלך הסצנה מגיע למקום דינוזאור מעופף ענק. שני המאבטחים מושכים את החבל שבו מחובר אחד הגולשים והוא מטפס במהירות על הצוק כדי להימלט מהדינוזאור. זה לא מועיל לו, והדינוזאור פשוט תופס אותו ובולע אותו בשלמותו. רציתי לדעת אם מדובר במין של דינוזאור או במין של בעל חיים אחר מעידן היורה (ואם כן, איזה), או שמדובר במין בדוי. אם זה מין קיים, האם גודלו של מין זה ופרטיו הפיזיים אכן מתאימים למה שעולה מן המחקרים?

אם יש צורך, כאן ישנו קישור לסרטון היוטיוב שבו מופיעה הסצנה.

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו • 14:00, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

זה קוואצלקואטלוס, כפי שנכתב במפורש בשם הסרטון ששלחת. הוא לא נחשב דינוזאור אלא פטרוזאור, והוא היה אולי בעל החיים המעופף הגדול ביותר שחי אי פעם. מּּפתח-רשימה • שיחה 23:57, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הבחנתי שבהרבה מינים (למיטב ידיעתי, אצל כל היונקים, אצל כל העופות, ואולי גם במינים אחרים), איברי הרבייה הזכריים כוללים פין או איבר דמוי פין, שמורכב בין היתר מצינור הזרע, ואיברי הרבייה הנקביים כוללים פות או איבר דמוי פות. האם המערכת הפיזיולוגית הזו קיימת בכל המינים הללו כתוצאה מאבולוציה מתכנסת או כתוצאה מכך שמערכת זו התקיימה באב הקדמון של כל המינים הללו?

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו • 14:16, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

למיטב ידעתי לעופות אין פין. ~2025-28641-51 • שיחה 20:23, 20 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

@אביתרג, למיטב ידיעתי מדובר באבולוציה מתכנסת, אבל לא בין היונקים לעופות אלא בין היונקים והעופות לאחרים: לחלק מהחרקים יש אבר חודר ומפרה פנימית (אנ') שחסר כל קשר אבולוציוני לפין האנושי. גם לעכבישאים קוצרים יש.

בבעלי שריון (כולל ראשוני אנטיארכים (Antiarchi) מאז גילויו של יונאנולפיס (Yunnanolepis)) ובדגי סחוס, זוג אברי המין הזכריים הם צינורות שמוחדר לאבר המין הנקבי לצורך ההפריה (ראו באנגלית (אנ')), שמהווים חלק אינטגרלי מזוג סנפירי הגחון שלהם, אבל מבנה אנטומי זה (myxopterygium) לא ידוע בדגי גרם. הפין של בעלי שפיר עוברי מתפתח מגבשושית המין שהיא נפרדת התפתחותית לחלוטין מזוג הגפיים התחתונות (סנפירי הגחון בדגים) שמהם בעוברי דגי סחוס מתפתחים זוג המצמדים. אפשר להתווכח ולומר שהאבר הזה שונה מהותית מהפין שמוכר לנו, אבל לכל הפחות, הפריה פנים-גופית וחדירה התפתחו לפחות פעמיים בחולייתנים לסתניים. בדו-חיים אין אבר חודר או הפריה פנימית.

הפין בזוחלים נמצא בתוך פתח הביב ואחורית לשאר הצינורות שהשתיקה יפה להם, בקשקשאים ועופות מקופל פנימה בכיוון הזנב, ומתיישר ומתנפח כשהוא מתמלא בנוזל לימפה צהבהב ולא בדם. בקשקשאים ובחלק מהיונקים האבר מחולק לשניים לאורכו ונוזל הזרע זורם דרך תעלה לאורך כל חצי. באליגטורים האבר זקוף תמידית ונשלף החוצה בעת הצורך ע"י פעולת שריר לפי קלי (2013), ונמשך פנימה ע"י כבל אלסטי. לצבים יש אבר שדומה באופן פעולתו ליונקים ובאנגלית (אנ') נטען שהדמיון נובע מאבולוציה מתכנסת בלבד. ברוב העופות אין פין, אבל לעופות קדומים חסרי שיניים (יען ודומיו) ולברווזיים יש וברווזים במיוחד ידועים לשמצה גם במימדים וגם באלימות השימוש. זכור לי שהפין הוא תכונה קדמונית לעופות שאבד ברובם, אבל יתכן וזה זיכרון שווא. לא הצלחתי למצוא מקורות באשר להומולוגיה בין הפין היונקי לפין הזוחלי אבל גם לא מקורות נגד.

-Kelly, D. A. (2013). Penile anatomy and hypotheses of erectile function in the American alligator (Alligator mississippiensis): muscular eversion and elastic retraction. The Anatomical Record, 296(3), 488-494. ~2025-56703-6 • שיחה 13:45, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

רוב תודות לך, על התגובה המפורטת. אביתר ג' • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"ו • 13:02, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לפי המאמר היפה הזה, הפין קיים בכל האמניוטים - יונקים, זוחלים ועופות. גם במינים שאין בהם ביטוי חיצוני לפין, יש כזה בשלב העוברי לכל הפחות, ומכאן שזו תכונה משותפת שהיתה לאב הקדמון שלהם, ככל הנראה בגלל הצורך להתרבות בסביבות לא-מימיות. Reuveny • שיחה 13:19, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

תודה.

הצדוקים היו בעיקרם כהני המקדש, בעוד שהיהדות הקראית התגבשה מאות שנים לאחר חורבן בית המקדש; הקראים מאמינים בעיקרי האמונה היהודית שהצדוקים כפרו בהם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו; ולמנינם: 18:04, 20 באוקטובר 2025 (IDT).תגובה

התכוונתי לשאול, מה מבדיל אותם אחד מהשני תאולוגית, אם בכלל?

קראים מאמינים בתחיית המתים, הישארות הנפש וביאת המשיח; צדוקים, לפחות לפי המקורות המעטים מאוד שבידינו, נראה שלא. אם כי מיעוט המקורות הוא המוקש כאן, כי אין לנו מקור שבו צדוקי כותב על עצמו, למעט מגילות מדבר יהודה לדעת חוקרים מסויימים כגון רחל אליאור, היו רבנים מימי הביניים שזיהו את הקראים כממשיכי הצדוקים; אבל אין באמת דרך להוכיח או להפריך טענה כזו. Shimon Tregubov • שיחה 01:58, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הטענה שהזרם הקראי התחיל ככת של ענן בן דוד הנשיא היא טענה חסרת ראיות וניסיון ברור של פרושים להשפיל את הקראים. בהחלט יכול להיות שהקראים הם צדוקים שעברו רפורמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יכול להיות. זה הכל עניין של השערות. אבל לא ידועה ספרות הלכתית קראית שקדמה לענן בן דוד. המשנה אינה הספר היחיד שנכתב באותה תקופה (לדוגמה: קטגוריה:ספרות התנאים) הקראים לא שללו את עצם הרעיון של כתיבה הלכתית, והם כתבו לא מעט בעצמם. אבל אין שום עדות לכך לפני שלב מסוים.

ההסבר המועדף עלי הוא המחלוקת על הסמכות של התלמוד הבבלי: עדויות ראשונות על התלמוד כספר שלם ועצמאי מופיעות בערך בתקופה של ענן: הערך שלנו נמנע מכניסה לכך כי זה נושא נפיץ מדי ומעביר את הדיון לערך סתמאים. כלומר: בזמנו של ענן התלמוד (כאוסף שלם) היה עדיין יצירה חדשה יחסית והייתה מחלוקת על קדושתו. הוא נערך בישיבות הגדולות בבבל וכנראה שהעניק סמכות גדולה עוד יותר לראשי הישיבות שם לפסוק. הרי מי מכיר יותר טוב בעל פה את הדיונים ההלכתיים של התלמוד יותר מהמומחים בישיבות? זה לא שכמו היום אפשר לקנות ספר תלמוד לבית. אז מי שרוצה להתחרות בסמכות ראשי הישיבות הגדולות, טוען שלא צריך לפסוק לפי כל המסורת ההלכתית הארוכה הזו שמי שזוכר אותה הוא רק קומץ אנשים בישיבות בבל.

כאמור: הסבר אפשרי. אבל מסתדר עם מה שידוע יותר טוב מההשערה על קיומם של צדוקים נסתרים במשך מאות שנים. Tzafrir • שיחה 08:15, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אתה מניח שחייבת להיות ספרות כזו. אני לא מוצא הכרח כזה, כי ברור שהם האמינו לפחות בחלק מספרי התנ"ך ואולי גם בספר נוסף או ספרים נוספים ובמקרה כזה, לא הצטרכו להשאיר "ספרות משל עצמם".

מה זה בדיוק התנך? הערך היהדות הקראית מציין כי [הקראים] „אינם מאמינים בתורה שבעל פה, ומקבלים רק את התנ"ך (כפי שנחתם בתקופת חז"ל)”. כלומר: הם מקבלים את הגרסה הרבנית (או פרושית) של התנך (אם זה לא נכון: מוזמנים לתקן את הערך). אבל בתקופה שבה הייתה עדיין מחלוקת בין פרושים לצדוקים, הסתובבו כל מיני גרסאות של ספרי קודש יהודיים. למה הקראים החליטו לקבל דווקא את הנוסח שהתקדש על ידי אותם אנשים שהם לכאורה כופרים בסמכותם? Tzafrir • שיחה 20:11, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

התנ"ך פה זה כל וריאציה של כל ספר שמופיע בתרגום השבעים ובמסורה ואולי גם בפשיתטא ובמגילות קומראן ובחלקים מכתבים אחרים (כמו אותם הספרים החיצוניים הספציפיים שלא נכללו באף אחד מאלה). בכל מקרה, הנחת היסוד שהצדוקים היו חייבים לפתח ספרות משל עצמם היא השערה בלבד.

מעניין. אם כך הערך שגוי. אני מניח שאין לך בעיה למצוא מקורות קראיים שמצטטים ספרים שמבחינת היהדות הרבנים הם ספרים חיצוניים אסורים, ומתייחסים אליהם כקדושים. Tzafrir • שיחה 22:05, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

ככל הידוע לי, גם על הקראים מקובל נוסח המסורה דווקא. יתרה מזו: על חלק מבעלי המסורה נטען שהיו קראים, ביניהם אף אהרן בן אשר. אי״ש / שו״ת, ל' בתשרי ה'תשפ"ו ; 23:47, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

לא יודע אם תהיה לי או לא תהיה לי בעיה למצוא ספרים כאלה אבל אולי הצדוקים קיבלו את המסורה במעין רפורמה? גם לא ברור אם חלק מבעלי המסורה היו צדוקים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

התשובה לשאלה מורכבת הרבה יותר: מעבר לכך שמדובר בתקופת הדממה לא רק ביחס לכתבי יד מקראיים, אלא לכתבי יד עבריים בכלל, גם התלמוד נמסר בעיקר בעל פה בתקופה זו. ההסתייגות מכתיבת ספרים עדיין נשמרה ביהדות הרבנית, ואולי גם בפלגים שוליים שמהן התפתחה הקראות. המחקרים מצאו קשרים בין הקראות לכתות מדבר יהודה: דוגמה מעניינת הוא החיבור ברית דמשק, שהיה בידי הקראים ונשמר הן במגילות ים המלח והן בגניזה הקהירית. בכתבי הקראים מוזכרים חיבורים צדוקיים, שגם אם הם פסודואפיגרפיים, עדיין ייתכן שיצירתם קדמה להתהוות הקראות.

לסיכום: המידע על התקופה חלקי וחסר מאוד. התלמודים מטבעם עסקו בקבוצות ובארצות הקרובות לחוג מחבריהם, בו רוב העם כנראה ראה מקור סמכות. אבל מה אירע בשוליים? כנראה שלעולם לא נדע בבירור. אי״ש / שו״ת, ל' בתשרי ה'תשפ"ו ; 23:47, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אני מכיר אדם שאיננו אזרח ואף אולי איננו תושב במדינה מסוימת אך מחזיק בה עסק שכביכול כושל בערך שבע שנים. אני מאמין שיש לו עסקים צדדיים רווחיים באותה מדינה שאינני יודע לפרט עליהם. ייתכן שהוא מחזיק את העסק הכושל על בסיס רווח מאותם עסקים צדדיים רווחיים אך גם ייתכן שלא. אם לא, כלומר אם אין לו עסקים צדדיים רווחיים באותה מדינה, יכול להיות שהוא משתמש בעסק הכושל כאמצעי להלבנת הון?

החזקת עסק כושל יכולה להיות מסיבות שאינן כלכליות, למשל כסוג של פילנתרופיה (העסק נותן שירות חשוב גם אם אינו רווחי). דוד שי • שיחה 19:48, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

חד משמעית לא מדובר במקרה זה בפילנתרופיה. השאלה המקורית נשארת - האם ייתכן שזו הלבנת הון? תודה.

צילמתי סרטון וידאו ואני רוצה לחתוך מכל התמונות שבסרטון את חלקן התחתון (פעולה שקל מאוד לעשות בתמונת סטילס). האם יש עורך וידאו חינמי שמאפשר זאת? תודה, דוד שי • שיחה 19:43, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אפילו virtualdub מאפשר זאת, אבל זו תוכנה לא ידידותית לשימוש.מצד שני - חינמית וקוד פתוח. ~2025-28641-51 • שיחה 20:20, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

הכלי הזה עושה את העבודה (אם כי, כמובן, כמו בכל כלי חינמי באינטרנט, איני ערב לוירוסים) Shimon Tregubov • שיחה 20:53, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

תודה רבה, הנה התוצאה: File:Garbage truck at work.webm. דוד שי • שיחה 21:15, 21 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

האם אנשים השולטים בדברים כמו גאמוטריה יסודית, חשבון פשוט, שברים, אחוזים, מינוח לוגי-מתמטי, סטטיסטיקה א' בציון נמוך (עד 75) וכדומה אבל לא מכירים נושאים כמו אלגברה, חדו"א, אינפי וכו' יוכלו להבין קריפטוגרפיה אסימטרית שהולכת ונעשית היום חלק מכל כך הרבה תחומי חיים? תודה.

בקריפטוגרפיה עושים שימוש בתורת המספרים ובקומבינטוריקה. (¯`gal´¯) • שיחה 09:55, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מישהו שלא עבר קורסי מבוא אקדמיים בתחומים האלה, יוכל להבין קריפטוגרפיה אסימטרית? תודה.

נדמה לי שזה תלוי מה אתה רוצה להבין. אם רק בעיקרון היסוד אזי זה אמור להספיק. אם ממש לעומק - אז האם את/ה מבינ/ה את פונקציית גיבוב קריפטוגרפית? כי אם כן - אז זה צעד גדול. Shannen • שיחה 18:53, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

משתמש:Shannen, הבהרה חשובה, השאלה נשאלת לגבי אנשים שלא למדו על הנושא כלל, אין להם מושג איך עובדים בפועל הזוג של מפתח ציבורי ופרטי אפילו מסוג נפוץ כמו RSA ובטח שאין להם מושג מהי פונקציית גיבוב קריפטוגרפית (הם רק יודעים שהי מגבבת צופן). אז השאלה המקורית, בתחילת השרשור נשאלת מצד אדם כזה. לא ברור לי אם במקרה כזה תענה את אותה תשובה. ~2025-29753-28 • שיחה 11:15, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

השאלה היא אם קראתם את הקישור ששמתי. אם לא - אז כול עמלי היה לשווא. Shannen • שיחה 11:22, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

לפני כ-45 שנים קראתי בירחון Communications of the ACM מאמר של פרופ' עדי שמיר, מאבות הקריפטוגרפיה האסימטרית. נהניתי מקריאתו עד שהגעתי למשפט החביב כל כך על מתמטיקאים, המתחיל במילים "קל לראת ש". קראתי את המשפט פעם ופעמיים, ולא הצלחתי לראות את מה שלעדי שמיר היה קל לראות. גם את עקרונותיו של נושא מאוד מורכב כמו קריפטוגרפיה אפשר להציג באופן פופולרי, עד השלב שבו כבר לא כל כך קל לראות. דוד שי • שיחה 19:36, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

בשולי הדברים, למיטב ידיעתי, אינפי וחדו"א לא יעזרו להבנה. אסף השני - לדף הסיכה. 15:23, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

האם מי שלא למד שום דבר בהנדסה, מתמטיקה, פיזיקה, ואווירונאוטיקה יכול להבין מטוס סילון? כן. זה כמו ציפור ממש גדולה. עוזי ו. • שיחה 23:16, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

משתמש:עוזי ו., הסרקזם שלך הוא הטוב ביותר שהכרתי בחיי, אבל כאן פישלת, ברור שאפשר להסביר איך עובד מנוע סילון על ידי הדמייה של מנוע כזה או שינוי ההסבר על מנוע פשוט יותר (מנוע קיטור או מנוע בוכנות של קטנוע או עיקרון הפעולה של כדור פורח? לפחות אחד מאלה אני מניח). ~2025-32733-18 • שיחה 12:35, 11 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם יש ערך בוויקיפדיה על המקרה שבו עוסק הסרט הזה? (¯`gal´¯) • שיחה 11:10, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

מופיע קצת מידע בהיסטוריה של סאו טומה ופרינסיפה#גילוי וקולוניזציה: 1471 - 1950. מעט מן האור • שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ו • 13:26, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

משפט חביב משם: „אותה שנה ([1471]]), הקים סנטרם מושבה באי והפכה למושבת עונשין של פורטוגל. מספר שבועות אחר כך, הגיעו המשלוחים ראשונים של פושעים, בעיקר מפורטוגל וממושבותיה האחרות באפריקה, כגון אנגולה ומוזמביק”. Tzafrir • שיחה 15:30, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

באי סאו טומה. ז'ואאו השני, מלך פורטוגל הגלה לסאו טומה ופרינסיפה בסוף המאה ה-15 כאלפיים ילדים יהודים בגילאי שנתיים עד עשר שנים. רובם מתו מרעב וממחלות או נפלו טרף לשיני תנינים, ולאחר כשנה רק כ-600 מהם נותרו בחיים.[1] למרות זאת, בתחילת המאה ה-17, "הבישוף המקומי ציין בגועל שעדיין קיימת שמירת מנהגים יהודיים באי ושב לפורטוגל בגלל תיסכולו מהם".[2] על אף שהמנהגים היהודיים דעכו לאורך המאות, חלק מאזרחי סאו טומה ופרינסיפה מודעים למוצאם היהודי

יש מפתחי תוכנה שממליצים לשמור סיסמאות בענן במה שנקרא "כלי ניהול סיסמאות בענן" (cloud password manager). עם זאת, בחלק מהכלים היו דליפות ודליפה תיתכן לכל הפחות אם החומרה נפרצת או נגנבת (וייתכן שגם מערכת התוכנה שעל החומרה) וכמובן יש מפתחי תוכנה כמו אנשי המוסד לתוכנה החופשית שיתנגדו לשימוש בענן באופן מוחלט, לא משנה אם זה לאיחסון סיסמה או כל דבר אחר, בגלל העקרונות שלהם לחופש מוחלט של משתמש על תוכנה (לפחות כשהתוכנה לא נגד החוק).

איפה אפשר לקרוא על זה כאן ובמיוחד טיעונים בעד ונגד?
האם יש נתונים על אחוז אנשי אבטחת מידע שתומכים בכך ואחוז אנשי אבטחת מידע שמתנגדים לכך?

תודה.

זה נשמע נימוק תמוה. לי לא יצא לשמוע אותו. הרעיון הבסיסי של מנהל סיסמאות הוא שיש המון סיסמאות שצריך לשמור. מנהל סיסמאות מאפשר לשמור מעט סודות (הגישה למנהל הסיסמאות עצמו) כדי לגשת להרבה סודות שברובם פחות חשובים. Tzafrir • שיחה 15:52, 22 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

אנא סלח לי, לא הבהרתי מספיק שזה בענן.

אנשי המוסד לתוכנה חופשית לא מתנגדים לכלי ניהול סיסמאות מקומיים (אוף ליין) כמו KeePass (אנ') או KeePassXC (אנ') אלא לכלי ניהול סיסמאות בענן בלבד.

ומה אתה עושה אם ההתקן ניזוק או נאבד? ברור שעדיף פתרון אמין בענן לניהול סיסמאות. רק שכל השירותים שנותנים את זה הם לא חברות ביג טק. אתה גם צריך לסמוך על כך שהשירות לא ייעלם יום אחד. (¯`gal´¯) • שיחה 23:52, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

אתה יודע היטב מהם גיבויים, ולמה חשוב שיהיה גיבוי לגיבוי והשגיבויים יהיו במקומות שונים, חלקם מאוחסנים בארגזים עמידים (במקרה זה הכל מוגן בסיסמת מאסטר). אולי שווה להוסיף גם את השאלה הרטורית "מה אתה עושה אם חומרת הענן נפרצת או נגנבת?". בסופו של דבר צריך להיות זהיר עם תוכנות ענן וקהילות ענן. גם אם הקוד פתוח, לא בהכרח קל להכיר את מתחזקיי הקוד העיקריים ולהבין אם אפשר לסמוך עליהם בהתגוננות מפריצה או גניבה של החומרה, אפילו אם המטרה היא רק הרס ולא גניבה של סיסמאות.

איך נקרא דפדפן שיציג רק אתרים שאני מתיר לו להציג?

כלומר השלב הראשון של עבודה עם הדפדפן זה לא פשוט להיכנס לאתר מסוים והתחיל לגלוש, אלא השלב הראשון הוא להגדיר לאיזה אתר או אתרים אפשר בכלל להיכנס.

אני יכול להשיג תוצאה דומה עם JavaScript אבל אני מחפש פיתרון יותר "עמוק" ברמת הדפדפן עצמו.

אני לא מומחה בנושא, אבל לפי GPT מדובר בדפדפן מהסוג Whitelist Browser, וקיימים כמה דפדפנים מהסוג הזה, שמיועדים בעיקר לעמדות שירות ציבורי כמו קיוסקים וספריות, ונראה שרובם או כולם נמכרים בתשלום. כמו כן קיימים תוספי דפדפן לכרום שמבצעים בערך את מה שאתה מתאר. בעבר הייתה קיימת התוכנה K9 Web Protection שכללה אפשרויות רבות לניטור הגישה לאינטרנט ובתוכן אפשרות להגדרת הגישה לרשימה לבנה של אתרים. אגב, תמיד מומלץ לשאול את GPT לפני ששואלים כאן. התשובה מהירה יותר ולפעמים גם מוצלחת יותר. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ב' בחשוון ה'תשפ"ו • 19:26, 23 באוקטובר 2025 (IDT)תגובה

תמיד מומלץ לכתוב ChatGPT ותמיד מומלץ להניח שלא כולם משתמשים בכלי מסוים, לדוגמה כי הממשק שלו / תנאי השימוש שלו וכו' לא באים להם בטוב...

האם סיסמה מאד ארוכה (אלפי בתים או כמו שיותר מדויק לכתוב בייטים), היא שיטת הצפנה סימטרית? מקריאת פתיח הערך צופן סימטרי אני מניח שכן, כי שני הצדדים באינטראקציה אמורים לתת ולקבל את אותו מידע בדיוק, אם כי באופן קצת מוזר המונח "סיסמה" לא מופיע בערך המקושר. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בפרוטוקולי הצפנה שונים משתדלים להפריד את החלק הלא ידוע למשהו נפרד. מתוך הנחה שהפרוטוקול ידוע. אותו סוד הוא המפתח. הסיסמה יכולה לשמש כמפתח הצפנה (מוזכר בפתיח הערך שאליו קישרת). אם כי סיסמה היא לרוב משהו שנוח לזכור ולא מתאימה כשלעצמה לשמש כמפתח, והרבה פעמים עוברת איזה עיבוד כדי להפוך למפתח. מה שכן, מהסיבה הזו לא מעשי להשתמש בסיסמה בת אלפי תווים. אולי התכוונת לפנקס חד-פעמי (שיטה עם יתרונות וחסרונות משל עצמה. בעיקר חסרונות)? Tzafrir • שיחה 11:08, 26 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

התכוונתי לסיסמה מאד ארוכה שמעתיקים ומדביקים או לסיסמה מאד ארוכה כמו 4096 בתים במפתח RSA אבל מפתח RSA זה אסימטרי אז למען הסימטריות בוא נישאר עם סיסמה מאד ארוכה של נניח 30 תווים. אני כן חושב שהיה אפשר להשתמש בסיסמה בת אלפי תווים אם הייתה קובץ מפתח כך שאין זוג מפתחות ציבורי ופרטי אלא יש רק מפתח אחד שהוא קובץ עם סיסמה מאד ארוכה.

נס הנשיא, לפי הערך בשם זה, הוא ”הדגל המייצג את נשיא מדינת ישראל”. לפי הערך "דגל ישראל", נראה שגם לראש ממשלת ישראל יש נס כזה (שתמונתו מצורפת להלן). האם לדגלים האלה יש מעמד רשמי כלשהו? אני יודע שנס הנשיא נמצא בשימוש בפועל (למשל, רואים אותו באתר בית הנשיא), אבל לא מצאתי ראיות לקיומו של "נס ראש הממשלה" מחוץ לוויקיפדיה. מנין לנו שדגל זה הוא אכן נס ראש הממשלה? --מּּפתח-רשימה • שיחה 11:10, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

דגל הנשיא ודגל ראש הממשלה נוספו לערך בעריכה הבאה: מיוחד:הבדל/38651534. Tzafrir • שיחה 11:18, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

אמת, אבל לערך "ראש ממשלת ישראל" נוסף נס רה"מ כבר בעריכה מיוחד:הבדל/35630338, שאירעה כשנה קודם לכן, והקובץ הזה קיים כבר משנת 2011 (תרומה של Meronim). הערך "נס הנשיא" קיים מאז 2008. מּּפתח-רשימה • שיחה 11:37, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

ומקורות, אין. Tzafrir • שיחה 11:48, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

לא שאני ראיתי. כן מצאתי שלתבנית:ראשי ממשלות ישראל נוסף הדגל הזה בעריכה מיוחד:הבדל/22490004, שנעשתה על ידי אותו משתמש שהוסיף את הדגל לערך ראש ממשלת ישראל – אורי פרקש. אולי הוא יודע מאיפה הדגל. מּּפתח-רשימה • שיחה 11:56, 29 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

למען האמת, וגם מחיפוש בארכיון המדינה ובאוסף התצלומים הלאומי, לא מצאתי עדות לשימוש בדגל כזה אורי פרקש • שיחה 14:06, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

~~מדובר בדגל יושב ראש הכנסת. ראו כאן.~~

הדגל קיים גם כקובץ:Flag of Speaker of Knesset.svg, שהועלה על ידי @רונאלדיניו המלך. הזיהוי שלו כ"דגל ראש הממשלה" שגוי להבנתי, אבל אני לא מאוד מבין בזה. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 20:18, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

זאת שאלה טובה, יש הרבה דגלים קיימים שאין תמונות מופנים באינטרנט כמו שכבר כתב הדגלן וזה עדיין לא אומר שהם לא קיימים. את דגל יו"ר הכנסת יצר מישהו אחר ואני רק חידשתי קובץ ישן שהיה בקומונס. את דגל רוה"מ יצר משתמש:Meronim. באתר "דגלי העולם" גם לא נותנים תשובה חד משמעית לנושא. כך שכרגע אין לי מענה לשאלה אך תחושת הבטן מניחה שזה כן נכון ולא הייתי ממהר להסיר את הכיתוב מהערך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:44, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מעניין. כתבה אחרת של הדגלן טוענת כי:

דגל ראש הממשלה, דגל יו"ר הכנסת ודגל שר הביטחון דומים למדי: דגל ישראל בקנטון ושדה כחול. בשדה עצמו מוטען סמל מדינת ישראל אצל שלושתם. אצל ראש הממשלה הסמל גדול ומוקף מגן, אצל יו"ר הכנסת הוא ללא המגן ואצל שר הביטחון הסמל מעט קטן יותר ומאחוריו ניצבת חרב עם עלה זית.

אם כן הרי ש@E L Yekutiel טועה, ואלו שני דגלים שונים גם אם מאוד דומים. בכל מקרה, "הדגלן" הוא לא מקור מוסמך לדגלי המדינה, ואפילו הוא לא מביא תמונה של דגל ראש הממשלה בשימוש (אבל כן של דגלי יו"ר הכנסת ושר הביטחון). מּּפתח-רשימה • שיחה 21:03, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סליחה על הטעות, ותודה רבה לשניכם על התיקון! רק עכשיו אני שם לב להבדל בין הדגלים... ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 21:17, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סגרנו כבר יותר משנתיים עם תוכנות ה AI. השימוש בהן מסחרר אפילו את המתחרה הגדול ביותר שלהן — מנועי חיפוש. היום יותר ויותר אנשים נכנסים לגוגל לא בהכרח בשביל למצוא מאמר טוב, אלא בשביל לבצע חישובים. האם ישנה השפעה כל שהיא על שוק ההי-טק הישראלי, אפילו התחלתית?

למיטב ידיעתי, יש השפעה בכל הקשור למה ש AI מסוגל למלא את מקומו, שאלה משימות פשוטות, שניתן לייעל בעזרת AI או שניתן לייעל הספק כשמתכנתים עושים שימוש ב AI, מה שפוגע בעיקר בגיוס ג׳וניורים. הנה כמה כתבות שנתקלתי לאחרונה בדה-מרקר שעוסקות בדיוק בזה. (¯`gal´¯) • שיחה 03:09, 31 באוקטובר 2025 (IST)תגובה

איפה בהי-טק הישראלי, אין ל AI שום משמעות?

לפחות כרגע בכל הנוגע לארכיטקטורה מורכבת, פרויקטים שלמים והסתכלות מערכתית AI איננו נותן מענה. גם בכל הנוגע לקוד בטוח מפירצות אבטחה ובאגים הוא אינו נותן מענה ראוי. (¯`gal´¯) • שיחה 15:39, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

המונח "פרוייקט שלם" הוא מונח מאד "אנושי" מעצם טבעו. אני לא יודע למה הכוונה בהסתכלות מערכתית, פרוייקטים מורכבים. אני מניח ש AI יכול לשער מדוע ייתכנו באגים מסוימים עם קוד אבל בטח שלא ב 100%. לגבי אבטחת מידע אין לי מושג כי אני לא מומחה אבטחת מידע.

אם ייצא לך לעבוד בתכנות, אז אתה אמור להכיר שפרויקטי תוכנה הם דבר עצום מימדים, עם הרבה חלקים נעים. AI ידע לתת מענה נקודתי, לא להכיר מערכת שלמה. בטח בארץ, כשלא מתעדים הכל (עם תוכנת Knowledge Base / Community Wiki כמו Notion). AI כנראה יידע לבנות לך prototype כמו שכמה חברות מציעות (Lovable, Replit ו Google AI Studio למשל), בטח בהסתמך על כך שתבקש משהו דומה לדברים קיימים שיש מאות דוגמאות קוד קיים כפרויקטי קוד פתוח. זה לא כזה אבסטרקטי. יש הגדרות ברורות למה זו ארכיטקטורת תוכנה (ואפילו תבניות עיצוב של ארכיטקטורה), ויש תפקיד כזה. יש דרכים לתאר מורכבות של מערכות מנקודות מבט שונות, כולל בהסתכלות שהיא מאוד ממבט על, כמו עם UML. מה גם שזה בד״כ משלב עיסוק עם טכנולוגיות שונות. (¯`gal´¯) • שיחה 02:30, 2 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

נניח שבית המשפט יקבע, על סמך ראיות ועדויות, שראש הממשלה אשם באחד מהמשפטים המתנהלים נגדו, ודינו מאסר בן כמה שנים. במקרה כזה, האם על פי החוק ראש הממשלה חייב להתפטר?

כידוע, הלכת דרעי-פנחסי לא חלה על ראש ממשלה. אם כך, האם החוק מונע ממנו לנהל את המדינה מהכלא? לכאורה יכולים השופטים לפסוק שתהיה לו לשכה מיוחדת בבית הכלא שממנה ינהל את ענייניו, וכמו כן יותר לו לצאת לאירועים רשמיים וכיו"ב.

מתייג את בעלי הידע בחוק ומשפטLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, איש עיטי, פעמי-עליון, זאב מקסיקני, יום שלישי, עורך דין. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 09:45, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

לא, הוא לא חייב להתפטר, אבל אפשר להכריז על נבצרותו גם בניגוד לרצונו. אני זוכר שחבר הכנסת (ראש עיריית רחובות לשעבר) רכטמן ישב במאסר ויצא מפעם לפעם להצבעות בכנסת. בברכה. ליש • שיחה 09:57, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

יש לנו ערך על חוק יסוד: הממשלה. הערך מפנה אל סעיפים 17–18 בחוק שלפיהם אם יש פסק דין סופי, הכנסת חייבת, בסופו של דבר, להדיח את ראש הממשלה ולפזר את הממשלה. Tzafrir • שיחה 14:10, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

זה מה שחיפשתי, תודה לך. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:20, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

איך בכירים בימין הקיצוני הישראלי מתייחסים להקמת הבסיס האמריקני בקריית גת? זה לא נראה להם כמו השפלה או התחלה של כיבוש או השתלטות פנימית על מדינת ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כן, זה בהחלט נראה להם ככה. רוב הדוברים של ארגוני הימין לא מתבטאים בנושא זה בגלל הרגישות הפוליטית, ובגלל שהם מאמינים שאם נתניהו הסכים להקמת מרכז התיאום האזרחי-צבאי אז יש לו סיבות טובות שאולי הם לא מכירים.

מצאתי כמה צדיקים בימין הקיצוני שהביעו ביקורת על הקמת מרכז התיאום בקריית גת:

מיכאל מילשטיין, איש ימין, במאמר ביקורת ענייני
מאיר בן שבת, מנהל מכון המחקר הימני-קיצוני "מכון משגב", מביע ספק בתועלת שבמרכז התיאום
משה פייגלין ומפלגת זהות, המייצגים את הימין הקיצוני, ארגנו הפגנה מול מרכז התיאום בקריית גת .

אני מאמין שבקרוב יצטרפו אליהם אנשי ימין קיצוני נוספים. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:58, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ניטפוק: אין לנו ערך על מיכאל מילשטיין, אבל לא נראה לי שהוא איש ימין קיצוני. Tzafrir • שיחה 21:23, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מאיר בן שבת עוד פחות קיצוני. אגב, ימין קיצוני בישראל לרוב לא תומך באופן עקרוני בנתניהו. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 11:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מילשטיין הביע הזדהות עם הפגנות קפלן ובעד תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית.

זה לא מספיק "ימין קיצוני"?

כנרטה שהכל יחסי, ביחס לדובר Catdogshark25 • שיחה 01:05, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מישהו יודע איך להבחין בין נגזרות שונות של רובי קלאצ'ניקוב? כאילו לפי איזה סימנים אפשר לדעת האם הקלאץ' הגיע מרוסיה, סין, הונגריה, איראן ועוד...

אני יודע למשל שלטייפ 56 הסיני יש כידון שמושכב בדיוק על המתפסים והצורה של הכוונת הקדמית קצת שונה משל הקלאץ' הרוסי.

מעניין אם יש מישהו שמבין בנושא ויכול להעמיק עוד. ~2025-62548-2 • שיחה 21:29, 1 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

יש בוויקיפדיה האנגלית מידע רב על הגרסאות השונות של הרובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

https://www.quora.com/How-do-I-differentiate-between-the-different-AK-pattern-rifles

יש בפוסט הזה פירוט כל ההבדלים בין גרסאות השונות של פלטפורמת ה-AK כגון: AK-47, AKM, AK-74, Type 56, זאסטווה (קלאץ' יוגוסלבי), הגרסה הרומנית וההונגרית (למרות שהם כיסו רק את הAMD-65 ולא את הAK-63 הישן יותר).

מעניין מתי ייכתבו פה ערכים כמו קלאצ'ניקוב (פלטפורמה), נגזרות של רובה AK-47.‏ TheStriker • שיחה 10:28, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם יש כיום צבא כל שהוא בעולם בו מחנכים חיילים בצורה מתמשכת ואינטנסיבית שאם הם ייכנעו לאוייב הם בסבירות גבוהה יפלו בשבי ויעברו כליאה והתעללות ואף עינויים או לחלופין לינץ' ולכן במקרה בו לכאורה קבוצת חיילים מתקרבת לשבות אותם, עדיף להם להתאבד בירייה או בצורה אחרת כמו פיצוץ רימון בקרבת הצוואר או נטילת ציאניד או סם אחר המתאים להתאבדות? תודה מראש על מענה.

אני לא חושב שיש צבא שבאופן רשמי מעודד את חייליו להתאבד ולא להישבות (פרט אולי לצבא יפן של מלחמת העולם השנייה,) אבל באופן לא רשמי בהחלט נראה שצבא רוסיה כן עושה את זה. במהלך מלחמת אוקראינה תועד שימוש ביחידות בלימה שתפקידן להכריח את החיילים שנשלחו להסתער להילחם ואלה תועדו יורים באנשיהם כשהם נסוגים. אני מאמין הם גם תועדו מעודדים את חייליהם להתאבד ולא להישבות, אבל גם החיילים תועדו עושים זאת במצלמות רחפנים אוקראינים, אם כי לרוב זה בגלל שהם כבר פצועים ולא יכולים לזוז והם מבינים שלא תבוא עזרה להצילם ולטפל בהם, אז הם מקדימים את המכה. אני מאמין שהקצינים גם מספרים לחייליהם שבשבי האוקראיני הם יעברו התעללות וכדומה.

יש גם אתוס די גדול בצבא רוסיה על החייל המקריב את עצמו בשביל לפגוע באוייב, כגון טייסים שהתנגשו במטוס אוייב או התרסקו על מטרות אוייב בכוונה. יש גם את הקצין הרוסי בסוריה שהורה על תקיפה ארטילרית על העמדתו כשדעש הסתערו עליה בשביל לא להישבות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:33, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

לענ״ד בצבא הגרמני היה נוהל כזה לגבי בכירים. גם בצה״ל בעצם כך פורש נוהל חניבעל (לפחות בתקופתי). Shannen • שיחה 11:22, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

למיטב ידיעתי בצבא קוריאה הצפונית נהגו ככה בשדה הקרב באוקראינה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:04, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

צילום של תא"ל (אז סא"ל) גל עשהאל מהפרקליטות הצבאית
מהם העיטורים ואו סמלים שיש לו על החולצה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מעל הכיס: אות מערכה (אות מלחמת לבנון השנייה ואות מערכת צוק איתן). על הכיס הימני: נראה כמו סיכת קורס מג"דים, ואת העגולה אני לא מזהה. על הכיס השמאלי נראה כמו סיכת הסנגוריה הצבאית, לא בטוח (רואים סיכה זהה על מדיו של דני עפרוני). בכל מקרה בערך גל עשהאל יש תמונה יותר ברורה שבה אפשר לזהות את הסיכות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:12, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אולי משתמש:MathKnight יודע לזהות יותר טוב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:17, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

הסיכה על הכיס השמאלי היא סיכת קורס קציני משפטים. אמיר מלכי-אור • שיחה 19:15, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סיכת העתודאי. טוב שיש גוגל, בחיים לא הייתי עולה על זה. Shannen • שיחה 19:39, 3 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

צריך להיות לנו ערך (או קטגוריה) שמרכז את כל העיטורים הללו? Tzafrir • שיחה 13:30, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סיכות צה"ל עמית - שיחה 13:49, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

סיכת עתודאי היא אחת מהסיכות שמוזכרות שם, ללא תמונה. יש עתודאים בקהל? שלא מתביישים בסיכה? Tzafrir • שיחה 16:55, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אפשר לעשות נגזרת מתמונה קובץ:Gal Asael.jpg, אם רוצים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:07, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

על הכיס הימני יש סיכת פו"ם וסיכת מב"ל מהסוג הישן. TheStriker • שיחה 22:55, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אין מספיק פיקסלים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בתמונה הישנה (בקישור) יש דרגות סא"ל, סיכת מ"מ, כומתת פרקליטות צבאית, תג יחידה פרקליטות צבאית, אותות מערכה של מלחמת לבנון ה-2 ומלחמת צוק איתן, בכיס שמאל (שלו) סיכת פרקליטות צבאית, בכיס ימין (שלו) סיכת בוגר פו"ם וסיכת עתודה אקדמית. בתמונה מהערך גל עשהאל (מצורפת כאן) יש דרגות אל"מ, בכיס השמאלי סיכת פרקליטות צבאית וסיכת עתודה אקדמית, בכיס הימני סיכת בוגר פו"ם וסיכת בוגר מב"ל. מאוקטובר 2025 הוא בדרגת תא"ל, בתפקיד ראש חטיבת הדין הבינ"ל וסגן הפצ"רית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מרוכבים באים כפיתרון למשוואות בסגנון של x^2=-2 לדוגמה. למה לא באו מראש עם רעיון של למצוא מספר שפותר את המשוואה sin(x)=2?

היסטורית, המצאת המספרים המרוכבים מיוחסת לג'ירולמו קרדאנו, והם באו כפיתרון למשוואות ממעלה שלישית דווקא ולא למשוואות ממעלה שנייה. כנראה שמשוואות פולינומיות הטרידו את קרדאנו יותר ממשוואות טריגונומטריות, כי מדובר באלגברה פשוטה ובסיסית יותר, או שהוא פשוט לא מצא תועלת בהגדלת תחום ההגדרה של פונקציית הסינוס. באותו זמן זו הייתה מתמטיקה טהורה חסרת יישום, אבל כיום המספרים המרוכבים מאפשרים להרחיב את שדה המספרים הממשיים אל שדה המספרים המרוכבים, כך שהאלגברה נשארת שלמה, יוצרים תחומים מתמטיים רבים שמתבססים על מספרים מרוכבים בלבד, כגון אנליזה מרוכבת, ויכולים לעזור בפתרון בעיות מדעיות שונות בעולם הממשי. המספרים המרוכבים מאפשרים גם למצוא פתרון למשוואה שציינת – על פי נוסחת אוילר, אפשר באמצעות זהויות טריגונומטריות לבודד את הסינוס, להציב במקומו 2 (או כל מספר ממשי אחר), ואז נוצרת משוואה מעריכית-ריבועית רגילה, שאמור להיות לה פתרון לכל מספר ממשי, ויכולים להיות לה אפילו שני פתרונות. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ג בחשוון ה'תשפ"ו • 11:35, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

איפה בדיוק אפשר להגיע לערך של סינוס שאינו מספר בין ‎-1 ל־1? איך ערכים כאלו של סינוס היו עוזרים?

ושוב, מבחינה היסטורית סינוס הוגדר כיחס בין צלעות של משולש ישר זווית. ההרחבה שלו לשאר מעגל היחידה ולכל ערך של זווית מאוחרת יותר. נדמה לי שבשלב הזה כבר הייתה הכרה ברורה שמספרים מרוכבים הם כלי מועיל לחישוב. אבל במקור זו הייתה סתם איזו טבלה של מספרים בין 0 ל־1 שמקושרים לזוויות. Tzafrir • שיחה 22:00, 4 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

למרבה השעשוע, התשובה לשאלה המקורית היא... מספרים מרוכבים.

\sin (2 π (n + \frac{1}{4}) + i \cdot a r c c o s h (2)) = 2

$\sin \left(2\pi \left(n+{\frac {1}{4}}\right)+i\cdot \mathrm {arccosh} (2)\right)=2$ ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 19:28, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

פונקציית הסינוס אמנם התחילה את דרכה כיחס בין צלעות במשולש ישר זווית, אבל מרגע שהוגדרה כך, והתברר שהיא פונקציה אנליטית (שטור החזקות שלה מתכנס על כל הישר הממשי), יש לה המשך אנליטי אחד ויחיד למישור המרוכב. העובדה שציין יקותיאל אינה חידוש נפרד, אלא תוצאה הכרחית של הגדרת הסינוס של זוויות המשולש. עוזי ו. • שיחה 20:22, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ואוסיף, יש להן שימוש רב בתורת הבקרה. בעזרת המישור המרוכב, הפונקציות הטריגונומטריות מורחבות מפונקציות מחזוריות במהותן לפונקציות שיכולות גם לדעוך או להתבדר. אסף השני - לדף הסיכה. 20:59, 6 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

רצוי שהדברים המעניינים שנאמרו בדיון זה יופיעו בערך סינוס (טריגונומטריה). דוד שי • שיחה 08:00, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כמה אחוזים מאוכלוסיית אירופה נחשבו לפרולטריון על פי מרקס בזמן כתיבת הספר? אם זה יותר מחמישים אחוז אז הניסוח שלו הגיוני אבל אז איך זה שמפלגות קומוניסטיות לא הצליחו בבחירות במדינות אירופה? אם זה פחות מחמישים אחוז אז חמה מרקס מתייחס עליהם בספרו כמו אל המעמד הגדול ביותר (או שלא הבנתי נכון) שאלה נוספת: שמרקס אמר דיקטטורה של הפרולטריון האם הוא התכוון גם לחברה דמוקרטית בה הפרולטריון אוחז בכח הפוליטי?

, על פי הנטינגטון, החל משנת 1828 ונמשך עד שנת 1926. גל זה היה איטי לעומת אלו שיבואו אחריו ובמהלכו היו תהליכים מתמשכים של הרחבת זכות הבחירה, שהחלה להיכנס לתוקף בכמה מדינות. בראשיתה זכות הבחירה הייתה רלוונטית רק למיעוט קטן של גברים בעלי מעמד. במהלך הגל הראשון נמתח בהדרגה הרף המאפשר זכות בחירה עד שבסוף הגל הראשון במספר מדינות כבר הייתה זכות בחירה לכלל האזרחים —-מהוויקי

בתמונה הזו, שמופיעה בערך מערת המכפלה בולט מבנה בסגנון אירופי (גג רעפים?) במרכז המתחם. שאלתי היא: מה זה? והאם זה קיים כיום? ביקורת • שיחה 14:52, 10 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מנסה את מזלי, דוידוד? ביקורת • שיחה 15:11, 10 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

המבנה מופיע (עם סהר) בתמונות שצירפתי (1906 ו־1950), ואני חושב שמדובר בקצהו של מבנה המסגד/אוהל יצחק – ניתן לראות קיר המזכיר את הקיר הנ"ל בתמונה השלישית שצירפתי. (זו זווית שלא רואים בדרך כלל במערת המכפלה – מכיוון ההר החברוני שמאחורי המערה ולא מכיוון הרחבה הירדנית והעמק). איש עיטי – הבה נשיחה 15:20, 10 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

איש עיטי, נהדר. אז הכל קיים. אולי זו שארית של המבנה הנוצרי שעמד שם. זה נראה ממש אירופי ונוצרי. ביקורת • שיחה 16:44, 10 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ביקורת, זהו אכן מבנה שנבמה במקור ככנסייה, וכיום משמש כמסגד ברוב ימות השנה (למעט כ-11 יום שבהם הוא פתוח ליהודים בלבד) ומכונה "אולם יצחק". את המידע הזה קבלתי בהדרכה שקיבלתי במקום מד"ר נעם ארנון, שכתב דוקטורט וספר על המבנה. מוזמן לעיין בספרו "המערה" להרחבה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 10:03, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ראה בערך: "במאה הרביעית חילקו הביזנטים את המבנה שמעל המערה לשניים, ואסרו כניסת יהודים לכנסייה שהוקמה בצד המזרחי שבמבנה. הנוסע אנטונינוס מפלקנטיה (570-560), שביקר במתחם בימי השלטון הביזנטי, מספר שבנויה שם בזיליקה "בת ארבע שדרות עמודים... מהצד האחד נכנסים הנוצרים ומהצד האחר - היהודים, המקטירים הרבה לבונה... וכך מתאסף המון לאין מספר מכל הארץ של היהודים"... במאה השביעית, לאחר הכיבוש הערבי המבנה הוסב למסגד. בימי השלטון המוסלמי הפכה הבזיליקה למסגד המכונה "מסגד אברהם"... בשנת 1100 – לאחר מסע הצלב הראשון – הסבו הצלבנים את המסגד חזרה לכנסייה... במאה ה־13 הממלוכים שוב הסבו את הכנסייה למסגד. האולם עצמו קיים עד היום והוא האולם הגדול והמפואר שבאולמות התפילה שבמבנה, ומכונה "אולם יצחק", על־שם מצבת קברו של יצחק הנמצאת במרכזו." Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 10:07, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם בכך שא-סיסי מאפשר ואף מעודד את ההסתה הפרועה נגד ישראל בתקשורת המצרית הוא לא פוגע בעצמו? הרי אם ישראל היא השטן שצריך להשמיד, אז מה זה אומר על נשיא מצרים שלא משתתף במלחמת הקודש?--~2025-31258-37 • שיחה 12:59, 15 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

שלטון מצרים הוא פרוקסי של שלטון סעודיה שמנהיג קו פרי אמריקני כללי. יש מתח רחב במצרים בין מתנגדי המשטר למשטר עצמו. שניהם נאמנים מאד לעמדותיהם מבחינה דתית והמשטר לא מהסס לדכא את מתנגדיו ביד קשה ביותר. חבל שאין פה את הערך הסכסוך האיחוואני-מדחלי שהיה מכסה חלק גדול מכך. גם בחלק על מצרים בערך האביב הערבי אולי יהיה פירוט.

מה הקשר בין מה ששאלתי למה שענית??--~2025-31258-37 • שיחה 15:09, 17 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אולי אם תלמד מה זה מדחלים ומה זה איחוואנים תבין. נסה לשאול כלי בינה מלאכותית או מרצה למזרחנות ותבין, אבל אנסה להרחיב. סיסי הוא מדחלי, הוא לא ממש מתעסק עם שנאה לישראל בתקשורת המצרית אבל הוא גם לא יתן לאף שונא מדינת ישראל לערער את החלטותיו כמנהיג והוא יידכא כל מתנגד משטר ביד רמה — בדיוק בגלל האידאולוגיה המדחלית המשבחת את השליט ואת הנאמנות לשליט. אם השליט החליט שמלחמה עם ישראל תגרום יותר נזק מתועלת, חובה לכבד את זה ומי שלא יכבד זאת ייענש קשות.

הם מתנגדים לסיפוח יהודה ושומרון לישראל אבל גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון. אם זה אכן המקרה אז באיזו גישה הם תומכים בדיוק בהקשר הזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מי אמר שהם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית? תוכנית המאה הלכה לכיוון הקמת מדינה פלסטינית שם בדיוק. אבל אז נשאלת השאלה: למה הכוונה בדיוק במילים „אנשי טראמפ”? הרי גם בימי הצגת תוכנית המאה, התברר שאיש טראמפ אחד (דייוויד פרידמן, היום המנהל החדש של NSO, שסופחה לארצות הברית) הבטיח הבטחות שסתרו את מה שאמר איש טראמפ אחר (ג'ארד קושנר, היום דיפלומט מעופף ואיש עסקים מוצלח בתאגיד טראמפ המורחב). Tzafrir • שיחה 14:15, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בתגובתך זו רק הגדלת את הבלבול שלי בנושא. אז מה הם רוצים בעצם?

אני מניח שהם רוצים שלום במזרח התיכון. האם הם ישיגו זאת בדרך הזאת זו שאלה אחרת. Vegan416 • שיחה 18:22, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

איזו דרך? דרכם לא ברורה בכל הנוגע ליהודה ושומרון.

מזרח תיכון יציב ומשגשג בניהול אמריקאי' ליתר דיוק. ~2025-28641-51 • שיחה 19:57, 18 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

כן אבל מה לגבי יהודה ושומרון?... מה הם רוצים לגבי יהודה ושומרון? אם זה לא ריבונות ישראלית ולא מדינה פלסטינית אז מה זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

להבנתי: ריבונות פלסטינית, בסופו של דבר כי כך דורשים רוב השותפים שלהם. וישראל הביאה את עצמה למצב שבו אין לה שום חלופה לארצות הברית ולכן אין לה יותר מדי יכולת להתנגד לתכתיבים של ארצות הברית. Tzafrir • שיחה 11:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

משתמש:Tzafrir מה שאתה כותב נשמע סביר אבל צריך איזה שהוא מקור לזה, נדרשת הצהרה כל שהיא של מישהו כמו טראמפ או ואנס או רוביו או מישהו אחר בצוות הזה או בכיר בפנטגון (שם מתכננים את האסטרטגיה) כדי להבין שזה הכיוון שלהם מלכתחילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא נדרש שום מקור לזה. אני יכול להעיד שלהבנתי זה נכון ולכן המשפט נכון (וברצינות: אנחנו לא בערך). אני לא מסתמך על הצהרה של טראמפ, באופן כללי, כי יש אצלו יותר מדי הגזמות וסתירות. Tzafrir • שיחה 16:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

חבל לראות אדם רציונאלי כמוך מצטרף לעדר העוינות הקיצונית לטראמפ. בכל מקרה, בטח כן יש מישהו בכיר בממשל או במערכת הביטחון האמריקנית הנוכחיים שאתה סומך עליו... השאלה הרי נשאלה מן הסתם על הממשל הנוכחי, אני לא חושב שאתה מגבש את דעתך על ממשל טראמפ על בסיס דעתך על ממשל ביידן או אובאמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אז מגרשים מעזה מיליון וחצי עזתים? זה מה שאמר הממשל הנוכחי. Tzafrir • שיחה 17:05, 19 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני שאלתי על יהודה ושומרון ולא התייחסתי רק לטראמפ עצמו, מה מישהו מהם אמר על יהודה ושומרון?

משתמש:Tzafrir לא עונה אולי כי אינו הצליח להבין כמוני גם כן. אז אני רק אכתוב את דעתי: יש חילוקי דעות בעניין בממשל טראמפ: רוביו וטראמפ סבורים שמדינה פלסטינית זה רעיון גרוע בעוד שוואנס סבור שזה רעיון טוב.

שלום רב. בערך אהרן רוקח מצויין שרוקח ”הקפיד ללחוץ את ידיהם של ילדים לפני גיל בר מצווה רק באמצעות מגבת שבה עטף את ידו”. מה טעמו של מנהג נאה זה? ~2025-35735-07 • שיחה 07:38, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אינני יודע את התשובה אבל אני תמה על ״מנהג נאה זה״. Shannen • שיחה 15:19, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בערך ישכר דב רוקח, הערה 25 מובא ההסבר. במקומות אחרים ברשת נראה שמדבור במנהג שקשור לטהרה. מסתובב גם סיפור על הרבי מלובביץ', שבו האדמו"ר מבעלז לחץ ידיים להמון כן מגבת, בגלל בעיה בראיה ולא יכל להבחין מי עומד מולו, וכשהגיע אליו מנחם מנדל שניאורסון הצעיר, הוא הסיר את המגבת. סיפור נוסף שראיתי על אדם שבא ללחוץ יד לאדמו"ר, והוא שם מגבת, וכששאלו את האדם אמר להם שלא הספיק להניח תפילין באותו היום, ולכן הוא משוכנע שהרבי הניח את המגבת.

הסיפור הראשון לא מסביר למה מגבת. את הסיפור השלישי לא הבנתי בכלל, מי שם מגבת ומה הקשר לתפילין. לגבי אהרן רוקח, ברור שלא מדובר בבעיית ראייה, כי הוא בחר לשים מגבת דווקא לילדים, כך שהעניין של אהרן רוקח עם ילדים הוא עדיין בגדר תעלומה. ~2025-36742-62 • שיחה 06:54, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מוסיף פה מן ההערה שהפנו אליה: וזאת בשל חשש שהידיים של הצעירים הן בלתי נקיות ונגעו במקומות בלתי נקיים. ~2025-36742-62 • שיחה 07:04, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בתור הדיוט: אולי לא מנומס, אך הגיוני למי שחס על בריאותו. ילדים צעירים, נמצאים במערכות חינוכיות המוניות, נוטים להידבק אחד מן השני בווירוסים ומחלות שונות. זה אולי מחזק את מערכת החיסון שלהם אך מסכן מי שהוא מבוגר ובעל מערכת חיסון חלשה ופוגש בהם. אודי • שיחה 15:33, 2 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

netanel488‏, קפקא, Avishay, Pavner,‏ MathKnight (אדריכלות גותית), נדבך‏, במאמר: חנה טרגן, ‏הכוח שבאבן, קתדרה , תשרי תשס"א, עמ' 1-2 מתארת המחברת "אפריז כריות" בכניסה למבנה הנדון, כולל צילום. בסוגריים מובא המונח הלועזי voussoir. למיטב ידיעתי הלא מקצועית בעליל, זה לא נקרא אפריז. הוא אלמנט ישר ודקורטיבי, ואילו ה"voussoir" הוא אלמנט פונקציונלי מקושת. מצד שני מדובר באשת מקצוע ובמאמר שפיט. האם אני צודק? ואם כן, כיצד נקרא ה"voussoir" בעברית? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 09:57, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

המונח שאני מכיר הוא "קשת כריות". לפי מה שאני מוצא במילונים במרשתת, voussoir זה לא "אלמנט מקושת", אלא האבנים שמרכיבות את הקשת. במילון למונחי בנייה של שאול רוטשטיין שנמצא באתר האקדמיה ללשון, התרגום ל־voussoir הוא "אבן קשת". (דניאל צבי מחוץ לחשבון) 12:22, 23 בנובמבר 2025 (IST)

תודה, לכך התכוונתי באמרי "מקושת". Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 15:41, 23 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

כותרת. כבר כמה שנים שלא מרגישים לא אביב ולא סתיו. רק עונה גשומה (בקושי, עם ימי מבול פה ושם) עונה חמה, ועונה חמה עוד יותר. מעניין אם יש מחקרים בנושא. ~2025-32810-59 • שיחה 01:29, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אינני מומחה לנושא אבל להבנתי 1) אין מחלוקת שהאקלים הגלובלי, לפחות בשטחי היבשה, התחמם במהלך כמאת השנים האחרונות. בכמה? אני לא בטוח אם כבר עברנו מעלת צלזיוס אחת, מן הסתם תלוי בעיקר איך ואיפה מודדים, וכמה זמן לאחור יש רשומות, באיזו רמת דיוק. אבל להבנתי גם בממשל טראמפ, למשל, לא מכחישים את עצם העלייה, אלא באיזו מידה היא מלאכותית או טבעית (היינו מידת התרומה של האנושות להתחמממות) וכתוצאה מכך: כמה זמן היא צפוייה להמשיך בעתיד וכמובן מה ההשלכות על האנושות עצמה. 2) מה שקורה באזור שלנו זו שאלה נפרדת (אבל קשורה). אני לא חושב שאקלים טרופי זו הגדרה טובה: להבנתי הוא מתאפיין בכמות משקעים שנתית גדולה בהרבה, בד"כ באזור 1,000 מ"מ בשנה ומעלה. בכל מקרה ישראל כוללת מספר אזורי אקלים שונים, ולידיעתי אף-אחד מהם לא מוגדר טרופי. באזור הטרופי אין שונות עונתית גם באורך היום. 3) אני מזדהה עם ההרגשה עליה מדבר השואל, אבל השאלה היא עד כמה ההרגשה הזו נובעת מהרגלי החיים של רוב האוכלוסיה אצלנו, כמו הסתמכות גוברת על מיזוג אוויר, אור מלאכותי, השקייה ומזון מיובא. H. sapiens • שיחה 09:36, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אם כבר אז אקלים מדברי. ~2025-28641-51 • שיחה 13:47, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ישראל מתחממת קצת יותר מאשר ההתחממות הגלובלית. מעבר לכך, גם הים התיכון שלצידנו מתחמם. התוצאה: החורף מגיע מאוחר יותר. יש פחות מערכות גשם. אבל כשהן מגיעות: הן חזקות יותר. מה שכתבתי עכשיו מבוסס על דבריו של מומחה למטאורולוגיה ששמעתי ברדיו. זה לא מקור מספיק טוב (גם אם זה נשמע נכון). כדאי שמשהו מבוסס יותר יתבטא באחד הערכים שלנו. Tzafrir • שיחה 14:41, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

שלושת המינים האלו מוזכרים בערך היערות המעורבים הכספיים-הירכאניים. האם יש למישהו מושג אילו מן בעל חיים אלו? ~2025-28641-51 • שיחה 13:45, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אממ.. אז מי המציא את השמות העבריים? ואיך מישהו אחר אמור לדעת מיהם? אמנם כתוב שהם עופות וסיפרת לנו איפה ראית אותם, אבל מוזכרים שם הרבה יותר משלושה מיני עופות. בשביל זה יש להם שמות טקסונומיים מדעיים מוסכמים על הכל. אם אנחש למשל ש"ציפה כספית" היא Tetraogallus caspius אז ויקיפד כלשהו לפחות תרגם את שם הסוג לתרנגול שלג אבל בלי להסתכל אסתכן בהשערה שזה שם לא-תקני (כי זה שם סוג שמורכב משתי מילים, ואז השם של כל מין יהיה שלוש מילים? נגיד "תרנגול שלג כספי"? וכמה מילים יהיו בתת-המינים שמן הסתם יש לו? ואיך מישהו אמור לדעת אח"כ מי מכל המילים הוא הסוג, המין, תת-המין וכו'? בכל מקרה זה לא תרנגול). ציפה כספית בגוגל שולח אותי לקנות כלי מיטה... כבר עדיף לחכות לאקדמיה ללשון. או לפחות להשכיל קצת בכללי הטקסונומיה (ביולוגיה), לפני שנותנים שם עברי מזעזע לכל מין בעל-חיים שמעולם לא נראה בארץ-ישראל (כמה שמות מיותרים כאלו יתווספו לשפה העברית יושאר כתרגיל לקורא).H. sapiens • שיחה 18:32, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

לזה אמור להיות פתרון פשוט: ויקימינים: שם הערך בעברית חייב להופיע שם ואסור ששם הערך בעברית לא יופיע שם, נכון? זה בלי קשר לשאלה מי אמור לקבוע את השם. אגב, מה הבעיה עם שם בן יותר ממילה אחת? מה הבעיה, לדוגמה, עם תרנגול הודו קליפורני? Tzafrir • שיחה 18:53, 25 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני מתחיל לחשוש שזו (עוד) רכבת שכבר עזבה את התחנה בזמן שלא הסתכלנו. מה הבעיה? אולי באמת אין בעיה, לפחות ל-AI או ווטאבר. לבני-אדם בעולם האמיתי, שגם רוצים לדבר בעברית על מיני בעלי-חיים, וצריכים להתחיל לחפש מישהו שיצר ערך כדי להבין מהי ציפה כספית והאם היא קיימת בכלל... או גרוע מזה, תרנגול הודו קליפורני, בלי קישור לרשת ובלי מקף.... איפה להתחיל... והאם יש פה מספיק מקום? בוא נתחיל: "תרנגול-הודו" זה רק שם סוג, לכשעצמו אגב קל לתיקון: "תרנהוד" במילה אחת. אבל אם כבר הסכמת לשתי מילים ובלי מקף אפילו, למה לא שלוש או ארבע? למשל תרנגול הודו שלג? אם זה שם הסוג, שם המין התקני (ביחד עם הסוג) צריך להיות ייחודי. כלומר זה לא תקין אם מישהו אחר בעולם עם גישה לויקימינים שיודע (או יש לו AI שיודע) קצת עברית החליט לקרוא לאיזשהו מין של יתוש "תרנגול הודו שלג [שם הסוג] קליפורני." אם אתה מסכים גם לשם מין שהוא יותר ממילה אחת אז במהרה יהיה לך גם תרנגול הודו שלג דרום קליפורני, בלי קישור לרשת ובלי מקפים. ולא סתם השארתי את מספר מיני בעלי החיים כתרגיל לקורא. אם כי בעצם הייתי צריך לדבר על מספר מיני האורגניזמים: מן הסתם אתה יכול לספר לי כמה מיני חרקים למשל ידועים בעולם, כמה מיני חיידקים, כמה מיני דגניים, וכמה מהם עוד לא התגלו או יווצרו בעתיד הקרוב כתוצאה ממוטציות אקראיות, או בהנדסה גנטית, או יוגדרו כאורגניזמים נכחדים, או סתם ייתפסו ע"י AI כדי שמחר נצטרך לשלם כסף ע"מ לשחרר את, נניח, "שלגית כספית" (אולי היא כבר קיימת, אבל אני המצאתי אותה בזה הרגע רק בשביל סוג ומין שקרובים לחוגלות אבל לא ממש חוגלות) כי זוג אחד כזה באמת עף עד הירקון נניח, והצליח לקנן בפארק ולהקים דור שני של צברים. אבל סורי, להם נצטרך כנראה לקרוא בעברית "תרנגולי הודו שלג דרום כספיים מזדמנים מקננים פארק ירקון 2085" או משו כזה. זה יהיה הכי קצר והגיוני שנשאר. עוד לא התחלתי אפילו, אבל מעניין לשמוע תשובות רק על זה. H. sapiens • שיחה 16:35, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

יוצר הערך הוא אסף טל דורון 317, כנראה שהוא יודע. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ה' בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 19:27, 25 בנובמבר 2025 (IST).תגובה

טוב, קודם כל אני מתנצל כאן רשמית בפני צפריר, אסף וכל מי שאולי נעלב מכל מה שכתבתי. ההתנצלות לגמרי ביוזמתי, כי זה בדיוק סוג הויכוח שאני בויקי העברית בשביל לא לעשות אותו. להגנתי אוכל לומר רק שבאותו רגע נבהלתי שכל משתמש ויקיפדיה או ויקימינים יכול עכשיו לקבוע שמות עבריים של חיות ועופות בר בארץ-ישראל כאוות נפשו. אני עדיין לא בטוח איך זה באמת עובד בפועל כרגע, אבל אני כבר מבין שזה לא ממש ככה. H. sapiens • שיחה 20:53, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מה שאכן יש אצלנו, יותר ממה שחשבתי, ולהבנתי לא בכוונת מכוון, אלו שמות משולשים של מינים, כמו תרנגול הודו קליפורני או אנפת לילה מצויה. אני מקווה שאין עדיין שמות מינים מרובעים בסגנון "תרנגול-הודו דרום-קליפורני" או לפחות רק כאלו שבהם הסמיכות היא ברורה. אני יכול לנסות להסביר ולנמק, מנסיון חיי ומומחיותי כביולוג, איך נוצרים שמות כאלו מתוך כוונות טובות, או סתם חוסר-מודעות לנושא, ומהי הבעייה שהם עלולים ליצור לעתידה של השפה העברית, או לפחות לעתיד של העיסוק בטבע ובביולוגיה בשפה העברית. אבל אולי עדיף שאעשה זאת בפורום יותר מתאים בויקי העברית, אם מישהו כאן יכול לייעץ לי מהו. בהערכה, H. sapiens • שיחה 20:53, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

פניתי בעבר לאקדמיה ללשון העברית והמדיניות של האקדמיה ללשון העברית היא לא לקבוע שם רשמי לבעלי חיים שלא מצויים בארץ ישראל אלא אם הם מבויתים, ממש בולטים או נפוצים בעולם. לפעמים הם מייעצים בנושא. ראה גם: פרשת חסילוני גמל שלמה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:23, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

ואם אני כבר כאן: נר הלילה (משפחה) (יש גם סוג, וגם נר הלילה דו-שנתי), אייל פרדי שחור-זנב, ומן הסתם עוד לא מעט. הערך צבאים מראה חוסר עקביות וכפולים שונים. Tzafrir • שיחה 21:38, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

יש גם תנין צר-חרטום (Mecistops) שלו שני מינים: תנין צר-חרטום מערב-אפריקני ותנין צר-חרטום מרכז-אפריקני. מספר מכובד של 5 מילים בשם העברי (אבל לפחות 4 מהם באות בזוגות ממוקפים). אני לא רואה כרגע שם יותר טוב, אולי צר-חרטום או צרחרטום בתקווה שזה לא תפוס על ידי בעל חיים אחר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני שמח לראות שאני לא היחיד שמודע לבעיה. מת'נייט, אני מכיר את הביולוגיה המטורפת של הטרפידים אבל לא את הסיפור עם ויקיפדיה: האם יש קישור אחד ממוקד שמסביר אותו? צפריר, בעניין האיילים לפחות לא ויקיפדיה העברית אשמה: את אייל-פרדי שחור-זנב ואייל-פרדי לבן-זנב אני רואה כבר בלקסיקון של מנחם דור מ-1987. העניין הוא שלעברית מודפסת תחת פיקוח של האקדמיה ללשון יש מנגנון סמיכות סביר להתמודד עם הבעייה: ניקוד ומקפים. השאלה אם ויקיפדיה העברית כרגע תסתדר עם מקפים וניקוד בשם הערך? דומני שהייתה איזושהי בעייה טכנית עם זה?H. sapiens • שיחה 22:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

להבנתי, השם הכי מדאיג שנתקלתי בו עד עכשיו אצלנו הוא דווקא אנפת לילה מצויה, בגלל שהוא 1) להבנתי רק בויקיפדיה, 2) זה כנראה המקרה הראשון שאני רואה עם בלבול אמיתי בין שם הסוג לשם המין, 3) ציפור נפוצה בארץ כך שמבחינה זו כבר אין תירוץ. זה בעצם השם שהכי גורם לי לפקפק ביכולת האקדמיה ללשון לפקח על הנושא, כי אני חושד שאני יכול לעקוב אחרי הבלבול ולמה הוא קרה, ואני לא בטוח שהאקדמיה תוכל להגן עלינו מזה. H. sapiens • שיחה 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

יש בדף השיחה של הערך פירוט חלקי של השתלשלות העניינים. הכל התחיל בעקבות פרק על ויקיפדיה בפודקאסט התשובה של דורון פישלר שבו הוא התלונן על השם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

(סליחה אם לא תקני לפתוח תת-פרק. אפשר לערוך אח"כ. H. sapiens • שיחה 10:13, 27 בנובמבר 2025 (IST))תגובה

טוב, בהחלט אין לי כרגע זמן ויכולת לעסוק בזה, ובטח לא להוסיף קישורים וכו'. והזכרון רסמי לא מה שהיה פעם, ובחלק מהנ"ל כנראה לא עסקתי מאז הבר-מצווה או עבודת הגמר בתיכון או בכלל, אז בבקשה תקנו אותי חופשי. H. sapiens • שיחה 10:17, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אין לי מושג על מה בדיוק אתה מדבר. אבל אולי ערך צריך לכלול מקור לשם העברי. בלי קשר לאיכות המקור. זו החלטת עריכה. אבל רק לתעד אותה. Tzafrir • שיחה 10:43, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני ממשיך בשלבים: היה היו פעם בהיסטוריה או הפרהיסטוריה של מדינת ישראל כמה מיני אנפה עבריים בארץ. הנ"ליות ועוד כמה. באיזשהו שלב מישהו הצביע על כך שרובן שייכות לסוגים נפרדים, אולי אפילו משפחות נפרדות, ולא רק מינים נפרדים. באיזשהו שלב נפרדו לדרכן לבנית קטנה ולבנית גדולה. היו גם המשורטטת. והיה מבצע סיני וששת הימים, והיו שם כלמיני חברה כמו לבנית ים סוף

הגולייתית, ועוד. גם לאבא שלי עליו השלום הייתה פהושם יד בדבר (אני מקווה שלא בזמן החלפת חיתולים לי או למי מאחי, לא משנה...). בכל אופן, די ברור שאנפת הלילה Nycticorax nycticorax שייכת לסוג נפרד מ Ardea cinerea האנפה האפורה, שלא לדבר על אנפות אחרות. פה אני כבר בטח מאבד את חוט העלילה, אבל להבנתי בויקיפדיה העברית, "אנפת לילה" זה כבר שם הסוג העברי, שמורכב משם הסוג ושם המין העבריים הישנים. נכון? תקני? שואל באמת. ומתי נוסף בעברית "מצויה"? בלקסיקון של מנחם דור, מהדורת 1987 כרך שני היא מופיעה בתור "אנפת-לילה", עם מקף אבל בלי מצויה. נכון? תקני? שואל באמת. H. sapiens • שיחה 10:56, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

כמו כן באנציקלופדיה של החי והצומח, כרך 6 "עופות" בעריכת עזי פז, משנת 1986 היא מופיעה עדיין כ"אנפת לילה" בלי מקף ובלי מצוייה. וכמובן עם שם הסוג ושם המין הלועזיים. נכון? תקני? שואל באמת. H. sapiens • שיחה 11:05, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני לא מבין על מה בדיוק אתה מלין. אצלנו אנפת לילה הוא סוג עם שני מינים שלא נכחדו, שעל שניהם יש ערכים. אחד מהם הוא המצויה. Tzafrir • שיחה 11:18, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני כרגע לא מלין על שום דבר. אני שואל באמת. מי ומה קובעים את השם העברי? לא הלועזי, למרות שגם הוא עלול להשתנות במשך הזמן. העברי. מבחינת זמנים, מה שלא ברור לי כרגע: מי הוסיף את שם המין החדש "מצויה". מי החליט להוסיף מקף ל"אנפת-לילה" אבל בלי מצויה, ומי הוריד את המקף. H. sapiens • שיחה 11:27, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

בכלאופן מה שנראה לי כבר די ברור: בשם העברי, פעם שם הסוג "אנפה" היה משותף לרוב אם לא כל משפחת האנפיתיים בארץ. כלומר "לילה" היה שם המין של אנפת לילה. היום הוא חלק משם הסוג, ווטאבר איט איז. ושם המין הוא "מצויה". אבל אשמח להבהרות אם זו מסקנה שגויה. ובעיקר אני שואל: האם חלק מן ההחלטה הזו נעשתה אצלנו בויקי העברית? באופן מודע? ואם כן איך? H. sapiens • שיחה 11:33, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

את ההשלכות הנוכחיות של בלבול בין שם סוג ושם מין ראינו אתמול. אני מקווה. H. sapiens • שיחה 11:35, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אנפת לילה היא עוף מצוי בארצנו, אז אי-אפשר לא לתת לה שם עברי. אם הוא לא מתאים לכללים טקסונומיים, משנים אותו. מי נותן? מי קובע כללים? מי אחראי? ויקיפדיה? האקדמיה ללשון? וכו'. בשלב זה אני חייב לעזוב את הדיון אבל תענו חופשי. בעיקר אני מתעניין בתיעוד ולא בדעות, טענות, וכו'. H. sapiens • שיחה 11:40, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

(הערת ביניים: באמת סליחה אם ההומור שלי לפעמים אישי מדי, אבל אני עדיין קוהרנטי :) מגדיר הציפורים מאת היינצל, פיטר ופרסלאו תורגם ונערך במהדורתו העברית ע"י אבי [[יצחק כפכפי]]. הוא בהחלט היה מעורב ישירות בהחלטות כאלו, ולזכרוני גם באנפת הלילה ספציפית. לפעמים בדעת מיעוט מול אנשי האקדמיה ללשון, ולהבדיל מול זואולוגים אקדמאים מכובדים כעזריה אלון, עזי פז, מנחם דור ועוד, שהתמצאו בעופות אבל לא בהכרח בצד הלשוני. הם שלטו באנציקלופדיה של החי והצומח ובלקסיקון של החולייתנים, אבל בכל מה שנוגע למגדיר הציפורים, הוא לפעמים קבע עובדות בשטח:). מה שבאמת אין לי מושג זה מי עסק אז בנושא מטעם האקדמיה ללשון.

בנוגע למגדיר הציפורים, אני די בטוח שהמהדורה הראשונה היא אכן זו מ-1972 (הזהרת הומור אישי: קצת אחרי שנות ינקותי, אנחת רווחה :) מהדורה עוקבת משנות ה-80 אני כרגע לא מאתר אצלי (בעוונתיי. אני די בטוח שצריכה להיות אצלי. עם ההערות בכתב ידו לגבי השמות). והייתה לפחות עוד מהדורה משנות ה-70 של הלקסיקון הזואולוגי של מנחם דור, בכרך אחד בלבד ולא שניים כמו זו של שנות ה-80, עם הערות כנ"ל.

בכל מקרה, מה שקרה או לא קרה לפני 50 שנה כבר פחות רלוונטי, חוץ מנקודת הראשית לדיון העכשווי. אני בטוח שביססתי כאן את העובדה ההיסטורית: לפני שנות ה-80 השם העברי התקני של אנפת לילה מצוייה היה "אנפת לילה". "אנפה" שם הסוג, "לילה" שם המין. סמיכות עם או בלי מקף. שום "מצוייה". שם מדעי זהה לזה של היום. אני שואל: מה קרה מאז, ולאיזה חלק ממה שקרה אחראית ויקיפדיה העברית. עורכים ספציפיים בויקי לא מעניינים אותי, ואנפת הלילה בעיקר כמקרה מבחן. אני שואל: מי מחליט על שמות עבריים וה"טקסונומיה" שלהם? מהם הכללים ומי אחראי ליישם?

האם הבהרתי? אם לא בבקשה לשאול ואענה. H. sapiens • שיחה 13:00, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

הבהרה קלה בפוסט למעלה: המקף כנראה היה חלק מניסיון של מנחם דור להפוך את "אנפת-לילה" לשם הסוג, אבל בלי שם מין בכלל (מקביל למינוח המדעי Nycticorax sp) כי באותו זמן לא היה מין נוסף מהסוג הזה בישראל. האם היום יש כזה? אני מבין למה מקף לא נראה כיום שיטה אידיאלית מבחינת ויקיפדיה העברית, אבל במציאות של שנות ה-80 זה כנראה היה ריאלי. H. sapiens • שיחה 13:19, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני יודע לבדוק רק בערכים. לערך אנפת לילה יש מקור אחד בעברית: אתר הצפרות הישראלית. מופיע שם שם הסוג ואין שמות בעברית לשמות המינים. אגב: בויקינתונים כתוב שזוהי אנפת לילה מצויה שחורת כתר. Tzafrir • שיחה 13:35, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

מה שאני רואה באתר הצפרות הישראלית זה התת-מינים, לא המינים. הם אכן לא רלוונטיים לשאלת שם המין בעברית. זה מין עם תפוצה רחבה מאוד, אבל השאלה היא מה שם הסוג והמין שלו בארץ, בעברית. H. sapiens • שיחה 13:41, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

השאלה שלי שונה במקצת: על סמך איזה מקור הערך העברי קיבל את השם? השם אנפת לילה מצויה הגיע לתוכן הערך בעריכה הזו. במקור הערך היה על אנפת לילה. מבחינתי זה שינוי ללא מקור ובדיוק בשביל זה יש לנו {{מקור}}. כמובן שיכול להיות שיש לזה מקור סביר וזו אינה סתם הנפצה. אני לא מכיר את הספרות המקצועית. אבל בערך אין מקור. Tzafrir • שיחה 13:50, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

קשה לעשות קופי פייסט לרשימת התת-מינים באתר הצפרות הישראלית, אבל כבר ברור שאנפת הלילה בארץ היא:

Nycticorax nycticorax nycticorax

היינו לא רק שם מין זהה, גם שם תת-מין זהה. יותר דפיניטיבי מזה קשה להגיע. אנפת הלילה בארץ נראית כמו אנפת הלילה הדפיניטיבית. ובכל זאת: האם ישנם מינים נוספים באותו הסוג? האם בישראל?

כמו כן, האם אתר הצפרות הישראלית הוא זה שקובע היום בשאלות כאלו? לא ויקיפדיה ולא האקדמיה? H. sapiens • שיחה 13:57, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אתר הצפרות הישראלית שייך לחברה להגנת הטבע. נכון? או צורה אחרת של קשר? לא מלין על שום דבר, שואל באמת בשביל לקבל אינפורמציה.

האם זה אומר שהחברה להגנת הטבע אחראית על שמות עופות? והאם גם על שמות יונקים, חולייתנים בכלל? על שמות צמחים? על שמות צמחי תרבות לא ישראלים בגנים? שמות חיידקים? כל הנ"ל לא נמצאים מן הסתם באתר הצפרות. איפה כן? לא מלין על שום דבר. שואל בשביל אינפורמציה. H. sapiens • שיחה 16:01, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

לגבי "שחורת כתר" בויקי-נתונים: כתוב בפירוש שזה שם אנגלי, לא השם המדעי. לפי הערך האנגלי השם שלה הוא Black-crowned Night Heron. אכן לא מובן למה שני שמות. החלק של שחורת-כתר חוזר בתוך הערך, תמיד ביחד עם ה"לילה" אבל לא הצלחתי להבין למה נוסף "שחורת-כתר". או שהלילה הוא שחור כתר? חזרנו לאותה הבעייה :). יכול להיות שההסבר מתחבא שם איפשהו. בכל מקרה שם אנגלי לא-סטנדרטי בוודאי לא מחייב אותנו, במיוחד כשזה מין שמפת התפוצה שלו לא כוללת שום חלק מהאיים הבריטיים. לפי הערך יש שתי עדויות היסטוריות לקיום המין בבריטניה בעבר, והיום יש לפעמים פרטים שמזדמנים כנראה מהיבשת האירופית. גם הרצתי חיפוש בערך האנגלי על המילה common (שהוא בד"כ המונח האנגלי המקבילה ל"מצוי"), ולא מצאתי במשמעות הזו. יכול להיות שמישהו התבלבל עם משפט הלוואי בפתיח:

commonly shortened to just night heron in Eurasia . H. sapiens • שיחה 18:29, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

איזה מקורות נוספים יש לנו, בארץ ואולי גם בחו"ל, לחלק של ה"מצויה"? האם כולם העתיקו זאת מויקיפדיה העברית שלא מדווחת על מקור? האם ויקיפדיה העברית הסתמכה ללא מקור על מישהו קודם מבחינה כרונולוגית? בכל מקרה אני לא רואה סיבה שה"מצויה" יהיה בערך כרגע. H. sapiens • שיחה 18:37, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

כמו כן, בערך האנגלי יש את השמות המדעיים המלאים של תת-המינים. תת-המין אצלנו (כאמור זהה לשם המין ושם הסוג) נפוץ בחלקים גדולים של העולם הישן. תת-מין נוסף נפוץ ביבשת אמריקה אבל לא בעולם הישן. עוד שני תת-מינים אנדמיים לצ'ילה ולהוואי. כאמור: אנפת הלילה "שלנו" נפוצה, אחידה ודפיניטיבית ברוב שאר העולם הישן (לא כולל האיים הבריטיים) כסוג, כמין ותת-מין, ול"מצויה" אין סימן. מציע להוריד מהערך אצלנו. H. sapiens • שיחה 18:45, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אופס! סליחה סליחה. אני רואה עכשיו את המין הנוסף בסוג Nycticorax

Nycticorax caledonicus

ובעברית אנפת לילה אדמונית . אז זו כנראה הסיבה שהעבירו את "אנפת לילה" לשם סוג. המין נקרא באנגלית Nanking מה שיכול ליצור רושם שהיא סינית, אבל מסתבר שנאנקינג היה רק המקום שבו "נמצא" הפוחלץ הראשון. המין הזה למעשה נפוץ באיי קלדוניה באוקיינוס השקט, עם מספר תת-מינים שם. אז זו כנראה ההצדקה לתאר את המין הבריטי כ"שחורת גבות". לגביהם שני המינים בדיוניים במידה שווה כי אין אצלם בבית. וכנראה אצלנו מישהו חשב בסגנון: האם הגיוני לקרוא לאנפת הלילה שלנו "שחורת גבות" כמו האנגלים, רק בגלל שיש מין אחר באיזה חור באוקיינוס השקט? לא הגיוני. האירופים לא עושים זאת. נקרא לה "מצוייה". הגיוני לפחות כמו "אנפת-לילה שחורת גבות"... אבל להבנתי עדיין חסר-מקור. אז איך קוראים לה הצרפתים, הגרמנים? איך קוראים לה בהודו או בסין או ברוסיה? מותר להביא מקור גם מהם. לא רק מהאנגלים.

עוד דבר שכדאי לבדוק זה אם מישהו ניסה להכליא אותן. האם יכול ליהות שהיא בעצם לא מין נפרד בפועל? אבדוק. בכל מקרה, צריך לחשוב על פתרון מבחינת מינוח שם המין הישראלי. רצוי עם מקור. H. sapiens • שיחה 20:07, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אולי אני מטעה שוב? נצפתה לא רק בניו-קלדוניה אלא גם בכמה "חורים" נוספים באוקיינוס השקט, כולל ניו זילנד, הפיליפינים, אוסטרליה וכו'. מסתבר שהיא משהו קצת מוזר שמופיע, בא והולך על פני אזורים נרחבים מאוד באוקיינוס השקט... ועדיין לא אצלנו וגם לא ממש ביבשת אסיה. מעניין, אבל לא ממש רלוונטי לאנפת הלילה שלנו, מלבד אולי מינוח. האם מישהו בדק מה למשל הקשר בינה לבין התת-מין של אנפת הלילה "שלנו" מהוואי? H. sapiens • שיחה 20:27, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אם שואלים אותי, מאפיין התפוצה של אנפת הלילה שלנו הוא היבשתיות שלה (גם לא באיים הבריטיים למשל). הייתי קורא לה בסגנון "אנפת לילה יבשתית" או משהו דומה, מלשון יבשת ולא יבשה. ואז גם ברור שזה האנפה ולא הלילה... בשלב שני שווה לחשוב על קיצור אנפת-לילה למילה אחת, או באמת להפוך את המקף לאינטגרלי אם יש דרך. או לוותר דווקא על ה"אנפה", כי היא אמנם שייכת למשפחת האנפיתיים אבל לא לסוג אנפה. אולי משהו על השורש "ל-י-ל" אבל לא להגזים, כי סה"כ היא די פעילה גם ביום. היצירתיים בינינו מוזמנים להתפרע עם שמות, אבל בלי הבטחות... וכמובן רצוי מקור, אבל בהתחשב שהיא נפוצה ברוב איראסיה ורוב אמריקה, אני מנחש שאפשר למצוא מקורות והשראה לכל מיני רעיונות אם מחפשים מספיק... H. sapiens • שיחה 20:42, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

רק תעשו לי טובה: בלי עורבים! מה קשורים עורבים? H. sapiens • שיחה 20:51, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

"הציפורים: מגדיר שדה שלם לציפורי אירופה והמזרח התיכון". מאת היינצל, פיטר ופרסלאו. נוסח עברי מותאם לתנאי ארץ-ישראל: יצחק כפכפי. הוצאה ראשונה 1972, מהדורה פיזית של הספר 1975. "אנפת לילה" בלי מקף. עם ציון אותו שם מדעי ושונה משל האנפה האפורה. נכון? תקני? שואל באמת. H. sapiens • שיחה 11:23, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

רשימת האנפתיים בארץ מתוך הערך אצלנו:

אנפתיים#האנפות בישראל

נציגי משפחה זו הם:

בנוסף אליהן, נצפו בישראל פעמים בודדות המינים:

פה יש כמה שינויים חשובים, בהנחה שזה מדוייק ומעודכן (לבדוק שוב מול הערך האנגלי לפחות). שימו לב שלבנית גדולה היא עכשיו מאותו סוג של אנפה אפורה, ושונה מלבנית קטנה. לפי זה ההגיון העברי הוא לשנות את השם "לבנית גדולה" ל"אנפה לבנה". בכל מקרה אין פה עוד Nycticorax חוץ מאנפת הלילה שלנו. היא לא רק מצוייה, היא היחידה אצלנו. H. sapiens • שיחה 14:22, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

האם השם הלטיני Egretta הוא ה"אנפה" הקלאסית? אני מתכוון כרגע מבחינה לשונית. אם מתרגם מלטינית רואה איפשהו את המילה הזו, בלי שום אינפורמציה נוספת, איך הוא מתרגם אותה לעברית? אותה שאלה רק במקום Egretta נניח יש Ardea ? ומבחינה לשונית זו לטינית, או יוונית?

אם Egretta היא אכן האנפה המקורית והקלאסית, אז בארץ היתה "החלפה" לאנפה אפורה Ardea , אולי כי היא האנפה הגדולה, הנפוצה, והיציבה בארץ?

אני לא בטוח למי כדאי להפנות את השאלה הזו. באופן אידיאלי למתרגם משפות קלאסיות שלא מבין בזואולוגיה או צפרות. H. sapiens • שיחה 14:37, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

רק למי שהיה להם/ן כוח לקרוא את כל הסעיפים למעלה:), אני מחלק פרס: הזכות להציע שם עברי אחר לאנפת הלילה "שלנו", ששם הסוג שלו יתאים גם למין הנוסף "אדמונית". באופן דומה אפשר לחשוב על שם לכל סוג ומין אחר במשפחת האנפתיים שהשם הנוכחי שלו הוא שלוש מילים במקום שתיים. בלי הבטחות שזה גם יתקבל, ומן הסתם נצטרך הצבעה/ות בשביל זה, אבל להלן רשימת דרישות ומאפיינים רצויים של השם המבוקש:

1# שם הסוג(ים) החדש(ים) יכיל איזשהו אלמנט של אנפתיים, שיהיה יותר מובן מה זה, אבל לא את המילה "אנפה" עצמה (כבר תפוס לסוג אחר). ולא "אנפית" שגם כן תפוס. איחוי או משחק מילים כלשהו על "אנפה" ו"לילה", או וכדומה, יכול לצאת נחמד.

2# שם הסוג החדש צריך להתאים לשמות המין החדשים/ישנים של שני המינים, כרגע ה"אדמונית" מן האוקיינוס השקט, וזו שלנו המקומית, מרוב העולם היבשתי.

3# אפשרות יצירתית נוספת: למצוא תכונה או התנהגות מוכרת אחרת של אנפת הלילה שלנו, ולפיה לתת שם לסוג/מין, ושוב: שיעבוד גם עם המין שהיום נקרא (די בצדק) "אדמונית". אפשר למשל לחשוב על התנהגות הקינון במושבות, כולל עם אנפתיים אחרים, שטיפוסי לאנפת הלילה שלנו.

4#. עוד אפשרות יצירתית היא למצוא שם תנ"כי מקראי שאיננו בשימוש כיום. אבל תצטרכו לנמק למה הוא מתאים לאנפת הלילה שלנו, ועדיין הוא צריך גם להתאים למין האדמונית מהאוקיינוס השקט.

5# ניתן כמובן להציע רעיונות וקריטריונים נוספים לפי הדיון למעלה, אבל אם אתם מציעים גם קריטריון וגם שם שעומד בו יפה, זה קצת ניגוד אינטרסים... ולא זוכר עם חתמתי: H. sapiens • שיחה 22:08, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

אני יכול לתת דוגמאות שלי נשמעות די טפשיות אבל לפחות ממחישות את הכיוון הכללי:

שם חדש לאנפת לילה "שלנו" (סוג ומין): "אנפלה אפורה" (מלשון אנפה, אפלה והצבע הכללי שלה אפור).
האדמונית תיקרא "אנפלה אדמונית". לי נשמע מזוויע אבל לפחות ממחיש את הרעיון :)
כנ"ל, אבל אפשר לדוגמה "אנפלה חברתית" בגלל הקינון במושבות, ואז האדמונית מהאוקיינוס השקטיכולה להיות נגיד"אנפלת איים".
לא זוכר כרגע שמות פנויים לעופות מקראיים, אבל אשמח לשמוע הצעות עם מקורות, וצריך לחשוב מה יהיה עם האדמונית/פציפית/איים.
כמו 1 או 3, אבל למצוא מקורות לשמות משפות אירופה/אסיה (כל מקום בתפוצה של אנפלה אפורה שבאמת מתייחס אליה. לא בשפה האנגלית כנראה). בהצלחה! H. sapiens • שיחה 22:30, 27 בנובמבר 2025 (IST)תגובה

<שבירה כלשהי לנוחיותי>

לH. sapiens השלום, אודה שקראתי ברפרוף את הדיון (או – ואנא סלח לי על לע"ז – one sided rant on the naming of animals in hewiki). ואני רוצה לחוות את דעתי לשיום שמות חיות.

המצב הרצוי לטעמי:

- שמות המקובלים במספר רב של מקורות מקצועיים (מגדירים, חומר אקדמי וכו') עדיפים ראשית כל. רב הדוגמאות שעולות על דעתי טריוויאליות, אריה, דרור ספרדי וכו'.

- שמות המקובלים במקור מקצועי כלשהו ובלבד שקיים, או בהחלטת האקדמיה ללשון אחר כן, ומאחר ותהיינה התנגשויות השם ייבחר בדיון בדף השיחה.

- שמות לא רשמיים שנבחרו בדיון, ובלבד שיסומנו כשמות לא רשמיים, בבסיס. לא חסרות דוגמאות, ראה למשל ש:ירגזי כחול.

- תעתיק (לפי וק:כללים לתעתיק מלטינית וספציפית לפי שיטת ההיגוי הצפון-גרמאנית שמובאת בקישורים החיצוניים שם, או לפי וק:כללים לתעתיק מסינית בהינתן שם סיני כמו טיאניולונג) של השם המדעי הלועזי במיגה ואין אופציה אחרת.

עד כה, אני מקווה שנשמע סביר. דרך דטרמיניסטית לקבל שם מדעי לייצור חי כלשהו. הבעיה היא שהדרך הזו היא פרוטוקול בירוקרטי, טרחני, וגרוע מכל, לא מקובל על משתמשים חדשים ואורחים. בשל כך, נקבל תחת זאת את המצב המצוי, והוא זה שמתסכל אותך. אביא דוגמאות אם הדבר מקובל עליך:

- משתמשים קיימים וותיקים, ובפרט אלו שרשומים כבעלי הידע לבעלי חיים, מכירים את החוקים: לעצב לפי וק:מתן שם לערך#שמות של סוגים ומינים ביולוגיים, ווק:מדריך לעיצוב ערכים/בעלי חיים#מתן שמות לערכים, ויצירת הפניות. המהדרין מביניהם אפילו יעלו שמות לדיון בוק:עברות שם מדעי (והגדיל לעשות מש:פרצטמול שכנראה פרש בשקט מהמיזם כשהעלה לתרגום את שמות כל הירגזיים בוק:עברות שם מדעי/ארכיון 1#ירגזי עד וק:עברות שם מדעי/ארכיון 2#ירגזי 5, הסוף).

- משתמשים שלא מכירים את החוקים, ובפרט משתמשים אורחים, לרוב ילכו בדרך המתסכלת יותר:

שלב ראשון: אדם אקראי עובר באנגלית או בויקידאטה ונתקל בחיה חמודה. הוא רוצה לכתוב עליה ערך חדש, וכן הוא עושה. ראה ורמיליון למשל. לחלופין, עריכה נוצרת לפני עשור והלאה, ובה מישהו תרגם על דעת עצמו שמות, למשל 14890753|14873418. חלקם נשמעים טוב, חלקם אפילו עונה על החוקים הקיימים, וחלקם (ראה שקט:ערכי הארגמן#גנובתן זנבתן, מואה נאלו#מיני הקבוצה) לא. בעיה נפוצה ששמתי לב אליה היא תעתוק של לטינית דרך האנגלית, למשל CH -> צ' במקום כ"ף היכן שכ"ף מתאימה.

שלב שני: משתמש מבקר בערך כזה, או בוויקידאטה, ומזהה שהשם לא תקין. המשתמש מחליט לפתוח דיון לשינוי שם, או לכל הפחות לבירור השם. ראה למשל ש:גומצן, ש:גנובתן אירופי, ש:פויסילה, ש:ירגזי כחול וכו'. בגלל הנישתיות והטחרנות של דיון כזה, לא סביר שיצא ממנו משהו מלבד משתמש אחד מתוסכל וערך עם שם בינוני. דוגמאות לדיוני שיום שגוועו לפני הכרעה: ש:ירגזי-כחול (הסוג), ש:ורמיליון, ש:עיט מנוקד (נכון פרצטמול? פדיחה שלו שנשארה מחוסר עניין לציבור). זאת מאחר ואני יכול למנות את אוהבי החי והצומח הפעילים בתחום בשנה האחרונה על עשר האצבעות שלי ולהישאר עם אצבעות עודפות.

שלב שלישי: מגיעים עורכים לדיון, והוא מעניין אותם מספיק כדי להישאר. בד"כ עקב כישורי פרסום טובים, או במקרה של ש:טרוטה#טרוטה או שמך?, שימוש לא רצוי בוק:מזנון. חלקם חווים את דעתם. הדיון קיים, ופה כבר אפשר להתחיל שינוי שם לשם מוסכם.

שלב רביעי: מגיע עורך ופותח מילון, יהי מילון האקדמיה (ש:סילוניות, ש:טרפידים, ש:טרוטה), מילון מקצועי (ש:ירגזי כחול), או מילון אחר כמו מילון אבניאון (ש:גנובתן אירופי). הוא מוצא את החיה הרצויה, ואת השם שלה, ומעלה לדיון.

שלב חמישי: מתקבלת החלטה. קל להבין שרבים מהדיונים לא יגיעו לשלב הזה מסיבה הפשוטה שאין מספיק כח אדם שאכפת לו לצורך הניטור הדרוש, ולצורך דיוני השיום. בכללי אין מספיק כח אדם בעברית, אבל כשמדובר בנושא נישתי (ובוא נודה, שמות של ציפורים או חלזונות הם עניין נישתי), על אחת כמה וכמה. למי כבר אכפת מסטנדרטיזציה ותקינה של שמות בע"ח בעברית? לך, כנראה, כרגע, פרצטמול לא פעיל, תאו הארגמן בחופשה עד הודעה חדשה, ונשארנו עם שני הקבועים האחרים בעברות שם מדעי: assafn, ואביר המתמטיקה, וכן יונה בנדלאק אולי? יערוניק ומנחם.אל כנראה לא, כל אחד מסיבותיו, אז כרגע יש בערך שלושה אנשים פעילים שאכפת להם משמות מזוויעים ומתרגמת בשמות ערכי בעלי חיים, נראה מספיק לצורך דיון שינוי שם, אז אני לא יודע, תפתרו את זה ביניכם? או שתחכה שיגיע גל נוסף של עורכים ותקווה שיהיו מספיק שאכפת להם, גם עובד. ~2025-39260-88 • שיחה 14:15, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כמו כן, הגלגלת האירופית היא תרגום נוראי של European roller דהיינו כחל מצוי, ולוכד הזבובים המחודד הוא בוודאות כמעט מוחלטת חטפית כלשהי (flycatcher), אולי Semicollared flycatcher (חטפית טורקית)? מזל שאותו מתרגם שלימזל לא ניסה לתרגם ירגזי פרסי (caspian tit) בתור שדיי כסף. ~2025-39260-88 • שיחה 14:25, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אם הבעיה היא שיש מי שמעוניינים אבל לא יודעים לעקוב אחרי דיונים שנמצאים בפינות נידחות: את זה אפשר לפתור על ידי תבנית ייעודית, לוח מודעות ייעודי, או קבוצת בעלי ידע שיקבלו הודעה. זו בעיה שקל לפתור. אם אין הרבה שמות: יש לוח מודעות רגיל. Tzafrir • שיחה 15:01, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הפוך, גוטה, הפוך; הפתרונות לפרסום דיונים קיימים, הבעיה שאין מספיק אנשים שאכפת להם להדיין בזה. ראה למשל ש:עיט מנוקד ואת כמות המתוייגים בהם לעומת כמות העונים. כרגע נראה שהפרוטוקול הכי יעיל הוא לשבור את החוקים ולפתוח דיון במזנון, ולאחריו לפתוח דיון בוק:עברות שם מדעי ולתייג בו את בעלי הידע (וגם אז, סביר שהשלושה לעיל יהיו היחידים שאכפת להם מספיק כדי לענות. ~2025-39260-88 • שיחה 15:07, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לעתים נדירות אני שומע את הטענה שישראל היא מעצמה בתחום שירותי המימון (finance). מה זה אומר בעצם? ? האם שווה לזרים לפתוח חשבון בנק בישראל? משהו אחר? מה בנקאים ישראלים עושים יותר טוב מבנקאים אמריקנים, סינים, רוסים, בריטים וכו' אם בכלל? תודה.

לאחר דין ודברים עם ChatGPT, קיבלתי ממנו את פרטי המידע הבאים.

הטענה שישראל היא “מעצמה בתחום שירותי המימון” בדרך-כלל מתייחסת לא לפעילות הבנקאית עצמה אלא לעוצמה הטכנולוגית שמחוברת אליה. ישראל אינה מרכז פיננסי כמו לונדון או ניו-יורק, והבנקים שלה לא נותנים שירותים גלובליים יוצאי דופן.

ישראל חזקה בפיתוח פינטק ובחדשנות טכנולוגית פיננסית. היא חזקה גם במימון הייטק בזכות אקו־סיסטם של סטארטאפים והון־סיכון. לעומת זאת, שירותי הבנקאות המקומיים רגילים יחסית, והשירותים הבינלאומיים מצומצמים.

לזרים בדרך כלל לא משתלם לפתוח חשבון בנק בישראל: אין יתרון מס או ריבית, הבירוקרטיה כבדה, וישראל אינה מרכז להעברות כספים בינלאומיות. זה רלוונטי רק למי שיש פעילות עסקית או רכוש בישראל.

משתמש:דוד שי, משהו להוסיף? אתה הרי מכיר את ההיסטוריה של ההי-טק הישראלי. ~2025-39500-88 • שיחה 21:27, 10 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אני רחוק מלהכיר את כל ההיסטוריה של ההי-טק הישראלי. בכל אופן עלו כאן שתי שאלות:

האם ישראל היא מרכז בנקאות עולמי? לכך התשובה שלילית. ישראל היא מדינה זניחה בבנקאות העולמית. כפי שכבר ענה ChatGPT, ישראל רחוקה מלהיות מרכז פיננסי כמו לונדון או ניו-יורק או ציריך.
האם ישראל היא מרכז פינטק עולמי? יש בישראל חברות פינטק מצליחות אחדות, אבל ישראל אינה בולטת בתחום זה כפי שהיא בולטת בתחום הגנת הסייבר. דוד שי • שיחה 07:17, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בערך "דיסלקציה" נתקלתי בהודעה האומרת שלא בוצעו החלפות בגלל התבנית "ללא בוט". קיימת הגדרה לא ברורה בויקינתונים בלבד. נראה לי שהיא התגלגלה לערך מויקיפדיה זרה (לא עברית). למה היא שם? היכן מאתרים אותה על מנת להסירה ? האם מומלץ להשאיר אותה? תודה Romagy • שיחה 13:36, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

שלום Romagy. שימי לב ש-Bearsthree עובד כרגע על הערך (עריכה אחרונה מלפני שלושה ימים, בתוך תחום הזמן המוגדר). לשאלתך, אני מניח שההודעה מתייחסת לתבנית {{ללא בוט}} אותה ניתן לראות בתחתית הערך (מתחת לתבנית "הערות שוליים"). אפשר להניח שהיא הוצבה שם כדי שבוטים לא יתקנו שגיאות שניתנו כדוגמאות לדיסלקציה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 13:49, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

רוב תודות על התשובה. הסבר מצוין.

אני תומכת ב bearsthree, במסגרת העבודה שהיא עושה על הערך כחלק מקורס הגמלאים בויקיפדיה.

ניסיתי להבין מדוע במצב עריכה לא רואים את הערות השולים 4 ומעלה, שהם בעצם בתבנית הערה. אגב: יש דרך אוטומטית להפוך אותם להערות שולים מובנות? או פשוט לשנות אחת אחת לפי הצורך?

Romagy • שיחה 17:28, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

תודה, Romagy. לא היה לי מושג שאת מסייעת לה (אגב, שאציין בדף שיחתה את האפשרות להגדיר את עצמה כ"משתמשת" במקום כ"משתמש"?).

בנוגע להשמטת הערות 1 עד 4 מן התצוגה המקדימה, אלה ייראו רק כשמבצעים עריכה על הערך כולו (אני מניח שאת יודעת שכשעורכים פסקה, מוצגות רק ההערות המופיעות בה). אלא אם לא הבנתי את השאלה.

הערות 1 ו-2 נראות רגילות, 3 ו-4 נראות מועתקות מוויקיפדיה באנגלית ובהתאם מסורבלות יותר. אישית הייתי מפשט אותן רק כדי שהעריכה בעתיד תהיה נוחה יותר.

בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 20:07, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

Romagy • שיחה 00:57, 2 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ליתר דיוק: התבנית הספציפית שם – {{ללא בוט|843}} – "אומרת" ל"בוט" לא לתקן מופעים של "דיסלקציה" ל"דיסלקסיה". חזרתי • ∞ • שיחה 18:18, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

חזרתי, גם את התבנית הזאת ראיתי, אבל שים לב שראשונת התבניות שבתחתית הערך היא {{ללא בוט}} בלי פרמטר. ‏Virant‏ (שיחה) 19:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

צודק! אז לתבנית האחרונה אין משמעות, כי היא מקרה פרטי של התבנית ללא הפרמטר של מספר ההחלפה. אבל אני לא בטוח שהתבנית הגורפת מתאימה – לדעתי מיותרת ולא מתאימה לשימוש גורף בערך. תיוג: @איתן. חזרתי • ∞ • שיחה 20:17, 1 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

זה נראה שגוי להמנע מהמרת דיסלקציה לדיסלקסיה, בהתחשב בעובדה שהערך נקרא דיסלקסיה. אתיעץ עם העורכת שהיא מומחית בתחום האם יש משמעות גם לדיסלקציה וגם לדיסלקסיה. לגבי התבנית הגורפת, נשמע לי חזק מדי. ננסה להוריד את המופע הגורף ונראה היכן זה משפיע.

תודה לשניכם.

Romagy • שיחה 01:04, 2 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אופס, אכן יש אזכור של המילה דיסלקציה, ככנוי שגוי לדיסלקסיה וזו כנראה הסיבה לשימוש בבוט עם הפרמטר. Romagy • שיחה 01:08, 2 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ולכן השימוש בשתי התבניות שגוי. עדיף להשתמש בתבנית {{ללא החלפה}}: {{ללא החלפה|דיסלקציה}}. את התבנית מניחים סביב המילה הספציפית בגוף הטקסט שרוצים שלא תוחלף. שאר המופעים השגויים – אם קיימים – כן יוחלפו. חזרתי • ∞ • שיחה 08:46, 2 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אני חושב שבנקאות בישראל, לאזרח הפשוט שמרוויח משכורת רגילה, לא שונה במיוחד משאר העולם, אבל כשמגיעים לסכומי כסף גדולים מאד כמו ביליונים וטריליונים, האם ישראל הופכת למקלט מס? תודה.

לאחר דין ודברים עם ChatGPT הבנתי את הדברים הבאים:

ישראל איננה מקלט מס עבור סכומי עתק כמו מיליארדים או טריליונים של דולר אמריקני כי שיעורי המס על הכנסה ורווחי הון גבוהים יחסית, ויש הטבות מס מוגבלות בלבד — בעיקר לחברות הזנק ותושבים חוזרים. הבנקאות המקומית לא מציעה הקלות משמעותיות לבעלי הון, ולכן ישראל איננה תחרותית מול מקלטי מס גלובליים כמו שווייץ, לוקסמבורג, איי קיימן, ברמודה, סינגפור או איי הבתולה הבריטיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

"חוק מילצ'ן", לדוגמה. Tzafrir • שיחה 15:33, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יש בישראל גם מקלט מס שמשמש לא רק מי שיש לו המון כסף ותכנונים מפותלים: גמ"ח הלוואות היה במשך שנים גם מקלט מס. לפי הערך הפרצה הזו נסגרה, ואני מקווה שזה באמת נכון. Tzafrir • שיחה 22:08, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אמל"ק, אבל איך גוף בו אנשים מלווים אחד לשני בלי ריבית יכול להיות קשור למס? אם אני לדוגמה חברך הטוב ביותר ומלווה לך שטר של 100 ש"ח כי בחנות מסוימת דורשים רק מזומן ואין עליך ואני סומך עליך בסבירות גבוהה ביותר שתחזיר לי עוד שעה או מחר וכו', איך זה הופך אותי או אותך עברייני מס? כמובן שבמוסד הלוואות ללא ריבית, ההלוואות רבות ויותר והסכומים גבוהים יותר, אבל למה שמוסד כזה בהכרח יהיה קשור בהלוואות מס? תודה.

ראה תשובה גמ"ח הלוואות#חוקיות, רגולציה וחשדות להלבנת הון באמצעות גמ"חים. דוד שי • שיחה 07:20, 11 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הפסקאות שם עמוסות באורכים לא פרופורציונאליים. אם יש הסבר קצר ומסכם המתאר את הרציונאל מאחורי כל הפעולות הפליליות יחדיו, זה יעזור.

בקצרה: במוסד להעברת כספים שלא נמצא תחת פיקוח ניתן לבצע כל מיני עבירות פיננסיות, כמו הלבנת הון והעלמת מס. אגב, לא שמעתי על מקרה בו חששות ﭏו אומתו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, כ"א בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 12:54, 11 בדצמבר 2025 (IST).תגובה

טראמפ אמר שארה"ב נותנת לישראל 4 מיליארד דולר בשנה. אם זה נמשך כבר 25 שנה זה אומר 100 מיליארד דולר לפחות. אבל ארה"ב גם מממנת בעשרות מיליארדים בשנה מדינות אסלאמיות כמו מצרים וירדן לא? תודה.

זה הנתון לפי ChatGPT:

מדינה	סכום עזרה מוערך (USD, FY 2023)
Ukraine	US$ 16.6 מיליארד
Israel	US$ 3.3 מיליארד
Ethiopia	US$ 1.8 מיליארד
Jordan	US$ 1.7 מיליארד
Egypt	US$ 1.4–1.5 מיליארד
Afghanistan	US$ ≈ 1.0–1.1 מיליארד
Somalia	US$ ≈ 1.0–1.05 מיליארד
Democratic Republic of the Congo (DRC)	US$ ≈ 0.9–1.0 מיליארד
Nigeria	US$ ≈ 0.8–1.0 מיליארד
Yemen	US$ ≈ 0.8–0.9 מיליארד

בויקיאנגלית יש ערך על סיוע חוץ אמריקאי. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שבת, ט"ז בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 18:51, 6 בדצמבר 2025 (IST).תגובה

רק לידיעת הקורא: סיוע החוץ האמריקאי הקבוע לישראל בסך 3 מיליארד דולר בשנה ולמצרים בסך 2 מיליארד דולר בשנה הם סעיף בהסכמי קמפ דיוויד ומותנים בקיום ההסכם על ידי שני הצדדים. דעתי האישית היא שזה כנראה הגורם העיקרי שמצרים, אפילו כאשר שלטו בה מורסי והאחים המוסלמים, נמנעה ומקפידה להימנע מהפרת ההסכם. עמית - שיחה 21:59, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מאז שנחתמו הסכמי קמפ דיוויד, האינפלציה עלתה. ישראל עידכנה את הסכום שהיא מקבלת (ולכן מדובר על פחות מ־100 מיליארד. אבל החישוב מורכב יותר אם מתחשבים באינפלציה), ומצרים לא ממש. באותו הזמן הסיוע מהסכמי קמפ דיוויד היה גדול בהרבה מהסיוע למדינות אחרות. Tzafrir • שיחה 09:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

עם כל הכבוד, אני לא חושב שאת משלם המסים האמריקני שעושה כל יום עסקים משמרת של 6 או 8 או 10 או 12 שעות, יעניינו מונחים כמו "אינפלציה".

אפגניסטן, סומליה ותימן?! למה שארה"ב תממן את אויבותיה המושבעות??--~2025-31258-37 • שיחה 10:14, 13 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הנה דוגמה למקרה שהבינה המלאכותית מטעה. יש את האתר הזה https://foreignassistance.gov/, שמפרט בדיוק אילו מדינות מקבלות סיוע, כמה ולאן הכסף מופנה. לגבי מדינות כמו אפגניסטן ותימן, רוב הכסף מופנה לתוכנית המזון העולמית ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:04, 13 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ויינט מפרסמים על כך דיווח ברמת "מבזק". למה זה משנה בכלל ברמה של לדווח על זה אחת לשבוע או אחת לשבועיים? יכול להיות שמשלמים להם בכדי לפרסם את זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זה כבר מסורת, כדי לדווח גם חדשות טובות. הדיווחים המסורתיים הללו מראים כמה עם ישראל מחובר לטבע ולארץ ישראל, ועושים אווירה טובה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:17, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מעבר לכך, הנתונים מגיעים מרשות שמורות הטבע, ומפורסמים בכלי תקשורת שונים. Tzafrir • שיחה 20:19, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לא כל מסורת בהכרח נכון להמשיך. השאלה היא, למה נוצר דפוס של דיווח כזה, זה לא בהכרח מעניין ציבור קוראים כללי. מי שלא נאה לו כמובן יכול לחסום את אתר ויינט, אבל השאלה אם ויינט מקבלים על כך כסף נשארת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש אנשים שמכורים ללנסות להרחיב את העסק שלהם, במיוחד דרך גיוס משקיעים כספית שישקיעו עבורם בפרוייקטים. הם נלהבים למצוא עוד ועוד משקיעים וכל הזמן להתרחב. אין גבולות כמו 5 סניפים וזהו וגם אין גיל פרישה מוגדר כמו 60 או 70, פשוט עוד ועוד כמה שאפשר. האם זו התמכרות נפוצה יותר סטטיסטית מהתמכרות לסמים קשים או התמכרות להימורים על כסף? אולי זה דווקא נפוץ פחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני ממש לא מכיר את הנתונים, אבל להערכתי האישית (מוזמן לבדוק נתונים, נראה לי שהם זמינים) יש יותר מכורים לסמים מאשר בעלי עסקים בעלי מחזור מעל X שקלים (לא יודע בדיוק מה הסף שצריך לקבוע) בישראל. Tzafrir • שיחה 20:35, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כמובן שהנחת היסוד שעומדת בבסיס השאלה, שמדובר בהתמכרות, דורשת מקור. עמית - שיחה 21:54, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אנחנו לא בערך, לא נדרש מקור. לעומת זאת יש בהחלט מקום לדיון. ~2025-28641-51 • שיחה 22:06, 6 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

למי שלא מכירים, לכוחות המזוינים של ארצות הברית יש זרוע בשם המארינס. לפעמים המשטרה הצבאית פותחת בחקירה על חשדות נגד חלק מהם. יש מקרים שבהם אחד מהם לא מתייצב לחקירה. ואז הם מבקשים לעצור את הנחת המבוקש. Tzafrir • שיחה 09:36, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

וורקוהוליזם זה מושג קיים. נראה לי שמדובר בתת סוגה שלו - זה לא דורש הנחות מפליגות. ~2025-28641-51 • שיחה 11:21, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אבל במקרה זה לא מדובר בוורקהוליזם במובן של התמכרות לעבודה מסוימת (אם בכלל ניתן להתמכר לעבודה מסוימת) אלא לרצון חוזרני ועיקש להרחיב את העסק עם משקיעים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני לא מכיר כאלה. אולי זו הזיה. ~2025-28641-51 • שיחה 13:05, 8 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כשנכנסים לערך ויקפדי באנגלית של קבוצות כדורגל ומחפשים את רשימת השחקנים מוצאים בה ליד שם שחקן ואת דגל ושם המדינה אליה הוא משתייך. אך משום מה בויקי בעברית, כשנכנסים לסגל שחקני קבוצת כדורגל לשבריר שניה ניתן לראות זאת ואז כל הדגלים והשיוכים של כל שחקן נעלמים כלא היו.ואין זכר להם. זה תקף לכל קבוצה בארץ או בעולם.

לעומת זאת לשם השוואה בכדורסל יש אחידות גם בעברית כבאנגלית וליד כל שחקן מופיע שם המדינה.

מה הסיבה להעלמת המידע התמוהה בעברית של רשומות שיוך בקבוצות כדורגל?

בלי דוגמה קשה להתייחס. חזרתי • ∞ • שיחה 02:16, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

דוגמאות.

כנס לערך "מכבי חיפה (כדורגל)" או "ברצלונה (כדורגל)" וגלול לרשומת _סגל השחקנים_ שם באופן מוזר השיוך הלאומי של כל שחקן נעלם בתוך שבריר שניה מהמסך. וזאת לעומת כניסה לערכים של הקבוצות האלה בויקי באנגלית שם ברשומת סגל השחקנים מופיעים כנדרש שיוך לאומי ודגל המדינה אליה משתייך כל שחקן ~2025-38945-69 • שיחה 08:51, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אצלי זה מופיע כשורה. נסה בדפדפן אחר. אצלך על מנת לוודא אם הבעיה היא בדפדפן או במכשיר. ~2025-28641-51 • שיחה 11:19, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כך זה נראה אצלי:

חזרתי • ∞ • שיחה 14:37, 7 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יש איזה שהוא מושג בעולם ואני לא יודע איך בדיוק קוראים לו של רוב גדול, 60% מהפרלמנט, שני שליש ורק על ידו ניתן לבצע חוקים מסוימים, ורציתי לשאול למה שהמיעוט ינצח אם הרוב לא מספיק גדול, אגב זה גם בויקיפדיה!1 ―~2025-40192-81 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אתה מתכוון לרוב מיוחס? חוקים שהפעלתם או שינויים דורשים רוב כזה הם בדרך כלל מאוד משמעותיים ו/או רגישים, עם סכנה לפגיעה בזכויות מיעוטים. דוגמה טובה הוא החוק לגבי הפסקת חברות של חברי כנסת (חוק יסוד: הכנסת, סעיף 42א(ג)), מה שדורש רוב מיוחס של 90 ח"כים. אם היה ניתן לעשות זאת ברוב רגיל, אז הקואליציה הייתה עלולה פשוט לסלק מהכנסת כל ח"כ מהאופוזיציה שמפריע לה (שזה מה שהוא אמור לעשות), וזה היה פוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. אבל יש מקרים קיצוניים שבהם יש צורך אמיתי להדיח חברי כנסת; איך אפשר לדעת מתי זה באמת נחוץ ומתי לא? הוחלט שאם יש בכנסת רוב גדול מספיק שמסכים להדיח ח"כ מסוים, רק אז זה לגיטימי. מּּפתח-רשימה • שיחה 17:52, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מסכים עם קודמי מפתח-רשימה, ומוסיף שהמיעוט לא "מנצח", אלא חוסם או מעכב שינוי משמעותי שמנסה לבצע רוב שאינו גדול מספיק. כלומר, בנושאים מהותיים, לא מספיק לגבש רוב מזערי אלא נדרשת הסכמה רחבה. שים לב שהמיעוט לא משנה מצב קיים, אלא בולם שינוי (עד להתגבשותו של רוב מספיק, אם וכאשר). כמובן שרק נושאים מסוימים מצריכים רוב מיוחס ולא כל חקיקה. ‏Virant‏ (שיחה) 18:20, 12 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יש להוסיף, שספציפית בישראל הפוליטיקה היא מאד כאוטית- מי שאתמול היה ראש הממשלה היום פתאום לא עובר את אחוז החסימה ולהפך; בריתות פוליטיות מתגבשות ומתפרקות חדשות לבקרים; הרכב הכנסת והממשלה משתנה במהירות שאף אחד לא מצליח לעקוב אחריה; שרים ובעלי תפקידים מתחלפים כמו גרביים (חוץ מראש הממשלה, שהוא נצחי). לכן, במציאות כזאת רוב מיוחס זה צורך הכרחי כדי למנוע מצב שרוב מקרי וזמני שעתיד להתפרק מחר יעשה שינוי רדיקלי שכולנו נישאר תקועים איתו.--~2025-31258-37 • שיחה 10:07, 13 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

למשטר האיראני יש מספר בעלי ברית- רוסיה, סין, צפון קוריאה, עיראק, ועד לאחרונה גם המשטר של אסד בסוריה וחיזבאללה. איך זה שכל אלה עמדו מהצד ולא נקפו אצבע בזמן שישראל הפציצה את איראן?--~2025-31258-37 • שיחה 10:01, 13 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

סין, רוסיה וצפון קוריאה הם לא חלק מגוש שיעי. משטר אסד כבר לא התקיים אז, לכן זה רק עיראק אבל עיראק היא מדינה ענייה ללא יכולת להילחם בישראל. אין להם כסף להשקיע בחיל טילים כמו האיראנים.

מתוך הערך: "הביצועים הקרביים של Bf 109 עולים על ביצועי כל מטוס קרב אחר בהיסטוריה. בסך הכל מיוחסות לו יותר מ־15,000 הפלות של מטוסי אויב בקרבות אוויר. יותר מ־100 טייסים גרמניים הצליחו להפיל יותר מ־100 מטוסי אויב כל אחד, 13 טייסים הצליחו להפיל יותר מ־200 מטוסים כל אחד (בהם גינטר ראל, אוטו קיטל וולטר נובוטני) ושני טייסים הצליחו להפיל יותר מ־300 מטוסי אויב כל אחד בעודם טסים ב־BF 109"

שאלתי היא איך יתכן שמטוס עם עדיפות כ"כ ברורה לא הכריע את הקרב על בריטניה. ~2025-28641-51 • שיחה 17:56, 14 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

קראת את הקרב על בריטניה? יש שם פרק על הסיבות לכישלון. מעבר לכך: מטוס מוצלח אחד לא מכריע את כל המערכה. לדוגמה: במלחמת צרפת–פרוסיה היו לצרפתים רובים טובים יותר מלפרוסים: שספו, והם עדיין הפסידו.

כמוכן, זה שמטוסים מהדגם הזה הפילו יותר מטוסים מאשר כל דגם אחר לא אומר שהם יותר טובים בהשוואה היסטורית: יש היום הרבה פחות מטוסים (שכל אחד מהם הרבה יותר טוב). Tzafrir • שיחה 18:34, 14 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

קראתי ונשארתי תמה. על פי המפה בערך, המסרשמיט הגיע לדרום אנגליה. על פי טבלת יחסי הכוחות, הכוח הנאצי היה שווה ערך ויותר לכוח הבריטי. אני לא מבין איך עדיפות המסרשמיט (שכאמור, לא נפל במספר) מול הבריטים לא הביאה לתוצאה הפוכה. ~2025-28641-51 • שיחה 19:15, 14 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אגב, לאחר שקראתי את הערך על השספו, עלה שיש שם שגיאת ניסוח רצינית. כתבתי בדף השיחה. ~2025-28641-51 • שיחה 19:18, 14 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

השאלה האמיתית היא למה התכוון המשורר באמירה "הביצועים הקרביים". מספר ההפלות בהחלט עשוי להיות פונקציה של גורמים רבים נוספים - הן אנושיים (הנסיון הקרבי שצברו הטייסים) והן סטטיסטיים - הם פשוט השתתפו ביותר קרבות מכל מטוס אחר. אני בספק אם המסרשמיט היה מטוס קרב טוב יותר מהמוסטנג, הספיטפייר או אפילו הפוקה-וולף, שפשוט היה הרבה יותר יקר ולכן יוצר בכמויות קטנות בהרבה. עמית - שיחה 22:47, 14 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כי כנראה רוב ההפלות של המסרשמידט היו בחזית הרוסית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:26, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

רוב ההפלות של גרמניה היו בחזית הרוסית ולא בחזית אנגליה, מצב המטוסים והטייסים שם היה שונה. הקרב על בריטניה נכשל בין השאר כי בחירת המטרות הייתה לא נכונה (כידוע המפקד העליון ומפקד חה"א לא כיבדו עצות של קצינים מקצועיים), וגרמניה לא הבינה את השימוש שאנגליה עושה עם מערכת המכ"ם (אז חדשה), שאיפשר לזהות התקפות בדרך, לרכז מאמץ עליהן ולפגוע בהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

העברה של טקסט של אנונימי מוק:דיווח על טעויות שכנראה שייך לכאן: "הגורם האנושי,טייס,מצב הרוח הלאומי של גרמניה מול בריטניה,הם גורמים לא פחות חשובים.הכרעות מדיניות בדרג הממשלתי הם גם פקטור היכול לבטל את היתרון הטכנולוגי." Ladypine א • שיחה 22:33, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה

אולי כאן ידעו במקור אחד כתוב שהיא נבחרה למועצת עיריית ירושלים ב- 1948. במקור השני רשום שהיא נבחרה רק ב- 1955. היא עזבה את תפקידה ב- 1967 ובמספר מקורות רשום שהיא הייתה חברת מועצה 12 שנה. לאן נעלמו 6 שנים? Hila Livne • שיחה 22:41, 15 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לא נכנסתי לחישובים – אבל כנראה מדובר בשתי קדנציות לא רצופות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:48, 15 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@חזרתי חשבתי שאולי ב- 1948 לפי מה שרשום זה תחת הממשל הצבאי, אני רואה עכשיו לפי הערך ראש עיריית ירושלים שכנראה אתה צודק. תודה רבה. Hila Livne • שיחה 08:19, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@חזרתי עוד שאלה לגבי שנת הלידה שלה, יש את הקבר שלה באתר billion graves זה לא רשום ברור לפחות לא לפי התמונה. כשעלתה לארץ ישראל באוניה בינואר 1926-רשום בת 21. בתעודת נישואין מינואר 1930 רשום בת 23 (כשבעלה יליד אפריל 1905 רשום 24) ובהודעות על פטירתה בעיתונות מספטמבר 1972 רשום בת 67. מוסיפה כאן טיוטה: יהודית לוריא נוטה לחשוב שמדובר ב- 1906 ולא ב- 1905 כמו שרשום בעצי משפחה. Hila Livne • שיחה 11:25, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אפשר לנסות לחפור ולחפש את רשימות המועמדים לבחירות לעיריית ירושלים של שנת 1955. כנראה ברשומות. חזרתי • ∞ • שיחה 15:06, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לפי זו רשימת חברי המועצה הירושלמית, המשקיף, 17 בספטמבר 1948 שמצוטט בטיוטה הנזכרת לעיל, לוריא מונתה כחברה במועצה מייעצת של הממשל הצבאי בראשות דב יוסף. זה לא העירייה אלא גוף מקביל שהוקם על ידי יוסף כחלק מההתחרות בינו לבין דניאל אוסטר, שהכריז על עצמו כראש העירייה בשלהי ימי המנדט (השנים התחרו על ראשות עיריית ירושלים, ובסוף אוסטר ניצח). ראו עוד בועדת המוסדות לענייני ירושלים ועיריית ירושלים#במהלך מלחמת העצמאות. איש עיטי – הבה נשיחה 19:18, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@איש עיטי לא ידעתי תודה רבה Hila Livne • שיחה Hila Livne • שיחה 21:22, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@איש עיטי אשמח לעזרה איך לנסח את זה, מה שכתוב כרגע בטיוטה שגוי. לפי מה שראיתי בכמה מקורות היא הייתה במועצה 12 שנה מ- 1955 עד 1967 אז פרשה לאחר שחתנה נהרג בששת הימים Hila Livne • שיחה 21:26, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

למיטב הבנתי: לוריא מונתה בספטמבר 1948 כחברה במועצה הירושלמית המייעצת על יד המושל הצבאי של השטח המוחזק של ירושלים, שהתקיימה עד ביטול הממשל הצבאי בפברואר 1949. אני לא יודע אם היא התמודדה ולא נבחרה בהבחירות למועצת עיריית ירושלים (1950) או לא התמודדה כלל. בבחירות ב־1955 היא נבחרה למועצה. נשמע סביר? איש עיטי – הבה נשיחה 21:31, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@איש עיטי תודה על ההפנייה לרשומות מצאתי את הבחירות בעיריות ב- 1955 , https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0435.pdf מקווה שאפשר לראות מהקישור הזה, היא רשומה שם Hila Livne • שיחה 21:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@חזרתי סליחה תייגתי את איש עיטי, תודה על ההפנייה לרשומות Hila Livne • שיחה 21:33, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

גם רשומה כאן שנת הלידה שלה 1905... Hila Livne • שיחה 21:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@איש עיטי לא מצאתי שהיא התמודדה שוב לפני 1955 Hila Livne • שיחה 21:34, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אם אין מקור, אז אין מקור. איש עיטי – הבה נשיחה 21:36, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

♥ לשניכם תודה רבה Hila Livne • שיחה 21:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כנראה ב- 1950 הייתה במקום לא ריאלי https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0130.pdf Hila Livne • שיחה 21:44, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לדוגמה פרובינקיה סוריה פלשתינה או פלשתינה פרימה.

גם בלי להיות בלשן ברור לי ש S מתורגמת ל ס' במקום ל ש'.

לגבי אם T זה ת' או ט' במקרה הזה, אינטואיטיבית אני הולך עם ט' בגלל איך שזה נשמע באיטלקית.

למה כותבים כאן פלשתינה במקום פלסטינה? תודה.

כי כך כתבו בפועל עוד לפני הקמת ויקיפדיה ואף לפני הקמת המדינה. שווה לעיין בציר הזמן של השם פלשתינה. חזרתי • ∞ • שיחה 15:11, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אבל כתבו פלסטינה (ביוונית) ופלסטין (בערבית) הרבה לפניכן ומסיבות לא פוליטיות בעליל שאין להן שום קשר לסכסוך הישראלי פלסטיני, לכן לכאורה יש פה טעות.

„פלשתינה” הוא כתיב שהיה מקובל בימי המנדט הבריטי: השם הרשמי של הארץ בעברית היה „פלשתינה א"י”. אצלנו פלסטינה הוא דף הפניה לאותו תעתיק מוזר ושגוי: פלשתינה שהוא דף הפניה. השם היה בעבר שם יווני בממקור ששימש גם את הרומאים והביזנטים. גם השם הערבי המוקדם לאחר שכבשו את הארץ מהביזנטים היה فِلَسْطِيْن, כלומר: פילסטין. והם הבדילו בין ט’ ל־ת’ ובין ש’ ל־ס’. הכתיב עם ת’ הוא כתיב שגוי. הכתיב עם ש’ שמאלית הוא כתיב מוזר, מכיוון שאין כמעט מילים חדשות בעברית עם ההגה הזה, ופלשת היא מילה עם ש’ ימנית. בקיצור: להבנתי זו שגיאה. לפני 100 שנים שגיאות כאלו היו נפוצות כי היו נוהגי כתיבה שונים. היום זה נפוץ לעניות דעתי כדי להראות שונות ובעלות על השם. Tzafrir • שיחה 15:17, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מה אני אגיד לך מלבד מסכים, makes sense. ייתכן שצריך לשנות פה את כל השמות הללו כך שיכללו ס' ו ט'.

יש כמה סיבות למה בעברית קראו לארץ הזו "פלשתינה" ולא "פלסטין". ראשית, מקור השם "פלסטינה" הוא בהפיכה ללטינית של השם פלשת (בלטינית אין את האות שׁ ולכן היא שונתה ל-שׂ או S). השם העברי משמר את האטימולוגיה הזאת. שנית, השם פלשתינה נועד להבחין בין חבל הארץ שהיה בשליטת המנדט הבריטי לבין ה"פלסטין" שהערבים רוצים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:56, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בדיוק. ובהתאם "פלשתינה" תישאר "פלשתינה", לא "פלסטינה". ‏Virant‏ (שיחה) 22:16, 16 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

יש לך דוגמה למקרה אחר שבו שׁ תועתקה ל־שׂ בעקבות תעתיק ליוונית? לדוגמה: אשׁור => סוריה, ולא שׂוריה.

בהחלט סביר להתייחס לחבל הארץ המנדטורי בדרך זו כי כך היה התעתיק אז וזה מאוד מקובל. אבל למה להתייחס לפרובינציה הרומית בשם הזה? זה טיעון ממש מוזר. אגב, המנדט היה על Palestine. הוחלט להקים בסופו של דבר שתי מדינות על השטח הזה. אחת החליטה לשנות את שמה והשניה (שבקושי הוקמה) שמרה על השם. את שמה של המדינה השניה אנחנו כותבים עם ט’ ועם ס’. Tzafrir • שיחה 07:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מעבר לכך, הערך ציר הזמן של השם פלשתינה מטעה גם לגבי אטימולוגיות קדומות של השם. המצרים כתבו את השם כ„פרשת”. אפשר לטעון שהם לא הבדילו בין ר’ ל־ל’. אבל זה לא מובן מאליו. ואם עוסקים בעדויות קדומות לשם, חשוב לציין את זה. איך בדיוק כתבו האשורים (עוד עדות קדומה) את השם? Tzafrir • שיחה 09:18, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

Tzafrir אין לי מקורות ברמה אקדמית לתרום לדיון (ניסיתי לחפש מעט אך במגבלות הזמן שלי זה לא צלח), אבל אני הייתי נזהר מאוד עם חלק מההגדרות שלך. כבר הסכמת לעיל ש"פלשתינה" היה תעתיק נפוץ בתקופתו, אך הוספת שמדובר ב"שגיאה", ואני חושב שזה קצת מרחיק לכת. כחלק מתהליך ההתפתחות של העברית, נורמות התעתיק השתנו לאורך השנים, ומה שמקובל בימינו לא היה מקובל בעשורים הראשונים של תחיית העברית (שלא לדבר על עיוותים של ממש, חלקם לא הכרחיים מבחינת הגייה, בעת תעתיק בתקופות המוקדמות יותר). קודם כל השימוש בשי"ן שמאלית עבור S, בעיקר במקרים כמו st או sp, היה מקובל ביותר בעבר (מסיבות שלא הצלחתי להבין עדיין), למשל לירה שטרלינג שהתקבע גם הוא בתקופה המנדטורית. מעבר לכך, עד ימינו אנו ניתן לראות דוגמאות שבהם דוברי עברית אוהבים לקשר שמות זרים למקור מקראי על ידי תעתיק, גם אם ההגייה התרחקה או שאין באמת מקור כזה; למשל השם האנגלי ג'ושוע (יש לנו כמה מקרים של ג'ושואה אבל אין אחידות), או הכתיב "עקרון" עבור העיר האמריקאית אקרון, והמגמה הזו הייתה מאוד משמעותית בעשורים הראשונים של העברית החדשה (ביחד עם תופעת "גיור" שמות כרם ויעל שלרוב נגמלנו ממנה). במקרה של פלשתינה, גם לאחר המנדט הכתיב הזה השתרש עבור מה שהיה בתקופה המנדטורית ומקור השם המנדטורי - ההחלטה הרומאית בשמות הפרובינקיות. יש דוברי עברית שמנסים להמשיך הלאה עם פלשתין ופלשתינים, אבל לאור כללי הערבית והכתיב הנפוץ יותר בימינו אני חושב שעבור הקשרי הישות המודרנחת נכון עשינו כשנקטנו בכתיב פלסטין בהקשר הזה. Mbkv717 • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 10:06, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

דוגמה ב"שלוף"? השגיאה הנפוצה בהגיית שמו של מתחם שרונה.

כל מה שהמקור האטימולוגי שלו הוא פלשת ראוי שישמר מקור זה בשמו. גם יסוד הפלישה בשם זה הולם להפליא.

התיאור לגבי Palestine לא מדויק בלשון המעטה. הוצע להקים שתי מדינות על השטח, אחת החליטה לבחור באחד השמות האפשריים מבחינתה (ככה זה כשאתה ותיק, מצטברים לך שמות. בני ישראל, יהודים, עבריים, ועוד ועוד, לא חסרים). השנייה החליטה לחסל את הראשונה בעזרת אחיה מהסביבה, נכשלה, והתקיימה כמדינה לא מוכרזת רק במאה ה-21, רק ברצועת עזה תחת דיקטטורת חמאס ורק כ-17 שנה. לא מפתיע השנייה אימצה את השם שהיה זמין, במגבלות השפה הערבית (ככה זה כשאתה מזויף, סופך לשבת במליאת האו"ם מאחורי שם באנגלית אותו מרבית בני עדתך אינם מסוגלים לבטא). ‏Virant‏ (שיחה) 09:46, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

זה די ברור שהרקע לשימוש בפלשתין, הוא השם המקראי "ארץ פלישתים" שכבר מופיע בספר בראשית, והיה באותה רצועה. וכפי שכתבו גם אחרים פלשת, ופלשתים. מילים רבות מושפעות מהתעתיק התנ"כי, בסופו של דבר אנחנו עם הספר. בברכה מ-ב-צ • שיחה 10:29, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

@Virant לא הבנתי אם הדיון הוא פילולוגי או עוד במה להשמעת הבלים פוליטיים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 10:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

היה פילולוגי עד שעברנו לתחום הפוליטי. לפעמים העובדות כואבות, אני יודע. ‏Virant‏ (שיחה) 10:52, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בבקשה.

חנוכה שמח מ-ב-צ • שיחה 10:53, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

חג חנוכה שמח, מ-ב-צ : ) ‏Virant‏ (שיחה) 11:05, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

כאמור: ישות בשם שכולל Palestine באנגלית ו־فلسطين בערבית התקיימה בזמן המנדט הבריטי (1922–1948) ולאחר מכן: ממשלת כל פלסטין (עד 1959, שאז שולבה ברפובליקה הערבית המאוחדת) ומ־1964 עד ימינו: הארגון לשחרור פלסטין וארגונים אחרים. השם עצמו מוכר, גם אם היישות כמדינה פחות מוכרת. ומשנת 1948 ויקיפדיה העברית קוראת לישות כזו, שהיא המשך של הישות המנדטורית, „פלסטין”. Tzafrir • שיחה 11:12, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אנחנו מבחינים בין ישויות בארץ ישראל שנקראות על שם פלשת עד "פלשתינה (א"י)" (כולל), לבין ישויות מדיניות ערביות בתקופה המודרנית שנקראות בערבית فلسطين (להטיותיה). מה שיש לו זיקה לעבר הרחוק משמר את השורש פלשת, ומה שנוצר בתקופה המודרנית מתועתק לעברית "פלסטין" בהתאם לערבית.

כשיהודים ייסדו בשנת 1902 בנק שיסייע בהקמת ריבונותם השלישית בארץ ישראל, הם קראו לו בנק אנגלו-פלשתינה, בהתייחס לשם הבריטי Palestine, המתבסס על פרובינקיה סוריה פלשתינה הרומית, שנקראה כך במקום פרובינקיה יודיאה כדי לטשטש את הקשר היהודי למקום. הם לא חשבו לעצמם ששם הבנק מתייחס לערבים באיזושהי צורה, כי אין קשר אטימולוגי כזה, וזאת משום שאין קשר היסטורי כזה. "אנגלו-פלשתינה" כמוהו כ"אנגלו-ישראל". מה עושה בנק אנגלו-פלשתינה היום? היום הוא בנק לאומי לישראל, לא "בנק פלסטין". ‏Virant‏ (שיחה) 12:32, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

דוגמה למשהו מהעבר הרחוק: ג'ונד פלסטין (בערבית: فِلَسْطِيْن). יש לך הנחה שחייבים לתעתק את Palestina לעברית עם כ„פלשתינה” (אגב, הבנק נקרא בשנת 1908 „חברת אנגלא פלשתינה”, אבל אנחנו לא כותבים כך היום). כאמור, Palestina הלטינית נקראה כך על שם Παλαιστῑ́νη, שם שהיה בשימוש עוד מימי הרודוטוס (גם אם לא לכל הארץ). גם כשהמצרים הקדמונים תעתקו את השם, לא הבנתי באיזה צליל בדיוק הם השתמשו. לא ברור לי שאפשר לכתוב שהם כתבו שם ש’. אולי היחידים שכתבו שם ש’ הם אנחנו. Tzafrir • שיחה 13:17, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

השם המצרי לפלישתים נכתב גם הוא עם ש ימנית. ~2025-28641-51 • שיחה 18:10, 17 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

העברים ואולי גם המצרים^[^{דרוש מקור]} כמובן לא התייחסו לפלסטינים אלא לפלשתים. גם הרודוטוס לא התייחס לפלסטינים אלא לפלשתים, אבל ברוב מוחלט של שפות העולם הלכו לפי הרודוטוס כבר מהעת העתיקה שזה אומר ס' ו ט'. האם מישהו אחר מלבד העברים ואולי גם המצרים התנסח עם ש' ות'? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לעניין המעבר מת’ לט’: להבנתי (ואני לא מומחה בתחום) זה היה תעתיק נפוץ של מילים מיוונית ולטינית כבר בתקופה הביזנטית. האם זה אומר שהפסיקו לבטא באזורנו ט בצורה שונה מ־ת? דוגמה שעולה לי כרגע בראש: „פלטין”. ואם מתייחסים לשם של הארץ כשם ממקור יווני (ולא קשור ישירות לשמם של הפלישתים, שוב כמו במקרה של אשור וסוריה), הרי שסביר לתעתק אותו מיוונית בט’. ובכל מקרה התעתיק לערבית לאחר הכיבוש הערבי היה בט’. Tzafrir • שיחה 10:15, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ראו יאיר עדיאל, לשוני או פוליטי? על דיוני האקדמיה ללשון העברית בשם פלסטין, פעמים 125. Geagea • שיחה 12:48, 19 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

משתמש:Geagea אני לא יכול לפתוח את זה מהנייד ולא סביר שאהיה ליד מחשב בימים הקרובים. אפשר איזה שהוא תקציר ברמת המשפט או שניים? תודה. ~2025-41826-15 • שיחה 05:24, 20 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בין השאר הם מסכימים שהתעתיק המקובל לעברית (או ארמית) בימי המשנה והתלמוד היה פלסטינה. Tzafrir • שיחה 16:34, 21 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

במאמר נזכרת הצורה "פלסטיני" שמופיעה "במדרש". מקום אחד ספציפי מצוין בהערת שוליים 3 (עמ' 286): בראשית רבה צ, ו. המדרש הזה הוא ארץ ישראלי מתקופת התלמוד, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, ואני תוהה:

1. אם ההברה האחרונה במילה "פלסטיני" היא למעשה דיפתונג ("ניי", ney) - למה בעצם יש שם יו"ד?

2. אם הדיפתונג בשם הלטיני Palaestina (פלייסטינה או פלאיסטינה) התקצר בתקופה הזאת ל"פלסטינה", בהגייה או אף בכתיבה. מתייג את בעלי הידע בלטיניתIjon, Naidav2424, אלדד‏.

"בצורה הקצרה 'פלסטין' או בצורה הארוכה 'פלשתינה'" (עמ' 286, 287) - כאילו ההבדל הוא באורך ולא בשפת המקור. הצורה הראשונה היא ערבית והשנייה היא אירופית.
"המילה היוונית והרומית Palestine" (עמ' 287) - המילה הזאת אינה נכתבת כך ביוונית או ברומית. זאת הצורה האנגלית.
"השם 'פלשתינה'... נקבע על ידי הבריטים בתקופת המנדט" (עמ' 287) - עלול להשתמע מכך שהבריטים בחרו את התעתיק עם שי"ן ות"ו. זה לא הבריטים קבעו, אלא היהודים, והתעתיק הזה כבר היה קיים הרבה לפני כן - במאמר נכתב שעוזי אורנן הצביע על מקורות עבריים מ-200 השנים האחרונות שכללו את התעתיק הזה (עמ' 290).

Liadmalone • שיחה 22:47, 21 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

באנציקלופדיה העברית, כרך ו', עמ' 27, מופיע תעתיק של השם ביוונית כפי שמופיע אצל הרודוטוס. בסוף המילה יש דיפתונג שמתועתק לעברית בעזרת יו"ד אחת (פַלַיסְטִינֱי). אני מסיק מכך שיהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית ביטאו את השם על פי היוונית (השפה השלטת באזור), אבל מצד שני, בטקסט של בראשית רבה, לפחות כפי שהוא מופיע באתר דעת, אין את הדיפתונג הראשון ("פלסטיני" ולא "פליסטיני"). האם ההגייה התקצרה? מעניין שגם בערך הזה באנציקלופדיה העברית יש הפנייה אחת בלבד לשם הזה במקורות העבריים העתיקים - בראשית רבה. האם הוא לא מופיע בשום מקום אחר בספרות חז"ל או שזה פשוט המופע המוקדם ביותר שלו? מה זה אומר על יחס יהודי התקופה לשם הזה? אם כך, האם לא מדובר בתעתיק ארעי (או כדברי עוזי אורנן המצוטטים במאמר לעיל: "אל תשימו לב שבאיזה מדרש כתוב בסמ"ך וטי"ת... זה לא צריך להיות מורה דרך שלנו")? Liadmalone • שיחה 23:19, 21 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הרודוטוס, ג, 5: "מגבול פניקיה עד לגבולות העיר קאדיטיס, הארץ בידי הסורים המכונים פַּאלֶסְטִינִים" (תרגום שימרון, עמ' 178). עמ' 179, הערה 4: "קאדיטיס היא לכל הדעות עזה". הרודוטוס, ז, 89: "חלק זה של סוריה עד למצרים נקרא פַּאלֶסְטִינָה" (עמ' 381). לאורך התרגום של שימרון, ובשונה מהתעתיק בספרו "הרודוטוס וראשית דברי הימים", הלמ"ד בסגול, בלי דיפתונג! Liadmalone • שיחה 18:45, 23 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לעומת זאת, בתרגום הישן של אלכסנדר שור: "פלשתינה" וגם "פלשתינא", "פלשתינאים", אך גם "פַּלַיסטִינַאִית". Liadmalone • שיחה 19:03, 23 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

למה הרודוטוס קרא לארץ בשם פלסטינה או פלשתינה כפי שמנוסח כאן?

[עריכת קוד מקור]

למה שיווני שלא ידע מילה בעברית יקרא לארץ בשם שמופיע בתורה ככינוי חוץ? מה לו ולתורה בכלל? התורה לא תורגמה עדיין ליוונית ולא היו אמצעי תקשורת כמו אינטרנט, אז מה הקטע? תודה.

הוא שהה במצרים שלושה חודשים וחצי (אוגוסט–נובמבר), בזמן שהנילוס מציף את הארץ, ותיאר אותה באריכות רבה. הוא עבר באניה ליד הפירמידות והגיע עד האי יב בדרומה. ממצרים הגיע בדרך הים דרך עזה ואשקלון לצור. כך בערך עליו. קהילה יהודית הייתה במצרים זמן רב קודם. הנביא ירמיהו נפטר במצרים על פי התנך. מה שהיה מהתנך ודאי הגיע לשם

אבל בתוספות[58] כתבו "ולא מצינו שחזר יותר לארץ ישראל", כלומר נראה שלדעתם נשאר במצרים— אבל יש דעות שונות בקשר למקום פטירת הנביא

סבבה ו? איך זה עונה על השאלה?

הרודוטוס עבר רק בקו החוף של הארץ, שם נותרו שרידים של תרבות פלשת, וכנראה הוא קלט את הַשֵּׁם שָׁם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ב' בטבת ה'תשפ"ו; ולמנינם: 19:54, 22 בדצמבר 2025 (IST).תגובה

לא רואה סיבה להניח שהוא שמע את השם לראשונה רק בזמן מסעו ולא לפני כן. הוא משתמש בשם "סוריה הפלייסטינית" מבלי לספק לקוראיו הסבר מדוע האזור הזה בסוריה נקרא כך. אני דווקא מסיק מכך שהשם הזה היה ידוע בקרב יוונים (סוחרים, חיילים שכירי חרב, סופרים) עוד מהתקופה שהפלשתים אכלסו את האזור בשמם זה, אחרת לא היה טורח להבחין בין האזור הזה לשאר סוריה, אולי רק לצורך התיחסותו לאותם "סורים פלייסטינים" שנוהגים למול את בניהם. Liadmalone • שיחה 22:57, 22 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

אם כך לפי דבריך הוא הכיר את השם כאנדונים ולא כאקזונים. אז אולי כל התאוריות שהשם פלשתים הוא מהשורש "פלש" הן תאוריות כוזבות ולמעשה עוד טרם השתקעותם, שמם היה "פלסטינים"? יש לכך תמך מהתאוריות על ממלכת פליסטין (אנ') בסוריה העתיקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מתוך פלסתין: „ עם זאת, הזיהוי של הממלכה כשייכת לגויי הים לא ודאית, ואף אם הזיהוי מתקבל, לא ברור מה היה טיב הקשר לגויי הים הפלשתים מדרום הלבנט.” Tzafrir • שיחה 01:32, 23 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מאחר שהשם "פלשת" קיים בתעודות מצריות, אני לא רואה סיבה לחשוב שמקורו בעברית/כנענית.

דברי הם רק אפשרות, אבל היא נראית לי יותר, כי אני לא רואה סיבה לחשוב שסופר יווני משכיל מפינת החוף הדרומי של אסיה הקטנה לא שמע על מקומות לאורך החוף המזרחי של הים התיכון, בתקופה שבה סוחרים יוונים מכרו מוצרים יווניים בערי החוף של סוריה ומצרים וקנו דברים מהמזרח, מטבעות יווניים כבר נפוצו במזרח, חיילים שכירי חרב שירתו שליטים במזרח, וכו', שלא לדבר על זה שהיוונים כבר קיבלו את האלפבית מהפניקים. לא נראה לי שהרודוטוס יצא לים הגדול ללא מושג לאן הוא מפליג.

עם זאת, האפשרות שהציג דג ירוק לעיל עולה למשל מדברי בנימין שימרון, "הרודוטוס וראשית דברי הימים", עמ' 89–90: "...ערי החוף הפניקיות (הפלשתיות לשעבר) [...] הרודוטוס מזכיר במקומות אחדים 'סורים שבפאלאיסטיני' [...] לא ידע שום שפה פרט ליוונית... במצרים ובכמה ארצות אחרות מצא יוונים גם ביישובי התושבים המקומיים. הם וגם אנשי מקום שידעו יוונית סיפקו לו מידע על מה שעניין אותו". Liadmalone • שיחה 18:09, 23 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

שם, עמ' 209, הערה 5: "Palaistine, כלומר סוריה ה'פלשתית' (ב 104); זו ההזכרה הראשונה הידועה של השם הלועזי לארץ ישראל, השם כשלעצמו מעיד על כך, שהרודוטוס – או יווני שקדם לו – ראה רק את חוף הארץ. ממקום אחד (ב 106) משתמע, שהרודוטוס עלה על החוף". Liadmalone • שיחה 18:16, 23 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

מה שאני מבין עד כה מהדיון זה שהיה עם יווני שנקרא 'פאלאיסטיני' שהתיישב בכל רצועת חוף הלבנט וגם נכנס לתוך הארץ לפעמים ושהמצרים והעברים כינו בטעות 'פלשתי' (עיוותי שמות בשפות שונות היו נפוצים ביותר אז כי לא היו מחשבים ומכונות תרגום) וזה קרה כבר בתקופה מוקדמת מאד, כמו לפני 4,000 שנה או יותר. גם השם 'פלסטיני' הוא עיוות אבל עיוות הרבה פחות בעייתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מכירים את תרנגול הודו? זה שם שמחביא בתוכו אוסף שלם של טעויות. ראשית כל, השם הזה ניתן במקור לפנינייה, אבל לאחר גילוי(?) אמריקה, השם התקבל עבור ציפור אחרת. שתיהן אינן תרנגולות. אבל למה הודו? הפנינייה הגיעה במקור ממזרח אפריקה, דרך האוקיאנוס ההודי. בעבר כל האזור הכללי של דרום מזרח אסיה נקרא הודו. ומאיפה הגיע השם?

יש בפקיסטן היום איזור שנקרא סינד. דוברי שפות איראניות שחיו ממערב לאזור ההוא ביטאו את המילה בצורה שונה: „הינד”. היוונים ביטאו את השם הזה „אינד”. מבחינתם זה היה שם הארץ. וכך זה עבר לרוב אומות העולם („אינדיה”. הערבים קיבלו ישירות את השם מהפרסים ובערבים נשמר השם „הינד”. בעברית הצלחנו לקבל גרסה מאוד משובשת בטלפון שבור שעבר כנראה דרך הפרסים: „הודו” שמוזכרת במגילת אסתר. וכך קיבלה הודו את שמה על שם החלק ממנה שנמצא בקצה המערבי.

האם זו טעות? האם היה בכלל שם לארץ? ההודים מקדמים היום את השם בהרט (שעבורנו הוא תבלין. שימו לב שוב לט’). בתקופה שאחרי אלכסנדר מוקדון היתה הודו בשלטון האימפריה המאורית. ומה עם כל השמות של סין ושל גרמניה (בכל שפה היא נקראת על שם שבט גרמני אחר)? שמות נוצרים לפעמים במקרה. Tzafrir • שיחה 07:45, 24 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

משתמש:דוד שי ~2025-43437-05 • שיחה 02:45, 29 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

להבנתי בתקופת מרד החשמונאים היהודים נלחמו נגד סורים. כלומר היוונים שהיו לא היו קשורים ישירות ליוון. האם זה ככה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

במסגרת תפקידי הרשמי כמקשר: מרד החשמונאים, הממלכה הסלאוקית, ובפרט: הממלכה הסלאוקית#דמוגרפיה. אגב, אנטיוכוס הרביעי נקרא במקור מיתרידטס, כלומר: הייתה כבר השפעה של מיתרה בסביבה. Tzafrir • שיחה 14:11, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

הם כולם היו הלניסטים. Shannen • שיחה 22:41, 18 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ממוקדון ב-323 לפנה"ס, יורשיו נלחמו על חלוקת השטחים שכבש. השטח הגדול ביותר נתפס ע"י סלאוקוס הראשון שהקים את הממלכה הסלאוקית. היורשים שלו, לאחר כ-150 שנה, הם ה"יוונים" מהסיפור של חנוכה (167-160 לפנה"ס). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אלכסנדר היה ממוקדון: ממלכה בשולי העולם ההלני עד אז: עד שפיליפוס אביו של אלכסנדר כבש את רוב יוון, הם נחשבו בעיני היוונים כברברים. סלאקוס היה מקדוני. עם הזמן התערבבו המקדונים עם היוונים האחרים ואני מקשר להלניזם (ההתרחבות של התרבות היוונית לכל המרחב). היום קיימת מדינה שרצתה להיקרא מקדוניה, אבל יוון המודרנית לא מוכנה לוותר על שיוך מקדוניה ליוון (הם כבר לא ברברים?), ולכן המדינה החדשה נאלצה להסתפק בשם מקדוניה הצפונית. Tzafrir • שיחה 09:47, 19 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בשביל מה תמיד אומרים את הכפילות "פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" כשזה למעשה שני מושגים שאומרים אותו דבר בדיוק? או שיש הבדל?--~2025-31258-37 • שיחה 12:46, 27 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

~2025-31258-37, כן. למשל, ביזה במסגרת מלחמה מהווה פשע מלחמה אבל לא פשע נגד האנושות. ומצד שני, קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין היא פשע נגד האנושות אבל לא פשע מלחמה, כי אינה מבוצעת במסגרת מלחמה כלשהי. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 13:17, 27 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

גם ירי על צנחנים באוויר הוא פשע מלחמה ולא פשע נגד האנושות. בברכה. ליש • שיחה 16:02, 27 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ירי על צנחנים (במובן של חיילים שצונחים באופן מאורגן כדי להילחם, לא על טייס שנוטש ממטוס מתרסק) אינו פשע מלחמה (וכמובן שלא פשע נגד האנושות) אלא פעולת מלחמה לגיטימית לחלוטין. ירי על מי שנוטש מטוס אכן מהווה פשע מלחמה. אמיר מלכי-אור • שיחה 21:18, 27 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

בעוד שערבית קוראנית, דומה מאד לעברית מקראית, הניב הספציפי של ערבית מדוברת שנקרא ערבית פלסטינית הוא הניב הערבי המודרני הקרוב ביותר לעברית מודרנית. הקרבה המיוחדת הזו החלה לפני הציונות, בשלהי תקופת היישוב הישן (אם לא לפניכן).

האם נכתב ספר המכסה את כל הנושא הזה של קרבה בין ערבית פלסטינית לעברית מודרנית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ערבית ועברית הן שתיהן שפות שמיות, ואף חלק מתת הקבוצה של שפות שמיות מרכזיות, אבל נחשבות כשייכות לשתי תתי קבוצות נפרדות. לעניות דעתי הענפים הללו נפרדו לפני יותר מ־4000 שנים (אבל אין לי מושג ובהחלט יכול להיות שאני טועה בכמה וכמה מאות שנים). בתקופת כתיבת הקוראן, הערבית שבו הוא נכתב כבר הייתה רחוקה מהעברית: דוברי עברית לא יכלו להבין ערבית, ולהפך. אבל שפות לא רק נפרדות אלא גם משפיעות אחת על השניה. ברור שהעברית קיבלה לא מעט מילים בהמשך מהערבית, בדרכים שונות.

לפני תחילת השפעת העברית המודרנית, ערבית פלסטינית הייתה בעיקרה חלק מקבוצת ניבי ערבית שנקראה ערבית לבנטינית: כלומר: בערך מה שהיה מדובר בסוריה הגדולה (ללא החלקים המדבריים). אין לה קשר מיוחד לעברית למעט, אולי, השפעות מעטות של ארמית על שתיהן. לפני מלחמת העולם הראשונה לא הייתה הבחנה גדולה כל כך בין פלסטינה לסוריה (הגליל היה קשור יותר לחלקים הצפוניים, לדוגמה).

היום ערבית ישראלית מושפעת לא מעט באוצר המילים (ואולי קצת יותר?) מעברית, אבל לא על כך הייתה השאלה. Tzafrir • שיחה 22:14, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

שלום,

ידוע לי באופן כללי כי קטאר תומכת בחמאס, אך ברצוני להבין בצורה מדויקת ומעמיקה יותר מהם היקף התמיכה ואופייה, הן כיום והן בעבר.

1. בנוגע להעברת מזוודות הכסף מקטאר לחמאס דרך ישראל: ברור לי בדיעבד שהכספים שימשו גם למימון פעילות טרור. עם זאת, האם הייתה לפני 7/10 אינדיקציה לכך שהכסף מסייע ישירות לפעילות טרוריסטית, או שמבחינת ישראל וקטאר הוצג הכסף כסיוע הומניטרי לנזקקים, תשלומי משכורות וכדומה?

2. ידוע לי כי רשת אל־ג׳זירה נוקטת קו ביקורתי כלפי ישראל. האם מדובר בביקורת חריפה אך לגיטימית, או שיש גם דפוס של דיווחים שקריים או מסולפים באופן שיטתי? בנוסף, באותו הקשר, האם אל־ג׳זירה מבקרת גם את חמאס, ואם כן – באיזו מידה?

3. האם קיימות דוגמאות נוספות לתמיכה קטארית בטרור? לשם הבהרה, השאלה מתייחסת לתמיכה בטרור באופן ישיר וספציפי, ולא לביטויי הזדהות עם העם הפלסטיני. לדוגמה, אירוח בכירי חמאס בקטאר או משלוח סיוע הומניטרי לעזה עשויים לסייע בפועל לחמאס, אך אינם שקולים מבחינת חומרתם לפעולות כגון אימון צבאי, אספקת אמצעי לחימה או מימון ישיר של פעילות טרור.

תודה, יודה אווזי • שיחה 20:30, 1 בינואר 2026 (IST)תגובה

1. כן, פורסמו ראיות ועדויות לכך שחלק מהכסף משמש לטרור, ועבר לזרוע הצבאית של חמאס. בנוסף יש כסף שעבר ישירות לזרוע הצבאית בצורה חשאית. בכל מקרה סיוע למשטר טרור הוא סיוע לטרור, אם מישהו משלם משכורות ודלק למשל לגרמניה הנאצית, הוא עוזר לה ולתקציב שלה.

2. אל-ג'זירה בערבית תומכת באופן מובהק בחמאס ומתנגדת לישראל, היא פועלת כמו דוברת שלו, כולל הסתה ושקרים.

3. יש משמעות גדולה להעברת הכסף מקטר לחמאס (כ-1.8 מיליארד דולר מ-2012), כי בלי כסף אין כלום, לא טרור ולא משטר. אבו מאזן סירב בעבר להעביר כסף לחמאס, ואם קטר או מדינה אחרת לא היו מעבירות כסף, המשטר בעזה היה מתחלף (היו שיחות על כך במצרים, אבל קטר מנעה את ההחלפה כי הסכימה להעביר כסף). יש משמעות גדולה לאירוח של הנהגת חמאס, כי זה מעניק להם ביטחון ולגיטימציה. יש כסף שעבר ישירות לזרוע הצבאית תוך הונאה. בעבר היא סייעה גם לארגונים כמו הטליבאן, אל-קאעידה ודאעש. רשת אל-ג'זירה מפיצה תעמולה והסתה (מה שמעודד טרור), וקטר תורמת מיליארדים לאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, תוך קידום הערכים שלה. כידוע הדבר הכי חשוב ומשפיע זה חינוך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

האם במצרית עתיקה האות פ הייתה P או F? לדוגמה כשמצרי עתיק אמר "פלשת" הוא אמר PLST או FLST? או כשמצרי עתיק אמר "פנחס" הוא אמר PINCHAS או FINHAS? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש לנו ערכים לא מקיפים על קופטית ועל מצרית עתיקה. לפי הערך האנגלי w:Egyptian language, אם אני מבין אותו נכון, שני העיצורים היו שני עיצורים שונים. אין לי מושג מה היה כתוב שם בפועל. בעברית מקראית במקור כל פ’ הייתה מה שמאוחר יותר הוא פ’ דגושה. אין לי מושג לאיזה עיצור היה נהוג לתרגם בעברית את ה־f המצרית. מוזמנים לבדוק בעצמכם. Tzafrir • שיחה 22:25, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

בשני המקרים שהבאת זה p – ראה wikt:en:pwrꜣsꜣtj (פלשת) וwikt:en:pꜣ-nḥsj (פנחס) בויקימילון האנגלי מּּפתח-רשימה • שיחה 21:49, 5 בינואר 2026 (IST)תגובה

מעניין. אחת הדמויות המשניות בספרי הארי פוטר היא מנהל העבר של בית הספר, שמופיע כתמונה: פיניאס ניגלוס בלק. בלק, שם המשפחה, הוא שחור באנגלית. ניגלוס הוא שחור בלטינית. ופיניאס הוא פנחס, כלומר: כושי. ניגלוס בלק אינו צירוף מקרים. אבל פיניאס? Tzafrir • שיחה 22:17, 5 בינואר 2026 (IST)תגובה

או שזה אותו דבר בדיוק?

בשני המקרים אין כוונה לסחיטה באיומים אלא רק לדברים כמו ניצול כלכלי במיוחד בהקשר תמחור קיצוני או דרישת מחיר גבוה קיצונית על משהו. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ההבדל מאוד ברור. סחיטה היא הפעלת לחץ ואילו עושק הוא חיתוך.

וברצינות: עושק זו פעולת גזילה שלא בצדק ובכוח. סחיטה: הוצאה בהסכמה (גם אם תחת איומים). Tzafrir • שיחה 22:42, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

אגב, המונח התורני עושק מתייחס ספציפית (לפי חז"ל לפחות) לעושק שכר שכיר, בניגוד לגניבה וגזילה. שמש מרפא • שיחה 22:48, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

העסקת עובדים לא חוקיים בשכר נמוך משכר המינימום זה עושק. תביעת שלמונים, כדי לא לספר לאשת הנתבע על הרפתקאותיו במיטות זרות, זו סחיטה. בברכה. ליש • שיחה 22:52, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

בשפת יום יום, אנשים קוראים סחיטה גם למצב בו הם נאלצים לשלם מחיר גבוה, למשל בגלל שיש ספק יחיד, נניח במתחם של אירוע. אפילו שזו טעות לשונית. עושק נתפס כיום כמשלב גבוה עבור סחיטה במובן הזה - סחיטה לא באיומים.Ladypine א • שיחה 16:34, 15 בינואר 2026 (IST)תגובה

אגב, הפעלת כוח זה לא סחיטה ולא עושק, זה שוד. בברכה. ליש • שיחה 22:55, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

האם הוקמה ועדת חקירה כלשהי לאחר סיום מגפת הקורונה בישראל? ועדה שתסכם את התקופה הזו ותתאר את הטיפול הממשלתי במגפה, ותציין מה נעשה כמו שצריך ומה לא, תעיין בחלקים החסויים של ההסכם עם פייזר, ותמליץ איך להיערך יותר טוב למגפה עתידית. זו יכולה להיות, למשל, ועדה פרלמנטרית, או ועדה של משרד הבריאות. חיפשתי ולא מצאתי. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:37, 6 בינואר 2026 (IST)תגובה

דוח מבקר המדינה ממאי 2024: ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית

בתקופת הממשלות ה35- וה- 36 - דוח מיוחד. שנילי • שיחה 07:55, 7 בינואר 2026 (IST)תגובה

תודה, פספסתי את זה. אני אקרא. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 11:05, 7 בינואר 2026 (IST)תגובה

בערך ההגנה כתוב שההגנה הייתה ארגון צבאי. בערך פלמ"ח כתוב שהפלמ"ח היה הכוח הצבאי של ההגנה. אם כל מהותה של ההגנה היא "ארגון צבאי", אז לא ייתכן שיהיה לה "כוח צבאי"- היא הכוח הצבאי של עצמה. אז מה בעצם ההבדל בין ההגנה לפלמ"ח?--~2025-31258-37 • שיחה 23:52, 12 בינואר 2026 (IST)תגובה

שימו לב למילה "מגויס" בהתייחסות לפלמ"ח. שנילי • שיחה 08:33, 13 בינואר 2026 (IST)תגובה

ההבדלים בין ההגנה לפלמ"ח כל כך גדולים שאם הם לא ברורים כנראה מי ששואל לא קרא את הערכים בוויקיפדיה עליהם

תחשבו על ״ההגנה״ כ״מערכת הביטחון״ שיש לה כמה זרועות. למשל: הפלמ״ח, חי״ש, חי״מ, הש״י וכו׳. Shannen • שיחה 14:42, 15 בינואר 2026 (IST)תגובה

ההבדלים בין ההגנה לפלמ"ח לא כל כך גדולים, אך אין מדובר באותו הדבר. איש עיטי – הבה נשיחה 07:03, 16 בינואר 2026 (IST)תגובה

מה שכתב איש עיטי אינו נכון. Shannen • שיחה 15:34, 21 בינואר 2026 (IST)תגובה

למה להתייחס להגנה כמערכת הביטחון ולא כצבא? ההגנה הפכה לצה"ל. ראש המטה הכללי שלה הפך לראש המטה הכללי של צה"ל. Liadmalone • שיחה 17:27, 21 בינואר 2026 (IST)תגובה

הפלמ"ח היה כוח מגוייס לעומת למשל החי"ש שהיה כוח שדומה יותר להגמ"ר של ימינו. ההגנה הייתה המעטפת הכללית של כול הכוחות האלו (וגם פל"ים, ש"י, תע"ש, חי"מ, גדנ"ע וכיוצ"ב). הפלמ"ח הוקם בסיוע בריטי, בניגוד להגנה. לכן לכתוב ש"הבדלים לא כך כך גדולים" היא אמירה לא נכונה. Shannen • שיחה 20:13, 21 בינואר 2026 (IST)תגובה

האם היה עוד מקרה של תעתיק מיוונית-לטינית עם ת' במקום ט' מלבד "פלשתינה" במקום "פלסטינה"? תודה.

פעם זה היה התעתיק המקובל, שכן t=ת (למשל תורכיה). משום מה כיום ת' נפוץ בעיקר כתעתיק מ-TH. למשל התקופה הפלאוליתית, תאילנד. Reuveny • שיחה 17:13, 20 בינואר 2026 (IST)תגובה

אני חושב שטעית בדוגמאותיך, אני מדגיש, תעתיקים מיוונית-לטינית בלבד וכן אני יודע שמערכת הכתב האנגלית מוגדרת בדרך כלל כ"לטינית" אבל אני מתכוון לשמות שנתנו דוברי יוונית או לטינית.

„תורכיה” הוא תעתיק מערבית. גם שמות אחרים אנחנו לא מתעתקים מערבית שמות אחרים, לדוגמה: אפר'ניסתן. „פלאוליתית” מתעתק ת’ מהאות היוונית θ. זוהי אות שמקורה הוא באות ט’, אבל היוונים הקדמונים כנראה לא השתמשו בהגה הנפרד של ט, ומצד שני היה להם צליל לא מיוצג: כמו זה של המילה האנגלית think. אבל בלא מעט שפות ההגה הזה נעלם (בפרט: גם בלטינית). לדוגמה: האדם הניאנדרטלי#אטימולוגיה. Tzafrir • שיחה 18:25, 20 בינואר 2026 (IST)תגובה

לפי אתר האקדמיה, התעתיק של ת' ל-th מבוסס "על כתיבים רווחים בספרות חז"ל ובספרות הרבנית כגון 'תיאטרון', 'קתדרא', 'אתליטיס' ואף על הכתיב 'קתרוס' שבספר דניאל (עם זאת יש במקורות גם כתיבים אחרים)". Shimon Tregubov • שיחה 14:44, 25 בינואר 2026 (IST)תגובה

התפרסם היום (22 לינואר 2026) באתר ויינט:

המשטרה עצרה בדירת מסתור ברמאללה שני תושבי ערערה שבנגב - רביע אבו עראר טאלקת, בוגר לימודי רפואה בן 34, ואדם נוסף - בחשד למעורבות בקטטה המונית מלווה בירי בין משפחות מסוכסכות בפזורה הבדואית שבמהלכה נרצח סמיח אבו עראר בן ה-21. במסגרת התקרית, שאירעה באוקטובר 2025, נפצעו שני בני אדם נוספים, אחד מהם מתחת לגיל 18. המשטרה הודיעה כי חקירת המקרה נמשכת. אחרי המעצר האריך בית משפט השלום בבאר שבע את מעצרו של טאלקת בשבעה ימים.

(מאיר תורג'מן, אילנה קוריאל)

ממתי משטרת ישראל פועלת ברמאללה? ~2026-48265-9 • שיחה 18:42, 22 בינואר 2026 (IST)תגובה

לפי הכתבה בויינט מדובר בלוחמי ימ"מ. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, ד' בשבט ה'תשפ"ו; ולמנינם: 23:13, 22 בינואר 2026 (IST).תגובה

ימ"מ הם חלק מהמשטרה לכל דבר ועניין אבל הם מוסמכים לפעול בתוך שטח מדינת ישראל בלבד ורמאללה היא לא עיר במדינת ישראל כלל, כך שזה מוזר. אלו התנזים שאמורים לפעול ברשות הפלסטינית.

הימ"מ משויכת גם למשמר הגבול ובהתאם פועלת ביהודה ושומרון, גם בשטחי הרש"פ (שלא לדבר על כך שזו יחידת ההשתלטות והלוחמה בטרור הלאומית). ‏Virant‏ (שיחה) 07:13, 23 בינואר 2026 (IST)תגובה

מה זאת אומרת משויכת? אם היא פועלת גם בצבא וגם במשטרה אז היא כוח עצמאי (לא רק צבאי ולא רק משטרתי, אם כך זה שונה מהימ"מ במקומות אחרים בעולם כמו מה SWAT של ארה"ב). האם היה מקרה אחר בו הימ"מ פעלו ברמאללה?

זאת אומרת שהימ"מ היא יחידה במשמר הגבול, שהוא כוח ז'נדרמריה של משטרת ישראל, אשר פועל באופן קבוע במרחב התפר, לרבות יהודה ושומרון. אין פה שום דבר חריג מבחינת פעילות, אבל המבנה הארגוני ויכולת החבירה ליחידות אחרות עשויים לבלבל. למה שלא תקרא על היחידות האלה בוויקיפדיה? ‏Virant‏ (שיחה) 11:00, 23 בינואר 2026 (IST)תגובה

הנושא לא ממש מעניין אותי. לא ידעתי שיש הבדל בין הימ"מ הישראלי ל SWAT האמריקני. אם זה לא אותו דבר אז אני רק תוהה מהי כן המקבילה ל SWAT האמריקני במשטרת ישראל. SWAT: צוות ייעודי של אכיפת חוק שחבריו מגויסים, נבחרים, מאומנים, מצוידים ומוקצים לפתור תקריות קריטיות הכרוכות באיום על ביטחון הציבור, שאחרת יחרוג מהיכולות של מגיבים ראשונים ו/או יחידות חקירה מסורתיות של אכיפת החוק.[2]

הימ"מ היא גם ה-SWAT של משטרת ישראל ומטפלת גם במשברי בני ערובה על רקע פלילי, וכן נאבקת בפשיעה הקשה. זאת בנוסף לתפקיד העיקרי שלה שהוא לוחמה בטרור וחילוץ בני ערובה. מבחינת סמכויות ושטח פעולה: הימ"מ מוסמכת לפעול בכל שטחי ארץ ישראל כולל ישראל הריבונית (כולל כל ירושלים ורמת הגולן), יהודה ושומרון ורצועת עזה (שכרגע היא אקס-טריטוריה אז לא מבקשים רשות מאף אחד לפעול שם כשצריך). היא יונקת את הסמכות הזאת ממשטרת ישראל, משמר הגבול והמנהל האזרחי (שהוא הריבון בשטחים שלא סופחו לישראל). כמו כן, הימ"מ יכולה גם לפעול במדינות זרות בכפוף להסכמתן ויש בינה שיתופי פעולה בין-לאומיים עם יחידות השתלטות ו-SWAT ברחבי העולם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:41, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ה"ריבונות" הישראלית בשטחים משותפת לרש"פ ובכל מקרה חלקית וכפויה. ההכרה בה הולכת ומתמעטת.

היי,

אני מקבל את הרושם שישראל והעם היהודי אהודים בצ׳כיה, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות באירופה. מה הסיבות לכך, והאם קיימת אהדה ברמה כזאת גם בסלובקיה?

תודה, יודה אווזי • שיחה 23:10, 22 בינואר 2026 (IST)תגובה

יש לכך הקשר היסטורי. טומאש מסריק, מייסדה ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, היה אוהד מובהק של העם היהודי ושל התנועה הציונית ורחובות רבים בארץ קרויים על שמו ואף יישוב כפר מסריק. שוויון זכויות ליהודים היה שם, כמו בכל האימפריה האוסטרית, עוד במאה ה-19, ובימי צ'כוסלובקיה היהודים הוכרו כמיעוט לאומי - צעד יוצא דופן בתקופה שבה יהודים הוגדרו בעיקר כדת. היה לזה גם מניע פרגמטי - שכן בצ'כוסלובקיה חיו גרמנים והונגרים רבים, והיה רצון להוריד את חשיבותם הפוליטית. ורבים מהיהודים היו יכולים להיות באותה מידה גם מוגדרים "גרמנים", כך שהגדרת היהדות כלאום שונה סייעה להוריד ממספר הגרמנים. היו ועדיין יש גם גילויי אנטישמיות, אך היחס ההיסטורי החיובי ליהודים בכל זאת נוכח. Shimon Tregubov • שיחה 14:24, 25 בינואר 2026 (IST)תגובה

רוב הנשק ששימש את ישראל במלחמת העצמאות (ולמעשה הציל אותה) הגיע מצ'כוסלובקיה בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית, כעודפים ממה"ע ה-2. העסקה הייתה באישור בריה"מ וסטלין, שקיווה לצרף את ישראל לגוש המזרחי בזכות התמיכה והרקע של המייסדים, אך לאכזבתו היא הצטרפה בסוף לגוש המערבי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זה לא נימוק מוצלח במיוחד: כמה שנים לאחר מכן הייתה עסקת נשק צ’כית נוספת, שגם היא בטאה את מדיניות ברית המועצות. Tzafrir • שיחה 08:54, 26 בינואר 2026 (IST)תגובה

לגבי הסעיפא של השאלה, הסלובקים היו בני ברית של גרמניה הנאצית וגירשו את יהודיהם למחנות השמדה. בברכה. ליש • שיחה 22:05, 28 בינואר 2026 (IST)תגובה

חיים שפירא ז”ל בספרו לֶךְ לְךָ, בְנִי! (Go, My Son! 1989) מספר על בריחתו לברית המועצות כבחור ישיבה צעיר בזמן מלחמת העולם השניה, שם למד רוסית בניב/בסלנג צִ’י סַמַרַה במחוז קויבישב.
מי יכול/ה לאמת עבורי את קיום הניב/הסלנג כעבור יותר מ־80 שנה? בעלי הידע ברוסיתIKhitron, יואל,דוד55, Bazarin, Eldad, Shimon Tregubov, רמי ‏. יהודה שמחה ולדמן • שיחה 12:46, 25 בינואר 2026 (IST)תגובה

AI Overview

The official language of Samara, Russia, is Russian, spoken by over 85% of the population, with no distinct local dialect that differs significantly from standard Russian

. The region is largely Russian-speaking, though it is culturally diverse with Tatar and other ethnic minorities present.

Key points regarding language in Samara:

Primary Language: Russian is the official and dominant language.

Demographics: Over 90% of the population is ethnically Russian. ~2026-25324-0 • שיחה 19:17, 25 בינואר 2026 (IST)תגובה

לסיכום נראה שאין ניב רוסי ספציפי לאיזור סמרה. ~2026-25324-0 • שיחה 20:24, 25 בינואר 2026 (IST)תגובה

היי,

נניח שמכונית נחסמת באמצע כביש ע"י מפגין שעומד מול הרכב ומונע מהנהג להתקדם. הנהג מצידו ממשיך בנסיעה איטית מאוד כדי להרתיע את המפגין מחד ומאידך להשאיר לו מספיק זמן כדי לפנות את הדרך בלי להפגע. גם הנהג וגם המפגין עקשניים מאוד ובסופו של דבר המכונית מפילה את המפגין ודורסת אותו.

אני מבקש להבין איך יתייחס החוק למקרה כזה - מצד אחד דריסה מכוונת ומצד שני הולך רגל שהכניס את עצמו לסיטואציה מסוכנת שהיה יכול להימנע ממנה בקלות. וגם, האם קרו בעבר מקרים כאלה בישראל או בעולם?

תודה, יודה אווזי • שיחה 18:46, 28 בינואר 2026 (IST)תגובה

אם ההפגנה והחסימה אינם ברישיון או אישור המשטרה – שניהם עבריינים (וטיפשים); אם ההפגנה חוקית והנהג התפרץ לשטח סגור לתנועה – רק הוא עבר על החוק (אבל שניהם טיפשים). חזרתי • ∞ • שיחה 21:30, 28 בינואר 2026 (IST)תגובה

ההפגנה לא חשובה, מדובר במכונית מול הולך רגל, לכן תמיד, אבל תמיד, הנהג יהיה אשם. מכונית יכולה לפצוע ולהרוג הולך רגל - הולך הרגל יכול, לכל היותר, לגרום נזק למכונית. בברכה. ליש • שיחה 21:55, 28 בינואר 2026 (IST)תגובה

זה לא סותר; אתה התייחסת לדיני נזיקין; אני – להיבט הפלילי. הולך רגל שנמצא בכביש שלא לשם חצייתו כחוק או שהות אחרת לא חוקית – עובר על החוק. חזרתי • ∞ • שיחה 22:45, 28 בינואר 2026 (IST)תגובה

ועדיין: נהג שהיה יכול להמנע בצורה סבירה מתאונה ולא נמנע ממנה, עובר על החוק (לעניות דעתי).

ממה שידוע לי, כאשר המשטרה יודעת על חסימת כביש (חוקית או לא חוקית) שהיא לא רוצה או יכולה לפנות, העדיפות היא שמי שחוסם את הכביש בפועל יהיו שוטרים כדי שיהיו עימותים בין אזרחים לשוטרים ולא עימותים דורסניים. זו הסיבה העיקרית למיעוט המקרים.

היה לנו לא מזמן מקרה של נהג אוטובוס שדרס מפגינים (יש לנו ערך על זה?) אבל זה היה לאחר שלהבנתו הם ניסו להרוג אותו ושלהבנתו לא הייתה לו דרך אחרת לצאת מזה. קשה לי לדמיין נהג שדורס מפגין, במיוחד במצב שמתואר כאן שזה ברור היטב לשני הצדדים. Tzafrir • שיחה 09:03, 29 בינואר 2026 (IST)תגובה

במקומות כמו יפן או סין אנשים מסוימים, ברמת היחיד או ברמת הקבוצה, לעולם לא יסכימו עם אדם זר שהוא "נראה יפני" או "נראה סיני". הם תמיד יגידו עליו שהוא נראה לבן/שחור/ערבי/הודי וכל השמות האחרים.

יש כמובן, במקומות אלה, אנשים שיגידו שהמראה של אחרים לא מעניין אותם ושההתעסקות במראה של אחרים היא גזענית והרסנית, אך הם מיעוט.

השאלה היא לגבי האנשים שכן מדברים על זה, שכן רואים בזה משהו מהותי.

מהי האמת שלהם?

אם אמת יכולה להיות אישית, קבוצתית או מוחלטת (כמו 1+1=2) אז מהי האמת שלהם? או שהיא אישית ברמת היחיד ("אני חושב שהיא לא נראית יפנית") או שהיא קבוצתית ("אנחנו חושבות שהיא לא נראית יפנית") אבל מאחורי האמת האישית/קבוצתית הזו יש איזה שהוא מכנה משותף לכל מי שיחשבו כך, מהו המכנה המשותף הזה? המילה "גזענות" לא בהכרח מסבירה מהו המכנה המשותף הזה ולמה אחרים לא חולקים אותו ("מתנגדים לגזענות").

יתרה מכך, אם אדם יגיד "אני יפני" כאשר ליפני מסוים או יפנים מסוימים אינו נראה יפני, הוא יזכה ללעג אם לא לכעס או שיתייחסו אליו כמטורף, השאלה היא איפה עובר הגבול לאותם יפנים לגבי מי "נראה יפני" וכו'? או שתבניות המראה האלה שזורות בפיזיקה עצמה או שתבניות המראה האלה הן המצאה.

אני בטוח שיש פילוסופים שחקרו את זה והתייחסו אל זה. אני מניח שהפילוסופיה שלהם לא ממש "תחזיק מים" ברחוב היפני או הסיני, אבל במערב יש להם השפעה חזקה, בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש כאן כמה שאלות שונות.

ראשית, האם אנחנו מתייחסים ל„מקרה הטיפוסי” או שצריכים להתייחס לכל מקרה? לדוגמה: איך מבדילים בין מכונית לאופנוע? לכאורה: קל מאוד: ארבעה גלגלים לעומת שניים. אבל יש גם מכוניות עם שלושה גלגלים, ואופנועים עם שלושה או אפילו ארבעה גלגלים, ועוד כל מיני מקרים. האם אנחנו רוצים ליצור הגדרה שתתייחס לכל מקרי הקצה. או שמספיק לנו להתייחס למקרים החשובים?

ואפשר גם להסתכל מכיוון קצת שונה. אפשר לא לנסות לשאול מה צריכה להיות ההגדרה אלא מה אנשים חושבים שההגדרה צריכה להיות. להראות לכל מיני אנשים שונים תמונות ולנסות לגרום להם לסווג אותם כאופנועים או מכוניות בדרכים שונות.

אנחנו נוטים להשתמש בהגדרות מעשיות שעובדות ברוב המקרים. ההגדרות הללו גם אינן רק אובייקטיביות אלא משתנות בהתאם לנסיבות: לדוגמה: האם הצבע של השמיים הוא כחול או תכלת? האם הצבע של היין הוא אדום או בורדו?

אז למקרה הטיפוסי קל לסווג מראה בין יפני לבין לא יפני. איפה עובר הגבול: זו שאלה שאיתה ממילא לא מתמודדים בדרך כלל. גם המסווגים לא. איפה עובר הגבול בין נמוך לגבוה? התשובה כנראה תשתנה בהתאם לנסיבות ולצרכים. Tzafrir • שיחה 17:05, 2 בפברואר 2026 (IST)תגובה

יש משהו שגורם לאנשים להבין לכאורה איפה עובר הגבול. מה זה המשהו הזה, תשובות "עמומות" כמו "גזענות" או "המוח האנושי" לא עוזרות.

זו אחת מהחולשות של שפה טבעית, אין הגדרה חד משמעית או גבול חד למשמעות. הדוגמה הקלאסית היא "תמצא הגדרה מדוייקת לכיסא". רוצה תשובה פחות עמומה? אין תכונה בינארית "נראה כמו יפני". יסלחו לי חברי הביולוגים שאני משתמש במחשבים להשוואה, אבל נניח לצורך העניין שהמוח הוא רשת למידה עמוקה. נכנס קלט בצורת תמונה של פנים, ויוצא ציון על הסקאלה [0,1] שמייצג כמה הדמות "נראית יפנית", או באופן יותר מדוייק, "מה ההסתברות שהדמות יפנית על סמך המראה שלה". מה קורה בתוך הרשת? פעולות אריתמטיות פשוטות על המידע עד לקבלת הציון הסופי. לצורך המעבר לשפה אנושית, נקבע רף מסוים לציון עובר שממנו נאמר שדמות "נראית יפנית" ומתחת לו "אינה נראית יפנית". מהו הרף? איך מתבצע החישוב בדיוק? אין לך אף דרך לדעת שהפרמטרים האלה שווים בין המוחות השונים, וברם, סביר שהם שונים. בפועל, מסופקני אם החישוב ככה פשוט אבל האבסטרקציה נוחה לדעתי. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 17:19, 3 בפברואר 2026 (IST)תגובה

קראתי קצת בערכים הומניזם והומניזם חילוני כולל גם בגרסאות באנגלית Humanism וSecular Humanism ולא מצאתי שם הגדרה למונח השורש שלהם - אדם. איך ההומניסטים מגדדירים אדם. די ברור שאדם הוא יצור חי הכולל DNA אנושי, אבל מה זה בדיוק DNA אנושי מבחינת הוגים הומניסטים - לא מצאתי שום הסבר לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

שני הערכים האמורים בעברית דורשים שיפור (ר’ תבניות בראשם). אבל לעצם העניין: הם משתמשים במילה „אדם” אמנם ללא הגדרה, אבל בהקשר האמור הגדרת המילה די ברורה.

מצד שני, קישרת לערך אנגלי שלא רק מקשר בראשו למשמעות הזו, אלא גם טורח ומפרט את מקור המילה. ומקור המילה אינו באנשים אלא במדעי הרוח (humanitas). אם העברית הייתה מתפתחת בצורה קצת שונה, היינו אולי מתרגמים את המילה הזו ל„רוחניות”.

מבחינה ביולוגית אגב, ההבחנה בין יצור אנושי ללא אנושי מבין מי שחי כיום היא פשוטה, כי יש קרבה רבה יחסית בין כל האנשים החיים. כמובן שיהיו פילוסופים ימצאו דרכים לסבך את הסוגיה כאוות נפשם לצורכיהם הפרטיים, אבל כמי שלמד פיזיקה אני מזניח אותם ומתייחס רק לפילוסוף כדורי. Tzafrir • שיחה 21:14, 3 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ההגדרה איננה פשוטה עבור האנשים המכונים גזענים כי מבחינתם קודם גזע ורק אז אדם. אבל מי שמבחינתו קודם אדם ורק אז גזע (אם בכלל) יצירך להבין למה הם קוראים לעצמם "הומניסטים". אם כך מבלי להגדיר אדם ואולי גם גזע, המונח הומניזם הופך לעמום ולא מאד יעיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כאמור, אני לא מתייחס לכל מיני התפלספויות. יש לך דוגמה למשהו שחי כיום שלגביו אי אפשר לקבוע בקלות ובצורה אינטואיטיבית האם הוא אדם? את ההתעסקות עם הגדרות אני משאיר לפילוסופים (גם כדוריים). Tzafrir • שיחה 12:57, 4 בפברואר 2026 (IST)תגובה

כידוע לך, בעלי DNA אנושי הם בני אדם, אבל נדרשת לכך הגדרה מוגדרת היטב שאולי רק גנטיקאי יוכל לספק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כלומר: אין לך דוגמה לבעיה. Tzafrir • שיחה 10:40, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מה זה אומר בדיוק "בעלי DNA אנושי הם בני-אדם?". למשל, לתא בודד או אפילו לתרבית תאים שנלקחה מאדם יכול להיות DNA אנושי לגמרי, מרוב הבחינות שאני יכול לחשוב עליהן. האם זה אומר שהם בני-אדם? ולאיזה צורך? ולאיזה צורך הומניסטי? (לצורך העניין...). נגיד, האם יש להם זכויות אדם? זכויות אזרח? H. sapiens • שיחה 10:57, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מתמטיקאים נוהגים להגדיר שליש כ 0.333 ולא כ 0.33 או 0.3333 אבל עם שינוי הגדרות קל גם שני אלו יוכלו להיות מוגדרים כשליש.

ChatGPT נתן את ההגדרה הזאת למדוע המספר 9.999 הוא המספר 1 למרות שברור שאלו שני מספרים שונים:

Evidence: (0.999\ldots = \sum_{k=1}^\infty 9\cdot10^{-k} = \frac{9/10}{1-1/10} = 1.)

אבל שוב, עם שינוי אקסיומות גם 0.33 או 0.3333 היו יכולים להיות שליש (אולי אף יש מתמטיקאים מחוץ למיינסטרים שניסו לשנות את האקסיומות כך).

אז האם זה אומר שגם מתמטיקה, לכאורה התחום ידע המדויק וה"סגור" ביותר, לוקה בבעיית החיים של היעדר גבולות ברורים (האם "חצי סיני" הוא "סיני", האם "חצי שחור" הוא "שחור")? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הערך של שליש אינו 0.33 או 0.333 או 0.3333 . זהו פיתוח עשרוני אינסופי. יש לנו ערך על 0.999... שעוסק בכך ואני מקווה שעוזר להסביר את זה. Tzafrir • שיחה 10:28, 3 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ולמרחיקי לכת, ראו את הפרדוקסים של זנון, גבול (מתמטיקה) ובניית המספרים הממשיים. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 15:45, 3 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ומה עם מי שאינו מתמטיקאי או מדען? יעזור מאד אם תגיד איזה טיעון בכל אחד מן הערכים האלה רלוונטי ספציפית לשאלה כאן. תודה.

ואגב: גם לנו יש משוואות לאטך: העתקתי את הסימנים המוזרים מלמעלה לתוך תגיות math וקיבלתי נוסחה ברורה. ר’ עזרה:נוסחאות לפרטים הטכניים.

0.999 \dots = \sum_{k = 1}^{\infty} 9 \cdot 10^{- k} = \frac{9 / 10}{1 - 1 / 10} = 1

$0.999\ldots =\sum _{k=1}^{\infty }9\cdot 10^{-k}={\frac {9/10}{1-1/10}}=1$

Tzafrir • שיחה 17:18, 3 בפברואר 2026 (IST)תגובה

דרך אגב, מה שכתב גפתי איננו נכון. אכן, הכול רשום בערכים שצפריר הפנה אליהם. צריך לקרוא אותם, על מנת להבין שכול מה שקראת לו "אקסיומות" שגוי. Shannen • שיחה 03:25, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

עם כל הכבוד להגיד לך תקרא ערכים זה לא תשובה, גם צפריר הפנה רק לערך אחד בלבד שאני לא יודע אם יש לי את הרקע המתמטי להבין.

אין מה לעשות - יש דברים שלא נגמרים במשפט אחד או שניים. הערך 0.999... הוא שכתוב גם להדיוטות. צפריר הציע גם לקרוא את הפרדוקסים של זנון שהוא ערך אפילו "פשוט יותר" להבנה. אם אתה רוצה תשובה פשוטה - אזי התשובה היא "לא, מתימטיקה לא לוקה בבעיית החיים של היעדר גבולות ברורים". Shannen • שיחה 13:09, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא אמרתי שהכל נגמר במשפט או שניים וזה גם לא היה צפריר אלא משתמש:פרוגנתודון.

הערך מפנה גם אל של גדי אלכסנדרוביץ’. אולי זה יהיה ברור יותר? אם כן, אולי יש טעם לתקן את הערך שלנו. אולי הערך שלנו צריך לשים יותר ללמעלה את ההסברים האינטואיטיביים שהוא מציג אצלו. כי נראה לי שהבעיה בנושא הזה היא אינטואיטיבית בעיקרה. Tzafrir • שיחה 13:26, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

שיעור היסטוריה - בשל הערך הזה, גדי עזב אותנו וכך הגיע לעולם הבלוג המתימטי הטוב ביותר בעברית. Shannen • שיחה 14:58, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אני מודה לצפריר על דבריו האמפתיים והמלמדים.

במתמטיקה, המקום שבו עובר הגבול בין X ל-Y תלוי בהגדרות שלך ל-X ול-Y (ול"גבול", ול"עובר"). עוזי ו. • שיחה 15:48, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

האם בעייתי להגדיר שליש כ 0.33 במקום כ 0.333 ? תודה.

המספר 0.33 וגם המספר 0.333 אינם שווים לשליש. שניהם קירובים לשליש, כאשר השני קירוב קצת יותר טוב. אם רוצים לייצג שליש כשבר עשרוני יש לכתוב 0 ואחריה סדרה אינסופית של הספרה 3:

1 / 3 = 0.3333333.... = 0. \bar{3}

$1/3=0.3333333....=0.{\bar {3}}$ . – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:40, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בדיוק, וסדרה אינסופית של 3 (0.33333 וכ"ו ללא סוף) שווה לשליש. לא מקורבת - שווה ממש תחת ההגדרות המקובלות של שבר עשרוני. בדיוק כמו שסדרה אינסופית של 9 ב 0.9999... שווה לאחד. ~2026-25324-0 • שיחה 17:59, 8 בפברואר 2026 (IST)תגובה

והבעיה היא לא במתמטיקה. זה ייצוג אינסופי. הבעיה נובעת מבחירת הבסיס. בבסיס אחר אין בעיה להציג שליש בייצוג סופי. מה שלא נכון לגבי 0.999... (בהתחשב בבסיס, b - 1 במקום 9) או מספרים אי-רציונלים. (¯`gal´¯) • שיחה 10:05, 19 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אחת לכל 3 שנים או 5 שנים מחליפים צוות בשגרירויות ישראליות בחו"ל (לא בהכרח את כל אנשי הצוות אבל את רובם). מדוע זה קורה? יש משהו שנקרא חוק תמ"י שמורה על כך אבל לא ברורה לי מטרתו. תודה.

מי שמתגורר וחי זמן רב במדינה אחרת קשריו עם מדינת האם נחלשים וקשריו עם המדינה המארחת הולכים ומתחזקים ולא נדירים המקרים בהם אנשי סגל כאלה מחליטים לא לשוב למולדתם, להישאר שם. הנוהג מנסה להקדים תרופה למכה. בברכה. ליש • שיחה 09:51, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

האם הנימוק המעניין הזה הוא דעתך האישית או שנתקלת בדברים דומים במסמך מדיניות כל שהוא של מדינת ישראל?

נדמה לי שהשואל התכוון לעמ״י (עמי ותמי זה מסיפור אחר..). ראו זכויות עובדי עמ״י. כלומר אריה ענבר צדק. Shannen • שיחה 11:01, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

האם יש מקרים בהם מזכירים דמיות מקראיות קודמות בחלקים מאוחרים יותר? לדוגמה שאיזה נביא מזכיר את אברהם. או מלך המזכיר את משה.

לא מדבר על מלך דוד שכל השושלת באה ממנו. ולא על אלו שהכירו אחד את השני במהלך חייהם עצמם. ―~2026-81554-5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מחיפוש של "אברהם" בקונקורדנציה:

”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן וָאַרְבֶּה אֶת-זַרְעוֹ וָאֶתֶּן-לוֹ אֶת-יִצְחָק” (יהושע)

”וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה” (מלכים א)

”וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא-הִשְׁלִיכָם מֵעַל-פָּנָיו עַד-עָתָּה” (מלכים ב)

”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ” (ישעיהו)

”גַּם-זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל-זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים” (ירמיהו)

מוזמן להמשיך אותי... TheStriker • שיחה 21:21, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא עונה בצורה מדויקת לשאלה, אבל אחד הציטוטים החזקים: אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 22:29, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ירמיהו מזכיר את רחל: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 22:32, 5 בפברואר 2026 (IST)תגובה

יחזקאל מזכיר את נח: וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה. מּּפתח-רשימה • שיחה 09:46, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בסיפור דוד ובת שבע, דוד מנסה לגרום לבעלה של בת שבע, אוריה החיתי למות (אחרי שהוא לא הצליח לגרום לו לשכב עם אשתו). הוא שולח אותו חזרה למצור על רבת עמון עם הוראה מפורשת להיות „אל מול פני המלחמה החזקה” – הכי קרוב לחומה. המטרה מושגת: אנשים שם נהרגים, וביניהם אוריה. מפקד הצבא שם, יואב בן צרויה, מדבר עם השליח שהוא שולח לדוד לעדכון (היומי?). ואומר לו שאם דוד יתעצבן על כך שנלחמים קרוב לחומה (דבר מסוכן), להגיד לו שגם אוריה החיתי נהרג.

הדרך שבה יואב מתאר את זה שמסוכן להילחם ליד החומה היא: אבימלך בן ירובושת נהרג מאבן גדולה שהשליכה אישה מעל חומה. כלומר: כשנלחמים שם, אפילו אישה יכולה להרוג אותך בקלות.

אז כאן יש אזכור של אבימלך ושל אביו גדעון מספר שופטים. אבל לא משתמשים בשם גדעון אלא בשם ירובעל. בעל ספר שופטים לא אהב את השם ושינה אותו על ידי שינוי שם לגדעון. בעל ספר שמואל משנה בעקביות „בעל” ל„בושת” בשמות. Tzafrir • שיחה 12:34, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אבל אם ממש רוצים: לפעמים קוסם עושה קסמים בעזרת שתול בקהל. אז, לדוגמה: בספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ט"ז (יאשיהו הורס את המזבח בבית אל) מוזכר איש האלהים: אותו איש האלוהים שנתן נבואה מדויקת לחלוטין בפרטיה (ושילם על כך בחייו) בימי ירבעם בספר מלכים א', פרק י"ג. Tzafrir • שיחה 12:44, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ועוד אחד: ליעקב יש סיפור די בעייתי: הוא רמאי. זהו שמו. עשיו אומר במפורש: „הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמיים: את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי״ (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ל"ה). לנביא הושע יש גרסה שונה במקצת לסיפור. הוא חי בממלכת ישראל בימי ירבעם השני: ימי השיא של הממלכה (אבל לקראת הנפילה האחרונה, שאותה הוא כנראה לא הכיר). הספר גדוש בהשמצות שונות לאפרים ושאר כינויים לממלכה זו. בין השאר, בספר הושע, פרק י"ב, פסוק ד', בתוך קטע של משפטים שמספרים עד כמה העם הזה מרמה כל הזמן, הוא כותב: „בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלוהים”. כלומר בגרסה שהוא מספר כאן, יעקב הצליח לרמות את אחיו ולהפוך לבכור כבר בבטן אימו (איך? אולי כמו אצל זרח ופרץ?) Tzafrir • שיחה 13:14, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ואפילו מזכירים מלכים זרים ועויינים - יפתח במשא ומתן הדיפלומטי עם מלך עמון בניסיון למנוע מלחמה, מתאר את כיבוש הגלעד בידי בני ישראל ומזכיר שם את סיחון (שופטים י"א, י"ט) ואת בלק בן ציפור (פסוק כ"ה). אמיר מלכי-אור • שיחה 12:14, 8 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אני מעוניין להגיע לבאר שבע וחשבתי על רעיון של לחסוך לעצמי נסיעה ברכב (דלק+זיהום) ולנסוע ברכבת.

בעיה היא איכות התחבורה וכמות ההחלפות, שהופכת את הנסיעה לממש בלתי נסבלת. אני צריך לקחת אוטובוס לתחנת סוקולוב, משם רכבת לתחנת הרצליה, משם רכבת לתל אביב ומשם את הרכבת לבאר שבע. כמות החלפות גבוהה מדי והאוטובוס יכול לאחר או לא לבוא, ככה שאני אפספס את הקונקשן. וגם הקונקשנים בין הרכבות יכולות להתפספס.

חשבתי במקום זה לעשות חלק מהדרך ברכב ולהחנות אותו במקום סביר, ככה שאני עולה ישירות על קו הרכבת לבאר שבע.

האם יש המלצות בעניין? הבנתי שבתל אביב יש סבירות גבוהה שאין חניות ליד הרכבת ואז העלות של החניה ליום שלם תהיה אסטרונומית. ~2026-82716-2 • שיחה 13:32, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה

יש הנוהגים לשיר את יהוה עוז לעמו יתן אחרי שנגמר צום יום הכיפורים אבל לא זכור לי ששמעתי ששרים את זה אחרי סליחות. אם לא למה לא? תודה.

מחפש טקסט בלי ניקוד של כמה פיוטי סליחות מרכזיים שאינני יודע את שמם שמושרים גם ביום הכיפורים וגם בסליחות.

אחד מהם הוא בן אדם מה לך נרדם והארבעה הנוספים הם אלה:

https://youtu.be/WBi-qpKmu6o?si=IrDnRTu6WkMdq6gf

הנה:

בן אדם מה לך נרדם
בן אדם מה לך נרדם; קום קרא בתחנונים שפוך שיחה דרוש סליחה; מאדון האדונים רחץ וטהר ואל תאחר; בטרם ימים פונים ומהרה רוץ לעזרה; לפני שוכן מעונים ומפשע וגם רשע; ברח ופחד מאסונים אנא שעה שמך; יודעי ישראל נאמנים לך אדוני הצדקה; ולנו בושת הפנים עמוד כגבר והתגבר; להתוודות על חטאים יה אל דרוש בכובד ראש; לכפר על פשעים כי לעולם לא נעלם; ממנו נפלאים וכל מאמר אשר יאמר; לפניו הם נקראים המרחם הוא ירחם עלינו; כרחם אב על בנים לך אדוני הצדקה; ולנו בושת הפנים

חזרתי • ∞ • שיחה 01:15, 8 בפברואר 2026 (IST)תגובה

הפיוט בסרטון הוא אליך ה' נשאתי עיני, כשקטעים שונים נאמרים בניגונים שונים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום ראשון בשבת, כ"א בשבט ה'תשפ"ו; ולמנינם: 08:51, 8 בפברואר 2026 (IST).תגובה

ללא ניקוד:

אליך ה' נשאתי עיני
אליך אדני נשאתי עיני. שמע קול תחנוני כגדל חסדך: בשמך בטחתי וכפי שטחתי. דברים לקחתי ובאתי עדיך: גברו יגונותי וירבו אנחותי. כי כל עונותי שתה לנגדך: דלפה מתוגה נפשי הענוגה. וחלץ מדאגה נפש עבדך: העבר חטאתי אלהי ישועתי. וגם את דמעתי שימה בנאדך: וברגז רחם זכרה והנחם. ושמח ונחם נפש עבדך: זכר עניי ומרודי לענה מעודי. עד מתי לנגדי תחדש עדיך: חרפוני צוררי אויבי ושוררי. הקשב נא אמרי בבואי בפחדך: טמנו לי זדים פחים ומצודים. ובהם נלכדים פעמי ידידיך: ישימון לי מצודים ושקר בי מעידים. בעלוני זדים צור בלעדיך: כבודך גלה צור לעם עזוב ועצור. וטובך הנצור תנה לשרידיך: לחוצים ברב דחק מהם אל תרחק. זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך: מרום ממרומים רחם על עגומים. ועל זרע רחומים ילידי ידידיך: נואקים בבור גלות בך שמו אילות. והרם משפלות גזע חסידיך: סובלי על תצהל ואויביהם תבהל. וכקדם תנהל דגלי גדודיך: ענה את עתירתם סמך את נפילתם. והשב את שבותם מאפסי חלדך: פדה עם לך הומה וכאלם דומה. בגלות זה כמה שבעו נדודיך: צדיק במפעלות לך נתכנו עלילות. דלנו ממצולות למען חסדיך: קבץ מפזרים בכבלי צר סגורים. בלעום אכזרים שרפו מועדיך: רחום היה למשען לעם רוה לען. ועשה נא למען שלשת עבדיך: שדי נשגבת בכל אשר פעלת. כי צדיק אתה וצדק מדיך: תכפר עוני כי שברי בך מלכי. וכונן את דרכי אלהי לעבדך: תשעה לתפלתי ולשיח רנתי. כי אתה תקותי ומי לא יעידך: אליך אדני נשאתי עיני. שמע קול תחנוני כגדל חסדך:

חזרתי • ∞ • שיחה 12:50, 8 בפברואר 2026 (IST)תגובה

למה קטעים שונים נאמרים בניגונים שונים? תודה.

למען הגיוון.

מה זאת אומרת? האם אנשים באים לשמוע קונצרט או לקיים פעולה רוחנית לפי דתם? או שאולי הכוונה שמנסים לשמר ניגונים של קהילות שונות שהתפתחו במקומות שונים בגלות? תודה.

קודם כל, בהחלט יש ניגונים שונים שהתפתחו בתפוצות ישראל השונות. ולעניין "האם אנשים באים לשמוע קונצרט או לקיים פעולה רוחנית לפי דתם" – הסליחות הן לא בדיוק מצווה, יותר מנהג. בשולחן ערוך, למשל, נכתב ”נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים” (אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף א', ההדגשה שלי). בוודאי אין חיוב הלכתי לומר דווקא פיוטים מסוימים ולא אחרים, ויש כאן הרבה מקום להעדפה המוזיקלית של הציבור. מּּפתח-רשימה • שיחה 23:24, 8 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא אמרתי שהסליחות הן מצווה. התורה אוסרת להוסיף על מה שמצווה לעשות. אני בכלל לא בטוח אם המונח "מנהג" מופיע בתורה. עדיין לא ברור לי מה זאת אומרת "מקום להעדפה מוזיקלית של הציבור", האם החזן יודע בוודאות שהקהל מעורב? אם לא, מה המטרה בלערבב סגנונות? תודה.

זה מים הלכה למעשה. מישהו התחיל עם זה איפשהו ומשם זה התפשט. ~2026-25324-0 • שיחה 19:07, 10 בפברואר 2026 (IST)תגובה

עוד לפני מהפכת האזרחות בה האנושות התרחקה משבטיות והתקרבה לאזרחות לפי תעודות זהות ודרכונים, צרפת תמיד הייתה הכי "אינקלוסיבית" באירופה כלפי זרים ומיעוטים ואם אני לא טועה הכי הרבה זרים באירופה הצליחו להשתקע בפועל בצרפת, אפילו יותר מבריטניה. למה זה? מה גרם ל"אינקלוסיביות" הצרפתית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מקור לטענה? אגב, צרפת הייתה מעצמה קולוניאלית, ונשארה בקשר עם לא מעט ממושבותיה לשעבר (בעיקר אלג'יריה). Tzafrir • שיחה 11:03, 10 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אם יש מקור חיצוני לטענה זו כל סטטיסטיקה שתראה שב 100 שנים האחרונות הכי הרבה זרים באירופה גרו בצרפת.

שנים רבות הצרפתית הייתה שפת הדיפלומטיה ושפת הנאורות. זרים רבים הגיעו ללימודים בצרפת. מי שידע את שפת המקום זכה ביתרון ברצותו להתיישב בצרפת. בברכה. ליש • שיחה 22:20, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

נתניהו אולי ראש ממשלה גרוע מאד אבל הוא לא מטומטם. אם הוא יודע שהאמריקנים ובמיוחד המחנה שמנהיג ג'יי. די. ואנס מעדיפים עסקה עם איראן מאשר תקיפה באיראן, אז למה הוא מבזבז את זמנו ומשאבי המדינה בלטוס לארה"ב לשכנע אותם נגד עסקה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מי אמר שזו מטרתו היחידה או העיקרית? ר’ לדוגמה .
אז מה אם הוא מבזבז את משאבי המדינה? זה יוצא מהכיס הפרטי שלו?
הוא הצליח לבטל עוד שני ימי עדות במשפט נתניהו (למרות שבמקרה הזה לא חסרות סיבות אחרות לביטול יום עדות).
ולעצם העניין: אולי הוא מעדיף להשפיע על הניואנסים של ההחלטה.

Tzafrir • שיחה 14:57, 12 בפברואר 2026 (IST)תגובה

רק לשם ההתעניינות, כשנערכה פרישת בנט עם פוטין גם נזעקת על בזבוז משאבי המדינה? ולגופו של עניין, הדיפלומטיה חשובה מאד ומסייעת מאד, גם בדברים שלפעמים נראים פשוטים. וודאי שכאן אפילו לא יודעים כל מה שקרה או לא קרה בפגישה. ואני מסכים גם עם מה שכתב Tzafrir, שהוא הצליח לבטל עוד שני ימי עדות, שגם עולים הרבה כסף, וכל החקירה שנראית נכון לעכשיו שהייתה די מיותרת, עלתה הרבה מאד כסף למשלם המיסים הישראלי. וכבר האריכו בזה בעבר. מ-ב-צ • שיחה 18:50, 12 בפברואר 2026 (IST)תגובה

החקירה הנגדית בעדות של נתניהו מתבזבזת ברובה על התנגדויות סרק (שנדחות ברובן הגדול, אבל דורשות טקס של הוצאתו מהאולם), וגם כשהוא עונה, הוא לרוב לא עונה לעניין אלא מבזבז זמן בנאומים לא קשורים (מקור: קריאת המעקב של העין השביעית על המשפט). היומיים הללו לא בוטלו אלא נדחו. הם יתקיימו בעתיד. השנה.

לעניין בנט: בזמנו לא אהבתי את הנסיעה שלו כי חשבתי שהמדיניות של שמירת קשר עם רוסיה במקום התייצבות לצד המערב אינה רעיון טוב. לא נראה שהיא עזרה לנו במיוחד. אבל בנט לפחות לא בזבז זמן מיותר ברוסיה אלא נשאר שם רק כמה שעות (מה שלא דרש שיכון פמליה שלמה בבית מלון). Tzafrir • שיחה 22:05, 12 בפברואר 2026 (IST)תגובה

למה אתה מניח שהוא נוסע כדי לעודד תקיפה באירן? ~2026-96751-4 • שיחה 19:07, 12 בפברואר 2026 (IST)תגובה

התקשורת הישראלית והבינלאומית מדווחות שוב ושוב על תקיפה לעומת עסקה. בשבועיים האחרונים התקשורת הישראלית עוסקת בכך במאסיביות. לא מצאתי סיבה טובה יותר. אם התקשורת הישראלית הצליחה להטעות אותי, אנא תגיד לי מה לדעתך כן הייתה מטרת הפגישה.

דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ממה עשוי ספריי נעליים? חוץ מאלכוהול ואולי קצת חומצה (חומץ) ובושם מה עוד יש בו? בטח חומר אנטי פטרייטי אבל גם אלכוהול וחומץ הם אנטי פטרייטים, אולי גם מלח או טלק (טלקום). אז מה כבר יש בספריי נעליים שיהיה קשה או בלתי אפשרי לרוב האנשים לערבב לבד? תודה.

אני מבין מ ChatGPT ,שלעתים מוסף לספריי נעליים גם לפחות אחד מן החומרים הבאים:

א. פרופלנט (גז דחף) כמו בוטאן/פרופאן כדי שייצא כספריי, אם כי לדעתי האישית עירבוב החומרים במיכל ריסוס חצי אוטומטי ("שפריצר") הופך את זה למיותר.

ב. דאודורנט ספציפי (תמהני מה דאודורנט כזה מטרגט כלומר אילו חומרים הוא הורס ואיך אינו מתנגש כימית עם הבושם).

ג. מוצרים תעשייתים מסוג זה כוללים גם "חומר אנטי פטרייטי פעיל" (תרופות) אם כי לא ברור לי מה זה בדיוק ואיך זה יותר פוטנטי מתערובת של הנזכרים לעיל בתרסיס בריכוז גבוה.

ד. חומר אנטי בקטריאלי.

ה. חומר משמר, אם כי אני לא יודע אם זה בכלל נדרש כשיש כל כך הרבה חומרים מחטאים.

עד כמה מה שכתבתי פה מדויק? אינני יודע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מה בדיוק היית מצפה שספריי נעליים יעשה? לשם השוואה, יש לנו ערך על משחת נעליים שמתייחס גם לתפקידה ולהרכבה. לעניין הרכיבים: אפשר לקרוא רשימת רכיבים על קופסה של תכשיר כזה, לא? Tzafrir • שיחה 12:02, 14 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מה בדיוק הייתי מצפה? לא יודע. חיטוי מחיידקים ופטריות ואולי גם קצת בישום זה בטוח. האם הסטנדרט בעולם כולל פונקציות נוספות? אולי. אני מנסה לפתח הבנה מערכתית של הנושא כולל לגבי מוצרים בעולם בכלל ולכן לא נראה לי שאסתפק רק בקריאת תוויות ללא תווך. אוכל לשאול AI על רשימות מרכיבים של מותגים מובילים במדינות שונות כמו סין, ארה"ב, רוסיה, בריטניה, ברזיל וכו'. בעבר ידע כזה היה זמין בעיקר מאנשים שהתעניינו אישית בנושא והכירו מוצרים ממדינות שונות אבל היום AI יכול לסרוק תמונות מוצרים בשפות שונות מחנויות אונליין.

האם יש חומצה לא מסריחה? או חומצה ללא ריח כלל, שקל לקנות ולערבב לתוך אלכוהול?

חומצה מאלית (Malic Acid) – "חומצת התפוח", חומצה טרטרית (Tartaric Acid), חומצה לקטית (Lactic Acid) – "חומצת חלב", חומצה אסקורבית (Ascorbic Acid) – ויטמין C, חומצה פוספורית (Phosphoric Acid). תבחר מה מתאים למשקה שלך. חזרתי • ∞ • שיחה 15:13, 14 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מה המטרה של הוספת חומצה לאלכוהול? האם נדרשות ממנה תכונות אחרות? לדוגמה, בהנחה שלא מדובר על אלכוהול נקי אלא תמיסה של אלכוהול במים, הרי שהוספה של חומצה פחמתית בכמות מספקת תשנה את המרקם של המשקה (אם כי נראה לי שבקטגוריה:משקאות מוגזים אין לנו אף משקה כזה, והערך יין נתזים והערך האנגלי המקביל w:Sparkling wine חלוקים בשאלה האם זה נחשב יין נתזים). Tzafrir • שיחה 11:34, 15 בפברואר 2026 (IST)תגובה

למעשה המטרה היא כלל לא ליצור משקה, אלא ליצור חומר חיטוי ובמיוחד ספריי נעליים. העיקר שהחומצה תהיה נטולת ריח או אף בעלת ריח נעים.

ולמה חומצה באלכוהול אמורה לייצר ספריי נעליים? או חומר חיטוי? ~2025-35735-07 • שיחה 07:26, 16 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אלכוהול כשלעצמו הוא חומר חיטוי ויכול להיות בסיס לחומר חיטוי. לא ברור לי מה הקשר בין חומר חיטוי לספריי נעליים. אבל אני לא מכיר היטב את התחום. Tzafrir • שיחה 08:03, 16 בפברואר 2026 (IST)תגובה

גם לא שואל השאלה, כמו שתוכל לראות מהשאלה הקודמת כאן. ~2025-35735-07 • שיחה 10:05, 16 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אלכוהול הוא מסיר טוב של ריח רגליים, מעבר לזה אינני יודע. ~2026-25324-0 • שיחה 18:27, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מי אמר שספריי נעליים מכיל חומצה בכלל? ~2026-25324-0 • שיחה 18:26, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

חומצות בכלל וחומצה אצטית וחומצה בורית בפרט ידועים כאנטי פטרייטיים ולכן סביר שמוצרי ספריי נעליים יכללו אותם.

ניתחתי את כל הטקסט לעיל (שאלה ותגובות) עם ChatGPT וקיבלתי בין היתר את המידע להלן:

מבין החומצות שנזכרו בדיון, צריך לשקול שני קריטריונים:

היתכנות כימית – יציבות בתמיסה עם אלכוהול ומים, פעילות אנטי-מיקרוביאלית, מסיסות.
היגיון הנדסי-שיווקי – זמינות, בטיחות לשימוש צרכני, ריח ניטרלי, שימוש מקובל במוצרי טיפוח/קוסמטיקה.

להלן הערכה קצרה:

חומצה לקטית (Lactic Acid)
- מסיסה היטב במים ובאלכוהול.
- חומצה חלשה עם פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית מתונה.
- נפוצה מאוד במוצרי קוסמטיקה, דיאודורנטים ותכשירי עור.
- כמעט חסרת ריח.

→ מבחינה כימית ושיווקית זו אחת האפשרויות הסבירות ביותר.

חומצה מאלית (Malic Acid)
- מסיסה במים ובאלכוהול.
- חומצה אורגנית חלשה, כמעט חסרת ריח.
- משמשת לעיתים כחומר מווסת pH במוצרים קוסמטיים.

→ סבירה כתוסף לחומציות אך פחות יעילה כחומר אנטי-פטרייתי.

חומצה טרטרית (Tartaric Acid)
- מסיסה במים, יציבה, חסרת ריח.
- משמשת בעיקר במזון אך גם לעיתים לוויסות pH.

→ אפשרית טכנית, אך פחות נפוצה במוצרי היגיינה.

חומצה פוספורית (Phosphoric Acid)
- חסרת ריח ומסיסה היטב.
- משמשת לעיתים כמכוון pH בתעשייה.

→ פחות סביר במוצר צרכני לעור בגלל אופי מעט אגרסיבי יותר ותדמית פחות “קוסמטית”.

מתי בני אדם קלטו שבכל זמן נתון מקומות שונים בעולם נמצאים בחלק שונה של היממה?--~2026-10759-03 • שיחה 21:57, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אני לא מומחה, (טוב אולי בלדחות מטלות ולהתעסק בשטויות).

אבל, אם תרשה לי לטוות היגיון לתשובה...

איזורי הזמן הם תוצאה של זריחה ושקיעה בזמנים שונים, עם סיבוב כד"א סביב עצמו.

לכן אתה מחפש זמן בו בני האדם ידעו שכדור הארץ עגול.

מה שקרה בייוון העתיקה, בה בעזרת ההבנה הזו הם אפילו הצליחו לחשב את היקף כדור הארץ (https://www.space.gov.il/node/131307 אחלה סיפור)

אבל השלב הבא בסיפור הוא התפשטותו של שעון המחוגים, זה שאורך השעות בו לא מושפע מעונות השנה והוא פועל גם לאחר השקיעה. כאשר יהיו מספיק שעונים כאלה באיזורים מרוחקים תחת אותו שלטון הז זמן טוב להניח שאיזורי הזמן מתחילים.

ולכן מכיווון שהשעון המכאני הראשון נוצר במאה ה14, ניתן לנחש כי לקח להמצאה זמן להתפשט.

כלומר אנחנו מחפשים אימפרייה במאות ה 15-16 ששולטת על שטחים גדולים (באירופה כי שם הומצא השעון)

אנחנו נשארים עם מועמדת מעניינת ביותר.

האימפריה הבריטית, זו שבשטחה נמצא קו ה UTM+0 (Coordinated Universal Time) או בשמו המקורי GMT (Greenwich Mean Time) שהוא קו הבסיס לאיזורי הזמן.

אז בעצם השאלה היא מה השאלה שלך.

האם אתה שואל על ה GMT והחלוקה שאנו מכירים היום, או שאתה שואל על מתי ידעו שככל שנעים מערבה השמש זורחת ושוקעת מאוחר יותר?

נקווה שהמומחה האמיתי לא יכה אותי על בליל הניחושים האלו

Marrinian inna versia • שיחה 22:23, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

תודה על הפירוט, האפשרות השנייה היא השאלה שהתכוונתי אליה :)--~2026-10759-03 • שיחה 22:28, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אז אחרי עוד קצת גוגל

תלמי היה הראשון שתיעד את הרעיון בספרו גאוגרפיקה

Marrinian inna versia • שיחה 22:46, 17 בפברואר 2026 (IST)תגובה

עוד תשובה: כל העניין של אזורי זמן היה עניין לא מעשי לחלוטין בימי קדם: אנשים ככלל לא נעו מספיק מהר לזמן רב כדי שזה יהיה משמעותי. לדוגמה: ההלכה היהודית לא התמודדה עם עניין השבת כמשהו שמתרחש בזמנים שונים לחלוטין ברחבי העולם. הפעם הראשונה שנדרשה התמודדות ישירה עם אזורי זמן היא הקפת כדור הארץ שדרשה להוסיף או להוריד יום (מה שבהמשך הפך להיות קו התאריך הבינלאומי). שעון מכני שעובד מספיק טוב הומצא מאוחר יותר: ר’ כרונומטר. הצורך ליצור אזורי זמן אחידים במקום להסתמך על אזורי הזמן המקומיים של כל מקום (אנ') נוצר בפועל רק בעקבות יצירת רשתות של תחבורה מהירה (בפועל: רכבות) שדרשו לוח זמנים אחיד. לכן גם מגדלי שעון היו צמודים לא פעם לתחנת רכבת (כמו מגדל השעון ביפו). Tzafrir • שיחה 13:42, 18 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מבחינה חילונית-ביקורתית, את התורה כתבו אנשים שלא ידעו על קיומם של אזורי זמן ולכן הם חשבו בטעות שהזמן הוא זמן אחיד של שישה ימים פלוס יום שביעי ("שבת") וזהו, הם לא בהכרח הבינו שהארץ כדורית וגם אם כן, לא בהיקף שיגרום לאזורי זמן (אפילו שאז שפלנטות אחרות נצפו בקלות בלילה בשל היעדר זיהום אור), אותו דבר עם החלל, האם שבת יכולה להתקיים על מאדים או בגלקסייה אחרת? אין לזה שום תשובה בתורה כי כותבי התורה לא הכירו מקומות אלה במובן ארצי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הידיעה על כך שאנחנו חיים בכוכב, ולא על משהו שטוח שאולי צף בתוך מים (ר’ תמונת העולם שעולה מפתיחת עשרת הדברות בספר שמות, לדוגמה) כבר הייתה ידועה ללא מעט מחוקרי הטבע והפילוסופים בעת העתיקה. אני לא מכיר מספיק טוב את המקורות היהודיים, אבל סביר להניח שגם הם היו מודעים לזה. אבל העניין של אזורי הזמן פשוט לא השפיע על אף אחד בצורה מעשית ולא נראה רלוונטי. זה לא אינטואיטיבי. Tzafrir • שיחה 11:05, 19 בפברואר 2026 (IST)תגובה

נא להביא ציטוט מדויק או מראי מקום בספר שמות ולא רק קישור לערך. בכל מקרה, כתבת "סביר להניח שגם הם היו מודעים לזה". למה זה סביר להניח? מה הראיות לכך?

כמו כן, אם בזמן שכותב הפסוקים האלה באור יום לא ידע שבצד בשני של כדור הארץ חשוך והאמין שהכל מואר (או ההפך), אז "יום שבת" זו המצאה שלו ולא יום שקיים ביקום מבחינה פיזיקלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הערך כולל את הטקסט המלא מספר שמות. לנוחות הקוראים אני מצטט משם: „לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.” וסומך עליהם שידעו למצוא את מראה המקום המדויק (אגב: לפי החלוקה המקובלת אצלנו, מדובר על הדיברה השניה, ולא על מבוא לא קיים, כמובן). Tzafrir • שיחה 22:07, 20 בפברואר 2026 (IST)תגובה

איך מתייחסים חוקית למעמד של גופים שאינם במדינה ולא ניתן לרשום אותם? למשל ארגונים בינלאומיים, מדינות וארגוני טרור? כי שם בלבד זה נראה לא מספיק, כי זה תלוי שפה ותרגום ועשוי להשתנות. בעברית אפילו יש מדינות ששמם עוברת, מה שהופך את זה ליותר בעייתי להתייחס רק לשם. (¯`gal´¯) • שיחה 09:56, 19 בפברואר 2026 (IST)תגובה

שם לא תמיד מזהה את הישות (לדוגמה: חומוסיית אבו שוקרי באבו גוש, בית הפנקייק (בשניהם יש אחד שנקרא המקורי). אבל בכל המקרים הללו אפשר לזהות את העסקים בדרך אחרת (כתובת מדויקת, מספר עסק, או משהו אחר). כלומר, כל עוד יש הסכמה כללית על מה משתייך לארגון ומה מייצג את הארגון, הבעיה היא בעיה טכנית של רישום. לעומת זאת יש ארגונים שרוצים מסיבות שונות לא להיות משויכים לכל הפעילויות שלהם. אגב: מה לגבי ארגון מוכר ובעל מעמד שמנהל פעילות עסקית (כדוגמת מסע השמצות נגד יריבים עסקיים) בצורה חסויה שלא אמורה להיות מקושרת אליו? האם הבהרתי את השאלה? Tzafrir • שיחה 11:22, 19 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אני חושב שמשתמש:Tzafrir לא הבין נכון את השואל אשר דיבר על ישויות בינלאומיות או ארגונים בינלאומיים או עסקים בינלאומיים הנמנעים ממס (לאו דווקא מעלימים מס אלא נמנעים ממס במובן של הורדה למינימום את המסים שהם נדרשים לשלם, לא משנה איפה) אבל בעיקר ארגונים בינלאומיים.

ועדיין השאלה לא ברורה. אם מישהו בבריטניה ירצה לתבוע את בית הפנקייק המקורי הוא יאלץ לעשות זאת, ככל הנראה, בבית דין ישראלי: מדובר על חברה שקיימת רק בישראל. לעומת זאת אם נרצה לתבוע בישראל את חברת מרקס אנד ספנסר הבריטית, המצב יותר מורכב: אין לה סניפים, אבל יש לה זכיון בארץ. בתי משפט ישראליים יכולים אולי לאיים על הפעילות העסקית שלה בישראל. אפשר לנהל סכסוך משפטי מולם גם בבריטניה. במקרה של ארגוני טרור, יש לא פעם קושי עובדתי לקשר אנשים וגופים שונים לארגוני טרור וזו הבעיה העיקרית. האם השאלה מתעלמת מהבעיה הזו? Tzafrir • שיחה 22:17, 20 בפברואר 2026 (IST)תגובה

הדוגמאות שנתת לא מספקות, כי אלה עסקים רשומים בישראל. יש ניירת משפטית שמגבה את הקיום שלהם, הנכסים והבעלים. זה לא המצב במה ששאלתי. למשל, אם תרצה לתבוע את העסק הזה, יש להם שם רשמי, כי הם רשומים כעסק במדינה. השאלה היא לגבי למשל הכרה בארגון טרור - איך בחוק יגדירו את אותו ארגון? רק השם? מה אם ישנה את שמו? למשל דאעש באנגלית - שונה שמו מ ISIL ל ISIS. (¯`gal´¯) • שיחה 13:08, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ייתכן שהשואל מתכוון לגופים כמו ארגונים חברתיים בינלאומיים, תנועות חברתיות בינלאומיות, המתנהלות באמצעות אמצעי תקשורת כמו דואר, טלפון, פקס, אימייל, אפליקציות וכו' אך אינן "רשומות" או "מוכרות".

שלום,

שמעתי את יוסי ביילין בפגוש את העיתונות מצהיר שפינוי התנחלויות הוא לא צעד ריאלי ואני זוכר התבטאויות דומים מאישים אחרים בשמאל. אני מתקשה להבין את ההיגיון מאחורי ההשקפה הזאת. נניח שישראל חתמה על הסכם שלום שכולל התחייבות לסגת מהתנחלויות. אני מניח שכמו בימית ובעזה יהיו מחאות נרחבות בציבור ותמונות שעושות כבד על הלב של אנשים שמוצאים מבתיהם בכוח ובסופו של דבר הפינוי יקרה. אני מרגיש שאני מפספס משהו בסיסי כאן כי זה לא הגיוני לי.

אשמח לקבל הסבר, תודה מראש! יודה אווזי • שיחה 06:34, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בהתנחלויות יהודה ושומרון, בניגוד לחבל ימית או גוש קטיף, גרים יותר אנשים מסך כוח האדם של צה"ל, מה ששולל פינוי "בנחישות וברגישות". מה שכן, ניתן לדמיין הסכם "פינוי בינוי" מול רוב המתנחלים (על אף שהמדינה מתקשה בבינוי בין כה) או פינוי חסר רגש שיעלה בחיי אדם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ו' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 09:00, 23 בפברואר 2026 (IST).תגובה

נחשב בעיני מי? י. ב. אמר שכך הוא חושב. האם יש עוד פודלים שחושבים כך? אי אפשר לדעת

גם בשמאל יש אישים שמדברים שטויות, זה לא מונופול של הימין. כבר פונו בעבר ישובים ישראלים, ממלחמת הקוממיות, עבור פינוי סיני ולבסוף בהתנתקות. אין שום קושי טכני או חוקי ואם ניקח דוגמאות מההיסטוריה, כמו פינוי מיליון מתנחלים צרפתים מאלג'יריה, גם על מספרים גדולים אפשר להתגבר. הקושי החזוי הוא בנכונות הציבור לעקירה ולבניה/פיצוי העקורים. זה ודאי יכאב מאוד והציבור ישתכנע רק לאחר שהוא יסבול לחצים הולכים וגדלים מכל הכיוונים, כמו שקרה בצרפת, כמו שקרה ברודזיה, כמו שקרה בדרום אפריקה. הדוגמאות ההיסטוריות מובהקות ואשליית הכוח הנוכחית היא בת חלוף. בברכה. ליש • שיחה 09:15, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לאחר ההתנתקות, החליט אהוד אולמרט להתחיל לפנות כמה התנחלויות מבודדות בגדה. הצעד הזה הוקפא בעקבות פינוי עמונה שהסתבך וגם בעקבות מלחמת לבנון השניה שהסתבכה. טענה מקובלת היא שפינוי התנחלויות יגרור הרבה עמונות. אגב, טענה נגדית היא שהממשלה יכולה להפסיק להזרים להתנחלויות הרבה משאבים (הקלות מס, משרות נוחות, וכדומה) כדי לדאוג שהחיים שם יהיו פחות משתלמים. Tzafrir • שיחה 10:17, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בהנחה שישראל חתמה על הסכם שלום שכולל התחייבות לסגת מהתנחלויות, מן־הסתם בפרק זמן של מספר חודשים עד מספר שנים מיום חתימת ההסכם, הפסקת משאבים להתנחלויות לבדה לא תספיק, ולדעתי גם לא תבצע את הריכוך הנדרש לפינוי שיסתכם ב"תמונות שעושות כבד על הלב". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ו' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 14:19, 23 בפברואר 2026 (IST).תגובה

אני חושב שפינוי ההתנחלויות אינו מעשי. קנה המידה לבדו מציב רף שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בו. יש לזכור שבהתנחלויות ביו"ש מצוי הגרעין הקשה של אנשי גוש אמונים, אנשים שעבורם זה בנפשם. אין שום אפשרות מעשית לפתור זאת.

מהבחינה הזו מפעל ההתנחלויות הצליח - הוא הפך חזרה לקווי 67 לבלתי אפשרית. ~2026-25324-0 • שיחה 17:33, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

זה מה שחשבו גם המתנחלים הצרפתים באלג'יריה (מיליון!) וטעו. גם הטרור של הארגון הצבאי החשאי לא עזר. מי שלא לומד מההיסטוריה נאלץ לחיות אותה שוב ושוב. אין ספק שמיליוני הפלסטינים לא יישארו לנצח בלי ריבונות, השאלה היא רק אם נאלץ לתת להם זכויות אזרח ולראות ראש ממשלה פלסטיני בישראל או שיקבלו מדינה נפרדת. השאלה היא אם גם נבלע את הצפרדע וגם נגורש מהעיר, כי המצב הנוכחי חייב פתרון וככל שנדחה את הפתרון הוא יהיה יותר אכזר כשיגיע. בברכה. ליש • שיחה 19:38, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מה היה היחס בין אוכלוסיית צרפת האירופית לאותם מליון מהגרים? כאן אנחנו מדברים על כ 600,000 (למיטב ידיעתי) מול 7 מליון. זה לא יחס מספרי שמאפשר לעשות משהו. נראה שהפחד שאתה מציין - ר"מ פלסטיני - לא מעניין אותם. ~2026-25324-0 • שיחה 21:54, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

יש כמובן שונות מסוימת בין הדוגמאות ובין המקרה, אך לא במהות.

המספרים שאתה מציג מטעים. אם וכאשר יידון הנושא גם יצויר גבול חדש ואני מניח שהגבול החדש יכיל בישראל את ההתנחלויות הקרובות לקו הירוק ואת ההתיישבות היהודית בירושלים, כך שמספר המתנחלים לפינוי/עקירה יצטמצם מאוד. אולי בהזדמנות זו של שינוי גבולות יועברו גם ישובים ערבים הקרובים לקו הירוק למדינה פלסטינית עצמאית, הלא מרביתם מגדירים עצמם פלסטינאים. יש בהרבה אספקטים צביעות בלתי מבוטלת. חלק מהמתנחלים הם לא מתנחלים אידאולוגיים, אלא כדאיניקים, כשישתנו התנאים, כבר לא יהיה כדאי, אז יפסיקו להיות מתנחלים. כך גם עם הישראלים הערבים המגדירים את עצמם "פלסטינים", אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית יעמדו בפני הדילמה מדוע לא יעברו למדינתם ומעדיפים שלטון ישראלי/יהודי, כי הקצבאות טובות יותר. כל זה כנראה לא יהיה במהלך חיי, אבל יהיה. בברכה. ליש • שיחה 04:16, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

"צביעות בלתי מבוטלת" היא לשנות את הנחות היסוד של הדיון ולקבוע שהנתונים לפי ההנחות הקודמות הם הטעיה; באותה מידה הייתי יכול לקבוע שההסכם יכלול את זכות השיבה כולל החזרת קרקעות, מה שיגרור פינוי של רוב היהודים במדינה. גם הדיבור על "כדאיניקים" הוא צבוע – הוא מניח שלכל אדם ישנה בחירה בכל עת באיזה מקום הוא מעדיף לגור, בעוד שלרוב האנשים אין אמצעים זמינים לשפר דיור, במיוחד לא מי שביתו הפך במחי הסכם לחסר ערך. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ז' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 09:03, 24 בפברואר 2026 (IST).תגובה

על מה אתה כועס? על מה אתה קוצף? בוא נבדוק את העובדות, השתמשת במספר מתנחלים גדול ולא ציינת מה הוא כולל. האם הוא כולל את שכונת רמות אשכול בירושלים? האם הוא כולל את שכונת פסגת זאב? ברור שאת שכונות ירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים לא יפנו, אז להשתמש בתושביהן, כדי לנפח את מספר המתנחלים, איך היית קורא לזה? האם במספר המתנחלים המנופח נכללים סטודנטים של האוניברסיטה העברית ששכרו דירה במעלה אדומים? אם כן, הם לא בסכנת פינוי, הם פשוט יעברו דירה. איך היית קורא למי שמנפח את מספר המתנחלים, כדי לייצור רושם, שאי אפשר לפנותם? יש ותמיד היו גם כדאיניקים, אין בכך פסול, אבל זה לא נימוק כדי לטעון, שהם מכשול להסכם שלום, הם יעברו למקום אחר, שם יהיה להם כדאי. הגרעין האידאולוגי קטן בהרבה ומנסה להכתיב למדינה את מטרותיו. בברכה. ליש • שיחה 11:06, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

קודם כל, זה לא אני שציינתי את המספר; המספר לפי הערכים התנחלות ומזרח ירושלים הוא 529,700﬩233,600=763,300. ולגופם של דברים – אני לא זה שמנפח את מספר המתנחלים, אתה זה שמנסה לגמד אותו: תושבי השכונות היהודיות במזרח ירושלים הם עדיין מתנחלים שהפלסטינים תובעים (לשון הווה) לפנותם עבור בירה פלסטינית. מתנחלים משיקולי כדאיות הם עדיין מתנחלים שלא יעזבו את בתיהם מרצון כל עוד לא יוכלו להרשות לעצמם מעבר דירה למקום שכדאי להם יותר. ובכלל – המתנחלים הם לא מכשול להסכם שלום, המכשול הוא התביעה הפלסטינית לפנותם, וכרגע התביעה היא על כולם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ז' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 14:02, 24 בפברואר 2026 (IST).תגובה

ולכן לא ברור מה יהיו הגבולות האמורים. במשאים ומתנים של שנות ה־2000 (לדוגמה: בין אולמרט לאבו מאזן) דיברו על חילופי שטחים. רוב גדול מאוד של המתנחלים מרוכזים בחלקים היהודיים של מזרח ירושלים (שכונות שבהם יהודים לא צריכים אבטחה צמודה), מודיעין עילית וביתר עילית ושאר ישובים שלא רחוקים מהגדר (אפשר גם לכלול כנראה את רוב גוש עציון בכך), מעלה אדומים ואריאל. עיקר המאבק של מתנחלים בשנים האחרונות הוא להתבסס מחוץ לשטחים הללו. לא ברור לי עד כמה קל להשיג בעזרת חילופי שטחים מדינה שעדיין כוללת את אריאל ואת מעלה אדומים. אולי זה אפשרי.

חלופות שאני רואה בחוגי הימין הם:

מדינה פלסטינית בשטחי A ו־B בלבד (כבסיס): מדובר על אוסף איים. אם פלסטיני צריך לעבור מעבר גבול בין שכם לרמאללה, יש כאן המון בעיות. זה לא נראה לי מעשי. למעשה זה נראה לי יותר קרוב בפועל לחלופה הבאה:
„קנטונים” (או כמו שהם מכונים ככינוי גנאי: בנטוסטנים) – לא תהיה ישות פלסטינית אחת. יהיו אוסף מחוזות פלסטיניים עצמאיים בתוך שטח ישראלי. להבנתי זה אומר שהפלסטינים חסרי זכות אזרח בפועל, וכך אנחנו חוזרים לבעיה המקורית: נשארים כאן המוני אנשים בשטחנו שהם חזרי זכויות אזרח: אנחנו מחליטים איך תתקיים כלכלתם (לדוגמה: אנחנו קובעים מכסים) וכמו שלמדונו חז״ל: אין מיסוי ללא ייצוג.
פלסטינים ללא זכויות: בערך אותה בעיה כמו קודם. בסעיף הזה אני מכניס גם התחמקויות אחרות שאני לא מתייחס אליהן: להרוג או לגרש.
מדינה אחת: אם כבר היום יש יותר מדי בחוגי הימין שמתעלמים מהמפלגות הערביות, מה יקרה כשהן תייצגנה לפחות שליש (במקרה שמדובר רק על הגדה ולא על עזה) מאזרחי מדינת ישראל?

מה דעתך? Tzafrir • שיחה 14:32, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

בנוגע ל"איים" ומעברי גבול - האיים האלה צריכים להיות מחוברים זה לזה באמצעות דרכים רצופות ונקודות גבול משיקות, כמו בגבולות החלוקה של 1947. מעבר רציף בין חלקי האוטונומיה (ובעתיד המדינה) הפלסטינית הוא לדעתי אינטרס ישראלי מובהק. כבר עכעשיו צריך להביא להפרדה מלאה בדרכים ביהודה ושומרון, באמצעות גשרים ומנהרות. ההפרדה הפיזית תקרב את סיפוח השטחים המיושבים יהודים והריקים (או דלילים) מערבים, ותגדיל את הקונצנזוס הלאומי באשר לגורל שטחי יהודה ושומרון. Liadmalone • שיחה 15:07, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ישנם גם פתרונות נוספים, כמו סיפוח ההתנחלויות למדינה פלסטינית ללא פינוי או „קנטונים﬩” עם חלוקה פדרלית של כל הארץ; אין קורלציה בין הפתרון המעשי ביותר לפתרון המועדף עליי, כך שדעתי לא משנה. אגב, איש לא יתעלם מהמפלגות הערביות כשיהיו להן 30 40 מנדטים... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ז' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 15:10, 24 בפברואר 2026 (IST).תגובה

הערה: שליש מהבוחרים מבטאים בסביבות ארבעים מנדטים, ולא שלושים. Tzafrir • שיחה 17:01, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

סליחה, טעות שלי, תודה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ז' באדר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 18:20, 24 בפברואר 2026 (IST).תגובה

טראמפ מתראיין כל יום. פוטין משדר עצמו כמעט כל יומיים ממשרדו לבדו ואף מתראיין בערך אחת לשבועיים. לגבי נשיא סין שי ג'ינפינג אני לא ממש בטוח. למה נתניהו כמעט לא מתראיין? מדיניות קצת "צפון קוריאנית". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני לא מכיר את הראיונות של פוטין, אבל אני מנחש שהם די דומים לראיונות במשקל נוצה שיש לנתניהו לפעמים עם ערוץ 14 או עם גורמים פחות עיתונאיים מזה: מישהו שלא יאתגר את המרואין אלא יאפשר לו להעביר מסרים כרצונו. את התופעה של משהו שמתחזה לעיתונות אבל איננו, מכנים בעין השביעית אנטי עיתונאות: ‏. Tzafrir • שיחה 10:28, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מדוע לו להתראיין? אם אני מבין את תפיסתו, הוא לא רואה בזה טעם. הבייס שלו בעדו בכל מקרה, ואלו שלא אינם ניתנים (לשיטתו) לשכנוע. אם זו אכן תפיסת העולם שלו, אין בראיונות טעם. ~2026-25324-0 • שיחה 17:41, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

השאלה המעניינת יותר היא: למה אחרים ממשיכים לתת מקום בפריים טיים למסרים שלו. המסרים הללו הם, כמו שנראה ברבים מהמקרים האחרונים, חסרי מחויבות לאמת (כלומר: הם יכולים להיות במקרה נכונים), ואין שום עונש ציבורי על מידע שגוי שמגיע משם. Tzafrir • שיחה 18:19, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

הוא ראש הממשלה, מבחינה זו קיימת חובה עיתונאית לדווח את המסרים שלו.

אני לא חולק עליך שיש פער בלתי ניתן לגישור בין דבריו לבין האמת. ~2026-25324-0 • שיחה 18:22, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

יש חובה עיתונאית לדווח על חדשות. לא על מסרים. הרבה מהדיווח העיתונאי בעונת הבחירות (ולא רק בה) הוא מהם המסרים של גופים שונים: כלומר: היחצ״נים מעבירים מסרים והם מוקראים ישירות. זה שמפלגת אחורה רוצה לטעון כלפי הציבור שרק הם יודעים להעמיס חמורים, או שמפלגת האיחוד רוצה לטעון שרק אצלם יודעים לתספק ספינות, לא רלוונטי מבחינתי, כל עוד אין עדויות לכך שזה נכון. Tzafrir • שיחה 18:36, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

נתניהו לא רק נמנע מראיונות של מראיינים לא ידידותיים, הוא גם לא מקפיד לקיים גרסה ישראלית של "השאלות לראש הממשלה" (ביוטיוב יש כמה סרטונים בני 9 שנים, וזה אמור להיות נוהג שבועי), ולדעתי לא רק שיש בכך טעם לפגם מבחינה דמוקרטית, אלא שזה חיסרון משמעותי מאוד לנתניהו עצמו ולממשלה ולקואליציה אותן הוא מוביל. זאת מדיניות נפסדת, לא נדירה בישראל, לא שמורה לנתניהו וכוללת גם הימנעות מהשתתפות בעימותים משודרים לפני בחירות (מהם העדיפו להימנע ראשי מפלגות אחרים בכ-30 השנים האחרונות, בין אם הובילו בבחירות ולא רצו לאבד מצביעים, חששו להיכשל בלשונם, חששו לעמוד בפני ביקורת או שאלות קשות, או לא רצו לחשוף את בורותם בנושאי מדיניות רבים ושונים). יש הרבה מה לשפר. ‏Virant‏ (שיחה) 15:41, 24 בפברואר 2026 (IST)תגובה

ניתחתי את הדיון הזה עם ChatGPT וביקשתי ממנו תשובה באנגלית וקיבלתי את התשובה להלן (לא בדקתי את עצתו ואינני יודע אם היא תקפה).

Use a reminder or habit-tracking app that supports repeating intervals, such as TickTick, Loop Habit Tracker, or Tasker. Theseallow reminders every 48 / 72 / 96 hours, unlike the standard Android alarm which repeats by weekday.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מחשב קוונטי שונה מאוד ממחשב רגיל. מדובר על משהו שמתקיים לזמן קצר יחסית ומוגבל בכמות המידע שבו הוא משתמש, ודורש תנאים מאוד מיוחדים. יש כמה משימות שאותן הוא יכול לבצע ביעילות רבה יותר, אבל משהו פשוט לכאורה, כמו להציג את הדף שאותו אני עורך עכשיו: מחשב קוונטי לא מתקרב לשם. מבחינת גודל הזכרון שעומד לרשותו, לדוגמה, מדובר כיום על לכל היותר מליוני קיוביטים, כאשר בפועל, לאחר תיקון שגיאות, מדובר על לכל היותר עשרת אלפים קיוביטים. מחשב עם 16,000 ביטים זמינים נחשב מיקרו-בקר מאוד חלש. מחשב עם מיליוני סיביות יכול להיות מיקרו בקר טוב. כמובן שקיו ביט וביט אינם אותו הדבר, ויש עוד הרבה דברים אחרים ששונים מאוד בין מחשב קוונטי למחשב רגיל. Tzafrir • שיחה 19:06, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

תודה אבל אם מחשב קוונטי הוא כל כך "חלש" כפי שאני מבי מדבריך, אז למה חובבי קריפטוקרנסי משערים שהוא יוכל להמציא מפתחות פרטיים למפתחות ציבוריים ובכך לחסל את תחום הקריפטוקרנסי כולו? תודה

בגלל אלגוריתם שור. קראו את הפיסקה הראשונה. Shannen • שיחה 20:46, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא ברור לי מהתשובות איפה עובר הגבול מבחינה אנרגטית. לדוגמה, מהירות הקול היא קבוע פלנטרי (נדמה לי) ומהירות האור היא קבוע פיזיקלי. קל להגדיר מתי מהירות הופכת ל"מהירות קול" (בפלנטה נתונה, נדמה לי) או מתי מהירות הופכת ל"מהירות אור" אבל לא ברור לי מתי מחשב רגיל הופך למחשב קוונטי. ייתכן שהמונח "מחשב קוונטי" כלל לא מתאר מחשב אלא משהו אחר לגמרי ורק מסיבות שיווקיות זה קיבל את הביטוי "מחשב" אבל אם לא מדובר על שיווק גרידא אז איפה עובר הגבול? לדוגמה, כמה מחשבים רגילים אצטרך לחבר יחדיו בכדי לקבל את כמות האנרגיה של "מחשב קוונטי"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כן, התשובה הפשוטה היא שמחשב קוונטי לא מתאר מחשב. Tzafrir • שיחה 12:58, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מה הקשר בין מחשב (רגיל או קוונטי) לאנרגיה או לכול המהירויות שצויינו (ובכלל אינן נכונות). הוא לא הופך ל"מחשב קוונטי" אלא בנוי אחרת ממחשב "רגיל". יש בעיות שלמחשב "רגיל" יקח הרבה זמן לפתור, אבל אותן הבעיות יכולות להיפתר במהירות רבה יותר עם מחשב קוונטי. לא כול דבר ניתן לפתור עם מחשב קוונטי כולל דברים שמחשב רגיל יכול לעשות. Shannen • שיחה 20:11, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אילו מהירויות צוינו ומדוע אינן נכונות? מה זאת אומרת "עובד אחרת" אם זה "מחשב" אז גם לו יש מעבד, זיכרון, ממשק משתמש, מערכת הפעלה וכו' ואם לא אז אני לא חושב שזה "מחשב". האם יש מכונה שהיא גם מחשב קוונטי וגם מחשב רגיל בעת ובעונה אחת או לפחות תאורטית, האם תיתכן מכונה כזו ואם כן מה שמה? תודה.

התשובה הפשוטה היא ש„מחשב קוונטי” לא מתאר מחשב. בפועל כדי להשתמש במחשב קוונטי יש מסביבו מחשבים רגילים, בגלל שאותו „מחשב” קוונטי מתקיים לחלקיק שניה, צריכים להכין לו את הקלט ולראות מה היה הפלט, והדרך הסבירה לעשות את זה היא בתהליך שמחשב רגיל מפקח עליו. ב„מחשב קוונטי” אין מעבד רגיל. ולכן אין גם זכרון חיצוני. ובוודאי של ממשק משתמש, מערכת הפעלה וכל השאר. בביטוי „מחשב קוונטי” אפשר להתייחס למילה „מחשב” כאל „כלי חישוב”. Tzafrir • שיחה 20:28, 1 במרץ 2026 (IST)תגובה

אולי אני טועה אבל כנראה צריך להיות פיזיקאי בשביל להבין מה שכתבת כאן.

שלום משתמש:Tzafrir. אולי מחשב קוונטי אינו "כלי החישוב" אלא "מכונת חישוב הפועלת לפי תורת הקוונטים ונשלטת באמצעות מחשב רגיל"? אם כן, אז לפי איזו תורה פועל מחשב רגיל? הרי זו בטח לא תורת הקוונטים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

תורת הקוונטים היא פיזיקה. חשבונית פועלת לפי חוקי הפיזיקה. אבל גם ההבנה של מה שקורה עם בתוך סביבה של מוליכים למחצה שנמצאים בבסיס של המחשבים שלנו דורשת ידע שהגיע בבסיסו מתורת הקוונטים. השם „מחשב קוונטי” הוא פשוט שם לא מוצלח במיוחד ולא צריך להתייחס אליו יותר מדי ברצינות. הוא לא מחשב במובן הרגיל, ובערך כל מחשב הוא קוונטי. Tzafrir • שיחה 12:22, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

אז רגע רגע משתמש:Tzafrir אם כך, אם המונח "מחשב קוונטי" איננו מוצלח במיוחד איזה מונח כן יהיה מוצלח במיוחד? תוכל להמציא לי מונח הטרודוקסי של שניים-ארבע מילים שייתאר מה זה "מחשב קוונטי"? תודה.

מחשב קוונטי פועל ברמת אנגיה המשתחררת ממעבר אלקטרון ממסלול גבוה לנמוך. ( סופר פוזיציה )מכאן שמו. מחשב " רגיל" מבוסס על " ביטים" שהם שורה של טרנזיסטורים בשיטה הבינרית. היתרון של מחשב קוונטי היא במהירות הפעולה ונפח הפעולות המבוצעות באותו זמן.ובאפשות המיזעור וחיסכון באנרגיה. חג פורים שמח. Naveh1943 • שיחה 22:12, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

חברים יקרים, שעדיין תוהים על השם:

להבהרת הנושא ולהבנתו:

תורת הקוונטים קובעת שאנרגיה ( כל אנרגיה) משוחחרת במנות ( קוונט). תנועה של אלקטרונים סביב הגרעין מחולקת לשכבות בדרגות אנרגיה שונות. מעבר ממסלול למסלול משחרר אנרגיה( כשהאלקטרון יורד ממסלול גבוה לנמוך, וקליטת אנרגיה כשהוא יעלה מסלול) המונח קיוביטים מתייחס להעברת הקוונטה מאטום לאטום במרחב, ולא רק בשורה - כפי שנעשה במחשבים מבוססי טרנזיסטורים (שזה הבסיס של כל המחשבים כיום). אינני יודע מה המערכת האלקטרונית שיודעת לתכנת את העברת אנרגיה זו, (פרט למערכות ביולוגיות שעושות זאת בהצלחה) אבל מחשב שיפעל כך יהיה מהיר בהרבה ויכולת החישוב במקביל ליצירת אלגוריטמים גדולה יותר. הנושא מורכב מכיוון שניתן לייחס גם לספין האלקטרוני תכונות של חיובי ושלילי והיקשרות לזוגות בעלות ספינים מנוגדים. כך שגם הספין יכול לשמש לתקשורת דיגיטלית.פיתוח מערכות קוונטיות לדעתי יחליף את כל המחשבים הקיימים, כאשר מערכות כאלה יופצו כמוצרים בשוק העליז של המיחשוב.. Naveh1943 • שיחה 16:00, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

אם הגורם המכריע לניצחון במלחמת העצמאות היה הנשק הצ'כוסלובקי, אז מה הסיבה שצ'כוסלובקיה סיפקה ליהודים את הנשק הזה, ומצד שני, למה אף מדינה בעולם לא מספקת לכורדים נשק שיאפשר להם לנצח?--~2026-12685-87 • שיחה 16:14, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

צ'כוסלובקיה סיפקה לנו נשק לפי הוראות ממוסקבה. ברית המועצות רצתה להחליש את האימפריה הבריטית, לכן תמכה בנו, כמורדים בבריטים. הבעיה של הקורדים היא הפיצול, הם מפוצלים בלפחות 4 מדינות שונות ולכל 4 המדינות יש אינטרס משותף, שהם לא יזכו במדינה עצמאית. הם קיבלו נשק בעבר, מישראל, מאיראן ומארצות הברית, אך הם מפוצלים גם בינם ובין עצמם, לפי שבטים. בברכה. ליש • שיחה 16:33, 26 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אני צריך אפליקציה שתצלצל כל 48 שעות או כל 72 שעות או כל 96 שעות ותזכיר לי לספר את עצמי. זה מעין setInterval רק לטלפון נייד (במקרה שלי עם אנדרואיד). במה עלי להשתמש? תודה.

שעון←התראה←+ חזרתי • ∞ • שיחה 19:12, 28 בפברואר 2026 (IST)תגובה

לא הבנתי את תגובתך. שעון מעורר באנדרואיד או לפחות במערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד הספציפית שלי, הוא רק לפי יום ושעה, לא לפי מקצבי זמן. כן יש לו פונקציות של טיימר או סטופ-וואצ' אבל שניהם עובדים במקצבים של 24 שעות ולכן לא עונים על הצורך שלי במקצבים של 48 שעות ויותר.

אתה יכול להגדיר שעון (שעה) אחד שייתזכר אותך בימים א' ג' ה' בשעה 09:00. אתה יכול להגדיר כמה שעונים שיענו על הדרישות שלך. ויש גם "מצבים ושגרות". חזרתי • ∞ • שיחה 00:16, 2 במרץ 2026 (IST)תגובה

אבל כל הקטע שזה לא יהיה לפי ימים ספציפיים.

ניתחתי את הדיון עם ChatGPT ולבסוף קיבלתי תשובה זו (לא בדקתי את תשובתו ואינני יודע אם היא תקפה):

Use a reminder or habit-tracking app that supports repeating intervals, such as TickTick, Loop Habit Tracker, or Tasker. These allow reminders every 48 / 72 / 96 hours, unlike the standard Android alarm which repeats by weekday.

כל 72 שעות זה כל שלושה ימים. כל 96 שעות זה כל ארבעה ימים. כל שני וחמישי זה הפרש של 72 שעות ולאחר מכן הפרש של 96 שעות. עם שתי התראות שונות אפשר להגיע להפרש אחיד של 84 שעות. מעבר לכך, הטיימר אצלי בשעון מקבל בקלות 96 שעות. וכרגיל, אני ממליץ לאנשים לא להתקין סתם יישומונים שלך תדע מה הם עושים, אלא לבדוק קודם אם יש משהו זמין בF-Droid (אנ')‏. Tzafrir • שיחה 18:34, 11 במרץ 2026 (IST)תגובה

לא ברור לי מה ניסית להגיד בחלק הראשון של דבריך, אם אין תלות ביום אלא רק צלצול אחת ל X שעות, אז מה זה משנה מה ההפרשים? תודה.

שלום,

האם תוכלו להציע בבקשה עזרה בתרגום מעברית לאנגלית? לאו דווקא תרגום מילולי ולא בשפה גבוהה אלא בשפה יומיומית שתתאים לשיחה בין מכרים.

1. איך תתרגמו את המילה "מתיימר", כמו במשפט "אני לא מתיימר להבין את השיקולים שלו"?

2. <אזהרת ספוילר - הפרלמנט> בתוכנית הפרלמנט אבי מאיים להתאבד אם חבריו לא יעזרו לו כספית. הקטור מנסה להניא אותו ואבי עונה בפסקנות "הקטור, אין לי ברירה, אני חייב לעשות מעשה פזיז שאין ממנו דרך חזרה". איך תתרגמו את תשובתו של אבי?

תודה מראש, יודה אווזי • שיחה 17:32, 2 במרץ 2026 (IST)תגובה

1. claim

2. I have to do something reckless, there's no way back

~2026-25324-0 • שיחה 21:19, 2 במרץ 2026 (IST)תגובה

יש אינפלציה של פי 10 שגורמת נזק משמעותי לכלכלה ולחברה האנושית הנתונה (לדוגמה, declining birth rate) ויש אינפלציה של פי 100-1,000 שגורמת נזק משמעותי לכלכלה ולחברה האנושית הנתונה (שוב, אותה דוגמה של declining birth rate). מה ההבדל בין שתי האינפלציות? זה הבדל יחסי כמובן (proportional difference) אבל אני מניח שמעבר ל"יחסיות בחילוק" יש כאן הבדל נוסף. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ההנחות שעומדות בבסיס השאלה לא ברורות. קצב הילודה נמצא בירידה (או שהוא די נמוך) ברוב המקומות בעולם, ללא קשר למצב הכלכלי, אינפלציה של פי עשר בשנה (כלומר: קצב אינפלציה שנתי של בערך 1000%) היא כבר היפר אינפלציה. בישראל, בשיא המשבר הכלכלי של שנות השמונים קצב האינפלציה בישראל הגיע לבערך חצי מזה. אלא אם כן הכוונה היא למשמעות אחרת של המילה. Tzafrir • שיחה 12:30, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

אני חושב שכל כלכלן מכל זרם שהוא ולו האזוטרי ביותר יסכים שעליית מחירים תביא לפחות ילודה באופן כללי. בכל מקרה הבאתי את זה רק כדוגמה איך לכאורה אינפלציה ביחסים שונים יכולה לגרום לאותם נזקים בדיוק, לדוגמה כאשר מעלים דרסטית את מחירו של כיכר לחם מ 5 ש"ח, זה כבר לא ממש משנה אם מחירו יעלה ל 5,000 ש"ח או 50,000 ש"ח כי בשני המקרים הנזק וההתמודדות יהיו פחות או יותר אותם נזק והתמודדות.

זו טעות. ההיפר אינפלציה בזימבבווה לא גרמה לירידה בילודה. ~2026-25324-0 • שיחה 14:47, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

שאר דברי אינם שגויים, לא? גם אם דבריך לגבי זימבבואה נכונים, אי אפשר להכליל ממקרה בודד.

אני מנסה להבין את הטענה. לדבריך במקרה של משבר כלכלי, המחירים עולים, ואנשים בוחרים (או עקב הנסיבות) יש פחות ילדים. יש לך עדות טובה (ולא סתם ניחוש) שלאינפלציה גבוהה כשלעצמה יש השפעה מעבר לכך? מעבר לכך, יש כיום ירידה בילודה בהרבה מדינות, השווה w:Demographics of Thailand ל־w:Demographics of Iran (האחרונה במשבר כלכלי בשנים האחרונות). אותו דבר חוזר במדינות רבות. ואפילו בישראל. Tzafrir • שיחה 10:27, 4 במרץ 2026 (IST)תגובה

אינפלציה גבוהה יותר ויותר גורמת בעיקר לחוסר ודאות כלכלית (עם או בלי קשר לעוני, שתיאורטית לא חייב להיות מושפע מזה, כי גם המשכורות יכולות לעלות). זה גורם לשוק לא להיות משוכלל (איך אפשר להתמקח עם מעסיק או מוכר בחנות כשאתה לא יודע מה המשכורת שמעסיק אחר או מוכר אחר לוקח השבוע). אני מאמין שזה יהיה יותר קשה לאנשים לחיות ככה ככל שהאינפלציה תסלים עד השלב שהם יפסיקו להשתמש במטבע ויעברו לשלם בדולרים או זהב (או סחר חליפין), אבל קשה להגיד שזה נהיה קשה יותר לינארית (כי אנחנו מניחים שגם המשכורות עולות). — אברהם צבאן 13:03, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

מאז הטבח מאד נפוצות בישראל אמירות בסגנון "אין לי יותר טיפת אמפתיה כלפי הפלסטינים. שימותו כולם". אני אישית שמעתי אמירות כאלה משמאלנים לשעבר שאני מכיר, ואפילו משמאלנים בהווה. גם בתקשורת נשמעו הרבה אמירות כאלה. רגשית- כמובן שאי אפשר שלא להזדהות. אין אדם שפוי בעולם שלא הזדעזע עד עמקי נשמתו מהטבח. אבל אם לנתח באופן רציונלי- במה בעצם הטבח יוצא דופן ביחס ל-100 שנות טרור ערבי? פגיעה מכוונת באזרחים? הייתה גם לפני. פגיעה מכוונת בילדים? הייתה גם לפני. תמיכה אקטיבית של ההמונים הפלסטינים במעשים האלה? הייתה גם לפני. אז מה בעצם חריג? זה לא שאלה רטורית, אני שואל בשיא הרצינות. האם זה רק המספרים? או שגם העינויים היו חסרי תקדים? האם היו מקרים בעבר שפלסטינים התעללו ככה בקורבנותיהם? אם לא- אז אני מניח שזה עונה על השאלה.--~2026-13205-75 • שיחה 11:48, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

רק הערה, נראה לי שאתה מתכוון לשאול מדוע מתקפת הפתע של חמאס גרמה לשינוי תודעה אצל שמאלנים רבים (לכאורה) אפילו שרצח, חטיפה והתעללות מתמשכת וקשה מאד בחטופים או בני ערובה ישראלים כבר קרתה בעבר מצד פעילי טרור פלסטיניים.

כן, אפשר לנסח זאת ככה.--~2026-13205-75 • שיחה 14:12, 3 במרץ 2026 (IST)תגובה

נדמה לי שהיה פה תפקיד גם לתחושת האיום הקיומי (שאולי היתה יותר חמורה מהאינתיפאדה השנייה) וגם לעובדה שלמסיבה נכנסו גם פלסטינים אקראים ולא רק חמאס וכיוצא בו ארגוני אויב ידועים — אברהם צבאן 13:00, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

היי,

אפרופו המצב, יש לי כמה שאלות על אירן:

1. מהן המטרות המוגדרות של המבצע הנוכחי באירן מבחינת ישראל ומבחינת ארה"ב?

2. מה הייתה עמדת אירן בתקופת השאה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני?

3. למה בעצם המשטר הנוכחי באירן מתנגד לישראל? האם זה רק בגלל הסכסוך הישראלי-םלסטיני או בגלל סיבות נוספות?

תודה מראש, יודה אווזי • שיחה 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)תגובה

לגבי שאלה 1 — רק אומר שיש מצב שזה חומר צבאי מסווג.

לגבי שאלה 3 — בזמנו אילצתי את ChatGPT לאסוף ולמסור לי רשימת ציטוטים מדויקים לאורך השנים עם מראי מקום של אמרות של רוחאללה חומייני נגד יהודים ו/או מדינת ישראל. זה היה קשה מאד לחלץ את המידע בגלל תקינות פוליטית וצנזורה פנימית בכלי ואני לא יודע אם הציטוטים היו מדויקים אבל ייתכן שהשנאה נובעת מדעתו האישית של רוחאללה חומייני על מדינת ישראל ואין קשר ישיר לתאולוגיה אלא לפעילות "כמו כת" של אנשי המשטר האיראני אבל בהחלט ייתכן ואף מאד סביר שאני טועה וכן מדובר רק או בעיקר בתאולוגיה. ―~2026-14237-16 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

1. זה מוזר, כי הממשלה צריכה לדווח לציבור מה היא רוצה להשיג אם הציבור צריך לסבול מסיבה אין סופית (למי שזוכר את התיאור של אפרים קישון למסיבה. זה זמין לקישור איפשהו?). Tzafrir • שיחה 14:33, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

מניעת נשק גרעיני מאיראן. 2. חיסול האיום הבליסטי. 3. חיסול הצי האיראני.

ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 07:47, 8 במרץ 2026 (IST)תגובה

לאיזה אדמור בגור מיוחסת המצאת התקונעס? כלומר שגבר ואישה צריכים ללכת בצדדים נפרדים של הרחוב, שאסור לגבר לקרוא בשמה של האישה, שהם צריכים לקיים יחסים לעיתים רחוקות ועוד. ~2026-88040-0 • שיחה 09:24, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

ועוד הרבה... חזרתי • ∞ • שיחה 12:23, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

לפי המקור, נכון לשנת 2016: אין שום תקנה כתובה שהגיעה מלמעלה. יכול להיות שהגיע משהו בעל פה מלמעלה, ויכול להיות שמדובר על פרשנות של דרגי הביניים שהתפשטה לה. יש מושג יותר כללי שגם עליו לא כתוב אצלנו כמעט כלום: חומרות (חומרעס בגרסה האשכנזית?). יש לנו על זה קטע קצר בערך חומרא וקולא. הרבה יותר לגיטימי להחמיר מאשר להתיר. מרגע שהחמרה כלשהי הפכה למקובלת בקבוצה, היא נשארת שם, ויש לה גם סיכוי להתפשט לקבוצות שכנות. זה מנגנון שיכול להסביר התפתחות של התקנות מדרגי ביניים לפי איזו „רוח מפקד” מלמעלה. וזו כמובן סתם ספקולציה. Tzafrir • שיחה 13:03, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

"מותר להתקלח רק עם שמפו הוואי."? למה? אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 16:47:08, 7 במרץ 2026 ולמנינם: י"ח באדר ה'תשפ"ו

ניחוש - מפעל שומר שבת. ~2026-25324-0 • שיחה 19:27, 8 במרץ 2026 (IST)תגובה

תודה אבל זה לא עונה על השאלה שלי. אני מכיר את הרשימה ואני בספק שהיא אמינה בכלל שהיא התפרסמה באתר כמו fxp שמלא בספאמרים וטרולים. מה גם שהיא נראית כמו העתקה מאתר אחר ולך תדע אם האתר שממנו הועתקה הרשימה בכלל אמין.

אני רוצה לדעת בעיקר מי היה האדמו"ר שבכלל התחיל עם כל ההחמרות האלו. מעניין אותי לדעת מאיפה זה הגיע.

אני גם יןדע שבגלל ההשפעה של גור בכלל התחיל כל העניין הזה של הפרדה בתחבצ ועוד כל מיני חומרות כאלה שנכפות על הציבור החרדי הכללי. מעניין יהיה לפגוש חרדים לא גורניקים ולשאול אותם איך הם מרגישים עם כל מיני חומרות שנכפו עליהם בגלל איזושהי גחמה של איזה אדמו"ר שבכלל לא קשור אליהם. ~2026-88040-0 • שיחה 09:33, 11 במרץ 2026 (IST)תגובה

יעקב אלתר. איש עיטי – הבה נשיחה 20:51, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

דווקא בחרדי וטוב לו של טוביה טננבום מובא ראיון עם "גורניק" שפרש מ"גור הישנה" שטוען שהתקנות היו קיימות עוד מלפניו, אך כהמלצה בלבד. רק בזמנו החלו לאכוף אותן כתקנות מחייבות. TheStriker • שיחה 12:03, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

ההגדרה: מכניסים קרם במים מלאים (7 אותיות)
האותיות: מ _ _ _ _ י _
אשמח לעזרה או רמז. הכיוון שלי: לשבץ במילה "מ _ ים" משהו שקשור לקרם ולקבל משהו שקשור ל"מלאים" (full או "מעייפים"). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 11:10, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

חשבתי על "קרם" = שמנת ואז "משמנתים" איכשהו קשור למלאים (=שמנים), אבל אין מילה כזאת. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 11:14, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

עוד כיוון: "מינרלים", כי זה מה שמצאתי בחיפוש "מים מלאים". – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:12, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

הייתי מנסה מלאים במובן של ניקוד מלא. Shannen • שיחה 19:33, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

האם הכוונה היא כתיב מלא (ללא ניקוד) או כתיב חסר מנוקד? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:38, 5 במרץ 2026 (IST)תגובה

כתיב מלא. Shannen • שיחה 07:29, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

תודה. ולגבי שאר ההגדרה? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 12:26, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

פעם שעברה, אמרת לי לא לתת לך התשובה. אני רק ממלא הוראות... Shannen • שיחה 15:10, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

התכוונתי לרמז מעבר לכך שהתשובה היא בכתיב מלא, או לפחות הערות לגבי הכיוונים שהעלתי. עוד פתרון שחשבתי עליו הוא "מנסיכים" מלשון נסיכת שמן או קרם מימי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:12, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

משתמש:Shannen, אשמח לרמז מאוד גדול או לפתרון עם הסבר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:10, 9 במרץ 2026 (IST)תגובה

משתמש:Shannen, אשמח לפתרון עם הסבר, כדי שאלמד להבא. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:10, 9 במרץ 2026 (IST)תגובה

זו הגדרה קשה, משום שאת המילה מלאים יש לקרוא "מַלְאִים" (מייגעים) ולא מְלֵאִים. התשובה היא "מטרטרים" - קרם טרטר בתוך מים. זה לא שאני כזה חכם, מצאתי את התשובה באתר 14across. דוד שי • שיחה 04:31, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

תודה רבה! זו באמת הגדרה קשה כי לא ידעתי שקיים כזה דבר "קרם טרטר" וזה צירוף לא אינטואיטיבי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 12:02, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

אילו ראשי מדינות נהרגו במלחמה (על ידי האויב, לא אנשי מדינתו או התאבדות) במאה ה-20 וה-21? האם הדבר גרר איפעם חילופי משטר מהותי?

"לא על ידי האויב, לא אנשי מדינתו או התאבדות". מה נשאר - חייזרים? ~2026-25324-0 • שיחה 20:37, 6 במרץ 2026 (IST)תגובה

תיקנתי את השאלה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש כמובן לא מעט מקרים של הפיכות פנימיות ו/או מהפכות. בחלק מהם שליט המדינה נהרג כחלק מהתהליך וזה לרוב סייע בהעברת השלטון (הלא מסודרת). יש גם כל מיני מנהיגים שנספו בתאונות, שלגבי רובן מייד עולות טענות קונספירטיביות שלא מדובר על תאונה. כגון דאג המרשלד ולך קצ'ינסקי (וגם מנהיג איראני אחר). ומקרה שברור שלא היה תאונה והתחיל מלחמה: רצח העם ברואנדה. מעבר לכך, לא זכור לי כרגע מנהיג מדינה במאה העשרים או 21 שהשתתף בלחימה בפועל. ההתנקשות של ישראל במנהיג מדינה ובכלל בדרג המדיני די חריגה. יש לרוב הבחנה בין דרג צבאי לדרג מדיני. Tzafrir • שיחה 23:52, 7 במרץ 2026 (IST)תגובה

גם ההתנקשות המנהיגי הצבא היא לא אירוע מאוד מקובל (בכל מלחמות ישראל שלפני הנוכחית נהרג רק רמטכ"ל אוייב אחד – עבד אל-מונעם ריאד, ככל הנראה שלא בכוונה, והאירוע הכי קרוב לזה הוא תקיפת המטכ"ל הסורי). בעיני מדובר בשכלול של חיסול ממוקד למדרגת אסטרטגיה. איש עיטי – הבה נשיחה 20:47, 14 במרץ 2026 (IST)תגובה

באוניברסיטאות השונות, שיועדה ל-15.3, או טרם החליטו ? אני מניח שהדבר תלוי בהנחיות פיקוד העורף - האם ישנה החלטה שלו בעניין זה ? בנצי • שיחה 18:00, 9 במרץ 2026 (IST)תגובה

כן. ר' .

לא, ר' . פיקוד העורף יכול להחליט על מניעת התקהלות, אבל זה לא מונע קיום לימודים מרחוק. ברוב המוסדות הלימודים יתחילו ב-15.3. אם זו שאלה של הלכה למעשה, המוסד אמור להודיע לסטודנטים שלו. עוזי ו. • שיחה 02:04, 11 במרץ 2026 (IST)תגובה

לפני חודש, כשהגעתי לקמבודיה, הלכתי לתומי לצ'יינג' ומסרתי שטר של 100$ בשביל להמיר אותו במטבע המקומי- ריל. נדהמתי לקבל תמורתו 390,000 ריל! המסקנה המתבקשת היא שקמבודיה ממש זולה, באופן קיצוני, נכון? אז זהו, שלא! ברור שקמבודיה זולה מאד ביחס למערב, אבל ממש לא פי 3900, גם לא קרוב לזה! פשוט כל המחירים שם הם באלפים! נסיעה של 5 דקות במונית עולה כמה אלפי ריל. אז השאלה שלי היא- מה הקטע המטומטם הזה? למה לא למחוק פשוט את כל האפסים מהשטרות, ולהחליט לדוגמא שנסיעה של 5 דקות עולה 5 ריל ולא 5000 ריל?--~2026-15111-60 • שיחה 23:02, 9 במרץ 2026 (IST)תגובה

להחליט? קל להחליט. אבל כמה עבודה תידרש בשביל לבצע את זה? לדוגמה: להחליף את כל השטרות שבידי הציבור. בישראל, כשזה נעשה, החליפו את שם המטבע: שקל חדש (ליתר דיוק: פעמיים, גם השקל המקורי. אבל החלפת המטבע מלירה לשקל הייתה משהו שתוכנן מראש עוד לפני שעלו המחירים) וזה דרש לא מעט שינויים. זה נעשה כחלק מהתוכנית ליציאה מהאינפלציה ולא היה צעד זניח. Tzafrir • שיחה 08:37, 10 במרץ 2026 (IST)תגובה

השנה יהיו בחירות בישראל. ביבי לא סובל את בנט ולא יסמל אותו כיורש. האם ביבי סימן יורש? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

זו שאלה שמיועדת לפרשנים פוליטיים ולא למומחים. Tzafrir • שיחה 21:54, 15 במרץ 2026 (IST)תגובה

סלח לי אבל אולי דווקא דובר על יורש כאן במרחב הערכים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני יודע שאתם מפנטזים על נתניהו כמלך (אם לא כקיסר), אבל כמדומני מדינת ישראל היא דמוקרטיה, במפלגת הליכוד יש בחירות פנימיות שיתקיימו במידה ונתניהו ירצה לפרוש מהחיים הפוליטיים וכמובן בחירות כלליות שיקבעו את הרכב הכנסת והממשלה. TheStriker • שיחה 11:45, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

הטענה שאני שואל השאלה מפנטז על נתניהו כמלך או קיסר היא טענה לא נכונה בעליל ואבסורדית לחלוטין. אין לי מושג איך המגיב הגיע למסקנה זו.

אתערב בויכוח ואטען שאתה משתמש במינוח שהופך את המסקנה למיידית כמעט. כפי שאמר צפריר, המנהיגות שאחרי נתניהו תיקבע בבחירות - בחירות פנימיות בליכוד ובחירות כלליות. נתניהו יוכל להמליץ ותו לאו. ~2026-25324-0 • שיחה 20:04, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

התערבות שטותית ומיותרת, לך תפסיד בה.

לא נראה לי. כל תשובה שקיבלת מעידה על רמת השאלה.

מה נראה לך או לא נראה לך חסר כל משמעות בהקשר הזה. לשאלה אין רמה. השאלה פשוטה: האם ביבי סימל יורש: אם אתה לא יודע את התשובה, עדיף שלא תגיב, כי חבל סתם לנפח את השרשור.

~2026-25324-0 • שיחה 20:40, 18 במרץ 2026 (IST)תגובה

אם כבר מתייחסים ברצינות לשאלה: התשובה שלילית: נתניהו לא סימן לעצמו אף פעם יורש. גם במקרה של אריאל שרון: הוא נכנס לתפקידו לאחר שנניהו פרש זמנית, ונתניהו לא סימן אותו כיורש. הוא גם ביטל נוהג שהיה קיים בשנים לפני כהונתו השניה כראש ממשלה: למנות ממלא מקום ראש הממשלה, מה שההבטיח רציפות שלטונית לאחר פרישתו הכפויה של שרון. Tzafrir • שיחה 21:08, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

למה שיסמן? הרי הוא מתכונן להמשיך לשלוט בישראל, בצורה כזאת או אחרת, עד מאה ועשרים. ואם בכל זאת מחפשים סימון יורש, ראו מי מצטלם לידו עם כל שועי העולם, עם טראמפ ועםראש ממשלת הודו, מי אם לא הגיבור ממיאמי, ששומר על ישראל מרחוק בעזרת שומרי ראש, שאנו משלמים עליהם ומכונה מופלאה, מכונת רעל. זה לא כל כך יוצא דופן, רבים אחרים ניסו להמליך אחריהם את בניהם, צ'אושסקו ומוברך ניסו ולא הצליחו, אבל בצפון קוריאה ובסורחה הצליחו. בברכה. ליש • שיחה 23:54, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

יש שני אנשים שנאמר עליהם שנתניהו רואה בהם את יורשיו האפשריים: יוסי כהן ורון דרמר (, , ונטען שהוא תדרך כך אי־שם ב־2019). כהן גם רוצה להיות היורש, לגבי דרמר אני לא בטוח. עם זאת, כמו ש־TheStriker ציין, לצד סימון כזה או אחד מצד נתניהו, יש גם בחירות – הן בתוך הליכוד והן לכנסת, שמי שיחליף את נתניהו בראשות הליכוד יצטרך לזכות בהם כדי למלא את מקומו. איש עיטי – הבה נשיחה 21:19, 17 במרץ 2026 (IST)תגובה

נניח שהיום נתניהו יוצא מהחיים הפוליטיים מסיבה זו או אחרת. האם נראה לך שמי משניהם יהיה מועמד רציני לראשות מפלגת הליכוד? Tzafrir • שיחה 21:39, 17 במרץ 2026 (IST)תגובה

לא. הזכרתי אותם כי הם זו תשובה לשאלת האנונימי לגבי סימון של נתניהו (ערב הבחירות לכנסת העשרים ואחת/22). לגבי דרמר נדמה שנתניהו גם ניסה להביא זאת לכדי מעשה (הוא רצה למנות אותו לשר החוץ בממשלה הנוכחית אך התנגדות חברי הליכוד מנעה זאת). איש עיטי – הבה נשיחה 21:44, 17 במרץ 2026 (IST)תגובה

מעניין אותי איך דבר כזה עבד/יעבוד ואני ממש לא מתמטיקאי אך מתעניין בניסיון כזה אם היה.

למדתי על צורת כתיבה כמו זו להלן

ב
א
א

אבל אני מדבר על מתמטיקה כפי שמתפרסמת בכתבי עת מודפסים בצבע מאז עידן האינטרנט עם כתיב מתמטי מודרני. אולי עם horizontal flip של המספרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מחדד את השאלה: הספרות שאנחנו משתמשים בהן נקראות, כידוע, ספרות ערביות (להבדיל מספרות ערבית). הכתב האלפביתי התפתח באזור שלנו עם כיוון כתיבה לא מאוד מוגדר. באזור שלנו השפות השפות המקומיות, ובהמשך גם הערבית, התקבעו על כתיבה מימין לשמאל. הכתב הגיע די מוקדם גם להודו ושם נכתבה סנסקריט, לדוגמה משמאל לימין, (נכון?). הספרות התפתחו שם: ספרות ברהאמיניות ועברו לרוב העולם בתיווך דרך עולם תרבותי שכתב ערבית.

האם בשימוש הקדום יותר באותו עולם תרבותי כותב ערבית כתבו ספרות מימין לשמאל, או ששמרו שם על כתיבת הספרות משמאל לימין? במילים אחרות: חפש כתבים ערביים (ואולי אפילו עבריים מאותו עולם) מימי הביניים. Tzafrir • שיחה 11:24, 16 במרץ 2026 (IST)תגובה

ייתכן שהתשובה נמצאת בספרו של גד בן-עמי צרפתי "מונחי המתמטיקה בספרות העברית והמדעית בימי הביניים". דוד שי • שיחה 04:18, 19 במרץ 2026 (IST)תגובה

לא הבנתי את הדוגמא, אבל יש ערך באנגלית על כתיבה מתמטית בערבית שהיא מימין לשמאל. en:Modern Arabic mathematical notation‏ (¯`gal´¯) • שיחה 12:13, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

נראה ששם הכתיבה היא מימין לשמאל, אבל המספרים הם משמאל לימין. Tzafrir • שיחה 13:45, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

איך? ספרות ערביות נכתבות מימין לשמאל. (¯`gal´¯) • שיחה 14:36, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

אני מניח שאפשר לכתוב מימין לשמאל וכך גם יהיה כתוב בסוף אותו דבר, עם אותו מובן. כך המספר 42, אפשר לכתוב קודם 2 ואז 4, מימין לשמאל (ניתן לקרוא שתיים וארבעים. פעולת חיבור מאפשרת שינוי סדר) כמו בכתב אדלם ונקו (Nko) הראש • שיחה 20:14, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

הערך שלנו על ספרות ערביות לא מתייחסים לסדר. בערך האנגלי המקביל, w:Eastern Arabic numerals יש לכך התייחסות מפורשת: שהמספרים נכתבים משמאל לימין, למרות שערבית נכתבת מימין לשמאל. וכך גם המחשב יציג רצף ספרות ערביות. את המספר 42 כותבים 4 ולאחר מכן 2, והספרה הראשונה מוצגת משמאל. את המילה „מספר” כותבים מ-ס-פ-ר, והאות הראשונה שכותבים מוצגת מימין. כך זה גם בערבית. וזה לא אותו דבר כי צריכים לדעת להבדיל בין 24 ל־42. האחד הוא 40+2 והשני הוא 20+4. Tzafrir • שיחה 20:57, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

אגב, אם הבנתי נכון, הנה נושא התאמת כיוון הכתב בשיאו:

מתוך הצורך להתאים את המלל המתלווה להצגת סמלים מתמטיים (בעת תרגום ועריכת עמודים שנועדו לכתיבת נוסחאות מדעיות, בסימון שנהיה מקובל קודם באירופה) לאופי המקורי של הנוסחאות (בצורתן כמו שהופיעה במשוואות שהתלוו לתיאורים הכתובים באנגלית ויוונית וכולי), חל שינוי בכיווניות בעיתונים ובספרים שהודפסו בכתב סיני ועסקו בנושאים כאלה, שבהם הרבה מספרים וסימנים קשורים (בעיקר מה שידוע היום בתור תווי ASCII ובהמשך עוד תווים טכניים מורכבים ופחות מוכרים מתחומי לוגיקה, כימיה ועוד).

הכותבים אימצו שיטה מערבית, סידרו דבריהם בדרך חדשה, וכך עברו (בערך בכל אזור דרום מזרח אסיה) לכתיבה אופקית בשורות הנקראות כלפי ימינה (ושורה הבאה מתחת), במקום כתב אנכי. הרצף המסורתי שהיה מקובל לפני כן בסינית, יפנית וקוריאנית הלך מן הראש של הדף מטה לתחתית, בעמודות שבאו מימין. עכשיו מקובל לכתוב שם כמו ברוב העולם, והפוך מבעב/רברית.

עוד עניינים של התאמת כיוון הכתב —

עוד קודם, סימני הפיסוק שהומצאו באירופה כן השתלבו בכתב אנכי. כיום השפה הוויאטנמית מופיעה לגמרי בכתב לטיני, תחת השפעת המערב (בדומה לשינוי בצורת הכתב בטורקיה, וכמו שכמעט קרה גם לערבית ולעברית, מתוך הנוחות והישג יד של אמצעי הדפוס הקיימים והאפשרות ללמוד את ה-ABC בקלות ובכלל-עולמיות. להבנתי יש כמה שפות במרכז אסיה [ועוד ארצות] שנכתבות גם כך וגם כך, תלוי באזור ובקהילה).
דורות רבים לפני כן, עם הגעת הנצרות למזרח, הסופרים שכתבו בסורית (כתב "אסטרנגלה") רצו להתאים את הכתב לכיוון הקריאה המקובל, והיטו את האותיות וכך בהדרגה התפתח הכתב המונגולי המסורתי, הכתוב ממעל כלפי מטה באותיות מתחברות (הכתב שבעידן המודרני הוחלף גם הוא בצורה "מערבית", הפעם בכתב הקירילי. כיום יותר ויותר מנסים להחיות את הכתב המונגולי המסורתי, שלפעמים מופיע נוטה על הצד וכתוב בשורה אופקית, באילוץ מתוך חוסר בעריכה מתאימה. כמעט כמו במקרים שבהם שלטים בעברית מתהפכים).
קיים פיתוח של הכתב הערבי להצגת מגוון הגאים המשמשים בשפות המדוברות בעולם, כולל עיצורים ותנועות ומאפיינים נוספים שקיימים בשימוש נדיר בלבד, בלשונות כאלו ואחרות. כך נוצר כתיב שרץ מימין לשמאל, בתור תחליף לכתב IPA הנפוץ. מה עוד צריך לכתוב בכיוון המוכר לנו? תווי מוזיקה? הראש • שיחה 22:04, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

מתמטיקאים כותבי עברית כותבים מתמטיקה מימין לשמאל (יש לזה בערך אלף דוגמאות בוויקיפדיה). ראה לדוגמא את הרבעון למתמטיקה, כתב העת המדעי היחיד במתמטיקה שיצא לאור בעברית (1946-1959). אם השאלה היא דווקא לגבי כתיבת מספרים ונוסחאות בהיפוך המקובל, chatGpt עושה את זה מפעם לפעם, אבל זה מאד לא נוח. זה יהיה כמו לכתוב מלים באנגלית, במקרה שהן משולבות במשפט עברי, מימין לשמאל. עוזי ו. • שיחה 12:44, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בתקופה האחרונה אנו עוברים קשת רחבה של סיכונים וניצלים מהם. שאלתי: איזה רמת סיכון מחייבת לברך הגומל? בעלי הידע בהלכהבעלי הידע בהלכה דוד שי • שיחה 11:03, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

ממליץ להפנות את השאלה לאחד מאתרי 'שאל את הרב', כמו למשל זה. יהודי מהשומרון • שיחה 11:08, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

אינני רב ואינני מוסמך להשיב. רק אציין כאנקדוטה ששאלתי רב לגבי מקרה שלי עצמי, בו נפלתי ונחבלתי והיה חשד לנזק מוחי ובבדיקות נשלל החשד, שהמקרה אינו מצדיק ברכה. גם מקרה בו נפל אבן או רסיס ליד אדם באופן שאילו נפל כמה ס"מ ימינה\שמאלה היה נהרג אבל בפועל חייו לא היו בסכנה, לדברי אותו רב, אינו מצדיק ברכה.

ויה"ר שיתקיים בנו הפסוק "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים" ועל ארץ ישראל ועל העולם כולו, Nahum • שיחה 12:11, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

ראה:

הקביעה אם היתה בתאונה או באירוע החבלה סכנה, תלויה בדעת אנשים סבירים, שאם לדעתם היתה בכך סכנה, יש לברך. ואם לא היתה סכנה – אין לברך, למרות שהאדם חש פחד גדול. לכן לדוגמה, מי שעבר ליד נחש, או שלא שם לב וכמעט נדרס, כיוון שבפועל לא נכנס לסכנה – לא יברך. וכאשר המצב מסופק, כגון שעבר תאונה בינונית, תחושת האדם שהיה באירוע קובעת, שאם חש סכנה ועבר זמן עד שנרגע – יברך, ואם לא – לא יברך.

יצויין, שלמנהג הרבה מהספרדים לא מברכים על הצלה מסכנה אלא רק על ארבעת הדברים שעליהם נתקנה הברכה מלכתחילה - יורדי הים, אסירים, חולים והולכי מדבר. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה

"תחושת האדם שהיה באירוע קובעת" - זה אומר ששני אנשים שהיו באותו בית ושמעו אזעקה או שמעו נפילה, זה שנבהל מאוד יברך, וזה שלא נבהל משום שהוא חלק מ"עם של אריות" - לא יברך. דוד שי • שיחה 17:55, 20 במרץ 2026 (IST)תגובה

בהמשך להנ"ל:
ראשית, ישנה מחלקות כללית האם מברכים הגומל על דברים מעבר לאותן 4 שמוזכרים בתלמוד, כמו שציין בייגל:

הני ארבעה לאו דוקא דהוא הדין למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו או אם גנבים באו לו או שודדי לילה וניצול מהם וכל כיוצא בזה כולם צריכים לברך הגומל ויש אומרים שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות

במחלוקת זו רבים מפוסקי אשכנז ועוד חלק מפסוקי עדות המזרח, פסקו לברך וכן היא הכרעת המשנה ברורה: ”והאחרונים כתבו דהמנהג כסברא ראשונה, וכן מסתבר”.
תנאי נוסף לברכה הוא רק שהאדם אכן היה בסכנה וניצל. במצב של ספק, על פניו היה נראה להחיל את הכלל ספק דרבנן לקולא. מה שכתב הרב מלמד בעניין ספק, הוא מחודש וצריך הבנה, מאחר שאף הוא מסכים שבאופן כללי הדבר אינו תלוי בתחושת האדם ”אם לא היתה סכנה – אין לברך, למרות שהאדם חש פחד גדול”, מדוע במצב של ספק הוא סבור שיש להתחשב בכך? ניתן אולי להעמיס שכוונתו שאם האדם משער שהמצב אליו נקלע אכן היה מצב סכנה והוא ניצל 'בנס' יכול לברך.
אם אכן כך כוונתו, אזי במקרה שהובא לעיל: "שני אנשים שהיו באותו בית ושמעו אזעקה או שמעו נפילה, זה שנבהל מאוד יברך, וזה שלא נבהל משום שהוא חלק מ"עם של אריות" - לא יברך" - נראה שאין לברך. אין די שאדם 'נבהל'. רק במקרה שאדם סבור שהוא היה במצב של סכנה. האם אדם ששומע אזעקה נמצא במקום סכנה? אדם ששומע נפילה במקום שבאופן טבעי אינו יכול להזיק לו נמצא במקום סכנה? בברכה בן-ימין • שיחה 23:59, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

אם טורקיה ומצרים יניחו כבל תקשורת תת ימי שיאפשר להם לתקשר בצורה שישראל לא תוכל להאזין לה כלל (מעגל תקשורת סגור הרמטית), האם זה ייחשב לפעולה עוינת מצד ישראל? האם היו ניסיונות דומים בעבר וניתן לקרוא על כך כאן? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם מצרים וטורקיה רוצות ליצור ערוץ ביניהן שישראל לא תוכל לצותת אליו, אין בעיה לעשות את זה. לא צריך לשים כבל תת מימי יעודי. סביר להניח שאם הן רוצות לישראל אין דרך למנוע את זה. Tzafrir • שיחה 18:36, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

יצירת קשר סגור ללא אפשרות לגורם שלישי להאזין לה ודאי לא תחשב לפעולה עויינת. עצם הנחת הכבל לא תצור קו תקשורת סגור מפני האזנה – בתרחיש הקתיוני ביותר ניתן לחבר לכבל עצמו מערכת האזנה, אך גם בלי זאת – ניתן להאזין לקו במקום אחר, במצרים או בערב הסעודית. איש עיטי – הבה נשיחה 19:37, 21 במרץ 2026 (IST)תגובה

האם לא קיים כבל שלא ניתן לחבר לו מערכת האזנה כלל? תודה.

לסיב אופטי קשה מאד להאזין, למיטב ידיעתי אפשרות הההאזנה - באמצעות מינהור - היא תאורטית בלבד. אבל אין צורך בכבל מיוחד בין שתי מדינות - הצפנה אסימטרית הופכת תקשורת למאובטחת. האויב יכול להאזין, אבל מה שהוא יקבל זו ערימת נתונים מוצפנים שלא ניתן לפענח אותה בטכנולוגיה הקיימת. ~2026-25324-0 • שיחה 06:33, 22 במרץ 2026 (IST)תגובה

גם הצפנה אסימטרית איננה נחשבת לבלתי ניתנת לפיצוח, לדוגמה בגלל האופציה התאורטית של מחשוב קוונטי ואולי גם דלת אחורית(?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אין דרך תקשורת בטוחה לחלוטין: לדוגמה: היריב יכול לשים מכשיר האזנה בנקודת הקצה.

אבל באופן כללי יש היום, גם ללא כל מיני צעצועים מיוחדים, ובעזרת תוכנות שזמינות לכל אחד מאיתנו, דרכים ליצור ערוצי תקשורת מוצפנים ואפילו לשלוח הודעות בצורה מוצפנת. אבל כמובן באופן כללי, כשמנסים להבין את יכולות הקריפטואנליזה של מדינות, צריך לזכור שמי שיש לו צבא ומשטרה יכול להפעיל גם שיטות פצחנות ישירות יותר. לעניין אפשרות תאורטית של מחשב קוונטי: כבר היום יש הצפנה פוסט-קוונטית. זה תקף לגבי הצפנה אסימטרית: מחשבים קוונטיים לא יכולים לעזור בהרבה עם הצפנה סימטרית והיא נשארת יעילה. לכן הם תוקפים בעיקר את השלבים בתחילת התקשורת שמשתמשים בהצפנה אסימטרית כדי ליצור ערוץ מאובטח עם הצפנה סימטרית. יש כבר היום מימושים של אלגוריתמים כאלו בתוכנות פופולריות (כגון: הגרסאות העדכניות של דפדפנים). יש איתם עוד בעיות, אבל זה לא איום מוחלט.

אגב, יש כבר היום כבל תקשורת תת-ימי שמחבר בין מצרים לטורקיה ולא עובר דרך ישראל. Tzafrir • שיחה 10:09, 22 במרץ 2026 (IST)תגובה

דלת אחורית פירושה חבלה מכוונת בתוכנת ההצפנה. ~2026-25324-0 • שיחה 10:47, 24 במרץ 2026 (IST)תגובה

שאלות אחדות בענייני כשרות:

יצרני מזון רבים שמים על מוצריהם השגחה של שני גופי כשרות (בדרך כלל הרבנות המקומית ובד"צ כלשהו). האם זה אומר שלמפעל מגיעים שני משגיחי כשרות, אחד מכל גוף כשרות, או שמגיע משגיח יחיד המקובל על שני גופי הכשרות, שכל אחד מהם מוציא חשבונית על ההשגחה?
משנכנס אדם מרבין בשמחה, ומרבין גם בהשגחה: יצרנים של מזון הכולל קטניות מוסיפים השגחה של בד"ץ ספרדי, שנותן למוצר כשרות לפסח, שאותה הבד"ץ האשכנזי אינו נותן. זה אומר שלתקופה של כחודש וחצי הבד"צים הספרדיים זקוקים לגידול ניכר בכוח האדם שלהם. האם כל כך קל למצוא משגיחי כשרות זמניים? ואלי, כמו בשאלתי הקודמת, משגיחי הכשרות אינם מתחלפים, אלא רק משנים את כללי הכשרות שהם פועלים לפיהם, כמובן עם חשבונית נוספת? ומדוע הבד"צים הספרדיים אינם מציבים תנאי, שאם רוצים אותם לפסח יש להחזיק אותם במשך כל השנה? דוד שי • שיחה 09:55, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

הערה: אתה מבולבל. יש רק גוף אחד שמוסמך להעניק כשרות בארץ: הרבנות הראשית, ומטעמה רבניות ערים שונות וכדומה. כל מה שמכונה „גוף כשרות” שפועל מטעם בד"צ זה או אחר לא מוסמך להענית כשרות לפי החוק במדינת ישראל (ולכן גם לפי מה שכתוב על האריזות). הם רק מוסמכים לתת „השגחה” לא פורמלית. מעניין למי חשובה ההשגחה הזו. Tzafrir • שיחה 10:01, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

פורמלית אתה צודק, מעשית התיאור שנתתי נכון, ושאלותיי עדיין דורשות מענה. לשאלתך "למי חשובה ההשגחה הזו": שומרי מצוות רבים לא יאכלו מזון שקיבל כשרות רק מרבנות מקומית, והם צורכים רק מזון שאושר על ידי בד"ץ המקובל עליהם. הדבר בולט בימים אלה, שבהם אף אשכנזי שומר מצוות לא יתקרב לחומוס, גם אם זה קיבל כשרות מרבנות מקומית והשגחה של בד"ץ מזרחי. דוד שי • שיחה 20:16, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

זה משתנה ממקום למקום והכשר להכשר. ראה קצת להרחבה במאמר הזה. איש עיטי – הבה נשיחה 21:54, 25 במרץ 2026 (IST)תגובה

איש עיטי, תודה, מאמר מעניין ביותר. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 11:36:58, 27 במרץ 2026 ולמנינם: ט' בניסן ה'תשפ"ו 11:36, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

בקצרה התשובה לשאלות של@דוד שי:

1. אכן, לעיתים מדובר באותם משגיחים המקובלים על שתי הכשרויות תחת נהלים שונים. כמובן שלא תמיד זה כך.

2. בהחלט, לא רק ההשגחה לפסח דורשת כח אדם נוסף, אלא לעיתים גם הכשרת הליין דורשת כח אדם. מעת לעת ניתן אף לראות בתקשורת הדתית והחרדית מודעות דרושים לשם כך. שמש מרפא • שיחה 17:13, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תודה. יש לי שאלה נוספת: על מוצרי מזון רבים בהשגחת בד"צ העדה החרדית כתוב שהשגחת הבד"צ אינה כוללת פסח. בחלק מהמקרים, למשל כשמדובר בחומוס, ברור לי שהסרת ההשגחה היא משום שעמדת הבד"צ האשכנזי היא שהמוצר אינו כשר לפסח. האם זה תמיד כך, או שבחלק מהמקרים הבד"צ אינו מביע עמדה ביחס לכשרות לפסח, ונמנע מלהשגיח מסיבה אחרת, למשל מחסור בכוח אדם? דוד שי • שיחה 19:34, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כשרות לפסח היא תהליך נפרד מהכשרות הרגילה. יש מחמירים יותר ויש מחמירים פחות. במפעל מזון בו עבדתי היינו מייצרים שבוע אחד תחת השגחת כשרות א' ובשבוע אחר תחת השגחת משגיח ב'. יש קהילות שדורשות השגחה כבר על חומר המוצא החקלאי כבר בארץ המקור. שנילי • שיחה 22:54, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה

האם דפי עד ביד ושם הם מקור אמין לתאריכי לידה ופטירה? אפרט. אני כותבת טיוטה:לילי הלפרין נוידא ונתקלתי במקורות שונים לגבי תאריך לידה ופטירה. זה מקור מיד ושם שהבת שלה מילאה. נולדה: 4 באוגוסט 1882 נפטרה אוקטובר 1940. בויקינתונים רשום 2 באוגוסט 1882 עד 29 בנובמבר 1941 שזה מאד ספציפי Lilli Halpern-Neuda (Q65979552) רשום שזה מתבסס על genealogical encyclopedia of the Jewish bourgeoisie in Vienna 1800–1938 L–R ויש גם את Geni שם התאריכים זהים לויקינתונים

מה נחשב אמין? תודה לעונים 11:38, 26 במרץ 2026 (IST) Hila Livne • שיחה 14:29, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

נראה שמדובר בספר הזה? Liadmalone • שיחה 14:51, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

בדף העד עצמו כתוב תאריך מוות "סתיו 1940", ולא אוקטובר, כפי שכתוב בדף האינטרנט. Liadmalone • שיחה 15:02, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

@Liadmalone אתה צודק, טעות שלי, רשום סתיו 1940 אני פשוט תוהה אם יש סיכוי שהיא התבלבלה בשנים כי מצאתי מקור שהוא ככל הנראה מיולי 1941 (רשום סיממן שאלה) שאז נרשמה כפליטה. בנוסף בבחלק מהמקומות רשום שנרצחה בקובנה וחלק רשום באושוויץ, אולי נשלחה מקובנה לאושוויץ Hila Livne • שיחה 20:06, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

לא טעות שלך, כך כתבו שם באתר: "10/1940". בעוד שבדף שהיא מילאה (או רק חתמה עליו). כתוב "סתיו".

בהצלבה עם דף העד של הבן, נראה שאולי התאריך שהיא ציינה היה תאריך היעלמותה. דף העד של הבן מאפשר את התאריכים המאוחרים יותר. Liadmalone • שיחה 20:17, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

בדף העד של הבן שלה לא מצוין תאריך מוות, אלא רק שהתגוררה בווינה "עד 1940" ולאחר מכן נשלחה לאושוויץ בתאריך לא ידוע. Liadmalone • שיחה 15:14, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

@Liadmalone תודה ליעד על המקור הזה Hila Livne • שיחה 20:08, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

את שני המקורות, דפי העד וויקינתונים צריך לקחת בערבון מוגבל. דפי העד נתונים למגבלות המגוונות של העדות האנושית. אם האמא נעלמה, כפי שמעיד הבן, לא נראה שהבת יכולה היתה לדעת בעצמה מתי בדיוק מתה. מצד שני, ויקינתונים מציין מקור, ששמו לא זהה לספר שמצאתי בגוגל, אבל נראה לי שזה הספר המדובר. כל עוד אין לנו גישה אל הספר הזה, אין לדעת אם מי שהכניס את המידע לויקינתונים לא עשה טעות בהעתקה. כך שכרגע, אני לא רואה עדיפות של אחד המקורות. הייתי מציע לך פשוט לפרט בערך את כל מה שמצאת. את יכולה לזרום עם הפרטים הספציפיים בויקינתונים, שהסתמכו על מקור רציני, ולציין בהערות שוליים שבדפי העד יש תאריך לידה שונה. Liadmalone • שיחה 20:25, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

@Liadmalone מודה לך מאד על הפירוט וההסבר. שאלה קטנה נוספת איך הגעת לדף העד הזה של בנה? אשמח לדעת איך לחפש דפי עד ביד ושם עבור ערכים נוספים Hila Livne • שיחה 23:46, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

דף העד נמצא בקישור שנתת לג'ני. ניתן לראות את הקבצים שהועלו לדף שלה שם בלחיצה על הלשונית "מדיה". בלחיצה על הלשונית "מקורות מידע" ניתן לראות את המשתמשים שהוסיפו את המידע הזה ולפנות אליהם בנושא הזה. בלחיצה על "צפה בעובדות" ניתן לראות את הקישורים למקורות (הם מובילים ל-My Heritage). את יכולה לפתוח דיון בלחיצה על הלשונית "דיונים" והעוקבים יקבלו הודעה על כך. אלה העוקבים. אפשר גם באמצעות לחיצה על "צור קשר עם מנהלי הפרופיל". Liadmalone • שיחה 03:23, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

עשיתי עכשיו חיפוש בדף הזה באתר של יד ושם, ומצאתי את שני דפי העד. אפשר למקד את החיפוש בלחיצה על "דף עד" בטור בצד ימין תחת "מקור". אגב, שם המשפחה שרשום שם הוא "הלפרן" ולא "הלפרין" כמו בטיוטה שלך. Liadmalone • שיחה 03:49, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

תודה רבה Hila Livne • שיחה 22:40, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

א. באמצעות שלוש הנקודות האנכיות שבצד שמאל למעלה (בדפדפן של גוגל כרום), יש גישה להיסטוריה חלקית של גלישות אחרונות. איך ניגשים להיסטוריה המלאה של גלישות ?

ב. שאלה אחרת, קשורה: איך מוחקים דף נתון לצמיתות ? תודה, בנצי • שיחה 22:22, 26 במרץ 2026 (IST)תגובה

איפה שתיארת יש רשימה קצרה של דפים האחרונים. מעליהם כתוב היסטוריה. אם מקישים את מופיע רשימת כל ההיסטוריה. אפשר גם ללחוץ על הכפתור בפינה השמאלית למטה "ctrl" ביחד עם הכפתור H והרשימה יופיע.

כדי למחוק בצד שמאל לשם כל דף בהיסטוריה יש שלוש נקודות אם לוחצים עליהם יש אפשרות למחוק. AdoniTzedek • שיחה 05:00, 27 במרץ 2026 (IDT)תגובה

היי,

האם תוכלו להמליץ על ספרים שנחשבים קלאסיקות, ולא מכילים תאורי מיניות או או אכזריות קשים? אני מגדל תולעת ספרים בת 11 והיא ביקשה ממני המלצות קריאה על ספרים ידועים. אני מאמין שהיא יכולה להתמודד עם נושאים מורכבים אבל לא עם תאורי מיניות או אכזריות ומוות קשים. הספר היחיד שמתאים לדרישות שיכולתי לחשוב עליו הוא חוות החיות, ואשמח לקבל המלצות נוספות. היא מתעניינת בפנטזיה, מדע בדיוני, דיסטופיות ומיתולוגיה יוונית, אבל גם המלצות על ספרים בנושאים אחרים יתקבלו בברכה.

שאלה נוספת: היא קראה ומכירה את האיליאדה והאודיסאה בגרסאות מותאמות לילדים, ועכשיו מביעה עניין בקריאת הגרסאות המקוריות. האם הספרים האלה מתאימים לגילה?

תודה מראש, יודה אווזי • שיחה 22:35, 31 במרץ 2026 (IDT)תגובה

שר הטבעות, וכל הספרים של טרי פראצ'ט - במיוחד בשורות טובות. ~2026-25324-0 • שיחה 04:37, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בהצלחה לה עם הגירסאות המקוריות, לא קלות אבל לנסות לא מזיק. מד"ב ממליץ על הספרים של אייזק אסימוב - מאוד מתאימים לילדים שמתחילים את דרכם בתחום. פנטזיה זה כמובן דברי ימי נרניה. ספרים חדשים יחסית שקיבלתי עליהם המלצה חמה הם "בלגן" ו"זדון" של כריס וודינג. אם היא מוכנה לחומרים קצת יותר מתקדמים במד"ב אז שתלך על הספרים של קוני ויליס. עמית - שיחה 09:24, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

קראתי את האיליאדה והאודיסאה המקוריים באותו גיל ולדעתי הם לא השפיו עלי לרעה. אני ממליץ על "החייל האמיץ שווייק" של האשק, על "שלושת המוסקטרים" של דיומא, על "אחרי עשרים שנה" של או הנרי ועל סיפורים קצרים של גי דה מופאסאן. גם סיפורים קצרים של צ'כוב מומלצים ושני הספרים מאת אילף ופטרוב, "עגל הזהב" ו"12 הכיסאות". במציאות יש אלימות ויש מיניות, לא צריך להסתיר אותם, להפך, חשיפתם בהדרגה ובהכוונה עדיפה. ליש • שיחה 08:30, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שמתי לב, שקודמי להמלצה היו גברים וחובבי מדע בדיוני. כמי שהייתה פעם (מזמן מזמן) ילדה בת 11, אני ממליצה על ספרי בנות קלאסיים - "האסופית" (אן מהחווה הירוקה), "אן מאבונלי" ו"אן שרלי", "נשים קטנות", וספריהן של ג'וג'ו מוייס וג'ני קולגן, בייחוד "חנות ספרים על גלגלים", וכמובן סדרת הספרים של הארי פוטר, אם כי הייתי ממליצה לדחות בינתיים את קריאת החלקים השישי והשביעי, הקשים לעיכול. אגב, ראיתי שהמליצו כאן על "חוות החיות" של אורוול - כדאי להיזהר בספר זה. תיאורי האכזריות של החזירים השליטים די מזעזעים. אני זוכרת שאמי לקחה אותי לראות את הסרט בערך בגיל 10 או 11, במחשבה, שסרט על חיות ודאי מתאים לאוהבת חיות מושבעת כמוני, אבל עד היום אני זוכרת את הבכי שתקף אותי למראה הסוס האומלל, שהעבידו אותו בפרך עד מוות.

עוד ספרים מומלצים הם ספריהם של ג'יימס הריוט וג'ראלד דארל, וכן "ג'ני" של פול גאליקו, ספר מקסים על ילד שהופך לחתול וחתולת רחוב מנוסה מלמדת אותו איך להיות חתול - קסם לאוהבי חתולים ובכלל. וכמובן כל ספרי הלקחנים של מרי נורטון - יש חמישה בסדרה, אבל את הראשון קשה להשיג עכשיו, ניסיתי. עוד עולם קסום. והסיפור שאינו נגמר מאת מיכאל אנדה (אני ממליצה על התרגום שלי, שיש אומרים שהוא עולה על התרגום החדש, אבל אינני אובייקטיבית), הטירה הקסומה של אדית נסביט ו"אילן גדל בברוקלין" מאת בטי סמית. זהו בינתיים, ודאי אזכר בעוד, וברכות מתולעת ספרים קשישה לתולעת ספרים צעירה - המשיכי כך!שלומית קדם • שיחה 16:27, 2 באפריל 2026 (IDT)תגובה

@יודה אווזי איזה כיף שהיא אוהבת לקרוא. זה נהדר. לגבי חוות החיות כמו שאמרו מעלי פחות מתאים לגיל הזה. בעיני הארי פוטר ופרסי ג'קסון מתאימים לגילאים המוקדמים הללו. האודיסיאה המקורי מאד מעניין אבל לדעתי היא צעירה מדי זה ארוך והשפה ארכאית. זה גיל מאתגר באופן כללי כי הם כבר לא ילדים ואין המון מבחר לנוער צעיר יחסית. הילדים שלי מאד אהבו את ספרי אריך קסטנר, אורה הכפולה, פצפונת ואנטון ועוד. גם ספרי ז'ול ורן לא התיישנו. Hila Livne • שיחה 21:32, 4 באפריל 2026 (IDT)תגובה

גיל מצויין להתחיל עם שרלוק הולמס. אני מתאר לעצמי שהיא כבר בלעה סיפורים קצרים של אייזק אסימוב, סטניסלב לם ושאר ההצעות הבנאליות. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 14:48:47, 5 באפריל 2026 ולמנינם: י"ח בניסן ה'תשפ"ו

זואי מוסרת תודה רבה לכל המשיביםות יודה אווזי • שיחה 03:41, 6 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בוקר טוב. אם (לפי ויקיפדיה:בירוקרט) בירוקרט ממנה בירוקרט אחר, מי מינה את הבירוקרט הראשון? נגיד ביקורת מינה את פאנקס, והוא מונה בידי דוד שי בתורו, אז מי היה הראשון שהעניק הרשאות? זה מרגיש לי כמו סיפור של חד גדיא. ~2026-20187-82 • שיחה 08:03, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הקב"ה, כמובן. עמית - שיחה 09:14, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אולי פשוט תשאל את @דוד שי. ניב • שיחה 09:54, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לפני מינוי הבירוקרט הראשון פנינו לדיילים (שמחוץ לוויקיפדיה העברית) לכל מינוי של מפעיל, וגם מינוי הבירוקרט הראשון נעשה בידי דייל, ועם מינויו השתחררנו מהצורך להסתייע בדיילים למינויים אלה. דוד שי • שיחה 21:02, 1 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ומי מינה את ראשון הדיילים או יותר נכון, למה סמכו עליו? ―~2026-20257-60 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לאלוהי ויקיפדיה פתרונים (רמז: ג'ימבו). איש עיטי – הבה נשיחה 00:59, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות נכלל גם הדייל הראשון. דוד שי • שיחה 07:55, 3 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אתם מבזים את עצמכם ואת ה"קהילה" שלכם כשאתם משיבים בבדיחות הדעת במקום להתייחס ברצינות. ―~2026-20834-35 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הי אנונימי, לא להתרגש, בדיחות הדעת לא מבזה יותר מהודעתך האחרונה. בכל מקרה, חיפש קצר היה מוביל לכאן. אני ממליץ לך לחפש בעתיד בעצמך, ולהמנע מבזיונות. אני בטוח שאם אני הצלחתי, תצליח גם אתה, אתה לא פחות חכם. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 14:30:28, 5 באפריל 2026 ולמנינם: י"ח בניסן ה'תשפ"ו

נדמה שאתה התרגשת עם העיסוק הקיצוני בביזיונות. כל אחד יקרא ויגיע למסקנתו מה מבזה או לא מבזה. מי שמתגאה במינויו ל"ביורוקרט" אמור להיות מסוגל להסביר למה המינוי היה מוצדק, לא להתבדח על כך. אתה לא מונית לביורוקרט כאן ולכן לא הגיוני שתסביר מדוע (לדוגמה בשל ניגוד עניינים). גם אין היגיון לדבר על החוכמה שלי או שלך או של כל אחד אחר. ―~2026-16327-56 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני לא מוניתי לבירוקרט אבל לא צריך להיות כזה כדי להבין ששאלה קנטרנית כזו אינה במקומה כאן.

ולטובת מי שלא עקב, תשובה עניינית לשאלה הראויה שנשאלה, בין השאר מתוך הקישור. כבר בשנת 2002 עברה ויקיפדיה להשתמש בתוכנת מדיה ויקי וכן החלו להיווצר מיזמים שונים ושפות שונות, בשנת 2003 כבר נוסדה קרן ויקימדיה כישות משפטית שמספקת את התשתית לכל המיזמים בכל השפות. מדי פעם נוסף מיזם חדש (מיזם חדש, או שפה חדשה של מיזם קיים). וצריך לתת הרשאות למשתמשים. במיזם קטן, עם קבוצה קטנה מאוד של משתמשים (עורכים במונחים של ויקיפדיה העברית), אפשר להגיע להסכמה במזנון מתי שרוצים לקבל סמכויות חדשות (לדוגמה: מינוי מפעיל חדש), ומבקשים מהמערכת הכללית לעשות את זה. כשיש מספיק אנשים והמערכת לא רוצה שיטרטרו אותה, היא מבקשת שתמנו אחד מכם לבירוקרט, עם הסמכויות האמורות. ואז לוקחים מפעיל אחד ומחליטים בינינו (אותה קבוצה של אנשים) שהוא צריך לקבל סמכויות של בירוקרט.

ואז יש שאלה אחרת: איך מקבלים סמכויות? עד 2004, היו כמה סמכויות שהשינוי שלהן דרש התערבות בקרביים של המערכת (אגב, מבחינה היסטורית, השם „מפעיל מערכת” הוא בדיוק מישהו כזה שיש לו אפשרות להתערב בתוך הקרביים של המערכת בצורה מוגבלת. אבל כאן מדובר על התערבות ישירה, שלא הייתה מקודדת בתוכנה). בשנת 2004 החליטו שצריכים לאפשר לתוכנה לעשות את זה בצורה מסודרת ויצרו קבוצת אנשים (מכל מיזמי הקרן, זוהי קבוצה גלובלית) שקיבלו את ההרשאה הזו. באנגלית הם קיבלו את השם Steward. מילה שתרגום אחד שלה לעברית הוא „דייל” אבל יש לה משמעויות אחרות שקשורות לאחריות רבה יותר. Tzafrir • שיחה 09:22, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה

השאלה לא קנטרנית, מי שמינה צריך לענות למה מינה ומי שמונה צריך לשכנע למה המינוי היה נכון. אתה לא מסכים איתי? לא מתאים לך. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הי אנונימי, את נושא הביזוי העלית אתה ולכן השתמשתי בו גם אני, כדי לשמור על אחידות הטרמינולוגיה. באופן כללי, אני ממליץ לך להיות מנומס למשתתפים בדיון. הם אינם חייבים לך דבר ואין סיבה שתנזוף בהם. התנהגותך מזכירה לי את התנהגותו של אנונימי אחר לחלוטין שהיה כאן, רגיש במיוחד, שקיבלתי את הרושם שחייו כל כך דלים עד שאין לו מה לעשות חוץ מלהמציא שאלות למדור ואחר כך לנזוף בעונים. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 13:28:22, 7 באפריל 2026 ולמנינם: כ' בניסן ה'תשפ"ו

לא לא הייתי מנומס ולא נזפתי באיש. כל רושם שקיבלת לא מעניין אותי. לא אמורה להפריע לך כל כך ביקורת על מינויים הבלתי מוסבר של ביורוקרטים, אלא אם כן אתה רואה בהם גיבורי תרבות. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אח, תפסת אותי. אני רואה בבירוקטים גיבורי תרבות. אסף השני • לדף הסיכה. • תשוחרר אמא של!. • 22:34:31, 7 באפריל 2026 ולמנינם: כ"א בניסן ה'תשפ"ו

מן הסתם זה אותו אנונימי, אותו פאסיב-אגרסיב, אותה חוצפה, אותה התעקשות לא לחתום. עוד ברומניה... ~2026-25324-0 • שיחה 21:26, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני הייתי פאסיבי אגרסיבי? כי עמיתך (אולי אתם אותו אדם) היה ממש מתוק. אני הפגנתי כאן חוצפה? כל מה שעשיתי היה להעביר ביקורת שמאד לא נוחה לכם משום מה, לי כבר ברור מה הסיבות.

(עונה כאן כי זה קצה הדיון ולאו דווקא כתשובה לתגובה הזו) – אם יש לכם התייחסויות ענייניות לשאלה עניינית, ר’ לדוגמה מה שכתבתי, אפשר לכתוב כאן. התייחסויות אישיות, דרישות מדרישות שונות ושאר ירקות: לא כאן בבקשה. זה לא המקום. Tzafrir • שיחה 03:42, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה הסיבה לכך שהבריטים נכנסו ביחד עם האמריקאים לעיראק, ואח"כ לאפגניסטן, ואח"כ שוב לעיראק, אבל מסרבים להשתתף במלחמה נגד איראן?--~2026-21402-66 • שיחה 15:30, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה

@~2026-21402-66 הסיבות העיקריות הן שיש להם (וגם לאמריקאים) פחד מפעולות קרקעיות, והסיבה שהם מפחדים היא בשל אותן מלחמות שהזכרת. במקום זאת, הם מעדיפים לחימה מהאוויר. אותו פחד היה גם בישראל, בשל הלחימה ברצועת הביטחון (אם כי בישראל הפחד הזה כבר כמעט ולא קיים). אך תזכור שהכל יכול להשתנות, וזה לא מונע יציאה של אותן מדינות לפעולה קרקעית. סיבה נוספת היא הפציפיסטים – כלומר אלו שחושבים המלחמות זה דבר שצריך למנוע בכל מחיר. הפציפיסטים משפיעים מאוד במערב (למעט ישראל), זאת בשל הטראומה ממלה"ע ה-2. כך שאם הם יצאו למלחמה נגד איראן, אז הרבה אנשים יתנגדו, ואנחנו כבר רואים את ההתנגדות בארצות הברית, באירופה ואילו קצת בישראל (אם כי פה זה מיעוט). לסיכום, הסיבה היא בעיקר התנגדות למלחמות. אני ממליץ לך להסתכל בערכים על מלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן כדי להעמיק עוד, וגם בערכים שקשורים לפרו-פלסטינים (כגון BDS), מכיוון ששתי הנושאים קרובים זה לזה. ~2026-20871-27 • שיחה 15:43, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תודה רבה.--~2026-21402-66 • שיחה 18:10, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לא דובר על תקיפה קרקעית. כרגע מדינות נאט"ו לא מוכנות להצטרף לתקיפות האוויריות (לא נורא, מסתדרים בלעדיהן) ולא מוכנות להצטרף לאבטחת התנועה הימית במצר הורמוז (חבל, דווקא יכלו לעזור) וגרוע מכך: הן לא מוכנות לאפשר לארצות הברית להעביר מטוסי קרב ותובלה עם נשק דרך הבסיסים שלהן, כולל הבסיסים המשותפים לארצות הברית - שזו פגיעה במאמץ המלחמתי של ארצות הברית וישראל, ודה-פקטו סיוע למשטר הטרור של איראן. לדעתי הסיבה היא שבמדינות מערב אירופה (ספרד, צרפת והממלכה המאוחדת) עלה השמאל לשלטון והשמאל תלוי בקולות השמאל הרדיקלי (שהוא אנטי-מערבי, אנטי-אמריקאי, אנטי-ישראלי וחלקו גם אנטישמי) ובקולות הערבים/מוסלמים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:09, 7 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אחרי כל מה שהמוסלמים עוללו ומעוללים בצרפת ובבריטניה הרוב שם בוחר את השמאל הפרו-אסלאמי?? זה בלתי נתפס.--~2026-21402-66 • שיחה 18:10, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה בדיוק המוסלמים עשו ומעוללים שם? ליתר דיוק, לפחות בבריטניה יש מסע תעמולתי מצד הימין הקיצוני, שמלא גם הוא באנטישמים, שטוען שכל הפקיסטנים הם אנסים (או משהו דומה). זה די מזכיר את מה שקורה בארץ, שכל מקרה אונס ע״י זר או ערבי נצעק לשמיים, אבל יש פחות חקירה של מקרי אלימות מינית בוטים בתוך הבית וקיצוץ של התקציבים שנועדו לתמוך בקורבנות וכדומה. Tzafrir • שיחה 07:52, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

צפריר, אני מאד מכבד אותך. אתה תמיד עונה לשאלות שלי בענייניות ובפירוט. דווקא בגלל שניכר שאתה אדם עם ידע רחב ביותר במגוון נושאים, אני מתפלא עליך שאתה מתעקש להכחיש את הטרור האסלאמי בתוך אירופה. בשרשור אחר נתתי פירוט חלקי ביותר של מה שהמוסלמים עשו ועושים באירופה במהלך העשורים האחרונים. אתה מוזמן לקרוא, למרות שאני בטוח שאתה מכיר לפחות חלק מהאירועים שהזכרתי. הזוי שאתה מתכחש למציאות בנושא הזה.--~2026-23205-63 • שיחה 15:04, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

לא נתת כלום. זרקת טענות כלליות. אני לא יכול להתייחס ברצינות לטענות כלליות (ודי שגויות). Tzafrir • שיחה 19:13, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

חבל שאתה בוחר לשקר. הדיון הסתיים מבחינתי.--~2026-23205-63 • שיחה 23:25, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בשנה האחרונה ארצות הברית זלזלה בבעלות בריתה: היא הכריזה על גביית מכסים גבוהים מכל שותפות הסחר שלה, כולל האיחוד האירופי ובריטניה ואפילו קנדה. היא הכריזה על רצון לספח את גרינלנד, דבר שקומם מולה את כל מדינות מערב אירופה, כולל בריטניה. היא הראתה עמדה תמוהה בסכסוך הרוסי–אוקראיני, והכריזה על רצון לפרק את נאטו.

ועכשיו, כשפתאום יש לה בעיה לא צפויה, היא דורשת עזרה ממי שהיו בעלות בריתה. דורשת, ולא מבקשת. ולא טרחה לפני כן להכין את הקרקע לכך. אז אם ארצות הברית לא מתייחסת ברצינות לנאטו, למה שבריטניה תתייחס לנאטו ברצינות?

ארצות הברית לא מציגה תוכנית מלחמה סבירה. היא לא מציגה דרך סבירה להשתלט על מיצרי הורמוז. היא רק מאיימת להפציץ את איראן יותר חזק. לזה מדינות אירופה לא מוכנות להצטרף. Tzafrir • שיחה 03:49, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אז אם לסכם- בוש האב ובוש הבן טיפחו את היחסים עם הבריטים ולכן קיבלו מהם עזרה, ואילו טראמפ לא השכיל לעשות זאת?--~2026-21402-66 • שיחה 18:12, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

זה יותר מזה: שינוי של מדיניות ארצות הברית מאז מלחמת העולם השניה, לפחות. כמוכן למלחמות המפרץ קדם שלב של בניית קואליציה. ארצות הברית ידעה שהיא פותחת במלחמה. היא הייתה אמורה לדעת שיש אפשרות של חסימת מיצרים. אבל לא התכוננה לכך מראש. מכת פתיחה מפתיה זה נחמד, אבל אסטרטגיה מוצלחת במלחמה זה רצוי יותר. Tzafrir • שיחה 21:14, 8 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הכוח הצבאי הבריטי קטן במידה ניכרת בעשורים האחרונים, ראו לדוגמא פרשנות | דעיכתו של הצי המלכותי הבריטי, באתר "IsraelDefense‏", 10 במרץ 2026; וגם התפיסה העצמית כמעצמה מדרג ב' כבעלת ברית של ארה"ב שהיה נהוג בימיו של טוני בלייר נעלם. איש עיטי – הבה נשיחה 14:24, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה

המצר די זניח לכלכלת ארה"ב ורוב מדינות האזור בנות הברית של ארה"ב מספקות את צורכי הנפט של עצמן גם בלי המכליות שעוברות במצר, אז למה כל כך חשובה לו פתיחת המצר? תודה.

ראשית מדובר בהפרה חמורה של עקרון חופש התנועה בים. שנית, זה יאפשר לאיראן לצבור הכנסות ניכרות מדמי מעבר, שבוודאי ילכו להתעצמות צבאית. שלישית והכי חשוב, חסימה במצר תאפשר לאיראן להטיל מצור כלכלי על מדינות המפרץ הערביות שרובן בעלות ברית של ארה"ב. עזוב נפט, אם איראן שולטת במצרים לא יגיע שק של חיטה לבחריין או עיראק או לרוב נמלי האמירויות בלי אישור שלה. זה נותן לה הגמוניה בחלק הזה של המזרח התיכון וכח אדיר. לא צריך הרבה דמיון לחשוב מה איראן תעולל לאמירויות (למשל) אם יהיה בידיה את הכח הזה. Reuveny • שיחה 10:07, 9 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בשביל להשתמש בפצצת אטום צריך לא מעט סגל: נניח שמייצרים את החומר עצמו בכור בדימונה. ונניח שיש מהנדסים בסביבה שיודעים גם להרכיב את הטיל, המשגר וכד'. הרי עדיין צריך צוות חיילים וקצינים שידוע לתפעל את הנשק, לבחור מטרה ולשגר לפי פקודה.

איזה חיל אחראי לזה? חיל האוויר? חיל ההנדסה? בקמ"ג יש למעשה בסיס צבאי שבו שוהים חיילים יום ולילה שמחכים לפקודת שיגור?

הקמ"ג הוא אתר מחקר ופיתוח וכן אתר ייצור. יכול להיות שישגרו ממנו טילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים אבל יכול להיות שישגרו אותם ממטוסים או אוניות או צוללות. אני בכלל לא חושב שראשי הנפץ הגרעיניים מאוחסנים רק בכורים (שורק וקמ"ג) אלא מפוזרים בכמה מחסני נשק ברחבי המדינה, חלקם מן הסתם תת קרקעיים.

אין שום מקור אמין שטוען שיש בישראל פצצת אטום מוכנה לשיגור. כל מיני נחושים טובים לכיכר העיר ולא לכאן

ע"ע כנף 2, יריחו. איש עיטי – הבה נשיחה 09:07, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מטבע הדברים לא תקבל תשובה לשאלה זאת, מעבר לציטוט פרסומים זרים. מי שבאמת יודע - לא מדבר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:25, 10 באפריל 2026 (IDT)תגובה

דבריו של MathKnight לעיל מעט תמימים (שלא כהרגלו): ראשית, אין בהכרח להמעיט בערכם של ממצאי מודיעין זרים או חוקרים זרים והנושא נחקר באינטנסיביות לאורך השנים ונכתבו עליו אין ספור מאמרים וספרים. שנית, אין להניח שאין הדלפות, בטעות או במכוון. כמו כן יש גם מקום להפעיל היגיון לוגיסטי; אף צבא לא ייאחסן את כל נשקיו הארטילריים במקום אחד — יהיו נשקים שיאוחסנו קרוב לכלי שיגור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מקור אמין הוא מקור שמקובל על החוקרים באותו נושא. בנושא של פצצת אטום בישראל אין מקור אמין. ―~2026-22944-69 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש צנזורה עצמית של חוקרים בארץ. לא כל החוקרים בתחום הם ישראלים. מתוך אותו קישור: „כשנוסעים לכנסים בינלאומיים, כמו של האמנה להפצת נשק גרעיני, השאלה אם ישראל היא מדינה גרעינית או לא, היא לא שאלה בכלל. ב-2008, בפעם הראשונה שהתחלתי להקשיב להצהרות של המדינות הייתי קצת בשוק, כי אף אחד לא אמר 'על פי מקורות זרים'. בגל העולם ובקשרים בין מדינות, מתייחסים לישראל כאל מדינה גרעינית. זאת אומרת שהעמימות לא מתקיימת בשום מקום בעולם, אלא רק בישראל”. אז הנה מקור ישראלי אמין. Tzafrir • שיחה 09:22, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אכן, גם פרס וגם אולמרט פלטו שלישראל יש נשק גרעיני. זו לא השאלה. ~2026-22721-99 • שיחה 13:13, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בעולם מתייחסים לישראל כמדינה גרעינית, אבל ישראל לא מודה בכך באופן רשמי. זו בדיוק מדיניות העמימות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:30, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נו, אז מה? המדיניות העתיקה הזאת היא קרקס בעידן האינטרנט.

פספסת את המטרה של המדיניות הזאת. מטרתה היא לא להכחיש שיש לנו נשק גרעיני אלא לאפשר למוסדות הרשמיים ומדינות אחרות להעלים עין, כי רשמית לא הכרזנו שיש לנו נשק גרעיני, ועדיין לשמר הרתעה גרעינית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:40, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אוי נו באמת, התופעה הזו של "להעלים עין" אם בכלל קיימת לא משנה דבר, הנזק של שנאה קיצונית לישראל ולישראלים מכל הגישה הזאת רק מתרחב ויוכל להגיע לכדי סנקציות שיפגעו בישראל קשות גם בלי כל פעילות צבאית. השיח התקשורתי על זה, במיוחד מאז עם המלחמה עם איראן, הוא שיח ענף.

השנאה הקיצונית היא בגלל אנטישמיות, דברי שטנה והסתה רבת-שנים בחסות השמאל הקיצוני והאסלאם (ובעבר ברית המועצות), ולא בגלל העמימות הגרעינית. להיפך, העמימות הגרעינית מנעה עד כה ביצוע שואה נוספת נגד ישראל והעם היהודי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:52, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני בספק שהדעה הזאת קשורה למה שניסיתי להגיד ואולי הסברתי עצמי גרוע — כיום בעידן האינטרנט השופע וה AI מדיניות הגרעין של ישראל נתפסת כאבסורדית אך גם כחצופה יותר ומסוכנת יותר. בשנתיים האחרונות, העיסוק בגרעין הישראלי הגיע לרמה חדשה, במיוחד סביב דוקטרינת "ברירת שמשון". אם אתה לא מאמין לי, אתה יכול לפתוח יוטיוב, טיקטוק וכל שאר המדיות הרלוונטיות ולהאזין למה אנשים מרחבי העולם אומרים על כך ובמיוחד על דוקטרינת "ברירת שמשון". זה שיח עצמאי המתפתח ללא קשר לדעתך האישית או לדעתי האישית.

מי שמאמין שעוד נשאר שם כור מתפקד אחרי כל השנים, צריך להשקיע בו תקציבים, לחדש את הטכנולוגיה, להחליף מערכות חשמל ובקרה, קירור ופיקוח כל כמה שנים. לא אתפלא אם ביום פקודה נגלה שאין שם כלום וזה עוד מחדל. עד כמה שאני הבנתי המקום עצמו מתופעל על ידי חברות אזרחיות ולא על ידי צה"ל Hila Livne • שיחה 09:29, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה גורם לך לחשוב שלא משקיעים שם תקציבים? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 09:33, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ומאיזה שפה זה ואיך לכתוב את זה בשפת המקור? תודה.

פרסבורג (Preßburg) הוא שמה הגרמני של ברטיסלאבה, סלובקיה. Shannen • שיחה 21:55, 12 באפריל 2026 (IDT)תגובה

היא הומצאה בוינה. ראה גם לינץ טורט

לא ברור לי מהיכן שאב האנונימי את המידע בקשר לווינה. כאן כתוב אחרת. Shannen • שיחה 11:49, 15 באפריל 2026 (IDT)תגובה

המקור שהובא כאן הוא לא אמין.

Eine Preßburg‑Torte im klassischen Sinn existiert heute kaum als eigener, klar definierter Tortentyp. Was historisch tatsächlich mit „Pressburg/Preßburg“ verbunden ist, sind die berühmten זה חלק מהתשובה שבינג נתן.

אז יש מקורות אמינים? אגב, גם לערך על לינצר טורטה אין אצלנו מקורות טובים. Tzafrir • שיחה 13:21, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני פותח השרשור. הרצתי את הביטוי Preßburg‑Torte בגוגל תמונות. למרבה הצער אף אחת מהתמונות לא דומה למה שמכונה בקונדיטוריות בישראל "עוגת פרזבורגר". למעשה, ה"עוגת פרזבורגר" שנמכרת בישראל היא יותר דומה ל"רול" מאשר ל"טורט" ויש בה שוקולד או פרג (לרוב פרג) ועל ה"רול" עצמו יש שברי בצק פריכים הנקראים "קראמבל" או "שטרויזל" והבצק שלה כולל המון מרגרינה ושמן ובשל הגילגולים לכדי רול, הבצק שמרים (הלפעמים מעט פריך) שלה לפעמים מזכיר בצורתו בצק עלים.

יכול להיות שהביטוי הישראלי "עוגת פרזבורגר" שגוי ומטעה ואין קשר לעיר בראטיסלאבה כלל? תודה.

טוב, המשכתי לחפש ומסתבר שמה שאני מתכוון אליו לכאורה מקורו במטבח הפולני ואפילו יש עליו כאן ערך הנקרא "בייגלי" ובויקיפדיה האנגלית Poppy Seed Roll ושמו בפולנית הוא strucla z makiem או בקצרה makowiec.

יכול להיות שבכל זאת יש קשר מיוחד לעיר בראטיסלאבה אבל מחיפושי תמונות על ביטויים כמו Pressburg Roll לא מצאתי כל קשר כזה. כעת אני יותר מאמין שהשם "עוגת פרזבורגר" הישראלי הוא טעות היסטורית שהומצאה מסיבות שיווקיות כשם בינלאומי יותר מהשמות הפולניים strucla z makiem או בקצרה makowiec.

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

אחרי שצפיתי בסרטון הזה התעניינתי בנקודה הנמוכה ביותר במאדים.
לאחרונה פיניתי לי זמן לבדוק את הנושא, וגיליתי שפחות משבועיים לאחר עליית הסרטון הנ"ל לרשת, נכתב באנגלית ערך על המכתש (Badwater Crater), בו נכתב שנמצאת בו הנקודה הנמוכה ביותר הידועה לנו בכל כוכבי הלכת של מערכת השמש.
נשארתי עם 3 שאלות:
האם באמת מדובר בנקודה הנמוכה ביותר בכל כוכבי הלכת של מערכת השמש? (נמוכה ביחס למה? מול מה משווים אותה?)
האם כמו שנטען בסרטון, שם המכתש נקבע באופן שחורג מהכללים הרשמיים לקביעת שמות כאלה?
ואיך לקרוא למכתש בעברית? בתרגום או בתעתיק?
מתייג את בעלי הידע באסטרונומיהאילן שמעוני, קובץ על יד, Funcs, hagay1000, eman, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, Pixie.ca (בנושאים מסוימים), GidiD, Vegan416, העורך הכלכלי ‏, בעלי הידע בחללבורה בורה, אמא של גולן, Funcs, Corvus, Eldad, Tshuva, Avishay, רונאלדיניו המלך, Byc63, Pixie.ca‏ ובעלי הידע בתרגום ושפותהמקיסט, PurpleBuffalo, Ijon, יואל, amikamraz, סיון_ל, דקל ער, אלדד, Illang‏.
בברכה,--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ד' בניסן ה'תשפ"ו 14:38, 22 במרץ 2026 (IST) ― סוף העברהתגובה

@שלום1234321 נכון ל–2019 הטענה הייתה נכונה, אבל ביחס למה? זו שאלה מצויינת. להבנתי, ביחס לפני השטח (גאוספרה והידרוספרה כן, אטמוספרה לא), אחרת תהום צ'לנג'ר הייתה עמוקה יותר ב-3 קילומטרים. כמו כן, בגופים שאינם כוכבי לכת יש מתכשים עמוקים יותר, ראה את מכתש הקוטב הדרומי בירח (8.2 ק"מ עומק, ושטח של 4.9 מיליון קמ"ר, בין הודו לאוסטרליה בשטח), מכתש ראסילביה באסטרואיד וסטה (בערך 20 ק"מ עומק).

ושאלות בלשון מקומן בוק:ייעוץ לשוני, אם כי אני נוטה לתעתק במקרה כזה שהוא קרוי ע"ש מקום אמיתי בקליפורניה. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 21:52, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

רציתי לשאול האם יש שם עברי (ואם לא אז כיצד נכון לתרגם את המושג) לתרגם את המושג) לתופעתה ה"circumhorizontal arc"(אנ')?

בעלי הידע בפיזיקהנדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי, GidiD, נטע ישי אפלדאן, avronj,‏ MathKnight ‏. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 07:02, 16 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אין לי מושג, אבל אולי עדיף היה לפנות בוק:יל. איש עיטי – הבה נשיחה 12:55, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

רציתי קודם כל לוודא שזה לא מושג שקיים בעברית. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 07:17, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה הסיבה לזה שאירופה (בהכללה) בהיסטריה טוטאלית נוכח האיום הרוסי, אבל באדישות מוחלטת כלפי האיום האסלאמי?--~2026-23205-63 • שיחה 16:13, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מהו להגדרתך האיום האיסלמי? Tzafrir • שיחה 23:23, 17 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שואל השאלה מניח שכל הלא מוסלמים באירופה מתייחסים להגירה וריבוי טבעי של מוסלמים באירופה כ"איום", אבל זה לא בהכרח המקרה. זה לא בהכרח מזיז להמון אירופאים ומבחינתם אחרי שהם מתים שכל אירופה תתאסלם.

שאלתי למה הם אדישים, ענית "כי הם אדישים". לא אמרת כלום. חזרת על המידע שמופיע בשאלה.--~2026-23205-63 • שיחה 14:03, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני לא מסכים, אם הם חילונים גמורים ומבחינתם הנצרות איננה דת נכונה וגם הם לא יחזרו לפה בגלגול אחר, אז מבחינתם פאק איט, כן יתאסלמו או לא יתאסלמו, זה לא ממש משנה להם.

מהו האיום האיסלמי? ברוב מדינות המערב זה סביב 5%. חלק גדול מהמוסלמים לא רוצים להפוך את המדינות למדינות קיצוניות באיסלם. הם סתם רוצים חיים טובים להם ולמשפחותיהם. "האיום האיסלמי" נשמע כמו הטענות האנטישמיות כלפי היהודים בזמן הגירת היהודים למדינות המערב. Shannen • שיחה 09:07, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ההשוואה ליהודים מדויקת. הרי ידוע לכל שגם היהודים שורפים את דגלי המדינות שהם חיים בהם, מכים שוטרים, שורפים ניידות, מציפים את רחובות לונדון בהפגנות ענק עם דגלי חמאס חיזבאללה ודאעש. הרי ידוע שגם היהודים הציתו את כנסיית נוטר דם דה פריז, פיצצו רכבות בלונדון ובברצלונה, שרפו בית ספר באמסטרדם, תקפו אנשים בגרזן ברכבת בגרמניה, ביצעו פיגוע דריסה בשוק חג המולד בגרמניה, ביצעו פיגועי ירי בפריז ובקופנהגן ואיימו לפוצץ את האירוויזיון במלמו. הרי ידוע שגם יהודים הפכו שולחנות של בתי קפה שפעלו בפריז בזמן הרמדאן, והיהודים השתינו על נקניקי חזיר במכולת, וגם סטודנטים יהודים בלונדון דורשים הפרדה בין בנים לבנות בלימודים באוניברסיטה. הרי ידוע שהמשטרה לא מעזה להיכנס לשכונות יהודיות בלונדון ופריז, כי זה יהיה הסוף של השוטרים. הרי ידוע שגם היהודים הביאו לאירופה תרבות אלימה של כריתת דגדגנים, סקילת ילדות שנאנסו ורצח על כבוד המשפחה. לסיכום, השוואה מדויקת, אינטליגנטית ומחוברת למציאות. תודה שהארת את עיניי.--~2026-23205-63 • שיחה 14:03, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

גם אם ההשוואה שגויה, עדיין, האירופאי הממוצע לא בהכרח רואה במוסלמים בכללותם איום או שפשוט לא אכפת לו אם כל האירופאים יתאסלמו כל עוד הוא כבר לא יהיה בחיים. אם לאירופאים זה לא ממש מפריע אך אתה אינך אירופאי, אני אישית לא מוצא למה זה יפריע לך.

אז מה איכפת להם להיות תחת כיבוש רוסי?--~2026-23205-63 • שיחה 23:56, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כוונותיהם של מושלי רוסיה הרבה יותר ברורות ואינטואיטיביות להם מכוונותיהם של האימאם השכונתי. למה? כי הם עברו תעמולה אנטי סובייטית ואנטי "רוסית-אימפריאליסטית", אבל על ערבית ואסלאם רובם המוחלט כמעט לא למדו דבר ולדעתי זה בכוונת מכוון.

בפתיח של כלל הערכים דוגמת "שנת X בצרפת" כתוב לדוגמה "1571 בצרפת הייתה השנה בה צרפת ציינה 594 שנות לאום.". כלומר ספירת שנות לאום החלה בשנת 987. לא ראיתי שפרט זה צוין בוויקי אחרות. האם יש בסיס לקביעה זו? מדובר במספר רב של ערכים. דוד55 • שיחה 09:10, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מדובר על שנת עלייתו לשלטון של בית קאפה (לא לבלבל עם בית קפה). בית זה, וצאצאיו, מלכו בצרפת עד למהפכה או קצת לאחריה. אפשר לקבוע נקודות שונות להתחלה. לדוגמה, התואר הרשמי של המלך הראשון בשושלת היה עדיין ”מלך הפרנקים” ולא מלך צרפת (זה כנראה משהו שראוי לתקן בערך, והיו לי דיונים על כך בעבר). מלך צרפת הראשון היה פיליפ השני, מלך צרפת. אגב, להבנתי גם התואר של קודמו בתפקיד של מייסד השושלת איג קאפה שגוי אצלנו: לפני איג קאפה התואר היה „מלך פרנקיה המערבית”. אצלנו זה מתורגם ללואי החמישי, מלך צרפת. שזה רק בערך אותו דבר, כי זה מחשיב גם שטחים מזרחיים יותר כממלכות פרנקיות. איג קאפה מכריז רק על צרפת כארץ הפרנקים. בפועל הצרפתים אינם פרנקים, למעט שכבת אצולה (שעליה נמנה איג). צרפת היא פרנקית בערך כמו שהנורמנים מנורמנדי נשארו נורמנים. אבל השם נשאר מאז.

אז אולי זו כן נקודת התחלה טובה? Tzafrir • שיחה 09:49, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

קביעה "צרפת מציינת X שנות לאום" היא משפט חזק מאוד ורצוי שיהיה מבוסס על דעה היסטוריונים צרפתים. בכל מקרה, תבנית:מלכי צרפת מתחילה אצלנו עם שוששלת אחרת משנת 843. דוד55 • שיחה 10:00, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שים לב רק שספירת שמות המלכים מתחילה מוקדם יותר. הראשון ברשימה הזו הוא מי שמופיע ברשימה כשארל השני: קרל הקירח. שארל הראשון היה קרל הגדול. Tzafrir • שיחה 19:58, 18 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בעלי הידע בהיסטוריהדבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום,, Rachelbarkay, Jakednb, Shaun The Sheep, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, HanochP, MoranM, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon Tregubov, Oz Amram, אגנוסטיקן, קלאוזביץ, נתנאל לגרנסקי,Politheory1983 , מה דעתכם? דוד55 • שיחה 06:53, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כנראה כדאי לוותר על הקביעה הזאת בהתחלת הערך. אפילו אין זה מספר עגול. Ewan2 • שיחה 20:01, 22 באפריל 2026 (IDT)תגובה

נניח ומדינה כל שהיא מחליפה את שמה (אבל לאו דווקא דברים אחרים כמו דגל, המנון, מגילת עצמאות וכו'), כמה מסובך אמור להיות תהליך כזה כיום בעידן ה"ביג דטא"? לדוגמה אם ישראל תחליף את שמה מישראל ליהודה, כמה זה יוכל להיות בעייתי מבחינת בסיסי נתונים, לוגיסטיקה, ביג דטא וכו'? מה יהיו השלבים העיקריים ביישום התהליך מבחינת מחשוב? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני מניח שהשלב הראשון הוא לקבל הכרה מצד מדינות אחרות. דוגמאות מהזמן האחרון: חוף השנהב, טורקיה (השם באותיות לטיניות), בורמה. Tzafrir • שיחה 07:36, 19 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני לא חושב שזה קשור. בכל מקרה אני שואל רק על הפן הטכני, במיוחד בעידן הבסיסי נתונים / ביג דאטא. זה לא יגרום לבאגים וטירוף מערכות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

כן, אבל מערכות מחשב נועדו לשרת את המציאות, ולא להפך. בפועל קורה שמדינות משנות את שמן. גרוע מכך: יש איחודים ופיצולים של מדינות, או הופעה של מדינות חדשות. מה עושים? מתקנים. יש רשימות סטנדרטיות של מדינות ומקומות שונים לוקחים את שמות המדינות מהם. מי שמתחזקים אותם צריכים להחליט מתי לעדכן. לדוגמה, לארגון התקינה הבינלאומי (ISO) יש תקן של שמות מדינות: ISO 3166 מקצה קודים מקוצרים לשמות של מדינות ומחוזות בהן. אין לי מושג איך הוא בדיוק מתעדכן ומהי הפוליטיקה שמאחורי זה. Tzafrir • שיחה 18:21, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

משנת 1993 (כשכולנו התחלנו להשתמש באינטרנט) ועד היום, איזו מדינה שינתה את שמה? אני לא שואל על מדינות שהתאחדו או התפצלו לכדי מדינה חדשה אלא על מדינה שרק שינתה את שמה. האם היה מקרה כזה ומה היו השלכותיו הטכניות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

נתתי כמה דוגמאות למעלה. כמוכן: צפון מקדוניה (שלפניכן היה לה שם זמני). וגם הרפובליקה של קונגו (שם שמזמין שגיאות. ר’ דף הפירושונים קונגו). אני מניח שיש עוד. Tzafrir • שיחה 19:13, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כשהסתכלתי על וידאו בעיתונות שצולם ממצלמת מטוס קרב בשחור לבן, כמה פעמים היה נראה לי שכאשר טילים נורים ממטוסי קרב, המטוס כמעט לא זז, למרות שבפועל המטוס אמור לזוז מהר מאד. איך ניתן להסביר את זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא הבנתי בדיוק מה הבעיה. הבעיה היא שמטוס, שכידוע טס, ולא נמצא במנוחה, נראה כאילו הוא נמצא במנוחה? או שהדבר התמוה הוא שירי הטילים לא גורם לשינוי זמני במהירות המטוס (רתע) (אין לנו ערך על כך. אבל זה מה שאין לתותח ללא רתע)? Tzafrir • שיחה 18:12, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הטיל משוחרר מהמטוס לפני הפעלת מנוע הטיל על מנת למנוע רתע. ~2026-22721-99 • שיחה 19:35, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אם מהירות המטוס יורדת ב 99% או יותר למצב "מנוחה" כביכול, הדבר יכול לחשוף את המטוס להתקפות (בשל חישוב מהיכן נורה הטיל) אז לא ברור לי ההיגיון בהורדת מהירות שכזו.

היא לא. מהירות המטוס גבוהה, אבל יציבות המטוס נותנת אפקט של חוסר תנועה. ~2026-22721-99 • שיחה 21:35, 20 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ובאופן כללי אנחנו לא מרגישים מהירות אלא שינוי מהירות (תאוצה). Tzafrir • שיחה 12:48, 21 באפריל 2026 (IDT)תגובה

כאדם שיצא לו לטוס בטיסה מסחרית בעברו אני חושב שאני מבין את הכוונה, כי באמת כשטסים במטוס מסחרי, זה נראה מהחלונות שהוא טס לאט אבל המהירות למעשה איננה איטית כלל. במקרה של מטוסי קרב האפקט מתעצם כי המהירות גבוהה בהרבה. האם זה נכון? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אולי הכוונה למהירות היחסית. אם הטיל טס במהירות גבוהה הרבה יותר מהמטוס, המהירות של המטוס יחסית לטיל נראית נמוכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).תגובה

טראמפ רצה בסיס צבאי על אדמת ישראל וביבי ציית.

טראמפ רצה שישראל תעצור את הלחימה בלבנון וביבי ציית.

ביבי לא היה מסכים לתכתיבים כאלה מאף מנהיג אחר, ולכן עליו לנמק מדוע הוא מסכים להם מטראמפ. האם הוא אי פעם עשה זאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא היה מסכים לתכתיבים כאלו מאף מנהיג אחר? מה ששונה בטראמפ הוא שיש אצלו פחות דיפלומטיות. אבל גם מביידן אנחנו זוכרים איום על ישראל לא לתקוף את לבנון בראשית המלחמה. לא חסרים מקרים שבהם נשיאי ארצות הברית מציעים ממשלת ישראל הצעה שלה היא לא יכולה לסרב. מתווה הגז הייתה דוגמה כזו, וזה היה רק בגלל לחץ של חברת נפט לא ענקית. זה לטובת שני הצדדים להצניע את הלחצים (מסיבות דומות לסיבות שלא שומעים יותר מדי על דרישות פרוטקשן) – זה לא מנומס וזה נראה גרוע למקבל ההצעה. כמוכן מה שקורה לרוב הוא שנמנעים מהגעה למצב כזה על ידי הימנעות מהתנגשות באינטרסים של הדוד הטוב סמי. מקרים בולטים מהעבר של ראשי ממשלה אחרים:

הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש
הפסקת האש בסיום מלחמת יום הכיפורים: בישראל הרגישו שאם נמשיך עוד קצת, ננצח את המצרים. הנרי קיסינג'ר חשב שאם המצרים לא יובסו כליל, יש סיכוי טוב יותר להגעה להסכם שלום
גניזת פרויקט הלביא – חישוב שגוי מצד ישראל שהוביל להתנגשות אינטרסים

מעבר לכך, התחשבות בלחץ בינלאומי אינה מילה גסה. חשוב לשמור על יחסים טובים עם אחרים, כי לא לבדד נשכון. Tzafrir • שיחה 22:48, 23 באפריל 2026 (IDT)תגובה

אני מבין שמשפטך האחרון לא קשור למה שאמרתי כי כמיהה ליחסים טובים איננה בהכרח הסכמה לכל תכתיב. אני שאלתי אם ביבי נימק את צייתנותו ואם לא למה לא. אולי שאלה טובה יותר היא האם ביבי אי פעם עומת עם טענות לצייתנות כזו. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

נתניהו בוחר לא להתעמת עם טענות. הוא לא קיים ראיון עיתונאי לא מלטף כבר כמה שנים (לאחר שלפני כמה שנים עיתונאים שאלו אותו שאלות שלא הוא הכין מראש והוא חשב שזה לא הוגן). תמיד אפשר להמציא תירוצים אם לא צריך לעמת אותם בשאלות המשך רציניות.Tzafrir • שיחה 23:18, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

הכל נכון. ויד רוחצת יד, ביבי מציית לטראמפ וטראמפ פועל להשיג עבורו חנינה בלי בקשת חנינה הכוללת הודאה בעבירה. מה חשוב יותר האינטרסים של מדינת ישראל או החנינה לביבי?בברכה. ליש • שיחה 00:00, 25 באפריל 2026 (IDT)תגובה

זה הסבר אפשרי. אבל לארצות הברית ולנשיאה יש דרכים שונות ללחוץ על ממשלת ישראל. לדוגמה, נשיא קודם של ארצות הברית, אובמה, הורה לנציגת מדינתו לא להטיל וטו על החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם. נתניהו יודע היטב שכל נשיא אמריקאי יכול לעשות את זה. Tzafrir • שיחה 11:24, 25 באפריל 2026 (IDT)תגובה

מה כ"כ מיוחד בזה שדווקא את זה ביבי צריך לנמק? האם ביבי אי פעם נימק את זה שבמשך 17 שנה הוא מנהל מדיניות הפוכה מזו שהוא מצהיר עליה? האם הוא אי פעם נימק את ניסיונותיו למסור את רמת הגולן? את העובדה שהצביע בעד ההתנתקות? את שחרורי המחבלים ההמוניים? את המיליונים שהוא העביר לארדואן אחרי המרמרה? את העובדה שבמשך שנה שלימה נתן לפלסטינים לשרוף את השדות והיערות של עוטף עזה ללא הפרעה? את מזוודות הכסף לחמאס? את העובדה שנתן לחטופים להירקב במנהרות במשך שנתיים ובסוף שחרר את כל המחבלים שחמאס דרש מהיום הראשון (בדיוק כמו שהוא עשה עם גלעד שליט)?

למה ביבי צריך לנמק משהו כשהתמיכה בו היא ללא תנאים?--~2026-23205-63 • שיחה 11:55, 25 באפריל 2026 (IDT)תגובה

האם הדף הזה הוא המקום להטרלות פוליטיות? עמית - שיחה 19:08, 25 באפריל 2026 (IDT)תגובה

תשאל את מי שפתח את השרשור. אם השאלה לגיטימית, אז מן הסתם גם התשובה.--~2026-23205-63 • שיחה 00:07, 26 באפריל 2026 (IDT)תגובה

למה זה לגיטימי לעזור לאמריקאים הכופרים לתקוף את עיראק של סדאם, אבל לא את איראן והחותים?--~2026-23205-63 • שיחה 16:59, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

בוש האב (מלחמת המפרץ) השקיע חצי שנה בגיבוש קואליציה. בוש הבן (מלחמת עיראק) השקיע זמן דומה בבניית קואליציה נגד עיראק בשנת 2003. בשנת 1991 עיראק פלשה לכוויית ואיימה על אספקת הנפט לעולם. בשנת 2003 הייתה האשמה בהחזקת משק להשמדה המונית (וגם הקרדיט לארצות הברית כמעצמה היחידה בעולם). הכשלון בעיראק היה חלק מהסיבה שמדינות שונות פחות ששו לעזור במלחמות דומות.

לעומת זאת, בחודשים שלפני המלחמה, ארצות הברית פתחה עוד ועוד חזיתות מדיניות מול ארצות אחרות: תוכנית המכסים של טראמפ, על גלגוליה השונים הביעה כוחניות מול מדינות אחרות בעולם ובפרט בעלות בריתו המסורתיות. רק כמה חודשים לפני המלחמה הוא איים לספח את גרינלנד (מילה שלא מופיעה בערך דונלד טראמפ) ונסוג לאחר התנגדות אירופית תקיפה.

לעניין החותים: גם ארצות הברית ניסתה ולא כל כך הצליחה. ערב הסעודית והאמירויות שברו על כך את הראש במשך שנים. לא היה ברור מה רוצים לתקוף. Tzafrir • שיחה 17:34, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

ועוד תיקון: סדאם חוסיין תקף מדינה ערבית וארצות הברית הצליחה לגייס לקואליציה מדינות ערביות. לקואליציה של בוש הבן בשנת 2003 לא הצטרפו מדינות ערביות, ומעט מדינות מוסלמיות אחרות (אזרבייג’ן וקזחסטן בכוחות סמליים). גיוס הקואליציה שלו היה פחות מוצלח באופן כללי. Tzafrir • שיחה 17:37, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

שלום חברים. חבר שלי שלומד בלשנות באחת האוניברסיטאות בארץ חוקר את דמותו ופועלו של אדוארד ספיר, וביקש ממני לבדוק – האם קיימת ספרות מונוגרפית בשפה העברית העוסקת בספיר או אפילו ברעיונותיו?
חיפוש ראשוני שלי לא העלה תוצאות קונקרטיות, וגם בינה מלאכותית לא הצליחה לספק אותי. מתייג את בעלי הידע בבלשנותיאיר דב, Yoelpiccolo31, yotamsvoray, Liadk, פיראוס, Illang‏, אלדד, oraruven, לוכסן. ניב • שיחה 20:33, 24 באפריל 2026 (IDT)תגובה

יש קטילה רבתי שלו אצל סטיבן פינקר בעברית - אינני זוכר אם זה ב"האינסטינקט הלשוני" או ב"הלוח החלק" (רוב הסיכויים שזה הראשון). ~2026-22721-99 • שיחה 20:42, 25 באפריל 2026 (IDT)תגובה